המצור על עזה (332 לפנה"ס)

המצור על עזה היה מצור וקרב שנערך במסגרת כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול. היה זה אחד הקרבות הקשים של אלכסנדר, שהחריב את העיר עד עפר לאחר שכבש אותה.

המצור על עזה
מערכה: כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול
מלחמה: מלחמותיו של אלכסנדר הגדול
Gaza painting - David Roberts

הריסותיה של עזה ציור מאת דייוויד רוברטס.
תאריך התחלה: יולי 332 לפנה"ס
תאריך סיום: ספטמבר 332 לפנה"ס
משך הסכסוך: כ־9 שבועות
קרב לפני: המצור על צור
קרב אחרי: קרב גאוגמלה
מקום: עזה.
31°31′00″N 34°27′00″E / 31.516667°N 34.45°E 
עילה: סירוב המושל המקומי להיכנע.
תוצאה: ניצחון מוקדוני.
שינויים בטריטוריות: עזה עוברת לשליטת אלכסנדר.
הצדדים הלוחמים

העיר עזה

מפקדים

בטיס מושל עזה

כוחות

45,000 איש

46,000 איש

אבידות

5,000

10,000[1]

(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev
 
המצור על עזה
המצור על עזה

רקע

בשנת 334 לפנה"ס יצא מלך מוקדון אלכסנדר הגדול למסע לכיבוש האימפריה הפרסית. הוא הביס את הגנרלים הפרסים בקרב גרניקוס, ומלך פרס דריווש השלישי יצא בעצמו כדי להדבירו. השניים נפגשו בקרב איסוס, במהלכו הובסו הפרסים סופית. לאחר הקרב שלח אלכסנדר את פרמניון לכבוש את דמשק, משום ששם השאיר המלך את האוצר המלכותי, ואלכסנדר היה זקוק נואשות לכסף. דמשק נפלה בקלות בעקבות בגידת המושל המקומי,[2] פרמניון המשיך והכניס בעל המוקדוני עוד מספר חבלי ארץ באזור ביניהם ככל הנראה ארץ ישראל.[3] לאחר מכן פנה אלכסנדר בעצמו אל פיניקיה (כיום לבנון), הארץ כולה נכנעה לפניו פרט לעיר החזקה והמבוצרת צור. אלכסנדר הטיל עליה מצור ממושך שהסתיים רק ביולי 332 לפנה"ס.

המצור

במאה הרביעית לפנה"ס הייתה עזה עיר פרסית מבוססת היטב חזקה ומבוצרת ולה חומות גבוהות. אוכלוסיית העיר הייתה ערבית ברובה. הגנתה הסתמכה על חיל מצב פרסי, כמו גם על צבא של שכירי חרב ערבים. מושל העיר היה אדם בשם בטיס, שהחליט להישאר נאמן למלך פרס ולא להיכנע לכובש המוקדוני.[4] קציניו של אלכסנדר סברו שלא ניתן לכבוש את העיר, אולם הדבר רק עודד את אלכסנדר שקיווה באמצעות כיבושה למנוע הישנות של המקרה.[5] מכיוון שעזה הייתה בנויה על תל גבוה, אלכסנדר הציע להביס אותה על ידי הקמת תל גבוה יותר שיקיף את העיר מכל הכיוונים, ויאפשר למכונות המצור של אלכסנדר לזרוע בה הרס. בד בבד החלו לחפור תעלות תחת החומות העיר כדי להפילן.

