המפקדה הארצית

המפקדה הארצית (מ"א) היה הגוף שהופקד על הניהול הכולל של ארגון ההגנה.

המפקדה הארצית הוקמה ב-1930, לאחר שמוסדות היישוב הכירו בצורך תיאום ההגנה המאורגנת ליישובים תחת פיקוח אזרחי, כחלק מלקחי מאורעות תרפ"ט. עד אז התנהל ארגון "ההגנה" מול ועדים מקומיים בערים השונות שלא היו כפופים לו ופעלו לרוב באופן עצמאי. עם הקמתה, הוכפפה המפקדה הארצית תחת הוועד הלאומי והסוכנות היהודית בראשותו של דוד בן-גוריון. המפקדה הייתה מורכבת הן מנציגי ההסתדרות שייצגו את מחנה הפועלים והן מנציגי המחנה האזרחי (סוחרים, תעשיינים והתאחדות האיכרים) בחלוקה שווה של 3-4 נציגים לכל מחנה. עקב החלוקה הפוליטית למפלגות והאינטרסים המנוגדים, התגלעו ויכוחים לא מעטים והטיפול של המפקדה בבעיות שנוצרו היה לעיתים מלווה בחשדנות ובסחבת.

כדי לשפר את תפקוד המפקדה הארצית ולמסד את ארגון "ההגנה" כצבא לכל דבר, הוחלט ב-1937 להעמיד רמ"א - ראש המפקדה הארצית שאותו מינתה הסוכנות, וב-1939 הוחלט למנות ל"הגנה" מטה כללי שהיה אחראי לצד המבצעי של הארגון, תחת מרות המפקדה הארצית. המפקדה הארצית שימשה מעתה כמעין דרג מדיני, גוף הקובע מדיניות כוללת למטכ"ל "ההגנה" ולרמטכ"ל העומד בראשו. כמו כן עסקה המפקדה בצד הכלכלי של הארגון, ברכש נשק וכלי לחימה ובגיוס אנשים. המפקדה הארצית והמטכ"ל כונו בשם "הפיקוד העליון".

עוד ב-1947 חתר דוד בן-גוריון לביטול המפקדה הארצית על מנת שלא לערב גוף פוליטי בהנהגת הצבא העתידי. ב-2 במאי 1948 שלח בן-גוריון לרמ"א, ישראל גלילי, מכתב המודיע על סיום כהונתו, וזה נכנס לתוקף למחרת (ראו גם מרד הגנרלים). חלק מסמכויות המפקדה הועברו למטכ"ל של צה"ל וחלקן הועברו למחלקת הביטחון בסוכנות (שהתפתחה למשרד הביטחון).

ראשי המפקדה הארצית:

עם החברים במפקדה לאורך השנים נמנו גם אליהו גולומב, דב הוז, מאיר רוטברג, לוי אשכול, יוסף יזרעאלי וסעדיה שושני.

קישורים חיצוניים

10 בפברואר

10 בפברואר הוא היום ה-41 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 324 ימים (325 בשנה מעוברת).

15 במאי

15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 230 ימים.

1941 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1941 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

6 בינואר

6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 359 ימים (360 בשנה מעוברת).

8 בפברואר

8 בפברואר הוא היום ה-39 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 326 ימים (327 בשנה מעוברת).

אליהו גולומב

אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט. היה חבר הוועד המרכזי של ההגנה בשנים 1920–1930 וחבר המפקדה הארצית של "ההגנה" בשנים 1931–1945. נמנה עם מייסדי מפלגת אחדות העבודה וההסתדרות הכללית.

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

"ההגנה" הוקמה ב-1920 על מנת לכונן הגנה כוללת ליישוב מפני התקפות ערביי הארץ. בתחילה עבר הארגון תחת בעלויות של מוסדות שונים, היה מצומצם בהיקפו, מפוזר בכמה כוחות מקומיים וחסר פיקוד מרכזי, סבל ממחסור בתקציב ומסכסוכים שונים. תפקוד הארגון במאורעות תרפ"ט הבהיר להנהגת היישוב את הצורך החיוני בהגנה המאורגנת, ומתחילת שנות ה-30 הארגון החל לגדול ולהתפתח. הוקמו מפקדה ארצית ומטכ"ל ("הפיקוד העליון") לניהול הארגון ברמה הכלל ארצית ולתאום פעילויות מבצעיות, שפעלו תחת מרות הנהגת היישוב בראשות דוד בן-גוריון. לנוכח המרד הערבי הגדול, החלה "ההגנה" לשתף פעולה עם הבריטים בגיוס נוטרים להגנה על היישובים היהודיים ובהקמת יחידות לוחמים (הנודדת, פלוגות השדה ופלוגות הלילה) מתוך אסטרטגיה חדשה של התקפות יזומות כנגד הפורעים, ופתחה קורסים מבצעיים ומפעלי ייצור נשק בשם תע"ש, שהפכו אותה לארגון מבצעי של ממש. "ההגנה" גם החלה להשתתף במנגנון ההעפלה החשאית לארץ בהובלת ספינות המעפילים, וסייעה להקמת יישובי "חומה ומגדל".

