המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה

המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה (1910-1911) היא מהדורה בולטת של אנציקלופדיה בריטניקה. חלק מערכיה נכתבו על ידי הנודעים שבמשכילי התקופה. אף בימינו, ערכיה אלה מהווים מוקד התעניינות לחוקרים, בתור אבן-בוחן תרבותית של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים; ואולם, הערכים כוללים גם מספר תחומים מעוררי קשיים בעבור החוקר בן-זמננו המעוניין לעשות בהם שימוש כמקור. המהדורה האחת-עשרה כבר איננה מוגנת בזכויות יוצרים, ובעקבות זאת נעשתה זמינה באינטרנט באופן חופשי, הן בצורתה המקורית והן בגלגולם מחדש של חלקיה אל תוך אנציקלופדיות אינטרנט ואתרי אינטרנט.

Encyclopaedia Britannica 1911
אנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת-עשרה, עמוד השער

רקע

Britannica1911
המהדורה האחת-עשרה, במבט מן הצד.

הפקת המהדורה האחת-עשרה נעשה בהנהגתו של הוראס אברט הופר, מוציא-לאור אמריקאי, ובעריכתו של יו צ'ישולם. הופר רכש את הזכויות למהדורה התשיעית בת 24 הכרכים (ובנוסף, כרך מפתח-עניינים) ושכנע את עיתון הטיימס הלונדוני להוציאה בהדפסה מחודשת, בתוספת אחד-עשר כרכים חדשים (ובסך-הכל, 35 כרכים), וזו הייתה למהדורה העשירית, שיצאה לאור בשנת 1902. התקשרותו של הופר עם הטיימס הסתיימה בשנת 1909, אז החל מנהל מגעים עם ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג' להדפסת המהדורה האחת-עשרה בת 29 הכרכים. הגם שהיא נתפשת בדרך כלל כיצירה בריטית במהותה, המהדורה האחת-עשרה ספגה השפעות אמריקאיות לא מבוטלות, הן מבחינת היקף התכנים הקשורים בארצות הברית ובקנדה, והן בשל המאמצים שנעשו לכוונה אל לב ההמונים. כמו כן, שיטות מכירה אמריקאיות סייעו למכירותיה. כ-11% ממחברי-הערכים באנציקלופדיה היו אמריקאים, ומשום כך נפתח בניו יורק משרד שנועד לנהל את ענייני המיזם בצפון אמריקה.

חלק מערכיה נכתבו על ידי משכילי אותם הימים, דוגמת אדמונד גוסה, ג'.ב. ברי, אלגרנון צ'ארלס סווינברן, ג'ון מויר, הנסיך פיוטר קרופוטקין, תומאס הנרי הקסלי, אדמונד הוסרל, ויליאם מייקל רוסטי ומשכילים ידועים אחרים בני התקופה. בין הכותבים הידועים פחות היו כמה שמאוחר יותר עלו לגדולות, כגון ארנסט רתרפורד וברטראנד ראסל. ערכים רבים הועתקו מן המהדורה התשיעית, חלקם בעדכון מזערי, תוך פיצול ערכים ארוכים במיוחד לחלקים קטנים יותר לנוחות המעיין, ואחרים קוצצו עמוקות. הכותבים המפורסמים כתבו בדרך כלל ערך אחד או חלק מערך. עיקר העבודה נעשה על ידי עיתונאים, אנשי סגל המוזיאון הבריטי ואנשי אקדמיה. לראשונה בתולדות אנציקלופדיה בריטניקה כללה מהדורת 1911 גם כותבות, שמנו בסך הכול 34 נשים.

המהדורה האחת-עשרה הכניסה מספר שינויים במסורת המו"לית של אנציקלופדיה בריטניקה. הייתה זו המהדורה הראשונה שהודפסה והופצה בשלמותה, כיחידה אחת, במקום השיטה המסורתית של הוצאה חלקים-חלקים, כל חלק לאחר שהעבודה עליו הסתיימה. הסְדָר נשמר באופן שאפשר את עדכונו במהלך העבודה עד לפרסום. הייתה זו המהדורה הראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה שיצאה לאור עם כרך מפתח-עניינים מלא שכלל גם מפתח על-פי קטגוריות, שקיבץ יחדיו הפניות לערכים בנושאים דומים. הייתה זו גם המהדורה שזנחה את מבנה הערכים הארוכים מאוד; הגם שאורכה הכולל היה זהה בקירוב לזה של קודמתה, מספר ערכי המהדורה האחת עשרה מנה כ-40,000 בהשוואה ל-17,000 בלבד במהדורה הקודמת. הייתה זו גם הגרסה הראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה שכללה ביוגרפיות על אנשים עוד בימי חייהם.

