המכביה

המכביה או "המכביה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם.

Flickr - Government Press Office (GPO) - Mickey Berkowitz Carrying the Torch
מיקי ברקוביץ' נושא את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, 1997

רקע

Flickr - Government Press Office (GPO) - A BASKETBALL GAME BETWEEN THE U.S. AND BRAZIL
משחקי המכביה ה-5 ברמת גן. משחק כדורסל בין ארצות הברית וברזיל
Flickr - Government Press Office (GPO) - The 100 m backstroke competition
זינוק למשחה 100 מטר גב במכבייה ה-7

הבסיס הטמון ברעיון המכביה הוא קיום אולימפיאדה של יהודים, על אדמת ארץ ישראל, בה ישתתפו ספורטאים כנציגי התפוצות השונות של העם היהודי. מלבדה מתקיימות גם טורנירי מכביה נפרדים ליבשות אמריקה (מידי 4 שנים, האחרונה בדצמבר 2015 בסנטיאגו בירת צ'ילה והבאה ב-2019 במקסיקו סיטי בירת מקסיקו), אירופה (מידי 4 שנים, האחרונה התקיימה ב-2015 בברלין בירת גרמניה והבאה ב-2019 תתקיים בבודפשט בירת הונגריה.) ולאוסטרליה-ניו זילנד (טורניר שנתי). גם בדרום אפריקה מקיימות הקהילות משחקים אחת לשנתיים. כמו כן, החל מ-1982 איגודי הקהילות היהודיות של קנדה וארצות הברית מקיימים מדי שנה תחרויות של "מכביית הנוער" לגילאי 14–18. בשנים 1933 ו-1936 התקיימו גם "מכביות חורף" אירופאיות (ב-1933 בזאקופנה בפולין בהשתתפות 250 ספורטאים וב-1936 בבאנסקה ביסטריצה בצ'כוסלובקיה בהשתתפות 2,000 ספורטאים).

למעט ספורטאים יהודים המשתתפים במכביה, משתתפים במכביה גם ספורטאים מהמגזר הלא יהודי בישראל. אדוארד מרון היה לערבי מארוני הראשון שהשתתף במכביה ואף זכה במדליית כסף בהרמת משקולות במכביה השישית. אסאלה חלאג' הייתה לשחיינית הערביה הראשונה שזכתה במדליית זהב.[1] דועה סלימן-חטיב הייתה לאתלטית הערביה הראשונה שזכתה במדליית זהב.

למכביה הוזמנו ספורטאים מהשורה הראשונה בעולם, שאינם יהודים, על מנת שישתתפו כראווה מחוץ למסגרת התחרות. בין הספורטאים היו: במכביה הרביעית השתתפו פרי אובריאן והריסון דילארד האלופים האולימפיים ושיאני העולם באותה העת מארצות הברית.[2][3] במכביה השישית השתתפו האלוף האולימפי ושיאן העולם בקרב עשר רייפר ג'ונסון ושיאן העולם בקפיצה לגובה מארצות הברית ג'ון תומאס.[4] במכביה השביעית השתתף סגן האלוף האולימפי בריצת 800 מטר הקנדי ביל קרותרס ואלוף האולימפי (טוקיו 1964) ואלוף העולם בג'ודו אנטון חסינק מהולנד. במכביה השמינית השתתפו השחייניות אדה קוק מהולנד האלופה האולימפית ושיאנית העולם במשחי הפרפר באותה העת וקארן מיור מדרום אפריקה, שיאנית העולם במשחי הגב באותה העת[5] ובמכביה התשיעית השתתף עמוס ביווט האלוף האולימפי מקניה[6] ועוד.

