המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוא המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל, על פי רוב בדרך של תשלומי העברה. פעילות המוסד לביטוח לאומי מוסדרת בחוק הביטוח הלאומי, שהתקבל בכנסת בנובמבר 1953. כמו כן עוסק המוסד במימושם של חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, כגון חוק הבטחת הכנסה, ובהסכמים עם ממשלת ישראל, הנוגעים לביטחון סוציאלי.

המוסד לביטוח לאומי
BituachLeumiLogo
סמל המוסד
Mossad
בניין הנהלת המוסד לביטוח לאומי בגבעת רם בירושלים, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון
מידע כללי
תחום שיפוט ישראל
מנכ"ל/ית מאיר שפיגלר
מטה מרכזי שדרות ויצמן 13 ירושלים
www.btl.gov.il

היסטוריה

BTL-Logo Old
הסמל הקודם של המוסד. עוצב על ידי דן ריזינגר בשנת 1968

המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1 באפריל 1954. בחמש השנים שקדמו להקמתו, פעל בתחום העזרה הסוציאלית משרד הסעד. גם בשנות קיומו הראשונות של הביטוח הלאומי, תחומי פעילותו היו מצומצמים ורוב האחריות הוטלה על משרד הסעד.

הפעילות העיקרית של המוסד לביטוח לאומי בעת הקמתו היה בענף ביטוח זקנה ושארים. החוק קבע כי יגבה 1% ממשכורת העובד ו-1.5% מהמעבידים לצורך מימון קצבאות הזקנה והשארים, על אף שהיה ברור ששיעורים אלו לא יכלו לכסות את ההוצאות הנדרשות[1]. שני הענפים האחרים של אותה תקופה, ביטוח אמהות וביטוח תאונות עבודה התנהלו באופן מאוזן[2]. בתחילת 1960 הועלה שיעור דמי הביטוח הלאומי ל-3.7%[3].

במהלך שנות השישים, התרחבו תחומי האחריות של הביטוח הלאומי, ומימוש רוב הזכויות הסוציאליות התבצע דרכו. לשינוי זה הייתה השפעה עמוקה על אופייה של מדינת הרווחה בישראל – הביטוח הלאומי, בניגוד למשרד הסעד, מקדם תפיסה של זכויות חברתיות אוניברסליות, וזאת בניגוד לסעד הניתן לחלשים ביותר בלבד.

בשנות ה-80 חלו שני שינויים משמעותיים באופי פעילותו של המוסד. ראשית, החל מעליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, וביתר שאת החל מתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, מדינת הרווחה הישראלית החלה להצטמצם וכתוצאה מכך חלה ירידה בהיקף הקצבאות שמשלם המוסד ובגובה קצבאות אלו. שינוי זה נמשך עד ימינו, פרט לתקופה קצרה של הרחבה בימי ממשלת רבין השנייה.[דרוש מקור]

השינוי השני חל בשנת 1986. בשנה זו החליטה הממשלה על שיפוי מעסיקים – המדינה משלמת למוסד לביטוח לאומי חלק מהתשלום אותו שילמו המעסיקים בעבר לצורך ביטוח עובדיהם.

אופי פעולתו

הביטוח הלאומי הוא גוף סטטוטורי (גוף הפועל מכוח חוק) אשר פועל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. המוסד פועל, כמשתמע משמו, כמוסד ביטוחי – תשלום שוטף בעת שגרה מבטיח קבלת ההחזרים במקרה הצורך. אך בשונה מביטוח פרטי, הפרמיה בביטוח הלאומי אינה נקבעת לפי רמות הסיכון של המבוטח אלא על פי יכולת התשלום שלו (על פי הכנסתו וכן לפי גילו). כך נוצרת מערכת פרוגרסיבית – בעלי הכנסות גבוהות משלמים תשלומים גבוהים, וחסרי האמצעים משלמים סכומים נמוכים, והם הנהנים העיקריים מתשלומי המוסד. על כן, מבחינתם של בעלי הכנסות גבוהות יש בתשלום דמי הביטוח הלאומי מרכיב של מיסוי. הדגשת אופיים המיסוי של דמי הביטוח הלאומי נעשתה בהוראת שעה שתוקפה מאוגוסט 2009, שהכפילה את התקרה לדמי ביטוח לאומי, ללא שינוי בתקרה לגמלאות הביטוח הלאומי[4].

