המתמיד

"הַמַּתְמִיד" הוא משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, והוא פואמה היסטורית המתארת את דמות "המתמיד" בישיבה הליטאית של הימים ההם.

Bialik young
ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר.

על יחסו של ביאליק לישיבת וולוז'ין

Budka010
"המתמיד" (1921) חיתוך עץ מאת יוסף בודקו

הפואמה מהווה צוהר ליחסו של ביאליק לישיבת וולוז'ין ולמדניה ולמסורת הלמדנות הליטאית בכלל.

הפואמה נפתחת ביחס של הערצה לעולם "ההוא", ומילותיו הראשונות הן:

עוֹד יֵשׁ עָרִים נִכְחָדוֹת בִּתְפוּצוֹת הַגּוֹלָה
בָּהֶן יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר נֵרֵנוּ הַיָּשָׁן;
עוֹד הוֹתִיר אֱלֹהֵינוּ לִפְלֵיטָה גְדוֹלָה
גַּחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת בַּעֲרֵמַת הַדָּשֶׁן.

בהמשך מתאר ביאליק את חיי הדוחק של "המתמיד":

לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים, מֵאָז הֵסֵב פָּנָיו
אֶל-עֵבֶר הַקִּיר בַּמִּקְצֹעַ הָאָפֵל,
גַּם-קֶרֶן אוֹר אַחַת לֹא-רָאָה מִלְּפָנָיו,
מִלְּבַד קוּרֵי שְׂמָמִית וְטִיחַ קִיר תָּפֵל,
רְעָבוֹן, לֹא-שֵׁנָה, מַק-בָּשָׂר, רְזוֹן פָּנִים –
מָה הֵמָּה כִּי יָשִׂים אֲלֵיהֶם לְבָבוֹ?
הֲטֶרֶם הוּא יֵדַע אֵיךְ לָמְדוּ מִלְּפָנִים?
הֲטֶרֶם הוּא יֵדַע כִּי סוֹף כְּבוֹדוֹ לָבֹא?

יש דעות שונות אודות יחסו של ביאליק לישיבת וולוז'ין כמייצגת של טיפוס הישיבה הליטאית ויחסו למסורת בכלל.
לדוגמה: בן ציון יהושע כותב:

"אדמת וולוז'ין הייתה מתאימה מאוד לצמיחתו ולגידולו של ביאליק והייתה לה השפעה חיובית על יצירתו של ביאליק. בוולוז'ין, בעיקר, הוא ספג את השפה ואת הסגנון של המשנה והתלמוד ונתן להם את הנופך הביאליקאי".[1]

עם זאת, דן מירון ממעיט בחשיבות השפעתה של וולוז'ין על ביאליק:

"דמותו של "המתמיד" לא רק שאין לה חלק פנימי אמיתי בביוגראפיה העובדתית של המשורר, אלא אף אין דמיון ממשי בינה לבין הגילום הפיוטי של נסיון חייו בדמויות היסוד של יצירתו, כגון העלם בהיר העיניים שב"מגילת האש". ביאליק קורא בסתר ספרי הגות אסורים ומתחיל לכתוב בסתר שירים. הוא ידע, לפי עדותו ב"המתמיד" מה נעשה מחוץ לכותלי בית המדרש. הוא ראה "נערות אדמוניות ותפוחים אדומים" על גבעת הירמולקה, שם ישב ויצר".