היסטוריה

הוגה רעיון המכביה ומגשימו היה יוסף יקותיאלי. בנערותו התגלגלה לידיו חוברת על אולימפיאדת סטוקהולם שהתקיימה ב-1912. בחוברת קרא שספורטאים יהודים רבים שהשתתפו בשם מדינותיהם זכו במדליות ואז צץ הרעיון במוחו: לפעול להשתתפות ספורטאי ארץ ישראל באולימפיאדה. בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה ויקותיאלי התגייס לצבא הטורקי. כששב מן המלחמה חזר לפעילותו במכבי ולרעיון שלו. הוא פנה לוועד האולימפי הבינ"ל אך נענה בסירוב. הם טענו שספורטאים ללא מדינה לא יכולים להשתתף באולימפיאדה. אם כך, החליט יקותיאלי ליזום אולימפיאדה יהודית. ב-1929 יקותיאלי נסע לקונגרס מכבי עולמי שהתקיים במהאריש אוסטראו בצ'כוסלובקיה (אגב בפראג נערכה ב-1929 המכביה האירופית הראשונה שקדמה למכביה העולמית) ושם נשא נאום ובעקבותיו נתקבלה הצעתו לערוך את המכביה הראשונה בארץ ישראל בשנת 1932 במלאת 1800 שנה למרד בר-כוכבא. בנאומו אמר יקותיאלי בין השאר: "נוסף למבחן הספורטיבי יבוא גם המבחן הלאומי. מאות ואלפי הצעירים העברים שיבואו לארץ-ישראל לקחת חלק ב"מכביאדה", ישאפו את אויר המולדת האהובה, ישמעו עברית חיה ורוננת, ישובו לבתיהם מלאי עוז ומרץ להמשיך בגולה את עבודת עמם, עד בוא זמנם לעלות ארצה. ולא רק ב"גופניות" נטפל בכנוסנו זה, גם ה"רוחניות" צריכה לתפוס בו מקום נכבד. ב"מכביאדה" יש לערוך תחרויות באמנות, ספרות ולארגן תערוכות בכל ענפי היצירה של העם היהודי, כל אלה יוסיפו תפארת ותועלת לכנוסנו."[7]

המכבי אימץ את תפיסתו של יקותיאלי לגבי המכביות ולמרכיב הספורטיבי הצטרף גם המניע של חיזוק הקשר שבין יהדות התפוצות לארץ. רעיון מעין זה כבר נהגה בקונגרסים הציוניים. מקס נורדאו כבר קרא בקונגרס הציוני השני ב-1898 בעד החזרת "יהדות השרירים האבודה" ליושנה ולהחזיר ל"יהודי הגלותי" את תדמית "היהודי הלוחם", ובכך לתת מענה לתחושות ההשפלה של היהדות באירופה ולתופעת האנטישמיות. השיקום הפיזי של היהדות, לדעת נורדאו, קודם אף לשיקומה המוסרי והפוליטי.

את הרעיון לקיים משחקים עולמיים של נוער יהודי, מעין משחקים אולימפיים יהודיים, העלה כבר ב-1911 פריץ אברהם בביטאון "אגודת המתעמלים היהודית" (ארגון שהוקם בגרמניה ב-1903 ואיגד תחתיו את כל אגודות הספורט היהודיות בגרמניה כשבהמשך הוקם גוף באותו שם לכל אגודות הספורט היהודיות באירופה וב-1921 שינה את שמו לאגודת מכבי העולמית). אך מי שהיה המאיץ העיקרי למימושו של הרעיון היה יוסף יקותיאלי, ממנהיגיה הבולטים של מכבי ארץ ישראל ומהדמויות הפעילות של הספורט בארץ-ישראל. בין המניעים של יקותיאלי לקיים את "המכביה": להפגין שגם העם היהודי הוא בעל פוטנציאל ספורטיבי ולא רק עם שרכון על דפי ספר הספרים והגמרא ולהדק את הקשר בין הגולה לעם היהודי בתקווה שחלק מהספורטאים יצטרפו לעם היושב בציון. על מפעל חייו בתחום הספורט הוענק לו פרס ישראל.

מכבי ארץ ישראל קיימה לראשונה טורניר ראווה של ספורט חובבים בסוכות 1919 בירושלים בהשתתפות כ-500 ספורטאים חובבים (כולל מספר נציגים מהקהילה היהודית בדמשק) ואלפי צופים.

המכביה הראשונה

The First Maccabiah
כרזה לקראת המכביה הראשונה

קונגרס המכבי העולמי החליט לקבל את הצעת יוסף יקותיאלי, לקיים את המכביה הראשונה באביב 1932. מיד עם חזרתו מהקונגרס פעל יקותיאלי במרץ להגשמת רעיון המכביה. הוא יזם שני מסעות של רוכבי אופנועים לאירופה כדי לבשר שם על קיום המכביה ולהמריץ את הספורטאים היהודים להתארגן לקראתה. המסע הראשון היה ב-1930 לאירופה. המסע השני, ובראשו יוסף יקותיאלי, יצא שנה אחר-כך מתל אביב ללונדון. המשלחת עברה בתשע ארצות ובעשרות ערים וזכתה להצלחה רבה.

יקותיאלי פעל להכשרת אצטדיון חדש ליד שפך הירקון. ואכן זמן קצר לפני פתיחת המכביה הוקם אצטדיון המכביה ליד שפך הירקון. המקום נועד להיות האתר המרכזי בו תתקיימנה התחרויות.

