העסקת ילדים

העסקת ילדים או עבודת ילדים היא עבודה המוטלת על ילדים ונוער (מי שטרם מלאו להם 18 שנים). העסקת ילדים בעולם המערבי בזמן המהפכה התעשייתית הייתה דבר שבשגרה. במהלך השנים קמה התנגדות לכך, ונוצרו אמנות וחוקים המגבילים העסקת ילדים ומסדירים אותה. בישראל עוסק בכך חוק עבודת הנוער.

סוגי עבודות לילדים כוללים עזרה בעסק המשפחתי וכן ניקוי חלונות של מכוניות, צחצוח נעליים, מכירת פריטים קטנים כגון סיגריות וכדומה. ישנם ילדים העובדים כמדריכי תיירים ולעיתים יחד עם בעלי חנויות ומסעדות, על מנת להביא לקוחות לעסק. כמו כן, ישנו שימוש צבאי בילדים, זנות של ילדים, סחר בסמים, סחר לא חוקי המעורב בהפרת זכויות יוצרים וילדים שחקנים וזמרים.

Abolish child slavery
הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי 1909
ChildLabor1910
העסקת ילדים בניו ג'רזי, 1910
Child laborer
העסקת ילדים בניוברי, דרום קרוליינה, 1908
Lewis Hine, Youngsters on day shift, Old Dominion Glass Co., Alexandria, Virginia, 1911
ילדים עובדים במשמרת יום של מפעל - צילום מעשה ידי לואיס היין מוירג'יניה שבארצות הברית משנת 1911. ילדים אלה, מתחת לגיל 14, הועסקו במפעל במשמרת היום, כאשר משמעות הדבר שבשבוע לאחר מכן היה עליהם לעבוד במשמרת הלילה.

היסטוריה

העסקת ילדים בעולם המערבי בזמן המהפכה התעשייתית הייתה דבר שבשגרה. ילדים הועסקו גם במפעלים. באנגליה וסקוטלנד בשנת 1788, כשני שלישים מהעובדים במנפטות הכותנה היו ילדים.[1] הילדים שיכלו להתמודד עם העבודה במפעלים הפכו בבגרותם לעובדי מפעל מן המניין, כך שהרכב כוח העבודה במפעלים החל לסטות לכיוון פועלים בוגרים לפני שהופיעה התערבות חוקתית משמעותית.

בין הראשונים שהתנגדו להעסקת ילדים היה הסוציאליסט האוטופיסט האנגלי רוברט אואן, שפעל להגבלת הגיל המינימלי להעסקת ילדים לגיל 10 ומעלה. לאחר מכן, כחלק מהרגולציה של עבודת ילדים, התקבלו מספר חוקי עבודה שמטרתם הסדרת מספר שעות העבודה של ילדים ושיפור תנאי הבטיחות במפעלים.

במאה ה-19 העסקת ילדים הייתה נפוצה באירופה. עם התפתחות שיח הזכויות, עבודת ילדים קיבלה משמעות לוואי של ניצול שיטתי של ילדים בתחום העבודה, עם מעט פיצוי והתחשבות בהתפתחות האישית ובהיבטי בטיחות, בריאות והחיים בכלליות.

סוגיית עבודת ילדים עמדה למבחן בשיח זכויות העובדים שהתפתח במאה ה-20. שיח זה אופיין בהצבת העובד במרכז, ושאלת עבודת הילדים והנוער נבחנה בבחינת השפעת העבודה על ההתפתחות של הילדים והנוער. עם התפתחות שיח זכויות העובד מחד, וזכויות הילד מאידך, עבודת ילדים ונוער הוגבלה לגילאים ועבודות מסוימות וכן נקבע שכר מינימום ותנאים מקלים נוספים.

הרציונל בבסיס הגבלות אלה הוא ההכרה בזכות הילדים לקבל השכלה נאותה, וזכותם לשעות פנאי על מנת לאפשר מנוחה לצורך עירנותם בזמן שעות הלימודים. כמו כן הכיר שיח הזכויות בזכותם של ילדים לפנאי וחופשות מלימודים. יחד עם זאת, בגילאים מסוימים הותרה עבודה ילדים בימי החופשה.

