המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700. זוהי המאה השביעית של המילניום הראשון. מאה זו נחשבת לתחילתם של ימי הביניים במזרח התיכון, והאירוע המשמעותי בתקופה זו הוא ייסוד האימפריה המוסלמית בעקבות כיבושי הערבים, אשר כבשו כליל את האימפריה הסאסאנית וחלקים גדולים מהאימפריה הביזנטית והביאו את האסלאם לכל רחבי המזרח התיכון וחלקים מאירופה.

במערב אירופה התבססה השושלת הקרולינגית שמרכזה בצרפת שהחליפה את השושלת המרובינגית. נציגה המפורסם ביותר של השושלת הזאת הוא קארל הגדול, מייסד האימפריה הרומית הקדושה בראשית המאה ה-9.

בדרום אמריקה המשיכה לפרוח תרבות המאיה שהייתה בתור הזהב שלה. בסין עלתה שושלת טאנג ואילו המשיך המאבק בין המדינות השונות על השליטה בתת-היבשת.

מאות:

המאה ה-6 • המאה ה-7 • המאה ה-8


עשורים:

590-599 • 600-609 • 610-619

שנים:
 • 599 • 600 • 601 • 602 • 603 • 

אירועים בולטים בעולם

East-Hem 600ad
ההמיספירה המזרחית בשנת ה-600 לספירה
Muhammad-Majmac-al-tawarikh-1 (cropped)
על פי תורת האסלאם בשנת 610 המלאך גבריאל התגלה בפני הנביא מוחמד במערה על הר חירה בפאתי מכה וקורא למוחמד "נביא אללה" (ציור מ-1425)

אישים בולטים

  • הנביא מוחמד (570–632)
  • אבו בכר, הח'ליף המוסלמי הראשון
  • עלי אבן אבי טאלב (600–661), בן דודו של מוחמד, הח'ליף המוסלמי הרביעי.
  • ח'אלד אבן אל-וליד (592–642), מפקד צבא ערבי מוסלמי שהביס את צבאות האימפריה הרומית והפרסית במעל ל-80 קרבות
  • עומר בן אל-ח'טאב, הח'ליפה השני.
  • עות'מאן, הח'ליפה השלישי.

אישים בולטים ביהדות

תגליות והמצאות

  • ב-650 בסין מונפקים לראשונה בהיסטוריה השטרות הראשונים שעשויים מנייר.
  • בשנות ה-70 של המאה ה-7 - הומצא אמצעי הלחימה "אש יוונית" בקונסטנטינופול.

קישורים חיצוניים

שנים במאה ה-7
___ 601 602 603 604 605 606 607 608 609
610 611 612 613 614 615 616 617 618 619
620 621 622 623 624 625 626 627 628 629
630 631 632 633 634 635 636 637 638 639
640 641 642 643 644 645 646 647 648 649
650 651 652 653 654 655 656 657 658 659
660 661 662 663 664 665 666 667 668 669
670 671 672 673 674 675 676 677 678 679
680 681 682 683 684 685 686 687 688 689
690 691 692 693 694 695 696 697 698 699
700
525

שנת 525 היא השנה ה-25 במאה ה-6. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

614

שנת 614 היא השנה ה-14 במאה ה-7. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

636

שנת 636 היא השנה ה-36 במאה ה-7. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

638

שנת 638 היא השנה ה-38 במאה ה-7. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

680

שנת 680 היא השנה ה-80 במאה ה-7. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית. תחילת הממלכה בעיר אשור באזור החידקל העליון ששמה ניתן לה על שם האל השומרי אשור, בעיראק של ימינו.

ארץ אשור תחומה בין הרי ארמניה בצפון לשפך נהר הזב הגדול בדרום, ובין רמת החבור במערב להרי כורדיסטן במזרח. עיר הבירה של ממלכת אשור שונתה במהלך הזמן. ידועות במיוחד הבירות אשור ונינווה, והעם שחי במקום נקרא אף הוא אשור, או "העם האשורי".

אשור ידעה עליות ומורדות בכוחה ובחשיבותה, וניתן לחלק את תולדותיה למספר תקופות: ראשיתה של אשור הייתה התקופה בה התגבשה עיר מדינה, תקופת אשור הקדומה בה התפתחה העיר להיות מרכז למסחר ארוך טווח עם אנאטוליה שבטורקיה של היום, התקופה האשורית התיכונה - בה התרחבה ממלכת אשור ויסדה את האימפריה הראשונה, והאימפריה האשורית החדשה בה התרחבה האימפריה האשורית בכל רחבי המזרח התיכון והגיעה למצרים ומזרח אנטוליה.

