הספרייה הבודליינית

הספרייה הבודליינית או באופן מדויק יותר ספריית הבודליאנה (Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם). מאז 2003 היא מוגדרת כאחת משש ספריות ההפקדה של בריטניה[1] וכן רשאית לדרוש עותק מכל ספר שיצא לאור באירלנד. בקרב בוגרי אוקספורד מכונה "Bodley" או "the Bod".

הספרייה הבודליינית
Bodleian Library
Oxford stad 2016 06
מיקום אוקספורד, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°45′14″N 1°15′19″W / 51.753972222222°N 1.2551388888889°W
http://www.bodleian.ox.ac.uk/bodley
Bodleian Library
הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף

היסטוריה

הספרייה הראשונה באוקספורד נבנתה למטרה זו במאה ה-14. לספרייה זו היה אוסף קטן יחסית שגדל בהתמדה. בין השנים 1435 ל-1437 תרם הדוכס האמפרי (אחיו של הנרי החמישי, מלך אנגליה), אוסף גדול של ספרים, עבורו נבנה מבנה מתאים במבנה ה-Divinity School , הקיים עד היום כחלק מהספרייה ונקרא "ספריית הדוכס האמפרי".

במאה ה-16 התדרדרה הספרייה עד כדי מכירת כל הריהוט וכמעט כל הספרים שבה. ומאוספו של הדוכס האמפרי נותרו בה רק שלושה ספרים. בשנת 1598 פנה המלומד תומאס בודלי לסגן מנהל אוניברסיטת אוקספורד והציע לממן רכישת ספרים לצורך הקמתה מחדש של הספרייה. הוא אף תרם ספרים מאוספו האישי. ב-8 בנובמבר 1602 נפתחה רשמית "ספריית בודלי" או הספרייה הבודליינית.

בודלי רכש ספרים ברחבי העולם, כולל מטורקיה ומסין. ב-1610 הגיע להסכם עם מוציא לאור גדול בלונדון שימסור עותק אחד מכל ספר שיוציא לספרייה הבודליינית. האוסף גדל במהירות רבה והמבנה הסמוך ל-Divinity School הורחב כדי לקלוט את כל הספרים. ב-1654 קיבלה הספרייה בירושה את אוספו הגדול של ג'ון סלדן , ובו כמות גדולה של כתבים עבריים ובנושאים יהודיים. אוסף זה נקרא עד היום Selden End.

החוק הראשון של הספרייה הוא שאין משאילים ממנה ספרים, אלא ניתן לעיין בהם במקום בלבד. כלל זה לא נשבר מעולם, אף כשצ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ביקש לשאול ספר בשנת 1645, נענה שהוא מוזמן לעיין בו בספרייה אך אינו יכול לקבלו בהשאלה[2].

מבנה

Clarendon Building Oxford 20060411
בניין קלרנדון

המבנה המרכזי של הספרייה נבנה בין 1612 ל-1619 בסמוך ל-Divinity School ונקרא "מגדל חמשת הסדרים" כיוון שהוא מכיל מרכיבים ארכיטקטוניים מן הסדר הדורי, הסדר האיוני, הסדר הקורינתי, הסדר הטוסקאני והסדר המשולב. החדרים הם במבנה מרובע ושימשו בעבר כחדרי הרצאות, עם גידולו של האוסף "נכבשו" על ידי ספרים. כיום אחד החדרים משמש כחלל לתערוכות מתחלפות וחדרים אחרים משמשים כחדרי פגישות.

ב-1860 התרחבה הספרייה אל הבניין הקרוי רדקליף קמרה (Radcliffe Camera) ושם שוכנו אוספי המדע והרפואה של הספרייה. בין השנים 19091912 נבנו מחסנים תת-קרקעיים מתחת למבנה.

בניין קלרנדון (Clarendon Building), שנבנה בין השנים 1711 ו-1715 והיה שייך להוצאה לאור של האוניברסיטה נמסר לספרייה בשנת 1975.

בשנים 19351940 נבנה מול בניין קלרנדון מבנה "הבודליינית החדשה" (New Bodleian). זהו מבנה בצורת זיגוראת, ש-60% משטח האכסון שבו מצוי מתחת לפני האדמה.

