הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הספרייה הווירטואלית של מט"ח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות. באתר ניתן למצוא מונחונים, מאמרים, פרקים מספרים, תצלומים, ציורים וקישורים לאתרי אינטרנט (בנושאים כגון: מדעי החברה, מדינת ישראל, מדעים אמנות, יהדות ועם ישראל ועוד). הפרטים המופיעים במאגר המידע הם בגישה חופשית, ונלקחו מספרים, כתבי עת, חוברות ותקליטורים בהסכמת בעלי זכויות היוצרים. חלק מהפריטים נכתבו במיוחד עבור הפרויקט.

האתר נוסד בשנת 2000 בסיועה של קרן קשת. מאגר המידע שעומד בבסיס הספרייה הווירטואלית, מבוסס על 15 שדות הקטלוג של הדבלין קור (Dublin core), ההכרחיים לקטלוג ומפתוח של פריטים אינטרנטיים.

הספרייה הווירטואלית של מט"ח
סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית
דף הבית של האתר
דף הבית של האתר בראשית שנת 2014
lib.cet.ac.il

קישורים חיצוניים

אהוד נצר

אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 1934 – 28 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה באדריכלות של תקופת בית שני ובפרט בתקופת הורדוס. בנם של יוסף ופועה מנצ'ל.

אוהל

אוהל הוא מבנה מגורים ארעי המורכב מיריעות בד, ברזנט, קנבס או חומרים אחרים המונחים ומתוחים על מסגרת של מוטות.

אורציון ברתנא

אורציון ברתנא (נולד ב-12 במאי 1949, ד' באייר ה'תש"ט, בתל אביב) הוא סופר, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין וחוקר ספרות עברית ישראלי. מכהן כראש החוג לספרות באוניברסיטת אריאל, עורך את כתב העת 'מורשת ישראל' שמוציאה האוניברסיטה. שימש יו"ר המועצה לספריות ציבוריות במשרד התרבות והספורט, וחבר המועצה להשכלה גבוהה.

בית יתומים

בית יתומים הוא מוסד שמטרתו דאגה לילדים חסרי הורים: ילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.

יצירות אמנות שונות מתארות את הווי החיים בבתי היתומים, בהן הספרים "אוליבר טוויסט" ו"אבא ארך רגליים", המחזמר "אנני" וכן סדרת הטלוויזיה הארגנטינאית "קטנטנות".

בדרך כלל מוצגים בתי היתומים באור שלילי וכמקום קשה לילדים החוסים בו.

התבגרות

התבגרות היא שלב החיים בהתפתחותו של אדם, בין הילדות לבגרות.

זריעת עננים

זריעת עננים היא שיטה מלאכותית להגברת ירידת הגשם על ידי הוספת אתרי התגרענות מלאכותיים בעננים.

ישנן שתי שיטות עיקריות לזריעת עננים:

הוספת גרעיני התעבות, חלקיקים מיקרוסקופים, הנקראים אירוסולים, סביבם נוצרת הטיפה. חלקיקים אלו יכולים להיות אבקנים של צמחים, חלקיקי אבק, חרסית, מלח ולעיתים קרובות גם מזהמים הנפלטים על ידי האדם לאטמוספירת כדור הארץ כמו פיח.

הוספת גרעיני קפאון (השיטה בה משתמשים בישראל), בשיטה זו טיפות מים שנמצאות במצב של קירור יתר הופכות לטיפות קרח לאחר שנוגעות בגרעיני הקפאון.זריעת עננים מוסיפה אירוסולים לאוויר וכך מגבירה את יצירת טיפות הקרח, שההסתברות לירידתן כגשם גבוהה.

חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם.

יהוד מדינתא

יהֻד או יהוד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פחוות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס.

כל ישראל חברים

כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי בין לאומי הפועל לקידום חברה ערכית ושוויונית. מושב ההנהלה העולמית הוקם בפריז ונשאר שם עד היום.

מטה הנציגות הישראלית של הארגון, עמותת "כל ישראל חברים", שוכן במקווה ישראל.

מורג (כלי חקלאי)

מורג הוא כלי חקלאי מסורתי. הוא משמש לפעולת הדישה, כמתואר באחד משני האזכורים שלו בתנ"ך, בספר ישעיהו פרק מ"א 15: "הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ, לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ--בַּעַל, פִּיפִיּוֹת; תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק, וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים".

המורג הוא לוח גדול, על-פי רוב עשוי עץ, ובצידו התחתון נעוצים להבים קצרים מרובים; במורג הקדום יותר להבים אלו היו עשויים אבן צור ובמורג המודרני יותר הותקנו להבי ברזל.

לוח זה נרתם לבהמה ונגרר במעגלים בגורן על מנת להפריד את הדגן מן המוץ, האיכר נהג בבהמה במושכות כאשר הוא עומד על המורג.

מאז פותח הקומביין, בחקלאות המודרנית נפסק השימוש במורג במדינות רבות, אולם ישנן מדינות בהן עדיין משתמשים בכלי זה באופן המסורתי.

מישור החוף

מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

מישור החוף הוא אזור נוח לפיתוח ולהתיישבות. קרקעות הסחף עמוקות ופוריות, האקלים ממוזג, גשמים עם טמפרטורות נוחות, ומפלס גבוה של מי תהום המאפשר שאיבת מים בקלות יחסית. החלק המישורי נוח לתנועה ולמעבר והסמיכות לים התיכון מהווה מקור פרנסה.