בולגריה

בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה. היא גובלת ברומניה בצפון, בים השחור במזרח, ביוון ובטורקיה מדרום, ובמקדוניה הצפונית ובסרביה במערב. מבחינה מנהלית, מחולקת בולגריה ל-28 מחוזות, סופיה היא בירת בולגריה וב-2011 נמנו בה 1.2 מיליון תושבים, מתוך כ-7.1 מיליון בבולגריה כולה. לאורך גבולה הצפוני של המדינה עובר תוואי הדנובה ובמזרחה היא גובלת בים השחור. בבולגריה שני רכסי הרים מרכזיים הרי הבלקן והרודופי.

שבטים תראקים התיישבו באזור בולגריה עוד במהלך המאה ה-12 לפנה"ס, אך ההיסטוריה הלאומית הבולגרית החלה בשלהי המאה ה-7, תקופת האימפריה הבולגרית הראשונה אשר בראשית המאה ה-9 הפכה למעצמה אזורית וליריבתה של האימפריה הביזאנטית. במקביל אימצו הבולגרים את הנצרות האורתודכסית. ב-1018 עלה בידי הביזאנטים להכריע את הבולגרים והם איבדו את עצמאותם המדינית למשך 167 שנים. ב-1185 הוקמה האימפריה הבולגרית השנייה אשר הייתה לפרקים עצמאית ולפרקים וסלית של אורדת הזהב והאימפריה הביזאנטית. בשלהי המאה ה-14 פלש צבא האימפריה העות'מאנית לאזור בולגריה והכריע את הבולגרים. העות'מאנים שלטו בבולגריה עד לתבוסתם על ידי צבא האימפריה הרוסית במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). לאחר המלחמה, הוקמה נסיכות בולגריה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין.

ב-1908 הפכה בולגריה לממלכה תחת המלך פרדיננד הראשון. הבולגרים לחמו במלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ובמלחמת העולם הראשונה ובכולן, לאחר הצלחות ראשוניות הובסו ואיבדו שטחים נרחבים ובכלל זה המוצא לים האגאי. במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה, הייתה בולגריה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית ואף חתמה על ההסכם התלת-צדדי. עם זאת, צבא בולגריה לא השתתף בפועל בקרבות לצד הוורמאכט. במהלך תקופה זו אימצה בולגריה מדיניות גזע והחילה על יהודי בולגריה את החוק להגנת האומה. במרץ 1943 גירשו הבולגרים לטרבלינקה את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה הווארדארית ופירוט ונכשל ניסיון גירושם של יהודי בולגריה "הישנה". בספטמבר 1944 הופל השלטון המלוכני בהפיכת חזית המולדת הבולגרית ובהמשך עלה בידי המפלגה הקומוניסטית להשתלט באלימות על המדינה והיא הפכה לרפובליקה עממית. בולגריה הייתה גרורה נאמנה של ברית המועצות וחברה בברית ורשה. טודור ז'יבקוב היה שליטה בפועל של בולגריה למשך מרבית שנות השלטון הקומוניסטי והוא הפך לסמלה של התקופה. אירועי סתיו העמים לא פסחו על המדינה, ב-1989 הודח ז'יבקוב וב-1991 הפכה המדינה לרפובליקה והונהגה חוקה חדשה. בולגריה היא דמוקרטיה פרלמנטרית, נשיאה נבחר אחת ל-5 שנים ובפרלמנט הבולגרי 240 חברים.

לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי עברה בולגריה מכלכלה מתוכננת לכלכלה חופשית. המעבר המהיר לווה במשבר כלכלי חריף שהוביל גם למשברים פוליטיים. בשנת 2004 הצטרפה בולגריה לברית נאט"ו וב-2007 הפכה לחברה באיחוד האירופי, ההצטרפות שהובילה לתנופת פיתוח ובכלל זה פיתוח תשתיות כגון חיבורה של המדינה לנתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 הושפעה כלכלת בולגריה מהמשבר הכלכלי העולמי, אחוזי האבטלה האמירו ונרשמה הגירה משמעותית מהמדינה, בעיקר הגירת עבודה, שצמצמה את אוכלוסייתה לכ-7 מיליון לעומת כ-9 מיליון שהתגוררו במדינה באמצע שנות ה-80.

בולגרים (עם סלאבי)

הבולגרים הם עם סלאבי השוכן בעיקר בחבל הבלקן, בטריטוריה של בולגריה.

