המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במחלקה כ-27 חברי סגל ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים. במסגרת המחלקה פועל מכון לארכאולוגיה המבצע חפירות וסקרים ברחבי הארץ, ומספר מכוני מחקר נוספים. המחלקה מקיימת לימודים מלאים לתואר ראשון (B.A), שני (M.A) ושלישי (PhD).

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה
סמליל המחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן
סמליל המחלקה
תאריך ההקמה תשל"ד
סגל פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן ראש המחלקה
מיקום אוניברסיטת בר-אילן
קמפוס רמת גן
http://lisa.biu.ac.il/

ההיסטוריה של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה

המחלקה ללימודי ארץ ישראל הוקמה בשנת תשל"ד בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן . המחלקה בבר-אילן היא הראשונה ללימודי ארץ ישראל שנפתחה בארץ, מתוך תפיסה של שילוב המחקר הרב תחומי של מגוון הנושאים הקשורים בלימודי האזור, ההיסטוריה והארכאולגיה. ייחודיותה נעוצה בשילוב תחומי דעת שונים, כשבמוקד שילוב היסטוריה וארכאולוגיה, וכן שילוב הוראה בכיתה עם סיורים בשטח וחפירות ארכאולוגיות. מיד עם הקמתה כחוג משני הצטרפו עשרות סטודנטים ובשנת תשל"ח המחלקה הפכה לחוג ראשי עם מאות תלמידים. המחלקה הייתה הראשונה בעולם המחקר בגישה ההוליסטית זו למחקר ארץ ישראל. היא בלטה בנוף האקדמי בארץ ובעולם בהתמקדותה המעמיקה בארץ ישראל ממגוון נקודות מבט, תוך שילוב מקורות היסטוריים, ארכאולוגים, בוטניים וזואולוגיים.

מסלולי הלימוד במחלקה

המחלקה היא בינתחומית במהותה ומשלבת מספר תחומי דעת.

  1. שילוב גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל בכל תקופותיה עם תרבות חומרית – ארכאולוגיה, וטבע הארץ .
  2. שילוב של הוראה בכיתה ובמעבדה עם סיורים וחפירות בשטח.

במחלקה שתי מגמות לימוד:

  1. ארץ ישראל לתקופותיה – על בסיס מגוון החומר ההיסטורי והארכאולוגי של התקופה בשילוב כלי מחקר גאוגרפיים.
  2. ארכאולוגיה ותרבות חומרית – בחתך לאורך התקופות; שילוב של ארכאולוגיה ומקורות היסטוריים.
  3. בשתי המגמות הללו, כל תחומי הדעת משולבים זה בזה. התרבות החומרית נחקרת גם בעת החדשה, וחפירה ארכאולוגית נשענות על תחומי דעת אחרים, כמו גאולוגיה, אקולוגיה והיסטוריה.

בר-אילן היא המסגרת האקדמית היחידה בארץ המשלבת בין שני תחומים אלו של לימודי ארץ ישראל ולימודי ארכאולוגיה. תחומים אלה משיקים, משלימים ומפרים זה את זה.

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה בבר-אילן נחשבת לטובה בתחומה בישראל, ורכשה מוניטין בינלאומי. המחלקה מציעה שילוב ייחודי בין לימודים אקדמיים ובין התנסות מעשית במעבדה ובעבודת שדה, ומצטיינת בגישה בינתחומית ובפתיחות יוצאת דופן. יחד עם היצע הקורסים והאפשרות להתמחות במגוון תקופות, כל סטודנט יכול לגבש לעצמו תוכנית אישית התואמת את תחומי ההתעניינות שלו.

תלמידי המחלקה בסיור לימודי
תלמידי המחלקה בסיור לימודי

המחלקה מציעה לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה לתואר ראשון, שני ושלישי, כולל מחקר רב-תחומי של ארץ ישראל ותולדותיה, מהעידן הפרה-היסטורי ועד לעת החדשה. בין המגמות העיקריות במחלקה: גאוגרפיה היסטורית, ארכאולוגיה ותרבות חומרית בתקופת המקרא, בית שני, ימי הביניים והעת החדשה.

במחלקה מכהנים חוקרים פעילים בעלי שם עולמי שפרסומיהם מופיעים במיטב כתבי העת ‏‏‏‏וההוצאות לאור. החוקרים – מומחים בתחומיהם הספציפיים. שילובם יחד בהוראה במחלקה, מעניק תמונה מלאה של ארץ ישראל. הסטודנטים הלומדים לתואר בארכאולוגיה ולימודי ארץ ישראל בבר-אילן משתתפים דרך קבע בסיורים לימודיים ובחפירות ארכאולוגיות. היציאות התכופות לשטח מוסיפות נופך של הרפתקה ועניין ויוצרות אווירה חברתית חמה ומלוכדת, המקרבת בין הסטודנטים לחבריהם, ובינם ובין הסגל.

