המשטרה המעולה

המשטרה המעולהאנגלית: The Mounted Police Force) או "הז'נדרמריה הפלשתינאית" הוא כינוי לכוח ז'נדרמריה (כוח צבאי העוסק בפעילות שיטור) בפיקוד בריטי שפעל בארץ ישראל והמשרתים בו היו תושבי הארץ, יהודים וערבים, שגויסו על פי מפתח עדתי, ופעל בין השנים 1921 ל-1926. הכוח פעל במקביל לכוח בריטי דומה, שכונה הז'נדרמריה הבריטית.

תולדות המשטרה המעולה

לאחר כיבוש ארץ ישראל מידי הטורקים, החלו השלטונות הבריטים בארגון כוח משטרה מקומי, שהורכב בתחילתו מאנשי המשטרה הצבאית הבריטית, ולאחר מכן גויסו אליו גם תושבי הארץ לפי מפתח עדתי. ביולי 1920 הוחלף הממשל הצבאי הבריטי בממשל אזרחי, לקראת ההכרזה על המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים. הסכסוכים בין העדות בארץ, שהגיעו לשיא במאורעות תרפ"א, העמידו בספק את יכולתו של כוח המשטרה לשמור על השלום. היהודים העלו ספקות באשר לנאמנותם של השוטרים הערבים בכוח, וטענו כי אלו עמדו מן הצד ואיפשרו לפורעים לבצע את הפרעות.

הנציב העליון, הרברט סמואל, החליט ליצור כוח משטרה שישמש להגנת הגבולות ולמניעת מהומות. ב-3 ביולי 1921 הכריז הנציב כי "חושבים לגייס ענף חדש לגדוד המשטרה אשר יכיל 500 איש מהמעולים, ואשר יתגייסו מכל בני התושבים. אלו יקבלו משכורת קצת יותר גבוהה מזו של השוטרים הרגילים, ויתחנכו בחינוך טוב, במשמעת טובה ותחת הנהגתם של קצינים בריטים. הגדוד הזה ישמש להגנה על גבולות פלשתינה (א"י) נגד התנפלויות אפשריות, ובמקצת ככוח מילואים במקרה של הפרעות...".[1]

ביולי 1921, כחודשיים לאחר תום הפרעות, החל הגיוס למשטרה המעולה (שכונתה "הז'נדרמריה הפלשתינאית"), לה גויסו בני הארץ בפיקוד בריטי. המטרה הייתה ליצור כוח מעורב, בו תהיה נציגות לכל העדות בארץ ישראל, לרבות היהודים. בתחילה נקבע כי למשטרה יוכלו להתגייס רק מי שנולדו בארץ, אך בהשתדלות מוסדות היישוב הוסרה מגבלה זו, שהייתה מונעת מרבים מבני העלייה השנייה והעלייה השלישית להתגייס לכוח החדש. בתחילה התייחס היישוב בהסתייגות למשטרה, שכן הדבר הביא לסיכול התקווה כי יוקם כוח הגנה יהודי, שגרעין שלו החל להתגבש בחודש מאי, בסמוך לתחילת הפרעות. לאחר מכן הוסרה ההתנגדות, אך היישוב לא השתתף באופן מוסדי בגיוס המתנדבים למשטרה.[1]

בראש המשטרה הועמד מייג'ור בריטי בשם פרדריק ויליאם ביושר (Bewsher). למשטרה התגייסו כחמש מאות איש, שחולקו לארבע פלוגות והוצבו במקומות שונים בארץ.[2] מרכזה של המשטרה המעולה היה בתחילה בירושלים, ולאחר מכן עבר לצריפין. כן היו לה בסיסים ביריחו, בבאר שבע, בטולכרם, בג'נין, בבית שאן, בצמח ובראש פינה.[3] הכוח היה כוח רכוב על סוסים, אך המשרתים בבאר שבע רכבו על גמלים.[1]

