המפה

המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז. חיבור זה התקבל בקהילות אשכנז כפסקי ההלכה החשובים ביותר, וכל אחרוני אשכנז התייחסו אליו, ונהגו על פיו.

שמו של הספר קשור באנלוגיה לשם "שולחן ערוך": הוא כתוספת של מפת שולחן לשולחן (ערוך). הספר אינו מודפס לבדו אלא כמעין הגהות ועריכה בתוך השולחן ערוך.

מצבת הרמ"א "ממשה עד משה לא קם כמשה"

רקע

ספריו המרכזיים של הרב קארו, פירוש 'בית יוסף' על הטור ולאחר מכן השולחן ערוך (שהוא מעין התמצית ההלכתית של ה'בית יוסף'), זכו כבר בימיו לתפוצה רבה והעמידו בסכנה את המסורת האשכנזית. כדי להגן על מסורת זו מצד אחד, ומצד שני לא לפגוע בהסכמה הרחבה לשולחן ערוך, כתב הרמ"א את הפירוש 'דרכי משה' על הטור, ואת המפה על השולחן ערוך. בניגוד לרב קארו, המתבסס בעיקר על הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, מביא הרמ"א בספריו אלה את דברי הפוסקים האשכנזיים ואת מנהגי קהילות אשכנז.

על פי עדותו בהקדמתו לספרו, החל הרמ"א לכתוב בעצמו ספר פסיקה מסכם עוד קודם שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של הרב קארו, גנז את ספרו שלו כדי שלא תרבה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה כתב את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו. כך נוצר ספר פסיקה אחיד לעם ישראל.

הסיבות לחיבור הספר

כאמור את הגהותיו כתב הרמ"א לאחר שראה שדברי השולחן ערוך התקבלו כ'הלכה למשה מסיני', לכך הוסיף בהגהות את דברי החולקים 'לעורר התלמידים':

ולא זה השולחן אשר ערך לפני ה' ולא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובו מנהגיו במדינות אלו לא נהיגינן כוותיה... ועל ידי זה נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא =(לפי ההלכה) לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים שהם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז וצרפת... אשר אנו מבני בניהם. ואני ראיתי כי דבריו בשו"ע כנתנו מפי משה מפי הגבורה ויבאו התלמידים הבאים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת... ע"כ ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראין לי דבריו כדי לעורר התלמידים

הרמ"א בהקדמתו להגהותיו

מחלוקת זו של הרמ"א וה'בית יוסף' נובעת בעיקרה מחמת שתי סיבות, הראשונה היא המעמד החשוב של המנהג באשכנז בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים, כפי שכתב על כך הרמ"א בהקדמתו:

גם כי הרבה דינים אין אנו נוהגים כמסקנת... מהור"ר יוסף קארו אשר כבר נתפשטו ספריו בכל ישראל, ואם יפסוק אדם אחרי דבריו בפרט בדיני איסור והיתר אשר יסד בשולחן ערוך שלו יסתור כל מנהגים שנוהגים בהם במדינות אלו

טענה נוספת של הרמ"א היא על פסיקת השולחן ערוך שהירבה לפסוק כדעת שלושת ה'עמודים' הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ולא כפי שנהגו לפסוק באשכנז ופולין כפי הכלל הלכה כבתראי בייחוד כאשר דבריהם הם כדעת בעלי התוספות, וכלשון הרמ"א בהקדמה לספרו:

כי ידוע שהרב המחבר בית יוסף בטבעו אל הגדולים נכסף, ופסק הלכה בכל מקום ע"פ שנים ושלושה עדים המה הגאונים הנחמדים הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש... ואף כי הם קמאי ולא בתראי, ולא חש לדברי שצווחו בו קמאי דקמאי... לפסוק הלכה בכל מקום כבתראי

טענה זו אף חזר עליה בספרו כאשר נצרך לחלוק על דעת השולחן ערוך, והדגיש שוב טענה זו: "וכבר כתבתי דעתי בזה דהלכה כבתראי וכל שכן במקום שהתוספות מסכימים. ואין לך בתרא כדעת הטור שכתב דטוב להחמיר, וכבר כתב מהר"י מינץ התשובה בשם תלמיד מוהר"מ דיש לפסוק כפוסקים אחרונים... ויש לפסוק תמיד כבתראי ואין לנטות מזה" (דרכי משה, יורה דעה לה אות יג).

