הלכה ברורה ובירור הלכה

הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק. לשם פיתוח השיטה ופרסומה הוקם בירושלים מכון הלכה ברורה ובירור הלכה כיום הוא ממוקם בישיבת מרכז הרב, ומופעל על ידי אברכי הישיבה.

השיטה מורכבת משני חלקים:

  1. הלכה ברורה - סיכום של פסק ההלכה היוצא מסוגיות הגמרא, כפי שהוא מופיע ברמב"ם ובשולחן ערוך. מודפס בתחתית דף הגמרא. חלק זה נכתב על ידי הראי"ה קוק עצמו.
  2. בירור הלכה - סיכום שיטות המפרשים על סוגיות הגמרא שנוגעות לפסק ההלכה, והסבר כיצד ההלכה נובעת מתוך סיכום שיטות אלו. מודפס בנפרד בסוף הגמרא.
בירור הלכה
סמלילו של מכון הלכה ברורה

היסטוריה

מתחילה תכנן הראי"ה לכתוב הלכה ברורה ובירור הלכה לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי, וכן למשניות שאין עליהם תלמוד, אך בימי חייו הספיק לכתוב רק הלכה ברורה על התלמוד הבבלי ועל חלק מהמשניות שאין עליהם תלמוד, וכן דפים בודדים של בירור הלכה.

כשתבעו ממנו מה שהוא כ"כ מקריב כוחותיו וזמנו להעתקת ההלכות וכוון לשונן בסדור "ההלכה הברורה", שהרי עבודה זו הייתה יכולה להיעשות ע"י אחרים ... אמר שזהו בנין התורה לדורות, ויש לו עכשיו ללמוד בזה מעבודת החלוצים בבניין הארץ, שבאים אנשים משכילים ומלומדים ועוסקים בעבודה שחורה בסיתות וסלילה לשם בנין הארץ, כן אין לו להתעכב מלעסוק בעבודה שחורה זו של העתקת ההלכות וסדור לשונן לשם בניין התורה (הרצי"ה קוק, לשלשה באלול, תשע"ג, סי' קעט עמ' 72).

עוד בחייו של הראי"ה, קיבץ אחיו, הרב דב הכהן קוק, קבוצת אברכים במכון הארי פישל, ויחד הם חיברו בירור הלכה למסכת ביצה. ואולם לאחר מכן פסקה הכתיבה ולא יצאו עוד מסכתות מפרי עטם.

בשנת ה'תש"ל (1970) הקים הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הראי"ה קוק וראש ישיבת מרכז הרב, את "מכון הלכה ברורה ובירור הלכה" על מנת להשלים את המפעל של אביו. בראש המכון הוא העמיד את הרב יוחנן פריד ואת הרב אריה שטרן (כיום, הרב הראשי לירושלים), וכמנהל המכון שימש ר' אביב רייך. עם התמנותו של הרב פריד לתפקיד מנהל האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך פרש ממשרתו. בהמשך פרש גם אביב רייך, והוחלף על ידי הרב דוד שלם. המכון היה ממוקם בעבר בבית הרב - ביתו של הראי"ה ברחוב הרב קוק בירושלים, עד שעבר למקומו הנוכחי במרתף ישיבת מרכז הרב.

בשנת תשל"ז זכה המכון בפרס כבוד מטעם פרס הרב קוק לספרות תורנית.

המסכתות המבוארות

עד היום יצאו לאור הגמרות (המסכתות) הבאות עם ביאור "הלכה ברורה ובירור הלכה":

המאגר הממוחשב "הלכה ברורה ובירור הלכה"

לאחרונה יצא לאור מאגר תורני המכיל את ה"הלכה ברורה" ו"בירור הלכה" על המסכתות שכבר יצאו לאור, כולל מפתח נושאים הלכתיים מפורט המקושר לבירורי ההלכה המתאימים. בנוסף לכך במאגר ישנו גיליון הש"ס של הרצי"ה שנדפס בגמרות שבהוצאת המכון.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אגרות הראיה

ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק. ככלל חולקו מכתביו של הרב קוק למכתבים בעלי תוכן הלכתי, שנתפרסמו בספרי השו"ת שלו (משפט כהן, דעת כהן, עזרת כהן ואורח משפט), לבין המכתבים העוסקים בעניינים ציבוריים, הגותיים ועוד, שנתפרסמו בספרי אגרות הראיה. לעיתים, אותו מכתב עצמו, נתפרסם חלקו באגרות הראיה וחלקו באחד מספרי השו"ת.

