המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. מאז ההחלטה לפרקו המשרד נותן שירות רק לדת היהודית.

המשרד הוקם בשנת 1949. במשך השנים כיהנו במשרד זה בעיקר שרים מטעם המפד"ל וש"ס.

המשרד לשירותי דת
הקמה

1949 פורק ב-2003

הוקם מחדש ב-2008
מנכ"ל/ית עודד פלוס
ממשלה ממשלת ישראל ישראל
שר/ה יצחק וקנין
1 בינואר 2019
שמות קודמים משרד הדתות, המשרד לענייני דתות
dat.gov.il

שירותי הדת במדינת ישראל

מדינת ישראל מספקת לאזרחיה שורת שירותי דת בדרכים שונות באמצעות מוסדות דת המהווים חלק מן המנגנון הציבורי. תיאורם של השירותים והמוסדות כלולים בחוק שירותי הדת תשל"א-1971, שמשמש מסגרת לריכוז נושא שירותי הדת.

מוסדות הדת היהודיים:

  • מועצות דתיות – הזרוע הביצועית של המשרד. אחראית על אספקת שירותי הדת הבאים: נישואין, מקוואות, עירובין וחלקן קבורה.
  • רבנות – בצד המועצות הדתיות המופקדות על הצד האדמיניסטרטיבי הדתי, קיים בישראל מוסד הלכתי ממלכתי: הרבנות הראשית.
  • בתי דין רבניים – בתי הדין הרבניים במדינת ישראל הם ממשיכיהם של בתי הדין שפעלו בתקופת האימפריה העות'מאנית ואחר כך בתקופת המנדט.

המשרד לשירותי דת (עד לשנת 2003)

עיקר פעילותו של המשרד כללה:

  • מינוי מועצות דתיות ופיקוח על פעילותן.
  • תכנון וסיוע כספי בבניית בתי כנסת.
  • תכנון וסיוע כספי בבנייה ובשיפוץ מקוואות טהרה ועירוב.
  • פיקוח ושמירה על הסדר הציבורי במקומות הקדושים.
  • הבטחת הכשרות במוסדות ציבוריים וממשלתיים ובעסקים פרטיים.
  • השתתפות באחזקת השירותים הדתיים של העדות הלא יהודיות בישראל.
  • מערך הגיור.
  • אחראיות על נוהלי שנת שמיטה.

למשרד היו שתי יחידות סמך:

אגפי המשרד לשרותי דת

  • האגף למועצות דתיות – המועצות הן הזרוע הביצועית העיקרית של המשרד ואחראיות למתן השירותים הדתיים לאזרח.
  • היחידה למיכון ומערכות מידע – היחידה מספקת מידע ממוחשב, המקל על מגישי השירותים במשרד ועל הנזקקים לשירותים ומאפשרת תקשורת והעברת נתונים באורח שוטף.
  • מחלקת דוברות והסברה – אחראית על מענה לפניות עיתונאים ולפרסום אודות המשרד בתקשורת. כמו כן אחראית על הפרסום של המשרד, הפקת חומרי הסברה וניהול אתר האינטרנט של המשרד.
  • המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים – מטפל בשמירה ובאחזקה של מקומות קדושים ליהודים בכל רחבי ישראל. בנוסף, מבצע המרכז גם עבודות פיתוח, שיקום והרחבת שירותים עבור ציבור המבקרים.

אגף הנישואין

  • הסדרת ופיקוח נושא הרישום לנישואין יהודיים בישראל ואשרור תעודות נישואין לצורך קבלת אזרחות נוספת.
  • המשרד שם אחראי לכך שהמועצות הדתיות יספקו לאזרחים הבאים להירשם לקראת הנישואין שירות נעים, מאיר פנים ויעיל תוך רגישות לכל סוגי האוכלוסיות השונות.
  • טיפול בתלונות המתקבלות בנוגע לרישום לנישואין במועצות השונות.

