המזכיר הכללי של האומות המאוחדות

המזכיר הכללי (מזכ"ל) של האו"ם הוא ראש מזכירות ארגון האומות המאוחדות. המזכירות היא אחד המוסדות העיקריים של הארגון. על פי מגילת האומות המאוחדות, ממונה המזכיר הכללי על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות לאחר המלצת מועצת הביטחון. תפקיד זה נחשב לתפקיד המשפיע ביותר במסגרת הארגון.

מ-1 בינואר 2017 מכהן אנטוניו גוטרש שנבחר לתפקיד ב-13 באוקטובר 2016.

מזכ"ל האו"ם
Emblem of the United Nations
António Guterres 2013
איוש נוכחי אנטוניו גוטרש פורטוגל
תאריך כניסה לתפקיד 1 בינואר 2017
דרכי מינוי נבחר על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות
מעון מטה האומות המאוחדות
מושב המשרה ניו יורק (מדינה) ניו יורק סיטי, מדינת ניו יורק
משך כהונה קצוב 5 שנים
ייסוד המשרה 26 ביוני 1945
איוש ראשון טריגווה לי
https://www.un.org/sg/en

תפקיד המזכ"ל

תפקידו של המזכיר הכללי מתואר באמנת האו"ם כ"מינהלן ראשי" של הארגון. בתחילה אכן נתפס התפקיד כתפקיד ניהולי בלבד. היה זה טריגווה לי, אשר חש כי תפקידו הוא להיות דובר בשם הארגון, ולפעול כמנהיג וכמתווך בסכסוכים בינלאומיים. כל מזכיר כללי לאחריו התבטא בנושאים שעל סדר היום העולמי, והשתמש במשרתו על מנת לסייע בתיווך בסכסוכים. תפיסה זו של תפקיד המזכ"ל תואמת את ראייתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט אשר שימש בתפקיד עד להקמתו הרשמית של הארגון, והייתה לו יד בעיצובו. רוזוולט התבטא כי הארגון צריך להיות מונהג על ידי "מתווך עולמי".

תקופת כהונה ומינוי לתפקיד

המזכיר הכללי מתמנה לתקופה בת חמש שנים. לרוב נוהגים המזכירים לשמש בשתי תקופות כהונה. לעיתים ישמשו אך באחת. על פי הנוהג, מתמנה המחזיק בתפקיד על פי מפתח גאוגרפי. מאחר שבוטרוס בוטרוס ראלי כיהן כמזכ"ל רק תקופת כהונה אחת, נבחר לאחריו קופי אנאן מגאנה. כאשר סיים אנאן את תקופת כהונתו, הוחלט למנותו לכהונה נוספת, על אף העובדה כי עתה הגיע תורו של נציג אסיה להחזיק בתפקיד. עדיין לא כיהן בתפקיד נציג מאוקיאניה או מצפון אמריקה.

רוב המזכירים הכלליים הם למעשה מועמדי פשרה ממדינות שאינן מעצמות עולמיות, ולרוב אינם ידועים בציבור העולמי בטרם מונו. כאשר מועמדים בעלי פרופיל גבוה מציעים את מועמדותם, הם צפויים להידחות. כך, למשל, לתפקיד המזכיר הכללי הראשון הועלתה מועמדותם של שארל דה גול, דווייט אייזנהאואר ואנתוני אידן, אך אלו נדחו לטובת הנורווגי האלמוני יחסית טריגווה לי.

הצעה לביטול התפקיד

בתחילת שנות השישים הציע מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב כי התפקיד יבוטל. יתרונן המספרי של מעצמות המערב גרם לכך שהמזכיר מונה מקרב שורותיהן, ולרוב היה בעל סימפתיה למטרותיהם. חרושצ'וב הציע להחליף את המשרה בטרויקה, בה יהיה חבר אחד מקרב מעצמות המערב, חבר מן הגוש המזרחי, וחבר מקרב גוש "המדינות הבלתי מזדהות". רעיון זה לא זכה להצלחה, בשל כישלונו של חרושצ'וב לגייס לו את קולות המדינות הבלתי מזדהות.

