המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור[1] הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה. מטח נוסד ב-1971 בעקבות החלטת ממשלה מספר 78 מיום 25 באוקטובר 1970[2] כשותפות בין מדינת ישראל ו"יד הנדיב"[3]. מנהלה הראשון והמייסד היה ד"ר יונה פלס. ישראל רגב מונה למנכ"ל מטח בין השנים 1987 - 2014, גילה בן הר שימשה מנכ"לית מטח בין השנים 2004 ל-2018 והוחלפה על ידי יוסי בידץ.

המרכז נמצא בתל אביב ומעסיק כ-600 עובדים נכון לשנת 2018, לרובם תארים מתקדמים במגוון מקצועות הלימוד וכן בתכנון לימודים, במדידה והערכה ובטכנולוגיה.

מיום הקמתו ועד לשנת 2018 מטח הוציא לאור מעל 1,400 כותרים מודפסים ומעל 1,000 כותרים דיגיטליים, פיתח ובנה מאות אתרי אינטרנט והכשיר עשרות אלפי מורים.

החזון של מטח הוא לקדם את החינוך בישראל ולהעניק לכל תלמיד הזדמנות ללמוד בסביבת למידה מתקדמת, המשלבת טכנולוגיה ופדגוגיה עדכניות ועשירות בתוכן איכותי - סביבת למידה שתציב את התלמידים בחזית הידע ותכין אותם למאה ה-21 כאזרחים תורמים מבחינה יצרנית, ערכית וחברתית[4]

סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בניין מרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב
בניין מרכז לטכנולוגיה חינוכית 2
הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב

היסטוריה

  • 1971 – ד"ר יונה פלס ממונה למנכ"ל הראשון של מטח.
  • 1974 - מטח מקים הוצאה לאור של ספרי לימוד.
  • 1976 - מטח עובר למשכנו הקבוע בתל אביב.
  • 1977 – מטח מפתח את תוא"ם (תרגול ואבחון במחשב), מטח מייצר מחשבים.
  • 1978 – מטח מוביל בבתי הספר גישה חדשה בהוראה: ההוראה המותאמת.
  • 1980 – מטח מוציא לאור את חומרי הלימוד בהדפסה צבעונית ופורץ דרך בעולם המולטימדיה. מטח מייצר לומדות ומשחקי מחשב חינוכיים המשלבים מוזיקה, סרטוני וידאו, אנימציה ועוד.
  • 1987 – ישראל רגב ממונה למנכ"ל השני של מטח.
  • 1990 - מתחיל עידן האינטרנט. מטח מפתח אתרי אינטרנט המתמקצעים בתחומי הדעת השונים. מיזם הענק "הספרייה הווירטואלית" מושק. מטרת הספרייה הווירטואלית היא לסייע לתלמידים בהכנת שיעורי הבית וכן להעשיר את דעתם בנושאים שונים ומגוונים.
  • 2000 - עולים לרשת ספרי לימוד דיגיטליים, בתי ספר ראשונים מתחילים לאמץ מודל של מחשב אישי לכל תלמיד - למידה מכל מקום, בכל זמן, מכל מכשיר. תלמידים ראשונים מתחילים ללמוד במסגרת התיכון הווירטואלי באמצעות למידה מקוונת.
  • 2002 - הקמת תוכנית נחשון - חונכות וירטואלית.
  • 2004 - גילה בן -הר ממונה למנכ"לית מטח.
  • 2011 - מטח זוכה בפרס לאיכות ולמצוינות על שם יצחק רבין, בתחום החינוך במגזר הציבורי.
  • 2012 - מטח הקים את MindCet - המרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך.
  • 2018 - יוסי בידץ ממונה למנכ"ל מטח.

סביבות דיגיטליות

בתחילת שנות האלפיים החל מטח בפיתוח סביבות דיגיטליות לתלמידים וצוותי הוראה.

