הנקה

הנקה היא דרך ההזנה המאפיינת את ולדות היונקים. ההנקה מייחדת את היונקים מיתר בעלי החיים ומהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר בהתפתחות התנהגותם במהלך האבולוציה של מחלקה זו. ההנקה היא דרך להשיג מזון אצל ולדות היונקים והיא אינסטינקטיבית – לכל ולד יכולת מולדת לינוק חלב מבלוטות מיוחדות בגוף אמו. מערכת העיכול של יונק בן יומו מותאמת לתזונה נוזלית ואינה יכולה לעכל חומרים מוצקים ועל כן, חלב האם עשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד.

פעולת ההנקה יוצרת קירבה בין האם לצאצאיה והיא למעשה הנדבך הראשוני במערכת ההתנהגות של יונקים ובהתפתחות חיים משותפים בקבוצה, כמו אצל טורפי יבשה, פילים, קופים ועוד.

Breastfeeding infant
תינוק יונק

הרכב החלב

Goat kid feeding on mothers milk
גדי יונק חלב מאמו

בחלב אם זוהו עד כה למעלה ממאתיים מרכיבים,[1] וכן נוגדנים העוזרים לתינוק בשנות חייו הראשונות, שבהן המערכת החיסונית שלו אינה בשלה.

הרכב חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. כך למשל ככל שתקופת ההנקה ממושכת יותר והתינוק בוגר יותר - החלב שומני יותר, והתינוק מקבל יותר קלוריות. בשעות הערב, כהכנה לשנת הלילה, החלב שומני יותר גם כן. בקיץ החלב דליל יותר כדי לענות על צורכי הנוזלים של התינוק.

למצבה התזונתי של האם יש השפעה מעטה בלבד על הרכב החלב, אלא אם כן היא נמצאת במצב של תת-תזונה חמור במיוחד. בכל שאר המקרים התינוק מקבל את כל מרכיבי המזון להם הוא זקוק, גם אם תזונתה של האם לקויה או לא מאוזנת מספיק. עם זאת, בשל העובדה שייצור חלב האם הוא חלק ממערכת הדם (ולא מערכת העיכול) החומרים הנוכחים בדם האם בזמן ההנקה, כגון אלכוהול, תרופות שונות וניקוטין, עוברים אל התינוק דרך החלב, ויכולים להשפיע על מצבו הבריאותי. לפיכך מומלץ לאם המיניקה להימנע ככל האפשר מצריכת אלכוהול ומעישון, וליטול אך ורק תרופות המותרות בהנקה.

תפוקת החלב

תהליך ייצור החלב מתחיל אצל האם בתקופת ההריון, כתוצאה מהפרשת ההורמון פרולקטין. ייצור החלב אינו מושפע מסוג הלידה (וגינלית או קיסרית) שכן ההורמונים האחראים על ייצור החלב משתחררים עם היפרדות השיליה.

החלב ממשיך להיווצר כל עוד התינוק או הפעוט ממשיך לינוק, על ידי מנגנון המשוב החיובי שאחראי לייצור מוגבר זה. למעשה כמות החלב המיוצרת תלויה בכמות החלב שהתינוק צורך. כאשר מתמעטות מספר ההנקות, ייצור והפרשת ההורמון פרולקטין פוחתים, ולכן ייצור החלב אצל האם נחלש בהתאם. לכן מומלץ לאם המעוניינת להצליח בהנקה, להניק את תינוקה במשך השבועות הראשונים לחייו, בלי תוספות של תרכובת מזון לתינוקות כדי לא לפגוע ולהחליש את ייצור החלב. סיבה נוספת להימנע ממתן תמ"ל היא חשש שהתינוק, שאינו מאומן עדיין ביניקה, יפתח "העדפת בקבוק" או "בלבול פיטמה", בשל הקלות היחסית שבה זורם המזון מהבקבוק, לעומת המאמץ שהתינוק צריך להשקיע ביניקה.

כל עוד האם ממשיכה להניק לפי דרישת התינוק, ימשיך גופה לייצר בדיוק את כמות החלב הדרושה לו. למעשה, בשבועות הראשונים לאחר הלידה הגוף מייצר כמות חלב גדולה מהדרוש, ולכן נשים רבות חוות תחושת גודש או "נזילות". שבועות אחדים לאחר הלידה הגוף "לומד" לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק, וייצור החלב מתאזן. כך, ממצב של עודף חלב עובר הגוף לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק. נשים רבות טועות לחשוב בשלב זה כי העדר גודש או הפסקת הנזילות מלמדות על כך שאינן מייצרות מספיק חלב. זוהי טעות נפוצה שאין לה בסיס.

בחודשים הראשונים לחייו של התינוק נעשות "קפיצות גדילה": יום או יומיים בהם התינוק דורש לינוק מספר רב של פעמים ביום, וזאת במטרה להגביר את ייצור חלב האם כדי להתאימו לצרכיו התזונתיים הגדלים של התינוק. יש חשיבות מרבית להמשיך ולהניק לפי דרישה גם במהלך "קפיצות גדילה" אלו, על מנת שגופה של האם ילמד לזהות את הדרישה לחלב נוסף ויגביר את ייצור החלב. מקובל לומר שקפיצות הגדילה מתרחשות בגילאים 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים, אך ברור שלא כל התינוקות חווים את קפיצת הגדילה בדיוק במועדים אלו.

שלבי ההנקה

Getting the latch...
להנקה מיד לאחר הלידה חשיבות בריאותית ורגשית גדולה. בשלב זה השדיים מפרישים חומר שקוף-צהבהב בשם קולוסטרום, שמגן על בריאות התינוק בימיו הראשונים.
Namibie Himba 0703a
אישה הימבית מניקה תוך כדי עבודה

ימים ראשונים

משרד הבריאות ממליץ להתחיל בהנקה מיד לאחר הלידה.[2] הנקה בשעה שלאחר הלידה כאשר התינוק עירני וחושיו מחודדים בעקבות הלידה עשויה לתרום רבות להצלחת ההנקה.

החלב הראשון של הימים הראשונים לאחר הלידה נקרא קולוסטרום. זהו נוזל מרוכז ושומני מאוד בצבע צהבהב, שונה מאוד במרקמו מהחלב שמגיע כעבור כמה ימים. מסיבה זו מקובל להגיד שאין חלב בימים הראשונים. כמות הקולוסטרום מועטה יחסית לחלב (בהתאם לקיבולת הקיבה הנמוכה של יילוד) ובכל הנקה, גם אם זו אורכת זמן רב, התינוק יצליח לינוק רק טיפות אחדות של הנוזל הזה. חשיבותו של הקולוסטרום רבה ביותר בהיותו מכיל כמות עצומה של נוגדנים וחומרים ביולוגיים שעוזרים להכין את מערכת העיכול של התינוק ליניקה ואכילה.