פרט לקצבאות הביטוחיות שמחלק המוסד לביטוח לאומי, באחריותו גם קצבאות שאינן ביטוחיות, והכספים עבורן מגיעים ישירות מאוצר המדינה. תשלומים אלו ניתנים במקרים בהם המדינה בחרה לתגמל אוכלוסיות מסוימות למרות שלא צברו זכויות ביטוחיות, והביטוח הלאומי אינו אלא צינור להעברת כסף זה. דוגמה להעברה מסוג זה היא קצבאות זקנה לעולים – מי שעלה לישראל בגיל מבוגר ולא הספיק לצבור זכויות ביטוחיות לקבלת קצבת זקנה מקבל קצבה זו בדרך של קצבה לא-ביטוחית.

דמי ביטוח לאומי

הבדל בין הביטוח הלאומי לבין ביטוח פרטי הוא היותו של הביטוח הלאומי ביטוח חובה – כל תושב ישראל, למעט הפטורים לפי חוק, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. התשלום מתחלק בין העובד עצמו לבין מעסיקו (כפי שצוין לעיל, הממשלה משתתפת בחלק מתשלומי המעסיקים). גם אנשים שאינם עובדים חייבים בדמי ביטוח לאומי. במובן זה, תשלומי הביטוח הלאומי מהווים מס גולגולת. כך יוצא למשל, שאדם שמבוטח במוסד לביטוח לאומי כבלתי מועסק חייב בתשלום הגבוה יותר מאדם שמבוטח כשכיר, שעבד בחודש כלשהו רק יום אחד.

נכון לשנת 2017, מדי שנה נגבה ביטוח בסכום של כ-42 מיליארד שקל[5]. נכון לשנת 2015, שילמו דמי ביטוח מינימליים 345 אלף איש. עקרות בית, אסירים, בחורי ישיבה ומי שאינם עובדים ואין להם הכנסות משלמים דמי ביטוח מופחתים[5]. עבור חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים משולם הביטוח הלאומי דרך האגודה השיתופית.

למוסד לביטוח לאומי מנגנון גבייה עצמאי שמיועד לשמר את עצמאות המוסד ואי תלותו בממשלה. גופים שונים הציעו לאחד את אגף הגבייה של המוסד לביטוח לאומי עם רשות המיסים, על מנת לחסוך משאבים וכוח אדם, אך ההצעה לא מומשה[6].

סוגי גמלאות

ניתן לחלק את הגמלאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי בחלוקה גסה לארבעה סוגי גמלאות:

ועדות רפואיות

ועדות רפואיות של המוסד דנות בבקשות לקבל אחת מהקצבאות האלה: קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה, קצבה לילד נכה, קצבה לשירותים מיוחדים או קצבה לנפגע בפעולת איבה.

טיפול בתביעות

קבלת מרבית הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי מצריכה הגשת תביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי. בחלק מהמקרים, למשל ביחס לקצבת זקנה, המוסד מודיע לתושב שהגיע לגיל המתאים שעליו להגיש תביעה לקצבת זקנה.

סעיף 296 לחוק הביטוח לאומי קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה", ומי שאיחר בהגשת תביעה לגמלאות, זכאי לקבל גמלאות רטרואקטיבית רק עבור השנה שקדמה להגשת התביעה (לתביעות שהוגשו עד 30 ביוני 2003 התשלום הרטרואקטיבי הוא עד ארבע שנים קודם להגשת התביעה. קיצור תקופת הרטרואקטיביות נעשה בחוק ההסדרים לשנת 2003[7].

המוסד לביטוח לאומי מפעיל מערך חקירות הפועל בפריסה ארצית על-מנת לבדוק את אמיתות התביעות המוגשות לו[8].

במקרה של מחלוקת בין תובע גמלה ובין המוסד, ניתן להביא מחלוקת זו להכרעתו של בית הדין לעבודה. חלק ניכר מכלל הדיונים בבתי הדין לעבודה מוקדש לנושא זה.