על פי דו"ח ארגון העבודה הבינלאומי, בשנת 2016 הועסקו 218 מיליון קטינים בגילאי 5-17 ברחבי העולם, מתוכם 152 מיליון במה שמוגדר כ'עבודת ילדים'. 73 מיליון מהילדים העובדים, הועסקו במקצועות שהוגדרו מסוכנים[2]. 48% מהילדים העובדים היו בגילאי 5-11, 28% בגילאי 12-14 ו- 24% בגילאי 15-17. 71% מעבודת הילדים הוא בענפי החקלאות, 17% בתעשייה ו-12% בשירותים.[3]

רגולציה של עבודת ילדים

במדינות מערביות מסוימות, העסקת ילדים מתחת לגיל מסוים היא אסורה ונחשבת לניצול. עצרת האו"ם הכריזה על שנת 2021 כשנה הבינלאומית למיגור התופעה, וביקשה מארגון העבודה הבינלאומי להוביל מאבק זה. על פי החלטת האו"ם, על המדינות החברות בארגון לפעול למיגורה של עבודת ועבדות ילדים בעבודות סיכון גבוה, כחיילים-ילדים, בזנות, בבלדרות סמים ובמקצועות בסיכון גבוה, עוד בשנת 2021 עצמה. היעד שהציב האו"ם הוא מיגור כולל של תופעת העסקת הילדים עד לשנת 2025.[3] ארגון העבודה הבינלאומי קבע ב-1973 אמנה לקביעת גיל מינימלי לעבודה (שיעמוד לפחות על 15, או על 14 בתנאים מסוימים),[4] ובשנת 1999 אמנה נוספת באשר למיגור 'הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים'[5]. האחרונה, אושרה על ידי 187 המדינות החברות בארגון. שתי האמנות נתמכות גם על ידי האו"ם.

השימוש בילדים קטנים כעובדים, תוך מניעת לימודים ורכישת השכלה, נחשב כיום להפרה של זכויות האדם ועל כן הוצא מחוץ לחוק במדינות רבות. מדינות מתפתחות רבות אינן אוסרות עבודות ילדים, שכן משפחות שלמות תלויות בהעסקת ילדי המשפחה, ובמקרים מסוימים זהו מקור ההכנסה היחיד של משק הבית.

לאחרונה, כחלק מהשיח סביב אחריות תאגידית, הורגשה דאגה בינלאומית ביחס לרכישה של מוצרים אשר יוצרו באמצעות העסקת ילדים. יש החוששים כי הטלת חרם על מוצרים המיוצרים על ידי ילדים תגרום לילדים אלו לפנות לעיסוקים מסוכנים יותר, כגון זנות או חקלאות. במחקר של יוניצף, ארגון האו"ם למען הילד, נמצא כי בין 5,000 ל-7,000 ילדי נפאל פנו לזנות לאחר שארצות הברית הטילה חרם על השטיחים תוצרת נפאל, שיוצרו על ידי ילדים, בסוף המאה ה-20. כמו כן, לאחר שחוק "הרתעת העסקת ילדים" הוצג לראשונה בארצות הברית, כ-50,000 ילדים פוטרו מעבודתם בתעשיית ההלבשה בבנגלדש. עקב כך פנו ילדים רבים ל"שבירת סלעים, רוכלות רחוב ואיסוף סמרטוטים", כאשר "עבודתם החדשה מסוכנת ומזיקה אף יותר מעבודתם בתעשיית ההלבשה".[6]

העסקת ילדים בישראל

בשנות ה-20 של המאה ה-20, הובילו שביתות של בני הנוער חברי הנוער העובד לחקיקת חוק ההגנה על נערים במקומות העבודה על ידי המנדט הבריטי. משנת 1953 מוסדרת העסקת ילדים ונוער בישראל בחוק עבודת הנוער.[7] בחוק נקבעו גיל מינימלי להעסקת ילדים, ימי עבודה של ילדים, איסור עבודה בלילה, עבודות אסורות, ועוד. "הסתדרות הנוער העובד והלומד" היא הארגון היציג של בני הנוער העובדים בישראל. היא מסייעת לבני נוער בחלוקת דפי מידע וזכותונים, בייצוג משפטי ובאכיפה אזרחית נגד מעסיקים הפועלים שלא על פי החוק.

