הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה. הייתה זו המדינה הגדולה ביותר בשטחה בעולם ההלניסטי.

הממלכה נוצרה במהלך מלחמות הדיאדוכים, שקרעו לגזרים את האימפריה שכבש אלכסנדר מוקדון.

במהלך המאה ה-3 וה-2 לפנה"ס, ניהלה מלחמות רבות נגד הממלכות ההלניסטית האחרות ובייחוד נגד מצרים התלמיית.

המלכים האחרונים לבית סלאוקוס, פיליפוס השני וסלאוקוס השביעי, שמרו על כיסאם עד שנות ה-60 של המאה הראשונה לפנה"ס; אך הממלכה הסלאוקית איבדה למעשה את רוב כוחה ושטחה קודם לכן, זאת בעקבות עלייתה של האימפריה הפרתית במזרח הממלכה, כיבושי בית תלמי בדרומה של הממלכה, מלחמות אזרחים וירושה רבות, והתפשטותה של רומא למזרח החל מ-192 לפנה"ס, ועד הדחת אנטיוכוס ה-13, אחרון השליטים משושלת סלאוקוס, בידי פומפיוס בשנת 64 לפנה"ס.

במהלך שלטונה של הממלכה הסלאוקית על ארץ ישראל, פרץ בארץ ישראל מרד החשמונאים, שבעקבותיו הצליחו היהודים להשיג עצמאות מדינית ראשונה מאז חורבן בית ראשון.

הממלכה הסלאוקית
Seleucid Empire (flat map)
יבשת אסיה
שפה נפוצה ניב קוינה של יוונית עתיקה, שפות שונות
עיר בירה אנטיוכיה, סלאוקיה על החידקל
משטר מלוכני
הקמה
תאריך
מלחמות הדיאדוכים
312 לפנה"ס
פירוק
תאריך
מסע פומפיוס למזרח
63 לפנה"ס
ישות קודמת האימפריה של אלכסנדר הגדול
ישות יורשת שונות; בעיקר הרפובליקה הרומית והאימפריה הפרתית
אוכלוסייה בעבר 14-18 מיליון (הערכה מודרנית)[1] (נכון ל-281 לפנה"ס)
מטבע דרכמה, כיכר
יוון העתיקה
הפרתנון
פורטל יוון העתיקה

עלייתה של הממלכה הסלאוקית

לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון ב-323 לפנה"ס, שטחי האימפריה הפרסית אשר בשליטתו חולקו בין הגנרלים אשר שירתו אותו על ידי פרדיקס, אשר תפס את מקומו של אלכסנדר לזמן קצר אחר מותו, במה שנודע מאז כחלוקת בבל (the Partition of Babylon).  החלוקה גררה מחלוקות בין הגנרלים, ולאחר חלוקה נוספת, מפקד חיל הפרשים סלאוקוס הראשון תפס את מקומו כמלך בבל בשנת 312 לפנה"ס, אשר נחשבת כשנת היווסדה של הממלכה הסלאוקית.

התרחבות הממלכה

סלאוקוס, אשר היה בעל אמצעים צבאיים וחוזק פוליטי, החל להשתלט על אזורים נרחבים במזרח התיכון ואסיה המערבית של ימינו. בשיא התרחבות האימפריה מזרחה, הגיע סלאוקוס להודו (פקיסטן של ימינו), שם נלחם על טריטוריה במשך שנתיים.[2] סיום הקרבות הביא הסכם בין סלאוקוס וצ'נדרגופטה מאוריה, קיסר הודו, אשר מסר לסלאוקוס 500 פילי מלחמה בתמורה לתום העוינות וחלק נרחב מהאדמות המזרחיות אותן כבש.[3] לאחר מכן, פנה סלאוקוס להרחבת הגבול המערבי של ממלכתו, וכבש את צפון סוריה ואנטוליה (רובה של טורקיה של ימינו), בקרב איפסוס (301 לפנה"ס), אשר סימל את התפוררותה הסופית של אימפריית אלכסנדר מוקדון.[4]

החלשות הממלכה

לאחר כיבוש אסיה הקטנה, החל סלאוקוס להתקדם לעבר יוון, ובכך להשלים את כיבוש ממלכתו של אלכסנדר מוקדון המנוח.[5] אך בשנת 281 לפנה"ס נרצח סלאוקוס בידי תלמי קראונוס שחשק בכס מלכות מוקדון אשר היה שייך לסלאוקוס. יורשיו של סלאוקוס לא צלחו במטרת שימורה של הממלכה, ובין השנים 231-281 לפנה"ס שטחים רבים של הממלכה הכריזו על עצמאותם או נכבשו על ידי יריבי הממלכה.

