המרכז למיפוי ישראל

המרכז למיפוי ישראל (ובראשי תיבות: מפ"י), הוא סוכנות המיפוי הלאומית של ישראל הכפופה בתור יחידת סמך מקצועית אל משרד הבינוי והשיכון. המרכז עוסק בייזום, באפיון, בפיקוח ובבקרה של תהליכים ועבודות בתחום תשתית המידע הגיאודזי, הכרטוגרפי, ומערכות המידע הגאוגרפי של מדינת ישראל.

מקום מושבו של המרכז הוא ברחוב לינקולן 1 (פינת רחוב יהודה הלוי) בתל אביב, בבניין ששימש את מחלקת המדידות של המנדט הבריטי, והוא מפעיל יחידות נוספות הפזורות בתל אביב וברחבי הארץ.

בתחומו של המרכז למיפוי בתל אביב נמצא גם מקום מושבה של האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי.

המרכז מסייע לכל המוסדות האקדמאים בחוגים ללימוד מקצועות הקשורים לגאוגרפיה ולכל הרשויות המקומיות בבניית מערכות מידע גאוגרפי ממוחשבות.

המרכז למיפוי ישראל
לוגו המרכז למיפוי ישראל
בניין המרכז למיפוי ישראל בתל אביב
בניין המרכז למיפוי ישראל בתל אביב
מידע כללי
תחום שיפוט המכון הלאומי למדידות קרקע ומיפוי ישראל
הקמה 1920 (תחילת הפעילות)
1929 (הנחת אבן הפינה)
מנכ"ל/ית רונן רגב
http://www.mapi.gov.il

היסטוריה

Survey of Israel building in 1930
בניין המרכז למיפוי ישראל בתקופת המנדט הבריטי

ראשיתו של המרכז במסגרת "מחלקת המדידות של ארץ ישראל" שנוסדה בשנת 1920 בתקופת המנדט הבריטי.

בשנות פעילותה הכינה מחלקת המדידות מפות רבות, בעיקר מפות טופוגרפיות, מפות המציגות בעלות על קרקע ומפות ערים. המחלקה המשיכה לפעול גם לאחר הקמת המדינה תחת השם אגף המדידות של משרד השיכון ובשנת 1988 הוחלף שמה לשמה הנוכחי. יחידה נוספת קיימת ברחוב דרך יפו פינת רחוב פינס ובמקומות נוספים בארץ.

בשנת 2012 זכה המרכז למיפוי ישראל בשני פרסים ראשונים בתחרות בינלאומית שנערכה בארצות הברית מטעם חברת "Esri", אחת החברות המרכזיות בעולם בתחום המיפוי. הפרס הראשון ניתן על מצוינות במערכות מידע גאוגרפי על שדרוג תשתית המידע הגיאו-מרחבי בישראל. ואילו הפרס השני שקיבל המרכז הישראלי היה "מפת צפון מזרח הנגב (המכתשים)" שהוכנה במחלקת הכרטוגרפיה במרכז למיפוי ישראל.

בית מחלקת המדידות

בנייתו של בית מחלקת המדידות התנהלה בשנת 1930, בפיקוחו של המהנדס ארפד גוט. היה זה במגרש בן 30 דונם בקצהו של רחוב שינקין בתל אביב, במבנה אשר כלל חצר פנימית וגם קודם לכן תוכנן לשמש את תחנת הרכבת של תל אביב[1]. בית מחלקת המדידות נבנה צפונית לפרדס גינטר (חוות רוהאם) ומערבית למתחם צקלג (בית הקברות הטמפלרי) ונחנך בתאריך 1 בינואר 1931 ובשנת 1935 בוצעה בו הרחבה והקמה של האגף המזרחי הנמצא ברחוב לינקולן מספר 3. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה שימש בית המדידות בסיס לצבא הבריטי. לאחר המלחמה נפרץ שביל מזרחה שלאחר מכן בשנות ה-50 נסלל המשך לרחוב שינקין (רחוב לינקולן כיום) על אדמות המושבה הטמפלרית "שרונה" כציר מקשר בין מזרח העיר למערבה. באמצע שנות ה-30 רצתה ממשלת המנדט להפוך את המבנה לבית חולים לבהמות, אך צעד זה נתקל בהתנגדות נמרצת מצד העירייה ששאפה להפוך את המבנה לבית ספר, כפתרון למחסור במוסדות חינוך בגבולה המזרחי אז של העיר. בסופו של דבר לא יצאה אף אחת מהתוכניות אל הפועל והמבנה המשיך לשמש את מחלקת המדידות המנדטורית, ולאחר קום המדינה את מחלקת המדידות הממשלתית ואת המחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ). כיום משמש המבנה את המרכז למיפוי ישראל הכפוף למשרד השיכון וכן משמש יחידה צבאית. לפני שנת 1930, פעלה מחלקת המדידות מבניין ב"בית הקונסוליה הטמפלרית-גרמנית (רחוב דרך יפו פינת רחוב שלוש)". בסמוך אליה ברחוב דרך יפו פינת רחוב פינס נימצאת כיום יחידה של המרכז למיפוי ישראל.