היוון קצבאות/גמלאות והלוואות

בענפי ביטוח מסוימים מאפשר המוסד לביטוח לאומי למבוטחים היוון (תשלום במזומן במקום סכום תשלומי קצבאות חודשיות בעתיד) של הקצבאות/ הגמלאות החודשיות העתידיות הצפויות להם, או לקבל הלוואות בתנאים נוחים, כל זאת בהתאם לבדיקה ותוכנית כלכלית על ידי כלכלן המוסד הבודק את כדאיות מתן היוון הקצבה ו/או ההלוואה[9]. תשלום היוון קצבה ו/או מתן הלוואות למבוטחים נתון לשיקול דעת ואישור הגורמים המוסמכים במוסד (ועדות שיקום וכיוצא בזה). הוון קצבה מאפשר למבוטחים לקבל במזומן ובאופן חד פעמי סכום כספי המהווה חלק עד מלוא סכום קצבאותיהם החודשיות העתידיות, ולהשקיע סכום זה על מנת לשפר במידה משמעותית את מצבם הכלכלי בהווה ובעתיד, וככל שמצב זה לא צפוי להשתפר לו המבוטחים לא יקבלו היוון וימשיכו לקבל סכום זה בקצבה חודשית בתקופה ארוכת שנים (עד תום תקופת זכאותם לקבלת קצבה).

היוון קצבאות או מתן הלוואות ניתן למבוטחים גם למטרות הבראה כלכלית (לדוגמה: יציאה ממצב של פשיטת רגל), הקלה בנטל חובות מעיקים, פיתוח כלכלי כגון הקמת עסקים או השקעה בפיתוח והרחבה של חברות ועסקים קיימים בבעלות המבוטחים, וכן לצורכי רכישת עסקים קיימים או השקעה בשותפויות בחברות / עסקים קיימים שאינם בבעלות המבוטחים. במקרים מסוימים, סיוע כאמור במתן סכומי היוון קצבאות/תגמולים ו/או בהלוואות ניתן יחד עם סיוע מקצועי בליווי וייעוץ כלכלי ו/או עסקי על ידי כלכלן הביטוח הלאומי.

ביקורת

דוחות מבקר המדינה לשנים 2006–2009 מציגים אי סדרים חמורים בעבודת הביטוח הלאומי בשלושה תחומים: גביה, התשלום לזכאים (הן תת-תשלום והן חוסר טיפול בתשלום יתר) ואספקת מידע על עבריני ממון למשטרת ישראל[10]. תלונות מצד אזרחים עוסקות גם בסחבת[11].

עובדים

בשנת 1954 היו לביטוח הלאומי 389 עובדים. בשנת 1960 עלה מספר העובדים לכ-600[12]. בשנת 2015 היו למוסד לביטוח לאומי כ-1500 עובדי מטה ועוד כ-2,750 עובדים בסניפים[13].

מנכ"לים

מניין שם תקופת כהונה הערות
1 ד"ר גיורא לוטן 1954-1969
2 ישראל כץ 1969-1974
3 עמירם סיון 1974-1976 הוחלף על ידי משנהו, רפי רוטר, כשמונה בסוף 1976 למנכ"ל משרד האוצר
4 רפי רוטר 1976-1982
5 דני עזריאל 1982-1984
6 נסים ברוך 1984-1986
7 מרדכי ציפורי 1986-1993
8 יוסי תמיר 1993-1998
9 יוחנן שטסמן 1998-2004 [14] ניסיון של רענן כהן להחליף את שטסמן באיש מטעמו נכשל בעקבות עתירה לבג"ץ של שטסמן[15].
10 יגאל בן-שלום 2004-2008
11 אסתר דומיניסיני 2008-2012
12 פרופ' שלמה מור-יוסף אפריל 2012–סוף 2016
13 רמי גראור ינואר 2017 - דצמבר 2017
14 מאיר שפיגלר דצמבר 2017 - מכהן