במלחמת העולם השנייה החל שיתוף הפעולה עם הבריטים כנגד סכנת הפלישה של גרמניה הנאצית, בעידוד הארגון לגיוס לצבא הבריטי ובהקמת כוח צבאי סדיר ומאומן בארץ - הפלמ"ח. לאחר המלחמה פעלה "ההגנה" נגד הבריטים במסגרת תנועת המרי העברי בפעולות גדולות כגון פיצוץ תחנות הרדאר וליל הגשרים, ולאחריה החל דוד בן-גוריון להכין את הארגון להוות את הצבא העתידי של המדינה. לשם כך התפתח חיל השדה והוחל בגיוס כוחות לוחמים לחטיבות רגלים ובהקמת יחידות שונות בארגון (שירות אווירי, ימי, תותחנים, שריון ועוד), כדי שיוכלו לעמוד בהתקפות ערביי הארץ ובעיקר מפני צבאות ערב. "ההגנה" ניהלה את השלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, מהלחימה ביישובים ובכבישים וליווי השיירות אליהם, דרך המבצעים הגדולים לכיבוש הערים ואזורי הארץ מהגליל ועד הנגב באמצעות 11 חטיבות הלוחמים שהקימה מכוחותיה, ועד תחילת הפלישה של מדינות ערב לארץ ישראל, ולה תרומה מכרעת לניצחון במלחמה זו. בשלהי מאי 1948, תוך כדי סערת הקרבות, הפך הארגון לצה"ל.

השירות הדתי

השירות הדתי היה מחלקה שטיפלה בענייני דת בהגנה ולאחר מכן בצה"ל, החל מפברואר 1948 ועד שהוטמע בתוך הרבנות הצבאית.

השירות הדתי הוקם ביוזמת המפלגות הדתיות, תחת השם "המחלקה לענייני דת". ב-22 בפברואר 1948 התקיימה ישיבה חגיגית בהשתתפות ראשי ההגנה: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל יעקב דורי, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, ישראל גלילי, וחברי המפקדה הארצית ונציגי המפלגות הדתיות, בהם הרב יהודה לייב פישמן מימון וחיים משה שפירא בו הוכרז על הקמת המחלקה. לאחר מאבק בין המפלגות על ייצוגן במחלקה, הוחלט שלפועל המזרחי יינתן ייצוג של שני שלישים ולאגודת ישראל ייצוג של שליש. בראש השירות הועמד נתן גרדי איש הפועל המזרחי ולצדו כיהנו יחזקאל ארליך מהפועל המזרחי ויצחק מאיר מאגודת ישראל. כן כיהנו בשירות שמעון כץ ומשה אביטל.

על השירות הדתי הוטלו שתי משימות עיקריות: סיפוק צורכי דת ושמירה על השבת והכשרות. בנוסף אליהם בראשית דרכו דובר על טיפוח הווי דתי, הדרכה רוחנית ומגע עם גופים דתיים לצורך עידוד גיוס דתיים לצבא, אולם לאחר הקמת צה"ל הושמט סעיף הרבנות - הדרכה רוחנית מהתקנון של השירות. בשאלות הלכתיות פנו החיילים לרבנים אזרחיים ביישובים סמוכים.

בראשיתו, סבל השירות מבעיות תקציביות קשות עקב התמהמהות בתקצוב מצד מוסדות השלטון. נתן גרדי, ראש השירות הדתי השתמש בכספו הפרטי כדי לממן את משכורות אנשיו עד שהעניין יוסדר. לאחר מספר חודשים התפטר גרדי מראשות השירות לאחר שמצא שאינו יכול למלא את תפקידו. הוא טען שעוזריו לא הורשו להיכנס למחנות צבא, לא הייתה למחלקה אף כלי רכב, ותקציבים לא נתנו. ההתפטרות הביאה לתזוזה למילוי חלק מהדרישות וגרדי חזר בו מהתפטרותו.

מראשיתו, הוקם השירות הדתי כגוף לא רבני, כאלטרנטיבה להקמת רבנות צבאית, לה התנגדו גורמים במטכ"ל. בעקבות זאת, סירבה הרבנות הראשית להכיר בשירות הדתי והיא המשיכה במאמציה להקמת הרבנות הצבאית בהתאם להחלטה בוועידת רבנים של הרבנות הראשית מינואר 1948 למנות את הרב שלמה גורן לרב צבאי ראשי.