משקל הקריאה של הפואמה

הפואמה כתובה במשקל שירי מסוג אמפיברכוס, שבו המקצב הוא תלת הברתי: הברה לא מוטעמת - הברה מוטעמת - הברה לא מוטעמת, וחוזר חלילה. הגיית הקריאה היא הגייה אשכנזית מלעילית. בדוגמה שלהלן מובאות שתי השורות הראשונות בפואמה, וההברות המוטעמות כתובות בהדגשה:

"עוד יש ערים נכחדות בתפוצות הגולה
בהן יעשן במסתר נרנו הישן"

תולדות הפואמה

הפואמה "המתמיד" פורסמה בשני שלבים. החלק העיקרי שלה פורסם בכתב העת "השלח", בשנת 1898 (תרנ"ח). אל חלק זה צירף ביאליק כמחצית משירו "מבני העניים" שפורסם כשנתיים קודם לכן בכתב העת "הזמן" שבעריכת עזרא גולדין, והפואמה השלמה פורסמה לראשונה בשנת 1901.[2]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • בן-ציון יהושע-רז, "קול מתמיד מעורר שחר" : "המתמיד" של ביאליק בישיבת ’עץ חיים’ בוולוז’ין, קובץ הציונות הדתית ה, 2002, עמ' 594–603
  • זיוה שמיר, "פאוסט העברי : מבוכה פואטית ופוליטית והשתקפותה ב’המתמיד’ לביאליק", מווילנה לירושלים, 2002, עמ' 403–426 ‬
  • יוסף חיים בן זכריה הלוי, "הכיאזמוס כאמצעי לפיסוק ב'המתמיד' לביאליק", בקורת ופרשנות 26, 1990, עמ' 29–35 ‬
  • מאיר בוסאק, "'המתמיד' של ביאליק ומקורותיו", הצופה, 4 ביולי 1980
  • שמואל טרטנר, "'המתמיד' לביאליק : ההתהוות והמיבנה הסופי", הספרות 22, 1976 עמ' 55–58

קישורים חיצוניים

Hamatmid street
רחוב המתמיד בהרצליה

הערות שוליים

  1. ^ בן ציון יהושע, ביאליק ושירת "המתמיד" בוולוז'ין – בתולות אדמוניות ותפוחים אדומים, אתר "אימגו"
  2. ^ חנה הלוי, יוסף הצדיק ו"המתמיד" לביאליק, מים מדליו 13, 2002, עמ' 216-203
אנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה מאת חברת אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ. הוותיקה מבין האנציקלופדיות באנגלית שעודן מוסיפות להתעדכן. ב-14 במרץ 2012 הודיע המו"ל על הפסקת הפקתן של מהדורות דפוס חדשות, והתמקדות בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה.

בויאוטיה

בויאוטיה (ביוונית: Βοιωτία) היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון. בויאוטיה שייכת למחוז מרכז יוון, וממוקמת במרכז יוון התיכונה, בין אטיקה במזרח, מפרץ קורינתוס בדרום, פוקיס במערב, ואביה, מפרץ אביה ופתיאוטיס בצפון.

שטחה הכולל של בויאוטיה המודרנית עומד על 3,211 קמ"ר, ונכון לשנת 2011, אוכלוסייתה מונה 117,920 נפשות. יותר ממחצית האוכלוסייה מתגוררת בתחומי הרשויות המוניציפליות של תבאי, העיר הגדולה בבויאוטיה, ושל ליבאדיה, בירתה המנהלית.

מקור השם בויאוטיה הוא ככל הנראה משמם של הבויאוטים, בני שבט יווני ממקור תסאלי, שפלשו לארץ זאת בסוף האלף ה־2 לפנה"ס. הללו התיישבו בדרום בויאוטיה והקימו את תבאי, שהפכה לעיר הראשונה במעלה באזור. המאבק המתמיד בין תבאי לבין שאר הערים הקטנות בבויאוטיה, שניסו לשמור על עצמאותן, היה אחד מהמאפיינים הבולטים בהיסטוריה העתיקה של האזור.

אף על פי שבויאוטיה מעולם לא התפתחה כמעצמה ימית או מסחרית, עקב חוסר בנמלים טבעיים נוחים, היה לה תפקיד בעל משמעות ניכרת בהיסטוריה של יוון העתיקה בעת העתיקה. מיקומה הגאוגרפי במרכזה של יוון גרם לכך שהיא שימשה ארץ מעבר לצבאות שונים, ושדה לקרבות חשובים כגון קרב פלטאיה, קרב לאוקטרה, וקרב כירונאה.

