המכון למחקרי ביטחון לאומי

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הוא מכון מחקר עצמאי חיצוני של אוניברסיטת תל אביב ושוכן במתחם האוניברסיטה. המכון עוסק בתחומים הקשורים בעיקר לביטחון הלאומי של ישראל.

המכון מקיים ימי עיון, כנסים, וכן מפיק פרסומים בהם ניירות עמדה, מחקרים וכתבי עת. בראש המכון עומד אלוף (מיל') עמוס ידלין. המכון דורג לשנת 2018 במקום הראשון בין מכוני החשיבה בישראל, במקום השני במזרח התיכון ובמקום ה-14 בעולם בתחומו - לפי מדד Global Go To Think Tank Index Report של אוניברסיטת פנסילבניה.[1]

סמליל המכון

יעוד ומטרות

INSS-TAU
בניין המכון ברחוב חיים לבנון בתל אביב

מטרתו המרכזית של המכון היא לבצע מחקר בתחומי הביטחון הלאומי של ישראל, המזרח התיכון והמערכת הבינלאומית תחת אמות מידה אקדמיות. מטרות נוספות הן תרומה לדיון הציבורי ולעבודת הממשל בנושאים הנמצאים – או נדרשים להימצא – בראש סדר היום הביטחוני של ישראל, וכן הצעת המלצות למדיניות למקבלי ההחלטות ולמובילי דעת קהל בישראל ומחוצה לה.

חוקרי המכון צברו את ניסיונם באקדמיה, בצה"ל או במערכות הממשל של ישראל.

המכון עוסק בתחומים מסורתיים כמו הגנה, דוקטרינת ביטחון ומדיניות, אך גם במרכיבים "רכים" יותר של ביטחון לאומי כגון: דעת קהל, יחסי הגומלין בין החברה לצבא וכן היחסים בין הדרג הצבאי והאזרחי.

כמכון חיצוני של אוניברסיטת תל אביב שומר המכון על קשר עם סביבתו האקדמית, ובמקביל מקיים קשרי עבודה עם הממסד הפוליטי והצבאי.

קורות המכון

Reuven Rivlin received the strategic assessment of INSS for 2018, January 2018 (1790)
נשיא המדינה מקבל את ההערכה האסטרטגית של המכון למחקרי ביטחון לאומי לשנת 2018 מידי עמוס ידלין, ינואר 2018
Title
סמלו של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים
FrankLowyOct2011
פרנק לואי
Aharon Yariv
אהרן יריב
Amos Yadlin-IS 4-1-12 085
ראש המכון הנוכחי, אלוף (מיל') עמוס ידלין

ה"מרכז למחקרים אסטרטגיים" (מל"א) הוקם בשנת 1977 באוניברסיטת תל אביב ביוזמת פרופסור חיים בן שחר מאוניברסיטת תל אביב ואלוף (מיל') אהרון יריב, שגם עמד בראש המכון מיום הקמתו ועד פטירתו בשנת 1994. המרכז שימש פורץ דרך בישראל בהגדירו את תחום לימודי הביטחון ובכך שמיסד את סוגיית ההגנה והביטחון הלאומי כתחומי מחקר.

בשנת 1983 שינה המכון את שמו ל"מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים" (the Jaffee Center for Strategic Studies), בעקבות תרומה ממלווין יפה מקליפורניה.

באוקטובר 2006 הוקם "המכון למחקרי ביטחון לאומי" על בסיס צוות החוקרים של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, ובאופן רשמי הוא כולל את מרכז יפה. הקמת המכון התאפשרה בעזרת תרומתו של פרנק לואי. במתכונתו החדשה מהווה המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסד חיצוני לאוניברסיטת תל אביב. הוא משויך אקדמית לאוניברסיטה, אך שומר על עצמאות כספית וארגונית. בדצמבר 2006 העתיק המכון את משכנו מבניין גילמן שבאוניברסיטה לבניינו החדש – ברחוב חיים לבנון 40 בתל אביב. ראש המכון כיום הוא אלוף (מיל') עמוס ידלין.