ירידת כוחה של הממלכה פסק עם עלייתו של אנטיוכוס השלישי לכס המלכות בשנת 223 לפנה"ס, בגיל 19. במהלך כהונתו, אנטיוכוס השלישי כבש חזרה את כל השטחים אשר היו בידי סלאוקוס הראשון. בניסיונו להשתלט על שטחים מיוון, נכנס אנטיוכוס למסלול התנגשות עם האימפריה הרומית אשר הביא לסכסוך שהסתיים עם תבוסת צבאו של אנטיוכוס, ולמעשה לתחילת סוף קיומה של הממלכה הסלאוקית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ G. G .Aperghis, The Seleukid Royal Economy: The Finances and Financial Administration of the Seleukid Empire, Cambridge University Press, 2009, pp. 56-57
  2. ^ Appian, History of Rome, The Syrian Wars 55
  3. ^ Pliny, Natural History VI, 22.4
  4. ^ "Kingdoms of the Successors of Alexander: After the Battle of Ipsus, B.C. 301". World Digital Library. 1800–1884
  5. ^ Grainger, John D. "An Empire Builder—Seleukos Nikator", History Today, Vol. 43, No. 5. (1993), pp. 25–30
אלכסנדר באלאס

אלכסנדר באלאס (יוונית עתיקה: Ἀλέξανδρoς Bάλας) היה שליט הממלכה הסלאוקית בין השנים 152 או 150 לפנה"ס ו-146 לפנה"ס.

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς - המתגלה; 215 - 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה. עלה לשלטון לאחר רצח אחיו, סלאוקוס הרביעי, ותוך כדי עקיפת בנו של סלאוקוס הרביעי ויורש העצר החוקי, דמטריוס הראשון.

אנטיוכוס הרביעי ירש ממלכה במשבר. תבוסתו המוחצת של אביו, אנטיוכוס הגדול, במלחמה נגד הרומאים (192 - 188 לפנה"ס) ותנאי הכניעה הקשים שנכפו על המדינה הסלאוקית, חיבלו בצורה קשה בממלכה, שהצליחה להשתקם מעט לאחר שעברה תקופה קשה בעת שלטונו של אנטיוכוס הגדול. גרוע מהפגיעה הצבאית היה אובדן היוקרה המדינית ואובדן ההרתעה של הממלכה הסלאוקית, שהתבטאו בהכרזת העצמאות של פריאפטיוס, מלך הפרתים, ששחרר את ממלכתו מעול השלטון הסלאוקי עוד בימיו האחרונים של אנטיוכוס השלישי. המרידות המשיכו גם בימי חייו של אנטיוכוס הרביעי ויורשיו, וסופן שהביאו לקיצה של הממלכה.

אנטיוכוס הרביעי הטיל על היהודים את גזירות השמד, ובימיו החל מרד החשמונאים.

אנטיוכוס השני

אנטיוכוס השני תאוס ("האל") (יוונית: Ἀντίοχος Β΄ ὁ Θεός‏; 286-246 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 261 ל-246 לפנה"ס לאחר אביו, אנטיוכוס הראשון. אימו הייתה הנסיכה המקדונית סטרטוניס, בתו של דמטריוס פוליוקרטס.

בית סלאוקוס

שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך). סלאוקוס הראשון היה אחד מהגנרלים של אלכסנדר הגדול, והוא ייסד את הממלכה הסלאוקית לאחר מותו של אלכסנדר בשנת 323 לפנה"ס. בתחילה השתרעה הממלכה על שטחי מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, המישור האיראני, ועד לנהר האינדוס (בפקיסטן של ימינו). הוא ייסד את בירת הממלכה, סלאוקיה על החידקל, בשנת 305 לפנה"ס בערך.

דמטריוס הראשון

דמטריוס הראשון (ביוונית עתיקה: Δημήτριος) סוטר (ביוונית: Σωτήρ,‏ 198 לפנה"ס - 150 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין 162 לפנה"ס ל-150 לפנה"ס.

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה. זוהי המאה השנייה לפני תחילת הספירה הנוצרית.

עם תחילת המאה ולאחר סיום המלחמה הפונית השנייה והניצחון על קרתגו, החלה לפרוח הרפובליקה הרומית והפכה לאימפריה ים-תיכונית ששלטה על יוון, צפון אפריקה והמזרח התיכון. עם זאת, שנת 133 לפנה"ס נזכרת כנקודת ההדרדרות של רומא דווקא לאחר שיא פריחתה. בשנה זו נרצח הטריבון טיבריוס סמפרוניוס גרקכוס שהיה הוגה הוועדה האגררית שתפקידה חלוקת הקרקעות לאיכרים העניים.

