הנדסאי

הנדסאי הוא איש מקצוע בעל אוריינטציה טכנולוגית יישומית. הנדסאים משתלבים בכל תחומי התעשייה ומחזיקים בתפקידים מגוונים בהתאם להכשרתם, השכלתם וכישוריהם.

הכשרת ההנדסאים מתבצעת במשך כשנתיים (ההכשרה במקצועות הבנייה - שנתיים עד שלוש). מקצוע ההנדסאי במתכונתו המקצועית קיים בעוד ארצות, אך נוצרו בישראל מספר וריאציות ייחודיות. הבולטים ביותר הם הנדסאים בתחום הבניה: הנדסאי בניין והנדסאי אדריכלות, כאשר הנדסאי האדריכלות הוא הייחודי מכולם. הייחוד שנוצר הוא בחוסר הבהירות הנוגע לסמכויותיו מצד אחד, ולעובדה שלא קיים למעשה מקצוע מקביל להנדסאי אדריכלות, באף מדינה מלבד בישראל.

הסיבה לכך היא היסטורית, וקשורה לצמיחה המהירה שהייתה בישראל בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20. הטכניון, אשר היה מופקד על הכשרת מהנדסי מכונות, בניין וארכיטקטים לא יכול היה לעמוד בהיקפי הביקוש הגבוהים של המשק למהנדסים. אך מנגד, לא נוצר ביקוש של צעירים ללימודי הנדסה, למרות הביקוש בשוק העבודה. הסיבה נבעה גם מחוסר של מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים, וגם מתוך רוח הזמן, של אותה התקופה אשר לא עודדה או תמרצה צעירים להתקדם לכיוונים אלו.

החוסר שנוצר במהנדסים ואדריכלים הגיע אף לידי כך שלא ניתן היה למנות מהנדסי ערים לכל הרשויות, ולמינויים של בעלי תפקידים רגישים ללא הכשרה או כישורים אלמנטריים למלא את התפקיד. הוחלט, ליצור מסלול לימודים קצר ופשוט, שיאפשר לכל המעוניין לעסוק בצד הטכני של המקצוע בצורתו הבסיסית ולתרום בכך לבניינה ופיתוחה של הארץ. במספר מגמות, כמו חשמל או מכונות, נלקח מסלול לימודים מוכן בן שנתיים של מסלול טכנאי עם פרויקט גמר אשר עם הגשתו הוענקה תעודת הנדסאי.

בענף הבניין הוגדר כי ההנדסאי יוסמך לתכנן מבנה פשוט. המבנה הפשוט, הוגדר עוד בחוק המנדטורי כמבנה משאבה בן קומה אחת או גשר. מבנים אלו הוגדרו בחוק המנדטורי כמבנים אותם רשאי לתכנן אינג'ינר ללא עזרת ארכיטקט. בשנות השישים נקבע כי המבנה הפשוט גם לא יעלה על 4 קומות ולא ייבנה ממפתחים גדולים. כמו כן נקבע כי הנדסאי הבניין והנדסאי האדריכלות יוסמכו לתכנן מבנה פשוט. מסלולי הכשרת ההנדסאים הופקדו בידיהם של בתי ספר מקצועיים כגון: אורט, עמל ונמשכים לשנת י"ג שבאה אחרי י"ב. מסלולי ההנדסאים זכו לפריחה ודחיפה חזקה בראשית שנות ה-90 עת הוקמו עשרות מכללות להכשרת מבוגרים במסלולי ערב ובוקר, הביקוש למקצוע עלה הן בשוק העבודה והן בקרב הסטודנטים.

להנדסאים אפשרות להמשיך לתואר ראשון, כשהם פטורים מקורסים אחדים, בתחומים רבים, בעיקר בתחומי ההנדסה. הגוף המפקח על הכשרת והסמכת הנדסאים בישראל הוא המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) אשר כפוף למשרד העבודה והרווחה.

