הנצחת זכר השואה

הנצחת זכר השואה הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של שואת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

Yellow star Jude Jew
טלאי צהוב, שאותו חויבו כל היהודים תחת השלטון הנאצי לשאת

כללי

פרויקטים של הנצחת השואה קיימים במקומות רבים. חלק גדול אינו קיים ברשת אלא במוזאונים מקומיים ואף בבתים פרטיים של משפחות ניצולי שואה.

יהודית באומל[1]) מפרטת מספר פונקציות שממלאת ההנצחה, וביניהן השימוש בה כמקור לליכוד והמשכיות וכן לטיפוח אתוסים והעברתם מדור לדור. כמו כן, היא מתארת את ההבדלים בין הנצחה בתרבות הרשמית לבין זו העממית והאידיבידואלית.

בעולם הסיבות להנצחה שונות: חינוך, הצו היהודי לזכור, הצורך של מדינות אירופה להסביר ולהתגונן, כפרה מאשמה, והתקווה למשוך תיירות[2]

בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של תביעות משפטיות בהקשר השואה. אחד התחומים הפופולריים לתביעות נוצר מתוך התפתחות הקשר בין תאגידים וארגונים שונים לפשעי המלחמה, שמזוהים כפשעים המוניים בתחום הפלילי. במאמר על תביעות שואה טרנס לאומיות, כתבה פרופ' ליאורה בילסקי על תביעות רכוש בגרמניה, שווייץ וארצות הברית[3].

הנצחת השואה בישראל

בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, שנים מועטות לאחר אירועי השואה, ההנצחה לא הייתה במוקד, וזיכרון השואה השפיע בעיקר החיים הפוליטיים. ההיסטוריון יחיעם ויץ כתב[4] על המחלוקות שהתעוררו בשנים אלה, שהשפיעו על החיים הפוליטיים במדינה הצעירה. בניגוד לדימוי שטראומת השואה הייתה אירוע מטהר ומזכך, ולכן גם יצר אחדות והסכמה כללית.

יד ושם

המוסד העיקרי שעוסק במחקר והנצחת השואה הוא יד ושם[5]. ביוזמת מוסד זה קם מפעל מאגר שמות קורבנות השואה, שנקרא "לכל איש יש שם".

מוסדות נוספים בישראל

בנוסף קיימים ארגונים רבים בישראל שעוסקים בהנצחת השואה.

הנצחת השואה בעולם

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון בינלאומי לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים.[8]

בחלקה האופרטיבי של ההחלטה קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דוחה כל ניסיון להכחשת שואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית, ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית.

הנצחת השואה בגרמניה

  • המוזיאון היהודי בברלין[9]
  • אתר הזיכרון בברלין[10]

הנצחת השואה בארצות הברית

הנצחת השואה במדינות נוספות

  • מוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה[13]
  • מוזיאון היסטוריה יהודית באמסטרדם[14]
  • בית אנה פרנק באמסטרדם[15]
  • מוזיאון השואה (רומא)
  • מרכז לזיכרון השואה בבודפשט[16]

יוזמות נוספות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • James Edward Young, The Texture of Memory: Holocaust Memorials and Meaning, Yale University Press, 1993