6 חודשים ראשונים

ארגון הבריאות העולמי (WHO), ארגון רופאי הילדים האמריקאי (AAP), ומשרד הבריאות הישראלי[3] ממליצים להניק הנקה מלאה (ללא כל תוספות כגון דיסות, תה ומים) במשך ששת חודשי חייו הראשונים של התינוק. זאת משום שהמערכות בגוף התינוק אינן בשלות להתמודד עם מזונות אחרים לפני גיל זה. בנוסף, תוספות מזון גורמות לכך שהתינוק יינק פחות, ולכן ייצור החלב יפחת.

במחקרים נמצא כי הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים מורידה את השכיחות לדלקות של מערכות הנשימה העליונות והנקה ממושכת נקשרת בסבירות נמוכה יותר למחלות שונות לתינוק ולאם.[4] התגלה שאפילו הסיכוי להופעת סוכרת בגילאים מבוגרים קטן יותר אצל תינוקות שהונקו בחלב אם לפחות כחודש וחצי לאחר לידתם לעומת אלו שלא ינקו כלל.[5] עלתה טענה שתינוקות שיונקים חלב אם רושמים לזכותם עד שמונה נקודות יותר במנת המשכל שלהם מאלה שצורכים תמ"ל,[6] אבל מאוחר יותר הוצגה ביקורת על מחקר זה בטענה שהוא לא הצליח לבודד את משתנה ההנקה לעומת משתנים משפיעים אחרים, ואף שהיתרון שנרשם לכאורה לטובת הילדים שנכללו במחקר, נמחק כשהילדים נבחנו שוב בגיל 5.[7]

על פי סקירת קוקרן, תינוקות שניזונו באופן בלעדי מהנקה בששת החודשים הראשונים לחייהם לקו פחות בזיהומים במערכת העיכול מתינוקות שניזונו באופן בלעדי מהנקה רק ב-3-4 החודשים הראשונים. עם זאת, לא נמצאה ירידה בשכיחות של זיהומים אחרים, אלרגיות, השמנה, עששת ובעיות התנהגותיות או קוגניטיביות בקרב קבוצת התינוקות שניזונה באופן בלעדי מהנקה בחצי שנה הראשונה לחיים בהשוואה לקבוצה השנייה.[8]

סקירה של קוקרן מצאה כי נשים שהניקו באופן בלעדי במשך חצי השנה הראשונה לחיים איבדו משקל לאחר הלידה במהירות רבה יותר בהשוואה לנשים שהניקו באופן בלעדי רק 3-4 חודשים.[8]

לאחר 6 חודשים

מגיל חצי שנה מומלץ להתחיל לתת לתינוק בהדרגה גם מזונות נוספים, ובמקביל להתחיל לתת לו גם מים לשתייה, מאחר שכמות הנוזלים שהוא מקבל פוחתת כאשר פוחת מספר ההנקות. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך ולהניק את התינוק, במקביל להגשת מזונות מתפריט המשפחה, לפחות עד גיל שנתיים. מחקרים שנעשו גילו שחלב אם לתינוק בן שנתיים מכיל נוגדנים נגד מחלות ולכן הנקה בגיל מאוחר חשובה לא פחות.

נמצא קשר בין נשים המניקות מעל 12 חודשים וירידה בתחלואה של סרטן השד וסרטן השחלות. כמו כן, נמצא קשר בין הנקה לירידה בתחלואה של סוכרת מסוג 2. הנקה בלעדית או עיקרית נמצאה קשורה להארכת תקופת האל-וסת. ונמצא קשר חיובי בין תקופת הנקה קצרה וסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה.[9]

תנוחות הנקה

1912. Кормилица с ребенком
הנקה, ציור משנת 1912.

מציאת תנוחה נוחה להנקה מאפשרת הנקה קלה ונעימה. לכל אישה מתאימה תנוחה אחרת, בזוויות אחרות. תנוחה שנוחה לאם ונוחה לתינוק, ושבה התינוק יונק בקלות ובנינוחות, היא התנוחה המתאימה ביותר להנקה. ישנן כמה תנוחות הנקה, שנועדו להבטיח את הנוחות המרבית לאם ולתינוק:

  • בתנוחה הקלאסית התינוק שוכב לרוחב האם מלפנים בקו אופקי (או מעט אלכסוני), והיא תומכת בראשו ביד אחת, ובגופו ביד השנייה. יעילות תנוחה זו תלויה באחיזה נכונה של התינוק "בטן לבטן", כך שפיו ייגש ללא מאמץ אל הפטמה.
  • בתנוחת הפוטבול שוכב התינוק תחת זרוע האם, כך שראשו ניצב מתחת לשד ואילו רגליו מבצבצות מאחוריה (כאחיזת כדור פוטבול). יש תינוקות המתקשים לינוק בתנוחה הקלאסית ומצליחים לינוק רק באופן זה. זוהי גם התנוחה המומלצת להנקת תאומים בו זמנית, שכן באופן זה הם אינם מפריעים זה לזה. יש אמהות לתאומים המניקות תאום אחד בתנוחה הקלאסית ואת התאום השני בתנוחת הפוטבול, כך שהאחרון משעין את ראשו על רגלי הראשון.
  • בתנוחת השכיבה שוכבת האם על צדה במיטה והתינוק שוכב אף הוא על צדו כשפניו אליה ופיו נצמד לשד ("בטן לבטן"). יד האם הקרובה אל התינוק מקיפה את ראשו וגבו ותומכת בו שלא יתגלגל. מיניקות רבות מוצאות את התנוחה הזאת כנוחה ביותר לגב, וכן כמפחיתה עייפות.
  • בתנוחה האינסטינקטיבית האם נמצאת במצב של חצי שכיבה, והתינוק עליה במנח אורכי, כשבטנו על בטנה, והוא מגשש את דרכו אל השד.[10]

בתנוחה הקלאסית ובתנוחת ה"פוטבול" ניתן להיעזר בכרית הנקה (בצורת חצי סהר או פרסה ארוכה) התומכת בתינוק ומקלה על האם להחזיקו. בהנקת תאומים כמעט שאי אפשר להניק בלעדיה, שכן האם זקוקה לשתי ידיים פנויות כדי לקרב כל אחד מהתאומים אל השד.