לקריאה נוספת

  • יצחק אליאסוף, "הביטוח הלאומי בישראל - גמלאות והטבות סוציאליות", שנתון משפט העבודה ד, 1994, עמ' 7–26.
  • אברהם דורון, "50 שנים לפרסום התוכנית לביטוח סוציאלי בישראל - דו"ח ועדת קנב", עבודה, חברה ומשפט ח, 2001, עמ' 43–65.
  • שלמה מור-יוסף, קובי הלפרן, איציק סבטו ואורי קנד, "60 שנה להיווסדו של המוסד לביטוח לאומי: עם הפנים קדימה", ביטחון סוציאלי, 93: 9-38, 2014.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביטומ זיקנה צפוי לכשלון, על המשמר, 27 בספטמבר 1955
  2. ^ אהרן גבע, גן עדן של תינוקות בשטח ביטוח־הזיקנה, מעריב, 15 בדצמבר 1959
  3. ^ עדה כהן, פרופ' שמשון ברויאר מציע להעלות דמי־הביטוח, מעריב, 28 בנובמבר 1961
  4. ^ הדס מגן ונועם שרביט, התאגדות בחברה בשל העלאת תקרת ביטוח לאומי היא תכנון מס לגיטימי, גלובס, 2009
  5. ^ 5.0 5.1 גביזון, יורם (28 ביוני 2017). "חברת הביטוח החשובה בישראל פושטת רגל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2017.
  6. ^ גביית דמי הביטוח הלאומי תשולב עם מס הכנסה, דבר, 6 באוקטובר 1969
  7. ^ חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002, ס"ח 1882
  8. ^ שגיא אשכנזי, להפליל בכל מחיר - כך פועל המוסד לביטוח לאומי, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2014
  9. ^ דוגמה: נפגעי עבודה - קבלת קצבת נכות מעבודה בתשלום חד-פעמי במקום קצבה חודשית (היוונים), באתר המוסד לביטוח לאומי
  10. ^ פלורה קוך דבידוביץ', ‏דוחות מבקר המדינה על הביטוח הלאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 13.12.2009
  11. ^ חיים ריבלין, ‏הביטוח הלאומי נחשף במערומיו, באתר ‏mako‏‏, ‏21 בנובמבר 2011‏
  12. ^ דו"ח המוסד לביטוח לאומי, חרות, 10 במאי 1960
  13. ^ חיים ביאור, עובדי המוסד לביטוח לאומי יקבלו מענק של 9,000 שקל, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2015
  14. ^ זאב קליין, ‏יוחנן שטסמן - מנכ"ל הביטוח הלאומי במקום יוסי תמיר, באתר גלובס, 21 במאי 1998
  15. ^ שמואל דקלו, ‏הדחת שטסמן: דברי רענן כהן מנוגדים להודעת המדינה לבג"ץ, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2000
אסתר דומיניסיני

אסתר דוֹמיניסיני (נולדה ב-1950) היא מנהלת ישראלית אשר כיהנה בתפקידים בולטים במגזר הציבורי והעסקי. הייתה מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי (2008-2012). קודם לכן כיהנה כמנכ"לית שירות התעסוקה (2003-2007), ראש אגף משאבי אנוש (1996-2001) וראש אגף קהילה ומשמר אזרחי (2001-2003) במשטרת ישראל בדרגת ניצב, ויו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי הדסה (2011-2013). ב-2014 מונתה למנכ"לית הראשונה של רשות בתי החולים הממשלתיים, תפקיד ממנו התפטרה במאי 2015 עם מינויו של יעקב ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות והחלטתו לבטל את החלטת קודמתו, השרה יעל גרמן, על הקמת רשות בתי חולים עצמאית. בהמשך כיהנה ומכהנת במועצות מנהלים של חברות מובילות במשק.

ביטחון סוציאלי (כתב עת)

ביטחון סוציאלי הוא כתב עת לנושאי מדיניות חברתית, ביטחון סוציאלי, זכויות חברתיות ורווחה היוצא לאור שלוש פעמים בשנה, החל משנת 1971, על ידי המוסד לביטוח לאומי.

כתב העת מכוון את עצמו לפרסום מאמרים ברמה אקדמית, אשר עוסקים בנושאים אלה במובן הרחב, לרבות היבטים כלכליים, פוליטיים, סוציולוגיים, דמוגרפיים, גאוגרפיים, והיסטוריים, וכן היבטים רלוונטיים מתחומים משיקים כגון תחומי החינוך, הבריאות והמשפט.