למכון ועד מנהל שבו מכהנים – בנוסף ליושב ראש פרנק לואי וסגניו – נציגי הציבור ונציגי אוניברסיטת תל אביב. כמו כן יש למכון גם חבר נאמנים בינלאומי, שחבריו שוחרים את טובת המכון ומסייעים לו בכל תחומי פעילותו.

תקציב המכון מתבסס על הקרן של המכון, על תרומות חיצוניות. משכורות מנהלי המכון גבוהות בשיעור ניכר מהמקובל בתפקידים דומים באקדמיה, והובעה על כך ביקורת ציבורית.[2]

המחקר והפרסומים

המכון למחקרי ביטחון לאומי יוזם ומנהל מחקרים במגוון של תחומים, תוך התמקדות בסוגיות הרלוונטיות לביטחונה הלאומי של ישראל. המכון מפרסם את תוצאות מחקריו בספרים, במאמרים, וכדו"חות מיוחדים ותזכירים; רוב הפרסומים רואים אור בעברית ובאנגלית, במקביל. הם מופצים בדפוס לרשימת מנויים, וכמו כן מועלים בצורה אלקטרונית לאתר האינטרנט של המכון. כמו כן מקיים המכון ימי עיון וכנסים בנושאים שונים, הפתוחים לקהל ברובם הגדול. חלק מכנסים אלה מצולמים ומוקלטים, וניתן לצפות בהם באתר המכון.