בסין, הייתה תקופה זו גם שיא בשלטונה של שושלת האן המערבית.

בין 167 לפנה"ס ל-160 לפנה"ס התרחש בארץ ישראל מרד החשמונאים - מרד של היהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית ובתומכיה המתייוונים. לזכר המרד נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

המלחמה הסורית החמישית

המלחמה הסורית החמישית הייתה המלחמה החמישית שפרצה בין בית סלאוקוס לבית תלמי על השליטה בקוילה-סוריה, והתרחשה בין השנים 202 לפני הספירה ל-195 לפני הספירה.

יונתן הוופסי

יונתן הוופסי (או יונתן אַפְּפוּס לפי ספר החשמונאים וגם יונתן החפי לפי ספר קדמוניות היהודים) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים. יונתן היה מנהיג החשמונאים אחרי יהודה המכבי במשך 18 שנים, כהן גדול, ונציב יהודה מטעם הממלכה הסלאוקית. בשל כישוריו הצבאיים והמדיניים והנסיבות, החשמונאים בהנהגתו הפכו ממורדים נרדפים, לגורם מדיני שהוכר על ידי הממלכה הסלאוקית.

ממלכת פרס

ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן. במהלך הדורות ידע אזור זה כובשים רבים ותרבויות רבות התחלפו בו זו אחר זו. הכובשים השונים של אזור פרס נחשבים כחלק מהיסטוריית תרבותם בעיקר בשל העובדה שרבים מהם דיברו בשפה הפרסית.

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק נגד הכיבוש, נגד גזירות אנטיוכוס ולמען עצמאות דתית ומדינית, היה המרד מאבק על דמותה של החברה היהודית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני אליטה מתייוונת, שמטרתה הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

המרד ידע עליות ומורדות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלאוקית, אף שהצליחה לזמן קצר לשוב ולהשתלט צבאית על יהודה עד תבוסתו של בקכידס בידי יונתן הוופסי (157 לפנה"ס), נחלשה מאוד בעקבות כל האירועים שהתרחשו במקביל, וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו וברבות הימים הצמיחה מתוכה שושלת ששלטה בארץ ישראל. לזכר הצלחת המרד תוך ניצחון המעטים מול הרבים, טיהור בית המקדש השני וחידוש הפולחן הדתי נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא. הוא החל את מרד החשמונאים כנגד הממלכה הסלאוקית ושליטה אנטיוכוס הרביעי, והיה אבי השושלת של שליטי ממלכת החשמונאים.

סלאוקוס הראשון

סֵלֵאוּקוּס הראשון ניקאטור (ביוונית: Σέλευκος Α΄ Νικάτωρ; מבוטא: Séleukos Nikátōr, בעברית: "סֵלֵאוּקוּס המנצח"; ‏356 לפנה"ס‏–‏281 לפנה"ס) היה דיאדוך, מייסד בית סלאוקוס ומלכהּ הראשון של הממלכה הסלאוקית. הוא החל את דרכו כמפקד בכיר בצבאו של אלכסנדר הגדול ואחרי מותו השתתף במלחמות הדיאדוכים ויצא מהן עם השלל הרב ביותר.

בהתחלה כרת ברית עם פרדיקס, שהיה עוצר האימפריה אחרי מותו של אלכסנדר הגדול. פרדיקס לא הצליח לשמור על שלמות האימפריה ונרצח תוך שנתיים, לא בלי סיועו של סלאוקוס. בחלוקת השלל בחתימת הסכם טריפאראדיסוס קיבל את הסטרפיה (מחוז) של בבל, אך נאלץ לוותר עליה לטובת אנטיגונוס שתום העין. בלית ברירה קשר את גורלו בתלמי הראשון, הימור שהסתבר בדיעבד כמוצלח ביותר.

ניצחונו של תלמי בקרב עזה בשנת 312 לפנה"ס אפשר לו לשוב לבבל עם צבא קטן בן 1000 חיילים לערך שקיבל מתלמי. עם צבא זה יצא לכבוש את נחלתו בחזרה. תוך 9 שנים (בין 311 עד 302 לפנה"ס) הצליח סלאוקוס להשתלט על כל השטחים המזרחיים של האימפריה המפורקת, פרט להודו אותה נאלץ להותיר לצ'אנדרגופטה ובתמורה קיבל 500 פילים ופיצויים נוספים. בעזרת חיל פילים זה הצליח להביס את אנטיגונוס ובנו דמטריוס בשיתוף פעולה עם ליסימכוס בקרב איפסוס בשנת 301 לפנה"ס.