המאמרים בכתב העת נכתבי על ידי העוסקים ברווחה ובביטחון סוציאלי בישראל, במחקר ובמעשה.

העורך הראשון של כתב העת היה חיים אופז. כיום העורך הראשי הוא ישראל (איסי) דורון ויו"ר המערכת הוא דניאל גוטליב.כל הגיליונות שהתפרסמו במסגרת כתב העת מאז הקמתו, עומדים לרשות הציבור בדפי כתב העת במסגרת אתר הביטוח הלאומי.

דודי אמסלם

דוִד (דוּדי) אמסלם (נולד ב-11 באוגוסט 1960, י"ח באב ה'תש"ך) הוא שר התקשורת וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר כיהן בין היתר כיושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, כמנהל במחלקה הכלכלית במשרד האוצר, באגף התקציבים של המוסד לביטוח לאומי, באגף שיפור פני העיר בעיריית ירושלים ובמחלקה הכלכלית בנציבות מס הכנסה, וכיו"ר הקואליציה בכנסת ה-20.

דמי ביטוח לאומי

בישראל, דמי ביטוח לאומי הם תשלום חובה החל על כל תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה. כן חייבים בדמי הביטוח עובדים זרים בישראל, עובדים שהגיעו לגיל פרישה וממשיכים לעבוד, ומעסיקיהם של נערים עובדים. תשלום דמי הביטוח מקנה זכות לקבלת קצבאות ותשלומים שונים מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לכללים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. במקביל לדמי ביטוח לאומי גובה המוסד לביטוח לאומי גם דמי ביטוח בריאות, במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

דמי הביטוח הלאומי הם מקור עיקרי למימון פעילותו של המוסד לביטוח לאומי. מקור נוסף הוא העברה תקציבית מתקציב המדינה.

הבטחת הכנסה

הבטחת הכנסה היא קצבה המשולמת למי שהכנסתו אינה מאפשרת רכישה של צורכי קיום בסיסיים לו ולמשפחתו.

כאשר לבית אב אין בקביעות או באופן זמני הכנסות, משלמת לו המדינה הבטחת הכנסה - שמטרתה לאפשר למקבל רמת חיים מינימלית. כאשר למשפחה יש הכנסה הנמוכה מסף השכר, משלמת לה המדינה סכום המהווה השלמה להכנסה זו (ולפיכך קרוי השלמת הכנסה).

בישראל פועל מנגנון זה בשני מסלולים: הבטחת הכנסה המיועדת לכלל הציבור דרך המוסד לביטוח לאומי, והבטחת הכנסה על ידי משרד החינוך המיועדת ללומדים בישיבות (אדם הלומד בישיבה אינו עומד בתנאי הזכאות להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי).

חופשת לידה

חופשת לידה (חל"ד) היא חופשה, פעמים רבות בתשלום, הניתנת לעובדת (ולעיתים גם לעובד) בעקבות לידה או אימוץ. לחופשת הלידה מגוון מטרות, ביניהן מתן תקופת התאוששות מההיריון ומהלידה לאישה בתקופת משכב הלידה, תמיכה בהנקה, מתן אפשרות להורים להעניק טיפול פרטני ליילוד בתקופה הראשונה לחייו ולאחרונה עידוד ילודה.

חופשת לידה נהוגה ברוב מדינות הרווחה, אך אורכה ואופייה משתנה באופן משמעותי, בהתאם לגיוון במטרות השונות. ברוב המקרים, חופשת הלידה כוללת שלושה אלמנטים: תקופה שבה מותר ליולדת לקחת חופשה או אף אסור להעסיקה; הגנה מפיטורין בתקופת החופשה; ותשלום להורה שבחופשה.

חוק הביטוח הלאומי

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 הוא חוק המסדיר את פעולתו של המוסד לביטוח לאומי וקובע את ההוראות העיקריות בנוגע לזכאות לקצבאות הניתנות על ידי המוסד ולהענקתן ובנוגע לדמי ביטוח לאומי, שהם מקור מימון עיקרי לפעולת המוסד (מקור שני הוא תקציב המדינה). החוק נחקק על ידי הכנסת בשנת 1953, והוא החוק העיקרי המסדיר בישראל את פעולתה של מערכת הביטחון הסוציאלי בה.