בין ילידי האזור ניתן למנות את המשוררים פינדארוס והסיודוס, המצביאים אפמינונדס ופלופידס, ואיש הרוח והסופר פלוטרכוס.

ברית חברות תעופה

ברית חברות תעופה (באנגלית: Airline alliance) היא הסכם בין שתי חברות תעופה או יותר, לשיתוף פעולה למשך פרקי זמן ניכרים, אף כי מידתם של אלה אינה קבועה. כיום קיימות שלוש בריתות חברות תעופה גדולות עיקריות, המכונות גם בריתות עולמיות והן סטאר אלייאנס, סקייטים ווואן וורלד.

גואנגדונג

גְוָאנְגְדונג (סינית: 广东 פין ין: Guăngdōng) הוא מחוז בדרום סין הידוע גם בשם "קנטון". שטחו 186,000 קמ"ר ואוכלוסייתו נאמדת ב-106 מיליון נפש. בירתו - גְוָאנְגג'וֹאוּ (סינית: 广州 פין ין: Guăngzhōu). מרבית תושביו נמנים עם בני ההאן, הקבוצה האתנית הגדולה בסין, אך שפתם, הקנטונזית, שונה משמעותית מן הניב המנדריני, הנפוץ בשאר סין. עובדה זו, ביחד עם הריחוק היחסי ממוקדי הכוח המסורתיים בסין, וכן הקשר המתמיד עם זרים, הפכה את המחוז למחוז בעל גאווה עצמית חזקה.

מחוז זה, בין היתר בשל קרבתו להונג קונג, הוא העשיר במחוזות סין, וככזה הוא מושך אליו כמות לא מבוטלת של מהגרי עבודה ממחוזות עניים יותר בסין. בשל הקשר הממושך של המחוז עם שאר העולם רבים מן המהגרים הסינים ברחבי העולם הם קנטונזיים (קרי, מוצאם מגואנגדונג), וזהו למעשה הניב הנפוץ ביותר בשכונות המהגרים הסיניות ברחבי העולם. לעובדה זו גם השפעה ישירה על עושרו היחסי של המחוז, שכן רבים מן הסינים ברחבי העולם בוחרים להשקיע הון זר ב"מולדתם", גואנגדונג. זהו איפוא מחוז המאופיין בעיקר כמרכז כלכלה, עסקים ותעשייה. ניתן להבחין בזאת בעיקר בשפע גורדי השחקים, הכבישים המהירים והמפעלים ברחבי המחוז ובערָיו. ניתן לציין למשל, את העיר שֶנגֶ'ן (深圳/Shēnzhèn), הצמודה להונג קונג. עיר זו, שהייתה לא יותר מכפר דייגים עד 1980, הוכרזה אז כאזור כלכלי מיוחד, והפכה כמעט בין לילה לאחת הערים העשירות בסין, עם מרכזי עסקים וקניות המשרתים את תושבי הונג קונג, בד בבד עם לא מעט אלימות וזנות.

השראה אלקטרומגנטית

השראה אלקטרומגנטית (באנגלית: Electromagnetic Induction) - תהליך פיזיקלי מתחום האלקטרומגנטיות בו שינוי בשטף מגנטי גורם להופעה של מתח חשמלי במוליך. תופעה זו מהווה את הבסיס לייצור של זרם חילופין על ידי גנרטור ולפעולתם של הסליל, השנאי והמנוע החשמלי. ניתן ליצור שטף שמשתנה בזמן על ידי שדה מגנטי שמשתנה בזמן או על ידי הנעת מוליך בשדה מגנטי קבוע, שייגרום לשינוי בשטח החתך בו השדה המגנטי עובר.

