המוזיאון הבריטי

המוזיאון הבריטיאנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם. המוזיאון מציג בעיקר עתיקות, ונמצא בשכונת בלומסברי ברובע קמדן שבלונדון. הוא נוסד בשנת 1753 על ידי סר הנס סלואן, מדען ופיזיקאי, ונפתח לראשונה לציבור ב-15 בינואר 1759. במוזיאון יותר משישה מיליון מוצגים.

המוזיאון הבריטי
British Museum
British Museum from NE 2
המוזיאון הבריטי במבט מצפון מזרח
מידע
סוג מוזיאון להיסטוריה של האדם
מיקום בלומסברי, הממלכה המאוחדת
כתובת Great Russell Street, London
קואורדינטות 51°31′10″N 0°07′37″W / 51.519489°N 0.127022°W
http://www.britishmuseum.org
(למפת לונדון רגילה)

היסטוריה

Hans Sloane
סר הנס סלואן
British Museum Reading Room Panorama Feb 2006
חדר הקריאה במוזיאון הבריטי.
British Museum Great Court roof
החצר הגדולה
British Museum New Great Court
החצר הגדולה
British Museum Great Hall
פנים הכניסה לחצר הגדולה

המוזיאון הבריטי מציג כיום בעיקר עתיקות, אולם בעת הקמתו נועד המוזיאון להיות "מוזיאון כללי". אופי זה איפיין את האוסף הראשון שנתרם למוזיאון על ידי סר הנס סלואן, חדר הפלאות שלו, שכלל 40,000 ספרים, טקסטים, פוחלצים, מאובנים, 7,000 תחריטים של אלברכט דירר, וכן עתיקות ממצרים, יוון, רומא, המזרח התיכון, המזרח הרחוק והאמריקות.

חוק ייסוד המוזיאון עבר ב-7 ביוני 1753, ובעקבותיו נוספו מספר ספריות לאוסף סלואן. בשנת 1753 נקבע כי לאוצרות המוזיאון יתווספו ספרי הספרייה הקוטוניאנית (The Cottonian Library), הכוללת אוסף ספרים של סר רוברט קוטון (חלקם ספרים מהתקופה האליזבתנית) ואוסף הספרים של הספרייה ההרליאנית (the Harleian library) - אוספי הרוזנים מאוקספורד. בשנת 1757 התווספה גם "הספרייה המלכותית הישנה" - אוצר כתבי יד שנאספו על ידי שליטיה של בריטניה. אוספים אלה הם הבסיס לספרייה הבריטית של ימינו וכוללים את כתבי הקודש של לינדיספארן ואת העותק היחיד הקיים של ביאוולף.

חבר המנהלים של המוזיאון (שעד 1963 עמדו בראשו הארכיבישוף מקנטרברי, הלורד צ'נסלור (שר המשפטים ויו"ר בית הלורדים) ויו"ר בית הנבחרים הבריטי) בחר בשנת 1753 את בית מונטגיו בבלומסברי כמיקום נאות למוזיאון. הבית נקנה ממשפחת מונטגיו עבור 20,000 לירות שטרלינג. אחד הבניינים שהוצעו לחבר הנאמנים היה בית בקינגהאם, המהווה כיום חלק מארמון בקינגהאם, אך זה לא נבחר בשל עלותו ומרחקו ממרכז העיר.

המוזיאון קיבל לאחר הקמתו מספר מתנות, בהן ספריית תומאסון וספרייתו של דייוויד גאריק. סר ויליאם המילטון, שגריר בריטניה לנאפולי, תרם את אוסף העתיקות היווני והרומי של המוזיאון בשנת 1782.

לאחר מפלת צרפת בקרב הנילוס בשנת 1801 רכש המוזיאון פסלים מצריים רבים ובהם אבן רוזטה. בשנת 1805 קיבל המוזיאון את אוסף טאונלי ובשנת 1816 את שיש אלגין הידוע.