על פי תיאורי אריאנוס התל שאלכסנדר תכנן לבנות היה בגובה של 25 מטרים וברוחב של 265 מטרים.[6] ביצוע המשימה התעכב בשל הגנתם הנואשת של אנשי עזה שירו חיצים בפועלים. ייתכן שאלכסנדר נעזר גם בעשרות אלפי שבויים מצור במשימה זו.[7] פלוטארכוס מספר שבזמן המצור ציפור הפילה גוש עפר על כתפו של אלכסנדר, ולאחר מכן הסתבכה בחבלים. המכשף של אלכסנדר אריסטנדרוס ראה בכך סימן טוב וסימן רע, הוא חזה שאלכסנדר יכבוש את עזה, אולם יפצע קשה.[8][6]

לאחר כ-9 שבועות, בספטמבר, נשלמה מלאכת הבנייה. אילי הברזל המוקדונים הכו מבחוץ, והמנהרות שהמוקדונים חפרו זעזעו את החומות, אולם למרות זאת העיר עמדה בהתקפה. אלכסנדר תקף עוד מספר פעמים, ובפעם הרביעית הצליחו להציב סולמות על החומה. המוקדונים פרצו פנימה ופתחו את השערים, והצבא כולו זרם פנימה.[9] אלכסנדר בתחילה לא התערב בקרב זוכר את אזהרת אריסטנדרוס, אולם משראה שאחת היחידות הסתבכה בעימות קשה, נכנס גם הוא לקרב ונפצע בכתפו מקליע. אריאנוס כותב שהוא לא החלים במהרה מפציעה זו.[6] העזתים לחמו עד האיש האחרון, אלכסנדר הרג את הגברים ומכר את הנשים והילדים לעבדים, הוא הביא לעיר מתיישבים חדשים ומאז הפך אותה למבצר שלו.[6]

מותו של בטיס

על פי קורטיוס רופוס אלכסנדר לכד את בטיס והכריז לפניו: "לא תזכה למוות שייחלת, אתה צפוי לכל עינוי שאפשר לענות בו אסיר." בטיס לא השיב, אלכסנדר אמר: "אתם רואים את שתיקתו העקשנית? האם הוא השתחווה לפני? האם אמר מילת הפצרה? אבל אני אשבור את השקט שלו, או שלפחות אדאג שיהיו בו הפסקות לאנחות כאב!" אלכסנדר נהג בו כפי שנהג אכילס בהקטור, הוא ניקב את עקביו והשחיל דרכם חוטים. בטיס נקשר למרכבה ונגרר ברחבי עירו המובסת.[10]

לקריאה נוספת

  • ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן - (מהדורה ראשונה בשנת 2010)
  • פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון; תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשל"א.
  • Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Arrian, The Campaigns of Alexander, translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.
  • Quintus Curtius Rufus. "Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt" (בלטינית).

הערות שוליים

  1. ^ קורטיוס, ספר רביעי, 6, 30.
  2. ^ Matt Waters part 11: Twilight of the Achaemenids, chapter: The Invasion Begins: Battles of Granicus (May 334 BCE) and Issus (November 333 BCE) and Alexander’s Operations in Asia Minor
  3. ^ יהושע גוטמן, אלכסנדר מוקדון בארץ ישראל, תרביץ, כרך י"א, חוברת ג - ד (ניסן— תמוז ת"ש), ע"מ - 278.
  4. ^ אריאנוס, ספר שני, 25.
  5. ^ אריאנוס, ספר שני, 26.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 אריאנוס, ספר שני, 27.
  7. ^ ביל יני עמ' 83.
  8. ^ פלוטארכוס, "חיי אלכסנדר", 25.
  9. ^ ביל יני עמ' 84.
  10. ^ קורטיוס, ספר רביעי, 6, 30-25.
הסגר על רצועת עזה

הסגר על רצועת עזה הוא סגר או הסגר שהוטל על רצועת עזה על ידי ישראל ומצרים החל מיוני 2007, בעקבות השתלטות של ארגון החמאס על רצועת עזה במהלך עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה, והתנערותו מההסכמים עליהם חתמה הרשות הפלסטינית עם ישראל ועם מצרים. לפני הטלת הסגר, לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות שימרה ישראל שליטה על המרחב הימי והאווירי של הרצועה, ואולם מדיניות הסגר הקשיחה את תנאי המעבר של אנשים ובעיקר של סחורות לתוכה וממנה. לאורך תקופת הסגר, וכן לפניה, אפשרה ישראל אספקת חשמל לעזה והכנסת מזון ותרופות בכמויות משתנות. סגירת המעברים וההגבלות על תנועת הסחורות והאנשים בהם נומקו באמצעות טיעונים שונים לאורך שנות הסגר - בעיקר כאלה הנוגעים לביטחון ולמניעת פעולות טרור ותמיכה בו באמצעות ההעברות.