בחלוקה נוספת של השלל קיבל את כל סוריה, חלקים רחבים מאסיה הקטנה, פניקיה ועוד. בעת חלוקת השלל התעוררה מחלוקת קשה בינו לבין תלמי על שליטה בארץ ישראל. שני האישים טענו שהיא הובטחה להם. אף על פי שתלמי לא שלח את חילו לקרב נגד אנטיגונוס והעדיף להסתכל מהצד על אף שבאופן רשמי היה חבר בקואליציה נגד אנטיגונוס, הצליח תלמי לשמור את ארץ ישראל לעצמו. מחלוקת זו נמשכה כ-150 שנים עד אשר אחד מצאצאיו, אנטיוכוס השלישי כבש את ארץ ישראל וצירף אותה לממלכתו.

לכידתו של דמטריוס, בנו של אנטיגונוס, שהמשיך לעורר בעיות, בשנת 285 לפנה"ס הוסיפה ליוקרתו. סלאוקוס השתמש בבעיות פנימיות בממלכתו של ליסימכוס ותקף את האחרון בשנת 281 לפנה"ס. בקרב קורופדיום הביס סלאוקוס את צבאותיו של ליסימכוס וצירף את נחלתו לממלכתו, שכללה כעת כמעט את כל האימפריה שהותיר אחריו אלכסנדר, למעט מצרים, מוקדון ויוון גופא. סלאוקוס לא זכה ליהנות מפירות ניצחונו ונרצח באותה שנה על ידי בנו של תלמי הראשון וחותנו של ליסימכוס, תלמי קראונוס.

בשנת 305 לפנה"ס ייסד על גדות החידקל את העיר סלאוקיה. בשנת 300 לפנה"ס ייסד על גדות נהר האורונטס את העיר אנטיוכיה, וקרא לה על שם אביו אנטיוכוס. העיר שימשה בתקופה ההלניסטית כעיר הבירה המערבית של הממלכה הסלאוקית. עיר הנמל שלה הייתה סלאוקיה פייריה שאותה יסד סלאוקוס הראשון ובה הובא לקבורה. ‏

סלאוקוס הרביעי

סלאוקוס הרביעי (פילופאטור) (ביוונית: Σέλευκος Δ' Φιλοπάτωρ) (ככל הנראה 218 לפנה"ס - 175 לפנה"ס) בנם הבכור של אנטיוכוס השלישי ורעייתו לאודיקה הרביעית.

לאחר התבוסה לרומי בקרב מגנסיה בשנת 190 לפנה"ס, שותף סלאוקוס על ידי אביו בשליטה על הממלכה הסלאוקית. עם מותו של אביו בשנת 187 לפנה"ס הפך לשליט יחיד על הממלכה הסלאוקית עד למותו בשנת 175 לפנה"ס.

תקופת שלטונו הייתה תחת מגבלות כספיות וצבאיות כבדות שהוטלו על ידי הרפובליקה הרומית, בהתאם לתנאים של שלום אפאמיאה שנחתם בעקבות התבוסה הסלאוקית בקרב מגנסיה בשנת 188 לפנה"ס. שלטונו היה מאופיין בחשש מתמיד מאימת רומי, חשש שמנע ממנו לבצע כל פעולה שתתפרש כאיום נגד ההגמוניה הרומית באזור.

סלאוקוס השני

סלאוקוס השני היה המלך הרביעי של הממלכה הסלאוקית בין השנים 247–226 לפנה"ס, בנו של אנטיוכוס השני ואשתו הראשונה לאודיקי.

פיסידיה

פיסידיה (ביוונית: Πισιδία; בטורקית: Pisidya) הוא חבל ארץ היסטורי באסיה הקטנה, חופף בערך לאזור אנטליה בטורקיה המודרנית, אך משתרע צפונית יותר מגבול אנטליה.

קלאופטרה תאה, מלכת הממלכה הסלאוקית

קלאופטרה תאה הייתה שליטה של האימפריה הסלוואקית, בתם של תלמי השישי ושל קלאופטרה השנייה, מלכת מצרים. שליטת סוריה בין השנים 125 לפנה"ס ל-121 לפנה"ס.

קלאופטרה נישאה לאלכסנדר באלאס בסביבות שנת 150 לפנה"ס, ולהם נולד אנטיוכוס השישי.

נישואיה השניים היו לדמטריוס השני בסביבות שנת 148 לפנה"ס. ילדיהם היו סלאוקוס החמישי ואנטיוכוס השמיני, וייתכן שגם בת בשם לאודיס.