אגף הכשרות

  • הסדרת מערך הכשרות באמצעות המועצות הדתיות שפרוסות ברחבי ישראל.
  • המשרד פועל בעיקר מול המועצות הדתיות ושאיפתו היא לדאוג לכך ששירותי כשרות יהיו טובים ונגישים יותר, אמינים יותר ולמנוע מצבים של ניגוד עניינים בין מפקח הכשרות לבין בעל העסק.

אגף הקבורה

  • הסדרת פעילותן של חברות קדישא ועל הפיקוח והבקרה עליהן.
  • פיתוח בתי העלמין ברחבי ישראל.
  • פניות הציבור הנוגעות לנושא הקבורה.
  • ייעול תהליכים ושיפור ממשקי העבודה ושיתופי הפעולה בין הגופים הממשלתיים השונים כדי לקצר ולפשט את התמודדותו של האזרח עם נושא הקבורה בתקופה כה רגישה בחייו.

מבני דת, מקוואות

  • שיפוץ והנגשת מבני הדת ברחבי ישראל.
  • שיפוץ מקוואות ברחבי ישראל, בנייה ופיתוח של מקוואות ובתי כנסת חדשים.

שירותי דת לעדה האתיופית

  • מענה לצורכי העדה בתחומים הקשורים לשירותי דת יהודיים.
  • תיאום בין צורכי בני העדה לשירותים הניתנים על ידי המועצות הדתיות בתחומים הרלוונטיים.
  • פועל מול גורמים שונים לקביעת מדיניות שיפור תנאי השירות הניתן בנושאי דת הנוגעים לעדה האתיופית.
  • אישור יהדות ליהודים יוצאי אתיופיה בנושא רישום הנישואין, הסדרת נושאים רגישים מול בתי הדין הרבניים כגון התרת עגונות, טיפול בסוגיית ממזרים, עריכת שלום בית וטיפול בסוגיות גירושין.

פירוק המשרד ופיזור סמכויותיו בממשלה ה-30

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לשינוי, לאחר הבחירות בשנת 2003, הוחלט על פירוק משרד הדתות. על פי ההחלטה, משרד הדתות יפורק ואגפיו יחולקו בין משרדי הממשלה השונים. המועצות הדתיות, המספקות את מרבית שירותי הדת בישראל, יפורקו, והאחריות לאספקת שירותי הדת תועבר בעיקר לרשויות המקומיות. המשרד פורק ב-31 בדצמבר 2003, והחל מיום 1 בינואר 2004 פוזרו סמכויות המשרד, באופן הבא:

העברת האחריות על המועצות הדתיות למשרד ראש הממשלה, גררה שינויים מהותיים מעבר לשינוי במוקד הכוח. השינויים המשמעותיים הובילו להידרדרות באופן תפקודן של המועצות הדתיות. להלן שניים משינויים אלו:

  • הקיצוץ התקציבי – המועצות הדתיות פועלות במסגרות מוניציפליות וחלק מתקציבן מגיע מקופת השלטון המקומי. המשבר התקציבי הפוקד את השלטון המקומי משפיע גם על תפקודן של המועצות הדתיות. אולם מאז הועברה השליטה במועצות הדתיות למשרד ראש הממשלה, הולך המשבר ומחריף. מאז שנת 2003, מקוצץ התקציב באופן שאינו מאפשר למועצות הדתיות לעמוד במחויבותיהן הכספיות המינימליות לעובדיהן ולגמלאיהן.
  • הרכב המועצות הדתיות – בראשית 2004 קבעה הכנסת בחוק (חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 תשס"ד) כי במועצה שלא תורכב תוך חצי שנה, ייבחרו שני אנשים על ידי השר הממונה (ראש הממשלה), יקבלו לידיהם את כל סמכויות המועצה הדתית ויהיו אחראים זמנית על מתן שירותי הדת בתחומה עד להרכבת המועצה הדתית. אך נכון ל-2006 פעלו כשליש מן המועצות הדתיות במתכונת זו ללא שהוחלפו הממונים "הזמניים" בהרכב חדש של מועצה דתית[2].

מינוי שר לענייני דתות בממשלה ה-31

בהסכם קואליציוני בין קדימה לש"ס, הוחלט על מינוי שר במשרד ראש הממשלה, יצחק כהן, וניתנה לו האחריות על הרשות הארצית לשירותי דת. הסמכויות הקשורות ברשות נותרו פורמלית בידי ראש הממשלה.