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודית באומל’לזכרון עולם’: הנצחת השואה בידי הפרט והקהילה במדינת ישראל, עיונים בתקומת ישראל, 5, תשנ"ה, עמ' 364–387
  2. ^ James Edward Young, The Texture of memory, Yale University Press, History – 398 pages, 1933
  3. ^ ליאורה בילסקי, תביעות שואה טרנס-לאומיות, אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, 2014, עמ' 263–298
  4. ^ יחיעם ויץ, בהקשר פוליטי – הממד הפוליטי של זכרון השואה בשנות החמישים, עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, 6, מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1996, עמ' 271–287
  5. ^ אתר יד ושם, www.yadvashem.org
  6. ^ מוזיאון יד מרדכי משואה לתקומה, מוזיאון יד מרדכי (באנגלית)
  7. ^ אתר מוזיאון השואה בנצרת עילית
  8. ^ הנוסח המלא של ההחלטה http://www.yadvashem.org/yv/en/remembrance/international/pdf/un_decision.pdf
  9. ^ Jewish Museum Berlin, www.jmberlin.de (באנגלית)
  10. ^ Uwe Seemann, Stiftung Denkmal für die ermordeten Juden Europas: Informationen in 20 Sprachen, www.stiftung-denkmal.de (בגרמנית)
  11. ^ Los Angeles Museum of the Holocaust, www.lamoth.org (באנגלית)
  12. ^ Holocaust Memorial Center, www.holocaustcenter.org (בAmerican English)
  13. ^ Muzeum Historii Żydów Polskich POLIN, Muzeum Historii Żydów Polskich POLIN
  14. ^ Poems From Bergen-Belsen - Jewish Cultural Quarter, jck.nl (בAmerican English)
  15. ^ Anne Frank Stichting, Anne Frank Museum Amsterdam - the official Anne Frank House website, Anne Frank House, ‏2009-01-12 (באנגלית)
  16. ^ Exhibition - Holokauszt Emlékközpont, hdke.hu (בAmerican English)
  17. ^ The holocaust and the United Nations Outreach programme, http://www.un.org/en/holocaustremembrance/2018/calendar2018.html, ‏2018
  18. ^ Charlotte Sheer, Holocaust Stamps Project
  19. ^ The Memory Project — United States Holocaust Memorial Museum, www.ushmm.org (באנגלית)
  20. ^ International Holocaust Remembrance Day – in pictures, the Guardian, ‏2017-01-27 (באנגלית)
אדם בן כלב

אדם בן כלב הוא ספר מאת יורם קניוק אשר ראה אור בהוצאת עמיקם ב-1969. הספר עוסק בחייהם של ניצולי השואה בישראל ובהתמודדותם עם הצלקות הנפשיות העמוקות שהם נושאים עמם.

איגרת הבזק של היידריך

איגרת הבזק (בגרמנית: Schnellbrief) היא איגרת ששלח ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך ריינהרד היידריך אל ראשי האיינזצגרופן שהיו ממוקמים בפולין הכבושה. האיגרת נשלחה ב-21 בספטמבר 1939, שלושה שבועות לאחר כניסת הכוחות הגרמניים לפולין ופתיחתה של מלחמת העולם השנייה.

באיגרת כתב היידריך את ההוראות הראשונות בנושא יהודי פולין. צוין בה כי:

יש לשמור על האמצעים המתוכננים כסוד כמוס;

יש להבדיל בין: המטרה הסופית, Endziel, (שמחייבת זמן רב יותר) ובין: שלבים בביצוע המטרה הסופית (שיש להוציאם לפועל בפרקי זמן קצרים).

התוכניות מצריכות הכנה יסודית, טכנית וכלכלית.

אל נלך כצאן לטבח!

"אל נלך כצאן לטבח!" (במקור ביידיש: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה) הוא כרוז שפורסם על ידי אבא קובנר בליל השנה החדשה 1942 (31 בדצמבר 1941 – 1 בינואר 1942) בגטו וילנה לקריאה למרד יהודי בשואה.

בור הריגה

בור הריגה (בגרמנית: Tötung Grube) הוא שיטת רצח המונים, שבוצעה על ידי כוחות גרמניה הנאצית, והייתה שכיחה בעיקר בשלב הראשון של מלחמת העולם השנייה ובשטחי מזרח אירופה, באזורים שנכבשו על ידי הנאצים בשטחי ברית המועצות (שכללו את מזרחה של פולין, המדינות הבלטיות וחלקים מרומניה). בין שאר אתרי בורות הירי ידועים באבי יאר, שבו נרצחו יהודי קייב והסביבה; פונאר, שבו נרצחו יהודי וילנה; והפורט התשיעי בקובנה. בתקופת השואה נרצחו כמיליון וחצי יהודים בשיטה זו.

גטו (מחזה)

גטו הוא מחזה מאת המחזאי הישראלי יהושע סובול. המחזה נכתב בשנת 1983 וזכה להצלחה בינלאומית. הוא תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים.

