המשרד לשירותים אסטרטגיים

Office of Strategic Servicesראשי תיבות: OSS; בעברית: המשרד לשירותים אסטרטגיים) היה ארגון הביון, המודיעין הצבאי והמבצעים המיוחדים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

ראשיתו של המשרד בשנת 1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני ממשל המדינה. כחצי שנה לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה החליט הנשיא פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות האויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן. דונובן היה פרקליט מצליח וחבר אישי של רוזוולט, אשר שימש במלחמת העולם הראשונה כמפקד גדוד בחטיבת החי"ר ה-69 של המשמר הלאומי, ובהמשך מונה למפקד החטיבה בדרגת קולונל. על פועלו במלחמת העולם הראשונה הוענקו לדונובן מדליית הכבוד, צלב השירות המצוין ועיטור לב הארגמן[1].

עם מינויו הועלה דונובן לדרגת גנרל[2]. בשיא תקופתו מנה הארגון שבראשו עמד כ- 12,000 אנשי צוות. בין היתר הפעיל הארגון סוכני שטח, אשר הצניח ברחבי אירופה. הסוכנים, אשר פעלו במסגרת מבצע ג'דבורו, על שום העיר ג'דבורו שבסקוטלנד שבסמוך לה הוכשרו הסוכנים, שימשו כקציני קישור למחתרות כמו המחתרת הצרפתית וגייסו סוכנים ומרגלים. כמו כן פעלו כיחידות קומנדו וביצעו פשיטות על מטרות צבאיות של גרמניה הנאצית. אנשי המשרד עברו הכשרה נרחבת בתחומים כגון: לוחמת גרילה, חבלה, קומנדו ולוחמה זעירה.

לזכות המשרד נזקפו הצלחות רבות בתחום המודיעין. בין היתר ניתן למנות את גיוס מדענים העוסקים בפיתוח האטום, הפעלת הסוכן פריץ קולבה, אשר סיפק מידע על מרגלים גרמנים ועל מטוס הסילון הגרמני החדשני מסרשמיט 262 וכן את הקמתו של כוח של לוחמי גרילה עליו פיקדו אנשי המבצעים של המשרד במערכה על בורמה. כמו כן ביצעו אנשי המשרד במהלך המלחמה גם את מבצע פייפרקליפ לגיוס מדענים גרמנים וסובייטים.

הארגון פורק בתום המלחמה, ב-20 בספטמבר 1945. בין האישים שעבדו בשירות המשרד היו בין היתר אלן דאלס וויליאם קולבי (אשר שירתו בהמשך כראשי ה-CIA), ל. פלטשר פראוטי, באד שולברג, ולטר לנגר, קרל צוקמאייר, ברינגטון מור, אהרון בנק (איש צוותי הג'דבורו אשר פיקד על קבוצת הכוחות המיוחדים הראשונה), אריק אריקסון.

לאחר פירוק הארגון החליט הנשיא הארי טרומן, בשנת 1947, להקים את סוכנות הביון המרכזית, כסוכנות האמונה על הריגול המודיעיני של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף מידע ביטחוני מחוץ לגבולות ארצות הברית. המשרד היווה את הבסיס להקמתן של יחידות כוחות מיוחדים רבות ובהן הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, האגף לפעולות מיוחדות ואריות הים.

בשנת 1992 נחנכה אנדרטה לחללי המשרד, שהוקמה במטה סוכנות הביון המרכזית במדינת וירג'יניה.