על-פי ספרם של קולמן וסימונס (עמוד 32), חלוקת התכנים של האנציקלופדיה נעשתה באופן הבא:

EncycBrit1913
פרסומת למהדורה האחת-עשרה
נושא תוכן
גאוגרפיה 29%
מדעים מדויקים וישומיים 17%
היסטוריה 17%
ספרות 11%
אמנויות יפות 9%
מדעי החברה 7%
פסיכולוגיה 1.7%
פילוסופיה 0.8%

הופר מכר את הזכויות על האנציקלופדיה לחברת "סירס רובק" משיקגו בשנת 1920, ובכך השלים את הפיכתה של אנציקלופדיה בריטניקה למיזם אמריקאי בעיקרו.

בשנת 1922, יצאו לאור שלושה כרכים נוספים, שסקרו את אירועי השנים שחלפו מצאת החלק העיקרי של האנציקלופדיה, ובפרט מלחמת העולם הראשונה. כרכים אלה, יחד עם הדפסה מחודשת של המהדורה האחת עשרה, היו למהדורה השתים-עשרה של האנציקלופדיה. גם המהדורה השלוש עשרה נוצרה באופן דומה, אף היא על ידי הוספת שלושה כרכים חדשים למהדורה השתים-עשרה, והיא יצא לאור והופצה לחנויות הספרים בשנת 1926. כך, ניתן לומר בבירור שהמהדורותיה השתים-עשרה והשלוש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה היו קרובות במיוחד למהדורה האחת-עשרה וחלקו למעשה את רוב התכנים. אולם, בחלוף השנים, נעשה ברור שנדרשת עבודת עדכון עמוקה ורצינית יותר לתוכני האנציקלופדיה. משכך, המהדורה הארבע-עשרה, שיצאה לאור בשנת 1929, היוותה שכתוב יסודי של קודמותיה, תכנים רבים הושמטו או קוצרו ואת מקומם תפסו תכנים חדשים. אף על פי כן, המהדורה האחת-עשרה נחשבת לבסיס כל המהדורות, הגרסאות וההדפסות החוזרות של אנציקלופדיה בריטניקה עד לשנת 1974, עת הושלמה הכנתה והוצאתה לאור של המהדורה החמש-עשרה, שהתבססה על שיטות מודרניות להצגת מידע.

בערכי המהדורה האחת-עשרה נותר עניין גם לקורא בתחילת המאה ה-21, במיוחד כאבן-בוחן תרבותית: האימפריה הבריטית הייתה אז בשיא תפארתה, האימפריאליזם משל בכיפה, רוב העולם נשלט על ידי מונרכים, ואימי מלחמות העולם עוד לא הוטלו על כתפי האנושות. הערכים מהווים מקור שערכו לא יסולא בפז לשם למידת נושאים שהושמטו מאנציקלופדיות בנות-זמננו, במיוחד ביוגרפיות ופרקים בתולדות המדעים והטכנולוגיות. כיצירה טקסטואלית, לאנציקלופדיה ערך משל עצמה, ביצגה דרכי כתיבה של ראשית המאה העשרים. לדוגמה, נעשה בכתיבתה שימוש רב באמצעים כגון כזב פתטי, שכיום כבר אינם נפוצים כבעבר.

ביקורות נודעות על המהדורה האחת-עשרה

בשנת 1917 פרסם מבקר-התרבות וילארד הנטינגטון רייט את "Misinforming a Nation" ("מטעים אומה"), ביקורת בת למעלה מ-200 עמודים המונה אי-דיוקים והטיות שנמצאו במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה. לדבריו, הבריטניקה "מתאפיינת בסילופים, השמטות בלתי-נסלחות, דעות קדומות קנאיות ופטריוטיות, איבות אישיות, טעויות עובדתיות צורמות, בערות אקדמית, הזנחה דוחה של תרבויות לא-בריטיות, אגוצנטריות מדהימה ובוז לא מוסתר לקידמה האמריקאית."