המטרה כי שליש מהמשרתים בכוח יהיו יהודים לא הושגה. בסוף שנת 1922 היו במשטרה המעולה 234 ערבים, 157 יהודים, 72 צ'רקסים ו-27 דרוזים.[4] לקראת פירוקה של המשטרה, בסוף שנת 1925, שירתו בה 18 קצינים בריטים, 35 ערבים נוצרים, 227 ערבים מוסלמים, 97 צ'רקסים, 10 דרוזים, 2 ארמנים ו-100 יהודים.[5] מספר היהודים היה, אם כן, מעט למעלה מחמישית. בתחילה היו מחלקות מיוחדות ליהודים, ולאחר מכן פוזרו היהודים בין המחלקות. בתחילה ערך היישוב ניסיונות להשתלב מבחינה מוסדית במשטרה, ולשלבה בפעולות "ההגנה", אך לאחר מכן איבד בכך עניין. חלק מהמתגייסים, שהתגייסו מתוך רצון לתרום למאמץ הלאומי, עזבו, ובמקומם הגיעו אחרים, שמניעיהם כספיים בעיקר.[6] התנאים במשטרה המעולה היו רחוקים מהמובטח. המשכורת לא הייתה טובה, המתגייסים הוכרחו לחתום לארבע שנים, והיחס המזלזל של הקצונה הבריטית היוו גורמים שהרחיקו את בני הנוער המעולים של היישוב מההתגייסות למשטרה.[7]

במקביל לכוח זה, הוקם, בתחילת שנת 1922, כוח נוסף בשם "הז'נדרמריה הבריטית" שכלל כ-700 שוטרים בריטים, ותיקי מלחמת האזרחים האירית.

פעולתן של שתי הז'נדרמריות הביאה לרגיעה ביטחונית מסוימת לקראת סוף כהונתו של הרברט סמואל.

פירוק המשטרה המעולה

בשנת 1925 הוחלף סמואל בלורד הרברט פלומר. פלומר החליט לבצע רה-ארגון בכוח המשטרה, על מנת לחסוך בהוצאות. הוא החליט לפרק את שתי הז'נדרמריות, ולהקים את חיל הספר העבר-ירדני.[8] שינויים אלו נתפסו אצל אנשי היישוב כ"הוצאת היהודים מהמשטרה המעולה" ויצירת כוח שכל המשרתים בו ערבים. בתוך היישוב הערבי קמה התנגדות גדולה להקמת חיל הספר העבר-ירדני. בין המתנגדים היו שדרשו להסתפק בדרישה שלא להקים את חיל הספר העבר ירדני, מסיבות טקטיות. אחרים דווקא דרשו הקמת גדוד עברי במקביל לחיל הספר הערבי.[9][10] עם זאת, היו שהתנגדו באופן עקרוני להקמת גדוד עברי.[11]

בפועל, חיל הספר העבר ירדני הוקם לבדו והיו בו רק 28 יהודים מבין כשמונה מאות המשרתים בו.[12] יתר המשרתים במשטרה המעולה הועברו למשטרת המנדט (המשטרה הרגילה) או השתחררו. חלקם היו לפעילים בארגון "ההגנה", וניצלו את הידע והאימונים שקיבלו במסגרת המשטרה המעולה.

מדינת ישראל הכירה בשירותם ובתרומתם של שוטרי המשטרה המעולה,[13] וקבעה כי מי ששירת במסגרת זו חצי שנה זכאי לשאת את אות המשמר ובלבד שהשירות במשטרה המעולה נעשה על דעתם של מוסדות היישוב היהודי בארץ ישראל.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 על המשטרה המעולה, דבר, 12 ביולי 1925
  2. ^ אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, ספריית מעריב, 1982, עמ' 239
  3. ^ בן-ציון דינור (עורך ראשי), ספר תולדות ההגנה. הוצאת מערכות, 1955-1972, חלק שני, עמ' 202 (להלן: "תולדות ההגנה")
  4. ^ ש. שווארץ, המשטרה המעולה, דואר היום, 5 ביולי 1923
  5. ^ המשטרה והפשעים בדו"ח הממשלתי, דבר, 27 ביולי 1926
  6. ^ תולדות ההגנה, עמ' 203
  7. ^ על המשטרה המעולה, דבר, 13 ביולי 1925
  8. ^ תולדות ההגנה, חלק שני, עמ' 212
  9. ^ אספת החילים המשוחררים בקשר עם יצירת הגדודים הערבים, דואר היום, 27 בפברואר 1926
  10. ^ אספת החילים המשוחררים בתל אביב, דואר היום, 24 בפברואר 1926
  11. ^ גלוי דעת, דואר היום, 11 באפריל 1926
  12. ^ לגמר הגיוס, דבר, 28 במאי 1926
  13. ^ אות המשמר הוענק אתמול, מעריב, 11 באפריל 1963
אלן סונדרס

אלן סונדרס (אנגלית: Alan Saunders;‏ 1886 - 26 במרץ 1964). סגן מפקד משטרת המנדט במהלך מאורעות תרפ"ט ומפקדה בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

בווינגרד

בווינגרד הוא כינוי לאזור הביטחון הבריטי שהוקם במרכז ירושלים בסוף תקופת המנדט. באזור זה נכללו מגרש הרוסים והאזור ברחוב יפו הצמוד אליו.