בדרך כלל בסוף כל הערה של 'המפה' יש ציון מקור לדברי ההגהה בדברי הראשונים והאחרונים, במקום שאין מקור ואלו דברי הרמ"א בעצמו נכתב - ד"ע = דברי עצמו, מקורות אלו לא נכתבו על ידי הרמ"א[דרוש מקור].

המפה כוללת גם ביאורי מילים ועניינים לדברי השולחן ערוך, שבהם הרמ"א אינו חולק עליו, אך יש שכתבו שדברים אלו אינם מדברי הרמ"א.

על הספר

בימי חייו ספג הרמ"א ביקורת לא מעטה מפוסקי אשכנז על כך שהעדיף את מנהג פולין והזניח את המקובל במרכז אירופה. רבי חיים בן בצלאל מחה על כך "שכמו כן הוא הכרח גדול להודיע חילופי מנהגי בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג א"י כ"ש שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין וכן כתב כתשובת מהרי"ל כסי' ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החרבן... והנה הרב עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ולא זכר מנהג אשכנז כלל".

אם זאת כאמור הספר משמש כמקור העיקרי לפסיקת ההלכה ל'יהדות אשכנז'. באחרונים התבטאו בהערצה על פסקי הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך, כך לדוגמה נודעת אמרת החת"ם סופר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א".

דברים דומים כתב רבי עקיבא איגר:

תופשי התורה בארץ אשכנז ובארצות שסביבותיה קיימו עליהם ועל זרעם תורת משה הרמ"א נ"ע בכל השגותיו על הוראות הבית יוסף ותורת משה מורשה לנו מבלי לנטות ממנה להקל או להחמיר

רבי עקיבא איגר, אגרות סופרים מז

קישורים חיצוניים

גאוגרפיה

גֵּאוֹגְרַפְיָה היא תחום מדעי אינטגרטיבי (כלומר כזה שהמחקר בו מתבסס על שניים או יותר תחומים מדעיים) בו נחקרים תופעות ותהליכים ארציים ואנושיים.

נהוג לחלק את הגאוגרפיה לשני תחומים עיקריים: גאוגרפיה פיזית, הנשענת על מדעים פלנטריים ועוסקת בתופעות פיזיות שבכוכבי לכת, בתחומים כמו גאולוגיה, מטאורולוגיה והידרולוגיה (לא בהכרח), וכן, גאוגרפיה אנושית החוקרת הממדים המרחביים של מדעי הרוח ומדעי החברה בתחומים כמו הגירה, קיימות, תכנון ערים, אדריכלות, פסיכולוגיה, מדעים קוגניטיביים, דמוגרפיה, כלכלה, תרבות ועוד.

הכלי הנפוץ ביותר בגאוגרפיה הוא המפה, המשמשת לרישום, הצגה וניתוח של שלל התופעות - הפיזיות והאנושיות - שעל פני כדור הארץ.

דגל קפריסין

דגל קפריסין אומץ ב-16 באוגוסט 1960. הוא מציג מפה של האי, ושני ענפי זית (סמל השלום) תחתיו על רקע לבן (גם מסמל שלום). מעצבי הדגל נמנעו במכוון משימוש בכחול ואדום (הצבעים של דגלי יוון וטורקיה), במטרה שלא לגרום למתח מיותר בין שני העמים המתגוררים באי. המפה בדגל בצבע נחושת המסמל את שכבת הנחושת והעופרת הנמצאים על האי (בעיקר בצורת מינרל, שצבעו צהוב).