ההשראה האלקטרומגנטית מתוארת על ידי חוק פאראדי, שהוא אחד ממשוואות מקסוול. חוק פאראדי אומר, שהכוח האלקטרו מניע שנוצר בלולאה מוליכה סגורה נמצא ביחס ישר לקצב שינוי שטף השדה המגנטי דרך השטח הכלוא בלולאה.

דוגמה להשראה אלקטרומגנטית היא פעולת הגנרטור: בגנרטור מסובבים תיל מוליך (הנקרא רוטור) בתוך שדה מגנטי קבוע. עקב השינוי בזווית בין המשטח הכלוא על ידי התיל לכיוון השדה המגנטי משתנה גם השטף המגנטי העובר דרכו, ובתיל נוצר כא"מ מושרה המניע זרם לפי חוק אוהם. בשל סיבוב התיל במהירות זוויתית קבועה והשינוי המתמיד בשטף שנובע מכך, על הכא"מ המושרה לשנות את גודלו ואת סימנו בהתאם, וכך נוצר זרם חילופין. מנוע זרם חילופין פועל באותו אופן בדיוק, אלא שפעולתו הפוכה מפעולת הגנרטור: על תיל נושא זרם חילופין מופעל כוח כתוצאה משדה מגנטי קבוע המסובב אותו במהירות זוויתית קבועה.

באותו אופן שבו השינוי בשטף מגנטי משרה מתח (שדה חשמלי לאורך דרך), כך גם שינוי בשטף של שדה חשמלי משרה שדה מגנטי לאורך דרך. זהו התיקון של מקסוול לחוק אמפר.

חונאן

חוּנָאן (בסינית: 湖南, בפין-יין: Húnán) הוא מחוז במרכז סין. שטחו - 211,800 קמ"ר; אוכלוסייתו מונה כ-66.5 מיליון נפש ובירתו העיר צָ'אנְגְשָׁה (长沙/Chángshā).

במשך מאות שנים הייתה חונאן מרכז חקלאי פורה שסיפק אורז למחוזות רבים, אך גידול האוכלוסייה המתמיד הביא לכך שבמאה ה־19 הפך המחוז לצפוף מדי והיה נתון להתקוממיות איכרים. מרד טאי פינג שהחל במחוז גואנגשי ב־1850, צבר תאוצה בחונאן והתפשט מזרחה לאורך נהר היאנגצה. אך היה זה גם צבא מחונאן שדיכא את ההתקוממות ב־1864. ב־1910 המחוז שוב תרם את חלקו במרידות נגד שושלת צ'ינג המתפוררת, ואחר-כך ב־1927 צמחה בו התקוממות קציר הסתיו בראשותו של מאו דזה דונג, יליד המחוז.

המחוז ייצא לא מעט דמויות מרכזיות במפלגה הקומוניסטית הסינית, כשהידוע שבהם הוא מאו דזה דונג.

90% מתושבי המחוז הם בני האן (הקבוצה האתנית הגדולה בסין), יתר התושבים משתייכים בעיקר לבני הטוּגְ'יָה, המיאו (הְמוֹנְג), הדונג, היאו, החווי הבאי ועוד. רוב תושביו של המחוז דוברים סינית מניב שיאנג.

דרך המחוז צפוי לעבור כביש מהיר חדש שאורכו כ-3,107 ק"מ והוא צריך לחצות את סין מצפון לדרום. במסגרת זו נבנה בשטח המחוז גשר אייז'אי שהוא מהגשרים התלויים הארוכים והגבוהים בעולם.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

חמור הבית

חמור הבית (שם מדעי: Equus africanus asinus) הוא תת-מין של חמור שבוית לפני כ-7,000 שנה מן הערוד.

ישראל אלדד

ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט ומתרגם. נודע כמתרגם כתבי פרידריך ניטשה לעברית.

