המבשר (יומון)

הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל. העיתון יוצא לאור החל מ-14 בינואר 2009 (י"ח בטבת תשס"ט) על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש, שהקימו עם אביו, מנחם פרוש.

הסיסמה של העיתון היא: "העיתון של היהדות הנאמנה".

מערכת העיתון שוכנת בביתר עילית. הוא נדפס בפורמט ברלינר.

ביולי 2012 החלה מערכת העיתון בהפצת העיתון היומי (בימים ראשון עד חמישי) ללא המוספים בחינם, במקביל להפצת העיתון המודפס למנויים – דבר שלא היה מקובל עד אז בעיתונות החרדית.

Internet-news-reader.svg הַמְבַשֵר
Hamevaser
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט ברלינר
בעלים בשורת תשס"ט ש.י. בע"מ (משפחת פרוש מחזיקה בכ-30% מהבעלות, השאר מתחלק בין מספר משקיעים)
עורך יום טוב רובין, בנימין ליפקין
תאריך ייסוד 2009
שפה עברית
מערכת ביתר עילית
מדינה ישראל  ישראל

הרקע להקמת העיתון

המבשר2
עמוד השער של הגיליון הראשון של "המבשר"

משפחת פרוש היא משפחה חרדית שמקורה ביישוב הישן ובניה מעורבים בפוליטיקה. תחילה הייתה מזוהה עם הפלג הליטאי, אך כשב-1988 התפלגה מפלגת דגל התורה הליטאית מאגודת ישראל נותרה משפחת פרוש במסגרת אגודת ישראל ומאז נחשבת למייצגת של רוב החסידויות הקשורות לאגודת ישראל, למעט החסידויות הגדולות (גור, בעלז וויזניץ) המייצגות את עצמן.

למן שנת 1950 'המודיע', שיסדו השר לשעבר יצחק מאיר לוין ובנו יהודה לייב לוין, היה היומון החרדי הבולט, עד לייסודו של היומון יתד נאמן, שייצג את הציבור הליטאי. ברבות השנים העמיקה אחיזת חסידות גור בעיתון המודיע. במקביל, החל משנות ה-80 של המאה ה-20, הידרדרו יחסי חסידות גור ומשפחת פרוש. אחד משיאי המשבר היה כאשר ב-1984 הכו בחורי ישיבת שפת אמת את חבר הכנסת מנחם פרוש ובני משפחתו במלון המרכז שהיה בבעלות המשפחה.

רעיון הקמת עיתון עלה לאחר הבחירות לראשות עיריית ירושלים, שנערכו ב-11 בנובמבר 2008. בבחירות התמודד מאיר פרוש והפסיד לניר ברקת, בין היתר בשל התגייסות חסידות גור עבור ברקת[1]. אנשי סיעת שלומי אמוני ישראל טענו שהעיתון המודיע מצוי בפועל בשליטת חסידות גור ולכן לא תמך במועמדותו של פרוש. הקרע העמיק על רקע מאבק השליטה בין הפלגים החרדיים על מערכת החינוך העצמאי החרדית, שנפתח לאחר מותו של מנכ"ל החינוך העצמאי, מאיר לוריא.

בעת ההיא צוטט אחד מבכירי שלומי אמונים כאומר כי "לא ייתכן כי מסע הבחירות לראשות העיר ירושלים לא קיבל רוח גבית מהיומונים החרדיים. העובדה כי היומונים, ובפרט 'המודיע', לא דיווחו כמעט על מערכת הבחירות לראשות העיר, ייקרה את מסע הבחירות עשרות מונים. בשביל להגיע עם המסרים שלנו לציבור הרחב נאלצנו להשקיע הון רב. כל זה שכנע אותנו כי אין לנו אפשרות לסמוך על היומונים המפלגתיים הקיימים"[2].

העיתון תומך במאמרי המערכת ובכתבות באידאולוגיה המזוהה עם הימין. מודגשים בו דברי גדולי החסידות בשבח המגורים בארץ ישראל והאיסור למסור שטחים ממנה.

העיתון עורך מדי שנה בקיץ יריד גדול של ספרי חסידות בירושלים ובני ברק, ובו גם רב שיח בנושאי חסידות או ספרים.

תפוצה

על פי סקר TGI משנת 2016, שיעור חשיפה של העיתון עומד על 10.2% בעיתוני אמצע השבוע ו-8.8% בסוף השבוע[3].