בשנת 1822 תרם המלך ג'ורג' השלישי למוזיאון את ספרייתו ובה 65,000 ספרים, 19,000 עיתונים, מפות ותרשימים. מאחר שהמקום במוזיאון צר מלהכיל את כל המוצגים, בשנת 1845 נהרס המבנה ונבנה באותו אתר מבנה חדש, בסגנון נאו קלאסי, שתוכנן על ידי האדריכל סר רוברט סמירק.

תחת ניהולו של הספרן האיטלקי אנטוניו פאניצי ריבעה ספריית המוזיאון את גודלה והפכה לספרייה הלאומית של בריטניה. לבקשתו נבנה במרכז המבנה חדר קריאה מעגלי, על פי תכנונו של האדריכל סידני סמירק, בנו של רוברט סמירק.

עד שנת 1887 היו אוספי הטבע (פוחלצים, צמחים ומאובנים) מרכיב עיקרי במוצגי המוזיאון. מוצגים אלה הועברו למוזיאון להיסטוריה של הטבע באותה שנה. האוספים האתנוגרפיים הועברו ל"מוזיאון האנושות" בפיקדילי, אך הושבו למוזיאון למחלקה האתנוגרפית החדשה שלו, בשנת 2000.

מבנה המוזיאון נפגע במהלך מלחמת העולם השנייה. ההפצצה ארעה ב-10 במאי 1941.

בשנת 1972 נערכה במוזיאון תערוכה זמנית בשם "אוצרותיו של תות ענח' אמון", שבה צפו 1,694,117 מבקרים. באותה שנה העביר הפרלמנט את חוק הספרייה הבריטית המפריד את אוסף כתבי העת מאוספי המוזיאון. החוק המליץ להעביר את הספרים לאתר נפרד באזור סנט פנקראס - מעבר שאירע לבסוף רק בשנת 1997.

בשל העברת הספרייה הוחלט להרוס את כל המבנים בחצר ולבנות מעליה תקרת זכוכית על פי תכנונו של סר נורמן פוסטר - תוכנית שהסתיימה בשנת 2000.

מבנה המוזיאון

החצר הגדולה על שם המלכה אליזבת השנייה תוכננה על ידי משרד האדריכלים פוסטר ושות', ונפתחה לראשונה לציבור בשנת 2000. החצר היא החצר המכוסה הגדולה ביותר באירופה. תקרת החצר מורכבת מ-1656 לוחות זכוכית שצורתם עוצבה במיוחד. במרכז החצר נמצא חדר הקריאה של המוזיאון, שהיה בעבר חדר הקריאה של הספרייה הבריטית.

ביקורת על המוזיאון

רבים מאוצרות המוזיאון נלקחו מארצות אחרות במאות ה-18 וה-19, והם מעוררים ויכוחים ציבוריים ברחבי העולם. שיש אלגין וברונזת בנין הם האוספים הידועים ביותר במוזיאון, המעוררים סערות רבות. חדשות לבקרים עולות קריאות להשבת אוספים אלה ליוון ולניגריה, בהתאמה.

TeacherBritishMuseum
מורה ותלמידים באולם שיש אלגין במוזיאון הבריטי

המוזיאון סירב לכל קריאות אלה, בטענה שהדבר ירוקן את המוזיאון הבריטי מאוספיו (וכך גם את שאר המוזיאונים הגדולים בעולם) [1].

המוזיאון טען כי חוק המוזיאון הבריטי משנת 1963 אוסר על המוזיאון למכור את מוצגיו, אפילו את המוצגים הרבים שאינם בתצוגה. תשובה זו של המוזיאון גררה ביקורת על עצם זכותו של המוזיאון להחזיק במוצגים אשר אינם מוצגים לציבור. תומכי המוזיאון טוענים כנגד הביקורת, כי המוזיאון שומר על המוצגים לדורות הבאים, ואלמלא שמירה זו יהרסו המוצגים או יאבדו. כמו כן טוענים תומכי המוזיאון כי במרבית הארצות שמהן נלקחו המוצגים אין המומחיות והיכולות לשמור ולשמר על המוצגים.

טענה נוספת לשימור המוצגים במוזיאון מסתמכת על היתרון ההשוואתי של הצגת מוצגים ממקומות שונים בעולם זה לצד זה.

