המים העליונים

על פי הסיפור המקראי של בריאת העולם, המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלוהים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית. גם בבבל הקדומה האמינו שמעל הרקיע קיים מאגר מים שממנו יורד הגשם.[1]

מים העליונים
תרשים של מים העליונים מתוך מעשה טוביה יסניץ ה'ת"פ

במקרא

Tissot The Creation
אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ג'יימס טיסו

בסיפור הבריאה המקראי מתואר כי הרקיע נברא כדי להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.

תיאור הפרדת המים הוא המשך לתיאור המקראי שלפיו ביום הראשון של הבריאה היה העולם מכוסה כולו במים ורק 'רוח אלוהים' ריחפה מעליהם. ביום השני הופרדו חלק מהמים על ידי הרקיע שנברא בתוכם, וביום השלישי נאספו המים שנשארו למטה אל הים.

המים העליונים נזכרים גם בספר תהילים "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם",[2] וכן לפי חלק מהפרשנים בפסוק "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו".[3]

בחז"ל

לשיטה אחת בחז"ל המים העליונים נסמכים על הרקיע כפשוטו של מקרא,[4] גם אנשי דור הפלגה מתוארים בחז"ל כמי שהאמינו שהמים העליונים ייפלו בהיעדר רקיע,[5] לפי שיטה זו מתפרשת המילה שמיים – שא מים, על שם שהם נושאים את המים העליונים. לשיטה אחרת בחז"ל יש מרחק בין המים העליונים לבין הרקיע והם תלויים ועומדים מעל הרקיע ב'גזירת מלך'.[6]

מחלוקת נוספת ישנה בחז"ל, האם מקור הגשם הוא מהמים העליונים, או ממי האוקיינוס.[7]

המים העליונים מתוארים בחז"ל כזכרים והתחתונים כנקבות.[8]

בפרשנות המקרא

בקרב פרשני המקרא מספר גישות להבנת מהותם של "המים העליונים":

  • בשם רס"ג כתבו כי הוא מפרש את המקרא כפשוטו, לדבריו ישנו גוף כדורי בחלל אוויר העולם שמעליו נמצאים המים העליונים, אך בני האדם אינם מרגישים בהם.[9]
  • הרמב"ם כתב שהמים העליונים שונים במהותם מהמים התחתונים ואינם מים רגילים, וההבדלה בין מים למים לא הייתה רק במקומם אלא בטבעם.[10] האברבנאל ביאר שלדבריו החלק התחתון של האוויר הוא הרקיע וחלק האוויר שמעליו הוא המים העליונים ששם נולד הגשם. המים התחתונים הם מים בפועל והמים העליונים הם מים "בכח". פירוש זה מבוסס על שיטת אריסטו בספרו אותות השמים שחילק את האוויר לשלושה חלקים.[11]
  • הרב יצחק בן יוסף הישראלי כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"עצם השמים וכל צבאם", והמים התחתונים הם "גופים השפלים ההווים והנפסדים".[12]
  • הרב יצחק אברבנאל כתב שהמים העליונים הם השמים העליונים, והתורה העלימה את הש' בכדי להעלים את מהות המים העליונים.[13]
  • הרב אליעזר אשכנזי כתב שהרקיע הוא הארץ, המים התחתונים הם מי התהום, (וכמו שנאמר "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם"[14]) והמים העליונים הם מי הימים והנהרות הנראים לעין. לדבריו פירוש הכתוב "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם"[15] הוא שהבורא החליף את שמו של הרקיע העליון ל"שמים" כדי להבדיל את שמו מהרקיעה התחתונה שהיא הארץ.[16]
  • הרלב"ג כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"גשם בלתי שומר תמונתו"[17] שנמצא בין הגלגלים .[18]
  • הרמב"ן כתב ש"העניין הוא מסתרי התורה... והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו".[19]
  • פרשנות מודרנית מזהה את המים העליונים עם המים שמחוץ לכדור הארץ .[20]

