המכון לחקר המשפט העברי

המכון לחקר המשפט העברי ע"ש ישראל מץ הוא מרכז למחקר והוראה של המשפט העברי הפועל ליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, על פסגת הר הצופים.

המכון נוסד בשנת 1963, ביוזמת המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' מנחם אלון, והוא פועל לשילוב דרכי המחקר במשפט העברי עם המחקר הקלאסי במדעי היהדות.

בהוצאת המכון פורסמו ספרים ומחקרים רבים, ביניהם מפעל מפתוח ספרות השו"ת בתקופת הראשונים ושנתון המשפט העברי המשמש במה למחקרים בנושא.

בראש הוועדה האקדמית של המכון עומד כיום פרופ' מנחם כהנא.

קישורים חיצוניים

אביעד הכהן

אביעד הכהן (נולד בחשוון ה'תשכ"ג, 1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ועורך דין ישראלי, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ודיקן בית הספר למשפטים שבו.

בני פורת

בנימין (בני) פורת (נולד בשנת 1972) הוא ד"ר למשפט עברי, ראש המכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה העברית.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בשעתה נקראה: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית, .Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא. הגימנסיה נוסדה על ידי הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך בדצמבר 1915 בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשקובנה הייתה תחת כיבוש הקיסרות הגרמנית. לאחר המלחמה הייתה קובנה ל"בירתה הזמנית" של הרפובליקה הליטאית הראשונה ובירתה בפועל – עד לכיבוש ליטא וסיפוחה לברית המועצות בקיץ 1940, במלחמת העולם השנייה.

מ-1922 ועד לסגירתה ב-1940 נוהלה הגימנסיה על ידי ד"ר צמח פלדשטיין.

המוסד טיפח ערכים חינוכיים ותרבותיים, יהודיים וציוניים, בקרב בני קהילת ליטא בין שתי מלחמות העולם, והיה הגדול במוסדות החינוך העבריים בליטא.

זכרון יהודה

זכרון יהודה, הוא ספר השו"ת, של רבי יהודה בן הרא"ש. הוא חיבר את הספר בזמן שישב על כיסא אביו הרא"ש ברבנות העיר טוליטולה (טולידו), בצוואתו המפורסמת הנדפסת עם הספר, מגולל רבינו יהודה את מהלכי חייו ותיאור קורותיו בבריחתו מארץ אשכנז לאחר הגזירות ופחדו של אביו הרא"ש שגורלו יהיה כגורל רבו המובהק המהר"ם מרוטנבורג, שנאסר ונכלא עד יומו האחרון.

עוד מתאר את חייהם של בני משפחתו, וחלאים רבים אשר עטו עליהם כגון מחלת העיניים בה לקה בקטנותו ואשר סבל ממנה כל חייו.

זרח ורהפטיג

זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק) (2 בפברואר 1906 – 26 בספטמבר 2002) היה פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

ידידיה כהן

ד"ר אפרים ידידיה כהן (ט"ו בכסלו תרצ"ז, נובמבר 1936 – כ"ו בתמוז תשמ"ד, יולי 1984) היה מזכ"ל תנועת בני עקיבא ועורך ביטאונה "זרעים", מייסד ישיבת הקיבוץ הדתי וראש הישיבה מהקמתה עד פטירתו.

יהודה בן הרא"ש

רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש. מחבר שו"ת זכרון יהודה.

יצחק אנגלרד

יצחק אֶנְגֶלָרְד (נולד ב-3 באפריל 1933) הוא פרופסור למשפטים, שופט בית המשפט העליון בשנים 1997–2003, ונשיא עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה.

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (להאזנה (מידע • עזרה); כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים והיסטוריון של ההלכה, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983.

מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית.

משה זילברג

משה זילברג (16 בספטמבר 1900 – 4 ביוני 1975) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וראש המכון לחקר המשפט העברי שם. כיהן כשופט בבית המשפט העליון וממלא מקום נשיאו בשנים 1950–1970.

משפט עברי

משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה. על מקורות המשפט העברי נמנים המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה.

בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת הגדרה זו קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים. מנחם אלון סבור כי משפט עברי כולל את התחומים בהלכה שמקובלים כתחומים משפטיים בשיטות משפט אחרות, כמו דיני נזיקין, דיני קניין ודיני עונשין. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" (Judicial) והלכות "דתיות" (Religious). דעה דומה מביע שמשון אטינגר, המגדיר במסגרת המשפט העברי את כל החוקים שהיה עלינו להמציא אילו לא הייתה תורה, כלומר כל אותם חוקים הנוגעים לתחומים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים.[דרוש מקור] לעומתם, יצחק אנגלרד סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות והלכות דתיות, וחלוקה כזו היא שרירותית.

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.

שמואל שילה (משפטן)

שמואל שילה (שימל; 1936 - 15 באפריל 2016) היה פרופסור במחלקה למשפטים באוניברסיטה העברית, לשעבר ראש מכללת יעקב הרצוג.

תקנות הגאונים

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות. תקנות אלה שייכות לסוג ביניים של אוטוריטות הלכתיות; מחד, קדמו להן תקנות חז"ל שמקור הסמכות שלהן היה התלמוד הבבלי והספרות ההלכתית שקדמה לו, שהיו בלתי ניתנים לערעור, ואילו לאחריהן בוזרו הסמכויות לכל קהילות ישראל, כך שתקנות הגאונים מהוות סוגה שהגדרת מקור סמכותה אינה חד-משמעית.

מקרה פרטי של תקנות בעלות מעמד מיוחד הוא חרם דרבנו גרשום. תקנות אלה תוקנו בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופה בה תוקנו תקנות הקהילה, אך למרות זאת הן זכו למעמד שפשט בכל תפוצות ישראל, ובמידה מסוימת אף יותר מזה שזכו לו תקנות הגאונים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.