מוצגים ידועים

מיקום המוזיאון

עיינו גם בפורטלים:
פורטל לונדון
האמנות
האדריכלות

המוזיאון נמצא בלונדון, בקרבת כיכר ראסל, וניתן להגיע אליו באמצעות הרכבת התחתית בתחנות "כיכר ראסל" או "דרך טוטנהם קורט".

קישורים חיצוניים

אבן רוזטה

אבן רוֹזֶטָה היא אסטלת גרנודיוריט מצרית עתיקה אשר עליה חקוק צו מלכותי, שהוצא בממפיס בשנת 196 לפנה"ס מטעם המלך תלמי החמישי. הצו כתוב בשלושה סוגי כתב שונים: כתב חרטומים, כתב דמוטי וכתב יווני עתיק, ומאחר שתוכנו זהה למדי בכל שלושת סוגי הכתב, הוא שימש בעת החדשה מפתח לפענוח כתב החרטומים המצרי.

במקור הוצגה האסטלה בתחומי מקדש מצרי, אולם היא הועברה ממקומה, ככל הנראה בשלהי העת העתיקה או בתקופת ימי הביניים, עד שבסופו של דבר שימשה בבנייתו של מבצר ז'וליאן בקרבת העיר רוזטה שבדלתת הנילוס. האבן נמצאה באזור המבצר בשנת 1798 על ידי קצין צרפתי מחיל המשלוח הצרפתי למצרים, פייר-פרנסואה בושאר. מאחר שהייתה לטקסט הרב-לשוני הראשון שכלל מצרית קדומה והתגלה בעת החדשה, ולאור פוטנציאל הפענוח של אותה שפה בעזרתה, שעד אותה עת לא תורגמה, עוררה האבן עניין ציבורי נרחב. לאחר גילויה נפוצו העתקים ליתוגרפיים ויציקות גבס של האבן ברחבי אירופה בקרב חוקרים רבים. בה בעת, לאחר תבוסת הכוחות הצרפתיים במצרים ב-1801, נמסרה האבן לידיים בריטיות תחת הסכם הכניעה של אלכסנדריה. ממצרים הועברה האבן ללונדון, שם היא מוצגת מאז 1802 במוזיאון הבריטי. זהו המוצג שזכה למספר הביקורים הרב ביותר במוזיאון.

מאז גילויה הייתה האבן למוקד של יריבויות לאומיות מתמשכות. ראשית היה זה בהעברתה מידיים צרפתיות לבריטיות במהלך המלחמות הנפוליאוניות, ולאחר מכן הדבר התבטא במחלוקת ארוכת השנים בדבר תרומתם היחסית של תומאס יאנג האנגלי וז'אן-פרנסואה שמפוליון הצרפתי לפענוחה. מאז שנת 2003 התבטאה היריבות גם בדרישה המצרית להשבת האבן למצרים.

אף על פי שחקר הצו המופיע על האסטלה החל כבר עם הופעת תרגומו הראשון המלא של הטקסט היווני בשנת 1803, חלפו כ-20 שנה נוספות בטרם הודיע שמפוליון על תעתיק הכיתוב המצרי, בשנת 1822 בפריז. זמן ארוך יותר חלף בטרם יכלו חוקרים לקרוא כתובות וספרות במצרית עתיקה בבטחה. ציוני הדרך בפענוח האבן היו ראשית ב-1799, אז הובן כי מדובר באותו התוכן בשלושה סוגי כתב, ולאחר מכן בהבנה שהכתב הדמוטי השתמש בסימנים פונטיים לאיות שמות זרים (1802), בהבנה כי כתב החרטומים עשה כך גם כן, תוך דמיון נרחב לכתב הדמוטי (1814, על ידי תומאס יאנג), ולבסוף, בהבנה שלא רק שמות זרים נכתבו באופן פונטי בכתב החרטומים, אלא גם מילים ילידיות במצרית עתיקה נכתבו בצורה זו (1822–1824, על ידי שמפוליון).