דרבי (ספורט)

דרבי בספורט הוא משחק בין שתי קבוצות בעלות רקע דומה, בדרך כלל בהקשר גאוגרפי, כלומר מאותו אזור או מאותה העיר. מקור הביטוי הוא במרוץ הסוסים על שם הרוזן מדרבי שנוסד ב-1780 באפסום שבאנגליה. עם הזמן הפכה המילה דרבי באנגלית לשם נרדף לכל תחרות ספורט. בנוסף, ישנו משחק כדורגל המוני המתקיים באופן מסורתי בעיירה אשבורן שבמחוז דרבי באנגליה בין שני חלקי העיירה. 'דרבי מקומי' הוא תחרות בין יריבים מקומיים. בהמשך הושמטה המילה 'מקומי' ונשארה רק המילה דרבי, במשמעותה הנוכחית.

המשחק בין שתי הקבוצות הגדולות של העיר נקרא לעיתים המשחק בשם "הדרבי הגדול", וזאת בניגוד למשחקי דרבי קטנים בין שתי קבוצות מאותו אזור שאין ביניהן יריבות משמעותית. משחקי דרבי מתאפיינים לעיתים קרובות ביריבות עזה ועוצמת רגשות, בקרב השחקנים והקהל, שעולה על זו שבמשחקים רגילים. פעמים רבות מתקשר הדרבי למאבקים פוליטיים, לאומיים או דתיים, לדוגמה:

לדרבי של גלאזגו (המכונה ה"אולד פירם"), בין סלטיק לגלאזגו ריינג'רס יש משמעות לאומית ודתית: בעוד שסלטיק היא קבוצה המדגישה את הנצרות הקתולית ובעלת הרבה אוהדים אירים, ריינג'רס מדגישה את נאמנותה ללאום הבריטי ולבריטניה הגדולה ואת הנצרות הפרוטסטנטית- אנגליקנית. בדרבי הזה יש חשיבות גדולה לצבעי הקבוצות: צבעיה של סלטיק הם ירוק וכתום (כצבעי הלאום האירי) וצבעיה של ריינג'רס הם כחול ואדום (כצבעי הדגל הבריטי).

לדרבי של ירושלים, בין בית"ר ירושלים להפועל ירושלים יש משמעות פוליטית: בעוד שבית"ר היא קבוצה המזוהה עם הימין הפוליטי, מדגישה את הלאום היהודי שבה, הפועל היא קבוצה המזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית ותומכת בשוויון בין עמים ובין מעמדות. גם בדרבי זה יש משמעות לצבעי הקבוצות: צבעיה של בית"ר הם צהוב ושחור, צהוב היה צבע שבמשך תקופות ארוכות בהיסטוריה היה מזוהה עם העם היהודי והיהדות בעיקר בתקופות הקשות (ראו: הטלאי הצהוב). וצבעיה של הפועל הם אדום ושחור, אדום הוא צבע הפועלים והסוציאליזם.לעיתים מכנים בכינוי דרבי גם משחקים בין שתי קבוצות שאין להן קרבה גאוגרפית, אך יש להן רקע משותף וקיימת ביניהן יריבות מושבעת רבת-שנים, מסיבה כלשהי (לדוגמה בארץ משחק בין שתי קבוצות מן המגזר הערבי נקרא גם כן דרבי).

בעברית ישנה קלישאה שלפיה "לדרבי חוקים משלו". הכוונה אינה לחוקי המשחק, אלא לכך שליחסי הכוחות בין הקבוצות אין משמעות רבה במשחקי דרבי.

המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)

המפלגה השמרנית (שמה הרשמי: "המפלגה השמרנית והיוניוניסטית" - באנגלית: Conservative and Unionist Party; מכונה עממית "טורים", Tories) היא המפלגה הראשונה בגודלה בבית הנבחרים הבריטי והמפלגה השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת מבחינת מספר החברים. המפלגה היא השנייה הוותיקה ביותר מבין המפלגות הקיימות בעולם, אחרי המפלגה הדמוקרטית של ארצות הברית והוותיקה באירופה.