בחלקו הצפוני של הבניין פעל בעבר "בסיס משטרה" שהתפנה לצורך בניית גן ציבורי. חלקו המזרחי של הבניין בו ישב פקיד שומה של משרד האוצר מיועד להריסה עבור הקמתו של בניין מגורים. חלקו המערבי של הבניין מיועד לשימור במסגרת תוכנית השימור של "העיר הלבנה". לפי התכנון כל יחידות המרכז הפזורות ברחבי ישראל אמורות לעבור אל בניין חדש שעתיד להבנות בירושלים.

מבנה ארגוני

המרכז מורכב כיום מיחידת מטה ומשלוחות מחוזיות. יחידות המטה כוללות הנהלה, מדען ראשי, מחלקות מקצועיות (גאודזיה, קדסטר ומיפוי, לרבות פוטוגרמטריה וקרטוגרפיה), יחידת עיבוד נתונים אוטומטי, חשבות, תכנון וכלכלה, אמרכלות ושירות מפות ונתוני מדידה. משרדיו הראשיים של המרכז, בהם פועל המטה, שוכנים ברחוב לינקולן מספר 1 פינת רחוב יהודה הלוי בתל אביב והשלוחות המחוזיות ממוקמות בירושלים, בבאר שבע, בחיפה ובנצרת. תפקידי השלוחות המחוזיות כוללים רישום ופיקוח על עבודות מודדים מהמגזר הפרטי, מכירת מפות ונתוני מדידה ומתן שירותי מדידה שונים.

המרכז למיפוי ישראל עובד בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים כגון האגודה הגאוגרפית הישראלית, לשכת המודדים המוסמכים בישראל, האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי, העמותה הישראלית לפוטוגרמטיה וחישה מרחוק (עיפח"מ), איגוד המתכננים בישראל, והאגודה ישראלית למשאבי מים ובשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

המרכז מפעיל גם בית דפוס, הוצאה לאור וכן אתרי אינטרנט כגון "הפורטל הגאוגרפי הלאומי" ו-"אתר המפות הממשלתי".

תחת חסותו של המרכז למיפוי ישראל ושל משרד הפנים נמצאת "הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גאוגרפיות" שתפקידה לקדם את תחום ניהול מערכות המידע הגאוגרפיות ברמה הארצית בדרך של שיתוף מידע וידע מקצועי בתחומי הגאוגרפיה, קידום תקנים ונוהלי עבודה מסודרים.

המרכז למיפוי ישראל הוא חבר מלא בפדרציה הבינלאומית של המודדים.

הארכיון הלאומי למפות ותצלומי אוויר ע"ש אביאל רון

על פי החלטת ממשלה ובתיאום עם גנזך המדינה, הוקם במרכז בשנת 2003 "הארכיון הלאומי למפות ולתצלומי אוויר ע"ש אביאל רון", שהיה מנהל המרכז ונהרג עם שני ילדיו בפיגוע במסעדת מצה בחיפה.

בארכיון נמצאות מפות עתיקות של ארץ ישראל מרחבי תבל ועד ימינו כיום, כולל ספריית מפות.

