המאה ה-5 לפנה"ס

המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה. זוהי המאה החמישית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

במהלך המאה הגיעה האימפריה הפרסית לשיא התפשטותה, וניסיונותיה להתפשט מערבה הובילו לסדרת עימותים מכוננים עם עמי יוון.

ביוון שלטה התקופה הקלאסית, שהתאפיינה בפריחה גדולה בכל תחומי החיים, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. בין השאר, נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה, בחיי החברה והתרבות, ובתחומי האמנות, הפיסול והארכיטקטורה. בתקופה זו גם הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון.

מאבק ממושך התקיים בין ערי הפוליס היווניות על ההגמוניה ביוון, והגיע לשיאו במלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה.

בארץ ישראל התבססה יהדות בית שני והתארגנה מחדש עם עלייתם של מנהיגים יהודים כעזרא הסופר ונחמיה בן חכליה, בעוד בפרס התרחשו על פי המקרא אירועי מגילת אסתר.

מאות:

המאה ה-6 לפנה"ס  •  המאה ה-5 לפנה"ס  •  המאה ה-4 לפנה"ס


עשורים:

410-419 לפנה"ס  •  400-409 לפנה"ס  •  390-399 לפנה"ס

אירועים בולטים בעולם

Hoplit
פסל של הופליט - לוחם יווני כבד.

ערים חדשות

אישים בולטים

Darius In Parse
דריווש הראשון הגדול, מלך פרס.

מדינאים בולטים

Socrates Louvre
סוקרטס, פילוסוף יווני הנחשב לאבי הפילוסופיה המערבית.

אנשי רוח ומדע בולטים

אישים בולטים ביהדות

תגליות והמצאות

קישורים חיצוניים

שנים במאה ה-5 לפני הספירה
500 לפנה"ס 499 לפנה"ס 498 לפנה"ס 497 לפנה"ס 496 לפנה"ס 495 לפנה"ס 494 לפנה"ס 493 לפנה"ס 492 לפנה"ס 491 לפנה"ס
490 לפנה"ס 489 לפנה"ס 488 לפנה"ס 487 לפנה"ס 486 לפנה"ס 485 לפנה"ס 484 לפנה"ס 483 לפנה"ס 482 לפנה"ס 481 לפנה"ס
480 לפנה"ס 479 לפנה"ס 478 לפנה"ס 477 לפנה"ס 476 לפנה"ס 475 לפנה"ס 474 לפנה"ס 473 לפנה"ס 472 לפנה"ס 471 לפנה"ס
470 לפנה"ס 469 לפנה"ס 468 לפנה"ס 467 לפנה"ס 466 לפנה"ס 465 לפנה"ס 464 לפנה"ס 463 לפנה"ס 462 לפנה"ס 461 לפנה"ס
460 לפנה"ס 459 לפנה"ס 458 לפנה"ס 457 לפנה"ס 456 לפנה"ס 455 לפנה"ס 454 לפנה"ס 453 לפנה"ס 452 לפנה"ס 451 לפנה"ס
450 לפנה"ס 449 לפנה"ס 448 לפנה"ס 447 לפנה"ס 446 לפנה"ס 445 לפנה"ס 444 לפנה"ס 443 לפנה"ס 442 לפנה"ס 441 לפנה"ס
440 לפנה"ס 439 לפנה"ס 438 לפנה"ס 437 לפנה"ס 436 לפנה"ס 435 לפנה"ס 434 לפנה"ס 433 לפנה"ס 432 לפנה"ס 431 לפנה"ס
430 לפנה"ס 429 לפנה"ס 428 לפנה"ס 427 לפנה"ס 426 לפנה"ס 425 לפנה"ס 424 לפנה"ס 423 לפנה"ס 422 לפנה"ס 421 לפנה"ס
420 לפנה"ס 419 לפנה"ס 418 לפנה"ס 417 לפנה"ס 416 לפנה"ס 415 לפנה"ס 414 לפנה"ס 413 לפנה"ס 412 לפנה"ס 411 לפנה"ס
410 לפנה"ס 409 לפנה"ס 408 לפנה"ס 407 לפנה"ס 406 לפנה"ס 405 לפנה"ס 404 לפנה"ס 403 לפנה"ס 402 לפנה"ס 401 לפנה"ס
400-409 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 409 - 400 לפנה"ס

410-419 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 419 - 410 לפנה"ס

420-429 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 429 - 420 לפנה"ס

430-439 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 439 - 430 לפנה"ס

440-449 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 449 - 440 לפנה"ס

450-459 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 459 - 450 לפנה"ס

460-469 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 469 - 460 לפנה"ס

470-479 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 479 - 470 לפנה"ס

480-489 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 489 - 480 לפנה"ס

490-499 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 499 - 490 לפנה"ס

אדריכלות קלאסית

אדריכלות קלאסית הוא שם כולל לסגנונות אדריכליים שאיפיינו את אזור הים התיכון בעת העתיקה במשך תקופה של כאלף שנה.