שני קטעים נוספים מעותקים של אותו הצו התגלו בשלבים מאוחרים יותר, כמו גם כתובות דו-לשוניות ותלת-לשוניות נוספות שכללו את כתב החרטומים. עם אלה נמנים צווים תלמיים מוקדמים יותר, כגון צו קנופוס משנת 238 לפנה"ס וצו ממפיס מטעם תלמי הרביעי משנת 218 לפנה"ס לערך. הדבר אמנם גורע מייחודיותה של אבן רוזטה, אולם היא נשארה המפתח ששימש להבנת הספרות והתרבות של מצרים העתיקה בעת החדשה. המונח "אבן רוזטה" משמש כיום גם בהשאלה לתיאור רמז משמעותי בתחום ידע חדש.

אוניברסיטת לונדון

אוניברסיטת לונדון (באנגלית: University of London) היא אוניברסיטה פדרלית בריטית, בה חברים 18 מוסדות שונים שהקמפוסים שלהם ממוקמים בעיקר בלונדון. נחשבת לאוניברסיטה הגדולה בממלכה המאוחדת על פי מספר הסטודנטים הלומדים בה במסגרת לימודים מלאה; לומדים בה כ-135 אלף סטודנטים ועוד כ-40,000 במסגרת תוכנית חוץ (באוניברסיטה הפתוחה הבריטית לומדים יותר סטודנטים, אולם רובם בהיקף לימודים חלקי). היא הוקמה באמצעות צ'ארטר מלכותי בשנת 1836.

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו.שמה של האוניברסיטה מצוין לעיתים בקיצור כ-'Lond'.

ארכאולוג

ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה. ארכאולוג אוסף וחוקר נתונים חומריים על עברה של האנושות, החל מהופעת הסוג אדם ועד לעבר הקרוב ביותר. הנתונים יכולים להיות כלים עתיקים, עצמות, מבנים וכל שריד אחר הנוגע לאדם, לפעולתו ולסביבתו, הנאספים באופן שיטתי (למשל בחפירה ארכאולוגית המנוהלת בידי ארכאולוג). הארכאולוג משתף פעולה עם חוקרים מתחומים משיקים כגון גאולוגים, היסטוריונים, אנתרופולוגים, פיזיקאים וביולוגים. הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי נחשב לאבי הארכאולוגיה המדעית המודרנית.

לימודי הארכאולוגיה כוללים תאוריה (הכרת התקופות הקדומות, הממצא החומרי שלהן ושאלות המחקר) וגם התנסות מעשית בעבודת שטח ובטיפול בממצאים. בישראל, דרך המלך להכשרת אדם כארכאולוג היא לימודים בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטה, בפקולטה למדעי הרוח. לימודי ארכאולוגיה מתקיימים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת בר-אילן. בנוסף מתקיימים לימודים בארכאולוגיה גם במכללות לרוב במסגרת החוג ללימודי ארץ ישראל למשל במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן ובמכללת תל-חי.

העיסוק בארכאולוגיה מקובל גם אצל חובבים, אם בצורה של הצטרפות לחפירה באתר ארכאולוגי, הנעשית בפיקוחם של ארכאולוגים מקצועיים, ואם באופן חובבני וחסר פיקוח, הגולש לעיתים לשוד עתיקות. חובב ארכאולוגיה נודע בישראל היה הרמטכ"ל והשר משה דיין.

ארכאולוגים מועסקים בעיקר במקומות העבודה הבאים:

באוניברסיטאות, במחקר ובהוראה;

במוזיאונים שלהם יש אגף עתיקות, כגון מוזיאון ישראל או המוזיאון הבריטי;

בגופי מחקר, פיקוח ושימור של אתרים ארכאולוגיים ואתרי עתיקות, כגון רשות העתיקות.

גבעת פרלמנט

גבעת פרלמנט (באנגלית: Parliament Hill) היא אזור פתוח בצפון מערב העיר לונדון בקרבת המפסטד הית'.

האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה

האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (באנגלית: Royal Academy of Dramatic Art,‏ RADA) אשר ברובע בלומסברי שבלונדון, נחשבת לבית הספר למשחק היוקרתי ביותר בעולם.