הקמת המשרד לשירותי דת (2008)

ב-14 בינואר 2008 אישרה מליאת הכנסת ברוב של 51 תומכים מול 37 מתנגדים את החלטת הממשלה להקים מחדש את משרד הדתות תחת השם "המשרד לשירותי דת", בראשותו של יצחק כהן ממפלגת ש"ס[3] כחלק מההסכם הקואליציוני להקמת ממשלה זו. עם זאת, סמכויותיו של השר מצומצמות משל השרים שקדמו לו, שכן רק הרשות הארצית לשירותי דת, העוסקת בענייני המועצות הדתיות והקבורה הועברו לתחומי אחריותו. יתר התחומים שהיו בעבר במשרד הדתות נותרו בידי השרים המופקדים עליהם מאז פורק. המשרד עוסק בשירותי דת ליהודים בלבד.

דובר ש"ס הדגיש כי כל תכלית השינוי היא לאפשר פעילות שוטפת כבכל משרדי הממשלה והתמודדות עם מצוקות המשרד כדוגמת מצוקת השכר ומספר מועצות דתיות[4].

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר כי מדובר בפתרון טכני, שנועד להעביר סמכויות לשר יצחק כהן, על תחומים שכבר היו תחת אחריותו בשנתיים האחרונות וכי אין כוונה להקים את משרד הדתות מהעבר אלא כל היחידות שהועברו למשרדים אחרים, ימשיכו לפעול במסגרת הזאת[5].

לטענת המבקרים כל ייעודו של המשרד לשירותי דת הוא להעניק עוצמה פוליטית נוספת למפלגות המנסות לכפות על הרוב החילוני את חוקי הדת, וכי ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שיש בה משרד דתות[6].

מנהלת זהות יהודית

בעקבות הקמת הממשלה בשנת 2013 נוספו למשרד לשירותי דת, בהתאם להסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי[7], הרבנות הראשית לישראל ומערך הגיור הממשלתי ממשרד ראש הממשלה, האחריות על המקומות הקדושים ממשרד התיירות, והוקמה בו יחידה בשם "מנהלת זהות יהודית"[8]. היחידה הוקמה על-פי החלטת ממשלת ישראל מיום 1 בספטמבר 2013[9]. מטרותיה הראשיות הן "הגברת הכבוד, האהבה וההזדהות בין חלקי האוכלוסייה באמצעות שילוב של מרכיבי היסוד של הזהות ההיסטורית והמורשת הלאומית של העם היהודי".

הרב אביחי רונצקי מונה לכהן כראש המנהלת. החל מאוגוסט 2014 מכהן בראשות המנהלת אלי לבנון[10].

אין לבלבל בין "מנהלת זהות יהודית", שהיא חלק מהמשרד לשירותי דת, לבין "זהות - איגוד המרכזים לזהות יהודית", השייך למשרד החינוך.

בשנת 2014 עמד תקציב המנהלת על כ-21 מיליון ש"ח, ובשנת 2015 עמד תקציבה המתוכנן על כ-25 מיליון ש"ח[11].

בין המיזמים שהמנהלת מממנת[12]:

  • רכזי יהדות בקהילות – מופעל על ידי אור תורה סטון
  • העמקת הזהות היהודית בקרב סטודנטים – מופעל על ידי בית מוריה, באר שבע
  • קרוב ללב – מפגשי משפחות חילוניות ודתיות. הגוף המפעיל: "קרן הקהילות" מייסודו של הרב דניאל טרופר
  • העצמת השפעתם של בתי כנסת בקהילות – מופעל על ידי עמותת "הנקודה היהודית בתל אביב" (ישיבת מעלה אליהו)