טקס המכביה הראשונה נפתח חגיגית ב-28 במרץ 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב בבית-העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר מאיר דיזנגוף. למחרת הוביל דיזנגוף רכוב על סוסו את מצעד הספורטאים, שמנה 390 ספורטאים מ-18 מדינות, מגימנסיה הרצליה מרכז חיי התרבות של ת"א דאז עד אצטדיון המכביה מרחק של כ-5 קילומטרים.

במהלך התחרויות שנמשכו חמישה ימים התחרו הספורטאים ברוב הענפים המרכזיים הפופולריים ביניהם אתלטיקה, שחייה וכדורגל.[8][9]

את החסות לטקס הסיום נתן הנציב העליון ארתור ווקופ ובסיומו נערך מצעד הסיום בכיוון ההפוך, מאצטדיון "המכביה" לכוון "גימנסיה הרצליה".

המכביה השנייה

Macabia document
תעודת הוקרה על תרומה למכביה השנייה

המכביה השנייה התקיימה ב-1935 בהשתתפות 1,350 ספורטאים מ-28 מדינות. הסיבה הייתה שהמארגנים לא רצו לקבל את הדימוי שהם מחקים את ה"אולימפיאדות", ולכן החליטו לערוך את המכביות מדי 3 שנים ולא 4 כמו ב"אולימפיאדה". חלק גדול ממשתתפי המכביה היו עולים שבאו במסווה של ספורטאים, וכך עקפו את מגבלות העלייה של הבריטים. דוגמה לכך הם הספורטאים שעלו מרומניה והקימו את פלוגת מכבי נתניה. מסיבה זו רצו המארגנים לקיים את "המכבייה" השלישית כבר ב-1938 כשעננת המלחמה כבר החלה מרחפת בצורה מאיימת באירופה, אך המאורעות שהיו בארץ והתנגדות הבריטים שחששו מתגובת הערבים מנעו את קיומה.

המכביה השלישית

מלחמת העולם השנייה והמאבק על הקמת המדינה מנעו את קיום המכביות בשנות ה-40. המכביה השלישית נערכה כבר לאחר קום המדינה בשנת 1950 והשתתפו בה 800 ספורטאים מ-19 מדינות.

במכביה זו הונף לראשונה דגל המכביה, תרומת יהודית ויוסף יקותיאלי (הוגה רעיון המכביה ומגשימו) לזכר בנם אמנון, מ"כ בפלמ"ח שנפל במלחמת העצמאות על יד מבצר נבי-יושע (מצודת כ"ח) בי"א בניסן תש"ח, 20 באפריל 1948.

המכביה הרביעית - המכביה העשרים

מהמכבייה הרביעית התקיימו המכביות דרך קבע מדי ארבע שנים.

OpeningCeremonyMaccabiah17
טקס הפתיחה של המכביה השבע-עשרה

רשימת מדליקי לפיד המכביה ומשביעי הספורטאים

שנה מכביה מדליק/ת הלפיד משביע/ת הספורטאים
1950 השלישית אריך פוייר יהודה גבאי
1953 הרביעית ולטר פרנקל אברהם שניאור
1957 החמישית אריה נווה גבריאל נסט
1961 השישית יוסף סלמה אורי כהן
1965 השביעית דבורה טרנר תנחום כהן מינץ
1969 השמינית אמנון אבידן אלעזר דוידמן
1973 התשיעית טל ברודי תמר מטל
1977 העשירית מיקי ברקוביץ דן ברנר
1981 האחת-עשרה שלמה גליקשטיין
1985 השתים-עשרה מרק ספיץ ביחד עם
שירלי שפירא (בתו של עמיצור שפירא),
אנוק שפיצר (בתו של אנדריי שפיצר),
שלומית רומנו (בתו של יוסף רומנו)

כרזות וסמלי המכביה לאורך השנים

את סמלי המכביות ה-9 עד ה-16, מלבד זה של המכביה ה-11, עיצב האמן דן ריזינגר.[12]

Maccabia1

המכביה הראשונה

2nd Maccabiah Poster

המכביה השנייה - בעיצובו של פרנץ קראוס

2nd Maccabiah Symbol

המכביה השנייה

Maccabia 3

המכביה השלישית

3rd Maccabiah Symbol

המכביה השלישית

4th Maccabiah Symbol

המכביה הרביעית

5th Maccabiah Symbol

המכביה החמישית

Maccabiah 6

המכביה השישית

Maccabiah 7

המכביה השביעית

8th Maccabiah Symbol

המכביה השמינית בעיצובו של אליעזר ויסהוף

9th Maccabiah Symbol

המכביה התשיעית בעיצובו של דן ריזינגר

Maccabiah 10

המכביה העשירית בעיצובו של דן ריזינגר

Maccabiah 11

המכביה האחת עשרה

Maccabiah 12

המכביה השתים עשרה בעיצובו של דן ריזינגר

13th Maccabiah Symbol

המכביה השלוש עשרה בעיצובו של דן ריזינגר

14th Maccabiah Symbol

המכביה הארבע עשרה בעיצובו של דן ריזינגר

15th Maccabiah Symbol

המכביה החמש עשרה בעיצובו של דן ריזינגר

16th Maccabiah Symbol

המכביה השש עשרה בעיצובו של דן ריזינגר

המכביה השבע עשרה

המכביה השבע עשרה - בעיצובה של אורית חן צדוק[12]