אופק - סביבה דיגיטלית ללמידה, להוראה ולהערכה לבית הספר היסודי. סביבת אופק מקדמת פדגוגיה דיגיטלית בכיתה ובבית, ומשמשת להוראה, ללמידה ולהערכה. הסביבה מכילה פעילויות אינטראקטיביות, הדמיות, משחקים, מצגות וסרטונים, המאפשרים לתלמידים לימוד בדרך חווייתית ועדכנית. סביבת אופק מציעה מערכת ייחודית לניהול הלמידה (LMS), המאפשרת למורה לתת מענה לצרכים שונים העולים בהוראה, למשל: לשייך משימות לכל תלמיד על פי רמתו, לבצע הערכה מעצבת ומסכמת של החומר הנלמד באמצעות מגוון דוחות ועוד[5]. סביבת אופק היא סביבה דינמית המתעדכנת בתכנים חדשים המפותחים על ידי צוותי הפיתוח באופן שוטף במשך כל השנה. נכון לשנת 2018, 2,300 בתי ספר מכל הארץ עובדים עם סביבת אופק.

כותר ספרי לימוד - סביבת למידה עתירת טכנולוגיה, המכילה את מיטב ספרי הלימוד במהדורה דיגיטלית ומעמידה לרשות המורים והתלמידים תוכן איכותי ועדכני. ספרי הלימוד שבמהדורה הדיגיטלית עשירים בחומרי הרחבה, העשרה ופעילויות אינטראקטיביות. פלטפורמת כותר ספרי לימוד מכילה ספרים של הוצאות לאור נוספות כמו Eric Cohen, רמות, משרד החינוך, English Adventure ועוד.

הילקוט הדיגיטלי - סביבת למידה דיגיטלית המיועדת לתלמידי וצוותי הוראה בחטיבות הביניים. הילקוט הדיגיטלי כולל מגוון רחב של תכנים ופעילויות אינטראקטיביות, יחידות לימוד, משימות הערכה, פעילויות העשרה, מאגרי מידע, מעבדות והדמיות. הילקוט הדיגיטלי כולל ספרי לימוד המקושרים לתכנים דיגיטליים מגוונים ולמערכת ניהול הלמידה.

האטלס הדיגיטלי - סביבת עבודה המכילה עשרות מפות פיזיות ונושאיות המתעדכנות באופן שוטף: אקלים, צפיפות אוכלוסייה, ריכוזים עירוניים ועוד. האטלס מלווה בגרפים, בקישורים, בתמונות ובסרטונים. לכל מפה מצורפת יחידת חקר המשלבת מיומנויות מפה בעידן הדיגיטלי והבנת נושאים ועקרונות מרכזיים במקצוע הגאוגרפיה. כל המידע במפות מוצג בעברית ונותן מענה לצרכים של תוכנית הלימודים.. האטלס הדיגיטלי מרכז עבור המורה והתלמיד את הנושאים המרכזיים מתוכנית הלימודים במקום אחד. פיתוח האטלס הדיגיטלי הוא שיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית ומטח.

הסטודיו שלי - סביבת עבודה המאפשרת למורה עצמאות ויצירתיות בפיתוח פעילויות דיגיטליות לתלמידים ומאפשרת למורים ליצור בעצמם פעילויות אינטראקטיביות המותאמות לתוכנית הלימודים ולרמת הידע של התלמידים. בסביבה זו ניתן לייצר מגוון פעילויות למידה והערכה דיגיטליות הכוללות סרטים, טקסטים ותמונות. בנוסף, סביבה זו מאפשרת למורה לבחון את בקיאות התלמידים בחומר הנלמד.

חדשנות טכנולוגית

MindCet

בשנת 2012 הוקם MindCet, המרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך, מייסודו של מטח. משרדי ההנהלה ממוקמים בירוחם. המרכז מבקש לעסוק בגיבוש של פתרונות ומודלים פורצי דרך. נקודת המוצא להקמת המרכז היא הפער המתרחב בין האופן בו אנו מתפקדים כלומדים עצמאיים וכאזרחי תרבות הרשת לבין האופן שבו אנו לומדים כתלמידים בבית הספר.