בקבלה

בספרי הקבלה היהודית קיימת הקבלה בין המים העליונים והתחתונים למושגים הקבליים "מיין דוכרין" ו"מיין נוקבין" (מארמית: מים זכרים ומים נקבות), הרקיע מקביל לספירת יסוד שמבדילה ביניהם.[21] בכל זיווג, הנקבה שלמטה מעלה מיין נוקבין ומעוררת את הזכר להמשיך מיין דוכרין.[22]

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ גד בן-עמי צרפתי, הקוסמוגראפיה התלמודית, תרביץ חוברת ב' כרך לה' עמוד 142
  2. ^ ספר תהילים, פרק קמ"ח, פסוק ד'
  3. ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ג' לפי פירוש ראשון ברד"ק
  4. ^ שיטת רב שמואל בר נחמן בבראשית רבה ד ב, וראו גור אריה על בראשית א ח ואור החיים שם
  5. ^ מדרש תנחומא (בובר) על פרשת נח סימן כד'
  6. ^ בראשית רבה ד ג
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד ב'
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
  9. ^ טוביה הרופא, ‏מעשה טוביה פרק שישי, באתר HebrewBooks
  10. ^ מורה הנבוכים, חלק שני פרק ל'
  11. ^ יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  12. ^ יסוד עולם מאמר שני פרק א', באתר HebrewBooks
  13. ^ יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ב', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  14. ^ ספר תהילים, פרק קל"ו, פסוק ו'
  15. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק ח'
  16. ^ אליעזר אשכנזי, ‏מעשי ה' מעשה בראשית פרק ד', באתר HebrewBooks
  17. ^ ייתכן שכוונתו לאתר
  18. ^ רלב"ג על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  19. ^ רמב"ן על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  20. ^ האם יש מים מעל לרקיע?, באתר הידברות
  21. ^ תיקוני זוהר תיקון שלושים
  22. ^ חיים ויטאל, ‏מבוא שערים שער ב' חלק ג' פרק ט', באתר HebrewBooks
אגם ילוסטון

אגם ילוסטון (אנגלית: Yellowstone Lake) הוא גוף המים הגדול ביותר בפארק הלאומי ילוסטון. גובה האגם הוא 2,376 מטרים מעל גובה פני הים, שטחו הוא 352 קמ"ר, ואורך החופים שלו הוא 177 ק"מ. עומקו הממוצע של האגם הוא אמנם 42 מטרים, אך הנקודה העמוקה ביותר היא מינוס 118 מטרים. אגם ילוסטון הוא אגם המים המתוקים הגדול ביותר בצפון אמריקה הנמצא מעל גובה של 2,133 מטרים (7,000 רגל).

עובי שכבת הקרח בחורף הוא כמעט מטר, והיא מכסה את רוב פני האגם מלבד באזורי המים הרדודים המכסים את המעיינות החמים. קפיאת האגם מתחילה בראשית דצמבר, והיא נמשכת עד שלהי מאי או תחילת יוני. טמפרטורת המים הממוצעת בקיץ היא כ-15.6°C).

אל ניניו

אל ניניו (בספרדית: El Niño) היא תופעה אקלימית המתרחשת אחת לכמה שנים, של עלייה בטמפרטורת מי האוקיינוס השקט ממערב לפרו ואקוודור בדרום אמריקה לפרק זמן של כמה חודשים. לתופעה השפעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים עד מאוד מהיבשת הדרום אמריקנית.

מקור שמה של התופעה ("הילד" בספרדית) הוא בהתרחשותה סמוך לחג המולד, המציין את הולדת ישו הנוצרי. משך התופעה בדרך כלל הוא כחודש, אולם אחת לכמה שנים, באופן לא מוסבר, היא מתארכת מעבר לתקופה הרגילה.

לתופעת אל ניניו יש השלכות אקלימיות נרחבות באוקיינוס השקט, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס ההודי. השפעת האל ניניו על האוקיינוס האטלנטי מורגשת 12–18 חודשים לאחר השפעתו על האוקיינוס השקט וההודי.

אתה חוננתנו

אתה חוננתו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים. תוכן התפילה הם דברי הבדלה שונים שישנם בעולם, כפי שישנה הבדלה בין השבת לימי החול.

בור על גבי בור

מקווה בור על גבי בור או מקווה חב"ד היא שיטה שיסד האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, לבניית מקוואות חמים לטבילה.