איימוס ארבן שירק, שקרא את המהדורות האחת-עשרה והארבע-עשרה בשלמותן במהלך שנות השלושים של המאה העשרים, אמר שהוא מוצא במהדורה הארבע-עשרה "שיפור גדול" בהשוואה לזו האחת-עשרה, בהצהירו ש"רוב החומר שוכתב לגמרי".

רוברט קוליסון, בספרו "Encyclopaedias: Their History Throughout The Ages" (שנכתב בשנת 1966), כתב שהמהדורה האחת-עשרה "הייתה ככל הנראה המהדורה האיכותית ביותר של הבריטניקה מאז ומעולם, והיא עומדת בשורה אחת עם האיטליאנה והאספאסה כאחת משלוש האנציקלופדיות הגדולות שראה העולם. הייתה זו המהדורה האחרונה שהפקתה הופקדה כמעט בשלמותה בידיים בריטיות, ומיקומה בהיסטוריה כסיכום הידע האנושי רגע לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא בעל חשיבות מיוחדת."

סר קנת קלארק, בספרו "Another Part of the Wood" (משנת 1974), התייחס למהדורה האחת-עשרה: "הקורא מנתר מנושא לנושא, מרותק על ידי משחקי-המחשבה והמאפיינים הייחודיים לכל כותב, לא פחות משהוא מרותק על ידי העובדות והתאריכים. תהיה זו לבטח האנציקלופדיה האחרונה שתמשיך את מסורתו של דידרו שהניח כי המידע יכול להיזכר רק כאשר הוא נצבע קלוֹת בגונה של הסובייקטיביות. כאשר ט.ס. אליוט כתב 'נפש הסתלסלה על מושב החלון בקוראה את אנציקלופדיה בריטניקה', המהדורה האחת-עשרה ודאי הייתה במחשבותיו."

הבריטניקה של 1911 במאה ה-21

המהדורה האחת-עשרה כבר איננה מוגנת בזכויות יוצרים, והיא זמינה במספר אמצעים לאחסון מידע. בעוד שאפשר להניח שהיא תארה באמינות את הקונצנזוס הכללי בתקופתה, הרי בעבור הקורא בן-זמננו, המהדורה האחת-עשרה כוללת כמה שגיאות צורמות, חיוויים אתנוצנטריים וקשיים אחרים, בהם:

  • אמונות שרווחו באותה התקופה על גזע ואתניות אינן מקובלות עוד בעולם המערבי — כך למשל, הערך "כושי" (Negro) מצהיר כי "מבחינה שכלית הכושי נחות מן האדם הלבן... דומה שהעצירה ואף ההדרדרות בהתפתחותו השכלית היא במידה רבה תולדת העובדה שעם התבגרותו, ענייני-המין תופסים את המקום הראשון בחיי הכושי ומחשבותיו." הערך על אודות מלחמת העצמאות האמריקאית מייחס את ניצחונה של ארצות הברית במערכה, ולו בחלקו, "לאוכלוסייה שהייתה בעיקרה בת דם אנגלי ואינסטינקטים טובים".
  • חלק מהערכים מיושנים בשל תגליות מדעיות מאוחרות. לדוגמה, הערך על אודות מוצא ההונים אינו תואם מחקרים חדשים בגנטיקה.
  • חלק מהערכים משתמשים בשיטות חקירה מדעית מיושנות. לדוגמה, על-פי הערך על ההוטנטוטים, "... נפח הגולגולת [של בני ההוטנטוטים] כמעט זהה (1,300 סמ"ק בקרב הבושמנים, 1,365 בקרב ההוטנטוטים) ועל יסודות אנטומיים אלה.. שני השבטים הם בני אותו הגזע." נפח הגולגולת אינו מהווה עוד אמת מידה מדעית מקובלת לקביעת מוצא אתני.
  • ערכים רבים כבר אינם עדכניים עובדתית, כך למשל אלו בנושאי המדעים, הטכנולוגיה והרפואה, או אף מקומות גאוגרפיים (למשל, מאוזכרים מסופי רכבות ותחנות מעבורת בעיירות שכיום אינן עושות עוד שימוש באמצעי תעבורה שכאלה).
  • אפילו כשאפשר שהעובדות תהיינה נכונות, מידע חדש, תאוריות ונקודות-מבט מתקדמות שהתפתחו מאז שנת 1911, שינו משמעותית את האינטרפרטציה של אותן העובדות בימינו. למשל, האינטרפרטציה המודרנית להיסטוריה של הויזיגותים שונה מאוד מזו המשתקפת במהדורה האחת-עשרה, העושה שימוש בתאוריית "האדם הדגול" שכיום אינה נמצאת עוד בשימוש, כך שלא יימצאו בה ערכים על העמים הגותים או הוויזיגותים; במקום זאת, תולדות השבט מכונסות תחת הערך על המלך אלאריק הראשון.