ברוך גופר

ברוך גופר (7 ביולי 1900 - 9 באוקטובר 1972) היה קצין משטרה ומנהל גן החיות של תל אביב.

ג'ון מורי ריימר-ג'ונס

ג'ון מורי ריימר-ג'ונס (באנגלית: John Murray Rymer-Jones;‏ 1897, אנגליה - 1993), מפקד משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל מאוגוסט 1943 עד מרץ 1946.

באוגוסט 1943 נתמנה ריימר-ג'ונס למפקד המשטרה הבריטית בארץ ישראל. בתחילת כהונתו, במהלך מלחמת העולם השנייה, היה המצב בארץ ישראל רגוע יחסית. ההגנה והאצ"ל נמנעו מפעולה נגד הבריטים, הלח"י רק החל להתאושש מהמכה שניחתה עליו בתחילת 1942 והערבים לא חידשו את המהומות לאחר שמאורעות תרצ"ו - תרצ"ט נסתיימו בשנת 1939. לקראת תום מלחמת העולם השנייה נערך ריימר-ג'ונס לחידוש הפעילות של היישוב נגד הבריטים שהתבטא בהגברת ההעפלה ובהמשך במאבק מזוין נגד שלטונות המנדט.

ריימר-ג'ונס מילא את תפקידו כמפקד משטרת המנדט עד חודש מרץ 1946, מועד שבו שב לאנגליה. בשנת 1948, בשלהי תקופת המנדט, ביקר ריימר-ג'ונס שוב בארץ ישראל על מנת לגייס למשטרת לונדון שוטרים בריטים שעמדו לסיים שירותם בארץ ישראל.

בשנים 1950 עד 1959 שירת ריימר-ג'ונס כעוזר למפקד הראשי של משטרת לונדון רבתי (המטרופוליטנית). בינואר 1950 קיבל ריימר-ג'ונס תואר אבירות.

ג'ון ריימר-ג'ונס האריך ימים ונפטר בשנת 1993 בגיל 96 שנים.

ג'פרי מורטון

ג'פרי מורטון (באנגלית: Geoffrey J. Morton‏; 1907–1996) היה קצין בלשים במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. מורטון הוא שירה למוות במפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר).

גרו גרא

גרו (גרונימוס) גרא (קרישבסקי) (5 בספטמבר 1893 – 7 במאי 1955, ט"ו באייר תשט"ו) היה בכיר במשטרת וממשלת המנדט ונציב בתי הסוהר הראשון בישראל.

דוד תדהר

דוד תדהר (7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב. ערך את ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".

הז'נדרמריה הבריטית

הז'נדרמריה הבריטית (באנגלית - British Gendarmerie) הייתה כוח בריטי מסוג ז'נדרמריה (כינוי לגוף צבאי העוסק בפעילות שיטור) שפעל בארץ ישראל ובעבר הירדן עם תחילת המנדט הבריטי, בין השנים 1922 ל-1926.

לאחר כיבוש ארץ ישראל מידי הטורקים, החלו השלטונות הבריטים בארגון כוח משטרה מקומי, שהורכב בתחילתו מאנשי המשטרה הצבאית הבריטית, ולאחר מכן גויסו אליו גם תושבי הארץ לפי מפתח עדתי. ביולי 1920 הוחלף הממשל הצבאי הבריטי בממשל אזרחי, לקראת ההכרזה על המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים. הסכסוכים בין העדות בארץ, שהגיעו לשיא שלילי במאורעות תרפ"א העמידו בספק את יכולתו של כוח המשטרה לשמור על השלום. היהודים העלו ספקות באשר לנאמנותם של השוטרים הערבים בכוח, וטענו כי אלו עמדו מן הצד ואיפשרו לפורעים לבצע את הפרעות.