המפלגה השמרנית היא ממשיכת-דרכה של המפלגה הטורית, שהתקיימה במאות ה-18 וה-19 (נוסדה בשנת 1834). חברי המפלגה עדיין נקראים טורים בשפת היום-יום וגם המפלגה עצמה נקראת לעיתים קרובות המפלגה הטורית. המפלגה השמרנית הייתה בממשלות בריטניה שני שלישים מהזמן במאה ה-20, אך הייתה באופוזיציה בין 1997–2010.

באופן מסורתי, המפלגה ממקמת את עצמה בימין-מרכז של המפה הפוליטית. מנהיגה הנוכחי של המפלגה השמרנית הוא בוריס ג'ונסון.

הקהילה הגאה

הקהילה הגאה או קהילת הלהט"ב הוא מושג רחב המאגד תחתיו לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים (בראשי תיבות: להט"ב) ואוכלוסיות נוספות כגון אינטרסקס, א-מיניים, ג'נדרקווירים וקבוצות נוספות החורגות מהתפיסה החברתית הכללית של מגדר ומיניות. לקהילה שייכים גם ארגונים ותתי תרבויות המאוחדים בתרבות משותפת ואמונה בזכויות פרט מסוימות. קהילות מסוג זה בדרך כלל מציינות את ערכי הגאווה, גיוון, ייחודיות ומיניות. פעילי זכויות להט"ב וסוציולוגים החוקרים את קהילת הלהט"ב מגדירים את תהליך בניית הקהילה כאמצעי מנע להומופוביה, הטרוסקסיזם, טרנספוביה, ביפוביה, קווירפוביה וכדרך להעצים את ביטחון הפרט על ידי חברה תומכת.

המושג גאווה משמש על מנת להדגיש את זהות הקהילה הגאה ואת חוזקה הקולקטיבי.

הקהילה הגאה מגוונת בדעותיה הפוליטית ואינה תומכת כקולקטיב בצד זה או אחר של המפה הפוליטית.

לא כל הלהט"בים מגדירים עצמם כחלק מהקהילה הגאה.

מוסדות שיכולים להיכלל בהגדרת הקהילה הגאה יכולים להיות ארגוני עובדים (כמו הגייגלרים), רבעים גאים (לדוגמה:הקסטרו), ארגוני זכויות להט"ב (כמו אגודת הלהט"ב), ארגוני להט"בים דתיים (כמו הו"ד) ותאי סטודנטים גאים (לדוגמה: סגו"ל).

אף על פי ההגדרה הרחבה של הקהילה הגאה, כאשר מתייחסים לקהילה הגאה בתקשורת, מתכוונים לרוב לארגוני זכויות להט"ב ולא לפרטים הלהט"בים באוכלוסייה.

טופוגרפיה

טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום). תחום זה נלמד באוניברסיטה, תנועות נוער, חוגי סיירות ובצבא. יישום מעשי של תורה זו הוא ביצירת מפות טופוגרפיות ובניווט. לטופוגרפיה שימושים אזרחיים וצבאיים שונים, ובהם תיור, ניווט, וככלי עזר לפעילות צבאית ולהנדסה אזרחית. הגוף המרכזי האחראי על תחום זה בישראל, הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