מטרות

  1. יצירת פרדיגמה חינוכית חדשה.
  2. רתימת תרבות הסטארט-אפ והחדשנות הישראלית לשדה המעשה החינוכי.
  3. זרז להשבחת תהליכי למידה, חשיבה ופיתוח במטח.

שלוש זרועות מרכזיות

הנחת היסוד של MindCet היא שכדי לדמיין את סביבת הלמידה בעידן הטכנולוגי ולהפוך את החינוך לרלוונטי לעולמם של התלמידים, דרושה סינרגיה בין שלוש קהילות שונות: קהילת הסטארט-אפ הטכנולוגית, קהילת המורים וקהילת החוקרים. סינרגיה זו עומדת בבסיס המבנה של MindCet, הנשען על שלוש קבוצות הפועלות כרשת תוך שיתוף פעולה המאפשר לייצר ידע, רעיונות וחדשנות בעלי ערך לתחום החינוך [6]:

  1. קבוצת היזמים: הגראז' - הגראז' הוא מרחב משותף לפיתוח מיזמים ומהווה חממה טכנולוגית ליזמים עצמאיים. החממה היא תוכנית התומכת במיזמים בהיבטים מגוונים לצורך הבשלת רעיון לידי מוצר. מרחב שבו פועלים מפתחים ויזמים העוסקים באופן ממוקד במציאת פתרונות לבעיות ולאתגרים שונים בתחום החינוך.
  2. קבוצת המורים: המעבדה - המעבדה היא רשת של בתי ספר ומורים, השותפים לקהילה מקצועית לומדת בנושא טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. המעבדה פועלת בשני מעגלים: המעגל הראשון קבוצה של מורים-יזמים הפועלים במשותף עם קבוצת הגראז'. המעגל השני הוא קבוצה גדולה של מורים השותפים להתנסות בפתרונות חדשים ולשיח סביב פתרונות אלה. המעבדה מקשרת בין מרכז הפיתוח למציאות היומיומית בכיתות ובחדרי המורים.
  3. קבוצת החוקרים: האקווריום - מוקד ידע שבו נערך מחקר המאפשר למידה והתעדכנות בכל הקשור לצומת שבין טכנולוגיה לחינוך, ומנגיש את המידע לקהל הרחב. האקווריום מלווה את היזמים במחקר הבוחן את מוצריהם ומפרש את הנתונים שנאספו מהשטח לצורכי שיפור והתאמה. האקווריום כולל יחידת מחקר קטנה, המספקת שירותי תחקיר ליחידות האחרות ומפרסמת דוחות תקופתיים בסוגיות שונות בתחום הטכנולוגיה החינוכית.

אפליקציות

החל משנת 2013 מפתחים במטח אפליקציות בתחומים שונים למכשירי קצה שונים.

ממלכת החשבון: פעילויות ומשחקים להכרת המספרים 1 עד 10 לילדי הגן וכיתה א'.

לשון לבגרות: הכנה למבחן הבגרות בלשון בנושאים כמו תחביר ואוצר מילים.

Touch of Hebrew: לימוד עברית כשפה שנייה.

כותר ספרי לימוד: ספרי הלימוד במהדורה דיגיטלית.

TouchChat: אפליקציית תקשורת המאפשרת לאנשים שאינם יכולים לדבר, לתקשר עם זולתם.

Experience Science: סימולציות ומבחנים בנושאים שונים כמו ביולוגיה, פיזיקה וכימיה.

תרומה לקהילה

מטח שם לעצמו למטרה להגדיל את מספר התלמידים הניגשים לבגרות מוגברת ולקדם מצוינות בפריפריה. לשם כך הוקמו שתי תוכניות מובילות ללא עלות לתלמידים:

תוכנית נחשון - חונכות וירטואלית בשיתוף משרד החינוך, הפועלת משנת 2002 ובמסגרתה סטודנטים מצטיינים חונכים תלמידים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של הוראה וחניכה מרחוק. השימוש בטכנולוגיה מאפשר "להביא" אל הפריפריה מנחים שהם סטודנטים מצטיינים מפקולטות מובילות באקדמיה, המשתמשים בחומרי למידה עדכניים ומותאמים לצרכים המשתנים. התוכנית פועלת כמו "שיעור פרטי" והלימוד בה מתבצע בקבוצות הומוגניות קטנות המונות כ־2-3 תלמידים בשעות אחר הצהריים. התוכנית פועלת גם בשפה הערבית.