במרץ 2018 העניק הקונגרס האמריקאי את מדליית הזהב של הקונגרס לכבוד אנשי הארגון.[3]

המשרד לשירותים אסטרטגיים
Office of Strategic Services
OSS
סמל ה-OSS
מידע כללי
תחום שיפוט ארצות הברית  ארצות הברית
הקמה 13 ביוני 1942
פירוק 20 בספטמבר 1945
סוכנות מחליפה סוכנות הביון המרכזית
ראש גנרל ויליאם ג'יי. דונובן
מטה מרכזי וושינגטון די.סי, מרילנד, ארצות הברית
תקציב חסוי
Donovan reviews OGs
גנרל ויליאם ג'יי. דונובן סוקר מסדר של אנשי מבצעים בקבוצה מיוחדת במרילנד בטרם יצאו לסין בשנת 1945.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ויליאם קולבי, "המודיעין האמריקני לפני ה 11- בספטמבר", מבט מל"מ, גיליון 29, מאי 2002, עמוד 18.
  2. ^ אמיר אורןשיטת אולמרט ומלחה"ע ה-2, באתר הארץ, 15 ביולי 2012.
  3. ^ Congressional Gold Medal Awarded to CIA’s Predecessor, OSS, אתר ה-CIA
אדוארד שולטה

אדוארד שוּלְטה (בגרמנית: Eduard Schulte‏; 4 בינואר 1891 - 6 בינואר 1966) היה תעשיין גרמני אנטי-נאצי שנמנה עם הראשונים שהביאו לידיעת בעלות הברית בזמן השואה את עובדת ההשמדה הטוטלית של יהודי אירופה.

אירו סארינן

אירו סארינן (בפינית: Eero Saarinen;‏ 20 באוגוסט 1910 - 1 בספטמבר 1961), אדריכל ומעצב פיני-אמריקאי נודע במאה ה-20. סארינן השתייך לסגנון המודרניזם נודע בעיקר בעיצובים חלקים ונקיים בעלי צורות עקמומיות וקונסטרוקטיביות.

אלן דאלס

אלן וולש דאלס (באנגלית: Allen Welsh Dulles;‏ 23 באפריל 1893 - 29 בינואר 1969) היה איש מודיעין אמריקאי, היה מעורב במבצעים חשאיים במלחמת העולם השנייה, ובמבצעי ריגול במהלך המלחמה הקרה. כן היה חבר בוועדת וורן לחקר רצח קנדי.

אריק אריקסון (מרגל)

אריק אריקסון המכונה "האדום". (1889 - 24 בינואר 1983). איש עסקים שוודי-אמריקאי אשר בעת מלחמת העולם השנייה שהה בגרמניה בכיסוי של קשירת קשרים עסקיים עם הנאצים, בעוד שלמעשה ריגל לטובת בעלות הברית. נחשב לבוגד עד שלאחר המלחמה נתגלתה שליחותו האמיתית.

אריק אריקסון היה תעשיין שוודי, נולד בשנת 1889 בארצות הברית. חניך אוניברסיטת קורנל, ממנה קיבל תואר מהנדס.

בשנות העשרים של המאה ה-20 עבד במספר חברות נפט במזרח הרחוק, כשבסיסו הקבוע הוא בשנחאי.

בשנת 1936 הגיע אריקסון לסטוקהולם במסגרת עסקיו. בהיותו בשוודיה ויתר על אזרחותו האמריקנית וקיבל את האזרחות השוודית.

מבסיסו בשוודיה קיים אריקסון קשרי עסקים עם חברות גרמניות וקשר קשרים עם תעשיינים גרמניים, שחלקם היו חברי המפלגה הנאצית. הדבר הגיע לידיעת המודיעין האמריקאי, וזה קשר בשנת 1939 קשר עם אריקסון בשוודיה והציע לו לפעול בשירותו ולדווח על תעשיית הדלק הגרמנית. אריקסון נתן את הסכמתו והופגש עם אנשי "המשרד לשירותים אסטרטגיים", ארגון הביון שקדם ל־CIA. אריקסון עבר אימון מקוצר בצילום והצפנה, ויצא לגרמניה, בכיסוי של אוהד הנאצים, במטרה לאסוף מודיעין על תעשיית הדלק, ובעיקר הדלק הסינתטי, בגרמניה. הצגתו כאוהד הנאצים הייתה כה משכנעת עד שידידו ומכריו ראו בו משתף פעולה.