מסלול ההכשרה של ההנדסאי מתרכז בצד המעשי (פרקטי-טכני) של המקצוע ופחות בצד התאורטי אקדמי. במסלולי האלקטרוניקה והחשמל, יכול הנדסאי לשדרג את עצמו לתואר מהנדס במספר מוסדות לימוד מוכרים כשהוא פטור מקורסים אחדים. בארכיטקטורה הפער הוא הגדול ביותר, וזאת למרות העובדה כי החוק מעניק להנדסאי אדריכלות סמכויות תכנון ממשיות. הנדסאי אדריכלות אינו יכול לשדרג עצמו לתואר אדריכל באף מוסד לימודים המוכר לתואר. הפער באורך מסלול ההכשרה בתחום זה הוא גם המשמעותי ביותר. הכשרת אדריכל לתואר הנדסאי אורכת כשלוש שנים הכוללות מספר בחינות ממשלתיות, הגשת מערך תוכניות מלא והצגה מפורטת של פרויקט הגמר, בעוד מסלול תואר ראשון ("בוגר") באדריכלות (ארכיטקטורה) נמשך חמש שנים שלאחריהן נדרש הסטודנט להתמחות בת שלוש שנים ובסיומן עליו לעבור בחינה ממשלתית לצורך קבלת הרישיון.

מגמות הלימוד

ראו גם

קישורים חיצוניים

א' בכסלו

א' בכסלו הוא היום הראשון בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

אדריכל

אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

מקור השם אדריכל, המופיע במקורות העבריים (ראו להלן), הוא בשפה האכדית: הלחמת המילים ארדו-אקלי

(משרת-היכל), למילה "ארדכלוטו". בלעז פירושו ארכי-טקט (רב בנאי או בונה הלוחות מלשון טקטוניקה). בעבר, האדריכל אכן היה הבנאי הראשי והאחראי הבלעדי לתכנון ובניית הבניין. מאז המאה ה-19 עוסקים האדריכלים בעיקר בתכנון ולא בבנייה וגם תכנון הקונסטרוקציה עבר עם השנים לאחריותם של המהנדסים. כיום, עוסק האדריכל בתכנון ובעיצוב הבניין כאשר מהנדס אזרחי אחראי על תכנון הקונסטרוקציה ובדרך כלל אדם שלישי הוא מנהל הבנייה בפועל.

במקצוע הבנייה מעורבים גורמים ומומחים רבים לכל תחום כשתפקידו של האדריכל הוא להוביל את מלאכת הבניה. על האדריכל להכין תכנון אשר מקשר בין דרישותיהם וצרכיהם של המזמין והמשתמשים, נתוני השטח והאקלים וסביבתו של המבנה תוך הענקת תשומת לב להיבטים של הנדסה, חוק ותקינה. במקביל, כוללת עבודתו של האדריכל, העוסק גם באסתטיקה של הבניין ובהשפעתו על החברה גם מרכיב אומנותי נרחב כך שהאדריכל הוא אמן.

תחומים נוספים בהם עוסקים אדריכלים הם:

תכנון עירוני - תחום זה עוסק בעיצובם של יישובים וערים, החל מהגדרת ייעודם של אזורים בחוק ועד עריכת תוכניות בינוי מפורטות למבנה השכונה, הרחוב ואף הנחיות לעיצוב הבית.עיצוב פנים - תחום העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים והוא חלק מהכשרתו של האדריכל. במבנים רבים, בפרט במבני ציבור, מעצב האדריכל את כל מרכיבי המבנה כולל את כל מרכיבי חללי הפנים. לעיתים, אדריכל מתמחה בתחום זה ועוסק רק בו ולעיתים פועלים בתחום זה מעצבי פנים שזו הכשרתם. טעות נפוצה היא השימוש במושג "אדריכלי פנים", הוא יציר כלאיים של שני בעלי מקצוע אלו.

אדריכלות נוף - תחום שעוסק בתכנון של שטחים פתוחים כגון גנים, כיכרות, טיילות וכדומה. תחום זה, אשר בו עוסקים בעיקר אדריכלי נוף שהוכשרו למקצוע זה, כולל תכנון ועיצוב של חללים פתוחים ולא של מבנים.כיום נעשה שימוש בהשאלה בשם "אדריכל" לביטוי תפקיד מוביל בנושאי תכנה ואסטרטגיה עסקית ומדינית. דוגמאות ביטויים וכינויים בהם נעשה שימוש במושג אדריכל הם "אדריכלי הסכם אוסלו", "אדריכל התוכנה הראשי" (שם תפקידו של ביל גייטס במיקרוסופט) ועוד.

אוניברסיטת אריאל בשומרון

אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטה השוכנת בעיר אריאל.

המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון". ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) על הפיכת המוסד לאוניברסיטה, ובדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה, ומאז נקרא המוסד בשמו הנוכחי.

בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) למדו באוניברסיטה כ-15,000 סטודנטים. מרבית הסטודנטים מגיעים מישראל שבגבולות הקו הירוק, בפרט מאזור המרכז, ומיעוטם (כ-15%) מגיעים מן השומרון. הסטודנטים מגיעים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, לרבות המגזר הערבי-ישראלי.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).

בה"ד 20

בסיס הדרכה 20 הוא בסיס ההדרכה למקצועות הטכנולוגיים בחיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל.

הבה"ד ממוקם בעיר הבה"דים שבנגב. הבסיס מכשיר חיילים למקצועות ב-64 מסלולים שונים, שעיקרם אחזקת אמצעי לחימה שונים של זרוע היבשה. הקורסים כוללים טכנאות טנקים, טכנאות תומת"ים, טכנאות נגמ"שים, מכונאות רכב, טכנאות טילים נגד טנקים, טכנאות מערכות בקרת אש, אחזקת נשק קל ותחמושת מסגרות וניהול מערכות מידע. הבה"ד מכשיר את מפקדי החיל ומקיים קורסים מקצועיים שונים לכלל מערך צה"ל.

במסגרת הבה"ד פעל בית ספר תיכון לתלמידי כיתות י - י"ב ואשר בו לומדים שוחרים במסגרת צבאית פנימייתית, כמו כן ישנה מכללה טכנולוגית לתלמידי יג'-יד' המעניקה דיפלומת הנדסאי מטעם משרד החינוך. התלמידים מגיעים מכל הארץ והם לומדים במספר מגמות, מערכות ממוחשבות לרכב, מחשבים, מכטרוניקה, אלקטרוניקה ועוד. ראשיתו של מסלול זה בשנת 1958 עת פתח חיל הטכנולוגיה ואחזקה תוכנית הכשרה חד שנתית לבני 17.

דן מרצבך

הרב דן שמואל מרצבך (כ"ב בניסן תשט"ז, 3 באפריל 1956 - י"ד בחשוון ה'תשע"ב, 11 בנובמבר 2011) היה הנדסאי אדריכלות שתכנן לצד מבני מגורים ומבני ציבור גם בתי כנסת ומקוואות רבים. נהרג בשוגג מירי של כוח צה"ל.

המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע

המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט), הוא אגף ממשלתי בזרוע העבודה אשר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מה"ט הוא הגוף האחראי על מערך המכללות הטכנולוגיות, המלמדות לתואר הנדסאי וטכנאי מוסמך. המכון הוקם בשנת 1970 תוך שיתוף פעולה בין משרד העבודה והרווחה והסתדרות הטכנאים וההנדסאים בישראל.

בישראל פועלות כיום 31 מכללות טכנולוגיות לציבור הכללי, ועוד 30 מסגרות לימודים המיועדות לציבור החרדי. נכון לשנה"ל תשע"ט (2018/2019), לומדים בפיקוח מה"ט כ-28,000 סטודנטים וסטודנטיות.

מה"ט הוא הגורם המתקצב והמפקח על לימודי הנדסאים וטכנאים מוסמכים לאוכלוסייה הבוגרת. במקביל, אחראי משרד החינוך על הכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים במסגרת כיתות י"ג-י"ד עבור צה"ל.

בין יתר תפקידיו, קובע מה"ט את תוכניות הלימודים וכותב את תוכן הבחינות הממלכתיות ואמון על ביצוען, וכך יוצר אחידות ברמת הלימודים והבחינות של ההנדסאים והטכנאים המוסמכים בישראל.

הלימודים לקבלת תעודת הנדסאי או תעודת טכנאי מוסמך מתקיימים במגוון רחב של מגמות לימוד (לרבות מגמות משנה והתמחויות). בין המגמות ניתן למנות הנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסה אזרחית (בניין), הנדסת רכב, אדריכלות ועוד.

תוכנית הלימודים מאפשרת לסטודנטים לבחור בין מסלול בוקר הנמשך כשנתיים או מסלול משולב (לימודי ערב) הנמשך כשלוש שנים, מסלול המאפשר לשלב עבודה לצד הלימודים. עם השלמת כל חובות הלימודים מקבלים הבוגרים דיפלומה.