בכנס באר שבע לשלום הילד 2009, שארגנה המועצה הלאומית לשלום הילד, הוצגו על ידי משרד התמ"ת נתונים בנושא העסקת ילדים בארץ: 12% מהילדים בגיל 11-15 עובדים, כאשר שיעורם במגזר החרדי דומה (12.8%) ושיעור הילדים העולים החדשים גבוה מכך (13.8%). בגילאים צעירים יותר, עד גיל 11, מועסקים 3.1% מהילדים. זאת למרות שגיל העבודה החוקי במדינת ישראל עומד כיום על גיל 15 ומעלה. מנתונים של המועצה לשלום הילד עולה כי רוב הילדים הצעירים מתחת לגיל 15 מועסקים שלא כחוק בעבודות בשווקים: מכירה, סבלות, ניקיון, שטיפת כלים במסעדות, רוכלות, חקלאות ועוד.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Douglas A. Galbi. Labor and the Division of Labor in the Early English Cotton Mills.1994
  2. ^ הערכה גלובלית לתופעת עבודת הילדים - ממצאים ומגמות 2012-2016, ארגון העבודה הבינלאומי (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 יעל אלנתן, ‏האו"ם קבע יעד: עבודת ילדים תמוגר מהעולם עד שנת 2025, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 יולי 2019
  4. ^ אמנת גיל המינימום באתר ארגון העבודה הבינלאומי (באנגלית)
  5. ^ האמנה בדבר הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים באתר ארגון העבודה הבינלאומי (באנגלית)
  6. ^ מתוך אתר יוניסף
  7. ^ Wikisource-logo.svg חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 לחוק עבודת הנוער, בספר החוקים הפתוח
  8. ^ אליה שילה, 'היום שווה להיות מעסיק מנצל', באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2009
אוליבר! (מחזמר)

אוליבר! (באנגלית: !Oliver), מחזמר בריטי על פי ספרו של צ'ארלס דיקנס, "אוליבר טוויסט". המלחין ליונל בארט כתב את המילים והלחנים לשירים. ב-1968 המחזמר עובד לסרט קולנוע זוכה אוסקר בבימויו של קרול ריד.

אוליבר טוויסט

אוליבר טוויסט (באנגלית: Oliver Twist), רומן משנת 1838 מאת צ'ארלס דיקנס, פורסם לראשונה באנגליה בהמשכים חודשיים. הספר עובד פעמים רבות לטלוויזיה ולקולנוע, העיבוד הידוע והמצליח ביותר הוא המחזמר "אוליבר!", והסרט שנעשה בעקבותיו.

דיקנס מעורר בספר זה, כמו בספריו האחרים, את תשומת-לב הציבור לבעיות חברתיות של תקופתו, כגון בתי המחסה לעניים, העסקת ילדים, ועבריינות של ילדים. הרומן שופע סרקאזם והומור שחור, גם כשהוא עוסק בנושאים רציניים, ומגלה את הצביעות של החברה.

אמנת הגיל המינימלי

אמנת הגיל המינימלי משנת 1973 (באנגלית: Minimum Age Convention, 1973; שמה העברי הרשמי: אמנת הגיל המינימלי לקבלת עובדים לעבודה) היא אמנה שאומצה על ידי ארגון העבודה הבינלאומי בשנת 1973. המדינות החתומות על האמנה נדרשות להבטיח קיומה של מדיניות לאומית המבטיחה את הפסקת העסקת ילדים והעלאה הדרגתית של הגיל המינימלי לקבלת עובדים לעבודה. נכון לחודש נובמבר 2010 חתומות על האמנה 156 מדינות בעולם.

בוטסואנה

רפובליקת בּוֹטְסְוָאנָה (בסצוואנה: Lefatshe la Botswana) היא מדינה ללא מוצא לים בדרום יבשת אפריקה. בעבר הייתה מדינת חסות בריטית ונקראה בצ'ואנאלנד. בוטסואנה אימצה את שמה החדש לאחר קבלת עצמאותה ב-30 בספטמבר 1966.

המדינה גובלת בדרום אפריקה בדרום, בנמיביה במערב, בזמביה בצפון ובזימבבואה בצפון מזרח. כלכלתה תלויה רבות בכלכלת דרום אפריקה, ומורכבת בעיקר מגידול בקר וחציבת יהלומים. המדינה קרויה על שם הקבוצה האתנית הגדולה שלה, הצוואנה.

