הערוץ האקדמי

הערוץ האקדמי הוא ערוץ שידורים ישראלי בנושאים אקדמיים המשודר באינטרנט, הפועל בחסות אוניברסיטת חיפה.

הערוץ נוסד בשנת 1994 ביזומתו של נשיא אוניברסיטת חיפה דאז, פרופ' אהרון בן-זאב, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת בר-אילן והטכניון, במטרה להביא את הידע האקדמי לידי הקהילה. הערוץ משודר מאולפן טלוויזיה שנמצא בקמפוס אוניברסיטת חיפה. האולפן הנוכחי, הנמצא בקומה התחתונה של מגדל אשכול, נחנך ביוני 2007 בטקס בהשתתפות שר התקשורת וראש עיריית חיפה.

בתחילת דרכו הערוץ פעל כחלק משידורי הערוץ הקהילתי בכבלים, שם שודרה רצועה של 5 שעות יומיות במסגרתו. בשנת 2004, החל הערוץ לשדר באפיק 51 בכבלים כערוץ שידורים מלא, כתוצאה מחוזה עם חברת מת"ב. בחוזה הוסכם כי תוכני הערוץ יינתנו בחינם לצופי הכבלים, בתמורה לכך שלא יגבה תשלום מהאוניברסיטה על קבלת האפיק. ביולי 2007, סירבה חברת HOT להמשיך את החוזה ודרשה בעבור הכללת הערוץ בחבילת הערוצים תשלום בגובה של כ-300-350 אלף דולר מהאוניברסיטה. הערוץ ביקש דחיה של חצי שנה למצוא מימון, ולמרות לחץ ציבורי ופניה של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת למנכ"ל HOT, החברה סירבה לבקשה, ומאז ירדו שידורי הערוץ מהכבלים.

בעקבות הפסקת השידור בטלוויזיה עבר הערוץ לשדר ברשת האינטרנט, וכיום הוא משדר 24 שעות, 7 ימים בשבוע ברציפות, לפי לוח שידורים קבוע ובכך הוא ערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון המשדר אך ורק באינטרנט. תוכניות הערוץ מחולקות לפי רצועות נושא בתחומים כמו חברה, תרבות, כלכלה ומשפט, ביטחון ומדינה, מדע ורפואה. משודרות תוכניות הכוללות ראיונות ודיונים עם מומחים ואנשי אקדמיה. בנוסף משדר הערוץ הרצאות וכינוסים שנערכים בקמפוסים השונים וכן תוכנית יומית - "יומן אקדמי", המביאה חדשות אקדמיה.

לוגו הערוץ האקדמי
לוגו הערוץ האקדמי

קישורים חיצוניים

אהרון בן-זאב

אהרון בן-זאב (נולד ב-1949) הוא פרופסור לפילוסופיה ונחשב כיום לאחד המומחים החשובים בעולם לחקר הרגשות[דרוש מקור]. בן-זאב כיהן כנשיא אוניברסיטת חיפה בין השנים 2004‏-2012 ושימש בעבר כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל. כמו כן הוא חוקר, מפרסם ומרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. פרופ' בן-זאב משמש כנשיא האגודה האירופית לחקר רגשות.

בן-זאב מילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים באוניברסיטת חיפה, בהם: רקטור האוניברסיטה, דיקן למחקר, ראש החוג לפילוסופיה, ראש הוצאת הספרים ומייסד הערוץ האקדמי.

בן-זאב גדל והתחנך בקיבוץ עין כרמל, והוא בוגר אוניברסיטת חיפה בחוגים לפילוסופיה וכלכלה (1975), מוסמך האוניברסיטה בחוג לפילוסופיה (1977), ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו (1981). עבודת הגמר שלו בפילוסופיה התמקדה בתפישה החושית כמערכת הכרתית.