בנוסף לחוק זה חוקקה הכנסת חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, בהם חוק הבטחת הכנסה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שגם ביישומם עוסק המוסד לביטוח לאומי.

ישראל כץ (שר העבודה והרווחה)

ד"ר ישראל כץ (6 בדצמבר 1927 – 29 באוקטובר 2010) היה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בשנים 1968–1973 ושר העבודה והרווחה בשנים 1977–1981. מבכירי מעצבי דמותה של מדינת ישראל כמדינת רווחה.

מדד ג'יני

מדד ג'יני או מקדם ג'יני הוא מדד לאי-שוויון בחלוקת ההכנסות שפיתח הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקי קורדו ג'יני ושפורסם בשנת 1912 במאמרו "Variabilità e mutabilità" ("שׁוֹנוּת וּמִשְׁתַּנּוּת"). מקדם ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1 הנמדד לפי היחס שבין השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לקו 45 המעלות ושטח המשולש כולו (זה שמתחת לקו 45 המעלות ואשר שטחו 0.5). מקדם אפס פירושו שוויון מושלם, דהיינו שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט, דהיינו שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה ושלכל השאר אין הכנסה כלל.

הסבר: כאשר לכולם אותה הכנסה – עקומת לורנץ מתלכדת עם קו 45 המעלות (%X מהאוכלוסייה מרוויחים %X מההכנסה) ולכן השטח ביניהם הוא 0, ובאי-שוויון מוחלט – 99.99% מהאוכלוסייה (כולם למעט 1) מרוויחים 0 ולכן עקומת לורנץ חופפת לציר האופקי, והשטח בין העקומה לקו 45 המעלות זהה לשטח המשולש שבין הקו לציר האופקי.

מוטי ששון

מוטי ששון (נולד ב-1947) הוא ראש העירייה החמישי של חולון, המכהן בתפקידו מאז 1993.

מרדכי צפורי

מרדכי (מוטק'ה) צפורי (בנקוביץ'-הנדין) (15 בספטמבר 1924 - 29 במאי 2017) היה חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. כיהן כשר התקשורת וסגן שר הביטחון בממשלות ישראל. לפני כן שרת כקצין בצה"ל והגיע לדרגת תת-אלוף.

נפגע פעולת איבה

בישראל, נפגע פעולת איבה או חלל הוא מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל.

פעולות הטרור הערבי כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל החלו בשלהי המאה ה-19 ונמשכו ברצף ובגלים לפני הקמת המדינה (מאורעות תר"פ, מאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט, המרד הערבי הגדול ובראשיתה של מלחמת העצמאות) וגם לאחר הקמת מדינת ישראל, משך למעלה מ-100 שנים.

בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל את הנצחת נפגעי פעולות האיבה, והוא נקרא מאז "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה"[דרוש מקור]. בשיקומם של נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם עוסק המוסד לביטוח לאומי, והוא עוסק גם בהנצחתם של חללי פעולות האיבה. הטקס הממלכתי הרשמי להנצחת נפגעי פעולות האיבה מתקיים ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים.

ביום הזיכרון ה'תשע"ג (2013) עמד מניין חללי פעולות האיבה על 4,932 חללים (כ-2,493 חללים משנת 1950 ואילך וכ-2,439 חללים משנת 1850 ועד תום מלחמת העצמאות) (לפי המוסד לביטוח לאומי )[1].

ביום הזיכרון ה'תשע"ו (2016) עמד מניין חללי פעולות האיבה מתום מלחמת העצמאות (1 בינואר 1950) על 2,576 חללים (לפי המוסד לביטוח לאומי )[2].

באתר ההנצחה באינטרנט "לעד" מובא סיפור חייהם ומותם של 4,117 תושבי ישראל ואזרחיה שנספו בפעולות איבה משנת 1851 ועד היום.

[3]

בשנת 2013 הוכרזו החללים של לוחמי האש ושל מגן דוד אדום כנפגעי פעולות איבה.