בריאת העולם

בריאת העולם הוא שם כללי למיתוסי בריאה הייחודיים לתרבויות רבות בעולם. מיתוסים אלה הם בעלי אלמנטים על-טבעיים המתארים כיצד התחילו היקום והחיים שבו, ובפרט כדור הארץ והאנושות, לרוב כפעולה מכוונת של "בריאה" על ידי אל אחד או יותר.

בריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש

בין סיפור בריאת העולם ביהדות לסיפור הבריאה באנומה אליש קיימות נקודות דמיון רבות, שהביאה חוקרי מקרא רבים לפתח אסכולה שנקראת בלעז פאנבבילוניזם. אסכולה זו טוענת לקשר סיבתי בין שני סיפורי הבריאה, ועל היות המסורת היהודית המשך של המסורת הבבלית. בין חוקרי הפאנבבילוניזם המוכרים ניתן למנות את מארק סמית ואת הוגו וינקלר.

פרקים של ספר המדינה

פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. "'ספר המדינה' מציג את החיים כפארסה או כאבסורד", ציינה חוקרת הספרות מנוחה גלבוע. על בחירתו של עגנון בסאטירה כתב חנן חבר: "עגנון משתמש בעיקר בעיצוב קריקטורי, המציג גרסה מוגזמת וקיצונית של המציאות. מצד אחד הסאטירה מרוחקת מן המציאות וביקורתית כלפיה, ומצד אחר היא מעוגנת במציאות."תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות:

החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים.

שלום עולמים: על המחלוקת בעם.

קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי.

על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה - הטלת מס לשם התמודדות עם גרעון בתקציב המדינה.אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939. (לפי ספרו של דן לאור חיי עגנון עמוד 683 הערה 59 הוא יצא לאור בשנת 1942). מועד התרחשותו של הסיפור, לאחר שניתנו לראשונה המלצות על חלוקתה של ארץ ישראל, בא לידי ביטוי במשפט המופיע בו: "הרי הארץ עתידה להחלק, ועדיין אין אדם יודע בחלקו של מי יפול מקום זה, שמא יפול בחלקם של צרינו". "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "פתיחה לספר המדינה", ו"על המיסים" ב-1950. פרסומו של "על המיסים" לאחר קום המדינה הביא לכך "שבעקבותיו הואשם עגנון בטיפוח רוח ניהיליסטית ובפגיעה בלתי צודקת ב'מדינתנו הצעירה'".

פרשת בראשית

פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ו' פסוק ח.

בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם, ואחריה קורות בני האדם עד המבול, שבו מחה אלוהים את בריאתו מפני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את עם ישראל.

את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת תורה. העלייה הראשונה בפרשה נקראת גם בשמחת תורה, מייד עם השלמת סבב הקריאה בתורה. העולה לקריאה זו בשמחת תורה מכונה "חתן בראשית".

רקיע

הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית. לפי הסיפור המקראי, לאחר שברא אלוהים את השמיים והארץ ביום הראשון, הוא ברא ביום השני רקיע באמצע המים שכיסו את העולם, והבדיל באמצעותו בין המים העליונים למים התחתונים, לרקיע הוא קרא "שמיים".

רשת דיג

רשת דיג היא רשת המשמשת לדיג. הרשתות מיוצרות מסיבים ארוגים במבנה מרושת שמאפשר למים לצאת מהרשת מבלי לאפשר לדגים הנלכדים לצאת ביחד עמם. הדיג באמצעות רשתות מאפשר להגדיל את כמות הדגים הניצודים. בעבר השתמשו בסיבים צמחיים ליצירת רשתות ובהמשך ברשתות כותנה. בעידן המודרני משתמשים גם ברשתות עשויות מפוליאמיד כמו ניילון. כשרשת דיג אובדת בים או מושלכת אליו היא הופכת לרשת רפאים. כ-640 אלף טון רשתות רפאים נוספות לאוקיינוסים מדי שנה.

ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולםרקיע • המים העליונים • בריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נחהמבולברית הקשתשכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרהמהפכת סדום ועמורהלוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.