לתוכנית נרשמים תלמידים בעלי יכולת להגיע ללימודים מוגברים (בגרות 5 יח"ל) בתחומים מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואנגלית, ואשר אינם מגיעים לכדי מימוש יכולת זו מסיבות שונות. תוכנית נחשון תורמת להעלאת רמת המוטיבציה של התלמידים וחיזוק דימוים העצמי, מזמנת מפגש עם דמות המהווה מודל לחיקוי עבור התלמידים ומסייעת לפתיחת שערי האקדמיה בפניהם.

בשנת 2016 החל לפעול פרויקט 5 אונליין, פרויקט ללמידה חברתית של תלמידי תיכון, הניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה בכיתות יא' ויב' באמצעות אפליקציית whatsapp. בכל קבוצה משתתפים 100 תלמידים ומורה מוביל למתמטיקה.

בשנת 2017 הופעל פרויקט נחשונט כפיילוט שפועל לקידום מצוינות בקרב תלמידי כיתה ט מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. החונכים בנחשונט הם תלמידי יב אשר לוקחים חלק בתוכנית נחשון.

התיכון הווירטואלי - בשיתוף משרד החינוך. פרויקט ייחודי זה מאפשר לתלמידים, בעיקר מהפריפריה הגאוגרפית, ללמוד ולגשת לבחינות בגרות בהיקף של 5 יח"ל במתמטיקה, בפיזיקה, באזרחות ובאנגלית (בבתי ספר שחסרים בהם מורים המלמדים לבגרות במתכונת מורחבת, בבתי ספר שאין בהם אפשרות לפתוח כיתה נוספת ובבתי ספר שבהם מספר התלמידים קטן ואינו מאפשר פתיחת מגמה)[7]. התיכון פועל מאז שנת 2011, ובשנת 2018 לומדים בתיכון הווירטואלי כ-1000 תלמידים בשכבות י'-י"ב. הלימודים בתיכון הווירטואלי נערכים במודל און ליין (שיעורים סינכרוניים) שבו בכיתה אחת לומדים תלמידים מבתי ספר שונים בארץ. חלק מן הלימודים מתקיימים במסגרת שעות הלימוד בבית הספר והם חלק בלתי נפרד ממערכת השעות של התלמיד, וחלק אחר מתקיים בשעות אחר הצהריים. הלמידה בתיכון הווירטואלי משלבת שיעורים של מורים, שעות תרגול עם מתרגל ומערך עשיר של מבדקים, מבחנים ומשימות הערכה חלופית. סביבת הלמידה מספקת תכנים אינטראקטיביים ועתירי מדיה, משוב בזמן אמת ולמידה פרטנית או בקבוצות קטנות בהתאמה לצרכים של כל אחד. בתיכון הווירטואלי נערכים שיעורים גם בשפה הערבית. הפרויקט הוא שיתוף פעולה של משרד החינוך, קרן טראמפ ומטח.

מטח בשפה הערבית

מטח מפתח תכנים מודפסים ודיגיטליים בשפה הערבית (לדוברי ערבית כשפת אם) במקצועות: מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, רכישת השפה הערבית (חינוך לשוני) וגאוגרפיה. כמו כן, מטח מפתח סביבות דיגיטליות כגון אופק בשפה הערבית, ומעביר שיעורים בשפה הערבית במסגרת תוכנית נחשון והתיכון הווירטואלי.