יהדות אשכנז

יהדות אשכנז הוא שם כולל למספר עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה. מן המאה ה-9 הופיעו קהילות שפיתחו מאפיינים ייחודיים במרחב שבין נהרות הלואר והריין, בגבול צרפת-גרמניה הנוכחי, כשחבל ארץ זה היה מזוהה בשם "אשכנז" בספרות הרבנית. כבר במאות ה-11 וה-12 נדדו יושביהן גם לארצות הגובלות, כולל שטחי בוהמיה, אוסטריה, צפון איטליה ואנגליה, והביאו את מנהגיהם עמם. בנוסף למרחב אשכנזי מוגדל זה, החלה במאה ה-14 הגירה מאסיבית למזרח אירופה, לנחלות האיחוד הפולני-ליטאי לעתיד, כשהבאים לשם משליטים את ארחותיהם על היהודים המקומיים דוברי היודיאו-סלאבית. עד תקופה זו היוו בוהמיה ואוסטריה את "אשכנז המזרחית", אך החל מן המאה ה-16 פיתחה יהדות מזרח אירופה, במיוחד יהדות פולין, אפיון מובהק משלה וניתן היה להבדיל בינה לבין כלל האשכנזים במערב. במאה ה-19 החלה הגירה גדולה נוספת מחוץ לאירופה, ברובה לאמריקה ולארץ ישראל.

מאפייניה המשותפים של יהדות אשכנז היו בעיקר סידור התפילה שלה, נוסח אשכנז, ומאוחר יותר נוסח ספרד החסידי שנגזר ממנו ואומץ על ידי רבים; מסורת פסיקה הלכתית עצמאית שנמשכה מרבינו גרשום עבור ברמ"א, שהוסיף את "המפה" ל"שולחן ערוך", וכלה בפוסקים עד ימינו; הברה אשכנזית נבדלת של לשון הקודש; והניב היהודי-גרמני, היידיש, ששימש בעבר את כל שלוחותיה ועודנו דיאלקט יהודי נפוץ יחסית. בנוסף לכל אלה היו מגוון מנהגים ומסורות. עד למאה ה-18 היוו האשכנזים מאלזס ועד לשטחי אוקראינה וליטא המודרניות מרחב תרבותי מאוחד למדי, למרות הגיוון בתוכו. תהליכי הטמיעה וההגירה שאירעו מאז שמו לכך קץ. הרוב התנתקו ממאפייניהם, אימצו את לשון הסביבה וארחותיה, וגם האדוקים שימרו בעיקר מרכיבים דתיים מובהקים. עם זאת, פרטים שונים – כמו מאכלים מסוימים – מוסיפים להיות מוכרים מאוד.

כוכב המטמון

כוכב המטמון (באנגלית: Treasure Planet) הוא סרט הנפשה שהופק על ידי חברת וולט דיסני בשנת 2002.

זהו סרט מדע בדיוני המבוסס על ספרו של רוברט לואיס סטיבנסון, "אי המטמון".

מזרח

מִּזְרַח הוא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך למערב ונמצא בזווית ישרה לצפון ודרום. מזרח הוא כיוון הסיבוב של כדור הארץ ולכן זהו גם הכיוון בו זורחת השמש בקו המשווה בימי השוויון. בשל תנועת כדור הארץ, ביצוע שיגור לחלל ממזרח חוסך בהפרש המהירות. לכן, זהו הכיוון המועדף לביצוע שיגור לחלל אם אין סיבות אחרות לשיגור מכיוון אחר.

להבדיל מצפון ודרום שהם כיוונים מוחלטים, כלומר בעלי אותה משמעות בכל מקום על-פני כדור הארץ, מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, שמשמעותם תלויה במקום שבו נמצא אומרם. במפות נהוג שצד מזרח יהיה ימין המפה. מוסכמה זו החלה מהשימוש במצפן בו הצפון מכוון כלפי מעלה. כדי להפליג מזרחה בשימוש במצפן יש לכוונו לאזימוט 90 מעלות.

ממשק תכנות יישומים

ממשק תכנות יישומים (באנגלית: Application Programming Interface; ראשי תיבות: API) הוא ערכה של ספריות קוד, פקודות, פונקציות ופרוצדורות מן המוכן, בהן יכולים המתכנתים לעשות שימוש פשוט, בלי להידרש לכתוב אותן בעצמם כדי שיוכלו להשתמש במידע של היישום שממנו הם רוצים להשתמש לטובת היישום שלהם.

