העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות. התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).

Witch of Endor. Dore 1866
בעלת האוב מעלה את שמואל הנביא באוב, לבקשת שאול המלך, בעין דור. תחריט מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1866.

ביהדות

בספר שמואל מסופר על שאול המלך שפונה לבעלת אוב מעין דור, שתעלה אליו את שמואל הנביא באוב, על מנת שהוא יוכל לדעת מה תהיה תוצאת המלחמה עם הפלשתים. שאול מתחפש ובא אל האשה בלילה, יחד עם עוד שני אנשים, ומבקש להעלות את שמואל הנביא.

כאשר מתגלה לה זהותו של שאול בדרך לא ברורה, בעלת האוב פורצת בזעקה גדולה כלפי שאול: "לָמָּה רִמִּיתָנִי, וְאַתָּה שָׁאוּל". שאול מרגיע אותה ושואל מה ראתה, ושאול מזהה את שמואל לפי תאורה.

בין שמואל לשאול מתפתח דו-שיח של ממש. בתחילה שמואל מתרגז, ושואל את שאול: "לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי"[1], ושאול מתנצל בפניו, ואומר שצר לו מאד מן הפלשתים, ואלהים אינו עונה לו. שמואל בתגובה שואל את שאול בתמיהה: "וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי", ומודיע לשאול שאלהים סר מעליו, וגם קרע את הממלכה מידו, ונתן לרעהו - דוד.

על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב שאול טשרניחובסקי את שירו "בעין דור".

פרשנות

חכמי ישראל נחלקו מהי העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי מאגיה. הרציונליסטיים שבהם לא מקבלים את קיומו של האוב, ולדעתם כל הטקסים הללו קשורים לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של דיבור מהבטן וכדומה, והמיסטיים שבהם מקבלים את האפשרות הטכנית לבצע העלאה באוב.

גם בקרב המיסטיקנים, יש הטוענים שאין בידינו כיום היכולת לעשות זאת (למשל, רבי יעקב חגיז בספרו עץ החיים).

כך מתייחס הרמב"ם להעלאה באוב בספרו "משנה תורה":

כיצד מעשה האוב? זה שהוא עומד ומקטיר קטורת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם, עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עימו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאוד, וכאילו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו

משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו', הלכה א'

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמואל א, כח, טו
אוב

האם התכוונתם ל...

אוב - ז.ע.פ.

אוב - ז.ע.פ. היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 2002 בתל אביב על ידי העורך יאיר אור. ההוצאה עוסקת בהוצאת ספרי עיון בתחומי שפה וחברה, וכן מוציאה ספרות מקור ושירה.

הספר הראשון שראה אור בהוצאה הוא בולו'בולו, אוטופיה מודרנית מאת הסופר השווייצרי האנונימי p.m. (מהדורה ראשונה 2002; מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת 2011). בהוצאה ראה אור גם אוסף מאמריו של בנג'מין לי וורף "שפה, מחשבה, מציאות", בעריכת יאיר אור (2004). מאז 2010 ההוצאה מביאה לדפוס גם את מעמול, כתב העת של הסטודנטים במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר.

על פי אתר האינטרנט של ההוצאה, השם "אוב - ז.ע.פ." כולל רעיונות של העלאה באוב של רעיונות שנשכחו ושל "ארגון ארעי, מעורפל וחסר גבולות, לא לגמרי מוגדר בגבולות עיסוקיו, ענייניו, היקפו ודעותיו - שכל תקוותו היא ליצור בקיעים בממשות הנתפסת כמובנת מאליה" [1].

איסורי כישוף ביהדות

בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת (דברים, י"ח, ט'-י"א) ועוסקים כולם בענייני מאגיה: "כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ – לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים." איסורים אלו נשנים במקומות נוספים בתורה.

