הללויה

הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.

Fragment of the Cairo Genizah - The Passover Haggadah, page 3 of 4
קטע מתוך ההגדה של פסח על דף שנשתמר בגניזת קהיר, ובמרכזו מובלטת המילה "הללויה"

מקור המילה

המלה הללויה היא הצמדת מילים של המילים העבריות "הללו" ו"יה", ומשמעותה "הללו את האל". היא מוזכרת 24 פעמים בתנ"ך, בעיקר במזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהלים, הנכללים גם בתפילת הלל.

מעברית עברה המלה לשפות רבות אחרות, ובהן יוונית ואנגלית. בתנ"ך המלך ג'יימס, התרגום המוכר ביותר של התנ"ך לאנגלית, מתורגמת המלה כ-"Praise yee the Lord" (הללו את האל), אך במהדורה המקורית משנת 1611 מופיעה ליד המשפט הערת המתרגמים: "Heb. Halleluiah". הערות מסוג זה הופיעו ליד מילים שהמתרגמים לא היו בטוחים בתרגומן, כדי לשמור על דיוק ונאמנות למקור העברי. המלה "הללויה" נכללת במספר מיסות נוצריות.

המילה מופיעה בתנ"ך 24 פעמים, כולן במזמורי תהלים ק"ד־ק"ו, קי"א־קי"ז, קל"ה וקמ"ו־ק"נ. בכל המקומות המילה פותחת או סוגרת את המזמור, פרט למקרה אחד (מזמור קל"ה, פסוק ג'). במקור שני חלקי המילה מופרדות במקף ("הַלְלוּ־יָהּ"). הפירוש המילולי של הביטוי: שבחו את יה, שבחו את ה'. התוספות מסכת ברכות, דף י', עמוד א' מפרשים את דברי הגמרא (שם) "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי" שזה גם ב'הללויה', שפרשה חביבה התחיל וסיים ב'הללו־יה'.[1]

שימושים בתרבות

הנדל, "הללויה" מתוך "המשיח"

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גם בשירים אשוריים יש שפתחו וסיימו ב'הללו־יה', ראו כאן (halelujah halelujah).
31 במרץ

31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 275 ימים.

אבניבי

אָבָּנִיבִּי (או אָ-בָּ-נִי-בִּי) הוא פזמון עברי, שהיה השיר הזוכה באירוויזיון 1978. את הפזמון ביצעו יזהר כהן ולהקת אלף-בית, שייצגו בתחרות את ישראל. הוא נכתב על ידי אהוד מנור והולחן בידי נורית הירש, צמד שהרבה לשתף פעולה בכתיבתו לאירוויזיון. הפזמון החוזר ("אָבָּנִיבִּי אוֹבּוֹהֵבֵּב אוֹבּוֹתָבָּךְ") כתוב בשפת הבי"ת ופירושו "אני אוהב אוֹתָךְ".

זכייה זו באירוויזיון הייתה הראשונה לישראל. בעקבות הזכייה ולפי כללי התחרות, אירחה ישראל את אירוויזיון 1979, והוא היה לאירוויזיון הראשון שנערך מחוץ לגבולותיה הגאוגרפיים של אירופה.

השיר, שהיה בסגנון דיסקו קצבי, יועד במקור לפסטיבל שירי הילדים, אך לבסוף הוצע לפסטיבל הזמר והפזמון (תשל"ח), ששימש אז כקדם-אירוויזיון. זכייתו באירוויזיון סימנה את תחילת העדפת סגנון זה בתחרות. אף על פי שהשיר משך לעג מצד חוגים מסוימים, במיוחד לאור כותרתו, רבים ממעריצי האירוויזיון מחשיבים אותו כאחד השירים הטובים ביותר בהיסטוריה של התחרות.[דרוש מקור] השיר מבוצע לעיתים קרובות במחרוזות טובי הפזמונים של האירוויזיון, כמו בחצי גמר אירוויזיון 2006 שנערך באתונה או מחרוזת שירי האירוויזיון שהתקיימה בקדם-אירוויזיון 2012 של דנמרק.

בפסטיבל הזמר השיר קיבל מספר נקודות זהה לשירה של חדוה עמרני "בלב אחד" (66 נקודות). עם סיום ההצבעה היה מצב של חוסר וודאות לגבי זהות הזוכה, ולאחר בדיקה הכריזה המנחה רבקה מיכאלי על "אבניבי" כשיר הזוכה, משום שקיבל יותר פעמים 12 נקודות. פרק הזמן של הבירור והמתח עד ההכרזה על הזוכה שודר בשידור חי, אך הושמט בעריכה לצורך השידור החוזר, ובכל השידורים החוזרים (גם בשנות ה-2000) הוא לא נכלל.