שרי הדתות וסגניהם

מניין שם תמונה תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
1 יהודה לייב פישמן מימון Yehuda Leib Maimon שר הדתות ושר לנפגעי המלחמה 14 במאי 1948 8 באוקטובר 1951 חזית דתית מאוחדת
2 חיים משה שפירא Moshe Shapira שר הדתות 8 באוקטובר 1951 3 בדצמבר 1958 חזית דתית מאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
3 יעקב משה טולידאנו Yaacov Toledano 1960 שר הדתות 3 בדצמבר 1958 15 באוקטובר 1958 (נפטר) (לא היה חבר כנסת ולא השתייך למפלגה)
4 זרח ורהפטיג Zerach Warhaftig - D709-075 שר הדתות 2 בנובמבר 1961 10 במרץ 1974 מפד"ל
5 יצחק רפאל Yitzhak Refael שר הדתות 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 מפד"ל
6 חיים צדוק Haim Yosef Zadok שר הדתות 3 ביוני 1974 29 באוקטובר 1974 המערך
(5) יצחק רפאל Yitzhak Refael שר הדתות 30 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976 מפד"ל
(6) חיים צדוק Haim Yosef Zadok שר הדתות 16 בינואר 1977 20 ביוני 1977 המערך
7 אהרון אבוחצירא אהרן אבוחצירא שר הדתות 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 מפד"ל
8 יוסף בורג Yosef Burg שר לענייני דתות 5 באוגוסט 1981 13 בספטמבר 1984 מפד"ל
9 שמעון פרס Shimon Peres in Poland, 2008 שר לענייני דתות 13 בספטמבר 1984 23 בדצמבר 1984 המערך
(8) יוסף בורג Yosef Burg שר לענייני דתות 23 בדצמבר 1984 5 באוקטובר 1986 מפד"ל
10 זבולון המר Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer) שר לענייני דתות 7 באוקטובר 1986 11 ביוני 1990 מפד"ל
11 אבנר שאקי Avner Shaki (cropped) שר לענייני דתות 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 מפד"ל
12 יצחק רבין Yitzak Rabin PD שר לענייני דתות 13 ביולי 1992 27 בפברואר 1995 מפלגת העבודה
13 שמעון שטרית Shitrit שר לענייני דתות 27 בפברואר 1995 18 ביוני 1996 מפלגת העבודה
14 בנימין נתניהו Benjamin-Netanyahu-0026 שר לענייני דתות 18 ביוני 1996 7 באוגוסט 1996 הליכוד
15 אליהו סויסה Emblem of Israel שר לענייני דתות 7 באוגוסט 1996 12 באוגוסט 1997 ש"ס
(14) בנימין נתניהו Benjamin-Netanyahu-0026 שר לענייני דתות 12 באוגוסט 1997 22 באוגוסט 1997 הליכוד
(10) זבולון המר Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer) שר לענייני דתות 22 באוגוסט 1997 20 בינואר 1998 (נפטר) מפד"ל
(14) בנימין נתניהו Benjamin-Netanyahu-0026 שר לענייני דתות 20 בינואר 1998 25 בפברואר 1998 הליכוד
16 יצחק לוי Yitzhak Levy שר לענייני דתות 25 בפברואר 1998 13 בספטמבר 1998 מפד"ל
(15) אליהו סויסה Emblem of Israel שר לענייני דתות 13 בספטמבר 1998 6 ביולי 1999 ש"ס
17 יצחק כהן Yitschak kohen שר לענייני דתות 6 ביולי 1999 11 ביולי 2000 ש"ס
18 יוסי ביילין Yossi Beilin שר לענייני דתות 11 באוקטובר 2000 7 במרץ 2001 ישראל אחת
19 אשר אוחנה Emblem of Israel שר לענייני דתות 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 ש"ס (לא היה חבר כנסת בעת כהונתו)
20 אריאל שרון Ariel Sharon Headshot שר לענייני דתות 28 בפברואר 2003 31 בדצמבר 2003 הליכוד
(17) יצחק כהן Yitschak kohen שר לשירותי דת 14 בינואר 2008 31 במרץ 2009 ש"ס
21 יעקב מרגי Ya'akov Margi שר לשירותי דת 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 ש"ס
22 נפתלי בנט Naftali-Bennett שר לשירותי דת 18 במרץ 2013 14 במאי 2015 הבית היהודי
23 דוד אזולאי David Azulai שר לשירותי דת 14 במאי 2015 30 באוקטובר 2018 (נפטר) ש"ס
- אריה דרעי אריה דרעי 2 מ"מ השר לשירותי דת 30 באוקטובר 2018 1 בינואר 2019 ש"ס
24 יצחק וקנין Yitzhak Vaknin שר לשירותי דת 1 בינואר 2019 מכהן ש"ס