מזכ"לי האו"ם

מס' דיוקן שם

(נולד - נפטר)

תקופת הכהונה מדינת מוצא הקבוצה האזורית סיבת סיום הכהונה
- Sr. Gladwyn Jebb גלאדווין ג'ב

(1900-1996)

24 באוקטובר 1945 -

1 בפברואר 1946

הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת מערב אירופה ואחרים כיהן כמזכ"ל זמני עד לבחירתו של טריגווה לי.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא כיהן כמזכיר ההנהלה של ועדת ההכנה של האומות המאוחדות באוגוסט 1945, ומונה למזכ"ל זמני באוקטובר 1945, תפקיד בו כיהן עד לפברואר 1946 עם מינויו של המזכיר הראשון, טריגווה לי.
1 טריגווה לי

(1896-1968)

2 בפברואר 1945 -

10 בנובמבר 1952

נורווגיה  נורווגיה מערב אירופה ואחרים התפטר.
לי, שר החוץ ומנהיג מפלגת הלייבור הנורווגית לשעבר, הומלץ על ידי ברית המועצות לתפקיד. לאחר מעורבות האו"ם במלחמת קוריאה, הטילה ברית המועצות וטו על מינויו מחדש ב-1951. ארצות הברית עקפה את הווטו של ברית המועצות והמליצה לעצרת הכללית על מינויו מחדש. לי נבחר מחדש ברוב של 46 מול 5, ו-8 נמנעים. ברית המועצות נותרה עוינת ללי, והוא התפטר ב-1952.
2 דאג המרשלד

(1905-1961)

10 באפריל 1953 -

18 בספטמבר 1961

שוודיה  שוודיה מערב אירופה ואחרים נהרג בהתרסקות מטוס ברודזיה הצפונית (כיום זמביה) במהלך משימת שמירת שלום בקונגו.
לאחר שכנגד סדרה של מועמדים הוטל וטו, סומן המרשלד כאופציה המקובלת על מועצת הביטחון. הוא נבחר מחדש פה אחד לכהונה שנייה ב-1957. ברית המועצות ננזפה על ידי המרשלד במהלך משבר קונגו, והציעה להחליף את תפקיד המזכיר הכללי בשלישיית מנהלים (מהגוש המערבי, הגוש המזרחי ומהמדינות הבלתי מזדהות). לנוכח התנגדות גדולה מצד מדינות המערב, ברית המועצות ויתרה על הצעתה. המרשלד נהרג בהתרסקות מטוס ברודזיה הצפונית (כיום זמביה) בשנת 1961. נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, כינה את המרשלד "המדינאי הגדול ביותר של המאה שלנו".
3 או תאנט

(1909-1974)

30 בנובמבר 1961 -

31 בדצמבר 1971

בורמה  בורמה אסיה והאוקיינוס השקט סירב לכהן בשלישית.
לבחירת מחליף להמרשלד, התעקשו המדינות המתפתחות מזכ"ל לא אירופאי ולא אמריקאי, או תאנט היה מועמד מתאים. עם זאת, בשל התנגדות הצרפתים (תאנט עמד בראש ועדה לעצמאות אלג'יריה) והערבים (בורמה תמכה בישראל), תאנט מונה רק עד לסוף כהונתו של המרשלד. הוא היה המזכיר הכללי הראשון מאסיה. בשנה שלאחר מכן, ב-30 בנובמבר, נבחר תאנט מחדש פה אחד לכהונה חדשה שהסתיימה ב-3 בנובמבר 1966. הוא נבחר מחדש ב-2 בדצמבר 1966, לכהונה מלאה של 5 שנים, שהסתיימה ב-31 בדצמבר 1971. תאנט סירב לכהן בשלישית.
4 קורט ולדהיים

(1918-2007)

1 בינואר 1972 -

31 בדצמבר 1981

אוסטריה  אוסטריה מערב אירופה ואחרים סין הטילה וטו על כהונתו השלישית.
למרות הווטו הראשוני שהטילו סין ובריטניה, בסיבוב השלישי, נבחר ולדהיים לכהונת המזכיר הכללי. ב-1976 הטילה סין וטו על בחירתו מחדש של ולדהיים, אך היא ויתרה על כך בהצבעה השנייה. ב-1981 נבלמה בחירתו מחדש של ולדהיים לכהונה שלישית על ידי סין, שהטילה וטו על בחירתו במהלך 15 הצבעות. בין 1986 ל-1992 כיהן ולדהיים כנשיא אוסטריה, ובכך נהיה לראש המדינה הראשון שכיהן בתפקיד מזכ"ל האו"ם. ב-1985 התברר כי ועדת האו"ם לפשעי מלחמה לאחר מלחמת העולם השנייה האשימה את ולדהיים כפושע מלחמה חשוד - על סמך מעורבותו בצבא גרמניה הנאצית.
5 חוויאר פרז דה קוויאר