לופטהנזה

לופטהנזה (בגרמנית: Lufthansa) היא חברת התעופה הגדולה ביותר בגרמניה ובאירופה. הנהלתה יושבת בעיר קלן ובסיסה הגדול ביותר נמצא בנמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט. החברה מפעילה למעלה מ-270 כלי טיס.

קבוצת לופטהנזה, הכוללת מספר חברות תעופה נוספות בבעלות החברה, מפעילה למעלה מ-600 מטוסים, ובכך החברה היא מחברות התעופה הגדולות בעולם.

שם החברה מורכב מהלחם של המילים Luft (אוויר בגרמנית) ו- Hansa (מברית ערי הנזה).

בשנת 2019 זכתה במקום התשיעי בתואר 'חברות התעופה הטובות ביותר', ובמקום הראשון בין חברות התעופה האירופיות. Pointers ב מרץ 2019 הודיעה החברה כי בכוונתה לקנות כ 20 מטוסי בואינג 787-9 ועוד 20 מטוסי איירבס350-900 שווי העסקה מוערך ב 12 מיליארד דולר

מועדון הנוסע המתמיד

מועדון הנוסע המתמיד (באנגלית: Frequent flyer program) הוא מועדון לקוחות המופעל על ידי חברת תעופה, ולעיתים גם על ידי חברה אחרת כמו חברת רכבות, על מנת לטפח ולבסס יחסי נאמנות בינה לבין לקוחותיה. עקרון הפעולה הבסיסי של מועדון הנוסע המתמיד הוא שתמורת טיסות שמקיים חבר המועדון בחברת התעופה, נצבר לזכותו מאזן חיובי של מיילים או נקודות, אותם יוכל לממש בבוא העת לשם הנפקת כרטיסי טיסה בחינם ("כרטיס בונוס"), רכישת כרטיסי טיסה מוזלים או שדרוג למחלקת שירות גבוהה יותר. מבחינה כלכלית מתבססת הפעלת המועדון על העובדה שרוב הזכויות הנצברות על ידי נוסעים אינן מנוצלות לעולם, ותוקפן פג לאחר פרק זמן קבוע[דרוש מקור].

מחלקת טיסה

בתעופה אזרחית מחלקת טיסה (אנגלית Travel class) משמשת לסיווג של איכות השירות לפני הטיסה, במהלכה ולאחריה. באופן מסורתי נחלקות מחלקות הטיסה, ברמת שירות עולה, למחלקת תיירים, מחלקת עסקים ומחלקה ראשונה, אם כי חלוקה זו כפופה לשינויים, ויש חברות בהן קיימות שתי מחלקות בלבד או מחלקה בודדת. בנוסף נוקטות חברות התעופה במדיניות משתנה באשר להיצע מחלקות הטיסה בהתאם לסוג החברה, סוג המטוס, משך הטיסה ושיקולים כלכליים ותפעוליים נוספים. מגוון השירותים המוצעים במחלקות השונות על ידי חברות שונות עשוי להשתנות במידה רבה, דבר המקשה על השוואה ביניהן. כל אחת ממחלקות הטיסה מתחלקת בתורה למספר מחלקות רישום, המשפיעות על תנאיהם הכלליים של העסקה ושל כרטיס הטיסה, ועל מחירו.

סוציולוגיה

סוֹצְיוֹלוֹגְיָה היא מדע העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם (סוציאו = חברה, לוגיה = תורה. סוציולוגיה = תורת החברה, מדעי החברה).

ספר טלפונים

ספר טלפונים הוא ספר בו רשומים מספרי הטלפון של בעלי טלפונים באזור מסוים, יחד עם שם המנוי וכתובתו, ומשמש לאיתור מספר טלפון של מנוי נדרש. רשימת המנויים ממוינת בסדר אלפביתי, לפי שם המשפחה והשם הפרטי (או שם העסק) של המנוי. ישנם מנויים שמספרם ומידע עליהם הוא חסוי, ולכן אינם נמצאים בספר טלפונים כגון מספרים של ידוענים שאינם רוצים שיתקשרו אליהם. בבריטניה, למשל, מוערך ש-48 אחוזים מהציבור אינם רשומים בספר הטלפונים.