בבוטסואנה נחשבת לאחת המדינות הדמוקרטיות ביבשת.

בורסקאות

בורסקאות הוא מקצוע בענף עיבוד העור. עיבוד עור ובורסקאות הם מן העיסוקים העתיקים ביותר שידועים בתולדות האנושות.

ג'ייקוב ריס

ג'ייקוב אוגוסט ריס (Jacob August Riis;‏ 3 במאי 1849 - 26 במאי 1914) היה רפורמטור חברתי, עיתונאי וצלם תיעודי אמריקאי-דני. כמו כן, הוא נחשב מאבות הצילום ומחלוצי הצילום באמצעות פלאש.

הוא ידוע כמי שפעל רבות למען עניי ניו יורק דרך פועלו העיתונאי והצילומי, וכמי שנתן פומבי לדבר תנאי המחיה הגרועים שבהם חיו, חשיפה פומבית שהובילה לשינוי חברתי. עניי ניו יורק היו מושאם של מרבית מורשתו הכתובה והמצולמת. בין היתר, הוא פעל למען הקמת מבני מגורים חדשים בשכונות העוני בניו יורק, לחקיקה בתחום העסקת ילדים, ולשיפור תנאי חייהם של עניי העיר. במגוריו בניו יורק, חווה ריס את העוני על בשרו, כשהתפרנס תחילה כנגר לאחר שהיגר מדנמרק בגיל 21. לאורך השנים עבד בהכנת דו"חות למשטרה על איכות החיים בשכונות העוני.

גינאה ביסאו

רפובליקת גינאה ביסאו (בפורטוגזית: República da Guiné-Bissau) היא מדינה על חוף האוקיינוס האטלנטי במערב אפריקה, מושבה פורטוגזית לשעבר. בירתה היא ביסאו.

דיני עבודה

דיני העבודה או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים:

קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד, מערכת היחסים החוזית בין העובד לבין המעביד והסדרת היחסים לפי החוזה בין הצדדים.

חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לפי הדין החקוק, ובפרט לפי חקיקת המגן, אשר מעניקה לעובד הגנות הגוברות על ההסכמות החוזיות בין הצדדים.

משפט העבודה הקיבוצי - במסגרתו מוסדרים היחסים שבין ארגון עובדים למעביד, בתחומים כגון חופש ההתאגדות, זכות השביתה והסכם קיבוצי. בנוסף, תחום זה מתייחס לצווי ההרחבה וליחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים.ייחודם של דיני העבודה מודגש בישראל (ולא רק בה) בין היתר דרך קיומן של ערכאות נפרדות ומתמחות המיוחדת לתחום זה - בתי הדין לעבודה.

דני דנון

דני (בן יוסף) דנון (נולד ב-8 במאי 1971, י"ג באייר התשל"א) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כשגריר ישראל באו"ם וכסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם. החל מיוני 2017 הוא גם ראש ועדת המשפט של העצרת הכללית. בעבר היה שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, סגן שר הביטחון וחבר הכנסת מטעם הליכוד. במהלך כהונתו בכנסת ה־18 היה סגן יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת

ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת (באנגלית: William IV, נולד בשם ויליאם הנרי; 21 באוגוסט 1765 - 20 ביוני 1837) היה מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ומלך הנובר מ-26 ביוני 1830 ועד יום מותו. ויליאם, בנו השלישי של ג'ורג' השלישי ואחיו הצעיר ויורשו של ג'ורג' הרביעי, היה המלך האחרון והמונרך הלפני אחרון של בית הנובר.

בצעירותו הוא שרת בצי המלכותי וכונה במהלך תקופת מלכותו ולאחריה "המלך המלח" (Sailor King). הוא שרת בצפון אמריקה ובקריביים, אך השתתף במעט קרבות. מאחר ששני אחיו הגדולים מתו בלי להשאיר אחריהם יורשים חוקיים, הוא עלה לכס המלכות בגיל 64. בתקופת מלכותו בוצעו כמה רפורמות: תוקן "חוק העניים" (Poor law), הוגבלה העסקת ילדים, נאסרה העבדות כמעט בכל רחבי האימפריה הבריטית ושיטת הבחירות בבריטניה שונתה מתוקף חוק הרפורמה של 1832. אף על פי שויליאם לא היה מעורב בפוליטיקה כפי שהיו מעורבים אחיו או אביו, הוא היה המונרך האחרון שמינה ראש ממשלה בניגוד לרצון הפרלמנט. באמצעות אחיו הנסיך אדולפוס שמשל כמשנה למלך בממלכת הנובר, הוא העניק לממלכה חוקה ליברלית קצרת ימים.