בקיץ 2018, בדק הכלכלן הראשי באוצר ומצא כי הכנסתם החציונית של בוגרי מה"ט המחזיקים בדילפומה, דומה לזו של בוגרי מכללות אקדמיות בעלי תואר פרופסיונלי (כגון משפטים או כלכלה) וגבוה יותר מזה של בוגרי אוניברסיטאות בתחומי הרוח.

בינואר 2018, התקבלה הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בהחלטת ממשלה מספר 3419, כחלק ממדיניות הממשלה לפעול למען פיתוח ההון האנושי, שיפור רמת הפריון וחיזוק המשק הישראלי. הרפורמה מהווה הזדמנות לחיזוק המכללות הטכנולוגיות וטיוב ההכשרה, הכוללת שינוי במספר היבטים: מבנה לימודים מודולרי המאפשר קבלת תעודת טכנאי מוסמך לאחר כשנת לימודים אחת; חופש למכללות לקבוע 25% מתוכנית הלימוד, צמצום שעות הלימוד, התנסות מעשית ועוד . בנוסף, הגדלת התקציב למכללות בהן יילמדו מעל 800 סטודנטים.

תוכנית הלימודים לתעודת הנדסאי תהיה בהיקף של כ-1,700 שעות ועוד כ-300 שעות לפרויקט גמר או עבודה מעשית (סטאז'). סטודנט שישלים כ-1,100 שעות מתוך 1,700 שעות ויעמוד בתנאים אך לא יסיים את לימודיו לתעודת הנדסאי יהיה זכאי לתעודת טכנאי מוסמך.

במסגרת הרפורמה, הוטל בהחלטת ממשלה על שר העבודה ושר החינוך, לתקן את חוק חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012, אשר ישנה את הרכב וסמכויות מועצת ההנדסאים והטכנאים המוסמכים והוועדות השונות במטרה לחזק את המועצה, לשפר את מערך ההשכלה הטכנולוגית ולהתאימו לצורכי המשק. במסגרת התזכיר ייקבעו סמכויות המועצה, לרבות בנושאי פדגוגיה, קידום איכות ומקצועיות במקצוע, התאמת מגמות הלימוד לצורכי המשק, יצירת מסלול לימודים מתקדמים להנדסאים מוסמכים ועוד.

המכון פועל ממשרדים בתל אביב, בדרך בגין 86.

המכללה הטכנולוגית באר שבע

המכללה הטכנולוגית באר שבע היא מכללה בבאר שבע אשר מכשירה הנדסאים בתחום הטכנולוגי משנת 1954. במכללה לומדים כ-2,000 סטודנטים לתואר הנדסאי. משנת 2000 פועלת המכללה כעמותה רשומה.

הנדסה ביו-רפואית

הנדסה ביו-רפואית היא ענף הנדסי רב-תחומי המשלב מספר תחומים מדעיים (ביניהם: הנדסה, פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה, רפואה, אלקטרוניקה ואופטיקה) על מנת לספק פתרונות הנדסיים לבעיות רפואיות, לתכנן ולפתח מכשור רפואי ולחקור בעיות מתחומי מדעי החיים והרפואה לתועלת ולרווחת האדם.

ישיבה תיכונית - תורה ומדע ליד מכון לב

ישיבה תיכונית - תורה ומדע ליד המרכז האקדמי לב (או בקיצור יתמ"ל) היא ישיבה תיכונית שהוקמה בשנת ה'תשנ"ח (1998) בתוך הקמפוס של המרכז האקדמי לב בירושלים ובשיתוף פעולה עמו. מייסד הישיבה הוא הרב עמוס קליגר.

הישיבה מוגדרת ישיבה תיכונית שבע שנתית ומיועדת לבעלי כישורים גבוהים. לומדים בה כשלוש מאות תלמידים ומגמה אחת, בגרות אקדמית-טכנולוגית הכוללת 5 יח"ל בתנ"ך, 5 יח"ל בגמרא, 5 יח"ל במחשבים ו-8 יח"ל באלקטרוניקה, בשנים האחרונות נוספה מגמת פיזיקה המחליפה את מגמת האלקטרוניקה לתלמידי תוכנית לב ( החל משנת הלימודים תש"ף): 3 עיוניות ו-5 במסגרת עבודת גמר בנוסף לשאר יחידות החובה. הישיבה היא מוסד פנימייתי ומגיעים אליה תלמידים ממקומות שונים בישראל.