(1920-)

1 בינואר 1982 -

31 בדצמבר 1991

פרו  פרו אמריקה הלטינית והקריבים לא עמד לכהונה שלישית.
פרז דה קוויאר נבחר לאחר חמישה שבועות של מחלוקת בין בחירתו מחדש של ולדהיים לבין בחירת המועמד הסיני, סלים אחמד סלים מטנזניה. פרז דה קוויאר, דיפלומט פרואני, שכיהן כעשור קודם לכן כנשיא מועצת הביטחון של האו"ם בתקופתו כשגריר פרו באו"ם, היה מועמד של פשרה, והיה למזכיר הכללי הראשון ועד כה היחיד מאמריקה. הוא נבחר מחדש פה אחד בשנת 1986.
6 בוטרוס בוטרוס ראלי

(1922-2016)

1 בינואר 1992 -

31 בדצמבר 1996

מצרים  מצרים אפריקה ארצות הברית הטילה וטו על כהונתו השנייה.
102 המדינות הבלתי מזדהות עמדו על כך שהמזכיר הכללי הבא יבוא מאפריקה. עם רוב בעצרת הכללית ועם תמיכתה של סין, למדינות הבלתי מזדהות היה את הרוב הדרוש כדי לחסום כל מועמד אחר. ב-1996 הטילה ארצות הברית וטו על מינויו מחדש של בוטרוס-ראלי, בטענה כי נכשל בביצוע רפורמות הכרחיות באו"ם.
7 קופי אנאן

(1938-2018)

1 בינואר 1997 -

31 בדצמבר 2006

גאנה  גאנה אפריקה פרש לאחר שתי תקופות כהונה מלאות.
ב-13 בדצמבר 1996 המליצה מועצת הביטחון על אנאן. הוא נבחר ארבעה ימים מאוחר יותר בהצבעה של העצרת הכללית. הוא החל את כהונתו השנייה כמזכיר הכללי ב-1 בינואר 2002.
8 באן קי-מון

(1944-)

1 בינואר 2007 -

31 בדצמבר 2016

קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית אסיה והאוקיינוס השקט פרש לאחר שתי תקופות כהונה מלאות.
באן הפך למזרח אסייתי הראשון שנבחר למזכיר הכללי והאסייתי השני אחרי או תאנט. הוא נבחר פה אחד לכהונה שנייה על ידי העצרת הכללית ב-21 ביוני 2011. כהונתו השנייה החלה ב -1 בינואר 2012. לפני בחירתו הוא היה שר החוץ של קוריאה הדרומית.
9 אנטוניו גוטרש

(1949-)

1 בינואר 2017 - פורטוגל  פורטוגל מערב אירופה ואחרים מכהן.
גוטרש הוא השני שעמד בראש רשות מבצעת שנבחר למזכיר הכללי, והמזכיר הראשון שנולד לאחר הקמת האומות המאוחדות. הוא כיהן כראש ממשלת פורטוגל בין השנים 1995 ל-2002. הוא היה גם נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי (1999-2005) ונציב האו"ם לפליטים (2005-2015).

קישורים חיצוניים

אדאבאיו אדדג'י

אדאבאיו אדדג'י (באנגלית: Adebayo Adedeji; ‏ 21 בדצמבר 1930 – 25 באפריל 2018) הוא פוליטיקאי ניגרי, ששימש כתת-המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

או תאנט (אי)

האי או תאנט (באנגלית: U Thant Island) או האי בלמונט (Belmont Island) הוא אי מלאכותי קטן (30 על 60 מטרים) על איסט ריבר שבעיר ניו יורק.

האי מהווה חלק מרובע מנהטן והוא נמצא צפונית לאי רוזוולט ממול מטה האומות המאוחדות ברחוב 42 שבאי מנהטן.

האי הוא שמורת טבע ואתר קינון לעופות נודדים (באי מצויה מושבה של קורמורנים).

