הלחם בסיסים

הֶלְחֵם בסיסים (בספרות חז"ל נוטריקין[1]) הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (ובמקרים נדירים, במספר שפות, אף שלוש מילים. דוגמה בעברית: "שוקחתן" - הלחם של "שוק", "קח" ו-"תן") קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן. הלחם שבו שתי המילים נשארות שלמות מכונה "הלחם בסיסים מלא" בעוד הלחם בסיסים בו נשמטים הגאים מכונה "הלחם בסיסים חסר".

דרך תצורה זאת התפתחה מהתופעה הקדומה יותר של "הצמדת מילים" - אשר מופיעה כבר בתנ"ך (ראו להלן בפרק: הצמדת מילים). עם זאת, היא אינה אופיינית לעברית ולשפות שמיות, והיא רווחת בעברית בעיקר בתחום הרעיונאות, ופחות כדרך סטנדרטית ליצירת מילים. אנגלית, לעומת זאת, ועוד יותר מכך: גרמנית (וכן שפות אגלוטינטיביות כדוגמת טורקית), הן שפות פוריות ועשירות בהלחמים.

המושג "הלחם בסיסים" (במקור: Portmanteau) הומצא על ידי לואיס קרול כדי להסביר את שירו המפורסם "ג'ברווקי" ב"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", והשיר אכן משופע במילים כאלו.

Traffic lights
"רמזור" הוא המילה בעברית לפנסים המכוונים את התנועה. המילה נוצרה כהלחם של המילים "רמז"+"אור", שכן אורות הרמזור מורים (או "רומזים") לעוברי האורח מה עליהם לעשות בצומת.

דוגמאות להלחמים בעברית

במקרא נמנות עשרות מילים מורכבות, ורבות מהן נפוצות עד היום, כמו הללויה, שלשום (שלוש+יום), הראל, בליעל (בלי + יַעַל), גַלְעֵד, שנהב (שן+יב, שהוראתו על פי הסנסקריט פיל) ועוד. יש שמות פרטיים המהוים הלחמים : אברם ואברהם, חֲזָאֵל ומיכאל, ישעיה וירמיה, ראובן ובנימין ועוד. גם התלמוד תרם את חלקו במילים נפוצות כמו איזה (אי+זה), היכן (אי+כאן), משהו, כיצד ואפילו (אף+אם+לו). מילים אחרות נשכחו. תוכבר (תוך+בר) הוא גדי תלמודי צלוי הממולא באבריו, ובהשאלה מאוחרת אדם שתוכו כברו. חלביץ (חלב+ביצה) הוא צמח תלמודי.

דוגמאות להלחם בסיסים מלא (הֶדְבֵּק)

ישנן מספר מילים שנוטים לחבר למילים אחרות ליצירת הלחם בסיסים מלא. דוגמאות:

דוגמאות להלחם בסיסים חסר (הֶלְחֵם)

בתחומים מסוימים נפוץ הלחם בסיסים חסר. דוגמאות:

  • בתחום החי: קרנף (קרן + אף),

ברווז (בר + אווז), שלדג (שלה + דג), ערצב (עקרב + צב), גחלילית (גחלת + לילה), מצפור (מצפה + ציפור)

ישנן מילים שנוטים לחבר למילים אחרות ליצירת הלחם בסיסים חסר. דוגמאות:

  • אור: זרקור (זרק + אור), מגדלור (מגדל + אור), תקליטור (תקליט + אור), רמזור (רמז + אור), מקלור (חידוש של האקדמיה ללשון העברית - מקל + אור)
  • אוטומט: כספומט (כסף + אוטומט), שלעיתים נקרא גם בנקומט (בנק + אוטומט) או סניפומט (סניף +אוטומט); בדיקומט (בדיקה + אוטומט); פזומט (פז + אוטומט)

מותגים מסחריים לרוב נוצרו מהלחמי בסיסים. הדבר נפוץ במיוחד בתחום המזון, לדוגמה: הלחמי בסיסים מלאים ביסלי, פרילי; הלחמי בסיסים חסרים - פריגורט (פרי + יוגורט), שוקולית (שוקו + עלית), תפוזינה (תפוז + קלמנטינה), קלצפת (קלה + קצפת), עוגיפלצת (עוגיה + מפלצת).
ישנן גם חברות ומותגים שנוצרו מהלחם בסיסים חסר של המילה "ישראל" ומילה בלועזית, כגון: ישראכרט (ישראל + כרט), ישרוטל (ישראל + הוטל), ישראייר (ישראל + אייר). דוגמאות נוספות: פלאפון (פלא + טלפון), פלדלת (פלדה + דלת), פזומט (פז + אוטומט).