ביולי 1921, כחודשיים לאחר סיום הפרעות, החל הגיוס למשטרה המעולה (שכונתה "הז'נדרמריה הפלשתינאית"), לה גויסו בני הארץ בפיקוד בריטי. אך נראה כי לא היה בכך די. בראשית 1922 נראה היה כי יחלוף זמן רב עד שכוחות המשטרה הקיימים יגיעו לרמה בה יוכלו להתמודד עם האתגרים של השלטת הסדר בארץ. מכיוון שכך, הוקם כוח נפרד, שכל המשרתים בו בריטים, שכונה "הז'נדרמריה הבריטית".

עם יצירת הכוח שירתו בו 43 קצינים ו-700 שוטרים מן השורה, ורובם גויסו מכוח השיטור המלכותי של אירלנד (Royal Irish Constabulary) ו"דיוויזיית הסיוע" (Auxiliary Division) שלו, שפורקו בסמוך ליצירת הכוח החדש. חיילים אלו היו לרוב ותיקי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים האירית. באפריל 1922 הגיעו כ-650 מהם לחיפה. הם לא הגיעו כיחידה, אלא באופן עצמאי, על סמך שמועה שעברה מפה לאוזן אצל חברי היחידה שמפקדה, גנרל הנרי טיודור קיבל על עצמו את התואר "אחראי על ביטחון הציבור" (Director of Public Safety) בארץ ישראל, בתחילת שנת 1922. חלקם הגדול היה חבר ביחידת ה"בלאק אנד טאנס" הידועה לשמצה, בשל השיטות האכזריות שהפעילה כלפי האוכלוסייה האזרחית במהלך מלחמת האזרחים. מעריכים כי למעלה משלושת רבעי היחידה היו חברי ה"בלאק אנד טאנס", ביניהם פושעים פליליים ואנשים שנמלטו מן החוק במקומות אחרים.חיילי היחידה קיבלו מדים מיוחדים, ובניגוד לכובע הקולפאק של יתר אנשי הז'נדרמריה, לבשו כובע רחב שוליים בדומה לכובעי בוקרים. כינויים בפי אנשי היישוב היה "האירלנדים". מפקדה של הז'נדרמריה הבריטית היה קולונל ג'ון אנגוס מקניל, חייל סקוטי ותיק, שהיה בן 48 בעת שקיבל את הפיקוד על היחידה.

מבחנה הראשון של היחידה היה עוד ביולי 1922 עם ההכרזה על תחילת המנדט הבריטי. הערבים הכריזו על שביתה כללית ואיימו בפרעות. נוכחותם המאסיבית של "האירלנדים" במוקדי החיכוך הייתה בין הגורמים שמנעו גל פרעות חדש. דאגלס דאף, איש היחידה, מתאר בספרו "חרב להשכיר" את הדרך בה הפחידו אנשי היחידה פורעים ערבים, כאשר הראו להם כי אינם חוששים לדרוך את נשקיהם, וזאת לאחר שהשמועה על חוסר המעצורים של הכוח החדש הופצה בכוונה על ידי קציני המשטרה במחוזות.. העיתון דבר תיאר בשנת 1925 את שיטותיהם של אנשי היחידה בפיזור הפגנה בלתי חוקית של פועלים יהודים בחיפה במילים "האירלנדים... התנפלו על כל עובר ושב במכות אכזריות, ואחרי כן אסרו." מקור אחר מתאר כיצד נשלחו ארבע פלוגות של שוטרים לנצרת ומשלא אהבו את המגורים שהוצעו להם השתלטו על בניין המוסקוביה ששימש את השלטון האזרחי של מחוז הגליל. לאחר שפקיד מקומי העיר להם כי הדבר אינו ראוי, הכניסו אותו בתוך ארון מסמכים והשליכו את הארון מן הקומה השנייה.הז'נדרמריה הבריטית הועסקה ככוח למניעת מהומות, וכן במלחמה בכנופיות של שודדים שעדיין פעלו בארץ. הם הצליחו במשימתם לשמור על השקט ועל השלום, והביאו להקטנה משמעותית של מספר החיילים הבריטים ששהו בארץ עם זאת, שיטותיהם הבלתי שגרתיות לא הובילו לשגרה של שמירת החוק, ולא איפשרו פעולות שיטור ומודיעין שיטתיות. מרכזה של היחידה היה בירושלים. עם הזמן צומצם כוח האדם של היחידה, ובשנת 1925 בסמוך לפירוקה, מנתה כ-550 שוטרים.עם תחילת פעולת הז'נדרמריה היה הגנרל טיודור המפקד העליון של שתי הז'נדרמריות וכן של משטרת המנדט ויחידות צבא נוספות שחנו בארץ ישראל. ב-1924 הוחלף טיודור במפקד משטרת המנדט ארתור סטפן מאברוגורדאטו.