אורות התורה

אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הספר יצא לראשונה בהוצאת ישיבת מרכז הרב בירושלים בשנת ה'ת"ש. בהקדמה לספר, מתייחס הרצי"ה למאורעות השעה, של אותו זמן, זמן מלחמת העולם השנייה. מאז יצא הספר במהדורות רבות נוספות.

קהילת אורות התורה בעיר בת ים קרויה על שם הספר.

אלחנן סמט

הרב אלחנן סמט (נולד ב-1953) הוא מרצה, מורה ומחבר ספרי פרשנות לתנ"ך. היה ר"מ בישיבת ברכת משה במשך כעשרים וחמש שנים.

אליהו מרדכי ולקובסקי

הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה , פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962) היה רב, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה. בשיטה זו, נלמדת הסוגיה מתוך התפיסה שמטרת הלימוד היא להגיע לפסיקת הלכה למעשה, ולא להסתפק בלימוד תאורטי בלבד. מקור הביטוי הוא במספר מקומות בתלמוד, אך על פי פירוש רש"י לתלמוד המשמעות המקורית של הביטוי היא אמירה של דין אשר מתקבל הלכה למעשה על ידי פוסקים אחרים.

אריה שטרן

הרב אריה שטרן (נולד י"א בכסלו ה'תש"ה, 27 בנובמבר 1944) הוא רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה.

בנימין רבינוביץ' תאומים

הרב בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ראש השנה תרס"א, 1900– ז' באלול תשל"ד, 24 באוגוסט 1974) היה תלמיד חכם, חוקר ועורך, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

הלכה ברורה

האם התכוונתם ל...

חסיד שוטה

חסיד שוטה הוא כינוי גנאי שנתנו חז"ל לאדם שמנסה להחמיר בקיום מצוות, אך למעשה הוא נוהג כשוטה; כלומר, רצונו להתנהג כחסיד מוביל אותו לחטוא או לנהוג באופן מטופש. במשנה מתואר "החסיד השוטה", יחד עם דמויות מגונות אחרות, כ"מכַלי-עולם" או "מבַלי-עולם".רבי מנחם המאירי מגדיר מונח זה בהתבסס על דוגמאות מהתלמוד: "עניין חסיד שוטה הוא שמתחסד ביותר מדאי אף במה שחסידותו גורם נזק או לעצמו או לאחר; כגון שמתענה בכל יום, או שרואה אשה טובעת בנהר ואומר איני יורד להצילה כדי שלא אסתכל בערווה, או שראה תינוק מבעבע בנהר ואומר אחלוץ תפילין קודם שאכנס." (בית הבחירה להמאירי, סוטה כ,א)

בשיח הכללי משמש הכינוי "חסיד שוטה" כמטבע לשון המתאר אדם הנוהה אחר מורה רוחני, תאוריה מדעית, תנועה פוליטית וכדומה, ורוחש להם נאמנות עיוורת.

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

ישיבת "מרכז הרב" נוסדה על ידי הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), בשנת ה'תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.

רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בישיבת מרכז הרב או היו תלמידים של רבנים שלמדו בה. היא נחשבת בעיני רבים ל"אם הישיבות הציוניות".

מאמרי הראיה

מאמרי הראי"ה היא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק ושנתפרסמו בעיתונות ובבטאונים שונים.

מכון מחקר תורני

מכון מחקר תורני הוא מוסד העוסק בחקר מגוון נושאים תורניים, בין היתר - מקרא ופרשנות המקרא, תלמוד ופרשנות התלמוד, הלכה, מחשבה ועוד. חלק מהמכונים, נתמך על ידי משרד התרבות והספורט.