הבולגרים (עם טורקי), בהנהגתו של אספרוך, פלשו לחבל הבלקן במחצית השנייה של המאה ה-7 ושיתפו פעולה עם השבטים הסלאביים המקומיים נגד האימפריה הביזנטית. הבולגרים היו חיל הפרשים והסלאבים, שהיו רבים יותר מהבולגרים, חיל הרגלים. במהלך השנים התבוללו הבולגרים בתוך שבעת השבטים הסלאבים, אך שם העם שנוצר, נשאר "בולגרים".

בנוסף לבולגרים החיים בבולגריה קיימים ריכוזי בולגרים גם מחוצה לה.

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

בעברית מודרנית משמש הכינוי "גאון" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל תלמיד חכם גדול.

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600. היא המאה השישית של המילניום הראשון.

המאה ה-7 לפנה"ס

המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה. זוהי המאה השביעית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800. היא המאה השמינית של המילניום הראשון.

הקוראן

הקוּרְאָן (בערבית القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم - "הקוראן הנכבד"; בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים") הוא ספר הקודש של דת האסלאם.

הקוראן מכיל 114 פרקים (סוּרא) המסודרים לפי גודלם, הפרקים הארוכים מופיעים בתחילת הקוראן (מלבד הפרק הראשון המכיל 7 פסוקים בלבד), ולאחריהם באים הפרקים הקצרים.

לפי האסלאם, הקוראן הוא ספר טהור שירד לידי מוחמד מהשמים, בשפה ערבית טהורה. כך שלא ניתן לחקותו ואין זה ראוי לקרוא או לתרגם אותו לשפה אחרת שאינה שפת המקור, בצורה בה בחר האל להעביר את המסר, זאת משום שהערבית מכילה ביטויים מיוחדים, וניסיון תרגום יוביל לעמעום או שינוי המסר שרצה האל להעביר.

העורך הראשי של הקוראן היה זיד בן ת'אבת, איש מדינה שהצטרף לקהילת מוחמד ושימש כמזכירו. הרמב"ם, באיגרת תימן, קורא לקוראן בכינוי "כתבי זיד". אבן אסחאק טוען כי אבן ת'אבת היה מהיהודים שהתנגדו למוחמד, אך כי ייתכן שכתב את הקוראן או חלקים ממנו בכפייה. לאור זאת ישנם המפרשים כי אותיות ה"פואתח" המופיעות בתחילת סורות מסוימות בקוראן מהוות סימני רמז המיועדים לקוראים היהודים. כשחלקים מסמנים לא להתייחס לכתוב בפסוקים המדוברים, חלקם מסמנים כי חלקים אלו נכונים וכו'.

השושלת הקרולינגית

השושלת הקרולינגית (ידועה גם בשם "הקרלובינגים" או "הקרלינגים") הייתה משפחת מלוכה פרנקית שמוצאה בשבטי פפין וארנולף. השם "קרולינגים" בא מהשם של קרל מרטל. המשפחה גיבשה את כוחה בסוף המאה ה-7 והפכה למחזיקת התפקיד מאיור דומוס, התפקיד החשוב ביותר בחצר המלך שתחת הנהגת המשפחה הפך מתפקיד ממונה לתפקיד העובר בירושה לבני המשפחה, ובכך לשליטים למעשה של הפרנקים. בשנת 751 השושלת המרובינגית, ששלטה עד אז בפרנקים מתוקף זכות, נושלה מזכות זו עם הסכמת האפיפיור והאצולה, ופפין הגוץ, המלך הראשון מהשושלת הקרולינגית, הוכתר למלך הפרנקים.

היסטוריוגרפיה מסורתית ראתה בתפיסת המלוכה הזו של הקרולינגים תוצר של צבירת כוח ארוכה שהודגשה עם הניסיון הנמהר לתפוס את הכתר דרך כילדברט המאומץ. אולם כיום תפיסה זו מקובלת פחות, וההכתרה בשנת 751 נתפסת כתוצר שאיפותיו של אדם אחד, פפין עצמו, ושל הכנסייה, שתמיד חיפשה אחר מגינים חילוניים חזקים ואחר חיזוק השפעתה בעולם החילוני.