סגני השר

סגן השר תמונה סיעה תחילת הכהונה סוף הכהונה
זרח ורהפטיג Zerach Warhaftig - D709-075 הפועל המזרחי 1953 1954
זרח ורהפטיג Zerach Warhaftig - D709-075 מפד"ל 1956 1958
בנימין שחור Binyamin Shahor.jpeg מפד"ל 1966 1969
חיים דרוקמן Haim Drukman מפד"ל 1981 1982
משה גפני Gafni (cropped) דגל התורה 1990 1992
רפאל פנחסי PikiWiki Israel 34507 People of Israel מפלגת ש"ס 1992 1993
אריה גמליאל Emblem of Israel מפלגת ש"ס 1996 1997
יגאל ביבי Emblem of Israel מפד"ל 1997 1998
אריה גמליאל Emblem of Israel מפלגת ש"ס 1998 1999
יגאל ביבי Emblem of Israel מפד"ל 1999 2000
אלי בן דהן Eli-Ben-Dahan-001 הבית היהודי 2013 2015

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, הממשלה אישרה את פירוק משרד הדתות, באתר ynet, 8 באוקטובר 2003
  2. ^ הדר ליפשיץ וגדעון ספיר "שירותי הדת היהודיים בישראל – דיון נורמטיבי וניהולי לקראת רפורמה" מחקרי משפט כג (1) 117.
  3. ^ דברי הכנסת חוב' י"ד
  4. ^ אורי יבלונקה, אחרי 4 שנים: משרד הדתות מוקם מחדש, באתר nrg‏, 6 בינואר 2008
  5. ^ רוני סופר, הממשלה אישרה: משרד הדתות יוקם לתחייה, באתר ynet, 6 בינואר 2008
  6. ^ אריק בנדר, זעם על הקמת מש' הדתות: זה שוחד לש"ס, באתר nrg‏, 6 בינואר 2008
  7. ^ נוסח ההסכם, סעיפים 16-17
  8. ^ מנהלת זהות יהודית, באתר המשרד לשירותי דת
  9. ^ החלטה מספר 724
  10. ^ חנן גרינווד, ‏אלי לבנון נכנס לתפקידו כראש מנהלת הזהות היהודית, באתר כיפה, 21 באוגוסט 2014
  11. ^ שאול אמסטרדמסקי, רוני זינגר ועמרי מילמן, הפינות החשוכות שמאפשרות שחיתות בתקציב, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2015
  12. ^ אור קשתי, הממשלה תממן תוכנית להגברת ההשפעה של בתי כנסת בקהילה, באתר הארץ, 4 במרץ 2014
27 בפברואר

27 בפברואר הוא היום ה-58 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 307 ימים (308 בשנה מעוברת).

אביגדור אוחנה

אביגדור אוחנה, מנכ"ל המשרד לשירותי דת לשעבר ופעיל מפלגת ש"ס.

כיום, משמש כמנכ״ל ״יוזמת אורות״.

אוחנה, בעל תואר ראשון במינהל עסקים מהקרייה האקדמית קריית אונו ותואר שני במינהל עסקים מטורו קולג', הוסמך לרבנות בבית המדרש הגבוה להוראה שבירושלים. הוא החל לפעול בתנועת ש"ס בשנים הראשונות לקיומה, בהיותו המנכ"ל המייסד של ארגון "בני חיל" של אל המעיין בראשית שנות התשעים להפצת שיעורי תורה בקרב ילדים ונוער.