הספרייה מאז המאה ה-20

בשנת 1914 עלה לראשונה מספר הספרים בספרייה על מיליון. נכון לספטמבר 2005 מכילה הספרייה למעלה מ-8 מיליון ספרים, למעלה מ-170 קילומטר של מדפים וצוות של כ-400 איש[3]. למעלה מ-1.5 מיליון ספרים מאוחסנים באתר ישן ששימש מכרה מלח מחוץ לאוקספורד. הספרייה מופעלת על ידי גוף הנקרא "שירותי הספרייה של אוקספורד" המפעיל מערכת אלקטרונית לעיון בקטלוג ולהזמנת ספרים (OLIS - Oxford Libraries Information System).

כיום מחולקת הספרייה לאוספים הבאים:

בעבר נדרשו קוראים ומבקרים לדקלם הצהרה בלטינית שבה התחייבו לא להכתים, לסמן או לפגוע בכל דרך אחרת בספרים או במסמכים אחרים, לא להדליק אש בספרייה ולציית לחוקי המקום. כיום קהילת האוניברסיטה חותמת נוסח אנגלי כתוב של ההצהרה, אך מבקרים מחויבים לדקלם את ההצהרה בלשונם. לצורך כך קיים פרסום פנימי של הספרייה ובו ההצהרה במספר לשונות, ביניהן עברית.

ב-2004 הודיעה הספרייה לחברת המידע גוגל שהיא תאפשר לה לסרוק כמיליון ספרים שהודפסו במקור לפני 1901 על מנת לפרסמם חינם באינטרנט[4].

אוצרות מיוחדים

בתרבות ובספרות

במבנה הספרייה צולמו מספר סרטי קולנוע ובהם שגעונו של המלך ג'ורג', המצפן הזהוב ושני סרטי הארי פוטר הראשונים (הארי פוטר ואבן החכמים והארי פוטר וחדר הסודות) בהם צולמו במקום קטעי בית החולים של הוגוורטס והספרייה של המוסד. כן צולמו במקום מספר פרקים מסדרות טלוויזיה בריטיות.

הספרייה שימשה מקום מפגש וכתיבה ללואיס קרול, מחבר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות וכן לג'. ר. ר. טולקין, מחבר שר הטבעות וק.ס. לואיס, מחבר דברי ימי נרניה.

לקריאה נוספת

  • Philip, Ian: The Bodleian Library in the seventeenth and eighteenth centuries, Clarendon Press: Oxford, 1983, ISBN 0198224842

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בניגוד לספרייה הבריטית, הבודליאנית וכן ארבע ספריות ההפקדה הנוספות זכאיות לדרוש ולקבל עותק אחד מכל ספר היוצא לאור בבריטניה, אך הוצאות הספרים אינן מחויבות למסור להן עותק באופן יזום.
  2. ^ ההיסטוריה של הספרייה, באתר הרשמי שלה.
  3. ^ Oxford University Library Services: "A university library for the 21st century: an exhibition of proposals by the oxford university library services (OULS)", (University of Oxford, 2005) http://www.ouls.ox.ac.uk/__data/assets/pdf_file/1878/A1_Boards_Sept_2005_COMPLETE_1_to_9.pdf, accessed: 2006-02-09. (הקישור אינו פעיל)
  4. ^ תמרה טראובמן, גוגל מעלה את מיטב הספריות בעולם לקריאה חינם באינטרנט דה מרקר, 15 בדצמבר 2004.
אברהם בן חנניה יגל

הרב אברהם בן חנניה יגל (1553- 1624) היה רופא, פילוסוף ומקובל יהודי איטלקי, בעל הספר האוטוביוגרפי-פילוסופי-קבלי "ספר גיא חיזיון".

אווסטה

האווסטה (בפרסית: اوستا) הוא הספר הקדוש של הדת הזורואסטרית, המאגד בתוכו את כתביה הקדושים אשר נכתבו בשפה האווסטית, שאין לה תיעוד נוסף.

איזק קזובון

איזק קזובון (Isaac Casaubon ‏ 18 בפברואר 1559 - 1 ביולי 1614), מלומד קלאסי ובלשן ממוצא צרפתי-הוגנוטי שפעל בשווייץ, צרפת ואנגליה. קזובון נחשב על ידי רבים מבני תקופתו כאדם המלומד ביותר באירופה.

אינקונבולה

אינקונבולה (מלטינית incunabulum, וברבים incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1445 ועד שנת 1500.

