המשכן לאמנויות הבמה

המשכן לאמנויות הבמה או מרכז גולדה על שם גולדה מאיר הוא מרכז תרבות ציבורי גדול בו שוכנים שני מוסדות תרבות ישראלים חשובים - האופרה הישראלית החדשה ותיאטרון הקאמרי. המשכן ממוקם בשדרות שאול המלך בתל אביב. מנהל הקמת הבניין היה אורי עופר. הוא נחנך ב-23 באוקטובר 1994 כחלק ממתחם התרבות השני של העיר, בנוסף למתחם הבימה. המשכן שוכן לצד ספריית בית אריאלה ומוזיאון תל אביב לאמנות ומסיים את רצף מבני הציבור של הרחוב. מנהל המשכן בשנתו הראשונה היה אורי עופר.

המשכן לאמנויות הבמה
Tel Aviv Performing Arts 03
מידע על המבנה
מדינה ישראל  ישראל
קואורדינטות 32°04′35″N 34°47′08″E / 32.0764°N 34.7855°E
www.israel-opera.co.il/eng/
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain
 
המשכן לאמנויות הבמה
המשכן לאמנויות הבמה
KING-SHAUL-STabs
מראה המשכן והשדרה
Tel Aviv Performing Arts 05
האכסדרה הפנימית של בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
The Tel Aviv performing arts centre
אולם בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')

אדריכלות

מנהל המשכן הראשון אורי עופר כתב ביחד עם יועצים בתחומים שונים את הפרוגרמה להקמת המבנים. הבניין תוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר אשר היה בשנות ה-50 גם שותף לתכנון היכל התרבות יחד עם אביו, זאב רכטר, והאדריכל דב כרמי. בתכנון המשכן גם היה שותף בנו, אמנון רכטר אשר השלים אף בעצמו את אולם הקאמרי, ובכך מהווה למעשה שושלת האדריכלים של משפחת רכטר אחת המשפיעות ביותר בנוף האדריכלי של מבני התרבות בישראל. המבנה מהווה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה המאוחרת של האדריכלות בתל אביב על אף שגם כלפי תכנונו הושמעו ביקורות לא מעטות.

המבנה בנוי מארבעה אגפים התוחמים כיכר פנימית ריבועית. הכניסה אל הכיכר הפנימית היא דרך שתי כניסות גדולות בעלות מימד ציבורי מהרחוב ודרך עורפית נוספת בחלק הצפוני המחוברת אל גן. הגן הנמצא מצפון לבניין הספרייה ממשיך ממזרח את רחבת מוזיאון תל אביב וכמו כן ממשיך צפונה במפלס מוגבה החוצה את רחוב ברקוביץ' ומתחבר אל גן דובנוב הנמצאת ברחוב דובנוב, סמוך לקריית מאיר. בצד הדרומי והמערבי של הכיכר נמצאים שני מבנים קטנים בהם בתי קפה ומשרדים שונים ומן הצד המערבי והצפוני כניסות אל הפואייה המפואר ובעל העיצוב החדשני אשר ממנו נכנסים אל אולמות המופעים. לאורך כל הצד המערבי של הקומפלקס נמצאים גושי הבינוי הגדולים הכוללים את שני האולמות המרכזיים עם מגדלי הבמה שלהם ואת כל הפונקציות המנהלתיות של המשכן הפונות לכיוון רחוב לאונרדו דה וינצ'י.

הפואייה המשותף לאולם האופרה, לאולם התיאטרון ולאולם קונצרטים נוסף, או "אכסדרת בית האופרה" כפי שגם נקרא, בנוי ממספר מפלסים הכוללים בין השאר גשרים דמויי גלים ואלמנטים אדריכליים נוספים בחלל המבנה, אשר עיצובו זכה לביקורות חיוביות רבות. הוא עוצב על ידי המעצב רון ארד במסגרת החלל הכללי שהוגדר על ידי התכנון האדריכלי הכולל. העיצוב כולל רצועות מתפתלות של בטון ופלדה וקיר ברונזה המשתלבים גם בעיצוב בית הקפה שבתוכו ובכניסות אל האולמות עצמם. בכל צידו המזרחי של החלל קיר מסך גדול המשקיף את הרחבה המרכזית של המשכן. ללא קשר לאולמות המופעים, מתקיימים בחלל הפואייה כמו גם בכיכר הפנימית של הקומפקל אירועים ציבוריים שונים מעת לעת בהם תערוכות אמנות המציגות יצירות שונות גם במפלסים העליונים. באוקטובר 2005 גם נחנכה בפואייה "פינת המייסדים" - קיר בו מונצחים מקימי האופרה הישראלית החדשה.