תמיכה מקצועית בהנקה

בדורות האחרונים נשים לא קיבלו מידע מהימן בנוגע להנקה, והנורמה החברתית הייתה, בעידודם של הרופאים, שאין צורך להניק את התינוק יותר מחודשים ספורים, ואפילו עדיף להזין את התינוק בתרכובות מלאכותיות. רופאים גם לא ידעו כיצד לייעץ לנשים שנתקלו בקשיים בהנקה, והן גם לא יכלו לקבל ייעוץ מהנשים המבוגרות בסביבתן, משום שגם הן לא הניקו.

כיום, בעקבות מחקרים בנושא, גברה המודעות לחשיבות ההנקה, ורופאים, מיילדות ואחיות עוברים השתלמויות בנושא. בארץ פועלות מדריכות ויועצות הנקה שעוברות הכשרה מקצועית, ונותנות ייעוץ ותמיכה בהנקה בתשלום או בהתנדבות. תמיכה זו, בתקופה רגישה מאוד בחייה של האשה, יכולה לעזור גם מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינה רגשית. הייעוץ גם עולה על בעיות פיזיולוגיות שמנעו את ההנקה, כמו לשון קשורה.

על פי סקירה של קוקרן, נשים מניקות למשך זמן רב יותר כשמוצעת להן עזרה ותמיכה בנושאי הנקה. תמיכה אפקטיבית כזו תכלול הדרכת הנקה לפני ולאחר הלידה הכוללת מפגשים פנים מול פנים ותמיכה נגישה במקרה הצורך.[11]

בשנת 2018 פרסם משרד הבריאות תוכנית לעידוד ההנקה בישראל.[12]

תזונת האם בזמן הנקה

Museum of Anatolian Civilizations 1320523 nevit
צלמית מברונזה של אישה ערומה מניקה, נמצא בתוך קבר באתר הארכאולוגי באלג'הויוק באנטוליה, מתוארך לשנים 2350–2150 לפנה"ס

הדרישות התזונתיות בזמן ההנקה גבוהות בהרבה מאשר אלו של ההיריון. בארבעה עד שישה חודשים ראשונים לאחר הלידה, תינוקות מכפילים את משקל הלידה שנצבר במהלך 9 חודשים של הריון. כמות האנרגיה הדרושה להפרשת החלב בארבעת החודשים הראשונים שוות ערך לאנרגיה הכוללת של 9 חודשי הריון. עם זאת, חלק מן האנרגיה וחומרי ההזנה מאוחסנים במהלך ההיריון וזמינים לתמיכה בשלב ייצור החלב. הנקה היא תהליך אנאבולי המתווך על ידי הורמונים, לצורך ניתוב מחדש של חומרי הזנה לרקמות אימהיות מיוחדות (רקמות בלוטת החלב) והעברתם לתינוק.[13]

כל האימהות יכולות לייצר חלב בכמויות מתאימות ובאיכות מתאימה, אלא אם כן הן סובלות מתת-תזונה קשה. גוף האם תמיד מתעדף את הצרכים של התינוק. כתוצאה מכך רוב החומרים המזינים כגון ברזל, אבץ, חומצה פולית, סידן ונחושת ממשיכים להיות מופרשים בחלב האם בכמויות נאותות וקבועות, על חשבון המאגרים של האם. אנרגיה, חלבונים וחומרים מזינים בחלב האם מקורם בדיאטה כמו גם מאגרי הגוף האימהי. נשים אשר לא צורכות מספיק חומרים מזינים ממקורות תזונתיים עלולות להיות בסיכון לחסרים בחלק מהמינרלים והוויטמינים הממלאים תפקידים חשובים בגוף. חסרים כאלו יכולים להימנע מראש אם האם משפרת את התזונה שלה או לוקחת תוספי מזון.[14]

גיל, משקל לאחר הלידה, רמת פעילות ומטבוליזם אינדיבידואלי של כל אישה, ישפיעו על כמות המזון שהאישה צריכה לצרוך כדי להשיג מעמד תזונתי אופטימלי ואספקת חלב נאותה. למשך ההנקה ועוצמת ההנקה יש גם השפעה משמעותית על הדרישות התזונתיות האימהיות, אך הם נלקחים בחשבון רק לעיתים נדירות.[15]

המלצות תזונתיות

קלוריות: צריכה לא מספקת של קלוריות עלולה לדלדל את המאגרים של האם. צריכה מתחת ל-1,500 קק"ל ביום עלולה לגרום לעייפות ולירידה באספקת החלב. צריכת האנרגיה הכוללת המומלצת לאימהות מניקות נעה בין 2,300 ל-2,500 קלוריות ליום להנקת ילד יחיד, ו- 2,600 עד 3,000 קלוריות ליום להנקת תאומים.[14]

חלבון: הגידול בדרישות חלבון במהלך ההנקה הוא מינימלי לעומת דרישות האנרגיה. עם זאת, אם צריכת האנרגיה נמוכה, אז החלבון ישמש לייצור אנרגיה. הדרישות הנוספות במהלך ההנקה יכולות להיות מסופקות מהצריכה של מזונות עשירים בחלבון. אם צריכת החלבון אינה מספיקה, הריכוז של הקזאינים בחלב עלול להיות בלתי הולם. קזאין הוא מרכיב תזונתי של חלב, והוא נחוץ עבור ספיגת סידן ופוספט במעיים של התינוק ויש לו תפקודים אימונו-מודולטוריים. תנגודת לאינסולין תלויה באיכות החלבון שנצרך בדיאטה ולא בכמות הנצרכת שלו, לכן, לצריכה של חלבונים שמקורם בדגים במהלך הנקה, יש השפעות מועילות לטווח ארוך על רגולציה של אינסולין ורגישות לאינסולין אצל האם.[14]

פחמימות: לקטוז הוא הפחמימה העיקרית בחלב האם, והוא מרכיב חיוני למוח של התינוק. בזמן שריכוז הלקטוז משתנה פחות מזה של חומרים מזינים אחרים, הייצור הכולל של לקטוז מופחת אצל אימהות עם תת-תזונה קשה[16]

שומן: השומנים בחלב אם תורמים הכי הרבה לתכולת האנרגיה שלו, והם הרכיבים שמשתנים בריכוזם ובאיכותם הכי הרבה. תת-תזונה אצל האם קשור בריכוזים נמוכים של שומן בחלב. דפוס ההתפלגות של חומצות השומן בחלב רגיש לתזונת האם.[17] חומצות שומן מסוג אומגה 3 (Docosahexaenoic acid) מיוצרות בגוף של האם באופן מוגבל, ולכן חייבים לצרוך אותן מהמזון. שכן חומצות שומן אומגה 3 נחוצות להתפתחות מוח התינוק. תכולת הכולסטרול בחלב האם משתנה מאוד ותלויה במשך ההנקה, גיל האם, תזונת האם, עונה בשנה ומקום המגורים.[18] ההמלצות לכמות שומן בתקופת ההנקה דומות להמלצות לנשים באופן כללי, והיא - צריכה מתונה.