בן-זאב הוא מומחה בינלאומי בחקר הרגשות וממקימי המרכז הבין-תחומי לחקר הרגשות באוניברסיטת חיפה. במסגרת פעילותו המחקרית פרסם למעלה מ-100 מאמרים וספרים בתחומי הפילוסופיה של הנפש, חקר התפיסה החושית וחקר הרגשות. במוקד עבודתו בשנים האחרונות עומד חקר האהבה הרומנטית.

פרופ' בן-זאב נשוי לרות ואב לשני בנים. מתגורר בזכרון יעקב.

אמנון כרמי

אמנון כרמי (נולד ב-1931) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, בעבר כיהן כנשיא הארגון העולמי למשפט רפואי (2010-1991) וכשופט.

אנרגיה

בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח, המסייע להבנה בכל תחומי הפיזיקה. לפי הגדרה כללית יותר, אנרגיה היא הגודל הפיזיקלי שנשמר כתוצאה מכך שחוקי הפיזיקה קבועים בזמן. ובמובן אחר, הכושר לבצע עבודה.

את האנרגיה ניתן לסווג לכמה מחלקות עיקריות, אנרגיה פוטנציאלית שהיא אנרגיה אצורה במערכת, אנרגיה קינטית הקשורה לתנועת גופים, ואנרגיה של שדות, שהיא אנרגיה הקשורה בקיומם של שדות־כוח, למשל שדה אלקטרומגנטי או שדה כבידה. אנרגיה יכולה לעבור מגוף אחד לשני וללבוש צורות שונות, אולם חוק שימור האנרגיה קובע שסכום האנרגיה של כל הגופים והשדות במערכת סגורה הוא גודל קבוע, כלומר אינה נוצרת מאין או נעלמת.

בלוטת יותרת התריס

בַּלּוּטַת יוֹתֶרֶת הַתְּרִיס (נקראת גם בלוטת מצד התריס) היא בלוטה השייכת למערכת האנדוקרינית של גוף האדם, וממוקמת בצוואר. בגוף האדם קיימות ארבע בלוטות אשר ממוקמות בצידי בלוטת התריס. גודלה כשל אפון קטן.

גב

הגב הוא החלק האחורי של גוף האדם, המתחיל בחלק העליון של הישבן ומסתיים בעורף הצוואר ובכתפיים. הגב הוא החלק המקביל לחזה ולבטן בקדמת הגוף, והוא נתמך על ידי עמוד השדרה, בית החזה והכתפיים. לאורך עמוד השדרה עובר חוט השדרה המקשר בין המוח לשאר חלקי הגוף.

היסטוריה

הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות. המילה היסטוריה מקורה במילה היוונית הקדומה: Ίστορία, שמשמעה: "תיעוד" או "חקירה". המילה היוונית היסטוריה נעשתה נפוצה כמתארת אירועים והתרחשויות חשובות לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו על מלחמת פרס-יוון. המילה האנגלית "Story", סיפור, התפתחה מן המילה הקדומה.

מאז יצר האדם את הכתב שאף לתעד אירועים שונים בחייו ובחיי סביבתו. בתחילה, בעזרת לוחות חרס ופפירוסים ובהמשך על ידי סופרים שתיעדו את המדינה, הכלכלה והחברה בכתב ובעיקר התמקדו במלחמות ובכיבושים אותם ביצע השליט של תקופתם. ככל שהשתכללו אמצעי הדפוס, גדל היקף העבודה ההיסטוריונית. מלכים העסיקו סופרים שיתעדו את תקופת מלכותם; כובשים טבעו מטבעות ותחריטים כדי להנציח כיבושיהם.

תחום המחקר היסטוריה מתייחס אל חקר תרבויות בעלות מערכות כתב. תרבויות כאלה הופיעו לראשונה באזורים של המזרח התיכון בסוף האלף ה-4 לפנה"ס, ומאוחר יותר בשאר העולם. התקופה שלפני המצאת הכתב נקראת פרהיסטוריה, ונחקרות במסגרת מדע הארכאולוגיה. עם זאת, שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, בעיקר במרוצת המאה ה-20, הביאו לשימוש גובר בכלים שאינם טקסטואליים לחקר ההיסטוריה ולאימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות אחרות, כגון האתנוגרפיה על מנת להתגבר על מגבלות אלו.