באולם האופרה נבנתה פונקציה מיוחדת המאפשרת שינויים בגודלו. הותקנה בו מערכת של פאנלים אקוסטיים מתקפלים המאפשרים את סגירתו של היציע העליון. האולם מוקטן בזמן קונצרטים ומופעים עם מעט אנשים כדי לא ליצור תחושה של אולם ריק וכמו כן משפרים את תכונותיו האקוסטיות של האולם. עם זאת על האולמות, על אף שבתכנונם שולבו יועצי אקוסטיקה רבים ועל אף ניסיונו העשיר של משרד רכטר אדריכלים בתכנון תיאטראות, נמתחו ביקורות רבות בשל ליקויים פונקציונליים ובעיות אקוסטיות שונות. כמו כן, העמדת מושבים באופן מדורג אך מסובב ישירות אל הבמה ביציעים הצדדים של אולם הקאמרי, באופן שהיושבים בהם יושבים למעשה לבד, ולא לצד אדם אחר, נחשבים נקודת חולשה נוספת של המשכן.

באוקטובר 2016 נקרא משכן האופרה במשכן על שמו של שלמה להט.

יעקב רכטר בעצמו התייחס לתפישה העומדת מאחורי תכנון הקומפלקס באופן הבא:

"...המשכן מנסה לתת ביטוי אדריכלי לשילוב בין הרצון להציב בעיר מבנה בעל נוכחות ציבורית מרשימה, לבין אופייה הבלתי פורמלי ונעדר המונומנטליות של תל אביב. עקרונית משתלב הבניין בקנה המידה של הבניינים הקיימים בסביבה, בין אם אלה בנייני המגורים ברחוב לאונרדו דה וינצ'י, או מבני הספרייה והמוזיאון. שערי הכניסה מחד ומגדל הבמה מאידך, הם המרכיבים היחידים החורגים מקנה המידה של הסביבה ומעניקים למבנה מידה ניכרת של נוכחות ציבורית, כיאה לתפקידו כמרכז חשוב במרקם העירוני.
אולם האופרה במשכן האמנויות איננו מנסה להיות דומה לאולם אחר. הוא נעדר לחלוטין ציטטות מן העבר ומנסה להיות מקום חגיגי ומרגש ועם זאת שקט ומאופק, שאינו משתלט על העשייה האמנותית המתרחשת על הבמה אלא תומך בה... עיצוב המרכיבים השונים של הגדרת חלל האולם קשור קשר אמיץ עם צורכי הבמה והאקוסטיקה."[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המשכן לאמנויות הבמה - היסטוריה ואדריכלות(הקישור אינו פעיל, 30.03.2018)
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.

תמונה פנורמית של המשכן לאמנויות הבמה
תמונה פנורמית של המשכן לאמנויות הבמה
אורי עופר

אורי עופר (נולד ב-14 ביוני 1937) הוא יועץ תיאטרון מקצועי, מפיק מופעי תרבות גדולים, לשעבר המנהל הכללי של התיאטרון הקאמרי, ומיוזמי ומייסדי האופרה הישראלית החדשה והמשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ומנהלם הראשון.

אמנון רכטר

אמנון רכטר (נולד ב-1 בספטמבר 1958) הוא אדריכל ישראלי.

דה-קונסטרוקטיביזם

דה-קונסטרוקטיביזם הוא סגנון באדריכלות שהתפתח מתוך האדריכלות הפוסט מודרנית בשנות ה-80. סגנון זה נשען ברובו על תפיסות הדקונסטרוקציה, תאוריה פילוסופית שפיתח הפילוסוף ז'אק דרידה, ומתאפשר בין השאר בזכות טכנולוגיות בנייה ותכנון חדשניות.

האופרה הישראלית החדשה

האופרה הישראלית החדשה נוסדה בשנת 1985 ופועלת בתל אביב. קדמה לה האופרה הישראלית, שפעלה בעיר בשנים 1947–1982.

המשכן לאמנויות הבמה (אשדוד)

המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד הוא היכל התרבות הרשמי של העיר אשדוד. ההיכל, שתוכנן על ידי האדריכל חיים דותן, נפתח באפריל 2012, לאחר 13 שנים בהן ידע עיכובים רבים בבנייה, חוסר תקציבי וכשלים טכניים, והפך לפיל הלבן מפורסם בעיר אשדוד.