השליט הקרולינגי החשוב ביותר היה קרל הגדול, שהוכתר בשנת 800 כקיסר הרומאים על ידי האפיפיור. באופן מסורתי הצעד נראה על ידי היסטוריונים כניסיון להחיות מחדש את האימפריה הרומית המערבית, אולם לאחרונה יש המפקפקים בכך ומצביעים על העובדה שהכתרתו של קרל לא שינתה דבר מהותי בסדרי ממלכתו והתארים הקיסריים שניתנו לו היו לשם הגדלת כבודו ויוקרתו והוקרת תודה מצד האפיפיור לאו השלישי על שהחזיר אותו לכס האפיפיורות. בהיסטוריוגרפיה מתייחסים לאימפריה שלו כאימפריה הקרולינגית. המנהג הפרנקי (והמרובינגי) המסורתי של חלוקת הירושה בין היורשים נשאר גם בימי הקיסרים הקרולינגים, אולם הרעיון של אי-התחלקות האימפריה גם הוא היה מקובל. המסורת של הקרולינגים הייתה להפוך את בניהם למשנים למלך באזורי האימפריה השונים, אותם הם ירשו עם מות אביהם. לאחר מותו של לואי החסיד, בנו של קרל הגדול, בניו נאבקו על הירושה במלחמת אזרחים שנמשכה שלוש שנים והסתיימה בהסכם ורדן, שחילק את האימפריה לשלוש ממלכות קטנות יותר ובאותו זמן העניק סטטוס אימפריאלי ללותאר הראשון.

הקרולינגים היו שונים מהמרובינגים בכך שהם אסרו על העברה בירושה לילדים בלתי חוקיים, במטרה למנוע מריבות בין היורשים ולהבטיח גבול לחלוקת הממלכה. אולם בסוף המאה ה-9 המחסור ביורשים חוקיים מבין הקרולינגים הצריך את עלייתו לשלטון של ארנולף מקרינתיה, ילד בלתי חוקי של מלך קרולינגי.

הקרולינגים נושלו מרוב ממלכותיהם עד שנת 888. הם המשיכו לשלוט בפרנקיה המזרחית עד שנת 911 ובפרנקיה המערבית לסירוגין עד 987. ענפים זוטרים של השושלת המשיכו לשלוט בורמנדואה ולורן התחתונה אך לא ניסו להחזיר לעצמם את הממלכות והנסיכויות האחרות.

מאה (זמן)

מאה היא מושג המציין 100 שנים עוקבות.

ברוב מערכות התאריכים, מאות ממוספרות באופן עוקב. אולם, המאה הראשונה של מסגרת זמן היא "המאה הראשונה" ולא "מאה 0".

מערכות התארוך העתיקות ביותר עשו שימוש בתאריך סידורי ולא יסודי. במערכות כאלו, ניתן לדבר על השנה הראשונה למלכותו של המלך ג'ון למשל. מאוחר יותר צצו מערכות תארוך שהחלו לתת תאריכים החל מיסודה של שושלת, עיר, או דת. מערכות אלה המשיכו להיות סידוריות. אב אורבה קונדיטה סופרת את השנה 1 כשנת היווסדה של רומא. ספירת הנוצרים רואה בשנת אחד כשנת חייו הראשונה של ישו, אם כי מבחינה היסטורית נראה שישו נולד לפחות ארבע שנים קודם לכן. הלוח המוסלמי רואה בשנת אחד כשנת ההג'רה. הלוח העברי רואה בשנה 1 את בריאת העולם.

בלוח השנה הגרגוריאני, לוח השנה הנפוץ ביותר בעולם, השנה הראשונה היא שנת הולדתו של ישו על פי האמונה הנוצרית. לפי הלוח לא קיימת "שנת אפס". לפיכך, המאה הראשונה מכילה את השנים 1-100 לספירת הנוצרים, המילניום הראשון את השנים 1-1000 לספירת הנוצרים וכך הלאה.

מערכות תארוך מודרניות יותר כמו מספור שנים אסטרונומי המשמשת אסטרונומים, מתחילות את הספירה מהשנה אפס. במערכות כאלה נעשה שימוש ב-0 עד 99 לציון המאה הראשונה.

השימוש בקו זמן כרונולוגי המבוסס על ספירת הנוצרים הצליח ליצור אחידות בדיווח על האירועים שונים מההיסטוריה האנושית. שימוש בשנים, עשורים, מאות ואף אלפים להגדרת תקופות היסטוריות מהווה קנה מידה למיקום האירועים מסוימים על ציר הזמן.