ספר הטלפונים הראשון התפרסם כעמוד בודד ב-21 בפברואר 1878 בניו הייבן, קונטיקט שבארצות הברית; בספר היו 50 מספרים. בספרי הטלפונים הראשונים לא היו מספרים, רק שמות וכתובות; כדי לצלצל לטלפון אחר היה צורך להתקשר למרכזייה ולומר את השם והכתובת הרצויים.

סוגיה מרכזית בהפקתו של ספר הטלפונים היא סוגיית עדכניותו. רשת הטלפונים עוברת שינויים מתמידים: מנויים מצטרפים, פורשים ומשנים כתובת (שינוי שבטלפון קווי גורם פעמים רבות לשינוי מספר הטלפון), והרשת עצמה עוברת שינויים מערכתיים הכרוכים בהחלפה נרחבת של מספרי טלפון. כתוצאה מכך, גם כאשר תהליך ההוצאה לאור קצר ביותר, ספר הטלפונים מיושן, במידה זו או אחרת, כבר עם צאתו לאור. ככל שהוא ממשיך להתיישן, תועלתו למשתמשים בו הולכת ופוחתת. הגידול המתמיד במספר המנויים הביא לבעיה נוספת: הצורך להחזיק ספרי טלפון רבים כדי לקבל מידע על כל המנויים במדינה מסוימת. הבעיה גדולה במיוחד בטלפונים ציבוריים, שם קשה להחזיק ספרי טלפון, עקב חוסר מקום ועקב השחתת הספרים. להתמודדות עם בעיות אלה ניתנו פתרונות אחדים, המנצלים את רשת הטלפונים עצמה למתן מידע על מספרי הטלפון בה:

בנוסף לחיפוש עצמאי בספר הטלפונים, ניתן לפנות טלפונית למוקד סיוע של חברת הטלפונים, ולקבל ממנה את מספר הטלפון של מנוי מבוקש.

חברת הטלפונים הצרפתית יזמה בשנת 1982 את מיזם מיניטל - מערכת וידאוטקס שפעלה באמצעות רשת הטלפון ואפשרה למנוי לקבל מידע על מספרי טלפון. היה זה מיזם חדשני, שמימש עקרונות שזכו לאחר מכן לתפוצה רחבה ברשת האינטרנט.

עם התפתחות האינטרנט ניתנת אפשרות לחפש מספרי טלפון באמצעות אתר אינטרנט מתאים.

בשווייץ מלווים טלפונים ציבוריים במסופים אלקטרוניים המאפשרים קבלת מידע מספר הטלפונים.

עמדה לבידוק עצמי

עמדה לבידוק עצמי היא מסוף מחשב הנמצא בבניין הטרמינל בשדה התעופה, שבאמצעותו ניתן לבצע בידוק עצמי של הנוסע וחפציו.

פרנגי

פרנגי הוא גזע חוצנים בדיוני המופיע ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים". הגזע הוזכר לראשונה בפרק "Encounter at Farpoint", בפרק הבכורה/פיילוט של הסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא" משנת 1987, אך נראה על המסך לראשונה רק בפרק החמישי של סדרה זו - "The Last Outpost", אשר במהלכו הוא יצר מגע ראשון עם הפדרציה המאוחדת של כוכבי הלכת, בשנת 2364 על פני כוכב הלכת "Delphi Ardu". בני העם הפרנגי והתרבות הפרנגית מאופיינים באובססיביות מרקנטיליסטית כלפי רווח ומסחר, ומאמצם המתמיד לטמון פח לאחרים, בהכניסם אל תוך עסקאות מפוקפקות. כמו כן, הם ידועים בעבור החוש העסקי שלהם ובשנאתם לנשים, הבאה לידי ביטוי בניצול ובאפליה. בין הדמויות הפרנגיות הבולטות ניתן למנות את קווארק, רום, נוג, זק, אישקה ובראנט - כולם הופיעו לראשונה בסדרה "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9".