עם הקמת צה"ל הוסב שם המחלקה ל"השירות הדתי" וב-1 באוגוסט 1948 מונה גרדי באופן רשמי לראש השירות. עוד באותו חודש, ב-24 באוגוסט 1948, פורסם מינויו של הרב שלמה גורן לרב צבאי ראשי ופקודת מטכ"ל רשמית על הקמת הרבנות ניתנה ב-23 בדצמבר 1948. בתחילה הגיעו הרב גורן וגרדי להסכמות על חלוקת התפקידים ביניהם, ואף שיתפו פעולה בהוצאת חוברות הווי דתי על חנוכה, פורים ופסח. אולם מהר מאוד עלו היחסים על שרטון. במקרה אחד הרב דב כהן, רב חיל האוויר, פעל להכשרת המטבח בבסיס חיל האוויר בתל נוף דבר שהיה באחריות השירות הדתי, ועקיפת סמכות זאת הרגיזה את גרדי. הרב גורן טען שהובטח לו שהשירות הדתי יועבר תחת פיקודו ונתן גרדי טען שהרב גורן חתר תחת מעמדו של השירות. בסופו של דבר נתקבלה עמדתו של הרב גורן, גרדי התפטר והשירות הועבר תחת פיקודו של הרבנות הצבאית ובהמשך מוזג לתוכו.

ט"ו באדר

ט"ו באדר הוא היום החמישה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצווה היא פרשת תצוה.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, במרבית השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

יוסף יזרעאלי

יוסף יזרעאלי (28 ביוני 1906 - 28 במרץ 1973) היה סגן ציר ואחר כך ציר בשלושה קונגרסים ציוניים בשנות השלושים. חבר המזכירות והלשכה של מפא"י, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות והוועד הפועל הציוני והמזכיר הראשון של איחוד הקבוצות והקיבוצים. חבר וממלא מקום ראש המפקדה הארצית של ה"הגנה". איש תעשיית הביטחון בישראל ומנהל התע"ש בשנים 1946–1947. עם הקמת משרד הביטחון ב-1948 היה למזכיר הכללי הראשון שלו.

יעקב ינאי

יעקב "יאן" ינאי (1911–1996), היה בכיר במשרד הביטחון הישראלי וקצין קשר ראשי הראשון בצה"ל.

ינאי נולד בשנת 1911 בפולין למשפחת ינובסקי. עלה ארצה בשנת 1934.

עם עלייתו ארצה הצטרף לארגון "ההגנה" ובמהלך המרד הערבי הגדול שירת ביחידת "הנודדת", אשר הייתה הניסיון הראשון של הארגון במערך יחידות שדה. בעקבות פציעתו במאורעות מונה ינאי לעוזר מפקד ההגנה במחוז ירושלים.

בשנת 1940 הועבר לתל אביב ושירת במחלקת ההדרכה של המפקדה הארצית. במשך כארבע שנים שימש עוזרו של ראש המפקדה הארצית, משה סנה, ובסוף 1945 מונה לקצין קשר ראשי בארגון "ההגנה". כניסתו לתפקיד הקבילה לסיום מלחמת העולם השנייה, התגברות ההעפלה והתעצמות המאבק ביישוב היהודי כנגד המנדט הבריטי. תחנת השידור הראשונה של "קול ישראל" הוקמה בתקופתו ורשתות קשר הוקמו ב-24 מדינות באירופה וארצות הברית.

לאחר הקמת המדינה נותר בתפקידו במסגרת צה"ל ושימש קצין קשר ראשי עד להחלפתו על ידי יצחק אלמוג בסוף 1949. פרש מצה"ל בשנת 1951, בדרגת אלוף-משנה והיה סמנכ"ל במשרד האוצר ומשרד הביטחון.

ב-1955 הקים את "המחלקה לשיפור נוף הארץ ופתוח אתרים היסטוריים" שהפכה לימים לרשות הגנים הלאומיים. הוא פעל לפיתוח אתרים היסטוריים כמו בית שערים, קיסריה ומצדה שבה הקים את הרכבל שאיפשר ביקור למיליוני מבקרים. במבואה לגן לאומי מצדה יש לוחית זיכרון לזכרו.

יעקב ריזר

יעקב ריזר (רייזר) (6 בינואר 1893 – 14 בנובמבר 1974) היה מהנדס ישראלי יליד גליציה. שימש כמהנדס ראשי ומנהל המחלקה הטכנית בסוכנות היהודית. בשנים 1939–1941 שימש כראש המפקדה הארצית של ארגון "ההגנה".