האדריכלות הקלאסית מתייחסת לסגנון האדריכלי אשר פותח ביוון העתיקה כבר בתקופה הארכאית, האדריכלות ההלניסטית שאיפיינה את מזרח הים התיכון ואת אזור המזרח התיכון אשר נכבשו על ידי אלכסנדר מוקדון ואת האדריכלות הרומית עד לנפילת האימפריה הרומית.

האדריכלות הקלאסית היוותה בסיס לכל סגנונות הבנייה בתרבות המערב עד המאה ה-20. המבנים הקלאסים עליהם מדובר הם בעיקר מקדשים וכן גם מוסדות שלטון ותיאטראות אשר לא היו קיימים עד אותה העת.

האדריכלות בתקופה הקלאסית של יוון העתיקה (המאה ה-5 לפנה"ס) כבר הייתה ברורה ומזוקקת. הסגנון הגדיר כללים מאוד ברורים לבנייה אשר התבססו על סדר וסימטריה. נוסחו סדרים אשר הגדירו את הפרופורציות המדויקות ואת התאמת האורנומנטיקה (קישוטים) למבנה.

במאה ה-4 לפנה"ס כבש אלכסנדר מוקדון שטחים עצומים מהבלקן ועד הודו. במסגרת הפצת התרבות ההלניסטית נבנו ערים ומבנים בסגנון היווני הקלאסי. שרידים ארכאולוגיים של תיאטראות נמצאים בכל רחבי המזרח התיכון ועד לאפגניסטן.

האדריכלות הרומית אימצה את הסגנון והמשיכה לשכללו ולפתחו עד המאה ה-5 לספירה.

אלקמאון מקרוטון

אלקמאון מקרוטון (ביוונית: Ἀλκμαίων) היה פילוסוף יווני הנחשב לאחד מאבות האנטומיה. לא ידוע בוודאות מתי חי אלקמאון, אך נאמר עליו שהיה מתלמידיו של פיתגורס, ואם כך הדבר הרי שהוא חי בסוף המאה ה-6 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-5 לפנה"ס. הוא נולד בעיר קרוטונה שבדרום איטליה של היום. לא ידוע אם אלקמאון היה רופא ואם ביצע ניתוחים בעצמו.

רוב ספריו של אלקמאון עוסקים ברפואה, בפילוסופיה ובנושאים קרובים. הוא עסק בין השאר בהתפתחות העובר, בשינה, במחלות, במוות, בשאלת נצחיות הנשמה, ובנושאים נוספים מתחומי הפסיכולוגיה והאפיסטמולוגיה. כתביו של אלקמאון בנושאי רפואה התבלטו במחשבה מקורית. כך למשל, הוא היה הראשון שהבין כי המוח הוא האיבר שאחראי להכרה ולהבנה, והוא היה הראשון שהבדיל בין תפיסה והבנה. כמו כן, אלקמאון הבין שצריך להיות קשר בין החושים למוח.

אלקמאון עסק בספריו גם באסטרונומיה ובקוסמולוגיה.

המרד האיוני

בשנת 500 לפנה"ס התמרדו הערים היווניות שבאיוניה (חופה המערבי של אסיה הקטנה) כנגד שלטון האימפריה הפרסית. המורדים נחלו הצלחה בתחילת דרכם, ואף כבשו את העיר סרדיס, בירת אסיה הקטנה, אך הפרסים הצליחו להביס אותם לבסוף ולסיים את המרד בשנת 494 לפנה"ס עם כיבושה ושריפתה של מילטוס, החשובה שבערי האיונים.

המרד האיוני, בו תמכו מספר ערים מיוון גופא (החשובה בהן אתונה), הביא לפלישה של צבא פרסי ליוון, והיה לכן הגורם הישיר למלחמת פרס-יוון.

הרודוטוס

הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) (484 לערך עד 425 לפנה"ס) הוא היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חביתית

חֲבִיתִית או חמיטה, הנקראת גם בלועזית פנקייק (מאנגלית: Pancake), קרפ (מצרפתית: Crêpe), או בְּלִינְצֶ'ס (מיידיש ורוסית: בליני) היא מין עוגה שטוחה הנוצרת מבלילה מטוגנת.

מרכיבים הנפוצים ביותר הם: קמח, חלב, ביצים, סוכר, אבקת אפייה, שמן או חמאה.

הבלילות מכילות קמח מסוג כלשהו, (לרוב קמח חיטה או כוסמת), ומרכיב נוזלי כגון מים או חלב. בארצות הברית משתמשים אף בקמח תירס.

החביתיות נפוצות במספר מדינות אירופאיות עם שמות שונים, ובהן גרמניה, חבר המדינות ופולין. בארצות הברית (וכן במצרים) תערובת החביתית מכילה גם חומר התפחה כגון סודה לשתייה או שמרים.

החביתית הומצאה קרוב לודאי כבר בעת העתיקה ביוון ונקראו (tēganitēs) ,לראשונה הוזכרו ביצירותיהם של משוררים של המאה ה-5 לפנה"ס.

אותם פנקייקים יוונים נעשו עם קמח, שמן זית, דבש ויוגורט והוגשו כארוחת בוקר, אולם המתכון העתיק ביותר לחביתית שנכתב באנגלית ונשמר מתוארך למאה ה-15.