בשנה"ל תשס"ו (2005-2006) נפתח מסלול ללימודי תואר ראשון B.Sc במדעי המחשב, שאותו מקבלים התלמידים בכיתה י"ג במסגרת המרכז האקדמי לב. החל משנה"ל תשע"א מקבלים הבוגרים בנוסף לתואר הראשון גם תעודת הנדסאי באלקטרוניקה. בשנה"ל תשע"ו נפתחו מסלולים של הנדסת אלקטרו-אופטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

בשנה"ל תשע"ז נפתחה חטיבת ביניים בניהול הרב רפאל בובליל. בשנה"ל תשע"ח הרב עמוס קליגר יצא לחופשת שבתון, והוחלף על ידי הרב משה וייס.

בשנת תשע"ט מונה הרב צפניה קלרמן לראש הישיבה.

כימאי

כימאי הוא אדם העוסק בכימיה.

השם נגזר ממונח ישן יותר - אלכימאי, שעסק באלכימיה. באנגלית בריטית המונח chemist משמעותו גם רוקח.

כימאי הוא מדען שחוקר את הרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר או עם אנרגיה.

כימאים פועלים לשיפור איכותם של מוצרים קיימים או לתכנון ופיתוח של תגובות כימיות שמטרתן לייצר חומרים חדשים בשיטות יעילות וחסכוניות.

לא ניתן כמעט לחשוב על תעשייה שלא נהנית מפירות המחקר המדעי שבוצע על ידי הכימאים.

תפותי שנחשבת לכמאית הראשונה מוזכרת בחרס מהמאה ה-12 לפנה"ס.

מהנדס

מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה. תפקיד המהנדס הוא ליישם את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית שהושגה בתחומים שונים על ידי אנשי מדע ומחקר, לצרכים שונים, כגון מסחר, ביטחון ויישומים רפואיים. המהנדס בדרך כלל מאפיין את הבעיה שלפתרונה הוא נצרך, כולל הצרכים והמגבלות, ועל סמך הידע והניסיון שלו נותן פתרון תכנוני סביר, אך לאו דווקא אופטימלי, לבעיה זו.

בשונה מהחוקר המדעי, המהנדס מתבסס לא רק על ידע מתמטי ומדעי, אלא גם על ידע אמפירי בתחומו, על כללי אצבע ועל פרקטיקות מקובלות, כדי למצוא פתרון שיהיה לא רק נכון, אלא גם כלכלי. מלבד נכונות הפתרון לבעיה, המהנדס עשוי להתחשב במאפיינים שונים של הפתרון, כגון עלויות ייצור ואחזקה. כך למשל, אם הכימאי ינסה למצוא נוסחה לחומר שייתן תכונות מסוימות, ויסנתז אותו במיליגרמים במעבדה, מהנדס כימיה עשוי לנסות למצוא דרך לייצר כמות גדולה של אותו החומר בצורה כלכלית במפעל.

מכטרוניקה

מכטרוניקה היא תחום הנדסה בין-תחומי, המשלב בין הנדסת מכונות, הנדסת אלקטרוניקה והנדסת תוכנה. התכלית של תחום הנדסה זה היא חקר אוטומטים מפרספקטיבה הנדסית כדי לשרת את המטרה של שליטה במערכות מורכבות ומשולבות חומרה ותוכנה כמערכות ייצור, רובוטי חלל, תתי-מערכות אוטומטיות לרכב (מערכות בלימה ללא נעילה, מערכות לסיוע בסיבובים) וציוד יומיומי (מצלמות עם מיקוד אוטומטי, וידאו, כוננים קשיחים, נגני סי די, מכונות שטיפה, צעצועים מכניים ועוד).

תחום המכטרוניקה מתמקד במכונות, אלקטרוניקה ומחשבים, ענפים שבשילובם ניתן להפוך את הדור הבא של המערכות לפשוט, כלכלי יותר, אמין ורב תכליתי. הקניית השכלה רב תחומית מאפשרת למהנדס לתכנן מערכת ביתר קלות בהשוואה לעבודה של צוות הכולל אנשי מקצוע העוסקים כל אחד בתחומו ובעלי השקפות שונות לגבי אותה מערכת.

המילה "מכטרוניקה" (כשילוב של מכניקה ואלקטרוניקה) הוטבעה על ידי טצאורו מוריה, מהנדס בכיר של חברת יאסקווה היפנית, ב-1969. מכטרוניקה נקראת גם "מערכות אלקטרו-מכניות".