מבנה העיתון

מלבד העיתון היומי (שבו בין ארבעה לשמונה עמודים בימי חול, וכעשרים עמודים בימי שישי) מצורפים לעיתון בימי חול מוספים:

  • ביום שלישי: קהילות - חדשות וכתבות על הנעשה בקהילות החרדיות בארץ ובעולם, תוך דגש על חצרות חסידיות ועל אגודת ישראל בהווה ובעבר. בעריכתו של יהושע שור.
  • ביום רביעי: כלכלי - בנושאי כלכלה
  • ביום חמישי: לבית - תוספת לנשים - בעריכת הסופרת טובי ויינברג

לגיליון ערב שבת מצורפים:

  • שבועי - בנושאי פוליטיקה. צבא וביטחון. תחקירים. ומדור בריאות. בעריכת בנימין ליפקין
  • תורני - בעריכת אלחנן קלאר
  • נקודות - תוספת לילדים ונוער, בעריכת ברכה הלר

צוות העיתון

  • עורך אחראי: יום טוב רובין
  • עורך: בנימין ליפקין
  • מנכ"ל העיתון: משה פרוש (בנו של מאיר פרוש)
  • המנהל המקצועי: אברהם רכטשפר
  • ועדת רבנים: הרב משה מאיר הייזלר, סגן יו"ר אגודת ישראל, והרב אריה פוזן

עורכי העיתון בעבר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבישי בן חיים, כניסת השבת: עם הגערערס לא מתעסקים, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2008
    האזינו: הוראה לחסידי גור - הצביעו ברקת, באתר ynet, 13 בנובמבר 2008
  2. ^ לעיתון יומי חדש מבוקש: משקיע, בחדרי חרדים, מוטי ארגמן, 17 בנובמבר 2008
  3. ^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  4. ^ שמונה חודשים אחרי: רודרמן עוזב את 'המבשר', col-חב"ד און ליין, חיים ברון, ו' באב תשס"ט
המבשר

האם התכוונתם ל...

זונדל קרויזר

הרב זונדל קרויזר (כ"ז בתשרי תרפ"ד, אוקטובר 1923 - ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014) היה חרדי ירושלמי, מחבר סדרת הספרים אור החמה.

יידיש

ייִדִישׁ או אִידִית (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי. בימי הביניים נקראה לרוב עברי-טייטש או לשון אשכנז, ולמן תקופת ההשכלה ז'רגון. רוב אוצר המילים היידי הוא ממקורות גרמאניים, בין 20% ל-30% אחוז מהמילים הן ממקורות עבריים וארמיים, והנותר ממקורות סלאביים ורומאניים.מאז התיישבותם בתחומי גרמניה במאה ה-9, שימשה הגרמנית-יהודית כשפתם העיקרית של האשכנזים, ונותרה כזו גם עם הגירתם מזרחה של רבים מהם. מסוף המאה ה-18, בעקבות האמנציפציה וההשתלבות הגוברת בחברה הכללית, זנחו יהודי מרכז ומערב אירופה את היידיש. במזרח היבשת הנחשל היה התהליך אטי ומוגבל, ובשלהי המאה ה-19 התרחשה שם פריחה תרבותית, שהתלוו לה ניסיונות לתָּקְנֵן את השפה בהתבסס על הניבים המקומיים; בתקופה זו גם החל השימוש השיטתי בשם 'יידיש'. מגמה זו הוסיפה והתקיימה בברית המועצות, בפולין ובקרב המהגרים היהודים בארצות הברית עד לאחר מלחמת העולם השנייה. השואה, התערות הדור הצעיר ורדיפות סטלין הביאו לקצה של הפעילות התרבותית הנרחבת בלשון. בתנועה הציונית, שקידמה את תחיית העברית, הייתה היידיש סמל לגלותיות. כיום היא משמשת בחלקים מסוימים של החברה החרדית, בעיקר אצל חסידים, כשפה העיקרית. כמו כן, עודנה מדוברת בקרב יהודים שמוצאם ממזרח אירופה, כמעט רק קשישים.

יידיש היא אחת משלוש השפות היחידות בעולם בימינו, לצד העברית והארמית, שמשתמשת באותיות עבריות לכתיבתה (אמנם הלאדינו נכתבת גם באותיות עבריות, אך היא נכתבת גם ובעיקר באותיות לטיניות).

שמשון אהרן פולונסקי

הרב שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל.

תפילת הרופא

תפילת הרופא היא תפילה המיועדת לרופאים המטפלים בחולים. התפילה יוחסה לרמב"ם אך חוברה ככל הנראה על ידי מרכוס (מרדכי) הרץ, רופא יהודי ומרצה לפילוסופיה, שחי במאה ה-18, מאנשי החברה הגבוהה בברלין. התפילה הופיעה לראשונה בדפוס בשנת 1793, תורגמה (לאנגלית) בידי הארי פרידנוואלד ופורסמה בעלון בית החולים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (Bulletin of the Johns Hopkins Hospital) בשנת 1917.

נוסח התפילה תלוי בבתי חולים ובמרפאות של רופאים במקום בולט, ויש רופאים המקפידים לומר אותה לפני שהם מתחילים בטיפול. כשבועת הרופאים שנפוצו לה נוסחאות שונים, גם את תפילת הרופא לקחו מטפלים ממקצועות משיקים, הפסיכולוג דניאל ריבעי כתב בהשראתה את תפילת הפסיכולוג, דפנה מאיר כתבה בהשראתה את תפילת האחות. יניב פוגל כתב בהשראתה את "תפלה לתומכי הרפואה.

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשר • המודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.