תוכניות המחקר במכון

  • למכון מספר תוכניות ופרויקטים מחקריים:
  1. תוכנית צבא ואסטרטגיה בראשות הד"ר, אל"ם במיל' גבריאל סיבוני, אשר בוחנת תהליכים, שינויים ומגמות בתחום בניין הכוח והפעלתו בצבאות ברחבי העולם ובצה"ל, כמו גם מלחמות ומבצעים צבאיים בעבר ובהווה. התוכנית בוחנת גם מגמות בסוגיית השתנות הצבאות וטבה המלחמה ובהן המלחמה האסיטמרית והלחימה בארגוני טרור בישראל ובעולם. לתוכנית כתב עת בשם "צבא ואסטרטגיה". בין החוקרים ניתן למנות את גל פרל פינקל ועומר עינב.
  2. תוכנית ביטחון סייבר, אף היא בראשות הד"ר גבריאל סיבוני. תוכנית המחקר ללוחמת סייבר עוסקת במספר תחומים ובהם: המשגה של הנושאים השונים בהקשר לביטחון הלאומי, פיתוח ובחינה של מדיניות לאומית בתחום ואיתור קווים מנחים לתורת לחימה חדשה במרחב הסייבר ברמה הלאומית והבין ארגונית במדינת ישראל. המחקר נועד לתרום לדיון הציבורי המושכל בנושא הביטחון הקיברנטי, ולקדם מדיניות ציבורית ברמה הלאומית. תוכנית המחקר נעשית בשיתוף עם בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.
  3. תוכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה בראשות יורם שוייצר. במסגרת הפרויקט מתבצע מחקר על השפעות ארגוני הטרור פלסטיני על ישראל, הן בתחום הביטחוני והן בתחום המדיני, כמו גם את הקשר בין איראן, סוריה וארגון החזבאללה בלבנון וכן את תחום הג'יהאד העולמי. הפרויקט בוחן מגמות ושיטות פעולה של ארגוני טרור ובהם פיגועי התאבדות, כמו גם שיטות פעולה ומגמות בתחום הלוחמה בטרור. פעילות הפרויקט כוללת פרסום מאמרים במסגרת פרסומי המכון, כתבי-עת מקצועיים וספרים וכן קיום מפגשים עם מומחים ועיתונאים מהארץ ומחו"ל, סמינרים, וימי עיון. התוכנית מעסיקה קרוב לעשרים מתמחים.
  4. תוכנית סוריה בראשות תא"ל (במיל') אודי דקל. התוכנית הוקמה בינואר 2016 ונועדה להעמיק את הידע על המתרחש בסוריה, תוך בחינת האופציות האפשריות לעתידה של סוריה וכיצד ניתן לקדם פתרון למלחמת האזרחים, לשפיכות הדמים ולבעיות החברתיות והפליטות בסוריה. התוכנית בוחנת בעיקר את המשמעויות עבור מדינת ישראל, יכולת השפעתה שלה על הנעשה בסוריה ואיתור הזדמנויות לשיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. בין החוקרים ניתן למנות את תא"ל (במיל') אסף אוריון, ד"ר אופיר וינטר, ד"ר כרמית ולנסי וד"ר בנדטה ברטי.
  5. פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון בראשות יפתח שפיר. הפרויקט אוסף נתונים כדי לקיים מסד נתונים עדכני ומדויק על העוצמה הצבאית של עשרים ואחת מדינות במזרח התיכון. הנתונים כוללים מידע על מערכות נשק שברשות הצבאות במזרח התיכון, ייצור נשק וסחר באזור המזרח התיכון וכן על שיתופי פעולה בין הצבאות השונים באזור. מנוע החיפוש של מסד הנתונים מאפשר השוואת נתונים על נכסים צבאיים של המדינות השונות על פי נשק מסוים או סיווג או השוואה על בסיס של ציר זמן. פרויקט המאזן הצבאי קיים כבר עשרים ושלוש שנים ומוכר כמקור מדויק למידע על הכוחות הצבאיים במזרח התיכון.
  6. תוכנית יחסי ישראל - פלסטינים בראשות תא"ל במילואים שלמה ברום. התוכנית בוחנת את הסכסוך הישראלי פלסטיני, בניסיון לעצב המלצות למדיניות בתחום הביטחוני והמדיני. בתוכנית ישנם מספר עמיתי מחקר ובהם ד"ר מרק הלר, ד"ר ענת קורץ ויורם שוייצר. מטרתה המרכזית של התוכנית יחסי ישראל-פלסטינים היא לבחון ולנתח את האירועים והמגמות כדי לייצר תובנות והערכות, היכולות לסייע בטיפול בסוגיה.