אנה טיבאיג'וקה

אנה קג'אמולו טיבאיג'וקה (נולדה ב-12 באוקטובר 1950) היא פוליטקאית טנזנית, חברה מפלגת המהפכה (Chama Cha Mapinduzi) מטעם מחוז מולאבה (Muleba) מאז אוקטובר 2010. כיהנה כשרת הקרקעין, הדיור ופיתוח התיישבות האדם בין השנים 2010 ל-2014.

טיבאיג'וקה כיהנה כתת-המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ומנכ"לית תוכנית האו"ם להתיישבות האדם (UN-HABITAT) עד התפטרותה ב-2010 כשהחליטה להתמודד בבחירות בטנזניה. היא האישה השנייה מאפריקה שהחזיקה בעמדה בכירה מאוד באומות המאוחדות. אחרי אשה-רוז מיגירו (Asha-Rose Migiro) שהייתה סגנית מזכ"ל האו"ם.

גונאר יארינג

גונאר יארינג (בשוודית: Gunnar Jarring; ‏12 באוקטובר 1907 - 29 במאי 2002) היה מלומד ודיפלומט שוודי. במשך שנים רבות שימש כמתווך מטעם האומות המאוחדות בסכסוך במזרח התיכון בין מדינת ישראל ושכנותיה.

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. הוא נוסד בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי. האו"ם כולל מספר גופים המסונפים אליו, שהוקמו לצורך השגת ויישום מטרותיו.

נכון לשנת 2017 ישנן 193 מדינות חברות בארגון – כמעט כל מדינה ריבונית בעולם. האו"ם והארגונים במסגרתו מקבלים החלטות בנושאים מהותיים וניהוליים. לארגון שש זרועות עיקריות: העצרת הכללית (המקום העיקרי שבו מתאספות כל המדינות החברות), מועצת הביטחון (שבה מתקבלות החלטות בנוגע לענייני שלום וביטחון), המועצה הכלכלית חברתית (שמסייעת לקידום שיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי בנושאי כלכלה וחברה), המזכירות (שמספקת מחקרים, מידע ועניינים טכניים אחרים שהאו"ם נזקק לו בפעילותו השוטפת, ובמידה מסוימת מוציאה לפועל או מאפשרת את הוצאתן לפועל של ההחלטות הביצועיות של העצרת הכללית, מועצת הביטחון, והמועצה הכלכלית חברתית), בית הדין הבינלאומי לצדק (הרשות השופטת העיקרית), ומועצת הנאמנות (שבעבר הייתה ממונה על המנדטים שהוענקו מטעם חבר הלאומים. מאחר שכל המנדטים שהוענקו על ידי חבר הלאומים הגיעו לפרקם ומנדטים חדשים אינם מוענקים, אין מועצה זו פעילה). לצד הזרועות המרכזיות האלה, פועלות תוכניות וקרנות של האו"ם וכן סוכנויות מיוחדות. הבולטים שבהם ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המזון העולמית, ויוניצ"ף, קרן האו"ם לילדים. ראש מערכת האו"ם, העומד בראשות ועדת ראשי הארגונים CEB, הוא המזכיר הכללי. מאז 2017, מכהן בתפקיד זה אנטוניו גוטרש מפורטוגל.

בדרך כלל המזכ"ל מכהן שתי קדנציות של חמש שנים כל אחת, והוא נבחר על ידי העצרת הכללית של האו"ם. ארגון האומות המאוחדות ממומן על ידי דמי חבר מהמדינות החברות בו, בעיקר ארצות הברית, גרמניה, ויפן, ונקבעו בו שש שפות רשמיות: ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.

הטבעת האונייה ריינבו וורייר

האונייה ריינבו וורייר של ארגון גרינפיס הוטבעה בנמל העיר אוקלנד בניו זילנד ב-10 ביולי 1985 כתוצאה מהתפוצצות מוקשים שהונחו על ידי סוכני המנהל הכללי לביטחון חוץ של צרפת. אדם אחד נלכד באונייה וטבע. ההטבעה נועדה לסכל את פעולת המחאה שתכנן גרינפיס נגד הניסויים הגרעיניים הצרפתים באוקיינוס השקט. אחריות צרפת להטבעה נחשפה וחוללה שערורייה בינלאומית.