לאחר מותו של ויליאם הוא לא הניח אחריו יורשים חוקיים, אך מבין עשרת הצאצאים הלא חוקיים שלו שרדו שמונה, שנולדו לו מפילגשו דורתיאה ג'ורדן (Dorothea Jordan) שעמה חי 20 שנה. את כס מלכותו של ויליאם הרביעי בבריטניה ירשה אחייניתו ויקטוריה וכמלך הנובר ירש אותו אחיו, ארנסט אוגוסט הראשון.

זכויות עובדים

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה. זכויות העובדים הושגו בעיקר כתוצאה של מאבקים של תנועות סוציאליסטיות החל מהמאה ה-19, מאבקים שנועדו למנוע העסקת ילדים קטנים, להגביל את שעות העבודה היומיות, לקבוע שכר מינימום ועוד.

היקף הזכויות שיש להעניק לעובדים, אל מול זכות הקניין של המעביד והפררוגטיבה שלו לנהל את עסקו כראות עיניו, הם חלק מהפולמוס הפוליטי בין השמאל לימין. דוגמה לפולמוס זה היא הדיון אודות שכר המינימום.

יום עבודה בן 8 שעות

התנועה למען יום עבודה בן 8 שעות, או שבוע עבודה בן 40 שעות, הייתה תנועה חברתית שנאבקה למען הגבלת יום העבודה ל-8 שעות. מקורה של התנועה בתקופת המהפכה התעשייתית בבריטניה, שבה הייצור התעשייתי במפעלים גדולים שינה את אורח החיים של האדם העובד, וכפה שעות עבודה ארוכות, ותנאי עבודה קשים. תנאי העבודה היו ללא פיקוח, וכתוצאה מכך נפגעה בריאותם ורווחתם של העובדים. בתקופה זו, העסקת ילדים הייתה דבר שבשגרה, ויום העבודה ארך בין 10 ל-16 שעות, שישה ימים בשבוע.

הסוציאליסט, רוברט אואן, העלה את הדרישה ליום עבודה בן 10 שעות בשנת 1810, ויישם אותו בבית החרושת שלו בניו לאנארק. בשנת 1817 הוא ניסח את הדרישה ליום עבודה בן 8 שעות. נשים וילדים באנגליה קיבלו את הזכות ליום עבודה בן 10 שעות בשנת 1847. העובדים בצרפת זכו ביום עבודה בן 12 שעות לאחר הקמת הרפובליקה הצרפתית השנייה. הדרישה לקיצור יום העבודה ושיפור תנאי העבודה הייתה חלק מהמאבק הכללי של הצ'ארטיסטים והתאגדויות העובדים הראשונות.

הסתדרות הפועלים הבינלאומית אימצה את הדרישה ליום עבודה בן 8 שעות בקונגרס הראשון שלה בעיר ז'נבה, ואף הגדירה אותו כתנאי הכרחי, שבלעדיו לא יתאפשרו שיפור תנאי העבודה ושחרורו של מעמד הפועלים. על אף שהיה מספר מצומצם של עובדים מיומנים בניו זילנד ואוסטרליה שזכו ליום עבודה בן 8 שעות בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-19, הזכות הזו אושרה בצורה נרחבת בעולם המערבי, רק בתחילת ואמצע המאה ה-20.

בשנת 1899, לאור מחאת תושבי האי, המושל בפוארטו ריקו החליט לתת לתושבים זכויות רבות בכל תחומי החיים, ביניהן גם הזכות ל-8 שעות עבודה ביום. בכך, פוארטו ריקו הייתה הישות הראשונה בעולם אשר העובדים בה קיבלו את זכות זו.

השביתה הכללית בברצלונה בשנת 1919 הביאה לכך שספרד הייתה המדינה הראשונה בעולם בה הושגה הסכמה ליום עבודה של שמונה שעות בלבד.