מים: מים מהווים 85-95 אחוז מכלל נפח החלב. מספר מחקרים הוכיחו, כי לצריכת מים מוגברת של האם מעבר למה שנחוץ על מנת להרוות צימאון אין השפעה מטיבה על חלב האם או על ההנקה.[14]

מלח: לא נמצא קשר בין תזונה עשירה במלח בזמן ההנקה וריכוז המלח בחלב האם. מומלץ לצרוך מלח מועשר ביוד במתינות.[14]

ויטמינים

ריכוזם של ויטמינים מסוימים תלוי ברמתם אצל האם, וחסרים של ויטמינים באם יכולים להוביל לחסרים גם אצל התינוק היונק, בעיקר תיאמין (B1), ריבופלאבין (B2), וויטמינים B6, B12, E ו-A. לכן מומלצת עלייה בצריכה של ויטמינים אלו, בתזונה בזמן בהנקה.[19]

ויטמין A: כמות ויטמין A בחלב האם יורדת ככל שההנקה מתמשכת. הכמות הנצרכת בדיאטה מאוזנת של האם מספקת, ואין צורך בתוסף. עם זאת, במדינות מתפתחות מומלץ לצרוך תוסף במנה יחידה של 200,000 IU ויטמין A מיד לאחר הלידה.[14]

ויטמין D: חוסר בוויטמין D שכיח למדי אצל נשים בהריון ונשים מניקות. אימהות עם דיאטה מוגבלת, צמחונית קפדנית או טבעונית, נשים שלא נחשפות לשמש או בעלות עור כהה יכולות להיות בעלות רמה נמוכה של ויטמין D בדם. העברה של ויטמין D מהאם לחלב היא נמוכה, לכן מומלץ לתינוקות יונקים לקבל תוסף של 400 IU ליום ויטמין D.[20][21]

ויטמין E: ריכוז ויטמין E בחלב תלוי בכמותו הנצרכת על ידי האם. לכן, הכמות הנצרכת בתזונת האם צריכה להיות מנוטרת ואם הצריכה אינה מספקת יש לצרוך תוסף.[19]

ויטמין K: מיוצר בגוף על ידי חיידקים במעי. בתזונה מאוזנת ומגוונת לאם המניקה אין צורך בתוסף.[14]

ויטמינים מסיסי מים

כמותם של וויטמינים מסיסי מים בחלב האם תלויה מאוד בכמותם באם. כך שאם יש חוסרים באם יכולים להיות חוסרים בחלב האם ומכאן גם חוסרים לתינוק.[14]

פירידוקסין (ויטמין B6): בשבועות הראשונים בחייו של התינוק מאגרים מתקופת ההיריון מספקים את הצורך בוויטמין B6..[22]

ויטמין B12: ריכוזו של ויטמין B12 בחלב האם של אימהות המוזנות היטב, נאות בדרך כלל. אך, הרמות בחלב של אימהות צמחוניות\טבעוניות או עם אנמיה עלול להיות לא מספק, גם אם הן לא מראות סימנים של חוסר. במקרים אלו חשוב שהאם תקבל תוסף לכל אורך תקופת ההנקה. חסרים של B12 בתינוק עלולים לגרום לבעיות נוירולוגיות בטווח הקצר ובטווח הארוך.[23]

ויטמין C: נמצא בכמות קטנה יותר בדמם של אנשים מעשנים. לכן לאימהות שמעשנות מומלץ לשלב בתזונה ירקות עשירים בוויטמין C.

חומצה פולית: הכמות המומלצת של חומצה פולית בחלב האם מושגת בקלות בתזונה מאוזנת וגם על ידי נטילת תוסף במקרה הצורך.[24]

מינרלים

נחושת ואבץ תלויים בעיקר בכמות הנאגרת בכבד של האם בשליש האחרון להריון ולצריכת האם יש מעט השפעה על כמותם.

ברזל: תוסף ברזל מומלץ בדרך כלל כדי להתגבר על אובדן הברזל בתהליך הלידה. נשים מניקות לרוב לא מקבלות ווסת במשך כ-6 חודשים, וכך לא מאבדות ברזל בזמן הדימום חודשי. באופן כזה, יש להנקה אפקט מגן נגד מחסור בברזל.[15]

סידן: סידן הוא מינרל חיוני בזמן הנקה והוא מקבל "יחס מועדף" בזמן זה. הסידן נספג יותר טוב: פחות סידן מופרש מהכליות ויותר סידן נכנס לעצמות. על מנת להגיע לדרישה המומלצת של סידן לאם מניקה, ההמלצה של ארגון רופאי הילדים האמריקאי היא לצרוך חמש פעמים ביום מזון עשיר בסידן מכל סוג.[25]

אבץ: אבץ חיוני לגדילה, למערכת החיסון ולסינתזה של אנזימים. בעוד שריכוז האבץ בחלב האם אינו גבוה הוא מספק את צורכי התינוק מפני שהזמינות הביולוגית שלו גבוהה מאוד. החוקרים ממליצים להעלות את צריכת האבץ במהלך ההנקה.[26]

סלניום: הוא מינרל שמעורב בתהליך החיסוני, במטבוליזם של כולסטרול ובתפקוד בלוטת התריס. תכולת הסלניום בחלב האם היא פי 3 מהכמות שנמצאת בתרכובת מזון לתינוקות. כמות הסלניום בחלב האם מושפעת מאוד מתזונת האם.[27]

יוד: מינרל זה נחוץ בכמות כמעט כפולה בנשים מניקות. יוד בנוסף לתפקודו בגוף של האישה עובר לחלב האם, ומספק לתינוק יוד לסנתז את הורמוני בלוטת התריס. כמות היוד בחלב האם משתנה, ותלויה בצריכה של האם.[28]

הנקה בתרבויות העולם

COLLECTIE TROPENMUSEUM Studioportret van een Javaanse vrouw met haar baby aan de borst TMnr 60027223
צילום שחור לבן של אם מניקה

ביהדות

ההנקה מוזכרת במקורות שונים ביהדות.[29] במקרא ניתן למצוא אזכורים להנקה, לדוגמה: "מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה" (בראשית, כ"א, ז'), "ותשב האשה, ותינק את בנה עד גמלה אותו" (שמואל א', א', כ"ג). במקרא נזכרות נשים שהועסקו כמיניקות לדוגמה: "וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה..." (בראשית, כד, נט), וכן "...האלך וקראתי לך אשה מינקת..." (שמות, ב, ז).