החמורים שבאיסורים אלו (מעביר בנו וביתו באש, מכשף, עושה אוב ועושה יידעוני) עונשם מיתה. הקלים שבהם (קוסם, מעונן, מנחש, חובר חבר, שואל אוב, שואל יידעוני, דורש אל המתים) עונשם מלקות.

אלף אפל

אֶלְף אָפֵל (מוכר - באנגלית Drow או Dark Elf מקור המילה Drow כנראה בעגת צפון סקוטלנד Trow - יצור המזכיר את הטרול הסקנדינבי) הוא דמות נפוצה בספרות הפנטזיה ובעולמות המערכה של משחק התפקידים מבוכים ודרקונים. הוא בן לתת־גזע של גזע האלפים המכונים לעיתים בספרות שדונים. סביבת המגורים האופיינית לו היא מערות, מחילות במעמקי האדמה ולעיתים נדירות גם ביערות אפלים.

בעלת האוב מעין דור

בעלת האוב מעין דור היא דמות מקראית. שמה ומוצאה של בעלת האוב אינם ידועים. לפי ספר שמואל א', פרק כ"ח, מקום מושבה היה עין דור. עיסוקה, העלאה באוב, ידוע לנו מפסוק ז': "הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת-אוֹב בְּעֵין דּוֹר". דמותה של בעלת האוב מופיעה בסיפור בספר שמואל א', פרק כ"ח, בחלק הראשון של הפרק בפסוקים ח'-י"ד ובחלק השלישי בפסוקים כ"א-כ"ה.

גרים ריפר (קומיקס)

גרים ריפר (באנגלית: Grim Reaper, על שם מלאך המוות) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס, ומשמש בעיקר כאויב של קבוצת האוונג'רס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Avengers #52 מאוגוסט 1968, והיא נוצרה בידי הכותב רוי תומאס והמאייר ג'ון בוסימה.

גרים ריפר הוא האלטר אגו של אריק ויליאמס, אחיו של סיימון ויליאמס. השניים נולדו וגדלו בפטרסון, ניו ג'רזי, ואריק נחשב ל"כבשה השחורה" של המשפחה. אמו חיבבה את סיימון, ואביו המתעלל והאדיש העדיף לצפות בטלוויזיה בעצלות בעוד אריק התעלל בחתול המשפחתי. היות שאמו הייתה יותר קשובה ואוהבת עם סיימון, אריק גדל מריר וקנאי. בעת משחק עם כימיקלים, אריק גרם לשריפה אשר שרפה את ביתם. חש אשמה, סיימון החל לדאוג לאריק יותר. כשגדלו, סיימון נעשה שקדן ואילו אריק - לספורטאי. אריק נעשה מרדני יותר, וניסה לשכנע את סיימון להצטרף אליו ב"גניבות הקטנות" שביצע. בסופו של דבר, הוא הצטרף למשפחת הפשע מאגיה ועבר ללאס-וגאס. בינתיים, סיימון השתלט על העסק המשפחתי. בשל תחרות עם תעשיות סטארק, המכירות צנחו וסיימון פנה לאריק וקשרי המאפיה שלו לעזרה. הוא ניסה למעול בכספי החברה, אך נתפס ונכלא. אחרי שורת תקריות שבהן עשה עסקה עם ברון זמו והפך ליצור עשוי מאנרגיה יונית, סיימון נהרג ואריק נעשה נקמן. באמצעות המאגיה, אריק קיבל חרמש בעל כוחות, אשר שופר בהמשך על ידי אולטרון. הוא אימץ את השם גרים ריפר, הביס את חברי האוונג'רס הוקאיי, גוליית והצרעה, גרם להם לשקוע בתרדמת אך הובס על ידי הפנתר השחור.

