העי

הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל. על פי פרקים ז'-ח' בספר יהושע הייתה העי העיר השנייה שיהושע כבש במסעותיו לכיבוש ארץ ישראל.

הזיהוי הנפוץ ביותר במחקר המודרני לעי, הוא עם אֶ-תֵל ("התל") הסמוך לבית אל, או בסמוך לה, תחת הגרעין העתיק של הכפר דיר דיבוואן.

South Shomron

העי במקרא

העי נזכרת בספר בראשית בסיפור מסעותיו של אברהם אבינו,[1] ולאחר מכן במסגרת כיבושיו של יהושע בן נון, בתקופת המלכים, במסעו של סנחריב לירושלים[2] וברשימת הערים אליהם שבו עולי בבל בתקופת שיבת ציון.[3]

כיבוש העי על ידי יהושע

על פי המסופר בספר יהושע, פרק ז', יהושע בן נון שלח מרגלים אל העי, כפי שנהג לפני כיבוש יריחו, כדי ללמוד על מצב העיר לפני ההתקפה. בחזרתם טענו המרגלים כי די ב-2000 עד 3000 חיילים לכיבוש העיר. יהושע אכן שלח 3000 לוחמים אך הם נגפו מפני אנשי העי בקרב, ו-36 מהם נהרגו.

לאחר המפלה נפלה הרוח במחנה ישראל. יהושע התפלל לה' אשר השיב לו כי סיבת הכישלון היא שאחד מישראל מעל בחרם שנלקח שלל ביריחו. יהושע ציווה על העם להתקדש, ולמחרת הטיל גורלות, כדי למצוא מי מעל בחרם. בתום התהליך עלה בגורל עכן בן כרמי אשר הודה, נסקל למוות ונשרף עם רכושו.

לאחר פרשת עכן, בספר יהושע, פרק ח', ה' הבטיח ליהושע כי בקרב השני ינצחו לוחמיו. ה' ציווה להרוג את כל יושבי העי ואת מלכה, ואת הרכוש לקחת כשלל לבני ישראל. יהושע בחר 30,000 אנשי צבא ושלח אותם בלילה למארב. תוכנית הקרב הייתה כי הצבא יתקדם לכיבוש העי וייסוג, כבפעם הראשונה, כך שיושבי העי ייצאו מעירם וירדפו אחרי הצבא הנסוג. אז ייצאו הלוחמים מהמארב ויכבשו את העיר.

תוכניתו של יהושע עלתה יפה והלוחמים מן המארב כבשו את העיר ושרפו אותה. משראו לוחמי העי את עירם נשרפת איבדו את רוח הלחימה וניגפו לפני ישראל. בסיום הקרב נמנו כ-12,000 הרוגים מלוחמי העי, ואת המלך תלה יהושע על עץ.

ארכאולוגיה

אֶ-תֵל הוא אתר ארכאולוגי ששטחו מאה דונם בקירוב, ועליו ערמות אבנים גדולות.

האתר נסקר ונחפר על ידי משלחות שונות במהלך המאה ה-19 וה-20.

התיעוד הקדום ביותר של חרבת א-תל שנמצא כיום הוא סקר שערך אדוארד רובינסון בארץ ישראל בשנת 1838, רובינסון ביקש למצוא את חורבות העיר "העי" המקראית בשטח שממזרח לבית אל והתלבט בין חרבת א-תל וחרבת ח'ין[4] ולבסוף, משלא נמצא תל מתאים יותר נבחרה ח' א-תל. חשוב לציין כי מאוחר יותר התברר שהתכוון רובינסון לתל אשר מוכר כיום בשם אלכּדירה[5] ולא לח' א-תל שממערב לדיר דיבּון.[6]

בשנות ה-50 עד שנות ה-70 של המאה ה-19, נערך סקר נוסף בארץ ישראל בראשות ויקטור גרן, גרן מסכים עם קביעתו של רובינסון בדבר מיקומה של העי המקראית בח' אל כדירה

חפירות במקום בשנים 1933-1935 על ידי יהודית מרקה-קראוזה ושמואל ייבין גילו עיר מוקפת חומות מתקופת הברונזה הקדומה, בעלת ארמון, מאגר מים, מקדשים, ובתים רבים.[7] העיר חרבה בשנת 2200 לפני הספירה בערך. במאה ה-12 לפני הספירה נוסד באתר כפר קטן בעל 12 דונם, שנעזב במאה ה-11 לפני הספירה.