בתחילת המאה ה-21 מחקרים היסטוריים רבים החלו להתבסס על אוריינות דיגיטלית וחיפושם של מאגרי מידע אינטרנטיים לצורך מחקרים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים אודות העבר.

היסטוריון

היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה", חי במאה ה-5 לפנה"ס ולפי המקובל היה הראשון לכתוב חיבור היסטוריוגרפי: "היסטוריות". מאז העת העתיקה עברו תפיסת מהותה של ההיסטוריה, שיטות המחקר המקובלות בה, סוגות ואופנים של כתיבתה, ובעיקר התמות הגדולות שלה, שינויים רבים ומהותיים.

המילונאי ראובן אלקלעי הציע תחת "היסטוריון" את חידושו תּוֹלָדָן.

הפרעת שינה

הפרעת שינה היא הפרעה רפואית הקשורה בשינה. הפרעת שינה עלולה לפגום בתפקוד הנורמלי של האדם.

חומר נפץ

חומר נפץ הוא חומר המסוגל לעבור תהליך אקסותרמי מהיר המלווה בשחרור אנרגיה רבה, כתוצאה מפעולת הצתה כלשהי. בזמן התהליך, החומר משנה את צורתו ממוצק או מנוזל לגז. בדרך כלל מכיל חומר הנפץ אלמנט הקולט חמצן מרכיב אחר בחומר הנפץ המשמש כאלמנט מחמצן, אך קיימים גם תהליכים אחרים בעלי מאפיינים דומים. תהליך זה קרוי התפוצצות. התהליך יוצר חום רב, אור, ותוצרי לוואי גזיים בדומה לאש. כאשר פיצוץ חומר הנפץ מתבצע במקום סגור, כגון בתוך תרמיל של כדור רובה, הרי שכל הגזים שנוצרו בפיצוץ, מרוכזים בנפח הקטן ששימש קודם לכן את חומר הנפץ בצורתו הגולמית. לגזים אלו אנרגיה גבוהה, המתבטאת בלחץ גבוה מאד. התפשטות הגזים הללו יכולה לגרום לפעולות שונות, החל מאפקט פיצוץ ועד לשיגורם של קליעים ופגזים. חומר נפץ המוצת בקלות מכונה רגיש (כגון ניטרוגליצרין), או מוצת בקושי רב ואז מכונה אדיש (כגון TNT).

חומרי הנפץ משמשים ברובם במישור הצבאי, באמצעי לחימה שונים המבוססים על אנרגיה קינטית. אך ניתן למצוא אותם גם במישור האזרחי, למשל בעבודות מסוימות בהנדסה אזרחית, כגון חציבה בהר סִלעי והריסה מהירה של מבנים.

טיפול משפחתי

טיפול משפחתי, הידוע גם כטיפול זוגי ומשפחתי או טיפול משפחתי מערכתי, הוא ענף בפסיכותרפיה שנועד לעבוד עם משפחות ובני זוג שמצויים במערכת יחסים, במטרה ליצור שינוי או התפתחות ביחסים. גישה זו נוטה לראות שינוי במונחים של מערכות יחסי גומלין בין חברי המשפחה. מדגישה יחסים משפחתיים כגורם מרכזי בבריאותו הנפשית של האדם.