האקדמיה נוסדה ב-1904 על ידי סר הרברט בירבוהם טרי, מפיק שקספירי מוביל. מספר שנים לאחר מכן הצטרף למועצה המנהלת המחזאי ג'ורג' ברנרד שו, אשר בשנת 1912 תרם את התמלוגים ממחזהו פיגמליון לאקדמיה וב-1950 הוריש לה שליש מכלל התמלוגים עבור יצירותיו. ירושה זו קיבלה ערך כלכלי משמעותי עבור בית הספר עם הפקת הסרט גבירתי הנאוה אשר הכניס כסף רב והפקות התיאטרון של המחזמר אשר היה להיט גדול (1964). גובה ההכנסות גרם לממשלת בריטניה לבטל את תמיכתה בבית הספר לשנים מספר.

RADA הוא בית ספר סלקטיבי במיוחד משום שהוא קולט 32 תלמידים בשנה בלבד לתוכנית ה-BA במשחק. תלמידים אלה לא נדרשים לעמוד בתנאי סף אקדמיים אלא להוכיח התאמה ויכולת משחק באודישן. בנוסף מצטרפים מדי שנה 35 סטודנטים לתוכניות להכשרת מנהלי במה ומקצועות טכניים אחרים בעולם התיאטרון.

קורסים נוספים המוצעים על ידי האקדמיה: קורסים קצרים לשחקנים בריטיים, קורסים מיוחדים לשחקנים אמריקאים ולשחקנים יפנים בלונדון, סדנאות לנוער שוחר תיאטרון.

הניהול האדמיניסטרטיבי מתבצע באמצעות קינג'ס קולג' באוניברסיטת לונדון.

בוגרים מפורסמים של RADA: השחקן סר ג'ון גילגוד שחזר בעבר למוסד כנשיא והמשמש היום כחבר כבוד, לורד ריצ'רד אטנבורו השחקן והבמאי אשר שימש כנשיא האקדמיה, הבמאי מייק לי, השחקנים דניאל שרמן, טארון אגרטון, אלברט פיני, טום קורטני, גלנדה ג'קסון, ג'ון הרט, אנתוני הופקינס, בנדיקט קמברבאץ' והשחקן והבמאי קנת בראנה ועוד רבים אחרים.

הוברן

הוברן (באנגלית: Holborn; כיום נהגה לעיתים כ-הולברן; בעבר נהגה כ-הובן) היא שכונה במרכז לונדון, בירת הממלכה המאוחדת. השכונה ממוקמת בחלקה ברובע הסיטי של וסטמינסטר, בחלקה ברובע קמדן ובחלקה בתחום הסיטי של לונדון.

הכרזת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפני הספירה, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם. ליהודים שהוגלו לבבל עם חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה אף התאפשרה השיבה לאוטונומיה היהודית בארץ ישראל, יהוד מדינתא.

גליל חימר הידוע בשם "כתובת הגליל" או "הגליל של כורש" או "הגליל של כורש הגדול", ועליו גרסה של ההכרזה החקוקה באכדית, התגלה על ידי האשורולוג הבריטי יליד מוסול הורמוזד רסאם, בשנת 1879 ביסודות מקדש אסגילה המקדש של האל מרדוך. הגליל נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון)

המוזיאון להיסטוריה של הטבע (באנגלית: Natural History Museum) הוא אחד משלושת המוזיאונים המצויים בדרך התערוכות בדרום קנזינגטון ברובע קנזינגטון וצ'לסי בלונדון שבאנגליה (המוזיאונים האחרים הם מוזיאון המדע ומוזיאון ויקטוריה ואלברט. חזית המוזיאון מצויה בדרך קרומוול.

המוזיאון מציג מוצגים הקשורים למדעי החיים ומדעי כדור הארץ, ובו כ-70 מיליון מוצגים שונים. חמשת האוספים העיקריים הם בתחומי הבוטניקה אנטומולוגיה, מינרלוגיה, פלאונטולוגיה וזואולוגיה.