המכון לארכאולוגיה של המחלקה, פועל במסגרת המחלקה ומרכז את הפעילות הארכאולוגית הענפה המתרחשת בחסות האוניברסיטה. במכון כעשרה חוקרים העוסקים במחקר בשדה, במעבדות ובספריות, והפעילות המחקרית כוללת הוראה ושיתוף הסטודנטים ובעבודה השוטפת, כולל בחפירות לימודיות.

לימודי התואר ראשון במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה

מטרת תוכנית הלימודים לתואר ראשון במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה היא להעניק ידע מקיף במגוון התחומים הקשורים בלימודי ארץ ישראל, ארכאולוגיה וטבע הארץ. במסגרת התוכנית מקבל הסטודנט ידע במקצועות היהדות, היסטוריה, גאוגרפיה ושפות עתיקות. תלמידי המקצוע המורחב יוכלו להתמחות בארץ ישראל לתקופותיה או בארכאולוגיה של ארץ ישראל, במזרח הקדום, בעולם הקלאסי, בעולם המוסלמי, הצלבני, או במזרח התיכון. התואר בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מקנה לתלמיד ידע מקיף ועשיר ומכשיר אותו לעיסוק במחקר, כמו גם במגוון תחומים להוראה והדרכה בבתי ספר, מכללות, בתי ספר שדה וכן להדרכת מטיילים בני כל הגילים מהארץ ומחו"ל, תחום אשר הביקוש לו עולה בהתמדה, והכשרה כארכאולוג חופר.

הסמכה לארכאולוג חופר

אהרן מאיר בחפירות תל צפית
פרופ' אהרן מאיר עם סטודנטים במסגרת חפירה ארכאולוגית-לימודית בתל צפית עם תלמידי המחלקה

סטודנטים הלומדים תואר ראשון במסלול מורחב במגמת ארכאולוגיה יכולים לקבל הכשרה כארכאולוג חופר. בתוכנית זו, הכוללת מרכיב עיוני והכשרה מעשית בחפירה באתר ארכאולוגי, מקבל התלמיד את הכלים וההסמכה להיות ארכאולוג חופר. הסמכה זו מוכרת על ידי רשות העתיקות לצורך קבלת רישיון חפירה באתר ארכאולוגי.

לימודי התארים מתקדמים

מטרת הלימודים לתארים מתקדמים היא להביא את התלמיד לידע מעמיק בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באחת מן התקופות ההיסטוריות, לאפשר לתלמיד להתמודד בצורה ביקורתית עם המקורות ההיסטוריים והארכאולוגיים, להקנות אמצעי חשיבה, בקרה ושיטות עבודה למחקר ועשייה בתחום לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, ולכתיבת עבודת מחקר.

מכוני מחקר במחלקה

המכון מפעיל מספר מעבדות מחקר:

  • המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת בר-אילן) - בראש המכון עומדת היום ד"ר נירה אלפרסון-אפיל. המכון משמש כקורת גג לפעילות הארכאולוגית הענפה המתרחשת בחסות האוניברסיטה.
  • מעבדה לבוטניקה ארכאולוגית (אוניברסיטת בר-אילן) - בראשות פרופ' אהוד ויס, מרכז העוסק בתחום הבוטני-ארכאולוגי ככלי לשחזור כלכלת האדם בתקופות קדומות.
  • מרכז מנרבה לקשרי ארץ ישראל וארם בתקופת המקרא - מרכז המשותף לאוניברסיטת בר-אילן ולאוניברסיטת לייפציג בגרמניה, בניהולם המשותף של פרופ' אהרון מאיר ופרופ' אנגליקה ברליונג.
  • מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים - בראשות פרופ' יהושע שוורץ, המרכז עוסק בחקר ירושלים מכל היבטיו, מהעת העתיקה ועד לימינו.
  • המדור לתולדות הרפואה בארץ ישראל - בראשות פרופ' זהר עמר, המדור עוסק במחקר והוראה של תולדות הרפואה, התרבות החומרית והראליה בארץ ישראל בתקופות הקדומות.
  • המדור לחקר נשים ומגדר ביישוב ובמדינת ישראל - בראשות פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, המדור עוסק במחקר והוראה של תחום החקר שבמרכזו תולדות נשים ומגדר ביישוב ובמדינה, כשחשיפת סיפורן של הנשים, וניתוח יחסי המגדר, משמשים אמצעי להבנת סיפורה של החֵברה מאפייניה, תולדותיה והתפתחותה.