אוחנה שימש מאוחר יותר סמנכ"ל תנועת ש"ס, יועץ ליו"ר התנועה אלי ישי, עוזר פרלמנטרי, וכן יועץ לראש המועצה המקומית אלעד צביקה כהן. בבחירות לכנסת ה-17 מוקם אוחנה במקום ה-15 ברשימת מועמדי ש"ס לכנסת. בשנים 2006–2008 היה אוחנה יועץ בכיר לשר יצחק כהן שהופקד על המועצה לשירותי דת במשרד ראש הממשלה. לאחר הקמתו של המשרד לשירותי דת, בשנת 2008, מונה אוחנה למנכ"ל המשרד וסיים את תפקידו לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה.

אוחנה

אוחנה הוא שם משפחה של יהודים שמוצאם מארצות ערב, ופירושו "מוכר חינה" או בברברית - "בן חנה".

האם התכוונתם ל...

אלחנן גלט

אלחנן גלט (נולד ב-17 באוקטובר 1960, כ"ו בתשרי ה'תשכ"א) הוא מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בשנים 2015-2013 היה מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

דת בישראל

הדת בישראל הוא שם כולל לפעילות הדתית במסגרת הקבוצות הדתיות השונות הפועלות במדינת ישראל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2012, התפלגות אזרחי ישראל לקבוצות לפי דת היא 75.1% יהודים, 17.4% מוסלמים, 2% נוצרים, 1.6% דרוזים והשאר 3.9% חסרי דת. חלוקה זו איננה מעידה על מידת הדבקות בדת אלא השתייכות לקבוצה המאופיינת על ידי דת. למשל, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה נכון ל-2012: 43% חילונים, 23% מסורתיים, 15% מסורתיים - דתיים, 10% דתיים, ו-9% חרדים.

במשך עשרות שנים פעל בישראל משרד הדתות, שעסק בשירותי דת לבני כל הדתות. משרד זה פורק בתקופת ממשלת שרון השנייה וסמכויותיו פוזרו בין משרדי הממשלה השונים. בשנת 2008 הוקם המשרד לשירותי דת, אליו הוכפפה הרשות הארצית לשירותי דת, העוסקת בענייני המועצות הדתיות וקבורה יהודית בלבד.

דתות

האם התכוונתם ל...

הרשות הארצית לשירותי דת

הרשות הארצית לשירותי דת פועלת במסגרת המשרד לשירותי דת.

הרשות הוקמה כאגף במשרד ראש הממשלה, לאחר פירוק משרד הדתות ב-31 בדצמבר 2003.

הרשות קיבלה את מרבית הסמכויות שהיו בידי משרד הדתות, ובהן: פיקוח על מועצות דתיות, חברות קדישא, בתי עלמין, כשרות, עירובין ומקוואות. בראש הרשות עומד אביגדור אוחנה.

לאחר בחירות 2006, הוחלט על מינוי ח"כ יצחק כהן (ש"ס) כשר במשרד ראש הממשלה, הממונה על הרשות הארצית לשירותי דת.

ב-14 בינואר 2008 אישרה הכנסת את הקמתו של המשרד לשירותי דת, בראשותו של השר יצחק כהן, והרשות הארצית לשירותי דת הועברה למשרד זה.

ועדת הפנים והגנת הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

בשבע הכנסות הראשונות נקראה הוועדה "ועדת הפנים". הוועדה המסדרת של הכנסת השמינית החליטה לשנות את שמה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. שינוי השם לא עוגן בתקנון הכנסת, אך הוא נותר בעינו גם בכנסות הבאות אחריה. עם שינוי שמו של המשרד לאיכות הסביבה למשרד להגנת הסביבה בשנת 2006, החליטה הכנסת ה-17 להתאים גם את שם הוועדה, והוא שונה לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

חברה קדישא

חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה - חבורה העוסקת בקדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת, או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות. איזכור לחברה זה מופיע כבר בתלמוד. במסורת היהודית הדבר מכונה "חסד של אמת" שכן מת לא יכול לגמול טובה למטפליו. בקהילות התקיימו בעבר גם ארגוני חסד אחרים שנודעו כ"חברה קדישא" – לחינוך יתומים, טיפול בחולים וכיוצא בזה – אך השם מזוהה כמעט בלעדית עם האחראים על הקבורה.