עבודה מועדפת

בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, עבודה מועדפת ועבודה נדרשת היא עבודה של מסיימי שירות בצה"ל ושירות לאומי במקצועות המוגדרים בחוק, לאחר שעבד במשך שישה חודשים מלאים. על העובד להתחיל את עבודתו במהלך השנה הראשונה משחרורו, ולסיימה עד שנתיים מיום סיום שירות חובה. בעבודה מועדפת, זכאי העובד למענק חד-פעמי. אם עבד פחות משישה חודשים, הוא זכאי, בתנאים מסוימים, למענק חלקי. את המענק משלם המוסד לביטוח לאומי.

סכום המענק עודכן ועומד כעת על 9,550 ש"ח (נכון לדצמבר 2013). חיילים משוחררים שעבדו בחקלאות 4 חודשים בלבד, יקבלו מענק חלקי – 6,367 ש"ח.

עמירם סיון

עמירם סיון (1938 - 25 בספטמבר 2003) היה מנכ"ל משרד האוצר (1976–1980) ועמד בראש בנק הפועלים (1986–2002).

עקרת בית

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה.

מקור המושג בספר תהילים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה.

קצבת אזרח ותיק

קצבת אזרח ותיק (שנקראה בעבר קצבת זקנה) היא קצבה חודשית המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לכל תושב ישראל שעונה על תנאי הזכאות. הקצבה נועדה להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.

לקבלת קצבת הזקנה זכאי תושב/ת ישראל שנולד בישראל או שעלה לישראל לראשונה לפני גיל 60–62, והוא עונה על תנאי הזכאות.

טווח הגילאים לתחילת קבלתה של הקצבה נע בין 62–70.

בשנת 2016 יזם המוסד לביטוח לאומי החלפה של המושג "קצבת זקנה" במושג "קצבת אזרח ותיק", בנימוק "הסתבר כי השימוש במונח "קצבת זקנה" יוצר אצל מרבית האוכלוסייה קונוטציות שליליות וסטריאוטיפים המובילים לפגיעה ברגשות האוכלוסייה הבוגרת". יוזמה זו אושרה בכנסת בפברואר 2017, בתיקון לחוק הביטוח הלאומי.

קצבת ילדים (ישראל)

קצבת ילדים היא תשלום חודשי המשולם להורים על ידי המוסד לביטוח לאומי, כהשתתפות מינורית של המדינה בעלות גידול ילדיהם. הקצבה משולמת להורים החיים בישראל שבחזקתם ילדים עד גיל 18. זכאותו של ילד נפסקת לאחר שהות של למעלה משלושה חדשים בחו"ל או לאחר נישואיו.

קצבת נכות (ישראל)

קצבת נכות משולמת מדי חודש על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ענף נכות שלו, לנכה תושב ישראל העומד בקריטריונים לקבלת קצבה.

בישראל ישנן עוד כמה אוכלוסיות הזכאיות לקצבאות נכות, כל אוכלוסייה וכלליה: נכי צה"ל המקבלים קצבה ממשרד הביטחון, נכים שנפגעו בפעולות איבה, המקבלים גמלה לנכה איבה מהמוסד לביטוח לאומי, נכים שנפגעו בעבודה, המקבלים קצבת נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי, ונכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים שמקבלים קצבאות מהרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר. להבחנה בין קצבאות אלה לקצבה שבה עוסק ערך זה, היא קרויה לעיתים קצבת נכות כללית.

המוסד לביטוח לאומי החל לשלם קצבת נכות באפריל 1974, כעשרים שנה לאחר שנוסד, בהתאם לתיקון לחוק הביטוח הלאומי.

בשנת 2009 שילם המוסד לביטוח לאומי 6.5 מיליארד ש"ח כקצבת נכות.קצבת הנכות בישראל היא אחת הנמוכות במדינות ה-OECD: בשנת 2007 דורגה ישראל במקום ה-26 מתוך 31 מדינות.

שלמה מור-יוסף

פרופ' שלמה מור־יוסף (נולד ב־1951 בירושלים), הוא רופא ישראלי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. כיהן כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בשנים 2012–2016 וכמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה בשנים 2001–2011.

ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומי • שירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.