18th Maccabiah Symbol

המכביה השמונה עשרה

19th Maccabiah Symbol

המכביה התשע עשרה

המכביה העשרים

המכביה העשרים

ענפי הספורט במכביה

מדליות במכביה ה-18, 1
מדליות במכביה ה-18 מקדימה
מדליות במכביה ה-18, 2
מדליות במכביה ה-18 מאחור

ענפי הספורט במכבייה:

רכיבה על סוסים

Maccabia
הזוכים בריצת 10,000 מטר במכביה השלישית
25 years to Maccabiah Games postal stamp
בול שהונפק לציון 25 שנה למכביה (הונפק ב-20 בינואר 1958)

משתתפים בולטים

בין המשתתפים במשחקי המכביה היו אלופים אולימפיים ובעלי מדליות אולימפיות, אלופי עולם ושיאני עולם:

תרומת המכביות

המכביות תרמו לפיתוח הספורט בישראל וכן הצליחו כאירוע יהודי כלל עולמי אם כי רבים מהספורטאים המשתתפים בה נחשבים רק לספורטאים חובבים ולרוב בתחרויות המכביה השונות לא נשברים שיאי ספורט בינלאומיים אך ייתכנו שיאים מקומיים.

עם זאת חלק מהספורטאים שלקחו חלק ב"מכביה" זכו לאחר מכן בהצלחה ב"אולימפיאדה" כשהדוגמה הקלאסית היא השחיין מארק ספיץ שזכה לאחר השתתפותו ב"מכביה" בשבע מדליות אולימפיות. דוגמה אחרת היא טל ברודי, שלאחר ששיחק בטורניר הכדורסל של "המכביה" בנבחרת ארצו חזר לאחר מכן לארץ לצמיתות והפך לעמוד התווך של נבחרת ישראל בכדורסל ולאגודת מכבי ותרם להצלחתם במישורים הבינלאומיים.

על מסורת ה"מכביות" העיב אסון המכביה, שבו נהרגו ארבעה חברי המשלחת האוסטרלית כתוצאה מהתמוטטות גשר מעל הירקון בעת טקס הפתיחה של "המכביה ה-15" בשנת 1997. בעקבות זאת ב"מכביה ה-16" חלה נסיגה גדולה בכמות הספורטאים המשתתפים וכן היא הועתקה לראשונה לירושלים.

ביקורת

מסורת המכבייה מבקשת להדגיש זהות יהודית, ועל כך ספגה ביקורת מאנשים וגופים שונים הטוענים כי מדובר באקט גזעני[13][14] זאת, אף על פי שקיימים טורנירי ספורט אחרים בעולם המבוססים על זהות משותפת כמו זהות דתית (משחקי אחוות האסלאם), האתנית (המשחקים הפאן ערביים), ההיסטוריה הקולוניאליסטית (משחקי חבר העמים הבריטי) ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יואב בורוביץ', המכביה ה-17 נפתחה בקריאה של שרון: "תעלו לישראל", באתר הארץ, 12 ביולי 2005
  2. ^ שלמה מוזר סופרנו, הופעת ראווה המונית ל"הפועל" במכביה הרביעית, דבר, 17 בספטמבר 1953
  3. ^ במכביה ה-4, דבר, 23 בספטמבר 1953
  4. ^ המכביה ה-6 נינעלה בטקס קצר ומוצלח, מעריב, 6 בספטמבר 1961
  5. ^ יעקב פתאל, כוכבים רבים בין 1500 הספורטאים - באי המכביה, דבר, 27 ביולי 1969
  6. ^ אלוף אולימפי בין ארבעה האתלטים מקניה למכביה, מעריב, 13 ביולי 1973
  7. ^ יוסף יקותיאלי, הקונגרס העולמי של ה"מכבי", דואר היום, 21 ביולי 1929
  8. ^ מדור הספורט - תוצאות ההתחרויות במכביה, דואר היום, 8 באפריל 1932
  9. ^ המנצחים במכביה הראשונה והישגיהם, דואר היום, 2 באפריל 1935
  10. ^ מעריב לספורטאים - אלופי המכביה ה-7, מעריב, 1 בספטמבר 1965
  11. ^ א. נוי, במחיצתו של שפיץ שיפרה השחייה הישראלית 13 שיאים ו-4 שיאי נוער, דבר, 10 באוגוסט 1969
  12. ^ 12.0 12.1 עודד בן יהודה, באולימפיאדה הזו הרבה יותר קל עם המדליות: המכביה ה-20 יוצאת לדרך, באתר Xnet‏, 22 באוגוסט 2016
  13. ^ רון קופמן, ‏המכביה היא המפעל הכי גזעני בספורט העולמי, באתר מעריב השבוע, 18 ביולי 2013
  14. ^ אילנה ברגר, ‏מכביה זה ליהודים, באתר ‏mako‏‏, ‏21 ביולי 2009‏
2013 בספורט