אריק חזר, והוביל את הלגיון הקטלני נגד האוונג'רס. הלגיון הביס את רוב האוונג'רס, ו-ויז'ן הביס והתחזה לפאוור מן. הלגיון הובס כשאריק גילה שהוא אינו מסוגל לפגוע בויז'ן, וזאת לאור העובדה שדפוסי המוח של אחיו משמשים את ויז'ן. ויז'ן שחרר את האוונג'רס, אשר הביסו את הלגיון הקטלני. מזימה של גרים ריפר, פנטום החלל וארגון הידרה להחזיר את תודעתו של סיימון לגופו סוכלה על ידי האוונג'רס, ואחרי כמה הרפתקאות, אריק נהרג בקרב נגד סיימון כוונדר מן ומגנטו. הוא קם לתחייה על ידי אימורטוס, אך נהרג שוב. נקרה, מוטאנטית, החזירה אותו לחיים כזומבי. על מנת להמשיך להתקיים, היה מוטל עליו לספוג כוח חיים כל יממה. קורבנו הראשון היה נקרה עצמה. הוא נאבק באחיו, ברח, ונאבק בו ובמנדריל שוב. כשחרמשו התמזג עם זרועו של אולטרון, השניים כרתו ברית. הוא מת, וחזר לחיים על ידי מכשפת השני. אחרי מקרה עם אולטרון, אריק השתתף במלחמה הסודית. הוא נכלא בכלא הרפסודה, והיה אחד מהנבלים שנמלטו ממנו. במלחמת האזרחים, אריק הובס על ידי קפטן אמריקה וקייבל, ונשלח למעצר של סוכנות S.H.I.E.L.D יחד עם הנשר.

במהלך אירועי שלטון אפל, אריק הקים מחדש את הלגיון הקטלני. הצוות הובס על ידי סוכני H.A.M.M.E.R והאוונג'רס האפלים, ונכלאו בכלא הרפסודה. הוא נדקר בליבו על ידי אסיר הנאמן לנורמן אוסבורן, ואחרי ניתוח, מת מהדקירה. לאור מה שהתרחש במחוזת המוות, אריק חוזר לחיים ונעשה משרתו של מלך הכאוס. הוא ונקרה נאבקים בגיבורים המתים - ויז'ן, מאר-וול, דוקטור דרואיד, אמן החרבות, דת'קריי ויילוג'אקט. הוא הצליח להרוג את רובם, פרט לאמן החרבות, יילוג'אקט וויז'ן. כאשר ויז'ן ביצע השמדה עצמית, אריק נהרג פעם נוספת. בהרצת הכותרים המחודשת "מארוול עכשיו!", אריק התגלה בחיים ותוקף את האוונג'רס המופלאים במסיבת עיתונאים. עם כוחו של וונדר מן, רוג הרגה את אריק. באמצעות זרע המוות, תאומי אפוקליפס החיו אותו וצירפו אותו לארבעת פרשי המוות. אריק נהרג בידי אשתו הרובוטית של ויז'ן, וירג'יניה, לאחר שפרץ לביתם ותקף את "בניהם" הרובוטיים. שנים אחר כך, דוקטור סטריינג' משתמש בקסם שלו על מנת להחזיר את לאס וגאס, לאחר שנהרסה, ומחייה, שלא בכוונה, את אריק.

דבתרה

דֶּבְּתֶרָה (געז, אמהרית ותגרית: ደብተራ; ברבים בגעז ובתגרית: דבתראת, אמהרית: דבתרווץ') הוא תואר ומעמד הקיים בכנסייה האתיופית, בכנסייה האריתראית וביתא ישראל. לדבתרה אין הסמכה דתית פורמלית והוא אינו מוכר כחלק מההיררכיה הדתית, למרות היותו אחראי על חלקים נכבדים מטקסי הדת.