דבר זה מציב בעיה, משום שלפי התיארוך המקובל, יוצא שבעת כיבוש הארץ על ידי יהושע, העיר כבר הייתה נטושה למשך מאות שנים. וכן צריך לומר שהתיאור המספר "וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם שְׁמָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ח, כח), הוא מאוחר מהמאה ה-11. לפיכך, יש הסבורים כי תיאור כיבוש העי ושרפתה הוא סיפור אטיולוגי בדוי, שנוצר על רקע הניסיון להסביר את הממצא הבולט בשטח: תל חורבות (ולמעשה, זוהי משמעות המילה "עי").

בעיה נוספת בזיהוי, היא שבספר יהושע, פרק י', פסוק ב' מבואר שגבעון הייתה גדולה מן העי, אך שטחו של התל המזוהה עם גבעון הוא רק כמחצית משטחה של חרבת א-תל.[8]

כדי לפתור בעיות אלו, יש שהציעו לזהות את א-תל עם העיר הכנענית הגדולה "בית און" שאכן הייתה חרבה בזמן מלחמת יהושע ושימשה רק כנקודת ציון, בעוד שהעי היה יישוב קטן ששכן בסמוך לתל, ואולי נקרא על שמו.[9][8]

הגאוגרף וחוקר התנ"ך בן ציון לוריא זיהה את העי עם תל או חורבת "ג'אבר א-תנתאני", אשר נמצאת מדרום מזרח ליריחו בקצה הערבה בדרך העולה כיום לירושלים במרחק של שלושה מילין (כארבעה וחצי ק"מ) מיריחו שלאחר החורבן.[10] הרב יואל בן נון הציע לזהות את העי עם ח'רבת מרג'מה הסמוכה לעין סמיה.[11]

קבוצת ארכאולוגים לא-יהודים מארצות הברית, בראשות פרופ' דוד לוינגסטון, מזהה את העי עם האתר הארכאולוגי המצוי בתוך היישוב פסגות.

לקריאה נוספת

  • לאה מזור, "הסיפור אודות הניצחון על העי (יהושע ח): עיוני נוסח וספרות", בתוך: שרה יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו: ספר זיכרון לשרה קמין, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ד, עמ' 108-73.
  • רון לביא, "מקדש A בתל העי - איפכא מסתברא", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 275-282.
  • בן ציון לוריא, "מקומה של העי", בתוך: גלילות במולדת: מסות ומחקרים בהיסטוריה ובטופוגרפיה של ארץ ישראל, ירושלים: קרית ספר, תש"ז, עמ' 213-231.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ח'; פרק י"ג, פסוק ג'.
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ח.
  3. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ח; ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ל"ב.
  4. ^ 645854/225604 רשת ישראל החדשה
  5. ^ 645220/225629, רשת ישראל החדשה
  6. ^ Albright, W. F. 1924, Appendix V-Ai And Beth-Aven, AASOR Vol. 4. pp. 141-142.
  7. ^ י. צדקוני, החפירות בא-תל, דבר, 19 בפברואר 1934
  8. ^ 8.0 8.1 יואל אליצור, "מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, עמ' 19-30
  9. ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 132; יהודה אליצור, ‏"ויצא מבית אל לוזה":למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר "דעת"
  10. ^ בן ציון לוריא, "מקומה של העי", בתוך: גלילות במולדת: מסות ומחקרים בהיסטוריה ובטופוגרפיה של ארץ ישראל, ירושלים: קרית ספר, תש"ז, עמ' 213-231.
  11. ^ יואל בן נון, ‏"בא על עית..." - פתרון חדש לזיהוי העי, באתר "דעת", גם נדפס במחקרי יהודה ושומרון, תשנ"ב/1992.
אדני צדק

אֲדֹנִי צֶדֶק דמות מקראית, מלך ירושלים בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושע, שמו נזכר בספר יהושע, פרק י', פסוק א':

כאשר נודע לאדני צדק כי הערים העי ויריחו נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי גבעון נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון והכריז מלחמה על הגבעונים. לדעת יהודה אליצור, כוונת המלכים הייתה להלחם נגד הגבעונים אותם ראו כבוגדים ולא נגד ישראל.