ערך מורחב – 2013

2017 בספורט

ערך מורחב – 2017

אצטדיון המכביה

אצטדיון המכביה היה אחד מאצטדיוני הספורט הראשונים שנבנו בארץ ישראל בעת החדשה. הוא שכן בשטח מגרשי התערוכה הישנים בתל אביב, סמוך לשפך הירקון בגדה הדרומית של הנחל.

אצטדיון טדי

אצטדיון טדי הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בקריית הספורט ירושלים בשכונת מלחה, מכיל 31,733 מקומות ישיבה. האצטדיון נקרא על שם ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, ומשמש כיום כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים, הפועל קטמון ירושלים ושל אגודת ספורט נורדיה ירושלים. מלבד משחקי הקבוצות העירוניות של ירושלים, מארח האצטדיון לעיתים גם משחקים בינלאומיים של נבחרת ישראל ומשחקים כגון שלבי גמר גביע המדינה. כמו כן, אירח האצטדיון את טקס פתיחת המכביה בשנת 2001 ובשנת 2013 את טקסי הפתיחה והסיום של המכביה ואירח שוב את טקס הפתיחה בשנת 2017. בנוסף, האצטדיון היה אחד מארבעת האצטדיונים שאירחו את יורו 2013 עד גיל 21, בין השאר אירח גם את משחק הגמר של הטורניר.

אצטדיון רמת גן

אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון כדורגל הממוקם ברמת גן, אשר מונה 41,583 מקומות ישיבה. האצטדיון נחנך בשנת 1950, כאשר היציע המערבי, המונה 13,370 מקומות ישיבה, הוקם מחדש ונחנך בשנת 1984. באצטדיון, הממוקם בצמוד לקניון איילון, נמצאים משרדיה של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

היציע המזרחי הוכרז כמסוכן לאכלוס הציבור ולכן האצטדיון מאושר לארח אך ורק ביציע המערבי.

עד שנת 2014 היה אצטדיון רמת גן האצטדיון הלאומי של ישראל בו נערכו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורגל (כ-144 משחקים בסה"כ), משחקי חצאי וגמר גביע המדינה בכדורגל וכן אירועי ספורט גדולים, דוגמת המכביה.

אתלטיקה

אתלטיקה הוא ענף ספורט הכולל תחרויות ריצה, הליכה, קפיצה וזריקה, ושילוב ביניהם בצורת קרב רב. האתלטיקה מכונה "מלכת הספורט". יש הנוהגים לכנותה אתלטיקה קלה להבדיל מאתלטיקה כבדה הכוללת את ענפי ההיאבקות, אגרוף והרמת משקולות.

גולן פולק

גולן פּוֹלַק (נולד ב-10 בספטמבר 1991 ביהוד) הוא ג'ודוקא עבר ישראלי, בעל מדליית ארד באליפות העולם (אסטנה 2015) ואלוף המכביה במשקל של עד 66 ק"ג. נכון לספטמבר 2016 מדורג 12 בעולם למשקלו.

דונלד סנפורד

דונלד יוג'ין בלייר-סנפורד (באנגלית: Donald Eugene Blair-Sanford; נולד ב-5 בפברואר 1987) הוא אתלט אמריקאי-ישראלי, הוא בעל מדליית ארד מאליפות אירופה (ציריך 2014), אלוף ישראל, שיאן ישראל ושיאן המכביה בריצת 400 מטר.

המכביה החמישית

המכביה החמישית הייתה אירוע ספורט המוני יהודי, שנערך בישראל, בספטמבר 1957, כחלק מסדרת אירועי המכביה.

טקס הפתיחה של המכביה החמישית נערך באצטדיון רמת גן ב-15 בספטמבר בהשתתפות 20 משלחות מרחבי העולם (בהם לראשונה משלחת מאוסטרליה), 40 אלף צופים, 900 צועדים ו-2500 מתעמלים חניכי מכבי צעיר. את הלפיד הדליק האתלט אריה קלינשטוב-נווה.