יוון הקלאסית

יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה היסטורית בת כ-150–200 שנה בתולדות יוון העתיקה שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. הייתה זו תקופת פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. בין השאר, נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע היווני, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון.

בתקופת יוון הקלאסית נודעה השפעה רבה לפולֵייס הגדולות – אתונה, ספרטה, ובמאה הרביעית גם תבאי. פולייס אלה נאבקו במשך כמאה שנה במאבק עיקש להשגת ההגמוניה ביוון, מאבק אשר הגיע לשיאו במלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס. אולם ניצחונה של ספרטה במלחמה הפלופונסית לא הביא שקט ליוון, והמלחמות על ההגמוניה נמשכו לאורך כל התקופה, עד אמצע המאה ה-4 לפנה"ס, אז עלתה לגדולה השכנה הצפונית, מוקדון, בהנהגתו של פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול.

הפולייס לא פעלו בחלל ריק. מאפיין חשוב של תקופה זו הוא כינוס הפולייס לליגות – בריתות מדיניות וצבאיות ארוכות טווח. מקורן של הליגות בתקופה הארכאית, אך הן קיבלו דחיפה גדולה במהלך התקופה הקלאסית. בדרך כלל נשלטה הליגה על ידי פוליס חשובה, שסביבה התקבצו פולייס קטנות יותר. פרישה מברית כזאת הייתה נתקלת בדרך כלל בתגובה צבאית מצד הפוליס העיקרית, ולעיתים אף הוטל עונש על בעלת הברית הסוררת.

תקופה זו, אף שהיא קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן תרבותי בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הביאו להפצת התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי הרפובליקה הרומית תוך אימוץ של חלקים ניכרים מהתרבות היוונית על ידי רומא, הביאו להפצת התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה.

פרמנידס

פָּרְמֶנִידֶס (ביוונית Παρμενίδης), פילוסוף יווני קדם סוקרטי, חי ופעל בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס. נולד בעיר אליאה בדרום איטליה, ובה פעל. מייסד האסכולה האלאטית, שפותחה מאוחר יותר על ידי תלמידיו מליסוס וזנון מאליאה. אם נסתמך על דברי אפלטון, לפיהם פרמנידס ביקר באתונה בגיל 65, כאשר סוקרטס היה אדם צעיר – כלומר בסביבות 450 לפנה"ס – הרי שפרמנידס נולד בסביבות 515 לפנה"ס.

צבא ספרטה

הצבא הספרטני היה צבא קבע אשר הורכב מאזרחי ספרטה (Σπάρτη) חופשיים, בעלות ברית ושכירי חרב. ספרטה הייתה פוליס חשובה ביוון העתיקה, והגיעה לשיאה בתקופה הקלאסית בתולדות יוון במהלך המאה ה-5 לפנה"ס. מספר האזרחים הספרטנים היה קטן יחסית ולא עלה מעולם על 10,000. כתוצאה מכך, הצבא שלהם לא היה גדול במיוחד. עם זאת, בשיאו היה זה הצבא החזק ביותר ביוון העתיקה. הספרטנים היו חברה שחונכה להילחם. כל תכליתם של הספרטנים הייתה להביע את עצמם בקרב וחינוכם הנוקשה הביאם לשיאים בתחום זה. רק אחרי אסונות טבע קשים והדלדלות האוכלוסייה, ירד הצבא הספרטני מכוחו ויחד איתו שקעה ספרטה. המוניטין שצברו הספרטנים וצבא ספרטה נותר עד היום כעדות לאומץ לבם והמורא שהטילו בלב אויביהם.

הצבא הספרטני הורכב מגרעין של חיל רגלים כבד - ההופליטים. פרשים היו מעטים ולא יעילים. הספרטנים תיעבו את הקשתות בטענה שהיא ביטוי לפחדנות וכתוצאה מכך מספר החיילים קלי החימוש בצבאם היה קטן.

תוקידידס

תוקידידס (ביוונית: Θουκυδίδης;‏ 460 בקירוב - 395 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני איש אתונה, אשר ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את קורות המלחמה שניטשה בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס.

לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריההאלף ה-10 לפנה"סהאלף ה-9 לפנה"סהאלף ה-8 לפנה"סהאלף ה-7 לפנה"סהאלף ה-6 לפנה"סהאלף ה-5 לפנה"ס
האלף ה-4 לפנה"סהאלף ה-3 לפנה"סהאלף ה-2 לפנה"סהאלף ה-1 לפנה"סהאלף הראשוןהאלף השניהאלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"סהמאה ה-9 לפנה"סהמאה ה-8 לפנה"סהמאה ה-7 לפנה"סהמאה ה-6 לפנה"ס • המאה ה-5 לפנה"ס • המאה ה-4 לפנה"סהמאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"סהמאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1המאה ה-2המאה ה-3המאה ה-4המאה ה-5המאה ה-6המאה ה-7המאה ה-8המאה ה-9
המאה ה-10המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

היסטוריהלוח הזמנים הגאולוגילוח התקופות בארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.