יהושע נחלץ לעזרת הגבעונים ונלחם בחמשת המלכים. המלכים ברחו והסתתרו במערה ליד מקדה. יהושע ציווה לקחת את חמשת המלכים ולתלות אותם.

אלעזר הכהן

אֶלְעָזָר - בנו השלישי של אהרן הכהן (ספר שמות, פרק ו', פסוק כ"ג) ואחיינו של משה. היה הכהן הגדול השני, אחרי מות אביו.

שני אחיו הגדולים - נדב ואביהוא - מתו ביום חנוכת המשכן, בהקריבם אש זרה לפני ה'. אחיו הקטן, איתמר, נותר עמו בחיים ושימש ככהן.

אלעזר היה גם "נשיא נשיאי הלוי" (ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ב), והיה האחראי העליון על שמירת הקודש וכליו בזמן העברת המשכן בעת המסעות במדבר ובכך נחשב לאמרכל הראשון.בנו היה פינחס, שהמשיך אותו בתפקיד הכהן הגדול.

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

דיר דיבוואן

דיר דיבוואן (בערבית: دير دبوان) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם כ-7 ק"מ ממזרח לרמאללה. ליד כביש 60 בגובה של כ-760 מ'. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 חיו בכפר 5,252 תושבים.לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של דיר דיבוואן סווג כשטח A.

הונאה צבאית

הונאה צבאית היא פעולה יזומה לנסות להונות את האויב, לטפלל את תפיסותיו בדרכים שונות, ובהן, להחדיר מידע מוטעה, ליצור רושם מגמתי, לנקוט לוחמה פסיכולוגית, ליצור ערפל קרב ועוד. זאת, במטרה להשפיע על תפיסת המציאות שלו, להוליכו שולל ולגרום לו למעשים או למחדלים על סמך הערכה מוטעית, כדי לזכות ביתרון חד צדדי עליו.

התנחלות השבטים

התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים, המתאר את התנחלותם של שנים עשר השבטים בשטחי ארץ ישראל ועבר הירדן לאחר יציאת בני ישראל ממצרים וארבעים שנות נדודים במדבר. התקופה שלאחר תקופה זו, המכונה גם תקופת ההתנחלות, ועד לתקופת המלכים, מכונה תקופת השופטים.

חלק מהחוקרים סבורים כי תהליך ההתנחלות והתגבשות עם ישראל בארץ ישראל התבצע בצורה שונה מזו המתוארת בספר יהושע. לא ככיבוש מהיר, אלא ככניסה איטית של שבטים. חלק מהממצאים הארכאולוגים לא תואם את הסיפור המופיע בספר יהושע, למשל החומות שנמצאו ביריחו תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה, יותר מאלף שנים לפני התיארוך המקובל לגבי תקופת ההתנחלות. נמצאו גם שרידי ביצורים מתקופת הברונזה התיכונה II ‏ (1550-2000 לפנה"ס), אבל השרידים האפשריים מתקופת הברונזה המאוחרת שבה לכאורה נכבשה העיר בידי יהושע, לא עמדו בפגעי הזמן ומזג האויר, ונסתחפו לשכבה עבה של עפר צבעוני. גם בחפירות אֶ-תֵל, שהציעו לזהותו עם העי, נמצא כי העיר הייתה הרוסה מאות שנים לפני תקופת הכיבוש המשוערת של בני ישראל.

יהושע בן נון

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הוא דמות מקראית. על פי המסופר בספר יהושע, הוא הנהיג את עם ישראל לאחר מות משה, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים. על פי מסורת המובאת בתלמוד, יהושע הוא המחבר העיקרי של ספר יהושע. הוא היה משרתו של משה וגם תלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.

יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע".

לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון.

נחלת יהושע בן נון הייתה אז תמנת חרס, ושם אף נקבר.

לאחר מותו של יהושע הונהג העם על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים.

כיבוש יריחו

כיבוש יריחו הוא סיפור מקראי המופיע בספר יהושע, פרק ו'. העיר יריחו נכבשה על ידי עם ישראל בהנהגת יהושע בן נון, בקרב הפתיחה לכיבוש עבר הירדן המערבי, כחלק מהתנחלות השבטים בארץ ישראל.