את הרעיון לכתיבת השיר הגה אהוד מנור בשנת 1977. הוא פנה אל נורית הירש ברעיון לכתוב שיר לפסטיבל שירי הילדים. אהוד רצה לכתוב שיר בשפת הבי"ת. כל הליך כתיבת השיר "אבניבי" התבצע דרך הטלפון תוך מספר שעות. עם סיום כתיבת השיר, הרגישו השניים שהשיר טוב מידי לפסטיבל שירי הילדים והחליטו לשלוח אותו לפסטיבל הזמר והפזמון. בבמקביל, בשנת 1978 הוחלט שהשיר הזוכה בפסטיבל ייסע לייצג את ישראל באירוויזיון 1978 בפריז.

השיר עוסק באהבה דרך עיני ילדים. יש בו השוואה בין האהבה כפי שנראתה בילדות, הועברה בסוד ובשפה המוצפנת שפת הבי"ת, לעומת הדרך שבה יש להתייחס לאהבה בחיים הבוגרים. "מה שהרגשנו באמת לחשנו רק בשפת הבית" לעומת "אהבה היא מילה יפה... ובשפת אהבה נדבר".

מוזיקלית, השיר שונה מרוב שירי האירוויזיון בכך שהוא מסתיים מעט אחרי שינוי הסולם, בעוד שברוב השירים יש קטע גישור או חזרה על הפזמון בשלב זה. נורית הירש כתבה ועיבדה את השיר בהשראת העיבודים של שירי הבי ג'יז. הירש חיפשה להביא אל תחרות האירוויזיון משהו חדש ושונה. שיר בסגנון הבי ג'יז והלהקת האמריקאיות השחורות עדיין לא בוצע על בימת האירוויזיון. בנוסף, היא חיפשה טוויסט נוסף שיבליט את השיר - ואז עלה הרעיון, לעצור את השיר באמצע ולהוסיף קטע נגינה שבו יוכל המבצע וזמרי הליווי לבצע קטע ריקוד.השיר היה השמונה-עשר בסדר הביצוע בתחרות. להקת הליווי שליוותה את יזהר כהן כללה שני גברים ושלוש נשים, ובזמן ביצוע השיר רקדה לצליליו. חברי להקת הליווי "אלף בית" (בחו"ל הוצגה כ"אלפא-ביתא") היו נחמה שוטן, אתי צוברי, ראובן ארז, איציק עוקב וליסה גולד.

בסוף ההצבעה קיבל השיר 157 נקודות, דבר שמיקם אותו במקום הראשון מתוך 20, ובהפרש של 32 נקודות מהמקום השני.

עקב התארכות ההצבעה, הוכרז השיר הזוכה בשעה 01:10 לפנות בוקר, לפי שעון ישראל. הטלוויזיה הישראלית, שקנתה זמן לוויין עד השעה 01:00, נותרה ללא תמונת לוויין ולא שידרה את הזכייה ההיסטורית בשידור חי. בשלבי ההצבעה האחרונים, כשהתברר שישראל בדרך לניצחון, קטעה הטלוויזיה הירדנית את השידור ועברה לשדר תמונות של פרחים; בחדשות לאחר מכן סירבה ירדן להכיר בזכיית ישראל והכריזה על בלגיה כעל הזוכה, על אף שזו הגיעה למקום השני.

השיר, שהופיע באלבומו של כהן "ניגונה של השכונה", זכה להצלחה ברחבי אירופה וצעד במשך מספר שבועות במצעד הסינגלים הבריטי. במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל נבחר כשיר השנה, ובמצעד של רשת ג' הגיע למקום השני.

השיר הבא שייצג את ישראל באירוויזיון, שבעקבות זכיית "אבניבי" נערך בישראל – "הללויה" בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש – זכה אף הוא בתחרות. כך השיגה ישראל הישג נדיר – זכייה באירוויזיון במשך שנתיים רצופות (רק שלוש מדינות נוספות השיגו הישג דומה: ספרד, לוקסמבורג ואירלנד).