מיזמים ייחודים בתחום חברה ורוח

תנ"ך לכולם: "פרק אחד ביום"

מיזם בשיתוף משרד החינוך, שמטרותיו הן:

  • לבסס את מעמדו של התנ"ך כמעצב זהות יהודית-ציונית וכבסיס תרבותי-לאומי מאחד לעם היהודי ולשפתו העברית.
  • ליצור מסלול משותף ללימוד התנ"ך למעגלים רחבים.
  • לתת ביטוי לפנים השונות של התנ"ך ולפרשנויות מגוונות וליצור אווירה סובלנית כלפיהן.

המיזם מציע הטמעת שיטה של לימוד פרק יומי, הנגשה של התנ"ך במגוון כלים דיגיטליים, עידוד ליצירת תכנים מגוונים ופעילות נרחבת ברשתות החברתיות.

תרבות il

אתר בתחום תרבות ישראל בשותפות עם קרן פוזן, קרן אבי חי ומכון הרטמן. האתר מיועד לציבור הרחב ולקהל המורים והתלמידים ומתמקד בתחומי הדעת "תרבות ישראל ומורשתו","מחשבת ישראל" ו"תורה שבעל-פה". האתר מציג ומנהל דיאלוג בנוגע לתרבות היהודית ולביטוייה בתחום המחשבה, הדיבור והפעולה, תפיסות המוסר, המקום והזמן. האתר הוא גם פלטפורמה להצגת ספרי הלימוד בתחומי הדעת האלה.

קמפוס קריית משה רואו

מתחם המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוקם ביחד במתחם הראשון של האוניברסיטה הפתוחה ובשיתוף פעולה עמו ברמת אביב, בסמיכות אל קמפוס אוניברסיטת תל אביב ואל הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

הזירה הבינלאומית

הוראת עברית בתפוצות - תוכנית נטע-מטח

תוכנית נטע-מטח היא תוכנית להוראת עברית בתפוצות, בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות. התוכנית פותחה והופעלה במימון קרן אביחי ואומצה על ידי מטח בהסכם שנחתם עם הקרן בשנת 2012. התוכנית פועלת זה כעשור בכ-90 בתי ספר בצפון אמריקה ובכ-30 בתי ספר נוספים ברחבי העולם ולומדים בה כ-15,000 תלמידים. ביוני 2013 יצא לאור הספר הראשון בסדרה החדשה בשביל העברית. הספר יצא לאור הן בדפוס והן בכותר ובאפליקציה לספרים דיגיטליים של מטח והוא כולל שכבות דיגיטליות של קטעי האזנה, סרטים ופעילויות מתוקשבות[8]. בנוסף, פותח עבור התלמידים והמורים כלי מתוקשב וחדשני להוראת מערכת הפועל בעברית (ה"פעלולן"), מאגר המידע הועשר בהרצאות מצולמות ואף התקיימו "וובינרים" (מפגשי הדרכה וירטואליים) העוסקים בספר החדש ובהיבטים השונים של הוראת השפה העברית.

עברית בקליק ופיתוח תוכנית ווהל לחטיבת הביניים בבריטניה

עברית בקליק הוא מאגר מתוקשב להוראת עברית בבתי ספר יהודיים בבריטניה (כיתות ג'-ו'), שפותח במשותף עם ארגון Jewish Curriculum Partnership) JCP) ובתמיכת קרן מוריס ווהל. פיתוח המאגר הושלם ב-2012 והוא מוטמע כיום בכל בתי הספר היהודיים באנגליה ומשווק גם לבתי ספר יהודיים במדינות אחרות בעולם. במהלך 2018 רכשו כמה בתי ספר בעולם (בדרום אפריקה, באוסטרליה, בארצות הברית ועוד) הרשאות לשימוש במאגר עבור המורים והתלמידים שלהם[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר גיידסטר. מידע על צורת ההתאגדות
  2. ^ על ההחלטה חתומים: ממלא מקום ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות י. אלון והשרים ש. פרס, פ. ספיר, ש. הלל, י. גלילי, מ. קול, ו. שם טוב וי. אלמוגי.
  3. ^ הידועה גם בכינוי קרן רוטשילד
  4. ^ אתר מטח
  5. ^ אתר אופק
  6. ^ MindCET מרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך
  7. ^ התיכון הווירטואלי
  8. ^ 8.0 8.1 אסטרטגיה ותוכנית עבודה מטח 2014
אביגדור שנאן

אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, ספרות יידיש ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

בוורלי קלירי

בוורלי קלירי (באנגלית: Beverly Cleary; נולדה ב-12 באפריל 1916) היא סופרת ילדים אמריקאית, הידועה כמחברת סדרות ספרי הילדים "עלילות הנרי וידידיו" וסדרת ההמשך "עלילות רמונה". סדרות אלה עוסקות בעולמם של ילדים מהמעמד הבינוני-נמוך בצפון ארצות הברית.

ספריה תורגמו ל-14 שפות, בהן עברית והיא זכתה בפרסים אמריקאים רבים לספרות ילדים.

בונוס (משחק מחשב)

בּוֹנוּס הוא משחק חשיבה למחשב מתוצרת מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).

המשחק בונוס הוא גרסה ממוחשבת של משחק הלוח שבץ-נא. לוח המשחק מורכב מריבוע של עשר שורות על עשרה טורים המורכבים ממשבצות. מחוץ לריבוע ישנן משבצות בונוס עם סמלים שונים של פירות וכן יהלום וכוכב. המשחק מיועד לשני שחקנים. כל שחקן מקבל אוסף של עשר אותיות ועליו לנסות להרכיב את המילה שתזכה אותו במספר הרב ביותר של נקודות. המילים חייבות להתחבר זו לזו כבתפזורת, מלבד המילה הראשונה שאותה כותב אחד השחקנים במהלך הראשון. לאמות הקריאה יש ניקוד נמוך ואילו לאותיות ששכיחות השימוש בהן נמוכה יש ניקוד גבוה יותר כמו שש, שבע, שמונה או תשע נקודות כמו האותיות ס' ט' ג' וז', בהתאמה. השחקן המנצח הוא זה שצבר לזכותו הכי הרבה נקודות, והמשחק מסתיים כאשר לאחד השחקנים לא נותרו אותיות לשיבוץ בלוח, או שהשחקנים לא יכולים למצוא עוד מילים (ומסיימים את המשחק בעצמם). שמו של השחקן מגיע ל"טבלת האלופים" אם הניקוד שלו גבוה מספיק.

גילה בן הר

גילה בן-הר (נולדה ב-1951) היא אשת חינוך, מנכ"לית הייתה מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית בין השנים 2004 ל-2018 ולשעבר ראש מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל אביב-יפו.

דפנה עבר הדני

דפנה עבר הדני (י"ט בחשוון תש"א, 20 בנובמבר 1940 – כ"ז באדר ב' תשנ"ז, 5 באפריל 1997) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית.

הגה (פונטיקה)

הגה (ברבים הגאים או הגיים) הוא צליל יחיד המופק בתקשורת הלשונית המדוברת. ההגה הוא יחידת הדיבור הקטנה ביותר בשפה ואינו נושא משמעות משל עצמו.

הבדל בין שני הגאים בשפה שיוצר הבדל במשמעות בין שתי מילים נקרא פונמה. הפונמה היא "הגה מבחין", אשר החלפתו בהגה אחר תיצור מילה בעלת משמעות שונה.

המצאה

המצאה היא פתרון חדש ובלתי צפוי לבעיה או קושי בעולם המוחשי, הנהגה במחשבתו של אדם. עם זאת, המצאה עשויה גם להיות חידוש שאינו מהפכני הבנוי מרעיונות הקיימים כבר.

המצאות נחשבות לאחד ממנופיה הגדולים ביותר של הכלכלה, ומדד ראשון במעלה בקביעת מידת ההתפתחות האנושית.

הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הספרייה הווירטואלית של מט"ח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות. באתר ניתן למצוא מונחונים, מאמרים, פרקים מספרים, תצלומים, ציורים וקישורים לאתרי אינטרנט (בנושאים כגון: מדעי החברה, מדינת ישראל, מדעים אמנות, יהדות ועם ישראל ועוד). הפרטים המופיעים במאגר המידע הם בגישה חופשית, ונלקחו מספרים, כתבי עת, חוברות ותקליטורים בהסכמת בעלי זכויות היוצרים. חלק מהפריטים נכתבו במיוחד עבור הפרויקט.