אחריות ופעילות המרכז

סמכויות המרכז נובעות מפקודות וחוקים שונים, כגון פקודת המדידות 1929 וחוק המקרקעין ה'תשכ"ט-1969, ומהחלטות ממשלתיות כגון חוק שמירת הסביבה החופית 2004.

המרכז פועל במספר תחומים, תחת הנהגתו של רונן רגב מנכ"ל המרכז:

  • גאודזיה: בתחום הגאודזיה (מדידת הארץ) פועל המרכז כמכון הגאודטי הלאומי. המרכז אחראי ליצירה, תחזוקה ופיתוח של רשת הבקרה הגיאודטית לפי צורכי המדינה, מתוך דגש על צורכי התשתיות, הבנייה והביטחון. המרכז מופקד גם על יצירת כלים להתמרות בין רשת קואורדינטות קיימת לבין רשתות אחרות שהיו בשימוש, ולתמוך, במידת האפשר, בהתמרות לרשתות נוספות.
  • קדסטר: בתחום הקדסטר (רישום קרקעות) משתמש המרכז גוף ממלכתי המרכז את פעילות המדידות לצורך רישום מקרקעין. על פי השיטה הנהוגה בארץ משנת 1920, שיטת טורנס, נותנת המדינה מעין ערבות לבעלי זכויות במקרקעין לגבי זכויותיהם על ידי רישום ממלכתי מסודר של הקרקעות והזכויות בהן. במסגרת זו מופקד המרכז על ניהול מדידת גבולות הגושים וחלקות המקרקעין וכן על ניהול הרישום בקואורדינטות ובתרשימים של התוכניות לצורכי רישום. כללים למדידות אלה מפורטים בתקנות המודדים.
כ-95% משטח מדינת ישראל עברו תהליך של הסדר מקרקעין. שטח זה מאורגן בכ-15 אלף גושים וכ-800 אלף חלקות. מדי שנה מטפל המרכז הן בהמשך המדידות להסדר השטחים שטרם הוסדרו והן במדידות לחלוקה מחדש של אזורים מוסדרים שעוברים תהליך של תכנון מחדש, בדרך כלל לצורך בנייה.
סגן המנהל לקדסטר אחראי על פעילות זו והוא מפעיל לצורך כך את אגף הקדסטר, כולל פעילויות תחום קדסטר ותחום פיקוח על המדידות.
  • מיפוי: בתחום המיפוי מהווה המרכז הגוף הלאומי למיפוי. המרכז מופקד על קביעת מוצרי המיפוי הבסיסיים הנדרשים במדינת ישראל לתמיכה בצרכים הממלכתיים הבסיסיים לתכנון וביצוע, מתוך דגש על תשתיות ובנייה, ביטחון ושירותי חירום, שליטה ובקרה, איכות הסביבה, מחקר ופיתוח ותיור וטיול. לצורך כך, מופקד המרכז למיפוי ישראל על קביעת התקנים בנושא, לרבות רשתות קואורדינטות, היטלי מפות, תקני דיוק, שמות וסימבולוגיה.
הסדרה המרכזית בתחום המיפוי כיום (יוני 2006) היא סדרת המפות הטופוגרפיות בקנה מידה 1:50,000 שממנה נגזרת סדרת 1:100,000. מוצרי מיפוי נוספים, המופקים במרכז בהיקפים מצומצמים, הם מפות ערים, מפות ימיות, שהוכנו בשנים האחרונות ואטלס ישראל, המופק בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית. כמו כן מופקים מוצרי מיפוי רבים בממשלה ומחוצה לה על בסיס מפות בסיס של המרכז בתוספת מידע נושאי למינהו.
הפעילות המרכזית בנושא המיפוי הטופוגרפי במרכז בשלוש עשרה השנים האחרונות מתמקדת באיסוף, בניהול ובעדכון מאגר המידע הגאוגרפי הטופוגרפי כחלק מרכזי ממאגר המידע הגאוגרפי הלאומי. בתהליך זה נעשות פעולות רבות בתחום התשתית של כיסוי בצילומי אוויר ויצירת טריאנגולציה אווירית. מאז קום המדינה בשנת 1948 מתבצע כיסוי עתי בסיסי בתצלומי אוויר של המדינה. פעילויות המיפוי נעשות באחריות סגן המנהל למיפוי ולמאגרי מידע, באמצעות ראש אגף פוטוגרמטריה, ראש אגף רפרודוקציה וראש תחום קרטוגרפיה.
  • מידע גאוגרפי ומאגר המידע הגאוגרפי: נושא זה התבסס בעבר על המפות המודפסות שהופקו עוד בתקופת מחלקת המדידות של ארץ ישראל (Survey of Palestine) ומחלקת המדידות של מדינת ישראל לדורותיה (מחלקת המדידות, אגף המדידות והמרכז למיפוי ישראל). נוסף על כך, ניתן שירות מידע ונתונים, בעיקר למודדים, על נקודות הטריאנגולציה, על פנקסי מדידות מהעבר ועל תוכניות קיימות לצורכי רישום.
בהחלטות הממשלה בנושא מאגר המידע הגאוגרפי הלאומי מה-25 בדצמבר 1990 ומה-17 ביוני 1993, הוטל על המרכז להקים מאגר מידע גאוגרפי לאומי הקרוי: בנג"ל (בסיס נתונים גאוגרפי לאומי), לרבות תקן קודים אחיד ופורום בין-משרדי. מאז החלטת הממשלה, הוקם במרכז מאגר מידע גאוגרפי טופוגרפי מתצלומי אוויר בקנה מידה של 1:40,000 באפיון דיוק של 2 מטרים על כל שטח המדינה. כן הוקם מאגר מידע גאוגרפי קדסטרי על בסיס מפות הגושים והחלקות הנקרא: בנק"ל (בסיס נתונים קדסטרי לאומי).