המשכן מכיל 938 מקומות ישיבה, והוא ממוקם בקריית התרבות של העיר ע"ש צבי צילקר ברובע הקריה ("הסיטי").

מנכ"ל המשכן הוא מוטי מלכא, שהיה ממייסדי התזמורת האנדלוסית הישראלית.

המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע

המשכן לאומנויות הבמה באר שבע הוא היכל התרבות הרשמי והגדול של העיר באר שבע. ההיכל תוכנן על ידי האדריכלים שרה וסלו הרשמן והוא נפתח בספטמבר 2008. כיום מנהל את המקום יאיר נגיד.

במשכן נמצאים שני מוסדות תרבות חשובים של העיר- תיאטרון באר שבע והסנפונייטה הישראלית באר שבע. המשכן מכיל שני אולמות (גדול וקטן) ובהם 1315 מקומות ישיבה.

המשכן ממוקם ברחוב ראשי בעיר - שדרות רגר.

הצפון החדש

הצפון החדש הוא כינוי לחלקה של העיר תל אביב-יפו, המשתרע בין רחוב אבן גבירול ממערב, לנתיבי איילון ממזרח, ובין נחל הירקון מצפון לשדרות שאול המלך מדרום. חלק זה חופף לרובע 4 של העיר, ובשנת 2008 מנתה אוכלוסייתו 42,746 תושבים, שהיו 11.1% מכלל תושבי העיר.

כינוי זה לאזור אינו רווח למרות שהוא השם הרשמי של הרובע והוא מכונה לרוב "הצפון הישן" בטעות או נתפש כחלק ממרכז העיר. מקור שמו של האזור באבחנה בינו לבין הצפון הישן של תל אביב, המשתרע מצידו המערבי של רחוב אבן גבירול - רובע 3. במשך שנים רבות, החל משנות ה-30 של המאה ה-20, התפתחה העיר בהתאם לתוכנית גדס, בעיקר לכיוון צפון, היינו לאורך חופי הים התיכון, ועד למרחק של כקילומטר ממנו. תוכניות המתאר לצפון החדש הוכנו עוד קודם, בסוף שנות ה-40, בהשראת תוכנית גדס אולם היצע הקרקעות שלפני מלחמת העצמאות איפשר בנייה מוגבלת ביותר באזור. בתחום שטח הרובע שכנו הכפרים הערביים סומייל וג'מאסין אל ע'רבי, ובדרומו עובדו עד שנות ה-40 שדותיה של המושבה הטמפלרית שרונה. השכונה התל אביבית היחידה שהוקמה בשטח זה עוד לפני הקמת המדינה הייתה קריית מאיר, סמוך למקומה של כיכר רבין של היום.

הבנייה באזור זה החלה מ-1948 ונמשכה באופן אינטנסיבי עד שנות ה-80, אז מצאי הקרקעות הפנויות בה כבר הפך דל. עיקר הבנייה מאז שנות ה-80 ועד היום היא של מגדלי מגורים, שהאחרונים שבהם מתנשאים כבר מעל ל-30 קומות. במהלך שנות ה-50 גם נבנו לאורך הגבול המערבי של הצפון החדש בנייני רחוב אבן גבירול בעלי האכסדרה המסחרית הארוכה. החלק שממערב לרחוב זכה לשם "הצפון הישן" האזור החדש היה ל"צפון החדש" ואילו השכונות שמצפון לירקון, אשר ניצניהם החלו גם הם בשנות ה-50 כונו שכונות עבר הירקון. מסיבות אלו המושג "צפון תל אביב" השתנה עם השנים ונתון גם היום לפרשנות.

הבנייה בצפון החדש מיועדת בעיקרה למגורים והיא כוללת גם את השכונות שבין דרך נמיר לנתיבי איילון - שכונת בבלי, גבעת עמל ופארק צמרת. מגדלי מגורים ראשונים - מגדלי דוד נבנו במהלך שנות ה-70. דרומו של האזור, בסמוך למתחם הקריה בשדרות שאול המלך וברחוב ויצמן, הוא חלק מהמע"ר של תל אביב. באזור זה נמצאים גם מבני ציבור חשובים ופונקציות מטרופוליניות נוספות, ובהם המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מוזיאון תל אביב, המשכן לאמנויות הבמה, ספריית בית אריאלה ובתי המשפט. בחלקו המזרחי של אזור זה שוכנים תחנת הרכבת תל אביב מרכז ומסוף 2000.