לאחר המהפכה המקסיקנית בעשור השני של המאה העשרים, אומצה במקסיקו חוקה חדשה בשנת 1917, בה ניתנו לעובדים זכויות רבות, ביניהן יום עבודה בן 8 שעות.

בצרפת, חוק 40 השעות נחקק בשנת 1936.

הצלחת המאבק לקחה חלק מחגיגות האחד במאי הראשונות במדינות ותרבויות רבות.

קרל מרקס ראה את יום העבודה בן 8 השעות כנושא בעל חשיבות רבה לבריאות העובדים, וכתב בקפיטל: "על ידי הארכת יום העבודה, ולכן, ייצור קפיטליסטי ... לא רק מייצר הידרדרות של כוח עבודת אדם על ידי שדידת תנאיו הנורמליים, הפיזיים והמוסריים, אלא גם מייצר את התשישות ואת המוות בטרם עת של כוח העבודה הזה עצמו. "

ילדות

יַלְדוּת היא תקופה במהלך חייו של האדם. על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל 3 ומסתיימת בסביבות גיל 12. תקופת הילדות חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות. התפתחות גוף האדם בתקופת הילדות מואצת בכל התחומים - הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפש וכו'. המשחק נפוץ מאוד בגילאים אלו.

זכר אנושי בתקופת הילדות מכונה "ילד" ואילו נקבה אנושית בתקופה זו מכונה "ילדה". לעיתים מנעשה שימוש במונחים "בן" ו"בת" כמילים נרדפות לכינויים אלו, אך הם גם משמשים לתיאור יחס שארות שאינם תלויים בגיל או בתקופת החיים של אותו האדם.

מינרלי קונפליקט

מינרלי קונפליקט הם מינרלים שנכרו באזורים בהם מתקיים סכסוך הנגועים באלימות רחבת היקף והפרת זכויות אדם, ומאופיינים באי יציבות פוליטית, דיכוי, וקריסת התשתית האזרחית. לרוב, המינרלים הם אלו שמהווים את הגורם לתחילת הסכסוך או להחרפתו.

מקורם של רוב מינרלי הקונפליקט הוא במחוזות המזרחיים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. האחראים המרכזיים לסכסוך באזורים אלו, הם גורמים מקומיים הנאבקים על שליטה במכרות המינרלים היקרים, וכוללים את הצבא הלאומי של קונגו, וקבוצות מורדים חמושות. עם זאת, ביזת המשאבים הטבעיים של קונגו אינה מוגבלת לגורמים מקומיים בלבד, ושותפים לה גם גורמי חוץ כגון מדינות אוגנדה, רואנדה ובורונדי המבריחות משאבים רבים ממדינת קונגו ומפיקות רווח ממכירתם. רווחים אלו עזרו במימון מלחמת קונגו השנייה בה היוו המכרות שבקונגו יעד מרכזי לכיבוש ושליטה.

במכרות של אזורי הסכסוך, נכרות מספר עפרות שלאחר תהליך זיקוק מפיקים מהן את המינרלים בדיל, טונגסטן, טנטלום וזהב. מינרלים אלו משמשים לייצור מוצרים אלקטרוניים רבים כגון טלפונים ניידים, מחשבים ניידים וטאבלטים, הנמכרים ברחבי העולם. העלייה העצומה בעשור האחרון בביקוש ובמחיר מינרלים אלו בתעשיות האלקטרוניקה והתכשיטים, הביאה לנטישת ענפי תעסוקה אחרים במזרח קונגו לטובת הכרייה, זאת לצד החרפת מאבקי השליטה במכרות בין המליציות המקומיות, ובין קונגו והמדינות השכנות.

בין סוגי הפרת זכויות האדם וחוקי המשפט הבינלאומי, הקשורים במאבקים אלו, ניתן למנות עבודה בכפייה, ענישה באמצעות אונס וביזה על ידי המליציות, שימוש בילדים לוחמים, העסקת ילדים במכרות (40% מהכורים הם ילדים לפי הערכות), זיהום מקורות מים, כרייה בתנאים מסוכנים ועוד.

מיקרוסופט

תאגיד מיקרוסופט (באנגלית: Microsoft Corporation) היא חברת תוכנה, מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה אמריקאית רב-לאומית, שבסיסה ברדמונד, סמוך לעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית. מיקרוסופט היא חברת התוכנה הרווחית בעולם, והיא בעלת שווי שוק מהגבוהים בעולם (כ-840 מיליארד דולר, נכון ל-2018).