גלריה

המרכז למיפוי ישראל - כניסה ראשית

הכניסה הראשית

המרכז למיפוי ישראל - האגף המערבי 1

האגף המערבי של הבניין המיועד לשימור

המרכז למיפוי ישראל - האגף המזרחי 1

האגף המזרחי של הבניין המיועד להריסה

Ein Shemer Old Courtyard Museum 20171020 103528684

נקודת מדידה מס' 1974

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תחנה זאת לא הוקמה מעולם ובמקומה נבנתה "תחנת הרכבת יהודה הלוי" (ברחוב הרכבת) על תוואי המסילה הקיימת יפו-לוד.
21 באוגוסט

21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 132 ימים.

31 במרץ

31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 274 ימים.

Esri

Esri (ראשי תיבות של: Environmental Systems Research Institute) היא חברה המפתחת מערכת מידע גאוגרפית (GIS) ומערכות לניהול בסיסי נתונים גאוגרפיים. החברה שהוקמה בתור מכון למחקר הסביבה בשנת 1969 כמשרד ייעוץ לשימושי קרקע, היא בין החברות המרכזיות בתחום מערכות המידע הגאוגרפיות.

מדי שנה מארחת החברה את הכנס השנתי הבינלאומי של המשתמשים, שהתקיים לראשונה בשנת 1981 בקמפוס מטה החברה, אליו הגיעו 16 משתתפים. בשנים האחרונות נערך כנס המשתמשים בסן דייגו, וב-2007 השתתפו בו כ-14,500 אנשים.

בשנת 2012 העניקה Esri שני פרסים למרכז למיפוי ישראל בתחרות בינלאומית שנערכה בארצות הברית בהשתתפות 100,000 ארגונים, מוסדות, וחברות פרטיות מרחבי העולם. הפרס הראשון ניתן על מצוינות במערכות מידע גאוגרפי על שדרוג תשתית המידע הגיאו-מרחבי בישראל. הפרס השני בו זכה המרכז למיפוי ישראל היה על "מפת צפון מזרח הנגב (המכתשים)", שהוכנה במחלקת הכרטוגרפיה של המרכז למיפוי ישראל.

בשנת 2017 העניקה esri פרס לענף הידרוגרפיה בחיל הים על הישגים משמעותיים בתחום המיפוי הימי.

בישראל מיוצגת Esri על ידי חברת סיסטמטיקס.

אביאל רון

אביאל רון (ט"ז באב תש"ח, 21 באוגוסט 1948 - י"ח בניסן תשס"ב, 31 במרץ 2002) היה אלוף-משנה בצה"ל ומנכ"ל המרכז למיפוי ישראל. חתן פרס ביטחון ישראל.

האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי

האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי היא אגודה מקצועית של מקצוע הכרטוגרפיה ומערכות מידע גאוגרפיות. האגודה הוקמה בשנת 1978 וחברה ב"אגודה הכרטוגרפית הבינלאומית (ACI)", שבו היא פעילה במסגרת וועדות בינלאומיות. כנשיאה שימשו גאוגרפים רבים כגון: פנחס יואלי, רון אדלר, פרופ' נפתלי קדמון. פרופ' אמציה פלד משמש בתור נשיא האגודה ובתור יו"ר של אחת הוועדות המקצועיות האיגוד הכרטוגרפי הבינלאומי.

מקום מושבה של האגודה הוא המרכז למיפוי ישראל בתל אביב.

בין פעילויות האגודה: מפגש שנתי בנושא כרטוגרפיה ומערכות מידע גאוגרפי (GIS), וקונגרסים בינלאומיים המתקיימים כל שנתיים, תחרות ציורי ילדים, הוצאת ידיעון "קול קורא".

האגודה עובדת בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים וגם חברה באגודה הכרטוגרפית הבינלאומית.

הוועדה לשבילי ישראל

הוועדה לשבילי ישראל, או בשמה הקודם הוועדה לסימון שבילים, היא ועדה שתחת אחריותה סימון השבילים בישראל. הוועדה ממומנת ומפוקחת על ידי החברה להגנת הטבע.

עד ליולי 2007 היה אורי דביר יו"ר הוועדה. משרדיה נמצאים בתל אביב בבניין החברה להגנת הטבע.

בוועדה שותפים נציגים מגופים מוסדיים רבים ובכלל זה רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, משרד התיירות, משרד החינוך והתרבות, המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע.

הפדרציה הבינלאומית של המודדים

הפדרציה הבינלאומית של המודדים (באנגלית: The International Federation of Surveyors; מקובל בקיצור FIG, ראשי תיבות בצרפתית: Fèdèration Internationale des Gèometres) הוא ארגון בינלאומי המייצג את האינטרסים של המודדים ברחבי העולם. הארגון הוא פדרציה של ארגוני מודדים ברחבי העולם המכסה את כל קשת התחומים המקצועיים בתוך קהילת המודדים הבינלאומית. הוא מספק פורום בינלאומי לדיון ופיתוח במטרה לקדם אימון מקצועי בסטנדרטים. הפדרציה נוסדה בפריז בשנת 1878 ונודעה בשם: "Fèdèration Internationale des Gèometres" והפך לאחר מכן הוכרז לכדי הפדרציה הבינלאומית של המודדים. זהו ארגון לא ממשלתי המייצג מעל 100 מדינות ברחבי העולם ומטרתו היא להבטיח את תניהם של המודדים ולספק את כל צורכיהם של עובדי מקצוע המדידות.

בישראל פועלת לשכת המודדים המוסמכים בישראל החברה הרשמית בפדרציה הבינלאומית של המודדים, הפועלת גם בשיתוף פעולה עם המרכז למיפוי ישראל של משרד השיכון ועם משרד הפנים.

השדה המגנטי של כדור הארץ

השדה המגנטי של כדור הארץ הוא אחת התכונות הפיזיקליות המאפיינות את כוכב הלכת ארץ. לשדה המגנטי יש השפעה על מגוון תופעות על פני כדור הארץ, באטמוספירה שלו ובחלל הקרוב אליו. על פי ההשערה המקובלת, השדה המגנטי נוצר בגלעין החיצוני של כדור הארץ, ורק חלק קטן ממנו נמדד על פני השטח שלו או בחלל. השדה המגנטי של כדור הארץ דומה לשדה של מגנט דו-קוטבי, שקוטב אחד שלו (שמבחינה פיזיקלית הוא דווקא קוטב דרום) נמצא באוקיינוס הקרח הצפוני, והשני (קוטב צפון) ליד אנטארקטיקה. קטבים אלו נעים כל העת ממקומם, וקיימות אף עדויות להיפוכי כיוון של השדה המגנטי בתקופות גאולוגיות מסוימות של כדור הארץ.

