הלל פריד

הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה"[1] בישיבת וולוז'ין בתקופת היסוד שלה, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין,[2] ולאחר מכן כיהן כרב העיר גרודנה.

קורות חייו

נולד בניאסוויז' לרב שמחה פריד, רבה של גרודנא. נישא לאסתר בתו של רבי חיים מוולוז'ין.

כנהוג בישיבת וולוז'ין, לצד ראש הישיבה התמנה "משנה לראש הישיבה". רבי חיים מוולוז'ין מינה את חתנו הרב הלל פריד למשנהו, והוא נשא בתפקיד זה במשך עשר שנים. בכל אותן שנים מסר בקביעות שיעורים לבני הישיבה. על כך מעיד נכדו הרב חיים הלל פריד בשם אביו הרב אליעזר יצחק פריד: "וגם א"ז (אדוני זקני) הגאון מ' הלל זללה"ה הגיד השיעור בהישיבה הק' דפעה"ק עשר שנים רצופות, ומהם כמה שנים עוד בחיי חותנו הגאון רשכבה"ג אדמו"ר מהר"ח זצ"ל, כאשר כה מצאתי כתוב בין כי"ק א"א (אדוני אבי) הגאון זצ"ל בהספדו אשר ספד עליו בקהל עם בבהמ"ד דפה".[2]

לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג (1813), עבר לגרודנה למלא את מקומו.[3] בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת תקע"ח (1818), אלא רק דיינים,[4] ולפיכך, תוארו הרשמי של הרב פריד היה אב"ד ומו"ץ.[5]

רבי הלל פריד נפטר בב' באדר תקצ"ג (1833). על מצבתו בבית העלמין בגרודנא נכתב: "המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו. לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו. לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים. בחסותו בצל קורת נפש החיים".[6]

עזבונו התורני

בהקדמת הספר "חוט המשולש" כותב נכדו, הרב חיים הלל פריד: "אמנם מגודל חסידותו וענוותנותו לא רצה לכתוב חידו"ת (=חידושי תורה) שלו, כאשר כה מצאתי בין כתבי אבי הגאון וצדיק ז"ל שהגיד כן בהספדו אשר ספד עליו... ואמר לי שאף שאמר השיעור עשר שנים רצופות, ובכל יום לא הלך לשיעור בלי חידוש, אמר שמעולם היה מהדר שלא לכתוב שום חידוש, גם שלא לומר החידוש בפני רבים את מה שאמר בתוך השיעור, כי אולי זכהו ה' באיזה חידוש יותר מכפי שכלו למען זכות תלמוד תורה דרבים ואיך יתפאר בו, והחידושי תורה שאמר לכותבם הם שחידש בהיותו בהוראדנא".

בשו"ת חוט המשולש (ווילנא תרמ"ב) נדפסו שמונה תשובות שלו, הכוללות התכתבות עם הרב משה זאב מרגליות מגרודנא, מחבר מראות הצובאות. בפתיחה לספר כלולה דרשה אחת ממנו שהייתה מצויה ברשימת ההספד של בנו הרב אליעזר יצחק.

צאצאיו

הרב פריד הותיר אחריו את בנו הרב אליעזר יצחק פריד ראש ישיבת וולוז'ין; בנו שמחה זלמן ממריאמפולה;[7] בתו רבקה חינע; בת הנשואה לרב אליעזר הלוי מגרודנה (בנו של הרב יחזקאל מבוברויסק, ממלא מקום חותנו ברבנות בגרודנה),[8] ובת הנשואה לרב ישראל ברמן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Shimon Yosef Meller, The Brisker Rav, Feldheim Publishers, 2007, page 8
  2. ^ 2.0 2.1 הרב חיים הלל פריד, הקדמת חוט המשולש.
  3. ^ ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, אנציקלופדיה של גלויות, כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90.
  4. ^ ש"א פרידנשטיין, עיר גבורים, יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.
  5. ^ שלושה ימים לפני פטירתו, בכ"ט בשבט תקצ"ג (1833), כתב הסכמה לספר לזכר לישראל מאת ידידו הרב יחיאל מיכל ממינסק, בה כתב על המחבר: "ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח". בכותרת להסכמה נכתב אודותיו: "אב"ד ומ"ץ דק"ק הוראדנא". ראו גם: הרב דוד מנובהרדוק, גליא מסכת, ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.
  6. ^ עיר גבורים (ראו הע' 1) עמ' 77.
  7. ^ הוזכר בסיום ההקדמה לחוט המשולש; ראו גם: רשימת תורמים, רבי צבי הירש בלוך, תאמי צביה, קניגסברג תרכ"א.
  8. ^ א' שטרן, מליצי אש, א-ג, ווראנוב תרצ"ב-תרצ"ח (דפוס צילום: ברוקלין 1962), ה' אדר, סימן סב; http://benyehuda.org/kotik/ch4.html
אליעזר יצחק פריד

רבי אליעזר יצחק פריד, (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

בית החולים הממשלתי ביפו

בית החולים הממשלתי ביפו היה בית חולים כללי שפעל ביפו משנת 1949 ועד 1980.

ה'תקכ"ג

ה'תקכ"ג (5523) או בקיצור תקכ"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-18 בספטמבר 1762, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 7 בספטמבר 1763. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנת שמיטה.