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר. טבילה במים היא השלב העיקרי (ולעיתים הבלעדי) במרבית תהליכי הטהרה מטומאות שונות, ובנוסף היא חלק מתהליך הכשרת הכלים ומתהליך הגיור. טבילה נעשית במקווה, מעיין, ימים, אגמים, נהרות ובארות, אך לא במים שאובים.

בזמננו כאשר אין נהוגות הלכות טומאה וטהרה, מחמת העדר אפר פרה אדומה טבילה משמשת בעיקר כחלק מתהליך היטהרות האשה מטומאת נידה במסגרת הלכות טהרת המשפחה, כחלק בלעדי בהכשרת כלי אכילה חדשים שיוצרו על ידי גויים, כחלק מתהליך הגיור ובנוסף כדרך להטהר מטומאת בעל קרי לעולי הר הבית בטהרה, וכמידת חסידות לגברים שונים המעוניינים בכך.

בתורה מופיעים מקרים רבים של טומאה המצריכים טבילה כחלק מתהליך הטהרה, בהם: נידה, מי שפלט נוזל זרע, מי שנגע במת, ועוד. ישנם גם מקרים בהם לא קודמת טומאה למצוות הטבילה, לדוגמה במקרה של גיור, של טבילת כלים שהיו בבעלות גוי, והטבילות שטובל הכוהן הגדול לפני שלבים שונים של עבודתו ביום כיפור.בימינו חובת הטבילה מוטלת בעיקר על נשים נשואות, כדי להיטהר מנידתן ולקיים יחסי אישות. רוב הטבילות נעשות במקווה ייעודי, אבל ניתן לטבול גם במקווי מים טבעיים כימים ואגמים.

מועצה דתית

מועצה דתית היא רשות ממלכתית, אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל. פעילות המועצה הדתית משתרעת על פני תחומים רבים בחיי הקהילה כגון: כשרות, נישואין, קבורה, מקוואות, פעילות תרבות תורנית, עירובין ועוד. מדינות דמוקרטיות רבות מעניקות לעדות דתיות תמיכה תקציבית ומעמד רשמי, אך מדינת ישראל היא היחידה המספקת שירותי דת באופן אקטיבי ובאמצעות גופים ציבוריים ייחודיים שהוקמו לשם כך. במסגרת המועצה הדתית פועל רב העיר המהווה את הסמכות ההלכתית על המועצה הדתית, כאשר לעיתים, בהתאם לגודל הרשות המקומית, ממונים לעיר שני רבנים: אשכנזי וספרדי.

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.

בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 21 שרים, כאשר שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שלאחר מכן התפלגה לימין החדש), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.

במהלך כהונתה בתקופת הכנסת העשרים כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה: צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם; ובתפקיד ראש האופוזיציה: יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה). זאת עקב פיזור הכנסת ה-21 בטרם הביעה את אמונה בממשלה חדשה, והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר עד לאחר השבעת הכנסת העשרים ושתיים לאחר שנערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים. חלק קטן ממקומות אלה נקבע בתקנות שהותקנו מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים ומטופל בהתאם לתקנות אלה. חלק מאתרים אלו מקודש גם לדתות אחרות. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים ועל פי ההלכה לקדושתו של הר הבית משמעויות רבות גם כיום.

מקומות רבים מקודשים בשל האישיות הקבורה בהם, ולעיתים בזיהוי שונה של הקבור במקום. מרבית המקומות הקדושים הם קברי צדיקים הנמצאים בגליל. חלקם מיוחס לתקופת האבות, ומרביתם מתקופת התנאים. המאוחר שבאתרים אלה הוא קבר השל"ה.

משה ארבל

משה ארבל (נולד ב-26 בדצמבר 1983, כ"א בטבת ה'תשמ"ד) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס. בעבר היה מנכ"ל מכון כתר שלום להוצאת כתבי הרב שלום משאש. ארבל עורך דין במקצועו והיה היועץ המשפטי של מפלגת ש"ס, וראש המטה של שר הפנים אריה דרעי.

עודד פלוס

עודד פלוס (נולד ב-27 בפברואר 1960, כ"ט בשבט ה'תש"כ) משמש כמנכ"ל המשרד לשירותי דת מיוני 2015.