רפרטואר מוצרי החברה כולל מותגים בין הידועים בעולם, ביניהם מערכת ההפעלה למחשבים אישיים Windows, חבילות התוכנה המשרדיות Office, תוכנת שיחות הווידאו Skype, הדפדפנים Explorer ו-Edge, שפת התכנות #C, מנוע החיפוש Bing, הרשת החברתית הפופולרית LinkedIn, שירות האחסון בענן OneDrive, מאגר הקוד החופשי GitHub, את העוזרת האישית הווירטואלית Cortana ואת אתר החדשות msn. מוצרים של החברה בשוק השרתים הארגוניים כוללים את שירות הענן Azure, המערכת לניהול בסיסי נתונים Microsoft SQL Server, תוכנית המסרים הארגונית הפופולרית Teams ושרת הדואר Exchange. מיקרוסופט ידועה גם בתחום החומרה בזכות מותגי ענק כמו קונסולות ה-Xbox וסדרת המחשבים Surface, ובבעלותה אף שני כותרי משחק גדולים, Halo ו-Minecraft. היא אף מייצרת ציוד למחשבים אישיים כגון מצלמות רשת, עכברים ומקלדות תחת שמה.

בין מוצרי החברה ההיסטוריים אפשר למצוא מותגים מוכרים כגון Lumia, Live (MSN) Messenger, Hotmail, Windows Phone ועוד.

החל מ-5 בפברואר 2014 מנכ"ל החברה הוא סאטיה נאדלה (קדמו לו בתפקיד ביל גייטס וסטיב באלמר).

סדנת יזע

סדנת יזע (באנגלית: Sweatshop) היא סביבת עבודה בעלת תנאי עבודה קשים ביותר, כאשר בדרך כלל לעובדים במקומות אלו מעט מאוד זכויות או אמצעים להתמודד עם מצבם, ולפעול לשיפורו. תנאים אלו יכולים לכלול חשיפה לחומרים מסוכנים, חשיפה לסיכון פיזי, טמפרטורות גבוהות במיוחד, או יחס נוקשה מאוד מצד המעסיקים (שעות עבודה ארוכות מאוד, עונשים, עבודה ללא הפסקה, ועוד). עובדי סדנאות היזע נאלצים בדרך כלל לעבוד זמן רב עבור שכר נמוך. פעמים רבות ישנה תופעה של העסקת ילדים בסדנאות יזע.

למרות שמרבית סדנאות היזע נמצאות במדינות העולם השלישי ובפרט במזרח ובמרכז אסיה, הן עלולות להתקיים בכל מדינה. סדנאות יזע התקיימו במספר תרבויות, כולל בתרבות האמריקאית של תחילת שנות ה-50 של המאה ה-19. סדנאות יזע מייצרות מגוון של מוצרים, החל במוצרי טקסטיל וכלה בריהוט.

בעוד דעת הקהל בעולם המערבי נוטה להתנגד לקיומן של סדנאות יזע, ישנם כאלו התומכים בהן (כגון פול קרוגמן ויוהאן נורברג), בטענה שאנשים בוחרים לעבוד בסדנאות יזע מאחר שאלו מציעות להן שכר גבוה באופן משמעותי ותנאים טובים יותר בהשוואה לעבודתם הקודמת בחקלאות ידנית או חיפוש מזונם במטמנות, ושסדנאות יזע הן שלב מוקדם בתהליך של התפתחות טכנולוגית וכלכלית, במהלכו מדינה ענייה נהפכת למדינה עשירה.

חברות ענק כמו נייקי, ויקטוריה סיקרט, איג אנד אמ, וולמארט, הואשמו בניצול ילדים בעבודה בסדנאות יזע.

סוציאליזם

סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים. הבעלות המשותפת יכולה להיות במסגרת מדינית, דבר שייקרא "סוציאליזם מדיני", או במסגרת עממית, מה שייקרא "סוציאליזם חירותני".