השימוש בשנים ובעשורים מתאר אירועים נקודתיים ומגמות לאורך מספר שנים. תקופות היסטוריה ארוכות יותר דוגמת מאות, נפוצו בתקופה המודרנית, תרומת בכך שהשימוש במאות מאפשר לתאר מהלכים היסטוריים ארוכי טווח דוגמת שלטונן של אימפריות שונות לאורך ההיסטוריה האנושית, מי שלט באילו שטחים לאורך ההיסטוריה האנושית ולאורך אילו תקופות היסטוריות ועוד. שימוש ביחידות זמן של אלפים שנים אינו נפוץ בקרב הקהל הרחב, אלא בעיקר בקרב היסטוריונים החוקרים בין השאר תנועת אוכלוסיות, שינויי אקלים, התפתחות והכחדת מינים וכדומה.

ממלכת הכוזרים

ממלכת הכוזרים הייתה ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11 עת חרבה בידי ממלכת רוס של קייב. ממלכת הכוזרים השתרעה מנהר הוולגה וצפון הרי הקווקז ועד הים השחור והים הכספי וכללה גם את חצי האי קרים. במאה ה-9 התרחבה הממלכה עד לנהר הדנובה ואף העיר קייב נכללה בה. השפה המדוברת בממלכה הייתה כוזרית. מקורות יהודיים ומוסלמיים מימי הביניים מספרים שחלק מן הכוזרים אימצו את היהדות, אולם היקפו האמיתי של גיורם מצוי כיום במחלוקת מחקרית.

הכוזרים היו שבטי נוודים ממרכז אסיה שהתיישבו באזור הצפוני שבין הים הכספי לים השחור. מוצאם היה ככל הנראה פרוטו-טורקי (או פחות סביר - ממוצא סקיתי) וסימוכין לכך ניתן למצוא בחלק מהתארים של נכבדיהם - כאקאן, בך, טודון, טרכאן. הכוזרים דיברו בעגה מסוימת של השפה הטורקית (עגת 'ליר'). בתחילת ימי הביניים (המאה ה-5) הם היו כפופים להונים, אולם כמאה שנה לאחר מכן הם שלטו על אראן (כיום באזרבייג'ן) וחלקים נוספים בצפון הקווקז, אולם השליטה עברה מידיהם לעמים אחרים וחזרה שוב לסירוגין.

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). כינוי זה מבוסס על השם "סבורא", שמופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין, שפירושו בעל סברא, מבין דבר.

המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא אגרת רב שרירא גאון.

בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את התלמוד, עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד. מלבד זאת, לא הותירו הסבוראים אחריהם טקסט כתוב, בשונה מכל שאר תקופות ישראל, לכן הידע עליהם הוא דל ביותר.

פריגיה

פריגיה (ביוונית Φρυγία - "פרייה"; בטורקית Frigya) הייתה ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא כיום במערב טורקיה. הפריגים התיישבו באזור החל מ-1200 לפנה"ס והקימו את ממלכתם במאה ה-8 לפנה"ס. פריגיה נשטפה על ידי שבטים קימריים בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס, ולאחר מכן נכבשה על ידי ממלכת לידיה, שכנתה ממערב, עד לכיבושה בידי הפרסים, באמצע המאה ה-6 לפנה"ס.

צפניה

ספר צְפַנְיָה הוא הספר התשיעי באוסף ספרי הנבואות תרי עשר שבחלק הנביאים שבתנ"ך, ועל פי כותרתו הוא מורכב מנבואת צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי (בן גדליה בן אמריה בן חזקיה), נביא לה' שפעל בממלכת יהודה בתקופת המלך יאשיהו בסוף המאה ה-7 לפני הספירה.

לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריההאלף ה-10 לפנה"סהאלף ה-9 לפנה"סהאלף ה-8 לפנה"סהאלף ה-7 לפנה"סהאלף ה-6 לפנה"סהאלף ה-5 לפנה"ס
האלף ה-4 לפנה"סהאלף ה-3 לפנה"סהאלף ה-2 לפנה"סהאלף ה-1 לפנה"סהאלף הראשוןהאלף השניהאלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"סהמאה ה-9 לפנה"סהמאה ה-8 לפנה"סהמאה ה-7 לפנה"סהמאה ה-6 לפנה"סהמאה ה-5 לפנה"סהמאה ה-4 לפנה"סהמאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"סהמאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1המאה ה-2המאה ה-3המאה ה-4המאה ה-5המאה ה-6 • המאה ה-7 • המאה ה-8המאה ה-9
המאה ה-10המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

היסטוריהלוח הזמנים הגאולוגילוח התקופות בארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.