ב-24 בספטמבר 1957 השתתף אייזק ברגר, האלוף האולימפי (מלבורן 1956) בהרמת משקולות מארצות הברית במסגרת המכביה החמישית וקבע בסגנון הלחיצה שיא עולם, שיא העולם הראשון שנקבע על אדמת ישראל.

בטקס הסיום של המכביה החמישית, הופיעה אגנס קלטי, האלופה האולימפית (מלבורן 1956) בהתעמלות מהונגריה. בסיום הופעת הראווה היא הודיעה שהחליטה להישאר בארץ.

המכביה העשרים

המכביה העשרים נערכה מ-4 ביולי עד 18 ביולי 2017, והייתה המכביה הגדולה ביותר מאז החלו להתקיים משחקי המכביה. השתתפו בה כ-10,000 ספורטאים מכ-80 מדינות, שהתחרו ב-3,000 תחרויות ב-46 ענפי ספורט שונים. משחקי המכביה נערכו ברחבי מדינת ישראל, עם זאת, בעקבות החלטת ממשלת ישראל, חלק ניכר מהם נערכו בירושלים. המכביה עמדה בסימן 50 שנה לאיחוד ירושלים.

טקס הפתיחה נערך באצטדיון טדי בירושלים ב-6 ביולי 2017, וטקס הסיום נערך ב-17 ביולי 2017 באמפי פארק לטרון.

משחקי הנוער נערכו בכפר הנוער בחיפה, בהשתתפות למעלה מ-2,000 בני נוער מרחבי העולם.

ממשלת ישראל העבירה לתנועת מכבי העולמית תקציב של 26 מיליון ש"ח לטובת קיום מכביה זו. תקציב השיווק של האירוע עמד על 5.5 מיליון ש"ח.

אנתוני ארווין (ארצות הברית ארצות הברית) האלוף האולימפי במשחה ל-50 מטר חופשי השתתף במכביה זו.

המכביה הראשונה

המכביה הראשונה נפתחה בטקס חגיגי ב-28 במרץ 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב בבית-העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר מאיר דיזנגוף. למחרת הוביל דיזנגוף רכוב על סוסו את מצעד הספורטאים, שמנה 390 ספורטאים מ-27 מדינות: אוסטרליה, אוסטריה, אסטוניה, אנגליה, ארצות הברית, בלגיה, בולגריה, גרמניה, דנמרק, דנציג, הולנד, הונגריה, תוניסיה, יוון, יוגוסלביה, לבנון, מצרים, לטביה, ליטא, סוריה, פולין, צ'כוסלובקיה, צרפת, קנדה, רומניה, שווייץ וארץ ישראל ובהם אישים כמו הסופר אלישע גלזר, ויצא מגימנסיה הרצליה מרכז חיי התרבות של תל אביב דאז עד אצטדיון המכביה מרחק של כ-5 קילומטרים.

המכביה השלוש-עשרה

המכביה השלוש-עשרה הייתה אירוע ספורט המוני יהודי, שנערך בישראל, ביולי 1989, כחלק מסדרת אירועי המכביה.

במכביה זו השתתפו כ-4,400 ספורטאים מ-45 מדינות ב-28 ענפי ספורט.

לראשונה במסגרת המכביה, יהודים מחלק ממדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה השתתפו בתחרויות. ספורטאים מברית המועצות הורשו להשתתף במשחקי המכביה, וספורטאים מהונגריה וליטא השתתפו לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. זו הייתה התחרות הבינלאומית הראשונה, שבה ספורטאים מליטא ייצגו את מדינתם תחת דגלם מאז הכיבוש הסובייטי, והוכרו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי.

טקס הסיום של המכביה נערך ברחבת הכותל המערבי בפעם הראשונה.

לראשונה השתתפו ספורטאים מהמדינות הבאות:

הונג קונג הונג קונג

ברית המועצות ברית המועצות

דרום קוריאה דרום קוריאה

סינגפור סינגפור

המכביה השלישית

המכביה השלישית, המכונה גם מכביית ראשית הגאולה, התקיימה בתקופת חג סוכות תשי"א, מ-27 בספטמבר ועד 8 באוקטובר 1950.