אירוויזיון 1979

תחרות הזמר אירוויזיון 1979 הייתה ההפקה ה-24 של תחרות השירים הבינלאומית השנתית של איגוד השידור האירופי. התחרות נערכה בבנייני האומה שבירושלים, ישראל. הגישו שדרן הטלוויזיה דניאל פאר (עברית ואנגלית) והזמרת ירדנה ארזי (צרפתית). ארזי ייצגה את ישראל באירוויזיון 1976, כחלק משלישיית שוקולד מנטה מסטיק (ועתידה לייצג את ישראל באירוויזיון 1988). נציגיה של ישראל, להקת חלב ודבש (סולנית: גלי עטרי) ניצחו באירוויזיון הזה עם השיר "הללויה", אחד השירים המצליחים והאהובים ביותר בתחרות. זה היה ניצחון שני רצוף לישראל.

באירוויזיון נרשמו מספר חזרות מרשימות של משתתפים מהעבר; צרפת שלחה את אן-מארי דוד, שזכתה באירוויזיון 1973 עם השיר Tu te reconnaîtras, עבור לוקסמבורג. שווייץ שלחה בפעם השלישית באותו עשור את פטר, סו ומארק, כשהפעם הם מלווים בפורי, גורפס וקנירי. סנדרה רימר שייצגה כבר את הולנד פעמיים בעבר, נשלחה בפעם השלישית. אניטה סקורגן הנורווגית נשלחת לייצג את ארצה, שנתיים אחרי ההופעה הקודמת שלה, ב-1977.

בתחרות ניצחה כאמור ישראל, שהייתה למדינה השלישית (אחרי ספרד ב-1969 ולוקסמבורג ב-1973), שזכתה שנתיים ברציפות. זכייתה של ישראל באירוויזיון זה הייתה דרמטית במיוחד, כאשר נותר צוות שיפוט אחרון וספרד הובילה על ישראל ביתרון של נקודה אחת (116 לספרד לעומת 115 לישראל). ישראל הייתה זקוקה לשתי נקודות כדי לזכות בתחרות, וצוות השיפוט האחרון – של ספרד – העניק לישראל 10 נקודות. ישראל זכתה בתחרות עם 125 נקודות לעומת 116 נקודות של ספרד, שהסתפקה במקום השני.

שיר זכור ואהוב מהתחרות הוא "ג'ינגיס חאן" בביצוע הלהקה בשם זהה. הלהקה ייצגה את גרמניה וסיימה במקום הרביעי, כשלאחר התחרות השיר נהפך ללהיט מצעדים והוא מהזכורים ביותר בתולדות התחרות. זאת הייתה הופעת הבכורה של הכותבים ראלף זיגל וברנד מיינונגר כצמד, כשבשנים הבאות הם כתבו, הלחינו והפיקו יחד שירים נוספים בתחרות (למדינות כמו גרמניה, לוקסמבורג, שווייץ, דנמרק, פורטוגל ומונטנגרו).

למקום השני, כאמור, הגיעה ספרד, ואילו במקום השלישי זכתה צרפת, כשגרמניה ואירלנד סוגרות את החמישייה במקום הרביעי והחמישי, בהתאמה.

זכייתה של ישראל בתחרות שימשה גם כבסיס לקומדיית הפולחן הטלוויזיונית "הללויה" משנת 2003, ורגעי הזכייה המקוריים אף מונצחים באותו סרט.

אירוויזיון 2006

אירוויזיון 2006 הייתה התחרות ה-51 במניין תחרויות האירוויזיון.

בשנה זו, נערך חצי גמר התחרות ב-18 במאי, וב-20 במאי 2006, התקיים גמר התחרות. שני המופעים, חצי הגמר והגמר, נערכו באולם האולימפי באתונה, יוון, המכיל 18,989 מקומות ישיבה. בתחרות ניצחה פינלנד בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שלהקת המטאל "לורדי" זכתה במספר שיא של 292 נקודות עם שירה "Hard Rock Hallelujah".

בתחרות נטלו חלק 37 מדינות שהציגו את שיריהן לאורך התחרות. מספר זה נקבע לאחר פרישתן של אוסטריה והונגריה שהשתתפו בתחרות בשנת 2005, הצטרפותה של ארמניה ופרישתה של סרביה ומונטנגרו ברגע האחרון כתוצאה ממחלוקות פנימיות במדינה.