חוט המשולש

חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).

חלק א' כולל תשובות של ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנא ומייסד ישיבת וולוז'ין. חלק זה הוא בין כתביו הבודדים של ר' חיים בנוסף לספרים הידועים שנשתמרו יותר כגון נפש החיים ורוח חיים. החלק הראשון של השו"ת מכיל הרבה חלקים סתומים. לדוגמה בסימן א' בחלק א', לא ידועה מהי השאלה והעורך מנסה להעריך על פי התשובה של ר' חיים מהי השאלה. בסימן ב' בחלק א' אין ודאות שר' חיים מוולוז'ין כתב אותה, היות שהוא אינו חתום על התשובה, אם כי העורך מעריך כי הוא כתב אותה ומבסס את דבריו על סגנון הלשון והכתיבה של ר' חיים. דוגמה נוספת לחוסר הבהירות של הדברים מופיעה בסימן ג', בו לא ידוע מי מקבל את התשובה, מי שאל אותה. בחלק הראשון יש סימנים רבים בהם נידונים נושאים הידועים בחלק אבן העזר של השולחן ערוך, עגונות, גיור, קידושין וגיטין. החלק הראשון המיוחס לר' חיים יש כ"ח סימנים.

חלק ב' כולל תשובות של ר' הלל פריד, חתנו של ר' חיים מוולוז'ין, מגיד שיעור בישיבת וולוז'ין ורב בגרודנה. החלק השני פותח בשורה קצרה המודיעה למעשה את השינוי בכותב התשובות: "שאלות ותשובות חוט המשולש מהגאון ר' הלל זצ"ל". לשינוי יש השלכות על הקורא מבחינת סגנון הקריאה וכמו כן משפיע על המעמד ההלכתי של התשובה שכן זה דור שני לרב חיים. כמו בחלק הראשון יש מספר קטעים חסרים. חלק זה הוא קצר בהרבה מהחלק הראשון, וכולל בתוכו שמונה סימנים בלבד.

חלק ג' כולל תשובות של ר' אליעזר יצחק פריד, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין, בנו של ר' חיים מוולוז'ין, וראש ישיבת וולוז'ין אחרי פטירת חותנו. החלק השלישי הוא החלק הגדול ביותר משלושת החלקים מבחינת כמות התוכן שבו. עובדה זו, היא כמובן בגלל התקופה היותר מאוחרת בה נכתבו הסימנים ההבדל של עשרות שנים. כמו החלק השני כך גם החלק השלישי נפתח במשפט קצר המורה על שינוי הכותב ועל המעבר מר' הלל לר' "אליעזר יצחק".

בשלושת החלקים כמעט ואין סוגיות או שאלות בנושאי אורח חיים. רוב השאלות והסימנים עוסקים בדיני אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה. במקומות בהם השאלות והתשובות מופיעות במלואן, ניתן לראות ששלושת המשיבים קבלו שאלות מכל רחבי אירופה. עובדה זו, מעידה גם על מרכזיותה של ישיבת וולוז'ין ועל המרכז התורני הגדול שהיה באירופה במאה ה-19. המייחד את השו"ת הוא שנכתב על ידי שלושה אנשים שונים, אם כי כולם באים מאותו ישיבה ובעלי השקפות עולם דומות, דבר זה לא נפוץ ששלושה כותבים חיבורים תורניים, ושלושת החיבורים נכנסים תחת אותה כריכה.

חיים הלל בן-ששון

חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום התמחותו הוא תולדות היהודים בימי הביניים, ובנוסף, סוגיות בתולדות היהודים בארץ ישראל בעת החדשה.

חיים הלל פריד

רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז (1837) - ג' בכסלו ה'תרע"א (1911)) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.

חיים הלל פריד (רופא)

פרופ' חיים הלל פְרִיד (11 באוקטובר 1913 – 21 בנובמבר 2008) היה רופא קרדיולוג ישראלי, מנהל מחלקות ומנהל בפועל של בית החולים דונולו ביפו.

חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 - י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמיד בולט של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצלה וולוז'ינער; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

יקיר העיר תל אביב-יפו

יַקיר העיר הוא תואר כבוד שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.

ישיבת וולוז'ין

ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית. הישיבה שימשה כאב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. הישיבה נוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א, ב-תקס"ב (1802) בעיירה וולוז'ין שבפלך מינסק (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז חלוקת ברית המועצות בבלארוס), והתקיימה עד תרנ"ב (1892). בשנת תרנ"ה (1895) נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב רפאל שפירא והתקיימה עד תקופת השואה.

ישיבת סלוצק - קלצק

ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

כ"ו בחשוון

כ"ו בחשוון הוא היום העשרים ושישה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ו בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

מולי בן ששון

פרופסור מולי (שמואל) בן ששון (נולד ב-1953) הוא אמן ומעצב ישראלי. ראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל לשעבר.

מנחם בן-ששון

מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים

ובעבר הנשיא והרקטור שלה. כיהן כחבר הכנסת ויושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-17, מטעם סיעת קדימה. במהלך כהונתו בכנסת עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר בישראל, שהוקמה בעקבות האזנות הסתר בתיק רמון.

פריד

האם התכוונתם ל...

תקופת חייו של הרב הלל פריד על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.