בתקופה בראשיתית זו של הדפוס נדפסו באירופה כ-30,000 ספרים, חוברות, עלונים ודפים בודדים. הספרים נדפסו ב-18 לשונותיה העיקריות של אירופה. מתוכם נדפסו כ-250 ספרים עבריים. ספרי האינקונבולה הם נדירים מאוד ומשום כך יקרים מאד. הם נחשבים פריטים יוקרתיים באוספי ספרים, הן באוספים פרטיים והן באוספים ציבוריים. אספנים וציידי ספרים עתיקים מוכנים לשלם הון תועפות עבור ספרי האינקונבולה, וספרי הערש העבריים בכללם. קטלוג אינקונבולים בינלאומי מקוון של כל הספרים שנדפסו במאה ה-15 נערך ומנוהל על ידי הספרייה הבריטית.

אסלאם בממלכה המאוחדת

האסלאם הוא הדת השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת. במפקד אוכלוסין שנערך בבריטניה בשנת 2011 התפקדו כ-2.7 מיליון איש כמוסלמים (כ-4.5% מהאוכלוסייה). הרוב המכריע של המוסלמים, כ-2.66 מיליון, חיים באנגליה, 76,700 בסקוטלנד, 46,000 בוויילס, ו-3,800 בצפון אירלנד.

הכרוניקה האנגלו-סקסונית

הכרוניקה האנגלו-סקסונית (באנגלית: Anglo-Saxon Chronicle) היא הכרוניקה הגדולה ביותר שנכתבה באנגליה האנגלו-סקסונית. הכרוניקה מהווה רשימת אירועים מפורטת המתעדת בסדר כרונולוגי את ההיסטוריה של אנגליה בתקופה האנגלו-סקסונית וכן בתקופה של כמה מאות שנים קודם לכן, לרבות התקופה הרומית. בכמה מחלקיו המקור נחשב לאמין, אך לא פעם האובייקטיביות שלו מוטלת בספק. לנוכח השוואה למקורות אחרים מימי הביניים, אפשר להיווכח כי לעיתים הכרוניקה משמיטה אירועים חשובים, מספקת גרסאות חד צדדיות לאירועים אחרים, וכוללת סתירות לא מעטות בין חלקיה. אף על פי כן, הכרוניקה האנגלו-סקסונית מהווה לצד ההיסטוריה הכנסייתית של העם האנגלי את המקור החשוב ביותר ממנו אנו למדים על קורותיה של אנגליה בין תום השלטון הרומי במאה ה-5 ועד לכיבוש הנורמני במאה ה-11. לצד תרומה לחקר ההיסטוריה של אנגליה, מעצם היותה של הכרוניקה אחת היצירות הגדולות ביותר שנכתבו באנגלית עתיקה, היא מהווה מקור חשוב ויוצא דופן ללימוד תולדות השפה האנגלית.מלאכת הכתיבה החלה בממלכת וסקס בימיו של המלך אלפרד הגדול במהלך המחצית השנייה של המאה ה-9. תחילה, כללה הכרוניקה תיעוד בדיעבד של תולדות בריטניה משנת 60 לפנה"ס, סמוך לעת הגעת הרומאים לבריטניה. בהמשך מפורטים אירועים שונים אשר אירעו בתקופה הרומית והאנגלו-סקסונית, עד לעת חיבור הכרוניקה. לאחר מכן, כותבים הוסיפו לאורך השנים, בדרך כלל אחת לכמה חודשים, אירועים עדכניים. תיעוד אירועים אלו נעשה בזמן אמת וסמוך לעת התרחשותם. גרסאות שונות של הכרוניקה המשיכו באופן זה לתעד אירועים בתולדות בריטניה עד לשנת 1154, כמאה שנה לאחר הכיבוש הנורמני. כיום ברשות החוקרים תשעה כתבי יד של הכרוניקה, המהווים ככל הנראה עותק של המסמך המקורי שאבד עם השנים. כתבי יד אלו נמצאו במאות השנים האחרונות ברחבי מנזרים שונים לרוחבה של אנגליה. שבעה מתוך תשעה כתבי היד נמצאים כיום בספרייה הבריטית, אחד נוסף שוכן בספרייה הבודליינית, והכתב הנותר ממוקם באוניברסיטת קיימברידג'.

הספרייה האמברוזיאנית

הספרייה האמברוזיאנית (באיטלקית: Biblioteca Ambrosiana, מילולית: הספרייה על שם אמברוזיוס הקדוש, פטרון העיר מילאנו) היא ספרייה היסטורית במילאנו. הספרייה נפתחה ב-8 בדצמבר (יום הקדוש אמברוזיוס) 1609 והייתה הספרייה הציבורית השנייה בעולם (לאחר הספרייה הבודליינית באוקספורד) שהייתה פתוחה לציבור המלומדים (ולא במסגרת מנזר או חצר מלכות).