בדומה לשנתיים שקדמו לתחרות, גם ב-2006 התחרות חולקה ל-2 חלקים: בחלק הראשון, חצי הגמר, נטלו חלק 23 מדינות שהתחרו על מיקום בין 10 הראשונות שהעפילו לשלב הגמר. בשלב הגמר הצטרפו לשירים מחצי הגמר 14 שירים - 10 המדינות שסיימו במקומות הראשונים בשנה שעברה וכן "4 הגדולות" (בריטניה, גרמניה, צרפת וספרד). סה"כ השתתפו בגמר - 24 מדינות.

גלי עטרי

גלי עטרי (נולדה ב-29 בדצמבר 1953) היא זמרת ושחקנית ישראלית. החלה בקריירת זמרה בנעוריה שנמשכת מזה ארבעה עשורים, במהלכם ייצגה עטרי את ישראל בתחרויות בינלאומיות וזכתה עם להקת "חלב ודבש" באירוויזיון 1979. הצלחתה הביאה גם להשתתפותה בסרטי קולנוע ישראלים.

במהלך השנים עטרי שיחררה למעלה מעשרה אלבומים, רובם הגיעו למעמד של אלבום זהב ופלטינה, עשרות שירים שלה היו ללהיטים גדולים כאשר רבים מהם מדברים על העצמה אישית ונשית, חלקם אף הגיעו למעמד של קלאסיקות ישראליות, היא נחשבת לאחת הזמרות המשפיעות והמצליחות ביותר בישראל.

הלחם בסיסים

הֶלְחֵם בסיסים (בספרות חז"ל נוטריקין) הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (ובמקרים נדירים, במספר שפות, אף שלוש מילים. דוגמה בעברית: "שוקחתן" - הלחם של "שוק", "קח" ו-"תן") קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן. הלחם שבו שתי המילים נשארות שלמות מכונה "הלחם בסיסים מלא" בעוד הלחם בסיסים בו נשמטים הגאים מכונה "הלחם בסיסים חסר".

דרך תצורה זאת התפתחה מהתופעה הקדומה יותר של "הצמדת מילים" - אשר מופיעה כבר בתנ"ך (ראו להלן בפרק: הצמדת מילים). עם זאת, היא אינה אופיינית לעברית ולשפות שמיות, והיא רווחת בעברית בעיקר בתחום הרעיונאות, ופחות כדרך סטנדרטית ליצירת מילים. אנגלית, לעומת זאת, ועוד יותר מכך: גרמנית (וכן שפות אגלוטינטיביות כדוגמת טורקית), הן שפות פוריות ועשירות בהלחמים.

המושג "הלחם בסיסים" (במקור: Portmanteau) הומצא על ידי לואיס קרול כדי להסביר את שירו המפורסם "ג'ברווקי" ב"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", והשיר אכן משופע במילים כאלו.

הללויה (חלב ודבש)

"הללויה" היה השיר הזוכה של אירוויזיון 1979. השיר נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון, לאחר שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט. השיר נכתב על ידי שמרית אור, הולחן על ידי קובי אשרת ובוצע בעברית על ידי להקת חלב ודבש (סולנית: גלי עטרי). אשרת אף ניצח על התזמורת שניגנה את השיר באירוויזיון.

השיר הוא בלדה בה הלהקה משבחת את אלוהים על העולם ועל כל הדברים הטובים שבו. זהו השיר היחיד (נכון ל-(2019) שעשה שימוש בתמה דתית וניצח בתחרות האירוויזיון.

ב-2018 נבחר להיות השיר המרכזי של חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, והוא הושר על ידי גלי עטרי ועדן בן זקן. לכבוד האירוע, נענתה הפזמונאית שמרית אור (כותבת השיר) לבקשתה של שרת התרבות מירי רגב להוסיף לשיר שני בתים חדשים, שנפתחים במילים "הללויה ישראל".

הללויה (לאונרד כהן)

הללויה (באנגלית: Hallelujah) הוא שיר מאת הזמר-יוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן שכתב והלחין אותו, שפורסם באלבומו Various Positions‏ (1984). השיר צבר פופולריות רבה כשפורסמה גרסת הכיסוי של ג'ון קייל (1991), שהייתה הבסיס לגרסתו של ג'ף באקלי (1994). השיר הוא אחד משירי הרוק המושמעים ביותר בהיסטוריה ובוצעו לו למעלה מ-300 גרסאות כיסוי מוכרות בהקלטות ובהופעות. בשיר גם נעשה שימוש רב בפסקולים לקולנוע וטלוויזיה. זהו שירו המפורסם ביותר של כהן.