המוזיאון נודע במיוחד באוסף שלדי הדינוזאורים המאובנים שלו, ובייחוד הדיפלודוקוס היצוק שבכניסתו.

המפסטד

המפסטד (באנגלית: Hampstead) הוא אזור בלונדון שבאנגליה, במרחק כ-8 קילומטר ממרכז לונדון. המפסטד נמצא בקצהו הצפון מערבי של רובע קמדן.

אנשים החלו להתגורר באזור זה של לונדון בסוף המאה ה-17 בעיקר מסיבות רפואיות. האמונה הייתה כי למעיינות באזור זה יש תכונות מרפא.

בהמפסטד התגוררו אמנים, סופרים ומדענים רבים, ביניהם ג'ון קיטס, ג'ורג' אורוול, סלאש וזיגמונד פרויד. מצפון להמפסטד נמצא הפארק הגדול ביותר בלונדון - המפסטד הית'.

כיום בהמפסטד ישנה קהילה יהודית גדולה.

הספרייה הבריטית

הספרייה הבריטית (באנגלית: The British Library,‏ BL) היא הספרייה הלאומית של הממלכה המאוחדת, והספרייה העיונית הגדולה בעולם. בספרייה, הממוקמת בלונדון (בדרך יוסטון ליד תחנת הרכבת סנט פנקראס) מצויים כ-150 מיליון פריטים, ונוספים כ-3 מיליון פריטים מדי שנה. הספרייה כוללת בנוסף למיליוני ספרים, פריטים היסטוריים, שהישן בהם מהמאה ה-3 לפנה"ס. נכון לתחילת פברואר 2008, הספרייה כללה יותר מ-13 מיליון ספרים, יותר מ-60,000 כתבי עת, יותר מ-9 מיליון מאמרים מ-20 כתבי עת, כ-860,000 עיתונים וכ-1.5 מיליון פריטים של מוזיקה מודפסת; מעל 100,000 פריטים של כתבי יד במוזיקה; 57 מיליון פטנטים וסימנים מסחריים וכ-3 מיליון הקלטות קוליות. הספרייה הבריטית מוגדרת ספריית הפקדה וזכאית על פי חוק לקבל עותק של כל הספרים היוצאים לאור בממלכה המאוחדת. בנוסף היא מקבלת או רוכשת ספרים רבים שהודפסו מחוץ לבריטניה.

במספר הפריטים הכולל היא הגדולה בעולם (ספריית הקונגרס היא שנייה עם כ-135 מיליון פריטים), ואוספי הפטנטים והעיתונים שלה הם בוודאות הגדולים בעולם, אך אוספי הפרטים המודפסים, הספרים (שכלול באוסף הפריטים המודפסים), כתבי היד, מפות ותצלומים הם שניים לאלו שבספריית הקונגרס.

גם בגודל הפיסי ובאורך מדפים כולל ספריית הקונגרס גדולה יותר מהספרייה הבריטית.

יוניברסיטי קולג' לונדון

יוניברסיטי קולג' לונדון (באנגלית: University College London, בראשי תיבות: UCL) הוא מוסד אוניברסיטאי בריטי המסונף לאוניברסיטת לונדון. הקולג' ממוקם ברובע בלומסברי בלונדון. אוניברסיטה זו נחשבת לאחת הטובות בעולם, ובשנת 2017 דורגה במקום השביעי בדירוג האוניברסיטאות של QS.

לונדון

לונדון (באנגלית: London, להאזנה (מידע • עזרה); הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה. העיר שוכנת על גדות נהר התמזה, והיוותה מקום התיישבות מרכזי במשך יותר מאלפיים שנים. הרומאים התיישבו בה לראשונה, וכינו אותה לונדיניום. גרעינה ההיסטורי של העיר הוא הסיטי של לונדון, ששומר עד היום על גבולותיו מימי הביניים. לונדון המודרנית מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרברים, אשר נסתפחו לאורך השנים לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון".