המהדורה האחת-עשרה הפכה למקור המצוטט רבות, הן על שום המוניטין שקנתה לה הבריטניקה באותם הימים והן משום שכעת היא פרסום המצוי ברשות הציבור וזמין בחופשיות מעל גבי האינטרנט. אנציקלופדיה בריטניקה של 1911 היוותה מקור למיזמים רבים בני-זמננו, דוגמת ויקיפדיה והאנציקלופדיה של פרויקט גוטנברג.

האנציקלופדיה של פרויקט גוטנברג

האנציקלופדיה של פרויקט גוטנברג היא למעשה המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, ששמה שונה בשל בעיות משפטיות הנובעות משימוש בסימן המסחר של אנציקלופדיה בריטניקה. נכון לנובמבר 2006, ברשות פרויקט גוטנברג מצויות גרסאות אלקטרוניות של כרך 1 (בקידוד ASCII בלבד), חלקו הראשון של כרך 2, וחלק מכרך 4. קבוצת "Distributed Proofreaders" שוקדת על הפקת גרסה אלקטרונית מלאה למהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, גרסה שלכשתושלם תהיה זמינה מעל גבי אתר פרויקט גוטנברג. שלב ההגהה הסתיים בכרכים אלה, כרכים 2 עד 5 נמצאים בשלבי-גימור ואילו כרך 6 נמצא תחת הגהה.

חלק מ עד קישורים
כרך 1:   A   –   Androphagi [1]
כרך 2.1.1:   Andros, Sir Edmund   –   Anise [2]
כרך 4.3:   Bréquigny   –   Bulgaria [3]
כרך 4.4:   Bulgaria   –   Calgary [4]

לקריאה נוספת

  • Gillian Thomas (1992). A Position to Command Respect: Women and the Eleventh Britannica New Jersey: The Scarecrow Press, ISBN 0810825678.
  • All There is to Know (1994), edited by Alexander Coleman and Charles Simmons. Subtitled: "Readings from the Illustrious Eleventh Edition of the Encyclopædia Britannica". ISBN 067176747X

קישורים חיצוניים

מקורות חופשיים, המצויים ברשות הציבור

גרסאות הטוענות לזכויות יוצרים

  • 1911encyclopedia.org מהדורת האינטרנט של LoveToKnow Classic Encyclopedia, "המבוססת על" האנציקלופדיה משנת 1911. מקורה בזיהוי תווים אופטי גס וללא הגהה לגרסה סרוקה של האנציקלופדיה, בלא האיורים: היא כוללת מספר שגיאות, רבות מהן חמורות למדי, כך לדוגמה הפתיח של ערך אחד חובר בשגגה לסופו של ערך אחר והטקסט שביניהם אבד, או טבלאות מפורקות לאורך טורים, ואפילו טקסטים בג'יבריש. בסביבות העשרה ביולי 2006 הושק האתר מחדש כוויקי המבוסס על מערכת מדיה-ויקי. קישורים פנימיים הוכנסו, ככל הנראה בצורה אוטומטית, ופעמים רבות היו לכך תוצאות תמוהות. מערכת הוויקי מאפשרת לתורמים לתקן שגיאות בקישורים ובטקסט, ולהוסיף (בדפי "מה חדש?") מידע חדש. ב דף הפותח נכתב, בין השאר: ".. כל התוכן, כולל אך לא מוגבל לעריכות, שינויים ותוספות, הוא © 2002 - 2006 על ידי LoveToKnow Corp." דבר זה מרמז על כך שאין לראות את תוכני האתר ברשות הציבור. קביעת מעמד זכויות היוצרים עשויה להזדקק לייעוץ משפטי.
  • encyclopedia.jrank.org, אתר האינטרנט של Online 1911 Encyclopedia Britannica, גם זו גרסת זיהוי תווים אופטי לסריקה של האנציקלופדיה, לרבות טעויות סריקה רבות. מקור זה סובל מבעיות אמינות קשות; כך למשל, ערכים ארוכים (דוגמת "טלסקופ") עשויים להכיל אך ורק את הרבע הראשון של המידע במקור. קישורים הוכנסו, בצורה אוטומטית ככל הנראה, ופעמים רבות הם מובילים לכיוונים חסרי קשר ופשר. יש גם תרגומים לצרפתית ולגרמנית, ממקור לא ידוע. הקוראים מוזמנים לשלוח תיקונים ותוספות בעזרת טופס באתר, ואין להניח שתוכני האתר הם תכנים מקוריים של מהדורת 1911. בתחתית כל עמוד מופיעה הערת השוליים הבאה: Site © 2007 - Net Industries.