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. בתלמוד הירושלמי מסכת זו היא האחרונה מסדר נשים. במסכת זו תשעה פרקים ובתלמוד הבבלי יש במסכת זו 48 דפים. קיים מנהג ללמוד מסכת זו בימי ספירת העומר, דף אחד ביום.

משנה תורה

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי, שכתב הרמב"ם בין השנים 1168-1177. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קטלוג חדשני של כל ההלכה.

החיבור פסקני ואינו מותיר מקום לדיונים, וכן אין בו מקורות הלכתיים לפסקים המופיעים בו. עובדה זו הביאה כמה תלמידי חכמים לחבר חיבורים אודות מקורותיו המשוערים של הרמב"ם לפסקיו. בנוסף לחיבורים אלו, נכתבו סביב הספר חיבורים למדניים ומחקריים רבים, והוא אחד מספרי ההלכה הנחקרים ביותר, הן על ידי החכמים המסורתיים והן על ידי חוקרים מודרניים.

משנה תורה נחלק לארבעה עשר ספרים (ולכן מכונה לעיתים הי"ד החזקה). כל ספר נחלק לנושאים - "הלכות" (כגון "הלכות יסודי התורה" או "הלכות שבת"), וההלכות נחלקות לפרקים. כל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (פסקאות). החיבור כולל בסך הכל 14 ספרים, 83 נושאים ו-1,000 פרקים.

עולת ראיה (סידור)

עולת ראיה הוא סידור תפילה המפורש בידי הרב קוק. הסידור נערך על ידי בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק, ויוצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בשני כרכים, כחלק מכתבי הראי"ה. הפירוש על הגדה של פסח המופיע בסידור יצא לאור גם בכרך נפרד.

עין איה

עין איה הוא חיבור הגותי של הרב קוק אשר מבאר את אגדות התלמוד: מסכת ברכות, מסכת שבת ומשניות מסדר זרעים (הנזכרות בעין יעקב).

בהקדמת הספר המחבר כותב כי בא לכתוב ספר זה בגלל המיעוט (באיכות ובכמות) של ספרי יהדות "קלים לקריאה" בתקופתו.

הביאור מובא בפסקאות ממוספרות ללשון הטקסט התלמודי, ומהן מתרחבים נושאים רבים ומגוונים בסגנון אלגורי.

מגמת הספר מנוסחת בהקדמה, שרבים מייחסים לה חשיבות גם ללא קשר לתכני הספר. בין השאר מציג בה הרב קוק תפיסה היסטורית ופילוסופית של תקופת בית המקדש השני.

שטרן

האם התכוונתם ל...

שלום נתן רענן

הרב שלום נתן רענן (כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900 - י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהל הישיבה. היה חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

שן ורגל

שֵׁן וָרֶגֶל בדיני נזיקין בהלכה, הן זוג אבות נזיקין השייכים לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה. נזקי שן ורגל הם נזקים שנעשו על ידי בעל חיים בעודו מתנהל באופן טבעי ושגרתי, כשאב-הטיפוס לנזקים אלו הוא נזק שנעשה על ידי בהמה שנכנסה לשדה חקלאי ופגעה בגידולים בכך שאכלה מהם (שן) או בכך שרמסה עליהם בדרך הליכתה (רגל).

על פי ההלכה, המתבססת על החוק המקראי בפרשת משפטים, חייב בעל הבהמה לשלם פיצויים על הנזק שעשתה בהמתו – אך זאת רק במקרה שהנזק נעשה בשטח פרטי, כגון בשדהו של הניזק. על נזקי שן ורגל שנעשו ברשות הרבים – ההלכה פוטרת מתשלום. זאת לעומת נזקי קרן, שהם נזקים שבעל חיים עשה בהתנהגות בלתי שגרתית – שבהם יש חיוב פיצויים גם אם נעשו ברשות הרבים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.