כנסיית סנט ברתולומיו הקטנה

כנסיית סנט ברתולמיו הקטנה (באנגלית: St Bartholomew-the-Less) היא כנסייה אנגליקנית בסיטי של לונדון שבאנגליה. זוהי הכנסייה הרשמית של בית החולים סנט ברתולומיו והיא נמצאת בשטחו.

משנה תורה

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי, שכתב הרמב"ם בין השנים 1168-1177. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קטלוג חדשני של כל ההלכה.

החיבור פסקני ואינו מותיר מקום לדיונים, וכן אין בו מקורות הלכתיים לפסקים המופיעים בו. עובדה זו הביאה כמה תלמידי חכמים לחבר חיבורים אודות מקורותיו המשוערים של הרמב"ם לפסקיו. בנוסף לחיבורים אלו, נכתבו סביב הספר חיבורים למדניים ומחקריים רבים, והוא אחד מספרי ההלכה הנחקרים ביותר, הן על ידי החכמים המסורתיים והן על ידי חוקרים מודרניים.

משנה תורה נחלק לארבעה עשר ספרים (ולכן מכונה לעיתים הי"ד החזקה). כל ספר נחלק לנושאים - "הלכות" (כגון "הלכות יסודי התורה" או "הלכות שבת"), וההלכות נחלקות לפרקים. כל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (פסקאות). החיבור כולל בסך הכל 14 ספרים, 83 נושאים ו-1,000 פרקים.

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

סנט פיטרס קולג' (אוקספורד)

סנט פיטרס קולג' (באנגלית: St Peter's College) הוא אחד הקולג'ים המנהליים של אוניברסיטת אוקספורד הממוקם ברחוב ניו אין הול, בלב העיר אוקספורד בבריטניה.

הקולג' שוכן באתר בעל שני מבנים שהשתייכו לאוניברסיטה עוד בימי הביניים, ונוסדו לא יאוחר מהמאה ה-14.

הקולג' המודרני נוסד בשנת 1929 על ידי פרנסיס ג'יימס צ'אבאס, הבישוף של ליברפול, כ'מוסד סנט פיטרס', והשיג מעמד קולג' מלא בשנת 1961. סנט פיטרס נוסד כקולג' לגברים בלבד אך משנת 1979 מתקבלים לשורותיו בני שני המינים.נכון לשנת 2018, הונו של הקולג' הוערך ב-44.6 מיליון ליש"ט, סכום שמציב אותו כאחד הקולג'ים הפחות עשירים באוקספורד.

ספרות אנגלית עתיקה

ספרות אנגלית עתיקה (באנגלית: Old English literature) או ספרות אנגלו-סקסונית (באנגלית: Anglo-Saxon literature) הוא סך הספרות הכתובה באנגלית עתיקה או זאת שחוברה באנגליה במהלך התקופה האנגלו-סקסונית. מוצאם של האנגלו-סקסונים, טרם פלישתם לאנגליה במהלך המאה ה-5, האו בדנמרק וצפון גרמניה של ימינו. בארצם שלטו האנגלו-סקסונים עד שנת 1066, אז נכבשה אנגליה על ידי הנורמנים בראשות ויליאם הכובש. באותן השנים גם החל להיערך המעבר מהאנגלית העתיקה אל זו המודרנית.

הספרות האנגלו-סקסונית כוללת דרשות דתיות, סיפורי חיי הקדושים, תרגומים של כתבי הקודש הנוצריים ויצירות לטיניות של אבות הכנסייה; כרוניקות בעלות יומרה לתיעוד היסטורי; ספרי חוקים, צוואות וכתבים משפטיים כלליים; כתבים בעלי אופי מדעי אודות אומנות הדקדוק, הרפואה והגאוגרפיה; וכן קטעי שירה. שירו של קאדמון מהמאה ה-7 נחשב לפי ההיסטוריון בן התקופה בדה ונרביליס, וכך גם לפי רוב החוקרים בימינו, ליצירה הממשית הכתובה המוקדמת ביותר של השפה האנגלית. עלילת ביאוולף ידועה בדרך כלל בתור היצירה המפורסמת ביותר של ספרות התקופה, וכחלק בלתי נפרד מהקאנון המסורתי של הספרות האנגלית לדורותיה. ולצד שתי אלו, הכרוניקה האנגלו-סקסונית נחשבת לכרוניקה ההיסטורית המשמעותית ביותר עבור מחקר היסטורי של אנגליה בימי הביניים המוקדמים.