מלחמת מלכי הדרום

מלחמת מלכי הדרום או מלחמת גבעון היא סיפור מקראי על סכסוך בין עם ישראל והכנענים שתחילתו, על פי הסדר עולם, בג' בתמוז ב'תפ"ח. המלחמה נעשתה במסע מלחמה אחד בלבד והתרחשה בחבל יהודה.

מעמד הר גריזים והר עיבל

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא מעמד שאירע בהר גריזים והר עיבל שבשומרון, סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית תקופת ההתנחלות, בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר. המעמד כלל בניית מזבח בהר עיבל והקרבת קרבנות עולה ושלמים עליו, כתיבת חלקים מספר התורה על גבי אבנים, ברכת הלויים את השומר את מצוות ה' וקללת העובר על מצוותיו, ובסיום המעמד קריאת דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשת כי תבוא באוזני העם על ידי יהושע בן נון.

נחלת שבט בנימין

נחלת שבט בנימין נקבעה בגורל, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. תיאור התיישבותו של שבט בנימין בנחלתו מופיע בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים י"א-כ"ח. בתחילה מופיע תיאור גבולות הנחלה, ולאחר מכן מופיעה רשימת הערים בתחומי הנחלה.

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך. הספר מתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות יהושע בן נון. הספר קרוי על שמו של יהושע, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, אשר הוביל את תהליך כיבוש הארץ.

עכן בן כרמי

עָכָן בֶּן-כַּרְמִי הוא דמות מקראית שחייתה בתקופת כניסת בני ישראל לארץ ישראל בספר יהושע. משפחתו, משפחת כרמי, הייתה חלק ממשפחת הזרחי בשבט יהודה.

משמעות שמו של עכן אינה ברורה. חז"ל דרשו את השם מן עכנה, שמשמעו נחש (סנהדרין מ"ד ע"ב), אך מילה זו היא יוונית עתיקה במקורה. בספר דברי הימים א', ב', ז' נקרא שמו עכר, ככל הנראה בעקבות מעשה המעילה בחרם ומותו בעמק עכור. רד"ק מפרש את שמו על דרך בעל ספר דברי הימים: "נראה שקראו 'עכר' שיפול יותר על לשון 'עוכר'."

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

פסגות

פְּסָגוֹת היא התנחלות מסוג יישוב קהילתי דתי בהרי בנימין, השוכן ליד אל בירה, על הר גבוה ("ג'בל טוויל") המתנשא לגובה 906 מטר מעל פני הים ושולט על סביבתו. כיום מתגוררות ביישוב מעל 300 משפחות.

רב היישוב הוא הרב שלמה יוסף וייצן.

פרשת פינחס

פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל', פסוק א'. פרשת פנחס היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים. לרוב קוראים את הפרשה בסמוך לשבעה עשר בתמוז.

צום יהושע

צום יהושע הוא יום צום יהודי שהיה נהוג בגליל באלף הראשון וייתכן שאף אחריו, לזכרו של יהושע בן נון.

שבט יששכר

שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

הוא נקרא על שם אבי השבט יששכר בנה החמישי של לאה ובן תשיעי ליעקב.

שער העיר

שער העיר הוא שער מבוצר בחומת עיר, אשר שימש, עד תחילתה של העת החדשה, כפתח הכניסה המוגן אליה. מבנה השער בוצר בדרך כלל במגדלי שמירה, שערים או שערים מתרוממים, והתאפיין פעמים רבות באלמנטים הגנתיים נוספים, כמו פיתולים ופניות וגשרים מתרוממים.

עד סוף המאה ה-18 היה לשער העיר תפקיד צבאי והגנתי בלבד, ובימי שלום הוא שימש כאמצעי לבקר ולשלוט בזרימת בני אדם וסחורה אל העיר וממנה. החל בתחילת המאה ה-19 החלו מוקמים שערים ללא מטרה צבאית, ואלה שימשו כעמדה לאיסוף מכסים או שהיו מבנים ייצוגיים בלבד. לשער העיר נודעה חשיבות בחיי היום-יום בעיר, והוא שימש פעמים רבות כמקום כינוס לפעילות מסחרית, פוליטית או משפטית. בין היתר נמסרו במקום הודעות והוקראו טקסטים שונים, ונערכו משפטים והוצאות להורג.

כיום נודעת לשער העיר בערים רבות חשיבות ייצוגית ותיירותית, וחלקם הפכו לסמל הערים בהן הם ניצבים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.