מכללות מקצועיות בישראל

המכללות המקצועיות בישראל הן מוסדות העוסקים במתן השכלה אך אינם מוסמכים להעניק תואר אקדמי. המכללות המקצועיות מעניקות השכלה גבוהה שאינה אקדמית, ומקנות לבוגריהן הסמכות ותעודות, ובפרט תעודת טכנאי, תעודת הנדסאי או תעודת מקצוע. במכללות אלה ניתנים קורסים או הסמכות בתחומים שונים, כגון: רפואה משלימה, מחשבים, אומנות ומוזיקה, בנייה ותחזוקה, חשבונאות, בישול, מלונאות, חשמלאות, טכנולוגיה וקורסים טכנולוגיים ועוד.

מכללת אורט סינגאלובסקי

מכללת אוֹרט סינגאלובסקי לטכנולוגיה מתקדמת ומדעים עוסקת בהכשרתם של הנדסאים בתחומים טכנולוגיים-מקצועיים שונים ובהכשרתם של סטודנטים ביחידה ללימודי תעודה. המכללה נקראת על שמו ולזכרו של ד"ר אהרון סינגאלובסקי. המכללה שוכנת בתל אביב בקמפוס סינגאלובסקי, המשתרע בין הרחובות דרך משה דיין לדרך הטייסים.

בשנת 1961 נפתח במכללה המסלול הראשון להכשרת הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה. אחריו נפתחו עוד מסלולים בתחומים טכנולוגיה וניהול, עיצוב ואדריכלות ומקצועות פרה-רפואיים. בעשור השני של המאה ה-21, אפשרויות ההשכלה במכללה מגוונות:

טכנאים והנדסאים, עתודה טכנולוגית לפני גיוס, בחסות משרד החינוך

הנדסאים בפיקוח מה"ט

היחידה ללימודי תעודה

השלמה מתואר הנדסאי לתואר BA בלוגיסטיקה בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן

עתודה טכנולוגית

עתודה טכנולוגית היא מסגרת לימודים שמעמיד צה"ל באמצעות משרד החינוך לרשות בוגרי כיתה י"ב, בעלי תעודה טכנולוגית. במסגרת זו, העתודאים דוחים את גיוסם לצה"ל, לומדים בכיתה י"ג לתואר טכנאי, ובאפשרותם להמשיך בכיתה י"ד לתואר הנדסאי.

לימודי העתודה הטכנולוגית מפוקחים על ידי משרד החינוך ותכני הלימודי מפותחים כך שיכשירו את הבוגרים למגוון המשימות שיידרשו למלא במהלך השירות בצבא ובשוק העבודה שלאחר השחרור.

לימודי העתודה הטכנולוגית מתקיימים במסלולי לימוד מגוונים הכוללים אלקטרוניקה, תוכנה, חשמל, מכונות, אדריכלות ובנייה, קולנוע וטלוויזיה, תעשייה וניהול ועוד. בסיום הלימודים, ולאחר שעמדו בבחינות של משרד החינוך ובהגשה של פרויקט גמר המסכם ומיישם את הידע שצברו, מוענקת לבוגרים תעודת הנדסאי מטעם משרד החינוך במסלול בו בחרו ללמוד.

בוגרי העתודה הטכנולוגית מתגייסים לצה"ל בהתאם לצרכיו ומשתלבים בחיילות האוויר, ים, מודיעין, חימוש ובאגף התקשוב. לאחר הגיוס משתלבים הבוגרים בקורסים ובהכשרות צה"ליות בהתאם לנדרש ובהתאם לתפקיד אותו ימלאו במהלך השירות ובהתאם לצורכי החיל הקולט.

הלימודים בעתודה הטכנולוגית ממומנים (בחלק מהמקרים) על ידי צה"ל. לימודי העתודה הטכנולוגית מקנים לבוגרים פטור ממבחן פסיכומטרי והכרה בעד 30 נקודות זכות בבואם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה (בכפוף לתנאיו של המוסד בו יבחרו ללמוד).

קורס קדם-צבאי

קורס קדם-צבאי (בראשי תיבות: קד"ץ או קד"צ) הוא קורס שעובר מיועד לשירות ביטחון (מלש"ב) לפני גיוסו לצה"ל. הקורס מתקיים לרוב בבסיס צבאי ומונהגת בו משמעת צבאית, וחניכי הקורס נדרשים להתנהג כחיילים. לרוב, החניכים לובשים מדים אך לא ניתנות להם דרגות. לעיתים עונדים החניכים תגים מיוחדים (בכל בסיס ובכל חיל תג אחר).