  7. תוכנית בקרת נשק וביטחון אזורי בראשות ד"ר אמילי לנדאו. התוכנית בוחנת את הקשר בין פיקוח על אמצעי לחימה לבין אופיים של היחסים הבינלאומיים. תחומי העניין בתוכנית כוללים פיקוח על נשק להשמדה המונית הנתונים בידי מדינות, תוכנית הגרעין האיראנית, מאמציהן של ארצות הברית ואירופה למנוע פרוליפרציה, איומם לא קונבנציונליים מצד ושחקנים שאינם מדינתיים, וביו-טרוריזם. בתוכנית ישנם מספר עמיתי מחקר ובהם ד"ר אפרים אסכולאי, פרופסור יאיר עברון וד"ר דוד פרידמן.
  8. תוכנית החזית האזרחית בישראל בראשות תא"ל מאיר אלרן. התוכנית חוקרת סוגיות שונות בתחום הגנת העורף הישראלי במצבי חירום שונים תוך שימת דגש על רמת המוכנות של העורף למלחמה ולהתמודדות עם אירועי טרור. התוכנית מקיימת, מאז 2009, כנס שנתי, בשיתוף רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף, בנושא הערכת מצב המוכנות של החזית האזרחית למלחמה בישראל.
  9. תוכנית חברה ודעת קהל בישראל בראשות תא"ל (במיל') מאיר אלרן וד"ר יהודה בן מאיר. התוכנית מקיימת סקר דעת קהל שנתי בנושא ביטחון לאומי. כמו כן התוכנית מבצעת מחקר בסוגיות דוגמת החזית האזרחית ושאלת החוסן הלאומי, כושר ספיגה לאומי – משמעותו והשלכותיו, יחסי חברה – צבא בישראל, הדימוי הציבורי של צה"ל בעקבות מלחמת לבנון השנייה, יחסים חברתיים-צבאיים, יחסים אזרחיים-צבאיים בתחום קבלת החלטות, אחדות חברתית וקונצנזוס לעומת השסעים בקרב החברה הישראלית, מיעוטים בישראל והשפעתם על הביטחון הלאומי והתקשורת כמעצבת דעת קהל בסוגיות של ביטחון לאומי.
  10. תוכנית משפט בינלאומי וביטחון לאומי בראשות אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך. התוכנית בוחנת אתגרים למשפט הבינלאומי הנובעים ממלחמה אסימטרית. התוכנית בוחנת סוגיות בתחום בניסיון לעצב המלצות למדיניות בתחום הביטחוני והמדיני. בין חוקרי התוכנית בעבר ניתן למנות את האלוף (מיל') אביחי מנדלבליט.
  11. תוכנית סין במזה"ת בראשות השגריר לשעבר עודד ערן. תוכנית המחקר שהוקמה במכון באמצע שנת 2016 נועדה לשפר את הידע על מעורבותה של סין במזרח התיכון ובישראל, ולספק למקבלי ההחלטות בישראל תובנות והמלצות מדיניות באשר להתנהלות הנדרשת מול סין. תוכנית המחקר מושתתת על הניסיון והמוניטין של המכון, שמרכז בין כתליו מומחים בנושאים כמו: מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, המזרח התיכון וסין, שבידיהם הכלים והידע לחקור את ההיבטים השונים של מעורבות סין במזרח התיכון מנקודת מבט מעמיקה וכוללת. בין החוקרים ניתן למנות את מנהל התוכנית, תא"ל (מיל') אסף אוריון, גליה לביא ודורון אלה.
  • בנוסף החלו המכון למחקרי ביטחון לאומי ואוניברסיטת תל אביב, בשנת הלימודים תשע"א, פרויקט מחקר משותף בתחומי הביטחון הלאומי. הפרויקט נתמך על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאור מפילדלפיה. מטרת הפרויקט להפיק את המיטב מן היתרונות היחסיים של השותפים בהקשר למחקר יישומי בתחום הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ולייצר במשותף מחקרים כדי להעשיר את השיח הציבורי בישראל ובעולם בסוגיות הנחקרות, ולתרום להרחבת הבנתם של מקבלי ההחלטות בישראל בסוגיות השונות. המתווה הכללי של התוכנית כולל יצירת צוותים משותפים מן המכון והאוניברסיטה, אשר יתמקדו במספר תחומים המחייבים העמקה מיוחדת ואשר עומדים בראש סדר העדיפויות הביטחוני של ישראל. הנחת המוצא של התוכנית קובעת ששילוב מומחיות, ידע וניסיון מחקרי בין הגופים השותפים יעשיר את המוצר המחקרי ויאפשר ללקוחותיו להפיק ממנו את התועלת המיטבית. המחקרים מתפרסמים בעברית ובאנגלית על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי וישמשו בסיס לכנסים פומביים ולסדנאות עבודה ומחקר. במסגרת זו הוקמו שני צוותי מחקר:

סוגי הפרסומים

  1. הערכה אסטרטגית לישראל (Strategic Survey for Israel, כונה בעבר "המאזן הצבאי במזרח התיכון") – שנתון היוצא לאור מאז 1983 הכולל בדרך כלל מאמרים הסוקרים לעומק תהליכים אסטרטגיים בשנה הנסקרת, ונתונים כמותיים אודות סדר הכוחות של צבאות מדינות המזרח התיכון. במהדורות האחרונות של השנתון צומצם מאוד החלק השני, ועיקר פעילותו בבסיס הנתונים האלקטרוני על צבאות המזרח התיכון הניתן לגישה באתר המכון ומאפשר עיון בקבצים מעודכנים הכוללים פרטים על מדינות האזור, והן ביצוע שאילתות בחתכים שונים דוגמת השוואת סדרי כוחות בין מדינות או מעקב אחר סדר כוחות של מדינה על פני מספר שנים.
  2. תזכיריםמונוגרפיות היוצאות מעת לעת העוסקות בסוגיות אקטואליות שיש להן השלכות ישירות למדיניותה של מדינת ישראל.
  3. עדכן אסטרטגירבעון המכון הכולל מאמרים בנושאים אסטרטגיים העומדים על סדר היום הביטחוני של ישראל בפרט ושל המזרח התיכון בכלל. המאמרים בכתב עת זה נכתבים הן על ידי חוקרי המכון והן על ידי חוקרים אורחים.
  4. צבא ואסטרטגיהכתב עת היוצא לאור כ-3 פעמים בשנה, העוסק במרכיב הצבאי של הביטחון הלאומי של ישראל. המאמרים בכתב עת זה נכתבים הן על ידי חוקרי המכון והן על ידי חוקרים אורחים.
  5. מבט על – פרסום היוצא לאור בצורה אלקטרונית בלבד, פעם או פעמיים בשבוע, ומביא תגובות עדכניות וקצרות לאירועים בעלי השלכות אסטרטגיות.
  6. מיקוד אסטרטגי – פרסום קצר היוצא לאור בצורה אלקטרונית בלבד, ונועד למקד את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות בישראל לנושא העומד בפני קבלת החלטה. בשנים האחרונות לא פרסם המכון פרסומים בסדרה זו.
  7. ספרים שנכתבו על ידי חוקרי המכון רואים אור בהוצאות מסחריות בארץ ובחו"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קובצי דו"חות המדד -Global שנת Go To Think Tank Index Report, 2018, טבלה 14
  2. ^ טלי חרותי-סובר, כשתגדל, בני, תהיה מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, "הארץ", 14 בינואר 2015
לחצו כדי להקטין חזרה
מרכז הירידים והקונגרסים בישראלהדרייב איןהמרכז לטכנולוגיה חינוכיתהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגישייח' מוניסשדרות קק"למחלף קק"לטיילת המדעהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לכלכלהאודיטוריום סמולרשהפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםבית התפוצותהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקיספריית וינרהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטהמרכז עלית לספורטהפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתכיכר אנטיןבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטההפקולטה למדעי החברההמכון למחקרי ביטחון לאומימכון התקנים הישראליאפקהנווה אביביםרמת אביברחוב חיים לבנוןמסילת הירקוןמסילת החוףנתיבי איילוןMap TAU.png

אהוד דקל

אהוד (אודי) דקל (נולד בשנת 1957 בישראל) הוא קצין צה"ל במילואים, אשר השתחרר מן הצבא בדרגת תת-אלוף, לאחר ששימש ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת. בתפקידו הנוכחי, הוא סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.

אהרן יריב

אהרן יריב (רבינוביץ') (20 בדצמבר 1920 במוסקבה - 7 במאי 1994 בישראל) היה אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן ושר בממשלת ישראל.

אלוף בן

אלוף בן (נולד ב-1965) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן מדיני ועורך עיתון "הארץ".

אפרים קם

ד"ר אפרים קם (נולד ב-7 באוקטובר 1941) הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושימש כסגן ראש המכון במשך 18 שנה (1995 – 2012).

בעבר כיהן כעוזר ראש חטיבת המחקר להערכה באמ"ן (בדרגת אלוף-משנה) וכמדריך בכיר במכללה לביטחון לאומי (עד 1993). קם הוא מורה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב בתוכנית ללימודי ביטחון וכותב מאמרים בנושאי ביטחון והמזרח התיכון, בבמות מקצועיות ואקדמיות, ובעיתונות המודפסת.

אריה שלו

אריה שלו (1 ביולי 1926 - 2 באוגוסט 2011) היה איש צבא ישראלי, בדרגת תת-אלוף, שכיהן כדובר צה"ל, כעוזר ראש אמ"ן למחקר בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, וכמושל הצבאי ביהודה ושומרון.

גבי סיבוני

גבי סיבוני הוא אל"ם במילואים, מפקד סיירת גולני בעברו, מנהל תוכניות המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתחומי צבא ואסטרטגיה וביטחון סייבר.