מאמרים על המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה

אגוסטינו קיגי

אָגוֹסטינו אנדראה קיגי (באיטלקית: Agostino Andrea Chigi; ‏29 בנובמבר 1466 - 11 באפריל 1520) היה "האדם העשיר ביותר ברומא" ופטרון אמנות חשוב בתקופת הרנסאנס האיטלקי. זכה לכינוי "הנהדר" (il Magnifico).

אטיין קבה

אֵטְיֵין קָבֶּה (בצרפתית: Étienne Cabet; ‏ 1 בינואר 1788 - 9 בנובמבר 1856) היה הוגה דעות צרפתי וסוציאליסט אוטופי. חזונו היה החלפת הקפיטליזם בקומונות פועלים שיוויוניות ויצרניות, שייקראו איקאריות (ביחיד - איקאריה, Icaria). הוא אף הקים איקאריות בטקסס ובאילינוי.

אליזבת פריי

אליזבת פריי (באנגלית: Elizabeth Fry;‏

21 במאי 1780 - 12 באוקטובר 1845), הייתה אשת-רוח בריטית, הומניסטית, פעילת זכויות אדם ופעילת רפורמות חברתיות. השתייכה לקהילת הקווייקרים באנגליה.

פעילותה של פריי, שנוספה לפעילותו של ההומניסט ג'ון הווארד, הביאה לרפורמות מרחיקות לכת ביחס החברה לאסירים בבתי כלא, ובהחלת אמות מידה הומניסטיות כלליות הרואות באסיר אדם בעל זכויות. דיוקנה מתנוסס על שטר כסף 5 לירות שטרלינג שהוכנס למחזור בשנת 2001.

אנציקלופדיה מקוונת

אנציקלופדיה מקוונת היא אנציקלופדיה הנגישה דרך האינטרנט, כדוגמת ויקיפדיה. ניתן לייחס את הרעיון לבניית אנציקלופדיה חופשית באמצעות שימוש באינטרנט, לכל הפחות, להצעת Interpedia ב-1994; אנציקלופדיה זו תוכננה להיות אנציקלופדיה הנמצאת בתוך האינטרנט באופן בו כל אחד יכול לתרום ידע. המיזם מעולם לא עזב את שלב התכנון, ונעקף על ידי ענף ראשי של אנציקלופדיות ישנות מודפסות.

אפנדי

.

אפנדי (טורקית: Efendi מיוונית αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני. המילה חדרה למספר שפות נוספות, ובהן ערבית וסוואהילי. אפנדי היה הרביעי בחשיבותו בין התארים האזרחיים באימפריה העות'מאנית אחרי פאשה, ביי ואע'א. כמו שאר התארים הטורקיים, מקומו של התואר לאחר השם.

ג'עפר אבן יחיא אלברמכי

ג'עפר אבן יחיא אלברמכי (בערבית: جعفر بن يحيى פרסית: جعفر بن یحیی برمکی‏; 767–803) היה אציל ערבי ממוצא פרסי בן למשפחת הברמכים הידועה. הוא היה גיסו של הח'ליפה הארון א-רשיד מהשושלת העבאסית, ושימש כווזיר בתקופתו.