היה זה מפגן הספורט הבינלאומי הראשון שנערך במדינת ישראל. הייתה זו גם המכביה הראשונה שנערכה במדינת ישראל, מדינה יהודית ועצמאית. מפגשם של הספורטאים היהודים המצטיינים מכל העולם וחידוש מפעל המכביה לאחר 15 שנות הפסקה, היו ציון דרך משמעותי בחיי העם היהודי, לאחר מוראות השואה והקזת הדם במלחמת העצמאות. במכביה זו בלטו בהיעדרם הספורטאים היהודים ממדינות מזרח אירופה - רובם נרצחו בשואה, ועל הנותרים נאסרה ההשתתפות על ידי המשטרים הקומוניסטיים בארצותיהם.

למכביה השלישית, כמו ליתר המכביות, הייתה תרומה למפעל הציוני, חיזוק הקשר של הספורטאים היהודים והמלווים שלהם למדינת ישראל והזדמנות להכירה. במהלך השנים רבים מהספורטאים שבאו להתחרות במכביה עלו לישראל.

המכביה השמונה-עשרה

המכביה השמונה-עשרה הייתה אירוע ספורט המוני יהודי, שנערך בישראל, ביולי 2009, כחלק מסדרת אירועי המכביה.

במכביה זו השתתפו כ-6,000 ספורטאים מ-55 מדינות, ועוד כ-3,000 ספורטאים השתתפו בטקס הפתיחה.

טקס הפתיחה נערך באצטדיון רמת גן ב-13 ביולי 2009 וטקס הסיום באמפי פארק בלטרון ב-23 ביולי 2009 ואת הטקסים הנחו גלית גיאת ומייקל הרפז.

הספורטאי הבולט שהשתתף במשחקים הוא השחיין האמריקאי ג'ייסון ליזאק האלוף האולימפי מבייג'ינג 2008 ואלוף העולם בעבר, שהדליק את לפיד המכביה.

ב-11 ביולי 2009 נערך ערב הגאלה המסורתי לכבוד המשחקים, ובמסגרתו הופיעה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה בהיכל התרבות בתל אביב, וארחה את הפסנתרן מאריי פרחיה.

לראשונה התקיימו במהלך המכביה השמונה-עשרה תחרויות פתוחות לקהל הרחב, ובהן תחרויות חופים בחופי נהריה, נתניה, הרצליה, אשדוד ואשקלון, אירוע רכיבה על אופניים בפארק הירקון בתל אביב, מקצה טריאתלון ספרינט פתוח בטבריה שנערך במקביל לתחרויות הרשמיות, ומירוצים פתוחים במקצים של חצי מרתון, עשרה ו-2.15 ק"מ בנתניה.

במהלך המשחקים השתתפו הספורטאים בטיולים ברחבי הארץ ובמספר אירועי תרבות, שבהם נחשפו למאפיינים שונים של התרבות הישראלית, כמו המטבח, המוזיקה והקולנוע המקומיים.

המכביה השנייה

המכביה השנייה נערכה ב-1935, בין 2 ל-10 באפריל. היא התקיימה שלוש שנים לאחר המכביה הראשונה (1932) ולא כעבור ארבע, כנהוג באולימפיאדה. הדבר נבע מרצון המארגנים שלא להיראות כמחקים את האולימפיאדות, וחשוב מכך - לאפשר לספורטאים המעוניינים בכך להישאר בארץ ישראל, ובכך לעלות לארץ חרף חוקי "הספר הלבן" של הבריטים.

המכביה התשע-עשרה

המכביה התשע-עשרה נערכה בין התאריכים 18‏-30 ביולי 2013. זו המכביה הגדולה ביותר שנערכה, והשתתפו בה כ-7,500 ספורטאים מ-77 מדינות, ב-34 ענפי ספורט (42 מקצועות ספורט).

טקס הפתיחה נערך באצטדיון טדי בירושלים ב-18 ביולי 2013 לעיני 35,000 צופים, בהם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו. אלי רייזמן, האלופה האולימפית בהתעמלות מכשירים מארצות הברית, הדליקה את הלפיד בטקס הפתיחה. טקס הסיום נערך אף הוא באצטדיון טדי ב-30 ביולי.

מארק ספיץ

מארק אנדרו ספיץ (באנגלית: Mark Andrew Spitz, נולד ב-10 בפברואר 1950) הוא שחיין יהודי-אמריקאי בעבר, מגדולי הספורטאים והשחיינים בכל הזמנים. הוא אלוף אולימפי בעל 11 מדליות אולימפיות, מהן 9 מדליות זהב ושיאן עולם ב-5 משחים אישיים שונים.

באולימפיאדת מינכן (1972) זכה ספיץ ב-7 מדליות זהב, מספר מדליות הזהב הרב ביותר שזכה בו ספורטאי כלשהו באולימפיאדה אחת עד לאולימפיאדת בייג'ינג (2008), בה זכה השחיין מייקל פלפס ב-8 מדליות זהב. השיא הקודם היה שייך לסייף נדו נדי מאיטליה שזכה ב-5 מדליות זהב באולימפיאדת אנטוורפן (1920).