לונדון היא עיר עולם מובילה ומפותחת בתחומים רבים: אמנות, מסחר, חינוך, תרבות, אופנה, פיננסים, טיפול רפואי, מדיה ותקשורת, שירותים מקצועיים, מחקר ופיתוח, תיירות ותחבורה. הפיתוח הרב של העיר בכל התחומים הללו תרם למעמדה החשוב בקרב ערי העולם. העיר היא אחת מהמרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם ומוצבת במקום החמישי בעולם מבחינת גודל תמ"ג לאזור מטרופוליטני. נוסף על כך, היא מהווה בירת תרבות עולמית. לונדון היא העיר המתוירת ביותר בעולם[דרושה הבהרה] - מקום ראשון במספר טיסות בינלאומיות נכנסות, ומערכת שדות התעופה שלה היא העמוסה ביותר בעולם. ריכוז האוניברסיטאות בשטחה של העיר הוא הגדול ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה באירופה. בשנת 2012, הייתה לונדון לעיר הראשונה שאירחה את משחקי האולימפיאדה המודרניים בפעם השלישית.

העיר מורכבת ממגוון רחב של אנשים ותרבויות, ויותר מ-300 שפות מדוברות בין גבולותיה. ב-2017, מנתה אוכלוסייתה כ-8,825,000 תושבים; העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה באירופה (אחרי איסטנבול ומוסקבה), והעיר המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי. מספר תושביה מהווה כ-12.5% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת. במטרופולין לונדון מתגוררים יותר מ-15 מיליון תושבים,, והוא הגדול ביותר באיחוד. לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם לפי מספר תושבים בין השנים 1831 ל-1925.

כמה אתרי מורשת עולמיים נמצאים בעיר: מצודת לונדון, גני קיו; מתחם ווסטמינסטר הכולל בתוכו את ארמון וסטמינסטר, מנזר וסטמינסטר וכנסיית סנט מרגרט; ההתיישבות ההיסטורית גריניץ', שבה נמצא מצפה הכוכבים המלכותי – שם סימן את קו גריניץ', קו אורך 0, ואת שעון גריניץ'. אתרים מרכזיים נוספים הם ארמון בקינגהאם, הביג בן, הלונדון איי, כיכר פיקדילי, קתדרלת סנט פול, גשר מצודת לונדון וכיכר טרפלגר. בלונדון שוכנים אתרי תרבות רבים, כגון מוזיאונים, גלריות, ספריות ואתרי ספורט, בהם המוזיאון הבריטי, הגלריה הלאומית, מוזיאון טייט מודרן, הספרייה הבריטית, וכארבעים תיאטראות ברובע וסט אנד. הרכבת התחתית של לונדון היא העתיקה בעולם.

מוזיאון

מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה. זהו מוסד המאפשר לציבור גישה למוצגים המייצגים מגוון תופעות טבע, תרבות, היסטוריה ומורשת, לצורכי חינוך, מחקר, לימוד, המסרה והנאה.

מקור המושג "מוזיאון" במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". המוזיאון הראשון המוכר כיום נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום למפגש ולמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים, והוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. המוזיאון הראשון שהכיל אוסף של חפצי אמנות היה כנראה בפרגמון שבאסיה הקטנה, באותה תקופה.

כיום ישנם אלפי מוזיאונים, המתמחים בציור, בפיסול, בממצאים ארכאולוגיים, בהיסטוריה של מקום או של תקופה ובנושאים תרבותיים שונים. ישנם מוזיאונים המוקדשים ליצירתו של אמן יחיד ומציגים תערוכות קבע מעבודותיו.

האוספים במוזיאון מסודרים לפי שיטה מסוימת או מאורגנים לצרכים שונים, כגון למידה או הסתכלות. האחראי על האיסוף והתצוגה במוזיאון נקרא אוֹצֵר.

מוזיאון לאומי הוא מוזיאון ראשי במדינה בתחומו, ופעמים רבות הוא מתוקצב על ידי המדינה.

מוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית

מוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית (אנגלית: Petrie Museum of Egyptian Archaeology) הוא מוזיאון בלונדון המוקדש לאגיפטולוגיה. המוזיאון מופעל על ידי המכון לארכאולוגיה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL). המוזיאון כולל יותר מ-80,000 מוצגים היסטוריים, והאוסף המוצג במוזיאון הוא בין האוספים המובילים בעולם המציגים פריטים ממצרים העתיקה. רק האוספים במוזיאון המצרי בקהיר, המוזיאון הבריטי והמוזיאון המצרי בברלין משתווים לו במספר הפריטים המצריים העתיקים המוצגים בהם. המוזיאון נקרא על שם האגיפטולוג והארכאולוג הידוע פלינדרס פיטרי, שהיה בין מייסדיו.

מוזס וילהלם שפירא

מוזס וילהלם שפירא (1830 – 11 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. שפירא, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, התפרסם כזייפן עתיקות בינלאומי שעמד במרכזן של שתי פרשות זיוף עתיקות אשר הסעירו את עולם הארכאולוגיה וחקר המקרא בבריטניה, בצרפת ובגרמניה.

בשערוריה הראשונה שהסתבך בה, ב-1873, התברר כי אוסף חרסים מואבי בן אלפי פריטים שמכר למוזיאון בברלין אינו אלא עבודת זיוף זולה של קדרים בני התקופה. עשור לאחר מכן, מששיקם את המוניטין שלו כסוחר עתיקות מומחה, הסתבך בשנית כשניסה ב-1883 להציע למכירה למוזיאונים אחדים באירופה אוסף מגילות שנתגלו, לכאורה, במערות באזור ים המלח. כאשר שפירא עמד על סף סגירת עסקה עם המוזיאון הבריטי בלונדון, נקבעו המגילות בידי מומחים כמזויפות בחוות דעת שהביאה לכישלון העסקה, להתאבדותו של שפירא ולאובדן המגילות.

64 שנים מאוחר יותר נתגלו מגילות ים המלח במערות בקומראן, ועלתה התהייה שמא הקביעה בשעתה כי מגילותיו של שפירא מזויפות הייתה נמהרת מדי, ואולי אף הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. תהייה זו נותרה בלתי פתורה עד היום.

סיפר (עיר)

סִיפָּר הייתה עיר עתיקה במסופוטמיה ששכנה על הגדה המזרחית של נהר הפרת. שרידי העיר נמצאים בתל אבו חבה (Tell Abu Habbah) כ-60 ק"מ מצפון לעיר בבל ו-30 ק"מ מדרום מזרח לעיר בגדאד.

פארק ווטרלו

פארק ווטרלו (באנגלית: Waterlow Park) הוא פארק ציבורי המצוי בדרום מזרח כפר הייגייט שבלונדון. שטח הפארק 105,000 מ"ר. הפארק מנוהל על ידי עיריית רובע קמדן.

שטח הפארק נתרם לציבור הרחב על ידי סר סידני ווטרלו בשנת 1889 על מנת שישמש "גן עבור חסרי הגן" ("a garden for the gardenless").

בשנת 2005 שופץ הגן שסבל שנים רבות מוונדליזם והזנחה.

קמדן טאון

קמדן טאון (באנגלית: Camden Town) היא שכונה ברובע קמדן של העיר לונדון בירת הממלכה המאוחדת. השכונה ממוקמת סביב קמדן היי סטריט (הרחוב הראשי קמדן), צפונית לסיטי של לונדון. השכונה ידועה בשוק קמדן הממוקם בה.

שיש אלגין

שיש אלגין (באנגלית: The Elgin Marbles) הקרוי גם שיש הפרתנון (Parthenon Marbles) הוא חלק מאפריז הפרתנון שבאתונה, יוון, שהובא בשנת 1806 על ידי תומאס ברוס הארל השביעי מאלגין למוזיאון הבריטי בלונדון שבאנגליה. ברוס היה שגריר הממלכה המאוחדת לאימפריה העות'מאנית בין השנים 1799 ו-1803 - תקופה בה הייתה יוון חלק מהאימפריה, וקיבל "פירמן" המתיר לו לרכוש את השיש. בשנת 1936 נבנתה עבור הפסלים גלריה מיוחדת - גלריית דובין (Duveen Gallery).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.