חשיבות שליחותו של אריקסון הייתה בכך שאחת מנקודות התורפה של גרמניה במלחמה הייתה המחסור בדלק. התעשייה הגרמנית תחת ניהולו של אלברט שפר בנתה מפעלים לייצור דלק סינתטי וכוחות בעלות הברית נזקקו למידע על אתרי הייצור, במטרה להפציצם מן האוויר.

בין השנים 1941 ל-1944 נסע אריקסון מספר פעמים לגרמניה. המידע שאריקסון אסף, בעזרת סייענים שגייס מבין אנשי עסקים גרמניים, היה בעל חשיבות רבה לבעלות הברית. כמו כן, נטל אריקסון חלק בתוכנית "Project Safehaven" של ה־O.S.S שנועדה לאתר העברות של זהב על ידי הנאצים לשווייץ ולמדינות נייטרליות אחרות, על מנת שיעמוד לרשותם בארצות מקלט בתום המלחמה. בנוסף למידע הרב שהעביר אריקסון על תעשיית הדלק הסינתטי בגרמניה, הוא הצליח לספק במסגרת תוכנית זו גם מידע רב על הזהב הגרמני.

במסגרת סיפור הכיסוי שלו, יצר אריקסון קשרים עם אישים גרמניים בעלי מעמד ואף קשר קשרים רומנטיים עם נשות חברה גרמניות. הוא נכלל ברשימה השחורה האמריקאית כאוהד הנאצים. רק לאחר המלחמה נתגלתה האמת כאשר הניו יורק טיימס יצא ב-3 ביוני 1945 בכותרת "שוודי פרו־נאצי, אשר במשך 3 שנים הופיע ברשימה השחורה של ארצות הברית, העביר נתונים סודיים על מפעלי הדלק הגרמניים".

בשנת 1958 פרסם סופר יהודי בשם אלכסנדר קליין את סיפורו האמיתי של אריקסון בספר בשם The Counterfeit Traitor. הספר הוסרט לסרט בעל שם זה בשנת 1962 (בגרסה העברית: "הבוגד שלא בגד" ), בהשתתפותם של ויליאם הולדן ולילי פלמר.

אריק אריקסון נפטר ב־24 בינואר 1983 בשוודיה.

ארתור גולדברג

ארתור ג'וזף גולדברג (באנגלית: Arthur Goldberg;‏ 8 באוגוסט 1908 - 19 בינואר 1990) היה פוליטיקאי ומשפטן יהודי אמריקאי, אשר היה מזכיר העבודה האמריקני, שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית ושגריר ארצות הברית באו"ם.

באד שולברג

סימור וילסון "באד" שולברג (באנגלית: Seymour Wilson Schulberg‏; 27 במרץ 1914, ניו יורק - 5 באוגוסט 2009, לונג איילנד) היה סופר ותסריטאי יהודי-אמריקאי. התפרסם בעיקר בזכות הרומן "מה מריץ את סמי?" משנת 1947, והתסריטים שכתב לסרטיו של איליה קאזאן, "חופי הכרך" ו"פנים בקהל".

ג'וליה צ'יילד

ג'וליה צ'יילד (באנגלית: Julia Child;‏ 15 באוגוסט 1912 - 13 באוגוסט 2004) הייתה שפית, אישיות טלוויזיונית אמריקאית שהציגה לאמריקאים את המטבח הצרפתי וטכניקות בישול באמצעות ספרי הבישול ותוכניות הטלוויזיה שלה. צ'יילד אחראית למהפכה בהערכת האוכל בארצות הברית בשנות השישים של המאה ה-20. ספריה הרבים, המציגים את אושיות המטבח הצרפתי, נהפכו לקאנוניים בתחום.

גסטפו

גסטפו (מגרמנית: Gestapo, ראשי תיבות של Geheime Staatspolizei להאזנה (מידע • עזרה)) הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית. אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית - תחילה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.