לדוגמה: חברה קטנה רוצה לפתח יישומון 'מדריך מסעדות' שיציג את המסעדות במפה מבוססת צילומי לוויין, לכן - עליהם להקצות משאבים עצומים לבניית לוויין, שיגורו לחלל וכו'... משימה עתירת זמן והוצאות כספיות, כשרוב הסיכויים שהתוצר יהיה נחות מזה של גוגל מפות. לעומת זאת, מאחר שיש לאתר המפות של גוגל API, ניתן לנצל את פלטפורמת המפה שלהם למדריך של החברה - מה שנקרא בעגה המקצועית MASHUP.

ככל שה-API מקיף וגמיש יותר כך השליטה והאינטגרציה בין המשתמש לבינם תהיה טובה יותר. חברות משקיעות כסף רב בבנייה ובשדרוג ה-API שלהם על מנת שיהיה יותר קל לשימוש, מתוך כוונה ש-API טוב יותר יזכה ליותר תשומת לב.

הפונקציות העיקריות המוצעות בממשק תכנות יישומים מתמקדות במשימות מורכבות כמו ציור חלונות ופריטי ממשק אחרים, אחסון ושליפת נתונים, ניהול זיכרון, קישור ליישומים אחרים, ועוד. ממשקי תכנות יישומים מוצעים על ידי סביבות פיתוח, מפתחים עצמאיים, צוותי פיתוח, חברות בעלות מוצרי תוכנה, כמו חברות המפתחות מערכות הפעלה, גם כדי להקל על מתכנתים ולקצר את זמן הפיתוח, וגם כדי למנוע גישה ושינוי שאינם הולמים בנתונים.

רוב המתכנתים עושים שימוש בממשקי תכנות יישומים ברוב חלקיה של התוכנה, לבד מתפקודי הליבה שלה.

מערכת מודל

מערכת מודל היא מערכת פשוטה יחסית המדמה במאפייניה החשובים מערכת מסובכת יותר. במערכות מודלים משתמשים כשקשה או לא-ישים לבחון או לנתח מערכות מסובכות, והמערכת המודלית הפשוטה מאפשרת לברור את המאפיינים הרלוונטיים לניתוח. מודלים יכולים להיות ממשיים או מופשטים, ובאופן מודע מושמטים מהם מאפיינים רבים השייכים למערכת שבמציאות.

מודלים משמשים בתחומים שונים: במדע, בתרבות ובחיי היום-יום. כך לדוגמה מפה מייצגת ניתוח של אזורים גאוגרפיים על פי מאפיינים שונים, לפי תכליתה של המפה; חיילים מתאמנים על לוחמה בשטח בנוי באזור המדמה עיר; בגדים מוצגים על ידי דוגמנים ודוגמניות, המהווים מודל ללבישה של הבגד; לפני הכנסת כלי טיס לשימוש, מתבצעים ניסויים במנהרת רוח, המדמה תעופה אמיתית; חוקרים משתמשים במודלים מתמטיים על מנת לנתח תופעות בכל תחומי המדע - הטבע, החברה ולעיתים אף במדעי הרוח.

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית. המפד"ל ייצגה את הציונות הדתית והציבור הדתי-לאומי. היא חרתה על דגלה את הציונות, יהדות, תורה, אהבת ישראל ובעשורים האחרונים גם את ארץ ישראל השלמה. היא שויכה לצד הימני של הקשת הפוליטית. עד המהפך ב-1977 ועליית הליכוד לשלטון הייתה המפד"ל מקורבת יותר לצד השמאלי של המפה, והצטרפה לרוב הממשלות בראשות מפא"י והמערך. המפד"ל הוקמה ב-1956 כאיחוד של מפלגות "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" ובשנת 2008 התמזגה למפלגת הבית היהודי, מפלגה שהייתה אמורה לאגד מספר מפלגות ימין, אך האיחוד נכשל ועם פרישת שאר מרכיביה הפכו מוסדות המפד"ל למוסדות הבית היהודי, גוף שלא נרשם ברשם המפלגות. ב-2012 הצטרפה מחדש האיחוד הלאומי - תקומה לבית היהודי והמפד"ל הפכה למרכיב העיקרי ברשימה. בבחירות לכנסת ה-21 הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית רצו ברשימה משותפת שנקראה איחוד מפלגות הימין, כך שלמעשה כיום המפד"ל בלבד נקראת הבית היהודי.