חיל המודיעין עורך קורסים דומים, המכונים טר"ץ (טרום-צבאי). אף כי מבחינה מילולית המשמעות זהה - קורסים הנערכים טרם הגיוס לצבא - הקורסים של חיל המודיעין נערכים במסגרות אזרחיות וחניכי הקורסים לבושים בלבוש אזרחי.

על אף שחניכי הקד"ץ הם למעשה אזרחים, והקורס אינו נחשב בתקופת שירות החובה שלהם, ישנם קורסים המזכים את הבוגרים בקיצור שירות (לרוב מדובר בקורסים המכשירים למקצועות במערך הטכני).

לאחר שהחניכים מסיימים את הקורס בהצלחה, מתגייסים החניכים לצה"ל ומשרתים במקצוע שלמדו. בין הקורסים הקדם-צבאיים ניתן למנות: קורס תכנות, נהיגה, טכנאי מטוסים, פרמדיקים, ועוד. קורס קדם-צבאי מפורסם הוא הקורס המכשיר קריינים, כתבים וטכנאים לתחנת הרדיו הצבאית "גלי צה"ל".

לרוב, מדובר בקורסים בעלי ערך מוסף לשירות הצבאי, ולכן ההנחה בצה"ל היא שמשתלם למועמד לקחתם, למרות שאינם נחשבים כתקופה הנמנית לעניין שירות החובה.

דרך נוספת ללימודים קדם-צבאיים היא בבית ספר צבאי. ברחבי הארץ ישנם בתי ספר תיכוניים, אשר התלמידים בהם (או כיתות מסוימות) לומדים מקצועות צבאיים, נמצאים תחת משמעת צבאית ולרוב לובשים מדים. תלמידים אלה נקראים "שוחרים". בתי הספר הצבאיים מכשירים בעיקר למקצועות הטכניים, בחיל האוויר, התקשוב וחיל הטכנולוגיה והאחזקה.. בתי ספר אלה מציעים לתלמידים אחרי סיום י"ב המשך לעתודה בכיתות י"ג וי"ד וקבלת תעודת הנדסאי. שוחרים מקבלים דרגת רב"ט עם גיוסם (לאחר הטירונות, בשיבוץ ביחידה).

הפנימיות הצבאיות לפיקוד מכשירות אף הן שוחרים בגיל התיכון לתפקידי פיקוד, בעיקר במערך השדה.

תוכנית עתידים

תוכנית עתידים היא תוכנית חינוכית בישראל, שנוסדה בשנת 2000 במטרה לשלב צעירים מצטיינים מישובי הפריפריה ושולי החברה במדינה במוסדות להשכלה גבוהה. הוגה הרעיון היה תת-אלוף אבנר ברזני והתוכנית נוסדה על ידי הרמטכ"ל שאול מופז. תחילה הוקמה התוכנית כיוזמה של צה"ל לעודד את בני יישובי ההיקף להשתלב במסלול העתודה האקדמית.

נכון לשנת 2018, תוכנית עתידים מלווה ומתגברת את התלמידים המצטיינים מיישובי ההיקף כבר מחטיבת הביניים ובית הספר התיכון כהכנה לקראת לימודים במסגרת העתודה האקדמית או במסלולים לתואר אקדמי וקריירה מקצועית, המיועדים לבוגרי שירות צבאי ושירות לאומי. הסטודנטים של התוכנית זוכים לסיוע אקדמי, חברתי וכלכלי במהלך הלימודים. ההשקעה הממוצעת בכל סטודנט בתוכנית עומדת על 120,000 ש"ח. נכון לשנת 2018 התוכנית מונה למעלה מ-19,000 תלמידי חטיבה ותיכון, סטודנטים ובוגרים.

חלק ממסלולי עתידים משולבים בתוכנית "עתודות לישראל".

תיכון הנדסאים הרצליה

בית הספר להנדסאים, בשמו הרשמי תיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת ת"א, הוא בית ספר תיכון השוכן בהרצליה, סמוך לקניון שבעת הכוכבים.

בבית הספר לומדים תלמידים מכארבעים ערים בישראל. המנהלת הנוכחית של בית הספר היא אורית רוזן.