מעבר לכך מצומצם היקף השימוש המסחרי והציבורי באזור. חזית מסחרית משמעותית קיימת רק בכיכר המדינה השוכן בסמוך למרכזו הגאוגרפי של האזור, ובחלקו המזרחי של רחוב יהודה המכבי; ואזור ובו מספר בניני משרדים שוכן בחלקו המערבי של רחוב ארלוזורוב. עם אלה נמנים מגדל המאה, בית הוועד הפועל של ההסתדרות, בניין קופת חולים כללית ומגדלי שקל.

אופי הבנייה של הצפון החדש מגוון, וככלל רחובותיו רחבים באופן משמעותי ביחס לאלה של הצפון הישן. מרבית הבנייה היא בנייני מגורים בני 4-5 קומות, בדומה לאזוריה הוותיקים יותר של העיר אך על מגרשים הגדולים בכ-50% מן המגרשים של הצפון הישן ולב תל אביב; אולם החל משנות ה-80 ובמידה ניכרת גם כיום, ניכרת בו בנייה משמעותית של מגדלי מגורים, וכן בתים צמודי קרקע במספר שכונות קטנות וברחובות מסוימים.

התיאטרון הקאמרי

התיאטרון הקאמרי (נוסד ב-1944) הוא התיאטרון העירוני של תל אביב, המהווה אחד מהתיאטראות הגדולים והחשובים בישראל. בשנת 2005 זכה התיאטרון בפרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה. מנכ"ל התיאטרון הוא רן גואטה, המנהל האמנותי של התיאטרון הוא גלעד קמחי.

חיים דותן

חיים צבי דותן (נולד ב-1954) הוא אדריכל בינלאומי ומשורר ישראלי.

יונתן רושפלד

יונתן רושפלד (נולד ב-10 בינואר 1969) הוא שף, מסעדן וכותב ספרי בישול ישראלי.

יעקב רכטר

יעקב רכטר (14 ביוני 1924 – 26 בפברואר 2001) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל.

כיוונים - החברה לתרבות הפנאי באר שבע

כיוונים - החברה לתרבות הפנאי - באר שבע בע"מ, היא חברה עירונית שמנהלת את החינוך הבלתי פורמלי, מחלקות הנוער, הקהילה, הספורט, הקליטה והתרבות בבאר שבע. כיוונים היא חברת הפקה וניהול התרבות מהגדולות בישראל. מנכ"ל החברה כיום הוא שלומי נומה.

החברה אחראית על כ-13 תנועות נוער בבאר שבע. מנהלת כ-30 מרכזים קהילתיים המקיימים פעילות חוגית עשירה. מנהלת את מתקני הספורט, פארקי הכושר ומגרשי הספורט העומדים לרשות הציבור לאימונים ולהנאה. מנהלת את אצטדיון טרנר, אולם הקונכייה, אמפיפארק באר שבע וסקייטפארק באר שבע. מנהלת את המשכן לאמנויות הבמה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, מרכז הצעירים, תיאטרון הפרינג', אגף האירועים העירוני בבאר שבע, הלונדע, נגב Zoo, מוזיאון הנגב לאמנות, המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, בית האמנים בנגב הסדנא האתיופית, סטארט אפ - שהוא מרכז העצמה לצעירים עד גיל 35 ומרכזים למצוינות.

החברה מפיקה את הפסטיבלים העירוניים בבאר שבע: פסטיבל סמילנסקי, פסטיבל היין, שני במוזיאון, לילה לבן, פסטיבל סוכות, קרנבל פורים, פסטיבל משפחות בפסח, אירועי קיץ, פסטיבל זוהר דרומי – פסטיבל האור של באר שבע, אירועי הגאווה בבאר שבע ועוד.

החברה מפיקה את אירועי הספורט בבאר שבע: מרוץ הלילה, מרוץ הניווט ע"ש דורון אסולין ז"ל, גמנסטרדה - מסע אופניים ע"ש יוסי צ'יפרוט, טורניר הספורטירשת הארצי, סטריטבול ואתנה הולכות רחוק.

מגדל המוזיאון

מגדל המוזיאון (ידוע גם בכינוי "מגדל ברקוביץ'") הוא מגדל משרדים הממוקם ברחוב ברקוביץ' 4 (סמוך לרחוב ויצמן) בתל אביב. בנייתו של המגדל הושלמה בשנת 2005. שמו של המגדל נגזר מקרבתו למוזיאון תל אביב לאמנות. כמו כן, מצוי למרגלות המגדל בית שלום עליכם ובקרבתו שוכן המשכן לאמנויות הבמה הכולל את האופרה הישראלית החדשה והתיאטרון הקאמרי. בין היתר שוכנים בו שגרירויות יפן ודנמרק.