ספריית הפקדה

ספריית הפקדה (או ספריית פיקדון) היא ספרייה שיש חיוב על פי חוק להעביר אליה עותקים של פרסומים שונים, בעיקר של ספרים.

מטרת חוקי ההפקדה (או בשם אחר: "חוק עותקי חובה") היא לוודא את שימור ותיעוד התרבות, המסורת והשורשים של המדינה.

במדינות רבות ישנה דרישה חוקית כלפי הרשויות להפקיד עותקים של פרסומיהן בספריות הפקדה. מטרת חוקים אלו היא לאפשר לכל אזרח גישה חופשית לפרסומים השונים של רשויות המדינה, ללא צורך בהליכים מסובכים.

פולחן ביזנטי

פולחן ביזנטי (בלטינית: Ritus Byzantinus, ברוסית: Візанті́йський обря́д, ברומנית: Rit bizantin' אוקראינית: Візантійський обряд) הוא פולחן ליטורגי בשימוש באופן שוטף בנצרות האורתודוקסית ובכמה כנסיות קתוליות מזרחיות. הוא ידוע גם כ"פולחן יווני" או "פולחן קונסטנטינופול", אך אינו משתמש בשפה היוונית מחוץ לקהילות הדתיות היווניות. לעומת זאת המוזיקה הליטורגית היא ביזנטית.

פולחן זה התפתח במהלך המאה השלישית בקונסטנטינופול ובימינו הוא הפולחן הנפוץ ביותר בעולם אחרי הפולחן הרומי.

הפולחן מורכב מההליטורגיה הקדושה, השעות הקנוניות, סדרי הסקרמנטים, טקסי המעבר, התפילות ,הברכות וטקסי גירוש השדים שפותחו בכנסיית קונסטנטינופול.

הפולחן הביזנטי מתאפיין גם בצביון אדריכלי, אמנותי - איקונין, מוזיקלי - המוזיקה הביזנטית הליטורגית, תלבושות כהני הדת ומסורות אחרות שהתפתחו במהלך מאות השנים של קיומו.

באופן מסורתי קהל המתפללים עומד לאורך כל עבודת הקודש כשאיקונוסטאזיס מפריד בין ארון הקודש לבין ספינת הכנסייה. הקהל פעיל מאוד בפולחן, כורע ברכיים ומשתחווה תכופות, ומרגיש חופשי להתנועע בתוך הכנסייה במהלך עבודת הקודש.

באופן מסורתי הכמרים הבכירים והנזירים אינם מגלחים את שיערם ואת זקניהם.

כתבי הקודש - הביבליה הנוצרית - ממלאים תפקיד חשוב בפולחן, לא רק על ידי קריאה יומית אלא גם באמצעות ציטוטים מתוכם במהלך התפילה. כל שבוע נקרא כל מחזור התהלים, בעת הצום הגדול פעמיים בשבוע.

הצום הוא מחמיר לעומת המנהגים במערב. בימי הצום המאמין מוותר לא רק על אכילת בשר, אלא גם על דברי חלב ובימי צום רבים אינו אוכל אף דגים ויין ואינו משתמש בשמן בבישול.

הפולחן הביזנטי מקיים ארבע תקופות של צום: הצום הגדול, צום המולד, צום השליחים וצום הדורמיציון או של הבטולה הקדושה.

בנוסף במהלך השנה רוב ימי הרביעי והשישי הם ימי צום ובהרבה מנזרים מוסיפים גם את היום השני.

קולג' סנט אן

קולג' סנט אן, אוקספורד (באנגלית: St Anne's College), הוא קולג' של אוניברסיטת אוקספורד.

ממערבו של הקולג' שוכנת דרך ודסטוק שבאוקספורד. מצפונו שוכנת דרך בבינגטון וממזרחו דרך בנבורי .

הלן קינג היא מנהלת המוסד מאפריל 2017.

הקולג' הורחב על ידי רכישת בתים ויקטוריאניים בין דרך ודסטוק ודרך בנבורי. הבתים על דרך בבינגטון משמשים כיום מעונות לתלמידי שנה א', וזהו המרכז החברתי הסטודנטיאלי של הקולג'.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.