גיורא איילנד

גיורא איילנד (נולד ב-22 באפריל 1952 במושב כפר הס) שירת בצה"ל בדרגת אלוף כראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון. בשנים 2004–2006 עמד בראש המועצה לביטחון לאומי. כיהן כמנכ"ל גבעות עולם חיפושי נפט עד 2015.

דב תמרי

תת-אלוף דב תמרי (נולד באוקטובר 1936) ממפקדי סיירת מטכ"ל וקצין המודיעין הראשי הראשון בצה"ל. בעל עיטור העוז ושני צל"שי הרמטכ"ל.

דן שפירו

דניאל בי "דן" שפירו (באנגלית: Daniel B. "Dan" Shapiro; נולד ב-1 באוגוסט 1969) הוא דיפלומט יהודי אמריקאי שכיהן כשגריר ארצות הברית בישראל בשנים 2011–2017. קודם לכן היה חבר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, בה היה האחראי למדור המזרח התיכון וצפון אפריקה, כמומחה לחקר המזרח התיכון.

יאיר נוה

יאיר נָוֶה (נולד ב-5 בספטמבר 1957) הוא אלוף במילואים בצה"ל שבתפקידו האחרון כיהן כסגן הרמטכ"ל. בעבר כיהן בין היתר כמפקד פלחה"ן גולני, כמפקד חטיבת גולני, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כמפקד אוגדת עזה, כמפקד פיקוד העורף וכמפקד פיקוד המרכז.

יועז הנדל

ד"ר יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת תל"ם בסיעת כחול לבן. דוקטור להיסטוריה, ובעבר פובליציסט, מגיש רדיו ישראלי, וראש המכון לאסטרטגיה ציונית.

עוזי עילם

עוזי עילם (נולד ב-19 במאי 1934) הוא תת-אלוף (בדימוס) בצה"ל, שימש כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית במשרד ראש הממשלה וכראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. כיום חבר הנהלה בחברת השקעות הפועלת בישראל, בסינגפור ובסין וחבר בגופים ציבוריים שונים בתחומי מחקר ופיתוח.

עמוס ידלין

עמוס ידלין (נולד ב-20 בנובמבר 1951) הוא אלוף במילואים בצה"ל, המכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. ידלין היה טייס קרב בחיל האוויר, ובתפקידו הצבאי האחרון כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן).

צבי מגן

צבי מגן (נולד ב-1945) הוא דיפלומט ואיש שירותי המודיעין הישראלים. כיהן כשגריר ישראל באוקראינה וברוסיה, כמו כן עמד בראש ארגון "נתיב".

קובי מיכאל

ד"ר קובי (יעקב) מיכאל (נולד ב-1960) הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, המתמחה בלימודי שלום ומלחמה, אסטרטגיה, ביטחון לאומי, יחסי דרג מדיני-דרג צבאי, צבא-חברה, שמירה על השלום, והסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ראובן פדהצור

ראובן פדהצור (21 בפברואר 1948 - 14 באפריל 2014) היה קברניט בחברת התעופה "ארקיע" ופרשן לענייני ביטחון בעיתון "הארץ" ובגלי צה"ל. מרצה וחוקר לענייני ביטחון.

שלמה ברום

שלמה ברום (נולד בשנת 1949) היה תת-אלוף בצה"ל וראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת. כיום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

שלמה גזית

שלמה גזית (נולד ב-1926) הוא אלוף לשעבר בצה"ל, כיהן בין היתר כראש אמ"ן, הנשיא השלישי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1982 - 1985) ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

תותח מתנייע M-109

M-109 הוא תותח מתנייע תוצרת ארצות הברית שנמצא בשירות צבא ארצות הברית, צבא ההגנה לישראל וצבאות מערביים רבים נוספים. תותח מתנייע M-109 מורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ המותקן על מרכב זחלי ממוגן הכולל תא צוות משוריין. התותח פותח בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי United Defense (כיום חלק מ-BAE סיסטמס) ומאז פותחו לו מספר דורות מתקדמים יותר הנמצאים בשירות גם היום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.