כוכב הבית שלהם, פרנגינר, הוא המרכז של "הברית הפרנגית", ונשלט על ידי הנגוס הגדול ורשות המסחר, המורכבת בעיקר ממועצת יועצים כלכליים (לשעבר: מועצת כונסי הנכסים). כמו ברוב התרבויות, דתם מבוססת גם על העקרונות של הקפיטליזם: הם מתפללים על מנת לברך את שר האוצר, בתקווה להיכנס עם מותם אל "האוצר האלוהי" ("Divine Treasury" - גרסתם לגן עדן), וחוששים כי את העולם הבא יעבירו ב-"כספת העוני הנצחי" ("Vault of Eternal Destitution" - גרסתם לגיהנום).

קרב פנים אל פנים (שיטה)

קרב פנים אל פנים (קפא"פ) הוא מושג כוללני אשר הופיע לראשונה בקרב כוחות המגן של היישוב היהודי קרי ההגנה בשנת 1940 ומתייחס לסך מקצועות הלחימה בידיים ריקות ובכלי נשק קרים בהטייתם הקרבית – צבאית, היינו יישום שאינו ספורטיבי. תחום עיסוק זה בלחימה נקרא קפא"פ וסימל שינוי בגישתו של ארגון ההגנה ומעבר מתפיסה הגנתית כפי שהיא התבטאה במושג ספורט מגן, לגישה התקפית. המושג ספורט מגן קדם לקפא"פ והיה בשימוש במהלך החצי השני של שנות ה-30 של המאה ה-20. קשה לייחס למושג קפא"פ את הערך שיטה במובן המוכר לנו כיום משיטות לחימה ובוודאי שאין לקרוא לקפא"פ ההיסטורי אמנות לחימה במובנו המודרני של מושג זה.

הקפא"פ התגבש לגישה מנחה בעיסוק במקצועות הכלולים בו. מקצועות אלו נלמדו כל אחד בנפרד ולא יחד כשיטה אינטגרטיבית. גישה זו נמשכה אל תוך צה"ל בשנות ה-50 והיוותה את הבסיס לשיטה שכיום נקראת קרב מגע. המושג קרב מגע וקפא"פ היו בשימוש במקביל בהתייחס למקצוע זה בצה"ל עד לסוף שנות החמישים.

בשונה משיטות לחימה ואמנויות לחימה בימינו לפני קום המדינה לא היה ראש שיטה ואף לא דמות מובילה אחת. התכנים שנלמדו נערכו בידי מורים ומדריכים מובילים בכל מקצוע ונערכו והתפתחו לאורך השנים כתוצאה מהעיסוק המתמיד בהם. סך הידע המעשי והמתודי נקרא קפא"פ והעיסוק בו נעשה שיטתי במהלך שנות ה-30 וכן שנות ה-40 של המאה ה-20, במיוחד בפלמ"ח ובעשור לאחר מכן בצה"ל אחרי קום מדינת ישראל.

על אף שאין אפשרות לייחס לקפא"פ מבנה ארגוני בדומה לזה הנהוג בשיטות כיום ניתן לזהות דמויות מפתח בתפקידים שונים שהביאו להתפתחות תחום זה. תחומי פעילותם מקיפים: הדרכה מעשית, עריכת תוכן ופיתוח מתודות הדרכה, מחקר דידאקטי, ניהול קורסים ומסגרות אימון, יצירת מסגרות אימון והדרכה.