המתאם המיוחד מטעם האומות המאוחדות לתהליך השלום במזרח התיכון

המתאם המיוחד מטעם האומות המאוחדות לתהליך השלום במזרח התיכון (באנגלית: United Nations Special Coordinator for the Middle East Peace Process), היה ידוע בעבר בשם המתאם המיוחד מטעם האומות המאוחדות (UNSCO), "מייצג את המזכיר הכללי ומוביל את מערכת האומות המאוחדות בכל המאמצים המדיניים והדיפלומטיים הקשורים לתהליך השלום, כולל אלה באזור המזרח התיכון" וגם "מתאם את העבודה ההומניטרית ועבודת הפיתוח של סוכנויות האו"ם ותוכניות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, בתמיכה ברשות הפלסטינית והעם הפלסטיני". משרד המתאם הוקם ביוני 1994, בעקבות חתימת הסכמי אוסלו, זאת במטרה לסייע בתהליך המעבר, וכדי "לענות על הצרכים של העם הפלסטיני". רוברט סרי החזיק במשרת המתאם מנובמבר 2007 עד 5 בפברואר 2015, אז הוחלף על ידי ניקולאי מלאדנוב.

העצרת הכללית של האומות המאוחדות

העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא אחד מחמשת הגופים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות. העצרת מתכנסת מדי שנה, והיא היחידה מבין גופי האו"ם שכל המדינות החברות באומות המאוחדות, חברות גם בה. מטרתה לשמש פורום לדיון ולקביעת תוכניות בשאלות בינלאומיות בנושאי השלום, הכלכלה וזכויות האדם.

העצרת יכולה ליזום מחקרים, להציע הצעות, להציע ולאשר כללי משפט בינלאומי פומבי, לעודד שמירה על זכויות האדם, ולקדם פעילויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות וחינוכיות.

הקהילה הבינלאומית

הקהילה הבינלאומית הוא מונח המשמש לעיתים קרובות בעיתונות ובדיפלומטיה בהתייחס למגעים המתנהלים בין מדינות העולם בפורומים דיפלומטיים שונים, ולהחלטות המתקבלות בפורומים האלה. למונח אין הגדרה משפטית או אקדמית ברורה, ומשמעותו עשויה להשתנות על-פי ההקשר שבו משתמשים בו. יש המשתמשים במונח במשמעות של כלל מדינות העולם. משמעויות אחרות שעשויות להיות למונח הן כלל המעצמות או הארגונים הבינלאומיים הגדולים.

במילון האנגלי של קיימברידג' המונח מוגדר כך: מדינות העולם המגבשות דעה או פועלות יחד כקבוצה. לדוגמה, "חטיפת בני ערובה אינה מקובלת והקהילה הבינלאומית חייבת להתנגד לכך בתוקף."הביטוי "הקהילה הבינלאומית" משקף תפיסה שעל-פיה לכל מדינה בעולם יש חובות וזכויות הבאות לידי ביטוי ביחסיה עם מדינות אחרות, וכי ארגונים בינלאומיים הם מעין רשויות להסדרת היחסים בין המדינות. למעשה, נובע מהתפיסה הזאת כי מדינות העולם מתייחסות זו לזו באופן דומה לאזרחים בתוך מדינה מסוימת, וכי הארגונים הבינלאומיים הם המקבילה לרשויות השלטון במדינה. השקפה זו נעשתה נפוצה לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתבטאה בהקמת חבר הלאומים, ובהתערערות שיטת הבריתות הצבאיות שהייתה נפוצה באירופה לפני המלחמה (ותרמה במידה רבה לפריצתה). ניצנים ראשונים להשקפה הזאת הופיעו עוד קודם לכן עם הקמת הצלב האדום ב-1864.

בשנת 1999 כתב המזכיר הכללי של האומות המאוחדות דאז, קופי אנאן, מסה בשם "משמעות הקהילה הבינלאומית" בה פרש את השקפתו בנושא זה. בין השאר כתב: "מה מחבר את כולנו לקהילה בינלאומית? במובן הרחב ביותר זהו חזון משותף של עולם טוב יותר עבור כל האנושות, כפי שנקבע, למשל, במגילת האומות המאוחדות. יש תחושה רווחת של פגיעוּת לנוכח ההתחממות הגלובלית, והאיום הנשקף מהתפשטותו של נשק להשמדה המונית. ישנם כללי מסגרת למשפט בינלאומי פומבי, יש את אמנות ז'נבה והסכמים אחרים בנושאי זכויות האדם. באותה מידה קיימת תחושה שיש הזדמנויות המשותפות לכולנו, ולכן אנו בונים שווקים משותפים ומוסדות בינלאומיים כמו האו"ם. ביחד אנחנו חזקים יותר."