גליביצה

גליביצה (בפולנית: Gliwice - "גְּליבִיצָה", להאזנה (מידע • עזרה), בגרמנית: Gleiwitz, גלייביץ), היא עיר בדרום פולין, בחבל-ארץ שלזיה עילית, בסמוך לעיר קטוביץ. אוכלוסיית העיר השוכנת על גדתו של הנהר קלודינקה (יובל של נהר האודר), מונה 184,993 נפש (נכון למרץ 2014).

עד לשנת 1975 הייתה גליביצה חלק מפרובינציית קטוביץ, אך בשנת 1999 עם החלוקה החדשה לפרובינציות בפולין, הפכה העיר לחלק מפרובינציית שלזיה.

גרגוריוס החמישי

גרגוריוס החמישי (בלטינית: Gregorius V, ברונו מקרינתיה; 972 לערך - פברואר 999) היה אפיפיור מ-3 במאי 996 ועד מותו.

הארמונות המלכותיים של אבומה

הָאַרְמוֹנוֹת הַמַּלְכוּתִיִּים שֶׁל אַבּוֹמֶה (בצרפתית: Palais Royaux d'Abomey) הם ארמונות עתיקים השוכנים בסמוך לעיירה אבומה שבדרום בנין. הארמונות הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1985.

הנרי קוונדיש

הנרי קוונדיש (באנגלית: Henry Cavendish;‏ 10 באוקטובר 1731 - 24 בפברואר 1810), עמית בחברה המלכותית, היה מדען וכימאי בריטי המפורסם בעיקר כמגלה המימן (או "האוויר הדליק", כפי שקרא לו). הוא ידוע גם בשל ניסוי קוונדיש, ניסוי בו מדד את מסת וצפיפות כדור הארץ, ובשל מחקרו המוקדם בתחום החשמל. קוונדיש ירש הון רב אשר אפשר לו להשקיע בעבודתו המדעית, שרובה לא פורסם בימי חייו.

ויליאם מורדוך

ויליאם מורדוך (באנגלית/סקוטית: William Murdoch או Murdock; ‏21 באוגוסט 1754 - 15 בנובמבר 1839) היה מהנדס וממציא סקוטי שפעל בשיאן של תקופות הנאורות הסקוטית והמהפכה התעשייתית. לזכותו נזקפים שכלול תאורת הגז והפיכתה למערכת מודרנית ורחבה ושכלולים במנועי קיטור. כן המציא את מנגנון הולכת הכוח הנקרא Sun and planet gear () ושסתום-צד מסוג D ‏(D slide valve, ).

טיבולוס

אלבּיוּס טיבּוּלוּס (בלטינית: Albius Tibullus;‏ סביבות 55 לפנה"ס - 19 לפנה"ס) היה משורר לטיני ומחבר אלגיות. ספרי השירה הראשון והשני שלו נשמרו. טקסטים רבים אחרים המיוחסים לו, הם ממקורות שמוטלים בספק.

מעט ידוע על חייו של טיבולוס. ישנם רק מספר אזכורים שלו על ידי סופרים מאוחרים יותר, וכן ביוגרפיה קצרה ממקור מפוקפק. גם לא ידוע שמו הפרטי (praenomen) או מקום הולדתו. גם בשם בית האב (nomen gentilicium) שלו הוטל ספק. הוא השתייך ככל הנראה למעמד הפרשים וירש רכוש משמעותי. כמו ורגיליוס, הורטיוס ופרופרטיוס , נראה כי הוא איבד את רובו בשנת 41 לפנה"ס במהלך החרמותיהם של מרקוס אנטוניוס ואוגוסטוס קיסר.

יוהאן ברנהרד באזדוב

יוהאן ברנהרד באזדוב (בגרמנית: Johann Bernhard Basedow; ‏ 11 בספטמבר 1724 - 25 ביולי 1790) היה מחדש בתחום החינוך, מראשי תנועת הפילנתרופיניסטים שדגלה בחינוך ילדים תוך גירוי החושים, לימוד מעשי ודוגמאות מוחשיות. ייסד ועמד בראשו של בית הספר "פילנתרופינאום" בדסאו (Philanthropinum Dessau) וחיבר מקראה חלוצית בשם "ספר היסוד עם תמונות" (Elementarwerk mit Kupfern, 1774),, שזכתה לשבחיו של עמנואל קאנט כחומר הלימוד לחינוך הרצוי.