התנועה הסוציאליסטית החלה את דרכה בעולם המודרני מתוך תנועת מעמד הפועלים בסוף המאה ה-19. בתקופה זו, המונח "סוציאליזם" היה מקושר בראש ובראשונה למבקרים חברתיים אירופיים, אשר מתחו ביקורת על הקפיטליזם ועל מושג הרכוש. לפי קרל מרקס, שהגדיר ועיצב את התנועה הסוציאליסטית בעידן המודרני, סוציאליזם הוא השלב הסוציואקונומי לאחר המהפכה של הפרולטריון ולאחר העברת אמצעי הייצור לבעלות משותפת. לפי מרקס, החברה תתקדם משלב זה לשלב של קומוניזם.

קיים מספר רב של זרמים שונים שמכונים "סוציאליסטים" על ידי תומכיהם או אחרים. מאז המאה ה-19, לא קיימת הסכמה בתנועה הסוציאליסטית לגבי הדוקטרינה או האסטרטגיה להשגת מטרות התנועה. תומכי התנועות הסוציאליסטיות השונות משתייכים לעיתים לזרמים מנוגדים, ובייחוד ניתן להבחין בין רפורמיסטים לבין קומוניסטים. חלק מן הסוציאליסטים מאמינים בהלאמה של אמצעי הייצור, בעוד שאחרים, למשל סוציאל-דמוקרטים, תומכים בהלאמה של מספר מצומצם של תעשיות מפתח, בתוך מערכת כלכלית משולבת. חלק מן המרקסיסטים תומכים בתכנון מרכזי של הכלכלה, שיבוצע על ידי המדינה, בדומה לדגם הסובייטי. אחרים, כולל הקומוניסטים ביוגוסלביה והונגריה (החל משנות ה-70 של המאה ה-20), הרפורמיסטים בסין וחלק מן הכלכלנים המערביים, תומכים בשילוב של סוציאליזם וכלכלת שוק, תוך ניסיון לנצל את יתרונותיה של כלכלת השוק לטובת העקרונות הסוציאליסטיים (ראו סוציאליזם שוק). אנרכו-סינדיקליסטים וחלק מתומכי השמאל החדש תומכים בהקמת "מועצות עובדים" וניהול אמצעי הייצור דרכן. קיימים זרמים נוספים, כמו מודל הקיבוץ והמודל הסקנדינבי.

עבדות

עבדות הוא מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו. בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו, ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו.

קטין

קטין הוא ההגדרה המשפטית לאדם שטרם מלאו לו 18 שנים. אדם שמלאו לו 18 שנים נקרא בגיר.

סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר את המונח "קטין" על מנת לסייג פעולות משפטיות אשר קטין אינו רשאי לבצען אלא בהסכמת נציגו. החוק קובע כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו, וההסכמה יכולה להינתן מראש או בדיעבד, וכן יכולה להינתן לפעולה ספציפית או לסוג מסוים של פעולות. כפי שהנציג יכול לאשר פעולה, הריהו רשאי לבטלה כל עוד לא בוצעה.

במקרה ובוצעה פעולה משפטית של קטין ללא הסכמת הנציג, הרי שניתן לבטלה על ידי הנציג, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, או אפילו על ידי הקטין, לאחר תוך חודש ימים לאחר שהפך לבגיר.

רוב המדינות מחוקקות חוקים המגנים על הקטינים וזאת לאור ההנחה שקטינים אינם בעלי יכולת לדאוג לעצמם ולצרכיהם הפיזיים והנפשיים, אינם מסוגלים לפרנס את עצמם, או שאינם בעלי שיקול דעת בוגר ועצמאי. דוגמאות להגנות אלו כוללים חוקים העוסקים באיסור פרסום תמונה ושם קטין; איסור המרת דת של קטין; צווי איסור מכירת משקאות חריפים וסיגריות, דרישות נוכחות בבתי הספר, הצורך באישור נציג לצורך ביצוע פעולות משפטיות (כגון חתימה על חוזים או פתיחת חשבון בנק), מגבלות בהוצאת רישיון נהיגה; משפטים ועונשים מופרדים (כגון בית המשפט לנוער), חוקי העסקת ילדים, וחוקים אחרים המגנים מפני ניצול והתעללות.

חלק מן החוקים האמורים לעיל, שמטרתם להגן על הקטין, מטילים מגבלות על זכויותיו, כגון הזכות להצביע, לחתום על חוזה, לרכוש באשראי וכדומה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.