יאן אליאסון

יאן אליאסון (בשוודית: Jan Eliasson; נולד ב-17 בספטמבר 1940) הוא פוליטיקאי ודיפלומט שוודי, היה סגן המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ושר החוץ של שוודיה. הוא חבר של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה.

יחסי ישראל–קמרון

יחסי ישראל–קמרון היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים המתקיימים בין מדינת ישראל והרפובליקה של קמרון. היחסים נכונו לראשונה עם קבלת עצמאותה של קמרון בראשית ינואר 1960, וראשיתם אופיינו בחמימות רבה, שכללה ביקורים הדדיים של אישים רמי-דרג ובהם שרת החוץ הישראלית גולדה מאיר, נשיא קמרון אחמדו אהידג'ו, משלחות כלכליות וחליפת שגרירים ההדדית.

על אף היחסים הקרובים שהתפחתו בין שתי המדינות, באוקטובר 1973 ניתקה קמרון את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, יחד עם מדינות אפריקניות רבות אחרות, בעקבות מלחמת יום הכיפורים והפגנת סולידריות חברתית עם מצרים מתוך לחצים ערביים. אחרי 13 שנים בהן לא התקיימו בין שתי המדינות יחסים דיפלומטיים, כוננה קמרון מחדש את היחסים באוקטובר 1986, בין היתר משום שרצתה סיוע ישראלי למערכת הביטחון ההרוסה שלה.

כיום (2018) מחזיקה ישראל בשגרירות ביאונדה בעוד לקמרון שגרירות בתל אביב-יפו. שגריר ישראל בקמרון הוא רן גידור ושגריר קמרון בישראל הוא ז'אן-פייר בייטי בי אסאם (Jean-Pierre Biyiti Bi Essam).

כוח החירום של האומות המאוחדות

כוח החירום של האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations Emergency Force, ר"ת UNEF) נוסד ב-7 בנובמבר 1956, בהחלטה 1001 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות, כדי לפקח על נסיגת צה"ל מסיני ומעזה בתום מבצע קדש. היוזמה העיקרית להקמת הכוח הייתה של המזכיר הכללי של האומות המאוחדות דאג המרשלד והצעה של שר החוץ הקנדי לסטר פירסון. האספה הכללית של האו"ם אישרה את התוכנית שהוגשה על ידי המזכיר הכללי ובה הצבת כוח של האומות המאוחדות משני עברי קו הפסקת האש. אולם, ממשלת ישראל סירבה להצבת כוחות UNEF בעברו הישראלי של הקו.

כוח חירום נוסף של האומות המאוחדות, המכונה UNEF II, הוצב בחצי האי סיני בעת הפסקת האש לאחר מלחמת יום הכיפורים, החל מאוקטובר 1973 ועד יולי 1979.

מסדר קנדה

מסדר קנדה (באנגלית: Order of Canada) הוא אות הכבוד הגבוה ביותר הניתן בקנדה. גבוה ממנו רק מסדר ההצטיינות של חבר העמים הבריטי. אות מסדר קנדה ניתן למי שמקיים את הפסוק מהאיגרת אל העברים "שואף טובה לארצו". האות ניתן מאז שנת 1967 למי שתרם לאורך חייו תרומה אשר הביאה לשינוי משמעותי לטובה בקנדה, וכן לאנשים שאינם אזרחי קנדה אשר פעלו כל חייהם לשינויו לטובה של העולם. נכון לפברואר 2014, חברים במסדר קנדה 6,259 חברים.

בראש המסדר עומדת מלכת קנדה, אליזבת השנייה, והמושל הכללי של קנדה משמש בפועל כראש המסדר (Principal Companion). מועצה מייעצת מציעה את המועמדים לקבלת אות המסדר, והאות מוענק על ידי המושל הכללי.

מעון שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות

מעון שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות ממוקם בסוויטה השוכנת בקומה ה-42 של מלון וולדורף אסטוריה שבניו יורק, שהושכרה על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית. המעון מתואר בדיווחים בעיתונות כ"מפואר", והקמתו של הבית הנוכחי ב-1947 סימנה את הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שוכנו מגורי שגריר בבית מלון.