האתר נוסד בשנת 2000 בסיועה של קרן קשת. מאגר המידע שעומד בבסיס הספרייה הווירטואלית, מבוסס על 15 שדות הקטלוג של הדבלין קור (Dublin core), ההכרחיים לקטלוג ומפתוח של פריטים אינטרנטיים.

יונה פלס

יונה פלס (8 ביוני 1929 - 7 במאי 2013) היה מהנדס ויזם בתחום הטכנולוגיה והחינוך, מהראשונים בארץ ובעולם לשלב בין התחומים. היה ממקימי ומנהלי הטלוויזיה החינוכית הישראלית, הקים וניהל את המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט״ח) וכן היה חלק מצוות ההקמה וסגן נשיא האוניברסיטה הפתוחה.

יוסי בידץ

יוסי בידץ (נולד ב-1961), הוא מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), אלוף במילואים בצה"ל, כיהן כמפקד המכללה לביטחון לאומי והמכללות הצבאיות; קודם לכן עמד בראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל בין יוני 2006 ליוני 2011.

כותר (ספרייה דיגיטלית)

כותר - הספרייה המקוונת של ישראל הוא אתר אינטרנט המהווה ספרייה מקוונת למנויים של ספרי עיון בעברית, פרי פיתוח של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) בשיתוף עם מו"לים ישראלים. ספריית כותר מציעה מאות ספרים דיגיטליים ועיון מקוון במגוון רחב של נושאים מתחום מדעי הרוח והחברה, משפט, מדעי הטבע ומדעים מדויקים ועוד. המו"לים השותפים במיזם כוללים כ-100 הוצאות ספרים אקדמיות, ציבוריות ופרטיות. הספרייה החלה לפעול בינואר 2006.

אתר "כותר" מעמיד לרשות תלמידים, סטודנטים, מורים, מרצים וכל דורש מרכז משאבים מקוון, שאוצר בתוכו מקורות מידע שפורסמו ביובל השנים האחרונות בשפה העברית.

האתר מציע את שירותיו למנויים פרטיים ולמוסדות (אוניברסיטאות ולמכללות, ספריות ציבוריות, לבתי ספר וכו'). חלק מהספרים הנמצאים בספרייה זמינים לקהל הרחב ללא צורך ברכישת מנוי.

למידה משולבת מחשב

למידה משולבת מחשב (נקראת גם לימוד באמצעות המחשב האישי, למידה מתוקשבת או למידה מתוּוכת מחשב; באנגלית: e-learning שהיא סוג של CMC - Computer Mediated Communication) היא צורת למידה בה הלומד מסתייע במחשב בתהליך הלמידה.

השימוש בלמידה משולבת מחשב לצורכי חינוך מצריך הקנייה של מיומנויות הקשורות לאוריינות מדיה.

מילה (בלשנות)

מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים). לשפות בעלות מערכת כתב יש למילים גם ייצוג גרפי בכתיבה.

האטימולוגיה עוסקת בחקר מקורותיהן של המילים: מתי הופיעו בשפה, מאיזה מקור, וכיצד השתנתה צורתן ומשמעותן.

כלי לאיסוף וביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת הוא המילון.

נקדן מורפיקס

נקדן מורפיקס הוא אתר אינטרנט מסחרי לניקוד אוטומטי של טקסט עברי, בבעלות חברת מלינגו.

תוכנת האתר היא פיתוח של תוכנת הניקוד "נקדן טקסט", שפותחה בשנת 1996 במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) על ידי פרופ' יעקב שויקה ויוני נאמן, ואף זכתה בפרס איל"א ליישומי מחשב. תוכנה זו הופצה בעבר כתקליטור.