את התינוק, ניתן להניק ללא הגבלה, כפי שמשתמע מדברי התוספתא: "מה דד זה עיקר לתינוק והכל טפל לו, כך היה המן עיקר לישראל והכל טפל להם. דבר אחר: מה הדד אפילו תינוק יונק הימנו כל היום אין מזיקו, כך נעשה המן, שאפילו ישראל אוכלו כל היום כולו אין מזיקו" (תוספתא סוטה ו, א). נראה שבדרך כלל הניקו את התינוקות עד גיל שנתיים וכפי שנאמר בברייתא (כתובות נט, ב) "יונק תינוק והולך עד כ"ד חודש". גמילה מוקדמת הייתה נחשבת כמסוכנת לתינוק, וחז"ל התירו את השימוש באמצעי מניעה להריון כדי למנוע סכנה כזאת, וכפי שמופיע ביבמות: "שלוש נשים משתמשות במוך - קטנה, מעוברת ומניקה... מניקה שמא תגמול בנה וימות" (יבמות יב, ב).

חלב אם נחשב ביהדות כפרווה[30] .

באסלאם

על פי האסלאם, אם נשואה שאינה שפחה, חייבת להניק את היילוד, מומלץ עד גיל שנתיים. סורה 4 בקוראן אוסרת בפסוק 23 על קיום יחסי מין עם אמהות, דודות, אחיות, מניקות שהניקו את האדם, בנות אח, בנות אחות ובנות שינקו מאותה מינקת שהניקה את האדם. כך גם מספר הקוראן על המניקות של מוחמד (ח'לימה ותויבה).

איסור קיום יחסי המין (והנישואין) בין אחים להנקה יצר באסלאם התנגדות לבנק חלב, כי אי אפשר לדעת מי קיבל חלב של איזו אם מהבנק ולכן יש חשש לנישואין בין אלו האסורים בנישואין.

תחליפים להנקה

הדסה טבריה-ZKlugerPhotos-00132qk-907170685139454
סחיטת חלב ידנית (הדסה טבריה 1945)

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) סדר העדיפות של האפשרויות להזנת התינוק בחודשיו הראשונים הוא: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב, במקום השלישי חלב אם מאמא אחרת ובמקום הרביעי תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות).

  • חלב אם שאוב: אם מניקה יכולה לשאוב את החלב שלה באמצעים שונים. הדרך המקובלת בעולם המערבי היא שאיבתו באמצעות משאבה אך ניתן גם לסחוט את החלב ידנית.
  • חלב אם מאם אחרת: בעבר היה מקובל מקצוע המינקת, אולם כיום הוא נדיר בעולם המערבי. אפשרות נוספת היא "בנק חלב". בישראל לא קיים בנק חלב מסודר אולם יש אתר אינטרנט המרכז אמהות המעוניינות לתרום חלב אם לאמהות אחרות. תרומת חלב אם יכולה להיות בעייתית כשאינה מבוצעת בזהירות. אם האם החולה נשאית או חולה במחלות מין הן יכולות לעבור בחלב. כמו כן, אם החלב לא אוכסן כראוי הוא עלול להתקלקל.
  • תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל): מבוססת על חלב פרה או על סויה, בתוספת מרכיבי תזונה שונים. תמ"ל משווק לרוב לצרכנים כאבקה, לה יש להוסיף מים מורתחים בהתאם להוראות היצרן, לערבב ולהביא לטמפרטורה המתאימה להזנת התינוק. בבתי יולדות מצוי תמ"ל נוזלי מוכן לשימוש בבקבוקים חד-פעמיים; במקומות רבים ניתן לקנות פורמולה נוזלית בחנויות ובבתי מרקחת.