מרי רובינסון

מרי רובינסון (באנגלית: Mary Robinson, באירית: Máire Mhic Róibín; נולדה ב-21 במאי 1944) היא פוליטיקאית אירית שכיהנה כנשיאת אירלנד השביעית בשנים 1990-‏1997, וכן כנציבת האו"ם לזכויות האדם.

ספינת החלל כדור הארץ (מונח)

ספינת החלל כדור הארץ הוא מונח המבטא התייחסות אל כדור הארץ כאל ספינת חלל המהווה קוסמוס נפרד משאר היקום. המונח מתקשר לדאגה למשאבים המוגבלים הנמצאים בכדור הארץ או לסביבתנות.

סרבן מצפוני

סרבן מצפוני הוא יחיד הטוען לזכות לסרב לשירות צבאי על בסיס חופש המחשבה, טעמי מצפון ו/או דת. חלק מן הסרבנים המצפוניים מבססים את זכותם על פרשנות סעיף 18 באמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, טענה שהתקבלה בחלק ממדינות העולם, אף שהאמנה אינה מכירה במפורש בזכות זו. בחלק ממדינות העולם ניתנת לסרבני מצפוני האפשרות לשרות אזרחי, כתחליף לשרות צבאי. חלק מהסרבנים המצפוניים רואים בעצמם פציפיסטים, או בעלי עמדה של אי-התערבות, אי-התנגדות, ואנטי-מיליטריזם.

הגדרת סירוב מטעמי מצפון הורחבה באופן רשמי ב-8 במרץ 1995 בהחלטה 1995/83 של נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם אשר קבעה כי "אין למנוע מבני אדם החייבים בשרות צבאי את הזכות לסרוב מטעמי מצפון לשרות צבאי". קביעה זו אושרה פעם נוספת בשנת 1998 כאשר מסמך נציב האו"ם לזכויות אדם פרסם את המסמך: "סרבנות מצפונית לשרות צבאי, החלטה 1998/77 של נציבות האומות המאוחדות על זכויות אדם" ובו הכיר באופן רשמי ב"בני אדם הנמצאים בשרות צבאי ועשויים לגבש סרבנות מטעמים מצפוניים.".

פומזייל מלאמבו-נקוקה

פומזייל מלאמבו-נקוקה (באנגלית: Phumzile Mlambo-Ngcuka) נולדה ב-3 בנובמבר 1955 בדרום אפריקה, במחוז הידוע בשם קוואזולו-נאטאל, בארץ הזולו במזרח המדינה. היא מורה, מרצה, פוליטיקאית. הייתה מעורבת במאבק נגד האפרטהייד במולדתה, פועלת לקידום שוויון מגדרי, שימשה במספר תפקידים בכירים בקונגרס הלאומי האפריקני והייתה האישה הראשונה בתפקיד סגנית נשיא דרום אפריקה. כיום היא תת-מזכ"ל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, ומנהלת ארגון UN WOMEN. בעלת תואר דוקטור בחינוך.

פרס נובל לשלום

פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום או אישים שפעלו למען מטרות הומניטריות כמו זכויות אדם ומודעות סביבתית.

בניגוד לשאר פרסי נובל, המוענקים בסטוקהולם, בירת שוודיה, מוענק פרס נובל לשלום בבית עיריית אוסלו, בירת נורווגיה, שם גם נמצא מרכז נובל לשלום. הדבר נעשה על פי קביעה מפורשת של נובל בצוואתו שוועדת הפרס תבחר על ידי הפרלמנט הנורווגי. לפי ועדת הפרס סיבה אפשרית להחלטתו של נובל לקבוע את נורווגיה כמרכז הפרס היא שבניגוד לשוודיה לא הייתה לנורווגיה מסורת מלחמתית.

המסיבה הרשמית לכבוד קבלת פרס נובל לשלום נערכת מדי שנה בבית המלון היוקרתי "גרנד הוטל". מקבל הפרס עומד על המרפסת הצופה למרכז העיר ומנופף לקהל לשלום. בשנת 2018, הוענקה למלון חנוכיית זהב, 24 קארט, בגובה של 65 ס"מ על ידי משפחת פיליפסון מארצות הברית שהם במקור מאוסלו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.