ראשי המחלקה

שם תקופת כהונה הערות
ד"ר צבי וינברג תשל"ד ראש המחלקה הראשון
אברהם שבות תשל"ה
ד"ר משה גרסיאל תשל"ו - תשל"ז
ד"ר שמעון שטרן תשל"ח
פרופ' יהודה פליקס תשל"ט - תשמ"ה
ד"ר שמעון שטרן תשמ"ו סמסטר א'
פרופ' זאב ספראי תשמ"ו סמסטר ב'
פרופ' יהודה פליקס תשמ"ז
ד"ר איוון פרידמן תשמ"ח - תשמ"ט
פרופ' ישראל פינקלשטיין תשמ"ט מחליף לשלושה חודשים
פרופ' יהודה פליקס תש"ן
פרופ' זאב ספראי תשנ"א - תשנ"ב
פרופ' יהושע שוורץ תשנ"ג - תשנ"ד
פרופ' זאב ספראי תשנ"ה - תשנ"ז בשנת תשנ"ז בסמסטר א'
ד"ר יוסף דרורי תשנ"ז - תשנ"ט בשנת תשנ"ז מסמסטר ב'
פרופ' שמעון דר תש"ס - תשס"א
ד"ר חנן אשל תשס"ב - תשס"ג
פרופ' זהר עמר תשס"ד - תשס"ה בשנת תשס"ה בסמסטר א'
פרופ' אהרון מאיר תשס"ה - תשס"ז בשנת תשס"ה מסמסטר ב'
פרופ' מרגלית שילה תשס"ח
פרופ' זהר עמר תשס"ט
פרופ' אברהם פאוסט תש"ע - תשע"א
פרופ' איל רגב תשע"ב - תשע"ד
פרופ' בועז זיסו תשע"ה - תשע"ז
פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן תשע"ח - מכהנת סיום התפקיד בשנת תש"ף

חברי סגל בהווה

חברי סגל בעבר

בוגרים נודעים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

32°04′09″N 34°50′37″E / 32.069130°N 34.843672°E

אברהם פאוסט

אברהם (אבי) פאוסט הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

אהרון מאיר (ארכאולוג)

אהרון מאיר (נולד ב-1958) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ומנהל החפירות בתל צפית, היא גת המקראית.

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן, מהגדולות בישראל, עם כ-19,000 סטודנטים (נכון ל-2019). היא נוסדה בשנת 1955, ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית.

יותר מ-20 פרסי ישראל הוענקו במשך השנים לחוקרי האוניברסיטה בתחומי היהדות, החינוך, הספרות, החברה והמשפט. פרסים בין-לאומיים ומענקי מחקר רבים הוענקו לחוקרים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה, הסייבר ומדעי המחשב. הפקולטה למדעי היהדות של בר-אילן היא הגדולה מסוגה בעולם האקדמי. פרויקט השו"ת הוא מהישגיה הבולטים. בדירוג שאנגחאי היא נמצאת במקום החמישי בין האוניברסיטאות בישראל ובדירוג Times Higher Education היא נמצאת במקום הרביעי.

איוון פרידמן

איוון פרידמן (נולדה ב-8 באוקטובר 1946) היא היסטוריונית העוסקת בתולדות ארץ ישראל בתקופת מסעי הצלב ובשנאת ישראל בימי הביניים. בנוסף היא מכהנת כיו"ר מועצת רשות העתיקות וכחברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.

איל רגב

איל רגב הוא היסטוריון ופרופסור לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

בועז זיסו

בועז זיסו הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית[דרושה הבהרה] במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 2004. זיסו הוא גם עורך כתב העת לענייני נומיסמטיקה (חקר מטבעות עתיקים) "ישראל נומיסמטיק ג'ורנל (Israel Numismatic Journal).

בית הכנסת העתיק בדיר עזיז

בית הכנסת העתיק בדיר עזיז הוא בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד בדרום רמת הגולן. בית הכנסת נמצא ליד הכפר הסורי הנטוש דיר עזיז. שרידי בית הכנסת התגלו לראשונה על ידי סר לורנס אוליפנט בסוף המאה ה-19. בית הכנסת הוא אחד משני מבני ציבור שהיו ביישוב. בית הכנסת ממוקם על המורדות לכיוון דרום נחפר ושוחזר בחפירות ארכאולוגיות.

בשנת 1998 נערכה משלחת חפירה מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומכללת כנרת בראשות חיים בן דוד, צבי אורי מעוז ואורן זינגבוים. החפירות התנהלו באתר עד שנת 2004. בחפירות נחשפו אולם מלבני (בזיליקה) שמידותיו 11 מטר על 18 מטר, ובו ערמת אבני גזית, אשר לפי הסברה מקורן בבית הכנסת שחרב ב"רעש שביעית" בשנת 749 לספירה. מתחת לרצפת האולם נמצאו מאות מטבעות, שהמאוחרים ביניהם מימי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית (הרבע השני של המאה ה-6 לספירה). בקיר הדרומי של האולם גומחה בולטת לארון הקודש.