את החלב השאוב או התמ"ל אפשר לתת לתינוק בבקבוק לתינוקות וזוהי האפשרות הנפוצה. אולם ניתן גם לתת לתינוק את החלב בכוס, בכפית, במזרק או בצינורית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גל ונטורה, השָד שיצא מן הבקבוק: הנקה ותחליפיה באמנות הצרפתית במאה התשע-עשרה, הוצאת מאגנס, 2013.
  • שלי גת, עינת טלמון, ורד לב, המדריך הישראלי להנקה, עם עובד, 2016.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Institute of Medicine (US) Committee on Nutritional Status During Pregnancy and Lactation, Milk Composition, National Academies Press (US), 1991. (באנגלית)
  2. ^ http://www.health.gov.il/hozer/bz25_2012.pdf
  3. ^ ההענקה שבהנקה, באתר משרד הבריאות
  4. ^ [www.health.gov.il/units/spoke/hanaka.doc מדריך הנקה 2006], עמוד 6, באתר משרד הבריאות
  5. ^ הנקה מפחיתה סיכון לסוכרת, באתר דוקטורס
  6. ^ משרד הבריאות קובע: תינוק שיונק חכם יותר, באתר ישראל היום
  7. ^ 2=[1], באתר הניו-יורק פוסט מה 29.3.2017
  8. ^ 8.0 8.1 Michael S Kramer, Ritsuko Kakuma, Optimal duration of exclusive breastfeeding, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2012-08-15 doi: 10.1002/14651858.CD003517.pub2
  9. ^ Ranadip Chowdhury, Bireshwar Sinha, Mari Jeeva Sankar, Sunita Taneja, Breastfeeding and maternal health outcomes: a systematic review and meta-analysis, Acta Paediatrica (Oslo, Norway : 1992) 104, 2015-12, עמ' 96–113 doi: 10.1111/apa.13102
  10. ^ http://www.beofen-tv.co.il/alon/2011/03/biological-nurturing/
  11. ^ Alison McFadden, Anna Gavine, Mary J Renfrew, Angela Wade, Support for healthy breastfeeding mothers with healthy term babies, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2017-02-28 doi: 10.1002/14651858.CD001141.pub5
  12. ^ בת חן אפשטיין אליאס, ‏הקרב על החלב, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018
  13. ^ Picciano, M. F., Pregnancy and lactation: Physiological adjustments, nutritional requirements and the role of dietary supplements, The Journal of Nutrition
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 14.5 14.6 14.7 Susana Ares Segura, José Arena Ansótegui, N. Marta Díaz-Gómez, en representación del Comité de Lactancia Materna de la Asociación Española de Pediatría, The importance of maternal nutrition during breastfeeding Do breastfeeding mothers need nutritional supplements?, Anales De Pediatria (Barcelona, Spain: 2003) 84, June 2016, עמ' 347.e1–7 doi: 10.1016/j.anpedi.2015.07.024
  15. ^ 15.0 15.1 Dewey, K. G., Impact of breastfeeding on maternal nutritional status. Protecting infants through human milk, Springer
  16. ^ Institute of Medicine, Nutrition during pregnancy, Natl Academy Pr
  17. ^ Carlson, S. E, Docosahexaenoic acid supplementation in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  18. ^ Kamelska, A. M., Pietrzak-Fiecko, R., & Bryl, K, Variation of the cholesterol content in breast milk during 10 days collection at early stages of lactation, Acta Biochimica Polonica
  19. ^ 19.0 19.1 Allen, L. H, Multiple micronutrients in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  20. ^ Dawodu, A., & Tsang, R. C, Maternal vitamin D status: Effect on milk vitamin D content and vitamin D status of breastfeeding infants, Advances in Nutrition: An International Review Journal
  21. ^ Dawodu, A., Zalla, L., Woo, J. G., Herbers, P. M., Davidson, B. S., Heubi, J. E., & Morrow, A. L., Heightened attention to supplementation is needed to improve the vitamin D status of breastfeeding mothers and infants when sunshine exposure is restricted, Maternal & Child Nutrition
  22. ^ Heiskanen, K., Siimes, M. A., Perheentupa, J., & Salmenper, L, Risk of low vitamin B6 status in infants breast-fed exclusively beyond six months, Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition
  23. ^ Graham, S. M., Arvela, O. M., & Wise, G. A, Long-term neurologic consequences of nutritional vitamin B 12 deficiency in infants, The Journal of Pediatrics
  24. ^ Lamers, Y, Folate recommendations for pregnancy, lactation, and infancy., Annals of Nutrition and Metabolism
  25. ^ Olausson, H., Goldberg, G. R., Laskey, M. A., Schoenmakers, I., Jarjou, L. M., & Prentice, A., Calcium economy in human pregnancy and lactation, Nutrition Research Reviews
  26. ^ Moran, V. H., Skinner, A., Medina, M. W., Patel, S., Dykes, F., Souverein, O. W., . . . Lowe, N. M., The relationship between zinc intake and serum/plasma zinc concentration in pregnant and lactating women: A systematic review with dose–response meta-analyses, Journal of Trace Elements in Medicine and Biology
  27. ^ Picciano, M. F., & McGuire, M. K. (, Use of dietary supplements by pregnant and lactating women in north america, The American Journal of Clinical Nutrition
  28. ^ Donnay, S., Arena, J., Lucas, A., Velasco, I., & Ares, S., Iodine supplementation during pregnancy and lactation. position statement of the working group on disorders related to iodine deficiency and thyroid dysfunction of the spanish society of endocrinology and nutrition, Endocrinologa Y Nutricin
  29. ^ ד"ר שמואל קוטק, ההנקה במקורות היהדות - היסטוריה והלכה
  30. ^ שולחן ערוך יורה דעה סימן פז סעיף ד

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אהבה (סרט)

אהבה (בצרפתית: Amour) הוא סרט דרמה צרפתי בבימויו וכתיבתו של מיכאל הנקה. בסרט משחקים ז'אן-לואי טרנטיניאן, עמנואל ריבה ואיזבל הופר.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן שם זכה בפרס דקל הזהב. זוכה פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2012, פרס סזאר ופרס לומייר לסרט הטוב ביותר.

הסרט מתאר את זקנתם, של בני זוג, עד למותם.

אוקסיטוצין

אוקסיטוצין (Oxytocin) הוא הורמון שמכווץ את הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה. מכונה גם "הורמון האהבה". אוקסיטוצין מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה.

אוקסיטוצין משמש גם כמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שממלא תפקיד בקשרים חברתיים, ולפי מחקרים עדכניים, עשוי להשפיע על יצירת האמון הבין-אישי.

בלוטת חלב

בלוטת חלב היא איבר (בלוטה) הנמצא בגופם של בעלי חיים המשתייכים למחלקת היונקים.

בלוטות החלב, שתפקידן העיקרי הוא הנקת ולדות (בעלי חיים בראשית חייהם), מהווים את המאפיין המגדיר החשוב ביותר של מחלקת היונקים (ושם המחלקה נובע ממאפיין זה). בבעלי חיים בוגרים קיימות בלוטות חלב פעילות אך ורק בנקבות. בדרך כלל קיימות בכל יצור בלוטות חלב רבות, והן מתרכזות בעטינים—איברים הנושאים בתוכם את בלוטות החלב והמאפשרים הנקה.

בדומה לשיער, בלוטות החלב ייחודיות ליונקים. הן מופיעות בשני המינים, אולם מפסיקות את התפתחותן אצל הזכר עוד לפני סיום תהליך ההתבגרות המינית. מספר בעלי חיים אחרים מאכילים את צאצאיהם על ידי חומר דמוי-חלב, אולם מקורו של החומר שונה מזה של החלב.

בלוטות החלב הן כנראה בלוטות זיעה "משופרות". לא ידוע מתי לראשונה הן הופיעו בתהליך האבולוציה של חולייתנים, אולם ניתן להסיק שהופעתם מתואמת וקשורה בהתפתחותם של שיני החלב ודפוסי תחלופת השיניים הנראים ברוב מיני היונקים המודרניים. שיני חלב אינן יעילות כשיני בוגר ואינן מותאמות ללעיסה, מאחר שגודלן קטן והן משתנות תדיר במהלך התפתחות היונק. על כן מסתמך היונק הצעיר על מזון עשיר שאופן עיכולו אינו מוכתב בלעיסתו—חלב. החלב מכיל אחוז גבוה של חלבון, שומן וסוכרים (בעיקר לקטוז), וכן כמות מסוימת של ויטמינים ומלחים. זהו מקור מזון עשיר שאחוז מרכיביו משתנה במיני היונקים השונים ובמהלך תקופת ההנקה.

בלוטת חלב מורכבת ממערכת תעלות המפרישות חלב, וסביבן מעטפת מלכדת. הורמון הגדילה וההורמון פרולקטין מעודדים את היווצרות החלב. פעולת היניקה מעודדת את הפרשת ההורמונים. צורת בלוטות החלב שונות בין מיני היונקים: אצל בעלי ביב קיים מצבור רקמות הצמוד לקיר הבטן, החלב מצטבר בגומחות על גבי הפרווה, ומלוקק על ידי היונק הצעיר. במינים רבים ובהם האדם, תעלות החלב מגיחות אל פני השטח בצורת תפיחה בשרית המכונה פטמה. במינים אחרים (אצל פרות למשל) תעלות החלב מפרישות את החומר אל מאגר נוזלים, ומשם מופרשות החוצה דרך פתח יחיד בפטמה.