מפה

מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם. בתחילה מפות היו עצמים דו-ממדים, שהיו לרוב מישוריים, שייעודם העיקרי היה ייצוג של עצמים תלת-ממדיים על פני המרחב האוקלידי. תכלית המפה היה הצגה מופשטת של המרחב, והיא עזרה לניווט והתמצאות. בעבר יצירת מפות הייתה אמנות, אך בעידן המודרני תחום זה הפך למדע המכונה קרטוגרפיה.

כיום המפה משמשת גם לייצוג נתונים מורכבים באופן מופשט, ניתוח ופילוח של נתונים מרחביים, חברתיים, אנושיים ופיזיים. המפה לעולם לא תייצג את כלל הנתונים המרחביים ויצירתה מחייבת החלטה סובייקטיבית בדבר המידע המיוצג מתוך כלל המידע הקיים וירידה בקנה המידה. קיימות מפות קוגניטיביות המייצגות תפיסה של מרחב והיא מאפשרת לזהות על פי יחסי הפרופורציה בתוך המפה איזה מקומות חשובים יותר ואיזה פחות עבור האדם שצייר את המפה וכאשר לוקחים קבוצה חברתית ניתן להסיק מסקנות בנוגע למקומות החשובים והלא חשובים לקבוצה ואת מערכות היחסים הרגשיות והסימבוליות בין המקומות השונים ביחס לקבוצה החברית הנבדקת, וקיימות גם מפות שמייצגות נתונים מרחביים על פני מרחבים שאינם אוקלידיים כמו מפות של יחסי כוח בשכונה, מפות של קשרים בין אישיים או מיפוי של מצבים חברתיים וכו'.

המפה היא כלי עזר ראשון במעלה להתמצאות של האדם בסביבתו, ולמעשה ניתן להציג באמצעותו מתווה לתופעות ותהליכים מכל סוג: החל מהיעדים הקלאסיים של מדידה וניווט, עבור בתופעות פיזיקליות כגאולוגיה ואקלים, ועד לתהליכים דמוגרפיים, אפידמיולוגיים ותרבותיים. כך למשל סקירה רפואית מסוימת של גוף האדם קרויה מיפוי עצמות, וההסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית כונה "מפת הדרכים".

מפות כבישים ורחובות הן כנראה המפות שבשימוש הרחב ביותר היום, והן מהוות תת-סוג של מפות ניווט שכוללות גם מפות אוירונטיות וימיות, מפות של רשת הרכבות, ומפות טיולים. מבחינה כמותית, המספר הגדול ביותר של מפות מיוצר, כנראה, בסקרים מקומיים, שמבוצעים על ידי רשויות עירוניות, רשויות שירותים, בוחני מס, ספקי שירותי חירום, וגופים מקומיים אחרים. מבצעי סיקור לאומיים רבים מבוצעים על ידי הצבא.

מפה טופוגרפית

מפה טופוגרפית היא מפה המתארת את תבליט השטח, המיוצג באמצעות קוי גובה. במפה טופוגרפית ביחד עם פרטי התבליט יופיעו פרטים נוספים כמו פרטי התכסית. במפות צבאיות הקרויות מפות שליטה, יופיעו מתחמים וצירים בעלי שמות קוד.

המפה הטופוגרפית חייבת להיות ערוכה בקנה מידה. משורטטים בה פרטים לגבי צורתו החיצונית של שטח מסוים, כמו נתוני תבליט, תכסית, גבהים ונקודות גובה אקראיות, תוך הקפדה על פרופורציה בין העצמים ותיאור גודל יחסי שלהם עד רמת פירוט של בניינים, תעלות מים, מערות, הרים ומעיינות וכדומה.