"תיכון הנדסאים" הוקם בשנת 1962, בעזרת תרומה של בני משפחת מיירהוף מברזיל, בחסות ובסמוך לאוניברסיטת תל אביב. במשך שנים בית הספר להנדסאים הוא בית ספר מוביל בישראל מבחינה מדעית וטכנולוגית שתלמידיו מגיעים להישגים רבים בתחרויות. בית הספר ידוע גם בכך שמספר המתגייסים למסלול העתודה האקדמית שיוצאים ממנו מדי שנה הוא בין הגבוהים בארץ.

במבנה בית הספר הישן התקיימה גם מסגרת של כיתות מקצועיות י"ג וי"ד לתואר הנדסאי, אך זו בוטלה לאחר המעבר להרצליה.

בשנת 2000 הוחלט לסגור את חטיבת הביניים של בית הספר, ובסוף שנת 2004 החליטה האוניברסיטה לסגור את בית הספר, בנימוק שפעילות בית הספר אינה חלק אורגני מפעילות האוניברסיטה וגורמת לה להפסדים רבים.

בתגובה להכרזה זו התלמידים יצאו למאבק נגד סגירת בית הספר. המאבק הסתיים במכירתו של בית הספר לעיריית הרצליה, שהעבירה אותו למתחם בהרצליה בסמוך לתיכון "חדש" ולחטיבת הביניים יד-גיורא. בית הספר עבר לתחומי הרצליה בשנת הלימודים 2007–2008, דבר שעורר התנגדות בקרב חלק ממוסדות החינוך בהרצליה, משום שעיריית הרצליה פעלה להעברת תלמידים בעלי יכולות גבוהות לתיכון זה.

בשנת 2007 הוקמה בתיכון קבוצת הרובוטיקה "General Angles" (מספר 2230) המתחרה בתחרות ה-FRC של ארגון FIRST. כבר בשנת 2009 זכתה הקבוצה במקום הראשון בתחרות הארצית וטסה לייצג את ישראל באליפות העולם בארצות הברית. הקבוצה ממשיכה לפעול בימים אלו ונחשבת לאחת מהקבוצות הוותיקות והמוכרות בישראל. בנוסף, באותה שנה זכתה קבוצת רובוטיקה נוספת - "Spirit #52" בקטגוריית ה-FLL בתחרות הארצית וטסה אף היא לייצג את ישראל באליפות העולם.

בסמוך לבית הספר נבנה מרכז מדעים בעלות של כ-12 מיליון ש"ח, המרכז הוא מרכז המדעים הגדול ביותר בישראל הנמצא בתוך מתחם בית-ספר תיכוני, והוא משמש בעיקר את תיכון הנדסאים, אך גם את חטיבת הביניים יד גיורא ואת תיכון חדש הרצליה.

ביוני 2014 הושלמה במרכז המדעים בנייתו של לוויין הקיובסאט דוכיפת 1 על ידי תלמידי בית הספר, והוא שוגר לחלל.

בשנים 2016-2015 זכתה קבוצת הרובוטיקה של תיכון הנדסאים "Nyan Cats #966" בתחרות הרובוטיקה הארצית של ארגון FIRST וכן טסה לסנט לואיס,ארצות הברית להתמודד על אליפות העולם. בשנת 2016 טסה קבוצת רובוטיקה "Spirit #52" להתמודד בתחרות העולמית בסנט לואיס.

בשנת 2019 הודיעה הנהלת תיכון הנדסאים כי תרחיב את פעילות בית הספר גם ללימודי חטיבה, וכי תפתח בתחילה שכבת לימוד אחת לכיתות ז'.

בתחילת שנת הלימודים תש"ף החלה לפעול בבית הספר שכבת ז' בת 2 כיתות.

תל חי הנדסאים

תל חי הנדסאים (בעבר "המכללה הטכנולוגית תל-חי") היא מכללה למדעים, תקשורת ועיצוב, מראשונות המכללות בישראל, ממוקמת באצבע הגליל, מצפון לקריית שמונה. המכללה נמצאת בקמפוס תל חי שבו נמצאת גם המכללה האקדמית תל-חי.

בוגרי המכללה זכאים לתואר הנדסאי. המכללה הטכנולוגית תל-חי כוללת כ-5 מגמות לימוד לתואר הנדסאי יישומי המאוגדות תחת שלוש חטיבות מדעים, תקשורת ועיצוב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.