בשנת 1925 הוחלף הנציב העליון הרברט סמואל בלורד הרברט פלומר. פלומר החליט לבצע ריאורגניזציה בכוח המשטרה, על מנת לחסוך בהוצאות. הוא החליט לפרק את שתי הז'נדרמריות, ולהקים את חיל הספר העבר-ירדני. בפברואר 1926 פורקה הז'נדרמריה הבריטית. כ-200 מאנשי הז'נדרמריה הבריטית המשיכו בשירות ביחידות משטרת המנדט, וחלקם הצטרפו לחיל הספר העבר ירדני. ביניהם אישים כגון ריימונד אוסוואלד קפראטה או דאגלס דאף שמילאו תפקידים מרכזיים במשטרת המנדט. בשנות ה-40 החזיקו אנשי היחידה לשעבר בתפקידי פיקוד גבוהים, ויש המסבירים בכך את נטיית המשטרה לפתור בעיות בדרך של שימוש בכוח, ולעיתים שימוש בכוח מוגזם.

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני היו כמה מאות יהודים ששירתו ביחידת הזַ'נדַרמֶריה של הצבא הבריטי, רובם ככולם בתפקידים תומכי לחימה. בשנות העשרים ובשנות השלושים של המאה ה-20 מנה מספרם של חיילים אלה עשרות בודדות, מתוך מאות חיילים בכל החיל. בתקופת מלחמת העולם השנייה הגיע מספרם לכ-150–200 מתוך כ-3,000 חיילים בכל החיל. היהודים ששירתו בחיל הספר העבר-ירדני היו שותפים לכל פעילויותיו הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, עת הגיעו למקומות כמו צפון סוריה ובנדר עבאס שבאיראן. הקצינים היהודים הבודדים ששירתו בחיל שימשו בתפקידי מטה כמו קצין מנהלה ראשי והוטרינר הראשי. אחד המקומות שבהם היה שיעורם של היהודים בקרב אוכלוסיית החיילים הכללית גבוה, היה מפקדת החיל שבזרקא שבעבר הירדן, שם הייתה ממוקמת גם סדנת הרכב המרכזית של החיל ששירתה גם את כלל כוחות בעלות הברית.

המשטרה הרכובה

האם התכוונתם ל...

הנרי טיודור (לוטננט גנרל)

מייג'ור גנרל סיר הנרי יו טיודור (באנגלית: Henry Hugh Tudor‏; 1871 - 25 בספטמבר 1965) היה לוטננט גנרל בריטי הזכור במיוחד בשל חלקו במלחמת העצמאות האירית. כן שירת בין 1922 ל-1924 בארץ ישראל כ"ממונה על ביטחון הציבור".

ז'נדרמריה

זַ'נדַרמֶריה (מצרפתית: Gendarmerie) הוא גוף צבאי העוסק בפעילות שיטור רגילה, אך לעיתים בפעילות "קרבית" יותר. האנשים בגוף זה נקראים "ז'נדרמים". הז'נדרמריה הוא גוף המחזק את המשטרה, ופועל איתה בשיתוף פעולה. בדרך כלל הז'נדרמריה קיימת בארצות שהיו תחת שלטון נפוליאון. זוהי צורה מכווצת של הביטוי הצרפתי "gens d'armes", שפירושו "אנשים-בנשק". במקורה משמעות המילה "שוטר רכוב".תפקידיה העיקריים של הז'נדרמריה הם:

אבטחה ושמירה על הביטחון

שמירה על הגבולות ואזורי הספר

לוחמה בטרור

שמירה על הסדר הציבורי

התמודדות עם הפרות סדר ודיכוי מהומות

שיטור כפרי ומאבק בפשיעה חקלאית

כוח עתודה משטרתי.

חביב כנען

חביב כנען (17 באפריל 1913 – 1993) היה עיתונאי וחוקר פרקים בתולדות היישוב.