השפעת השדה המגנטי של כדור הארץ מורגשת עד מרחק גדול בחלל, והשפעתו על חלקיקים המגיעים מרוח השמש מגדירה אזור הקרוי מגנטוספירה. לרוח השמש יש גם השפעה קטנה על מיקום הקטבים המגנטיים של כדור הארץ. קיום המגנטוספירה מגן על כדור הארץ מפני רוח השמש ומאפשר את קיום החיים על כדור הארץ.

מעריכים שהשדה המגנטי מסייע לבעלי חיים מסוימים, כמו עופות נודדים, לנווט את דרכם בעת הנדידה השנתית. השימוש העיקרי של האדם בשדה המגנטי של כדור הארץ הוא לצורכי ניווט באמצעות מצפן.

ועדת גדיש

ועדת גדיש, או בשמה הרשמי הוועדה הציבורית לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, הייתה ועדה שמינה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט ב-2 במאי 2004 לגיבוש הצעת רפורמה במינהל מקרקעי ישראל. לראש הוועדה מונה יעקב גדיש, שהיה בעברו הממונה על התקציבים במשרד האוצר. הוועדה הגישה את המלצותיה במרץ 2005. ההמלצות המרכזיות של הוועדה היו בנושא שיווק קרקעות, האצת הליכי ההסדר והרישום ושינוי מבני במינהל מקרקעי ישראל.

הוועדה החלה את עבודתה ב-30 במאי 2004 וקיימה כ-80 שעות דיונים שהשתרעו על פני כ-15 ישיבות עבודה. בישיבות הוועדה השתתפו נציגי משרדי ממשלה (משרד הבינוי והשיכון, המרכז למיפוי ישראל, משרד המשפטים, משרד החקלאות, משרד האוצר ומשרד התיירות) ונציגי ארגונים ציבוריים שונים, כולל ארגונים סביבתיים כמו החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין.

הוועדה סיימה את דיוניה בחודש דצמבר 2004, אך ב-8 בינואר 2005 נפטר היושב ראש, יעקב גדיש, לפני הגשת ההמלצות, ולכן נדחה פרסום ממצאיה. ב-16 במרץ 2005, הציג אהוד אולמרט את המלצות הוועדה לציבור. הממשלה אישרה את החלטות הוועדה פה אחד ב-19 ביוני 2005.

בשנת 2009, נכללו רוב המלצות הוועדה במסגרת חוק ההסדרים 2009-2010.

טופוגרפיה

טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום). תחום זה נלמד באוניברסיטה, תנועות נוער, חוגי סיירות ובצבא. יישום מעשי של תורה זו הוא ביצירת מפות טופוגרפיות ובניווט. לטופוגרפיה שימושים אזרחיים וצבאיים שונים, ובהם תיור, ניווט, וככלי עזר לפעילות צבאית ולהנדסה אזרחית. הגוף המרכזי האחראי על תחום זה בישראל, הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

לימודי ארץ ישראל

לימודי ארץ ישראל או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק בהיסטוריה, גאוגרפיה, גאולוגיה, ביולוגיה של ארץ ישראל. המושג "ידיעת הארץ" הוטבע לראשונה בשנת 1845 על ידי מחבר ספר הגאוגרפיה הראשון על ארץ ישראל, יהוסף שוורץ, במבוא לספרו תבואות הארץ - גאוגרפיה של ארץ ישראל.

מגנטומטר

מגנטומטר (Magnetometer) או מגנומטר הוא מכשיר מדידה למדידת עוצמתו וכיוונו של השדה המגנטי באזור בו נמצא. משמש לאיתור מרבצי מתכות פרומגנטיות כגון ברזל, לאיתור גופים שבהם יש מתכות פרומגנטיות וכדומה, ולמעקבים ומחקרים מדעיים על השדה המגנטי של כדור הארץ והמגנטוספירה.

מדען ראשי (ממשלת ישראל)

במדינת ישראל, המדען הראשי במשרד ממשלתי הוא אדם שתפקידו לרכז ולהוביל את מעורבותו של המשרד בפעילות מדעית הקשורה לתחומי אחריותו. המדענים הראשיים בכל המשרדים חברים בפורום מדענים ראשיים, שבראשו עומד שר המדע והטכנולוגיה.