מיתוס

מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירועים (בין אם בעבר, ובין אם בהווה או בעתיד) שיש להם חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת, לרוב בהשתתפות אלים או גיבורים על אנושיים, אך הכולל גם סיפור אשר למשתתפים בו, בין אם הם מופעלים או מפעילים, קיים אופי פרסונלי, התורמים לעיצוב זהותה ותפיסתה של אותה הקבוצה, המאמינה והדבקה במיתוס.

מצג

מִקְדָּם (או מַצָּג, הֶצֵּג, אֶקְסְפּוֹזִיצְיָה בלעז) ביצירת ספרות כולל את כל המידע הקודם לסצנה הראשונה של הסיפור. המצג נותן, למעשה, רקע להתרחשויות העלילה בסיפור.

המידע הניתן במצג כולל פרטים כלליים על הזמן והמקום שהעלילה מתרחשת בהם ומידע ספציפי על הביוגרפיה, הקודמת לסצנה הראשונה, של דמויות המשחקות תפקיד בעלילה.

המידע במצג, כמו גם אופן מסירתו, עשויים לרמוז רמזים מטרימים החיוניים להבנת המשך הסיפור.

מצג עשוי להימסר במרוכז (מצג בגוש אחד) או במפוזר, לאורך הסיפור כולו, וכן עשוי להימסר לפני הסצנה הראשונה (מצג תחילי, הנמסר בראש הסיפור) או אחרי הסצנה הראשונה (בשלב כלשהו בהמשך הסיפור). גם מצג תחילי בגוש אחד, דוגמת המצג של הרומן אבא גוריו משאיר פריטי מצג רבים (הקודמים לסצנה הראשונה של הסיפור) ומוסרם בהמשך הסיפור (למשל על מנת ליצור מתח או הפתעה).

פריטי מצג מפוזר ניתן ללקט ממשפטים רבים במהלך הסיפור - כל פריט מידע שמספר על דבר מה שאירע לפני הסצנה המובחנת הראשונה של הסיפור, הוא פריט מצג.

לדוגמה: בסיפורו של ש"י עגנון, "הרופא וגרושתו", משפט הפתיחה הוא "כשנכנסתי לשמש בבית החולים מצאתי אחות רחמניה בחורה בלונדינית, שהייתה אהובה על הכל וכל החולים סיפרו בשבחה". במשפט זה כמה פריטי מצג. הוא מציג את הדמויות העיקריות בסיפור: המספר והאחות (שלדעתה מייחס המספר משקל רב). הוא מציג את בית החולים, שמתרחש בו חלק נכבד מעלילת הסיפור. עוד נרמז זמן ההתרחשות ("כשנכנסתי לשמש בבית החולים").

סחיפה

בגאומורפולוגיה, סחיפה (או אֵרוֹזְיָה) היא אוסף של תהליכים המסירים חומרים רופפים מפני השטח של כדור הארץ ומובילים אותם למקומות אחרים. הסחיפה מתבצעת באמצעות סוכנים ניידים – תנועתם של מים, רוח וקרחונים, ובניגוד לשחיקה אינה נעזרת בשברי סלעים וגרגרים המצויים בהם להסרת החומרים.

החומרים עליהם פועלת סחיפה והמובלים באמצעותה נקראים סחף, והם מהווים מקור למשקעים היוצרים סלעי משקע.

סלביה פוגל-ביזאוי

סִלביה פוגל-ביזאוי (בצרפתית: Sylvie Fogiel Bijaoui; נולדה ב-1951) היא פרופסור לסוציולוגיה במסלול האקדמי המכללה למנהל, החוקרת בתחום השוויון בעידן המודרני והפוסטמודרני.

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל. הספר מתאר את ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה, מעשיהם והאירועים בארץ בתקופתם, מימיו האחרונים של דוד המלך ועד חורבן בית המקדש הראשון.

בין הנביאים הבולטים המופיעים בספר ניתן למנות את אחיה השילוני, אליהו ואלישע.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

עשרה בטבת

עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש. יום זה חל בתאריך העברי שבו בשנת 588 לפנה"ס, החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. המצור הסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש הראשון.

מאז שנת 1950, יום זה מצוין במדינת ישראל גם כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה שיום מותם לא נודע.

פרוזה

פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי. פרוזה משמשת לכתיבת סיפורת, מאמרים, כתבות בעיתון וכדומה.

לפרוזה אין כללים נוקשים, מלבד כללי הדקדוק והדיבור הבסיסיים. בפרוזה נכתב הטקסט כשהוא מסודר בשורות ארוכות ובפסקאות, בניגוד לשירה, המסודרת בשורות קצרות הנחתכות ללא קשר הכרחי לכללי השפה.

על היותה של השפה המדוברת בגדר פרוזה עמד נפעם מסייה ז'ורדן, בקומדיה "גם הוא באצילים" מאת מולייר, באומרו: "חיי ראשי! זה למעלה מארבעים שנה שאני מדבר פרוזה ואינני יודע זאת כלל".

פרוזה היא בדרך כלל סיפור ארוך והיא מלאה בתיאורים על הדמויות ועל מאפיינים.

פרוזה יכולה להכיל אלמנטים של פסאודו-שירה ורמה גבוהה של אסתטיקה, והיא גם יכולה להיות יבשה ולאקונית במכוון. לעיתים היא מחקה סגנון דיבור במשלב או ניב לא סטנדרטיים לרבות שימוש בשפה לא תקנית. ובמקרים מיוחדים היא נוטשת אפילו את המגבלות של כללי התחביר כדי לבטא זרם רציף של רעיונות.

רוב הכתיבה הלא ספרותית, כגון היסטוריה ופילוסופיה, כתובה בפרוזה יבשה יחסית, המתעדפת את הדיוק, אך גם לכך קיימים יוצאי דופן.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.