המשותף למרבית האסכולות של הטיפול המשפחתי, הוא האמונה כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות לקשיים ולבעיות מועילה ביותר, וזאת גם אם מקור הבעיה מיוחס רק לאחד מחברי המשפחה ונתפס כבעיה אישית לו. מעורבות זו של המשפחה מושגת לרוב באמצעות השתתפות ישירה של כל חבריה בפגישות הטיפוליות. המטפל המשפחתי מסייע להם במהלך הפגישות ומנסה להשפיע על התנהלות השיחות כך שיחשפו ויגבירו את הכוחות, התובנות והתמיכה ההדדית של המערכת המשפחתית. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בישראל פועל בשנים האחרונות לקידום תפיסת עבודה המציבה את המשפחה במוקד עבודת שירותי הרווחה.בשנותיו הראשונות של התחום, מטפלים רבים הגדירו את המשפחה במובן הצר והמסורתי של המונח, שכולל בדרך כלל את ההורים וילדיהם. עם התפתחות התחום, מושג המשפחה הורחב, ובשנים האחרונות מוגדר יותר במונחים של יחסים ותפקידים תומכים וארוכי טווח בין אנשים שעשויים להיות בעלי קשרי דם, כמו גם כאלו שאינם בעלי קשרי דם. הטיפול המשפחתי משמש כיום לטיפול בטווח נרחב של בעיות ודילמות אנושיות.

ירושה

המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש. לעיתים אין ההפרדה בין סוגי הירושות ברורה ומוחלטת. למעשה, מבטא ביסוס הירושה בחוק ממד עמוק יותר של דפוס התנהגות זה, המכונה זכות הירושה. משמעות זכות הירושה היא שאדם אשר צבר כוח חברתי מסוים בחייו (נכסים, הון, תפקיד, תואר וכו'), מעביר את כוחו לאדם אחר, לרוב לצאצאיו. עקרון יסוד בדיני הירושה של מדינת ישראל הוא ה"חופש לצוות". פירושו של עקרון זה הוא שהאדם חופשי להחליט אם לעשות צוואה, אם לשנותה ואם לבטלה.זכות הירושה מפורשת בתרבויות שונות באופנים שונים, ותפקידיה משתנים מחברה לחברה. בכל המקרים, קשורה זכות הירושה במנגנוני שימור הכוח ויצירתו בחברה, שכן היא מאפשרת צבירת כוח באופן ישיר לאורך דורות על ידי קבוצת השתייכות מסוימת, משפחית או אחרת (קשרי מעמד, קשרי קירבה עדתית וכו').

הדוגמה הבולטת ביותר במהלך ההיסטוריה לזכות הירושה היא האצולה - מכלול של יחסים חברתיים (בעלות על קרקעות, כבוד ויוקרה, סמכות חוקית, הסכם אריסות וכו') מועבר באופן גורף מהורה לילדיו.

זכויות נוספות שהועברו בירושה במהלך ההיסטוריה הן לאום, כהונה, מונרכיה, בעלות על קרקע, ממון ונכסי-דניידי, בעלות על ארגונים, מקצוע, והון.

יש המשייכים אף גורמי זהות כגון עדה, גזע, דת וכו' לירושה.

כמו כן, ניתן לייחס העברה בירושה, על-פי הגדרתה הרחבה, גם תכונות אישיות - המכונה תורשה - כגון: כישרונות, תסביכים נפשיים, מאפייני גוף ונפש, דעות, מוסר וכו'.

כבד

כבד הוא איבר חיוני הקיים בבעלי חוליות וגם בחיות אחרות. לכבד פונקציות מרובות של חילוף חומרים הכוללות נטרול רעלים, יצירת מולקולות של חלבונים והפקה של כימיקלים הנחוצים לעיכול. הכבד חיוני להישרדות, וכיום לא ידועה דרך חלופית לפצות על חוסר בפונקציית כבד.

הכבד הוא בלוטה ומבצע אחסון גליקוגן, פירוק של תאי דם אדומים, הרכבת מולקולות של חלבוני הפלזמה, ייצור הורמונים ונטרול רעלנים. הוא נמצא מתחת לסרעפת, באזור החזה של חלל הבטן. הכבד מייצר בנוסף נוזל מרה, שהוא תרכובת אלקלינית אשר עוזרת לעיכול דרך פירוק ליפידים (שומנים). הוא גם מבצע ומסדיר מגוון של תגובות ביוכימיות בנפח גבוה, הדורשות רקמות מתמחות. לדוגמה, פירוק של מולקולות קטנות ומורכבות שרובן דרושות לקיום פונקציות חיוניות.