המפה הטופוגרפית משמשת לשימושים אזרחיים וצבאיים שונים, כמו התמצאות בשטח וניווט בו, וככלי עזר בהכנה של הנחת תשתיות. שימושים אזרחיים ובהם תיור, איכון, התמצאות, וככלי עזר לפעילות צבאית ולהנדסה אזרחית.

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל היא מפה טופוגרפית שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו בביבליה, בספרים החיצוניים ובספרות חז"ל. המפה כוללת שטחים שנסקרו בכל שטח ארץ ישראל שממערב לירדן מאזור הגליל העליון ועד באר שבע. המפה יצאה במהדורתה הראשונה בשנת 1880.

מפת מידבא

מפת מידבא היא רצפת פסיפס בכנסיית גאורגיוס הקדוש בעיר מידבא שבירדן. המפה, המתוארכת לתקופה שבין המאה השישית לשביעית, מתארת את ארץ ישראל, והיא העדות החזותית המוקדמת ביותר לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.

ניז'ר

הרפובליקה של ניז'ר (בצרפתית: République du Niger) היא רפובליקה דמוקרטית השוכנת במערב אפריקה, בלב מדבר הסהרה וקרויה על שם נהר ניז'ר הזורם במרכזה. למדינה אין מוצא לים והיא גובלת באלג'יריה, לוב, צ'אד, ניגריה, בנין, בורקינה פאסו ומאלי. בירתה היא ניאמיי. כמעט כל תושבי ניז'ר מזוהים כמוסלמים.

ניז'ר הייתה אחת משמונה המושבות שהרכיבו את פדרציית אפריקה המערבית הצרפתית בשנת 1904. בשנת 1958 הפכה ניז'ר לרפובליקה אוטונומית ובשנת 1960 הכריזה על עצמאותה.

משנת 1974 נשלטה ניז'ר על ידי משטר רודני, שנמשך בצורות שונות למעשה עד סוף שנות ה-90. התרחשויות שונות שחלו במדינה במהלך שנות ה-90 הביאו בסופן לשינוי המפה הפוליטית ולכינונה של רפובליקה דמוקרטית, אך המשטר במדינה לא התייצב, וההפיכה האחרונה בה התרחשה בפברואר 2010.

צפון

צפון היא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך לדרום ונמצא בזווית ישרה למזרח ולמערב. בתרבות המערבית הצפון נחשב לכיוון הראשי ומשמש כדי להגדיר את שאר הכיוונים. הצפון נמצא באזימוט 0 מעלות.

ישנם שלושה סוגי צפון עיקריים:

צפון אמיתי - הוא המשך ישיר מנקודה מסוימת לכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ בקוטב הצפוני.

צפון מגנטי - הוא הכיוון אליו מצביע המצפן. צפון זה אינו זהה לצפון האמיתי והוא סוטה ממנו במעלות בודדות (תלוי במיקום על כדור הארץ).

צפון רשת - הצפון השלישי מתייחס לקריאת מפות. רשת הקואורדינטות במפות היא בעצם יישור של מקטע בכדור הארץ, וצפון רשת מצביע על כיוון קווי האורך. מכיוון שהמפה יושרה, יש סטייה בינו לבין סוגי הצפון האחרים, גם היא במעלות ספורות.

קרטוגרפיה

קַרְטוֹגְרַפְיָה (בעברית: מַפָּאוּת) היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות. המפה היא תיאור מישורי מוקטן, מכוון, בר-מדידה וסכמטי של תופעות גאוגרפיות על פני כדור הארץ.

על פי רוב, מבחינים בין מפות פיזיות אשר עוסקות בפני השטח (הרים, מישורים, ימים, אגמים, נחלים וכדומה), לבין מפות מדיניות, אשר מציינות גבולות בין מדינות על פי קנה מידה מוגדר ומצוין. קיימות גם מפות נושאיות המציינות אקלים, כמות משקעים, גודל אוכלוסייה, התפלגות דתות וכו'.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.