המקצועות שנלמדו במסגרת הקפא"פ: איגרוף, ג'ו ג'וטסו (ג'ודו מעשי), סכין, מקל קצר (אלה), מקל אורך (נקרא בארץ 'מקל טיול' או 'השיטה ההודית', והתבסס למעשה על גלגול צרפתי-בריטי של שיטת הלה-קאנה הצרפתית, ללא ידיעת המדריכים המקומיים), ידוי אבנים וכידון.

הקפא"פ המודרני הוא עקרון לחימה המבוסס על הקפא"פ ההיסטורי וגילגוליו בצה"ל ואשר עיקרו בהכשרה ללחימת פנים אל פנים בידיים חשופות ובשימוש באמצעים בסיסיים בלבד. לקפא"פ יש מספר גישות וניתן להתאים אותו לצרכיו של כל אחד: איש כוחות ביטחון, מאבטח, אדם ברחוב וכדומה.

לפני הקמת המדינה היה הקפא"פ נלמד בתנועות הנוער במסגרות אימון קדם-צבאיות וכחלק מהעידוד לגיוס להגנה ולפלמ"ח.

גם היום הקפא"פ עם מקל נלמד באופן חובבני (לא-מקצועי), במחנה העפלה של הנוער העובד והלומד, כמתודה חינוכית לחיבור חברי שכבה ז' בתנועה למסורת הקשר שבין תנועת הנוער לבין גופי המגן הלאומיים בעבר ובהווה (צה"ל), וכמעין "שחזור" של עבר תנועת הנוער.

קריפטואנליזה

קריפטואנליזה (מיוונית kryptós שפירושו "חבוי" ו-analýein שפירושו "לשחרר" או "להתיר") בעברית: נִתּוּחַ הַצְפָּנָה, היא ענף בקריפטולוגיה שעיקרו מחקר וניתוח מערכות מידע על מנת לחשוף היבטים סודיים של המערכת. תפקיד קריפטאנליסט הוא לפרוץ את ההגנה הקריפטוגרפית של המערכת בכל דרך אפשרית או לחשוף 'חולשות' המאפשרות גישה לתכנים חסויים, אם על ידי חשיפת מפתחות ההצפנה ואף בלא ידיעתם. בנוסף לאנליזה המתמטית של אלגוריתמים ופרוטוקולים קריפטוגרפיים, קריפטואנליזה כוללת גם חקר התקפות ערוץ צדדי, אשר אינן מתמקדות בחולשות תאורטיות באלגוריתם ההצפנה עצמו אלא בהיבטים מעשיים הקשורים באופן יישומו בפועל. או ניצול חולשות במערכת שמדליפות שלא במודע, במישרין או בעקיפין, פרטים רגישים שעשויים לעזור בפיצוח המערכת.

אף על פי שבמהותה קריפטואנליזה לא השתנתה רבות - קרי שבירת מערכת הצפנה בכל האמצעים העומדים לרשות האנליסט. השיטות, הכלים והטכניקות עברו שינוי דרסטי במרוצת השנים. לאורך ההיסטוריה, מצויה הקריפטואנליזה במרוץ היסתגלות מתמיד אחר ההתקדמות והמורכבות הגוברת של הקריפטוגרפיה, החל משיטות 'עט ונייר' מסורתיות דרך מכונות פיצוח צפנים כמו בומב הבריטית ומחשבי קולוסוס של בלצ'לי פארק בזמן מלחמת העולם השנייה ועד לאלגוריתמים ממוחשבים של ימינו. הקשר עם המתמטיקה רק הלך והתחזק, לעיתים שבירת אלגוריתם קריפטוגרפי מודרני שקול לפתרון בעיה מתמטית טהורה, הדוגמה הטובה ביותר היא החיפוש המתמיד אחר שיטות טובות לפירוק לגורמים של מספרים גדולים מאוד לשם שבירת אלגוריתם RSA.

שחר

שחר הוא הזמן שלפני זריחת השמש.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחים • המתמיד • הכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.