התואר "המדען הראשי" ללא ציון שם המשרד, בהתייחס למגזר הפרטי מוענק למדען הראשי ברשות החדשנות (לשעבר לשכת המדען הראשי), שהוא יושב ראש הוועדה לחלוקת המשאבים לעידוד התעשייה על פי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, ותקציבו הוא הגדול ביותר מבין תקציבי המדען הראשי במשרדים השונים.

מודד

מודד הוא בעל מקצוע העוסק במדידה.

נפתלי קדמון

פרופ' נפתלי קדמון (נולד ב-1925 באאכן) הוא קרטוגרף, חוקר טופונימיה, חבר ועדת השמות הממשלתית ויושב ראש ועדת המשנה לשמות גאוגרפיים.

קדסטר

קָדַסְטֶר הוא תהליך של רישום ראשוני של קרקע וחלוקתו לגושים וחלקות. משמעות המילה קדסטר בשפה היוונית היא חלוקה של קרקע.

רון (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רשת טריאנגולציה

בקרטוגרפיה, רשת טריאנגולציה היא רשת של נקודות, מדודות במדויק, הפרושות בשטח קרקעי ומסייעות לאתר בו נקודות בשיטת הטריאנגולציה. הנקודות, אותן ממקמים בדיוק של סנטימטרים, מסומנות בשטח באופן בולט ועמיד, כך שלא יהרסו באקראי. בארצות גדולות נהוג ליצור סרטים של משולשי טריאנגולציה, המקיפים את השטח, ומאפשרים ליצור בתוכו נקודות טריאנגולציה משניות. בשטחה של מדינת ישראל מצויות מאות אלפי נקודות בקרה כאלה. בעת האחרונה הוחל במעבר למדידה באמצעות תחנות GPS קרקעיות, שיחליפו את רשת הטריאנגולציה.

כל נקודה ברשת הטריאנגולציה נקראת נקודת טריאנגולציה. ביצירת הרשת, ממקמים את הנקודות כך שמכל אחת מהן ניתן יהיה לראות לפחות שתי נקודות נוספות, כך שמודדים יוכלו לקבל את מיקומם המדויק במדידת מרחקם לשלוש הנקודות.

במפה טופוגרפית נקודת טריאנגולציה מסומנת כמשולש שבתוכו נקודה, ולידו מספר ואות המציינים את מספרו הסידורי, ומספר המציין את הגובה המוחלט שלו. משמש למדידות וגם לאימות התמצאות בשטח בניווטים.

רשת ישראל הישנה

רשת ישראל הישנה (באנגלית: Israel Cassini Soldner ובראשי תיבות: ICS) המכונה גם הרשת השחורה (מפני שבמפה היא מופיעה בצבע שחור) היא רשת קואורדינטות ישרת זווית המבוססת על היטל קסיני-סולדנר ועל אליפסואיד ייחוס קלארק 1880 מותאם. צירי ה-Y וה-X ברשת מגדירים את קווי הרוחב והאורך המופיעים במפה, בהתאמה. הגדרת הצירים ברשת הקואורדינטות הפוכה מהאופן בו הם מוגדרים במתמטיקה. ציר ה-X הוא קו אורך ונע מצפון לדרום, וציר ה-Y הוא קו רוחב ונע ממזרח למערב. ערכי הקואורדינטות Y במפה נעים בין 0 מטר במערב ל-300,000 מטר במזרח וערכי הקואורדינטות X במפה נעים בין קצת פחות מ-900,000 מטר בדרום ל-1,000,000 מטר בנקודה ליד מצפה רמון ומ-0 מטר צפונית לאותה הנקודה לקצת יותר מ-300,000 מטר בצפון. רשת ישראל הישנה הוחלפה ברשת ישראל החדשה כרשת הקואורדינטות הרשמית של מדינת ישראל ב-1 בינואר 1994, אך היא עדיין מופיעה במפות ישנות.

ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראל • הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינה
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים
ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא • המרכז למיפוי ישראל • העמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.