בשנת 2010, צורף השיר לאלבום ההופעה Hope for Haiti Now, שיצא למען רעידת האדמה בהאיטי.

לאורך השנים נוספו לשיר בתים רבים על ידי כהן עצמו, והגרסאות המבוצעות לא כוללות את כל הבתים.

הללויה (סרט)

הללויה הוא סרט טלוויזיה קומי ישראלי בכיכובם של ציון ברוך וטל פרידמן משנת 2003. הסרט, שהוקרן לראשונה במסגרת רצועת "ראשון בדרמה" של HOT, בוים על ידי דני סירקין על פי תסריט של עודד רוזן והפך לסרט פולחן. בשנת 2003 הוכתר הסרט כדרמת הטלוויזיה המצטיינת בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה והמשיך לזכייה באותה קטגוריה גם בטקס פרסי הטלוויזיה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בשנת 2004.

חלב ודבש

חלב ודבש הייתה להקת פופ ישראלית שפעלה בעיקר בשנים 1979–1984. באירוויזיון 1979, שנערך בירושלים זכתה הלהקה במקום הראשון עם השיר "הללויה", כאשר הסולנית הייתה עדיין גלי עטרי.

יורם ארבל

יורם ארבל (נולד ב-23 ביוני 1942) הוא שדרן ספורט מבכירי השדרנים בישראל. היה בעברו זמר ומנחה תוכניות טלוויזיה ישראלי.

ישראל באירוויזיון 1979

ישראל באירוויזיון 1979 השתתפה עם השיר הללויה, בביצועה של להקת חלב ודבש (סולנית גלי עטרי). האירוע התקיים לראשונה אי פעם, בישראל, בבנייני האומה בירושלים.

ישראל באירוויזיון 2010

ישראל באירוויזיון 2010 השתתפה עם השיר מילים בביצוע של הראל סקעת בעיר אוסלו, בירת נורווגיה.

פסוקי דזמרא

פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח". התפילה במתכונתה כיום מורכבת מפסוקים הלקוחים מהתנ"ך - מספר שמות, משלי, דברי הימים ובעיקר מספר תהילים.

על חשיבותם הגדולה של פסוקי דזמרא, ניתן ללמוד מתשובות הגאונים החדשות (סימן ל"א):

"...אחרי שהם מצווה מן הכתוב הנאמר (דברים, י', כ"א) "הוא תהלתך והוא א-להיך". כן גם כותב הגר"א בביאורו לספרא דצניעותא, שאמירת פסוקי דזמרא היא דאורייתא.

קובי אשרת

קובי אשרת (נולד ב-15 ביולי 1944) הוא מוזיקאי, מנצח, מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי. חתן "פרס אקו"ם" ו"פרס אמ"י".

קריאת ההלל

ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (לרוב בשירה) בימי חג ומועד לאחר תפילת עמידה, כדי להודות לאל ולשבח אותו. ההלל מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים.

ישנם ימים שבהם אומרים את כל ההלל, ואז נקרא הלל גמור או הלל השלם, בספרות חז"ל מכונה הלל זה גם "הלל המצרי".וישנם זמנים שבהם אמורים את ההלל בדילוג, ונקרא חצי הלל.

נחלקו הפוסקים אם חובת אמירת ההלל היא מצווה מדאורייתא או מצווה מדרבנן. לכל הדעות אמירת ההלל היא על גאולתם של עם ישראל מעבדות לחירות.

לפני ואחרי אמירת ההלל אומרים ברכה וביום שבו נאמר הלל אין אומרים תחנון.

שמרית אור

שמרית אור (וירז'נסקי) (נולדה ב-5 באוקטובר 1945) היא פזמונאית ואשת ציבור ישראלית. כלת פרס אקו"ם ופרס כינור דוד.

תהילים ק"נ

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה. המזמור נפתח בפסוק "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ". עיקר עניינו של המזמור היא הקריאה להלל את ה' באמצעות כלי נגינה שונים. המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית, בימי חול, בשבת, בחגים ובמועדים.

בלטינית, המזמור מוכר כ-"Laudate Dominum in sanctis eius".

תהילים קי"ג

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא פרק קי"ג מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו. בליטורגיה הנוצרית הוא מוכר גם בשם Laudate pueri, על שם המילים הראשונות בו בתרגום הלטיני.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.