לאופולד השני, הדוכס הגדול של טוסקנה

לאופולד השני (באיטלקית: Leopoldo Giovanni Giuseppe Francesco Ferdinando Carlo; בגרמנית: Leopold Johann Joseph Franz Ferdinand Karl; ‏3 באוקטובר 1797 - 20 בינואר 1870) היה הדוכס הגדול של טוסקנה (שליט הדוכסות הגדולה של טוסקנה) בין השנים 1824–1859. נודע כשליט בעל עמדות מתקדמות וליברליות וכבעל תשוקה לחידושים טכנולוגיים בכלל ורכבות בפרט. ב-1848 אישרר את חוקה ליברלית והתיר את חופש העיתונות, על אף שעזב ב-1849 עקב מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה והקמתה של רפובליקת טוסקנה קצרת הימים, שב לתפקידו לאחר זמן קצר. לקראת מלחמת העצמאות האיטלקית השנייה נקט קו נייטרלי, אף שהודח בהפיכה סמוך לתחילתה. במהלך המלחמה שהה בבולוניה, שהייתה חלק ממדינת האפיפיור ולאחר שהסתיימה התפטר מתפקידו והעביר את כתרו לבנו, פרדיננד, שלא יישם את שלטונו עקב איחוד איטליה. לאופולד נישא פעמיים והיו לו 13 צאצאים משתי נשותיו.

מודעה

מודעה היא מסר כתוב המוצג במקום ציבורי, לשם העברת מידע לציבור. אמצעים מקובלים לפרסום מודעה הם:

לוח מודעות, המשמש אך ורק לפרסום מודעות.

עיתון, שחלק ניכר ממנו מוקדש למודעות, ועליהן עיקר פרנסתו.

אתר אינטרנט, שבדומה לעיתון, הכנסתו מבוססת על מודעות.מודעות משמשות למגוון מטרות, שהעיקריות שבהן:

מטרה עיקרית של מודעות היא שיווק ומכירה. בעיצובן של מודעות כאלה עוסקים משרדי פרסום.

מודעת דרושים משמשת לאיתור עובדים לשם איוש משרה פנויה.

מודעת אבל משמשת להודעה על פטירתו של אדם או להודעה על עריכת אזכרה לנפטר.

מודעות הנדרשות על פי חוק, כגון מודעות לפי חוקי התכנון והבנייה.

עבאסה

עבאסה (בערבית: عباس‏; 765–803) הייתה נסיכה ערבייה מבית עבאס. בתו של אל-מהדי, אחותם של אל-האדי והארון א-רשיד ואשתו של ג'עפר אבן יחיא אלברמכי.

קארל לווה

יוהאן קארל גוטפריד לֶווה (בגרמנית: Johann Carl Gottfried Löwe, נכתב לעיתים אף Loewe‏; 30 בנובמבר 1796 - 20 באפריל 1869) היה מלחין גרמני, זמר בריטון ומנצח. הלידר (השירים האמנותיים) שהלחין היו מוכרים בזמנו לרבים ואף זיכו אותו בתואר הבלתי הרשמי "שוברט של צפון גרמניה". אף הוגו וולף, מלחין הלידר המהפכן שכתב בסגנון הפוסט-רומנטי העריך מאוד את יצירתו של לווה. כיום יצירתו אינה מוכרת כמו בעבר, אך מבחר משיריו עדיין מבוצעים כיום מדי פעם.

קרינגורס ממיטילנה

קרינגורס ממיטילנה (ביוונית: Κριναγόρας ὁ Μυτιληναῖος, גם: קרינגורסיס; 70 לפנה"ס - 18 לספירה) היה כותב מכתמים ושגריר יווני, שחי ברומא כמשורר חצר.

שרה סידונס

שרה סידונס (אנגלית: Sarah Siddons‏; 5 ביולי 1755 – 8 ביוני 1831) הייתה שחקנית תיאטרון בריטית, שחקנית הטרגדיות הידועה ביותר במאה ה-18. היא הייתה אחותם של השחקנים ג'ון פיליפ קמבל (John Philip Kemble), סטיבן קמבל (Stephen Kemble), צ'ארלס קמבל (Charles Kemble) ואליזבת ויטלוק (Elizabeth Whitlock) ושל הסופרת אן האטון (Ann Hatton). היא התפרסמה בגילום הדמות השייקספירית ליידי מקבת', המזוהה עימה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.