מוטי מלכא

מרדכי "מוטי" מלכא הוא מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד, מייסד ויו״ר המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל, מייסד התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, ומנהל הפסטיבלים ״מדיטרנה״, "אושפיזין מוזיקלי", ״תור הזהב״, ״אשדודשירה״ ועוד.

פסטיבל הפסנתר

פסטיבל הפסנתר הוא אירוע מוזיקלי שנתי, המתקיים מדי שנה בסתיו בתל אביב-יפו.

הפסטיבל לרוב מתקיים במשך שבוע שלם ובמהלכו עולים מאות אמנים לבמות השונות, שמפוזרות ברחבי העיר תל אביב- יפו.

במהלך הפסטיבל מתבצעים שיתופי פעולה בין אמנים משתתפים מסגנונות מוזיקליים שונים, ומופיעים בו אמנים ותיקים ומוכרים לצד לצד אמנים צעירים מז'אנרים שונים ומגוונים.

פסטיבל הפסנתר הראשון נערך ב-1998, וכעשור לאחר מכן, גדל באופן משמעותי הקהל המגיע אליו, והוחלט לקיים את הפסטיבל בכמה ממרכזי תרבות גדולים בעיר. בשנת 2018 היו בפסטיבל כ־53 מופעים שהתפרשו במוסדות תרבות ואולמות שונים בעיר: אולמות מוזיאון תל אביב לאמנות (אולם רקנאטי, אולם אסיא, אולם קאופמן, גלריה מיזנה בלומנטל, הגלריה לאמנות ישראלית עכשווית), אולמות בתיאטרון הקאמרי, המשכן לאמנויות הבמה, מרכז עינב והיכל התרבות של תל -אביב.

על ניהול הפסטיבל חתום שאבי מזרחי, סגן מנהל אגף תרבות ואמנויות ומנהל המחלקה למופעים ועל הפקתו אחראים המחלקה למופעים בעיריית תל אביב ובשיתוף "המון ווליום" ו"זאפה". המנהלת האמנותית של הפסטיבל היא אתי אנטה-שגב.

פרס אופיר

פרס אופיר (בשמו המלא: פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע על שם שייקה אופיר, לעיתים מכונה גם: "האוסקר הישראלי") הוא פרס הניתן מדי שנה על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה עבור יצירה קולנועית מצטיינת. הפרס קרוי מאז 2004 על שמו של השחקן ואיש הקולנוע הישראלי שייקה אופיר, ומוענק מאז שנת 1990. פסלון הפרס עוצב על ידי הפסל האמן ריצ'רד שילה.

טקס פרסי האקדמיה לקולנוע מתקיים מדי שנה בחודש ספטמבר, כארבעה חודשים לפני ההכרזה על המועמדים לפרס האוסקר האמריקאי. הזוכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" נשלח כנציגה של ישראל להתמודד על מועמדות לזכייה באוסקר, בקטגוריית "פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר". מתוך זוכי פרס האופיר בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" לאורך השנים, 10 סרטים נבחרו להיות מועמדים לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר".

רובעי תל אביב-יפו

העיר תל אביב-יפו מחולקת ל-9 רבעים מנהליים, לפי מספרים מצפון לדרום. כל רובע כולל מספר שכונות.

החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית תל אביב-יפו בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות מתאר שונות.

שדרות שאול המלך (תל אביב)

שדרות שאול המלך הן שדרה ראשית במרכז תל אביב על שמו של שאול מלך ישראל. הרחוב הוא ציר תנועה מרכזי המחבר מצומת הדרכים בגין-ז'בוטינסקי ודרך נמיר במזרח ועד רחוב אבן גבירול במערב. הרחוב מאופיין בעיקר בבנייה של רצף מבני ציבור, חלקם בסגנון הברוטליסטי, ומעט מבני מגורים ומסחר בקצהו המערבי. רוב חלקו הדרומי של הרחוב הוא חומתה הצפונית של הקריה ובה שער אחד ראשי "שער שאול המלך".

תיאטרון באר שבע

תיאטרון באר שבע הוא תיאטרון ישראלי רפרטוארי שנוסד בשנת 1973 בעיר באר שבע.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.