"גטו" הוא המחזה הראשון בטרילוגיית "טריפטיך הגטו", שנכתבה על ידי סובול ומתרחשת כולה בגטו וילנה. שני המחזות הנוספים בטרילוגיה הם "אדם" ו"במרתף".

בישראל הועלה המחזה שלוש פעמים בתיאטראות גדולים: פעמיים בתיאטרון חיפה ופעם אחת בתיאטרון הקאמרי.

פעם נוספת הועלה מחזה זה בשנת 2015 על ידי ״המרכז לאומנויות הבמה״, קבוצת תיאטרון לנוער באזור הקריות.

האנציקלופדיה של השואה

האנציקלופדיה של השואה, בעריכת פרופ' ישראל גוטמן, יצאה לאור בשנת 1990 בהוצאת יד ושם, ידיעות ספרים וספרית פועלים בשתי מהדורות במקביל - בעברית ובאנגלית. למהדורה העברית שישה כרכים ולאנגלית ארבעה.

האנציקלופדיה כוללת מאות ערכים, איורים, מפות ורשימות ביבליוגרפיות. כן כוללת האנציקלופדיה מפתח מונחים. במהדורה העברית המפתח (בסוף כרך שש) מכיל רשימות דו-לשוניות של שמות אנשים, מקומות וארגונים. לאנציקלופדיה מצורפים נספחים שונים, ביניהם: נספח כרונולוגי, נספח סטטיסטי של קורבנות השואה, רשימת דרגות צבא ואס אס, רשימת ראשי תיבות וקיצורים לועזיים.

הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם

הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם היא ועדה שהוקמה ביד ושם לשם הגשמת תפקידו של יד ושם על פי החוק, להנציח את "חסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים."

חלומות (יצירת מחול)

חלומות היא יצירת מחול שבאה כתגובה של אנה סוקולוב לזוועות השואה, כפי שצפו ועלו במהלך משפט אייכמן. היצירה הועלתה לראשונה בניו יורק בשנת 1961, ומאוחר יותר הועלתה בישראל על ידי התיאטרון הלירי בביצוע להקת בת שבע ולהקת קול ודממה.ביצירה זו משתמשת סוקולוב באמצעים שונים, כגון: גבר שרץ מבלי לברוח; הושטת יד מבלי לגעת; משחק נטול רגש; זעקה ללא קול; 6-8 רקדנים לבושים בבגדים אפורים ופשוטים; רקדנית שמטפסת מעל ראשי הגברים הצועדים; בחורים קפואי מבט ורגש; בחורים שפוסעים מירכתי הבמה עד לקדמתה כשאישה צועדת מעליהם ודורכת על כתפיהם כחולמת להגיע רחוק; שלוש נערות שהגרמנים לקחו את גופן אבל לא את נשמתן, המסומלת באמצעות פרח קטן ואדום החבוי באגרופיהן הקמוצים; ילדה הלבושה בשמלה לבנה מאוד פשוטה שמרימה את ראשה מעלה ואת ידיה לצדדים ומתמוטטת אל זרועות האימה. בקטעים מסוימים נעשה שימוש גם במוזיקה מאת יוהאן סבסטיאן באך, אנטון וברן, תיאו מסרו.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים.

מבצע ריינהרד

מבצע ריינהרד (בגרמנית: Aktion Reinhardt) היה שלב מרכזי בביצוע השמדת היהודים בשואה. לאחר ניסיונות בהשמדת היהודים בבורות המוות וההמתה בגז ובמשאיות גז במחנה חלמנו, הופעלו שלושה מחנות השמדה - בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה, תחת הנהלה מרכזית שפעלה בלובלין, ובמסגרת זו הפכה השמדת היהודים לריכוזית, מתוכננת ותעשייתית בהיקפה ובאופייה. במסגרת המבצע נרצחו בעיקר יהודי הגנרלגוברנמן, החלק המרכזי של פולין, אך גם רבים אחרים ממדינות שונות באירופה הנתונה לשלטון הנאצים כגרמניה, אוסטריה, הולנד, סלובקיה וצ'כיה. במהלך ההשמדה במחנות מבצע ריינהרד נרצחו 1,700,000 בני אדם, רובם המוחלט יהודים. קצב ההשמדה במבצע ריינהרד היה "רצח העם המהיר במאה ה-20".

מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה

מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (באנגלית: United States Holocaust Memorial Museum) הוא מוזיאון לאומי הממוקם בקרבת המול בעיר וושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. במוזיאון מתבצעת פעילות תיעוד, לימוד ופירוש ההיסטוריה של השואה והוא משמש כמפעל הנצחה למיליוני יהודים ובני עמים אחרים שנספו בשואה. הוא פועל מאז 1993.

מחנה עבודה

מחנה עבודה (בגרמנית: Arbeitslager) הוא השם שנתנו הנאצים למתקן כליאה המיועד לניצול בכפייה של כוח עבודה למטרות שונות, ואף לרצח המוני באמצעות עבודה.

מחנות עבודה שימשו את גרמניה הנאצית ובעלות בריתה במהלך מלחמת העולם השנייה בתקופת השואה כחלק מן הפתרון הסופי. מחנות העבודה שהקימו הנאצים ובני בריתם שימשו לייצור של כלי נשק, תפירת מדים ונעליים, חטיבת עצים, כריית מחצבים, סלילת כבישים וכו'.

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה.על־פי ההערכות הנאצים יצרו 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.

מפקד קהילות הונגריה

מפקד קהילות הונגריה היה מעין מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1944 בידי היודנראט של יהודי הונגריה, לאחר פלישת גרמניה הנאצית להונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה ובתחילת שואת יהודי הונגריה. המפקד נועד למפות את מקומם ומספרם של היהודים החיים בהונגריה באותה עת. המפקד נערך על ידי שליחת שאלון לקהילות, ומלמד רבות את חוקרי התקופה, עד כמה היה מצבם של הקהילות היהודיות בכי רע.

משאית גז

משאיות גז (בגרמנית: Gaswagen) היוו אחד מאמצעי ההשמדה של היהודים על ידי הנאצים במסגרת "הפתרון הסופי".

קאפו

קאפו (בלעז: Kapo) הוא אסיר בתקופת השלטון הנאצי שהיה ממונה מטעם הנאצים לפקח על אסירים אחרים במחנה ריכוז.

שואת יהודי צפון טרנסילבניה

ביום 30 באוגוסט 1940, בהתאם לתכתיב וינה, הועברה הריבונות על צפון טרנסילבניה מרומניה להונגריה.

במפקד התושבים של שנת 1930 נחלקה האוכלוסייה של אזור זה כך:

על פי מפקד שעשו השלטונות ההונגריים היו בשנת 1941 בצפון טרנסילבניה 151,125 יהודים, אך למספר זה נוספו עוד כ־10% נוצרים שנחשבו ליהודים על פי חוקי הגזע ההונגרים (סבים יהודים) וכך הגיע המספר ליותר מ־166,000 איש.

שואת יהודי צרפת

שואת יהודי צרפת היא ריכוזם של עשרות אלפי יהודים צרפתיים במחנות ריכוז בצרפת וגירושם על ידי שלטונות צרפת ואנשי אס אס גרמניים למחנות השמדה במזרח אירופה כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.

תא גזים

תא גזים הוא מבנה או מתקן אטום אשר אליו מחובר מנגנון להזרמת גזים רעילים לצורך המתה של בני אדם או בעלי חיים.

השואה
מושגים מרכזיים
מונחון • כרונולוגיה של השואה • אנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספים • הפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספים • נשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקוב • מורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניה • בלגיה • ברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏ • סלובקיה • פולין‏ • צ'כיה • צפון טרנסילבניהצרפת • קרואטיה • רומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואה • חסידי אומות העולם • מברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספים • אנדרטאות להנצחת השואה • מצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואה • הנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשו • חוקרי שואה נוספים
פורטל השואה • גרמניה הנאצית • היסטוריה של עם ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.