הרברט מרקוזה

הרברט מרקוזה (בגרמנית: Herbert Marcuse;‏ 19 ביולי 1898 – 29 ביולי 1979) היה פילוסוף, סוציולוג ותאורטיקן פוליטי יהודי-גרמני. השתייך לאסכולת פרנקפורט (קבוצת הוגים נאו-מרקסיסטים שהתרכזה סביב המכון למחקר חברתי, בראשות מקס הורקהיימר). מרקוזה ראה עצמו כמרקסיסט, אך לא כמרקסיסט-אורתודוקסי.

וולט רוסטו

וולט ויטמן רוֹסטוֹ (באנגלית: Walt Whitman Rostow, ידוע גם כוולט רוסטו או וו.וו. רוסטו; 7 באוקטובר 1916 - 13 בפברואר 2003) היה כלכלן ותאורטיקן פוליטי יהודי-אמריקאי אשר שימש כיועץ לביטחון לאומי ה-7 של ארצות הברית, והיהודי הראשון בתפקיד זה, תחת הנשיא לינדון ג'ונסון, בין השנים 1966–1969.

ויליאם דונובן

מייג'ור גנרל ויליאם ג'וזף דונובן (William Joseph Donovan;‏ 1 בינואר 1883 – 8 בפברואר 1959) היה ראש המשרד לשירותים אסטרטגיים במלחמת העולם השנייה.

דונובן לחם במלחמת העולם הראשונה כמפקד גדוד בחטיבת החי"ר ה-69 של המשמר הלאומי, ובהמשך מונה למפקד החטיבה בדרגת קולונל. על פועלו במלחמת העולם הראשונה הוענקו לו מדליית הכבוד, צלב השירות המצוין ועיטור לב הארגמן.

בשנת 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות האויב. בראש המשרד הועמד דונובן, אשר היה פרקליט מצליח וחבר אישי של רוזוולט. עם מינויו הועלה דונובן לדרגת מייג'ור גנרל.

לאחר מותו בשנת 1959 נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

ויליאם קולבי

ויליאם איגן קולבי (באנגלית: William Egan Colby; ‏4 בינואר 1920 – 27 באפריל 1996) הוא פעיל ציבור אמריקאי, שכיהן כראש ה-CIA בין השנים 1973–1976 תחת נשיאי ארצות הברית ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד.

ויליאם קייסי

ויליאם ג'וזף קייסי (באנגלית: William Joseph Casey; ‏13 במרץ 1913 – 6 במאי 1987) משרת ציבור אמריקאי, שכיהן כראש ה-CIA בין השנים 1981 – 1987 תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן.

ולטר לנגר

ולטר צ'ארלס לנגר (אנגלית: Walter Charles Langer;‏ 5 בפברואר 1899 - 4 ביולי 1981), פסיכואנליטיקאי אמריקאי ממוצא גרמני. נודע בכך שחזה את התאבדותו של אדולף היטלר.

לואיס בלומפילד

לואיס מורטימר בלומפילד (באנגלית: Louis Mortimer Bloomfield; ‏1906–1984) היה עורך דין, איש עסקים ופילנתרופ ציוני, יהודי קנדי.

מבצע מהדק נייר

מבצע מהדק נייר (פייפרקליפ; באנגלית: Operation Paperclip) הוא שמו של מבצע שביצעו אנשי המשרד לשירותים אסטרטגיים של ממשלת ארצות הברית מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. מטרת המבצע הייתה לאתר ולגייס מדענים בכירים נאצים בגרמניה, בברית המועצות ובמדינות נוספות, כדי לשלב אותם במחקרים בארצות הברית, בתקופת המלחמה הקרה.

מדענים אלה תרמו לתוכנית החלל האמריקאית, אך גם למחקרים פסיכיאטריים כדוגמת פרויקט MKULTRA.

המדענים, שחלקם השתתפו בפשעי המלחמה של הנאצים, הביאו איתם בדרך כלל גם חברים ובני משפחה.