בעלה השלישי, הוא אחיו של דמטריוס אנטיוכוס השביעי, לו נישאה בזמן שדמטריוס היה במלחמה נגד הפרתים. הם ילדו ללא ספק ילד אחד, אנטיוכוס התשיעי, אולם שמותיהם של ילדים אחרים מוטלים בספק. בשנת 129 לפנה"ס לערך, אנטיוכוס בעלה נהרג במלחמה נגד הפרתים, ודמטריוס שב הביתה על מנת לתבוע את אשתו בחזרה. קלאופטרה נהגה באמצעי זהירות ושלחה את אנטיוכוס התשיעי, בנה מאחיו של דמטריוס אל העיר קיזיקוס שבאסיה הקטנה.

דמטריוס ניסה ללא הצלחה לפלוש למצרים. כנקמה, שליטה של מצרים שלח את אלכסנדר זבינא, לכאורה בנו של אלכסנדר באלאס כמלך סוריה, ועורר מלחמת אזרחים. לאחר תבוסתו לזבינא בדמשק, דמטריוס נמלט לעיר לפתולמאיס הרמיו בה שהתה קלאופטרה, אך מצא את שערי העיר נעולים, לאחר שאשתו סגרה את השערים בפניו. הוא ניסה לברוח בסירה, אך נהרג על ידי חייליה של קלאופטרה.

בין השנים 125 לפנה"ס ו-121 לפנה"ס קלאופטרה שלטה על סוריה, והרגה את אחרון הבנים של דמטריוס, סלואקוס, כשניסה לתבוע את השלטון. על מנת להפוך את שלטונה לחוקי היא שיתפה בשלטון את בנה אנטיוכוס השמיני.

כשגדל אנטיוכוס, הוא גילה חוסר יכולת שליטה, ובשנת 121 לפנה"ס קלאופטרה החליטה להיפטר ממנו. כשחזר יום אחד מן הציד, היא הציעה לו כוס יין אותה הרעילה. אנטיוכוס חשד בהתנהגותה הלבבית, ואילץ אותה לשתות קודם מן היין, והיא מתה.

קרב מגנסיה

קרב מגנסיה נערך בשנת 190 לפנה"ס בין הרפובליקה הרומית לממלכה הסלאוקית בקרבת העיר מגנסיה אד סיפילום בלידיה, כ-65 ק"מ צפונית מזרחית לסמירנה (כיום איזמיר בטורקיה).

קרב קורופדיום

קרב קורופדיום היה הקרב האחרון בין יורשיו של אלכסנדר הגדול, הדיאדוכים, ונערך בשנת 281 לפנה"ס סמוך לעיר מגנסיה בצפון לידיה בין צבאותיו של ליסימאכוס לאלה של סלאוקוס הראשון. ליסימאכוס שלט בתראקיה ובמוקדון ובחלקה המערבי של אסיה הקטנה מאז קרב איפסוס בשנת 301 לפנה"ס, ואילו הממלכה הסלאוקית שלטה בחלקה המזרחי.

קרב רפיח

קרב רפיח היה קרב מכריע במלחמה הסורית הרביעית בין תלמי הרביעי ממצרים ואנטיוכוס השלישי (הגדול) מהאימפריה הסלאוקית. הקרב נערך ביום ה-22 ביוני 217 לפנה"ס, ליד העיר רפיח, ובעקבותיו זכו המצרים לשוב ולשלוט על קוילה-סוריה.

תקופת המעבר
Musée national de Céramique, cratère, Théra 02.jpg

איוניםדוריםהפלישה הדורית    

התקופה הארכאית
Corythian plate with Chimera, 590-575 BC, Monsters. Fantastic Creatures of Fear and Myth Exhibition, Palazzo Massimo alle Terme, Rome (12817719165).jpg

פוליסהקולוניזציה היווניתטיראניההומרוסהסיודוס   

התקופה הקלאסית
Discobulus.jpg

מלחמת פרס–יווןאתונה העתיקהספרטהתבאיהתיאטרון ביוון העתיקה

התקופה ההלניסטית
Laocoön and His Sons.jpg

התרבות ההלניסטית • הממלכה הסלאוקית • מוקדוןמצריםיווןפונטוספרגמוןאפירוס

היסטוריה צבאית
Greek-Persian duel.jpg

פלנקסהופליטהצבא הספרטניהצבא המקדוני

נושאי רוחב
Messene 02.jpg

אדריכלותאמנותדתהחברהכלכלהמטבחתיאטרוןמיתולוגיהמתמטיקהפילוסופיהספורטספרות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.