עמותת עתים

עמותת עתים הוקמה בשנת 2002 על ידי הרב ד"ר שאול פרבר, עו"ד שלומית טור-פז ומיכה רואי, והיא מספקת סיוע והכוונה לנתקלים בקשיים במפגש עם שירותי הדת בישראל, כלומר: הרבנות הראשית לישראל, מועצות דתיות מקומיות, אגף הגיור, חברה קדישא ועוד. תחומי העיסוק של העמותה הם בין השאר: ברית מילה, נישואין, בירור יהדות, קבורה, גיור, מקוואות, מעמד אישי ויוחסין.

העמותה מפעילה מרכז סיוע המספק מענה לאלפי פונים בשנה, באמצעות מתן מידע מדויק ומעודכן, סיוע בניווט בנבכי הבירוקרטיה, ביאור בקשות, תיווך, ייצוג, ופועלת לקיצור תהליכים ולפתרון בעיות סבוכות.

לצד הסיוע לציבור במקרים פרטיים, פועלת העמותה לקידום מדיניות ציבורית ומשפטית, באמצעות הצעות חקיקה, פניה לערכאות משפטיות ופרסום דו"חות מעקב - זאת במטרה להשפיע על פני הממסד הדתי ולשנות את אופן התנהלותו לטובת הציבור.

בשנת 2015 הובילה עתים, יחד עם קבוצת רבנים מובילים מקרב הציונות הדתית, את הקמת 'גיור כהלכה', בית דין אורתודוקסי עצמאי לגיור, שהפך מאז לבית הדין הגדול בישראל לגיור קטינים.

קבורה

קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה. הדבר נעשה על ידי חפירת בור באדמה, הנחת המת בתוכו ומילוי הבור מחדש באדמה שהוצאה מתוכו. לרוב, מעל הבור מוצבת מצבה הנושאת פרטים על הקבור. הקבורה נהוגה בתרבויות רבות.

קבורה אזרחית בישראל

קבורה אזרחית בישראל היא קבורה שאינה מתבצעת על ידי גופי קבורה דתיים, הפועלים לפי ההלכה (כפי שנעשה במרבית בתי הקברות בישראל), אלא מתבצעת על פי השקפת העולם והאמונה של המנוח ובני משפחתו. קבורה אזרחית אינה בהכרח קבורה חילונית, והיא יכולה לכלול מרכיבים מהקבורה האורתודוקסית, הקונסרבטיבית, החילונית וכל שילוב אחר.

שדה נחום

שְׂדֵה נַחוּם הוא קיבוץ השוכן בבקעת בית שאן, ונמנה עם יישובי מועצה אזורית עמק המעיינות. הקיבוץ נקרא על שם גרעין המייסדים - "השדה" - ועל שמו של נשיא ההסתדרות הציונית העולמית נחום סוקולוב, שנפטר זמן קצר לפני הקמת היישוב.

משרדי ממשלות ישראל
משרד ראש הממשלהמשרד האוצרמשרד האנרגיהמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוי והשיכוןמשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד ירושלים ומורשתמשרד הכלכלה והתעשייהמשרד המדע והטכנולוגיההמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברהמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםמשרד העלייה והקליטהמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגלילהמשרד לשוויון חברתי • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורימשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד התפוצותמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורט

משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד האספקה והקיצובמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורףמשרד ההסברה

סמל מדינת ישראל
שרי הדתות בממשלות ישראל
שרי הדתות (1948–2003) יהודה לייב מימוןחיים משה שפיראיעקב משה טולידאנוזרח ורהפטיגיצחק רפאלחיים יוסף צדוקאהרן אבוחציראיוסף בורגשמעון פרסזבולון המראבנר שאקייצחק רביןשמעון שטריתבנימין נתניהואלי סויסהיצחק לוייצחק כהןיוסי בייליןאשר אוחנהאריאל שרון סמל מדינת ישראל
השרים לשירותי דת
(2008 ואילך):
יצחק כהןיעקב מרגינפתלי בנטדוד אזולאייצחק וקנין

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.