בלוטות החלב שונות גם במספרן ובמיקומן: המספר נע בין שתי בלוטות (רוב הפרימטים למשל) ל-18 בלוטות (חזיר). הבלוטות ממוקמות לרוב לאורך שני קווים מקבילים בבטן או בחזה של בעל החיים.

הדיוויזיה ה-290 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-290 (בגרמנית: 290. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הוורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה.

הווידאו של בני

הווידאו של בֶני (במקור: Benny's Video) הוא סרט הקולנוע השני של הבמאי האוסטרי מיכאל הנקה. הסרט, שיצא בשנת 1992, עוסק בדיון על ניכור חברתי בחברה המודרנית, השפעתה השלילית של התקשורת ובמיוחד הטלוויזיה על תפיסת המציאות של האדם, ויחסי הגומלין ביניהם. זהו חלקה השני של טרילוגיה קולנועית העוסקת בנושאים אלה ודומים, שכוללת גם את הסרטים "היבשת השביעית" ו"71 פרגמנטים מכרונולוגיה מקרית".

היבשת השביעית

היבשת השביעית (בגרמנית: Der siebente Kontinent) הוא סרט קולנוע אוסטרי מ-1989 בבימויו של מיכאל הנקה. הסרט מבוסס על מאורע אמיתי של התאבדות קולקטיבית של משפחה שלמה ממעמד הביניים באוסטריה, ומתאר את שנותיהם האחרונות של בני משפחה בת שלוש נפשות - גאורג, אנה ובתם הקטנה אווה. בני המשפחה מנהלים לכאורה חיים רגילים, אך מקבלים החלטה לשים קץ לחייהם ללא סיבה נראית לעין. הסרט כולל רמיזות על רגשות דיכאון ובדידות של בני המשפחה לנוכח שגרת החיים המודרניים.

זהו סרט הקולנוע הראשון שביים הנקה, והוא מהווה את חלקה הראשון של טרילוגיית סרטים העוסקת בביקורת שלילית על החברה האוסטרית.

המורה לפסנתר

המורַה לפסנתר (בצרפתית: La pianiste; "הפסנתרנית") הוא סרט קולנוע דובר צרפתית מאת מיכאל הנקה, שיצא לאקרנים בשנת 2001. זהו עיבוד לספר "הפסנתרנית", מאת זוכת פרס נובל לספרות, אלפרידה ילינק.

הנריק לארסון

אדוארד הנריק "הנקה" לארסון (בשוודית: Edvard Henrik "Henke" Larsson; נולד ב-20 בספטמבר 1971 בהלסינגבורג, שוודיה), הידוע כהנריק לארסון, הוא כדורגלן עבר שוודי ששיחק בעמדת החלוץ ומאמן קבוצת הלסינגבורג.

חלב אם

חלב אם הוא חלב הנוצר בשדי האישה, ומיועד להזין את התינוק שילדה. בחודשים הראשונים לחייהם (מקובל עד בערך שישה חודשים) ניזונים תינוקות מחלב אם ומתחליף חלב (כגון תרכובת מזון לתינוקות) בלבד. תזונה המבוססת על חלב אם בלבד (או תחליפיו) מספקת את כל צרכיו התזונתיים של התינוק. על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, הנקה בלעדית מומלצת עד גיל חצי שנה, והנקה בשילוב עם מזון לתינוקות כתזונה משלימה מומלצת עד לגיל שנתיים, ואף מעבר לכך.

מחבואים (סרט, 2005)

מחבואים (במקור בצרפתית: Caché - מילולית: "חבוי") הוא סרט קולנוע דובר צרפתית מ-2005 שכתב וביים מיכאל הנקה. הסרט עוסק בשאלת ההתמודדות עם רגש האשמה בחברה המודרנית.

מייק הנקה

מייק הנקה (בגרמנית: Mike Hanke, נולד ב-5 בנובמבר 1983 בהאם שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי.

מיכאל הנקה

מיכאל הַנֶקֶה (גרמנית: Michael Haneke; נולד ב- 23 במרץ 1942) הוא במאי ותסריטאי אוסטרי שנוי במחלוקת, הידוע בסגנונו המטריד והקר ובמנהגו לשבור מוסכמות קולנועיות מקובלות. הוא מביים לקולנוע, לטלוויזיה, לתיאטרון ולאופרה. סרטיו עוסקים בביקורת שלילית על החברה המודרנית. הוא יצר סרטים בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, ונחשב בדרך כלל לבמאי האוסטרי החשוב ביותר של תקופתו.

כקולנוען מושפע הנקה בעיקר מהקולנוע האירופי הקלאסי, בין השאר מהבמאים רובר ברסון, קשישטוף קישלובסקי, אנדריי טרקובסקי ומיכלאנג'לו אנטוניוני. הוא זכה בגרנד פרי ובפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן על סרטיו "המורה לפסנתר" ו"מחבואים", בהתאמה. חמישה מסרטיו עמדו לזכייה בפרס דקל הזהב, מתוכם זכו בו "סרט לבן", ו"אהבה".

משחקי שעשוע

משחקי שעשוע (במקור באנגלית: Funny Games) הוא סרט קולנוע ניסיוני אוסטרי משנת 1997, שנכתב ובוים בידי מיכאל הנקה. הוא עוסק בשני גברים צעירים שמחזיקים במשפחה בת שלוש נפשות כבת ערובה, ומאלצים את בני המשפחה להשתתף במשחקים סדיסטיים. הסרט נוצר כביקורת על ההשפעה השלילית של האלימות המבוטאת באמצעי התקשורת, אחד מהנושאים המרכזיים ביצירתו של הנקה, ובפרט כפרודיה על מותחנים אמריקניים אלימים.

הנקה עצמו השתמש בביטוי "אנטי-טרנטינו" לשם הצגת נושאו של הסרט."משחקי שעשוע" מתואר לעיתים כאחד מהסרטים הבוטים ביותר בתולדות הקולנוע, על אף שכמעט ואינו מציג בגלוי אלימות פיזית. זהו סרט הקולנוע הרביעי שביים הנקה, סרטו הראשון שזכה להתעניינות בינלאומית רחבה, וסרטו הראשון שהיה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. הוא אף ביסס את מעמדו של הבמאי כיוצר שנוי במחלוקת. בשנת 2007 יצאה הפקה אמריקאית מחודשת ודוברת אנגלית של "משחקי שעשוע" בבימויו של הנקה, שהעתיקה במדויק, תמונה אחר תמונה, את הסרט המקורי.