תלמידים למעמד לומדים באותו מסלול לכהונה ומעבר לו, ומקבלים חינוך בכתבי הקודש, לרבות ספר תהלים, בפתחה נגשת, בחוק, בגעז ובשפה, עוברים הכשרה בשירה ובריקודי הקודש של הזמה, קנה והאקווקוום, הכשרה כמרפאים ומומחים בצמחי מרפא. הדבתרה הוא האדם משכיל ביותר בהשכלתו הדתית ומתפקד בתפקידי הוראה, ספרות, ריפוי מסורתי, מאגיה דתית, העלאה באוב, שירה, ציור וריקוד וזאת לבד מהתפקידים הדתיים שבהם הוא מורשה לכהן. בשונה מהכהנים הדבתרה קשור יותר לחברה ומשמש לעיתים קרובות כמתווך בין שני המעמדות. נשים מורשות לרכוש מעמד דבתרה.

לדבתרה אין לבוש מיוחד והוא בדרך כלל לבוש כאחד העם, לעיתים על ראשו יש טמטם, כיסוי ראש של כהן דת.

בקרב ביתא ישראל מעמד הדבתרה הוא אבן דרך לקראת לימודי הכהונה, כהני הקהילה נחשבים לדבתרה, אף על פי שאינם מתפקדים ככאלו. כהן אשר פורש או מודח מתפקידו יכול לשמש כדבתרה.במהלך המאה ה-20 עם תחילת המודרניזציה של אתיופיה וקידום החינוך החילוני נשחקו תפקידו הלא-דתיים של דבתרה.

כישוף שחור

המונח כישוף שחור (או מאגיה שחורה) התייחס במקור לשימוש בכוחות על טבעיים, או בקסמים למטרות זדוניות או אנוכיות. בעידן המודרני משמש המונח בעיקר כאשר מתייחסים לפולחן, שאופיו, שיטותיו או מטרותיו, אינם מקובלים על החברה בה הפולחן מתקיים.

שימוש בכישוף במטרה לפגוע באנשים אחרים, במטרה להתעשר, או לצבור כוח היה קיים עוד מימי קדם, וההתקיים בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה.

מיסטיקה

המילה מיסטיקה נגזרת מהמלה היוונית μυστικός, "מיסטיקוס", משמעותה סגירה או הסתרה. המיסטיקה קשורה לאופנים שונים של סגירה, שכן המיסטיקה עוסקת בדברים כמוסים העוברים בלחישה, וסגירת החושים, שכן עניינה של המיסטיקה הוא בדברים שאינם נתפסים בידי חמשת החושים האנושיים.

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה. מקובל הוא זה העוסק בטקסטים של תורת הסוד היהודית (קבלה עיונית). על אף שהמקובלים מזוהים לרוב עם עיסוק בקבלה עיונית, היו כאלו שהתעסקו גם בקבלה "מעשית".

מקובל על פי המסורת היהודית הוא חכם ומבין מדעתו (תלמוד בבלי מסכת חגיגה יא/ב), המקבל מרבו חכם מקובל (הרמב"ן, הקדמה לחומש בראשית). מדגיש בעל הסולם: החיוב שגם התלמיד צריך מקודם להיות חכם ומבין מדעתו עצמו, ואם אינו כך אפילו יהיה צדיק היותר גדול בעולם אסור ללמדו (קבלה). ועוד, אם הוא כבר חכם ומבין מדעתו א"כ שוב אין לו צורך ללמוד מאחרים.

מריה קנבל

מריה אוסיפובנה קנבל (ברוסית: Мария Осиповна Кнебель;‏ 18 במאי (6 במאי) 1898 - 1 ביוני 1985) הייתה שחקנית, במאית ואחת המורות המשפיעות ביותר בתיאטרון של התקופה הסובייטית.

סטרא אחרא

סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות. גם תאוות חומריות (יצר הרע) נקראות בספרות הקבלה בשם זה.

ביטוי זה מופיע בספר הזוהר בלבד, ואינו מופיע בתלמודים ובמדרשים.

סיאנס

סיאנס (מצרפתית: séance) הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים, ליצור תקשורת עם נשמה של אדם מת, או עם רוח רפאים.

סיינס

האם התכוונתם ל...