מונחים רפואיים הקשורים לכבד לרוב מתחילים ב"הפטו" ("hepato") או ב"הפטי" ("hepatic"), במקור מהמילה היוונית לכבד "הפר" ("hēpar").

כתב יד (כתב)

כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

לקות שמיעה

לקות שמיעה היא לקות המתבטאת באובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה. לקות כזו תיתכן מלידה, או בשלבים מאוחרים יותר בחיי האדם, לדוגמה, כתוצאה ממחלה או מתאונה. ללקות שמיעה דרגות רבות, מליקוי שמיעה מזערי, כלומר ירידה של 16–25 דציבל מסף השמיעה, קל (ירידה של 26–40 דציבל), בינוני (ירידה של 41–55 דציבל), בינוני חמור (ירידה של 56–70 דציבל), חמור (ירידה של 71–90 דציבל) ועמוק – ירידה של מעל 90 דציבל מסף השמיעה. לרוב מתייחסים במושג "חירש" לאנשים הסובלים מליקוי חמור או עמוק.

לקות שמיעה עלולה להיות כתוצאה מפגיעה באחד ממרכיבי מערכות השמע. שמיעה נחשבת לעיקרית ביכולת תקשורת, לכן ללקות במערכת השמע השפעה ניכרת בכל תחומי השפה, בתחום הקוגניטיבי ובתחום החברתי.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

נדודי שינה

נדודי שינה, (באנגלית: Insomnia; בצרפתית: insomnias), מוגדרים כתחושה או תלונה על אודות שינה בלתי מספקת, הנובעת מאחד או יותר מהגורמים הבאים:

קושי להירדם

יקיצה במהלך הלילה וקושי בהירדמות לאחר מכן

יקיצה מוקדמת מדי בבוקר

שינה שאינה איכותיתכדי שהבעיה תהיה מוגדרת כנדודי שינה נדרש שבנוסף לאחד או יותר מהקריטריונים שפורטו לעיל יגרום המצב מצוקה או סבל לחולה, או שהחולה יחוש שתפקודו היומיומי נפגע כתוצאה מהיעדר שינה ראויה.

נוירופסיכולוגיה

נוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא תחום ידע מדעי העוסק בניסיון להבין כיצד מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים פסיכולוגיים ספציפיים. המחקר הנוירופסיכולוגי מבוסס על המידע המגיע מתחום הנוירוביולוגיה כך שהוא מהווה את הבסיס, ומשם אופן ההתייחסות והמחקר הוא כמו במחקרים פסיכולוגיים (עם בוחנים ונבדקים).את התחום ייסד החוקר היהודי-רוסי אלכסנדר רומנוביץ' לוריא. בני הזוג הבריטיים מארק סולמס וקרן קפלן-סולמס, חוקרים בולטים בתחום, התבססו על מיפויו של לוריא והוסיפו לו נתונים בהתאם לממצאים העדכניים.

רגש

רגש הוא מונח המתאר הן חוויה סובייקטיבית מודעת והן סט של מאפיינים נצפים הכוללים מצב מנטלי, דפוס פעילות של מערכת העצבים והתנהגות אופיינית, המתרחשים במקביל לחוויה הסובייקטיבית. שני התיאורים מכוונים לאותה התופעה הנקראת רגש, כאשר תיאוריות פסיכולוגיות ופילוסופיות רבות נבנו על מנת לתאר את טיב הקשר בין הגורמים השונים הנצפים לבין החוויה המודעת. עם זאת ישנם חולקים על הגדרה זו, ואין קונצזוס בקהילה המדעית לגבי ההגדרה הנכונה לרגש. נוסף למחקר הפסיכולוגי והפילוסופי הרגש נידון גם בתיאולוגיה, כאשר ישנם זרמים המייחסים לרגש חשיבות מרכזית.

שכול

שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה

או חבר, מכיוון שהאהבה הגדולה בעולם היא אהבת הורים לבנם, ומוות בטרם עת הוא בלתי טבעי. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ופילוסופיים. הורים שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.