חיל הספר העבר-ירדני

חיל הסְפָר העֵבֶר-ירדני (באנגלית: Trans-Jordan Frontier Force) הייתה יחידת זַ'נדַרמֶריה (כוח צבאי העוסק בפעילות שיטור), שפעלה בתקופת המנדט הבריטי והיוותה חלק מ"הגדודים הטריטוריאליים" של הצבא הבריטי. היחידה הוקמה על ידי שלטונות המנדט ב-1 באפריל 1926, לאחר פירוקן של שתי יחידות דומות שנקראו "הז'נדרמריה הבריטית" ו"המשטרה המעולה". עם הקמתה מנתה היחידה כ-800 לוחמים, והוגדרה כגדוד, אך במהלך שנות קיומה הורחבה והגיעה לסדר כוחות של למעלה מ-3,000 לוחמים. סגל הפיקוד הבכיר של היחידה היה בריטי, והלוחמים מן השורה היו ערבים, ומיעוטם (כמה עשרות) היו יהודים (ראו החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני). תפקידה העיקרי של היחידה היה שמירת גבולות עבר הירדן, אך היא פעלה גם בארץ ישראל, ובמיוחד בשמירה על גדר הצפון. היחידה פעלה גם במקומות שונים אחרים במזרח התיכון שבהם פעלו כוחות בריטים במלחמת העולם השנייה, כמו למשל בעיראק במהלך מרד רשיד עאלי אל-כילאני. כ"גדוד טריטוריאלי" הייתה היחידה מחויבת לשרת בכל מקום שאליו נשלחה, שלא כמו הלגיון הערבי שנחשב ליחידת ביטחון פנים בעבר הירדן. בפברואר 1948, לאחר קבלת העצמאות של ממלכת ירדן ולקראת יישום תוכנית החלוקה, פורקה היחידה. מרבית חייליה עברו ללגיון הערבי, ונלחמו לצדו במלחמת העצמאות.

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (באנגלית - Criminal Investigation Department - CID) (ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.

משטרת היישובים העבריים

משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police) הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט, והיה חלק ממערך הנוטרות בארץ ישראל.

נוטרות

נוטרות היא כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים".

הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. אנשי הכוחות נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו, אנשי כוח עזר למשטרה הבריטית, ששיתפה אותם עקב מחסור בכוח אדם וחשיבה שהדבר יביא ליותר שקט בארץ. למעשה, פיקד עליהם ארגון ההגנה, שניצל את הכוחות ואת נשקם לפעילויותיו השונות בהגנה ובהתיישבות.

פרסי בראמלי

פרסי ברוק בראמלי (Percy Brooke Bramley)‏ (1867 - 19 בפברואר 1925), המפקד הראשון של משטרת המנדט. בראמלי נחשב עוין לציונות וליישוב.

רוי ספייסר

רוי גודפרי בולן ספייסר (באנגלית Roy Godfrey Bullen Spicer;‏ 1889–1946) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

המנדט הבריטי משטרת המנדט
מפקדי המשטרה פרסי בראמליהנרי טיודורארתור סטפן מאברוגורדאטורוי ספייסראלן סונדרסג'ון מורי ריימר-ג'ונסויליאם ניקול גריי MandatePoliceBedge
יחידות צבא
ומשטרה קשורות
המשטרה המעולה • הז'נדרמריה הבריטיתחיל הספר העבר-ירדנימשטרת היישובים העברייםכלניותמחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדטמשטרת תל אביבהמשטרה הניידתהנוטריםהמשמר הנע
אישים אברהם זלינגרתומאס ג'יימס וילקיןריימונד אוסוואלד קפראטההרברט דאוביגיןרוי פאראןג'פרי מורטוןדאגלס דאףצ'ארלס טגארטפאיז ביי אל-אידריסי‎הנרי טיודורויליאם דוביברנרד פרגוסוןשלמה שיףדוד תדהרחביב כנעןגרו גראירחמיאל ירון
אירועים בולטים מאורעות תר"פמאורעות תרפ"אמאורעות תרפ"טמאורעות אוקטובר 1933המרד הערבי הגדולמבצע עוגןסטרומההשבת השחורהאקסודוס (אוניית מעפילים)המצור על גבעת חייםפרשת הרצח בחולות תל נוףרצח ארלוזורוב
מבנים ואתרים מגרש הרוסיםבווינגרדמצודות טגארטגדר הצפון
ראו גם המנדט הבריטימשטרת ישראל • פורטל היישוב

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.