פיתומות

פיתומות היא אמנות שמבוצעת על ידי "פיתום" בעל שליטה מיוחדת בקולו, ש"מדבר מן הבטן" ואינו מזיז את שפתיו. הפיתום משתמש פעמים רבות בבובה שאת שפתיה הוא מניע בעזרת ידו, כדי ליצור אשליה שהבובה היא זו שמדברת.

אשליה זו נוצרת בעקבות אפקט הלכידה החזותית (Visual capture) של מערכת הקשב, שבה הנטייה לאתר באופן חזותי את המקור של צליל מסוים יכולה ליצור נטאי שיוביל לתפיסה בלתי מדויקת של המציאות. במקרה זה מקור הקול מיוחס על ידי הקהל לבובה במקום לאמן.

פרשת קדושים

פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת קדושים ביחד עם פרשת אחרי מות. פרשת קדושים נקראת ברוב השנים בשבת שלפני או אחרי יום העצמאות.

רוח רפאים

רוח רפאים היא הופעתו העל-טבעית של אדם מת. רוח רפאים נקראת גם בשם פנטום. רוח הרפאים מזוהה לרוב עם נפש האדם שנשארה על הארץ במקום לעלות השמיימה לגן עדן או לרדת לשאול תחתיות. לתרבויות רבות יש סיפורים על רוחות רפאים, אך אמונתן משתנה רבות בכל הקשור למהותן ולעצם קיומן. לרוב מתוארות רוחות רפאים כבעלות גודל וצורת אדם, כמעט שקופות, אווריריות, מעורפלות ונטולות ממשות. לפעמים הן לא מתגלות באופן ממשי, אלא רק על ידי הזזה של חפצים, או הקמת רעש כלשהו, לכאורה נטול הסבר מדעי.

חרף ההתייחסות לרוחות רפאים בפולקלור, בספרות ובקולנוע, כל הניסיונות להוכיח את קיומן עלו בתוהו.

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול" (בגימטריה: רבנו משה). הרמב"ם החזיק במשנה רציונליסטית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף וכרופא גם בתרבות הערבית והאירופית.

שאול (עולם מתים)

השְׁאוֹל הוא עולם המתים (Underworld) הקדום הנזכר בתנ"ך פעמים רבות ובהקשרים מגוונים. כפי שעולה מן הכתובים, המבנה הכללי של העולם על פי אמונת הקדמונים הוא מבנה היררכי שבראשו השמים, תחתם הארץ, תחתיה התהום ובתחתית המציאות - השאול. על פי אמונה זו, נשמות האנשים שמתו הגיעו לשאול. מקור השם מעורפל, ואין לו מקבילות בשפות שמיות אחרות. במקורות מאוחרים יותר השאול הוא שם נרדף לגיהנום או נחשב לאחד ממדוריו.

דיני נפשות ביהדות
מיתה שלא בידי בית דין מיתה בידי שמיםהבא במחתרתהבא להורגך השכם להורגורודףמוסרקנאים פוגעים בומורידין ואין מעליןגואל הדם
מרכיבי הדינים סנהדרין בלשכת הגזיתבית דין של 23 או 71 • עדותהתראה
איסורים ומצוות ייהרג ואל יעבורלא תרצחלא תעמוד על דם רעךמסירות נפשעדים זוממיםפיקוח נפשקידוש השם
שונות כרתהכנסה לכיפהקם ליה בדרבה מיניהעיר מקלטשינוי הדיןהמתת חסד בהלכההפלהשור הנסקלדיני בני נח
ארבע מיתות בית דין
חייבי סקילה עבודה זרהנערה המאורסהחילול שבתמסיתמדיחברכת השםקללת אב ואםמשכב בהמהמשכב זכרשוכב עם אמושוכב עם אשת אביושוכב עם כלתובן סורר ומורהמכשף • בעל אוב • ידעוני
חייבי שריפה בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתהשוכב עם בתו או נכדתו
חייבי הרג עיר הנידחתרוצח
חייבי חנק אשת איש • הכאת הוריםגונב איש • זקן ממרא • נביא שקר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.