ביוני 2010, בעקבות אירועי המשט לעזה, החליטה מצרים לפתוח את מעבר רפיח, שבינה לבין רצועת עזה, לשם העברת ציוד וסחורות. ב-28 במאי 2011, לאחר ההפיכה במצרים, החליט השלטון החדש במדינה בראשות מוחמד חוסיין טנטאווי לפתוח את מעברי הגבול ברפיח באופן נרחב יותר, המאפשר תנועת בני אדם וסחורות בין מצרים לבין רצועת עזה. ביולי 2013 לאחר הדחת נשיא מצרים מוחמד מורסי בהפיכה החלה מצרים להגביל שוב את תנועת האנשים דרך רפיח, ובאוקטובר 2014 סגרה את המעבר כליל ומאז הוא נפתח לעיתים רחוקות.

כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול

הפלישה לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנה"ס פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה. אף שצבא האימפריה הפרסית האחמנית היה גדול פי כמה מהצבא היווני-מוקדוני, הצליח אלכסנדר הגדול למוטט תוך שנים ספורות את האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. הוא השתלט על שטח האימפריה והיה לשליטה בפועל לאחר רצח דריווש השלישי מלך האימפריה הפרסית, בידי מתנקש מאחשדרפניו. עוד בטרם מות דריווש, התייחס אלכסנדר הגדול אל עצמו כמו "מלך אסיה" במכתב ששיגר אל דריווש, כרמז לעלייתו של כוח חדש וגדול מזה שבו החזיקו מלכי פרס.העילה הרשמית לפלישה המוקדונית לתחומי האימפריה הפרסית, הייתה המעורבות הפרסית, לכאורה, ברצח אביו של אלכסנדר, פיליפוס השני, והרצון המוקדוני לנקום על מעורבות זו. עם זאת, נראה כי הסיבה האמיתית לפלישה הייתה שאיפתו של אלכסנדר הגדול לתהילה אישית ולהנצחת שמו, שאת האפשרות להשיגן באמצעות כיבוש השכנה הגדולה ממזרח, גילה אלכסנדר כשחולשתה של האימפריה הפרסית נחשפה במהלך מסעם של רבבת שכירי החרב היווניים, שלקחו חלק במרד של כורש הצעיר, שתואר בספרו של קסנופון "אנבסיס".הכיבוש המוקדוני היה מהיר יחסית – לאחר הנחלת תבוסה לצבאות הפרסיים המלכותיים בשדות הקרב, עבר השלטון בצורה חלקה לכובש, ללא הצורך לנהל מלחמת גרילה קשה, כפי שאירע באסיה התיכונה. היו לכך מספר סיבות. ראשית, סמכותו של המלך הפרסי שלא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, התערערה בקרב נתיניו. שנית, השלטון באזור זה התבסס על מסורת בת אלפי שנים ששורשיה מגיעים עד שומר העתיקה, ומנגנוניו שהיו שלובים עם האצולה הבכירה, בחרו לשתף פעולה עם הכובש במקום לצאת למאבק שלא היה מביא להם תועלת ממשית. שיתוף פעולה זה היה גורם מכריע בכיבושה המהיר של האימפריה.מותו של דריווש לא סיים את תנופת הכיבוש. בסוס, סאטרפ באקטריה, רצח את דריווש, הכריז על עצמו כעל מלך פרס והכתיר את עצמו בשם המלכותי "אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא החמישי". אלכסנדר השתמש בהכרזתו של בסוס כעילה להמשך מסע כיבושיו ופלש לאסיה התיכונה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.