מרלן דיטריך

מאריה מגדלנה ("מַרְלֵנֶה") דיטריך, הידועה יותר כמרלן דיטריך (Marlene Dietrich) ‏(27 בדצמבר 1901 - 6 במאי 1992) הייתה שחקנית קולנוע וזמרת ילידת גרמניה. דיטריך נשארה פופולרית לאורך הקריירה שלה על ידי גילום מגוון רחב של דמויות. במהלך שנות ה-20 היא שיחקה בתיאטרון ובסרטים אילמים. הופעתה בסרטו של הבמאי יוזף פון שטרנברג, "המלאך הכחול", בתור "לולה-לולה" זיכתה אותה בהצלחה בינלאומית וחוזה עם חברת ההפקה, "פרמאונט". סרטים כמו "שנגחאי אקספרס" ו"תשוקה" ביססו את מעמדה בהוליווד כאחת השחקניות המרוויחות ביותר בתקופתה. בשנת 1939 דיטריך קיבלה אזרחות אמריקאית, ובמהלך מלחמת העולם השנייה היא התנדבה לבדר חיילים בשדות הקרב. למרות הופעותיה בסרטים, במהלך שנות ה-50 עד ה-70 היא בעיקר התמקדה בקריירת המוזיקה שלה.

ב-1999, מכון הסרטים האמריקאי דירג אותה כשחקנית התשיעית הטובה ביותר בכל הזמנים.

סם אמת

סם אמת הוא כינוי למגוון חומרים כימיים המשמשים למטרת השגת מידע מדויק מאדם המסרב לתת אותו באופן חופשי או רצוני, לרוב על ידי חוקרי משטרה או מודיעין צבאי מנחקרים או שבויים.

סמים שבהם נעשה שימוש למטרה זו כוללים אתנול (הידוע פשוט כ"אלכוהול"), סקופולמין (Scopolamine), והחומר המרדים סודיום תיופנטל (הידוע יותר בכינוי "סודיום פנטוטל") - סמי הרגעה המשבשים את כושר השיפוט והיכולות הקוגניטיביות המרכזיות. בספר 'תחנת וושינגטון' (Washington Station) שנכתב על ידי סוכן ק.ג.ב. לשעבר שהוצב בוושינגטון הבירה מתואר השימוש שנעשה באלכוהול טהור על מנת לוודא שסוכנים סובייטים לא נחשפו על ידי שירותי הביון הנגדי האמריקאי.

גם הקנאביס שימש את המשרד לשירותים אסטרטגיים (סוכנות המודיעין של ארצות הברית) כסם אמת במהלך מלחמת העולם השנייה.

בעוד שתיאורים בדיוניים על חקירות מודיעין מעניקים לסמים אלו יכולות כמעט מיסטיות, המידע שמושג במציאות באמצעות סמי אמת הוכח כבלתי מהימן במקרים רבים כאשר הנחקרים ערבבו בין עובדות לעובדות דמיוניות. האפקט שמושג על ידי הסם נשען במידה רבה על אמונת הנחקר שהוא אינו יכול לשקר בעודו נתון תחת השפעת הסם.

במהלך שנות התשעים הסמים שהוזכרו לעיל שימשו בקנדה לצורך אבחון חולי סכיזופרניה ופרנויה קיצונית שהיה קושי לשכנעם לדבר.

השימוש בסמי אמת ירד לממדים זניחים אולם נבחן מחדש לאחר פיגועי 11 בספטמבר. ייתכן שלשירותי מודיעין שונים יש סמי אמת אפקטיביים יותר מהסמים הנפוצים שהוזכרו כאן, אם כי טענה זו נחשבת לבלתי-סבירה על ידי מומחים לסמי הרגעה (שלהם ההשפעות הקרובות ביותר להשפעות של סמי אמת בשימוש היום-יומי).

פריץ קולבה

פריץ קולבה (גרמנית: Fritz Kolbe; ‏25 בספטמבר 1900 - 16 בפברואר 1971) היה דיפלומט גרמני אשר הפך למרגל החשוב ביותר לטובת ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.