מכבי (ספורט)

תנועת מכבי העולמית, ובקיצור מכבי היא תנועה ציונית ספורטיבית שהוקמה לפי חזונו של מקס נורדאו, הוגה רעיון יהדות השרירים. שם התנועה לקוח מכינויו של יהודה המכבי.

המועדון הראשון של מכבי הוקם בקונסטנטינופול (כעת איסטנבול), ב-1895, כאשר קבוצה של צעירים יהודים, שרצתה להירשם למועדון ספורט סורבה בגלל יהדות חבריה. מועדון מכבי בקונסטנטינופול זכה להצלחה גדולה ובעקבותיו הוקמו מועדונים יהודים דומים בערים נוספות באירופה, מועדונים שנשאו שמות דוגמת "הכוח", "בר כוכבא", "הגיבור" וכדומה.בסוף שנת 1912 התארגנו אגודות ההתעמלות בארץ ישראל תחת ארגון אחד, בשם "המכבי" ובפסח 1913 נערכה תחרות הספורט הבינלאומית הראשונה בארץ ישראל בהשתתפות מתעמלים יהודים מאוסטריה גרמניה ומטורקיה.ביוני 1919 נערכו תחרויות ספורט מטעם מכבי בברנו, צ'כיה בהשתתפותם של 650 ספורטאים מ-27 מדינות.התנועה העולמית קמה ב-1921 לאחר שהתקבלה על כך החלטה בקונגרס הציוני ה-12. בין מייסדי התנועה העולמית נמנה הד"ר אבא לפין מקובנה.

מאז 1932 התנועה עורכת מדי ארבע שנים את המכביה, בה ספורטאים יהודים מכל העולם באים לישראל ומתחרים בענפי ספורט שונים. בחסות התנועה קמו מוסדות ובהם 'המכבי הצעיר' וכן מכבי שירותי בריאות, מועדוני ספורט רבים ואחרים, אך חלקם הפך לעצמאי ואינו כפוף לתנועה.

תאונה

תאונה היא אירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שנגרם עקב ליקוי בסביבה או ליקוי פיזי והביא לפגיעה פיזית או נפשית באדם או לנזק לרכוש. בדרך כלל הכוונה לנזק חמור יחסית.

תאונה היא לרוב מעשה ידי אדם, להבדיל מאסון טבע, שרבים ממאפייניו דומים לאלה של תאונה, אך הוא איננו נובע מפעולה אנושית. דוגמאות לתאונות:

תאונת דרכים: תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד לפחות הנמצא בתנועה;

תאונת עבודה: פגיעה גופנית או נפשית בעובד תוך כדי עבודתו ובשל עבודתו;

תאונת אימונים: תאונה המתרחשת תוך כדי אימונים של יחידה צבאית. אימונים אלה נעשים לעיתים תוך שימוש באש חיה או בתנאי פעילות קיצוניים, ולכן סכנת התאונה גבוהה בהם ומצריכה נקיטת אמצעי זהירות בהתאם.תאונה שבה יש הרוגים רבים קרויה אסון. לעיתים ניתן שם זה לתאונות שבהן הרוגים מעטים, אך הותירו רושם רב, כגון אסון פסטיבל ערד ואסון המכביה.

תאונה עלולה לנבוע מסיבות רבות, ובהן:

טעות של אדם המעורב בתאונה או של אדם אחר;

רשלנות של אדם המעורב בתאונה או של אדם אחר;

חוסר עירנות של המעורב בתאונה, כתוצאה מעייפות, שכרות, הסחת הדעת וכדומה;

חוסר מיומנות בהפעלת כלי מורכב ומסוכן, למשל נהיגת מכונית בידי אדם שלא הוכשר לכך.

משחקי המכביה
המכביה הראשונה (1932) • המכביה השנייה (1935) • המכביה השלישית (1950) • המכביה הרביעית (1953) • המכביה החמישית (1957) • המכביה השישית (1961) • המכביה השביעית (1965) • המכביה השמינית (1969) • המכביה התשיעית (1973) • המכביה העשירית (1977) • המכביה האחת-עשרה (1981) • המכביה השתים-עשרה (1985) • המכביה השלוש-עשרה (1989) • המכביה הארבע-עשרה (1993) • המכביה החמש-עשרה (1997) • המכביה השש-עשרה (2001) • המכביה השבע-עשרה (2005) • המכביה השמונה-עשרה (2009) • המכביה התשע-עשרה (2013) • המכביה העשרים (2017) Maccabiah Insignia

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.