על אחד ממשקופי בית הכנסת הקדום נמצא הכיתוב בשפה היוונית: ΑΖΙΖΟ, המצביע על כך שיש אפשרות שהשם "עזיז" קשור לשמו המקורי של היישוב התלמודי במקום.

זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948 בירושלים) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר המשלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.

מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע הארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.

חנן אשל

חנן אשל (25 ביולי 1958 - 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא. אשל שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן ובין השנים 2004-2002 כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל והמכון לארכאולוגיה.

יהודה פליקס

פרופ' יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב - 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

יהושע שוורץ

יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. הוא משמש גם כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.

לילך רוזנברג-פרידמן

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (נולדה ב-1969) היא היסטוריונית ישראלית, המכהנת כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה החברתית של היישוב ושל מדינת ישראל, בדגש על 'היסטוריה מלמטה' ועל הכללת מגוון של קולות בשיח ההיסטורי. מחקריה עוסקים בפרט בנשים, במגדר ובמשפחה.

מערות עאבוד

מערות עאבוד, השוכנות בקרבת הכפר עאבוד השוכן על כביש חוצה בנימין שבדרום־מערב השומרון, הן מערכת של מערות קבורה חצובות מפוארות. בקרבת המערות, הנקראות "מקטע עאבוד", נתגלתה מערת נטיפים קרסטית גדולה ומסועפת, המערה ממוקמת במדרון טרשי במרחק של כ־800 מ׳ דרומית-ערבית לכפר עאבוד. בשנת 2002 פורסם לראשונה אודות המערה. שני המטיילים די טיילור וטוני הווארד תיארו אותה בקצרה בספרם העוסק בטיולים רגליים בארץ־ישראל.בשנת 2009 נסקרה המערה בפעילות משותפת של חוקרים מן המרכז לחקר המערות ומן המחלקה ללימודי ארץ־ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. במהלך הסקר נתגלה ממצא עשיר של כלי חרס, אבן, מתכת, זכוכית וצור וכן כמה מטבעות ברונזה. הממצא מייצג תקופות רבות אלה: הכלקוליתית, הברזל, הרומית, הביזנטית, המוסלמית הקדומה ועוד. מרבית הממצאים שנתגלו במערה תוארכו לפרק הזמן שבין שתי המרידות ברומאים והובאו אליה על ידי יהודים שמצאו בה מפלט במהלך מרד בר־כוכבא. המערה כולה מוגדרת כשמורת טבע.

מרגלית שילה

מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים נוסד בשנת 1995 ופועל בחסות המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) בפקולטה למדעי היהדות של אוניברסיטת בר-אילן.

המרכז עוסק בחקר ירושלים מכל היבטיו, מהעת העתיקה ועד לימינו. בראש המרכז עומד פרופ' יהושע שוורץ פרופסור לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה.

המרכז מקיים כנס שנתי בנושא "חידושים בחקר ירושלים", אשר הפך לבמה המרכזית להצגת מחקרים הקשורים בירושלים. בכנס מוצגות בדרך כלל כעשרים הרצאות ומגיעים אליו מאות משתתפים. המחקרים המוצגים בכנס מתפרסמים כמאמרים בקובץ "חידושים בחקר ירושלים". בנוסף המרכז מוציא לאור כתב עת, "ירושלים וארץ-ישראל", וספרים רבים.

המרכז מעורב במחקרים רבים הקשורים לירושלים, בהיבטים ארכאולוגיים והיסטוריים שונים.

משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

תל עיטון

תֵּל עֵיטוֹן הוא תל ארכאולוגי בגודל 60 דונם, הנמצא בעמק התלם, ליד נחל אדוריים בדרום-מזרח שפלת יהודה, בסמוך למושב שקף.

הזיהוי המקובל לתל הוא העיר "עגלון" הנזכרת מספר פעמים בספר יהושע, ומתוארת כנמצאת בין הערים לכיש וחברון.

שמו הנוכחי של התל בא לו מהכפר הביזנטו-ערבי הסמוך, חרבת עיטון.בסקר שנערך על התל התגלו סימני התיישבות החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הפרסית-הלניסטית, במאות ה-4-3. הסקר העלה ממצאים ספורים מתקופות מאוחרות יותר, שכנראה אינן משקפות יישוב קבע בתל. בתקופה הביזנטית, הפך התל לאדמה חקלאית, ובתקופה זו נערכו בתל עבודות עפר גדולות ונבנו בו טרסות רבות, המשוות לתל את צורתו הנוכחית.

מכוני מחקר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן Bar-Ilan University logo.svg
המכון לארכאולוגיה • המעבדה לבוטניקה ארכאולוגית • מרכז מנרבה לקשרי ארץ ישראל וארם בתקופת המקרא • מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים • המדור לתולדות הרפואה בארץ ישראל •
המדור לחקר נשים ומגדר ביישוב ובמדינת ישראל
ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל • המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן • המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.