משחקי שעשוע (2007)

משחקי שעשוע (באנגלית: Funny Games, ידוע גם כ-".Funny Games U.S", כלומר "משחקי שעשוע האמריקאי") הוא סרט קולנוע דובר אנגלית מ-2007 המהווה הפקה מחודשת לסרט האוסטרי בעל אותו השם מ-1997. ביים אותו מיכאל הנקה, הבמאי והתסריטאי של הסרט המקורי, שכוון אל קהל הצופים של סרטי מתח אמריקאיים אך לא זכה להצלחה בארצות הברית. הנקה הסכים לביים את ההפקה המחודשת במטרה לחשוף את היצירה לקהל אמריקאי גדול יותר. סיבות נוספת להסכמתו הייתה הפיכתם של סרטי "פורנו עינויים זבליים" כלשונו לנפוצים בקולנוע האמריקאי בשנים שחלפו מאז הסרט המקורי,

וכן ההשקעה המועטה יחסית שדרשה ממנו הפקת הסרט מחדש.

הסרט מהווה שיחזור מדויק ומתורגם לאנגלית של הסרט המקורי, תוך ליהוקם של שחקנים אמריקאיים ושינוי מקום התרחשות העלילה מאוסטריה לארצות הברית.

סרט לבן (סרט)

סרט לבן (בגרמנית: Das weiße Band – Eine deutsche Kindergeschichte; "הסרט הלבן – סיפור ילדים גרמני") הוא סרט קולנוע משנת 2009, אשר נכתב (עם ז'אן-קלוד קרייר) ובוים על ידי הבמאי האוסטרי מיכאל הנקה. הסרט עוסק בשרשרת אירועים שהתרחשו במשך שנה בכפר קטן בצפון גרמניה ערב מלחמת העולם הראשונה ומתמקד בקורותיהן של שלוש משפחות מרכזיות בכפר, ילדיהן והחינוך הנוקשה שילדים אלו מקבלים. לפי הנקה, הסרט הוא על אודות "מקורותיו של כל סוג של טרור, בין אם טבעו הוא פוליטי או דתי".הסרט, שצולם בצבע ולאחר מכן נערך והוצג בשחור-לבן, הוקרן לראשונה במאי 2009 בפסטיבל קאן ה-66 וזכה בפרס דקל הזהב. הסרט זכה לתגובות נלהבות ותשבחות רבות ממבקרי קולנוע רבים ובהמשך זכה בפרסים משמעותיים נוספים כגון פרס האקדמיה האירופית לסרט, לבמאי ולתסריטאי הטובים ביותר ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. הסרט הועמד לשני פרסי אוסקר, בקטגוריות הסרט הזר (כנציגהּ של גרמניה) והצילום (כריסטיאן ברגר).

פרס דקל הזהב

פרס דקל הזהב (בצרפתית: Palme d'Or) הוא הפרס היוקרתי ביותר בו יכול לזכות סרט קולנוע המתחרה בפסטיבל קאן (Cannes). הפרס חולק לראשונה בשנת 1955.

קלציטונין

קלציטונין הוא הורמון הקשור במשק הסידן. הקלציטונין הוא פפטיד המורכב מ-32 חומצות אמינו, בעלות קצה (שייר) דו-זרחני. הוא מופרש מתאים ספציפיים הנקראים "c-cells" ונמצאים בבלוטת התריס. הוא מופרש בתגובה לעליית רמת הסידן בדם (בתיווך הקולטן לסידן).

תפקידיו הם:

הורדת שחרור סידן מהעצמות על ידי ספיגה מחדש של העצם (נעשה על ידי ה-osteoclasts, תאים המפרקים רקמת עצם).

הורדת ריכוז הסידן וזרחן בדם.

גורם לשחרור ופינוי הסידן, הזרחן והמגנזיום אל שתן, כמו כן גורם לפינוי של מלחים.

גורם לספיגה של סידן במערכת העיכול (על מנת להתגבר על הסידן ה"ישן" שיצא).

מחקרים חדשים הוכיחו שהוא משמש גם כמוליך עצבי של מערכת העצבים (אך עדיף לחכות ולראות כמה אמינים מחקרים אלו).

פירוק זרחן במים בתאי עצבים.

שחרור של סידן משומש אל האזור החוץ תאי ומניעת סידן חזרה אל התאים.

הורדה של הורמון ה-PTH.באופן כללי, מטרתו העליונה היא להגן על עצמות הגוף, בעיקר אצל נשים. ריכוזו בגוף גדל בזמן הריון, הנקה וגדילה. עם הגיל ריכוזו יורד, במיוחד אצל נשים לאחר סיום המחזור החודשי (בסביבות גיל 50) ויכול לגרום לosteoporosis - דילול עצם כתוצאה מבריחת סידן, ממנה סובלת בממוצע כל אישה 7 מעל גיל 50.

רמתו בבני אדם נמוכה יחסית לעומת מינים אחרים. בעבר השתמשו בו באופן פרמקולוגי לצורך האטת שיחלוף העצם (מחלת פאג'ט של העצם, אוסטאופורוזיס).

שד (איבר)

שד הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב. השדיים הנשיים זהים במבנם ובתפקידם לבלוטות החלב המצויים בכל נקבות היונקים, אך שונים במראם ובמספרם. השדיים מרכזים את בלוטות החלב של האישה ומהווים לפיכך בלוטות חלב מורכבות; כל שד מכיל בין 10 ל-20 בלוטות חלב פשוטות הנפגשות כולן בפִטמה.

השדיים נחשבים לאיברי מין משניים, והם מתפתחים בדרך כלל בגיל ההתבגרות. הם מורכבים בעיקר משרירים ומרקמות שומן. ברוב תרבויות העולם השדיים הנקביים מהווים סמל מיני.

שעת הזאבים (סרט, 2003)

שעת הזאבים (בצרפתית: Le Temps du Loup) הוא סרט קולנוע דובר צרפתית מ-2003 שכתב וביים מיכאל הנקה. הסרט עוסק בנסיונותיה של משפחה לשרוד בעולם בו אירע אסון כלשהו שטבעו אינו ברור מן הסרט. מהסרט לא ברור גם מהם התקופה והמקום בהם מתנהלת העלילה, אם כי הוא כולל רמיזות על כך שמדובר במדינה אירופית. שמו של הסרט לקוח מתוך פואמה נורדית בשם "חזון הנביאה" המתארת את התקופה שלפני הראגנארוק - סוף העולם במיתולוגיה הנורדית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.