נקדן מורפיקס מבוסס על אוצר המילים של מילון רב-מילים, וכולל מערכת לניתוח מורפולוגי המנתחת ומנקדת כל מילה וכל צורת נטייה על פי ההקשר. האתר כולל גם ממשק לתיקוני הגהה ללא צורך בהקלדת תווי ניקוד, על ידי בחירה באפשרות המתאימה מתוך אפשרויות הניקוד השונות המוצגות לכל מילה.

השימוש באתר כרוך בתשלום דמי מינוי.

להלן הדגמת הפעולה של התוכנה על קטע קצר מתוך מגילת העצמאות, שהועתק לאתר ונוקד על ידי התוכנה:

הניקוד האוטומטי מתבצע במהירות, ולאחריו רצוי לבצע הגהה. בזמן הניקוד, מילים בטקסט הקלט שהופיעו בכתיב מלא, כמו 'גלויות', מועברות לכתיב חסר (גָּלֻיּוֹת במקרה זה, בהשמטת הוו הראשונה), שכן הכתיב התקני בעברית הוא מלא כאשר אינו מנוקד, וחסר כאשר הוא מנוקד. בהגהת קטע זה נמצאו שתי מילים שהניקוד שלהן אינו מתאים להקשר, ומילה אחת שלא נוקדה: שֶׁהֵחֵל במקום שֶהָחֵל, בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל במקום בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל, וכן לא זוהתה המילה 'מושתתה', צורת נטייה ארכאית שבן-גוריון העדיף להשתמש בה על פני הצורה המקובלת 'מושתתת'.

סוחר הים (משחק מחשב)

סוחר הים הוא משחק מחשב משנת 1989 אשר נוצר על ידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית והשתמש במצב תצוגה של CGA (ארבעה צבעים) והרמקול הפנימי של המחשב.

המטרה במשחק היא לסחור ברחבי הים התיכון בתקופת זמן מוגבלת של שבוע ובמהלכה לצבור רווחים גבוהים ככל האפשר. לרשות השחקן עומדים שלושה נמלים - בישראל, במצרים ובטורקיה (בגרסה המחודשת זמינים גם נמלים בקפריסין וביוון), בהם הוא יכול לקנות או למכור נחושת, זיתים, וחיטה. המחירים של הסחורות הללו משתנים מיום ליום ומנמל לנמל כך שהשחקן יכול לנצל את הפרשי המחירים. מפעם לפעם השחקן ייתקל במכשולים שונים כגון ספינות פיראטים עוינות וסופות אשר עלולים לגרום לנזקים. המשחק מתריע לפני מזג אוויר סוער במיוחד, אך ההחלטה הסופית נתונה בידי השחקן.

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה. על פי ההלכה המונח כולל תודעה עצמית, אך אינו תלוי בה. הפעולה ההפוכה של יציאת יהודים מארץ ישראל, נקראת ירידה. ביקור זמני בארץ ישראל הנעשה על רקע דתי מכונה עלייה לרגל ומונח זה משמש גם אצל אומות ודתות אחרות, שמאמיניהן באים לארץ ישראל כצליינים.

לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, נטענה המילה במשמעויות פוליטיות וכלכליות חדשות ונוספות.

מאז 2016 מציינים את יום העלייה לכבודן של העליות לארץ ישראל.

קרום רירי

קרום רירי (או רקמה רירית, ובקיצור: רירית; בלטינית: Tunica mucosa ובקיצור Mucosa, מוקוזה) הוא רקמה דקה וורודה המצפה חללים ומשטחים באיברים שונים בגופם של היונקים, דוגמת איברי מערכות העיכול, הנשימה, הרבייה והשתן. הקרום הרירי מפריש ריר.

קריקטורה

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים גם לעורר ביקורת.

התפתחות הקריקטורה קשורה להמצאת הדפוס במאה ה-15, אשר איפשרה את הפצתה ברבים.

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.

הבלשנות עוסקת בחקר השפה והשימוש בה.

סמנטיקה היא ענף הלשון המתמקד בחקר המשמעות של השפה.

מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון. כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.