ישראל גלילי

ישראל גלילי (10 בפברואר 1911 – 8 בפברואר 1986) היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

כ"ט בשבט

כ"ט בשבט הוא היום העשרים ותשעה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט הוא ברב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים. אין אומרים תחנון במנחה.

משה סנה

משה סנה (קליינבוים) (6 בינואר 1909 – 1 במרץ 1972) היה רופא במקצועו, איש ציבור ישראלי, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", הוגה דעות, חבר הכנסת, מנהיג ופובליציסט.

סנה

האם התכוונתם ל...

פקודות המבנה הארצי

פקודות המבנה הארצי הן סדרת פקודות ותוכניות מבצעיות אשר הוציא הפיקוד העליון (כלומר המפקדה הארצית של "ההגנה" והנהלת הסוכנות היהודית, שהייתה כעין ממשלה של היישוב היהודי בארץ ישראל), בין אוקטובר 1939 ועד הקמת צה"ל במאי 1948. הפקודות והתוכניות הגדירו את מבנה כוח המגן העברי, מטרותיו האסטרטגיות ודרכים להשגתן. עם הקמת צה"ל הועברה האחריות על פקודת המבנה של צה"ל לאג"ת (לשעבר, מחלקת התכנון באג"ם).

שירות הקשר

שירות הקשר הייתה יחידה מחתרתית של ארגון ההגנה בתקופת המנדט הבריטי, שנתנה שרותי קשר ליחידות הלוחמות וליישובים העבריים. לקראת סיום מלחמת העצמאות, הפך השרות לחיל הקשר של צה"ל.

בראשית שנות השלושים, לאחר שהוקמו פלוגות קשר בחיפה, תל אביב וירושלים, הפעילה "ההגנה" רשת קשר ארצית המבוסס על אותות ראייה. למרות הקשיים הרבים בהפעלת קשר האותות, היא הוכיחה עצמה בעת המרד הערבי הגדול (1936-1939), כאשר המפקדה הארצית של ההגנה קיבלה דיווחים בזמן אמת מהיישובים השונים.

בשנת 1937 הוקם "שירות הקשר הכללי". ההגנה רכשה מכשירי קשר נייחים, הקימה תחנות אלחוט ויצרה רשת קשר רדיו שהגיעה לכל יישוב בארץ.

להגנה היו שלוש רשתות רדיו עצמאיות ומבחינה מקצועית האחריות והפיקוד על האלחוטנים היו של שירות הקשר. האלחוטנים ותחנות קשר הרדיו נועדו לתפקד כצינור התקשורת בין הפיקודים המקומיים של הארגון. על בסיס העבודה היום יומית המשותפת, התפתחו בכל פיקוד מקומי קשרי חברות בין האלחוטן לבין המפקד. מצב בו הנאמנות של האלחוטן נתונה ראשית למפקד המקומי ולאזור בו הוא פועל נתפס כבעיה קריטית לשירות הקשר הארצי, והוחלט לנסח כללים ברורים שיגדירו את אופי מערכת היחסים שבין כלל האלחוטנים לבין מקבלי ההחלטות בפיקודים באזורים השונים.

תחת שירות הקשר הפעילה "ההגנה" קשר אלחוטי עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ באמצעות יחידת "הגדעונים", שהייתה אמונה על קיום קשר הרדיו בין הארץ לחו"ל, באמצעות אוניות או מתחנות ביבשה.

עם פרוץ מלחמת השחרור היה לשירות הקשר 150 תחנות אלחוטיות, אך לא היה ציוד נייד. הכוחות הלוחמים נאלצו תחילה להשתמש ברצים שקישרו בין העמדות השונות. במבצע רכש מזורז בארצות הברית נקנו בינואר 1948 מכשירי קשר ניידים (מ.ק.), עודפי מלחמת העולם השנייה שהיו כבדים ומסורבלים ועם בעיות קליטה ושידור. האלחוטנים הוכשרו בעיקר על ידי לוחמי היישוב יוצאי הצבא הבריטי. למרות המגבלות, עמד השירות במתן קשר לכוחות הלוחמים ותוך כדי הלחימה אורגנו יחידות קשר גדודיות וחטיבתיות. לאספקת הקשר נעשה גם שימוש במשוריינים. כמו כן פותחו נהלים שונים, כמו נוהל הדיבור בקשר, שמשמשים עד היום את צה"ל. באוקטובר 1948 הפך השירות לחיל הקשר של צה"ל.

שמעון וסרמן

שמעון זאב וסרמן (22 ביוני 1899, ורשה - 9 במרץ 1997, תל אביב) היה חבר ההגנה בחיפה. ממפקדי הארגון בתל אביב ובגליל העליון בשלהי שנות העשרים וחבר המפקדה הארצית של ההגנה כנציג החוגים הדתיים (הפועל המזרחי) בשנים 1948-1938.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.