שם מספר נפוץ גם בהלחמי בסיסים (מלאים וחסרים), לדוגמה: שנקל (שני + שקל), שלושער, חמשיר, שישבת (שישי + שבת).

ביצירת הלחם, גורמים פונולוגיים שונים (הנוגעים לטעם, מספר הברות מקובל בשפה ועוד) הם שמכתיבים איזו מהמילים תבוא ראשונה ואילו הגאים יושמטו. בדרך כלל שתי המילים המרכיבות את ההלחם חולקות הגה משותף.

הלחמים בשפות אחרות

הצמדת מילים

הצמדת מילים היא תופעה אחרת - המשתקפת בהצמדת כמה מילים זו לזו בשלמותן, ללא השמטת הגאים. כך למשל, המילה התנכית: "הללויה", ובדומה לכך: המילה העברית המודרנית "כדוריד", אינן נוצרות מהלחם אמיתי אלא מהצמדה של שתי מילים. תופעת ההצמדה פחות נפוצה בשפות שמיות, והרבה יותר נפוצה בשפות אירופאיות - במיוחד בגרמנית.

הלחמי בסיסים והצמדות מילים ככלי ספרותי

נאומולוגיה עטיפת הספר ג
הספר נְאוּמוֹלוֹגְיָה:
תורת הנאום
  • בספר בארץ הצפרגול של הסופר הישראלי עודד בורלא נעשה שימוש בהלחמי בסיסים על מנת לתאר בעלי חיים דמיוניים המורכבים משני בעלי חיים שונים. לדוגמה - ההלחם "צפרגול", המתאר חיה דמיונית המשלבת צפרדע וחרגול.
  • שפת ה"שיחדש" המתוארת בספר 1984 עושה שימוש בהלחמים ובהצמדות מילים, הן בתצורתה המקורית בספר באנגלית והן בגרסה העברית שלה. שמה של השפה אף הוא הלחם בסיסים של המילים "שיחה" ו"חדש".
  • המשורר העברי דוד אבידן יצר בשירתו מילים חדשות רבות, המבוססות על הלחם בסיסים. שיטה זו הייתה אחד מכליו להרחבת גבולות השפה. לדוגמה, שירו "אָדָמִלַה", אשר אף נחקק לאחר מותו על מצבתו, מבוסס על הלחם בסיסים של המילים אדם ומילה.
  • שמו של הספר נְאוּמוֹלוֹגְיָה[2] הוא הלחם מאולץ. זהו הלחם של שתי שפות: 'נאום' בעברית עם 'לוגיה' שפירושה ביוונית "ידע" או "מדע". תוצאת ההלחם: "תורת הנאום".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Bat-el, Outi. 1996. Phonologically-based word formation: Modern Hebrew blends. In Kleinhenz (ed.) Interfaces in Phonology. Berlin: Akademie Verlag. 231-250.
  • Bat-el, Outi. 1996. Selecting the best of the worse: The grammar of Hebrew blends. Phonology 13:283-328.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך לדוגמה במדרש תנחומא (פרשת קרח, פרק יב) בפירוש עץ יוסף שם: "וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים" (שיר השירים ו ח) שמונים בתי מדרשות שהיה בירשלים .. פִּילַגְשִׁים נוטריקין 'פלג שם' .. על שם כי בתי מדרשות חולקין ופליגי - אלו אוסרין ואלו מתירין כמו אויבים בשער
  2. ^ "נְאוּמוֹלוֹגְיָה" מאת יורם שובל, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2015.
Greenwash

גרינווש (מאנגלית: Greenwash, ובעברית גם "טיוח ירוק" או "התיירקקות") הוא כינוי שסביבתנים ומבקרים אחרים משתמשים בו כדי לתאר פעילות של מתן תדמית ציבורית חיובית להתנהלות הנתפסת כבלתי סביבתית. מקורו של הביטוי הוא הלחם בסיסים של המונח "ירוק" (כשהכוונה לאידאולוגיה סביבתנית) עם המונח "וויטוואש" (הלבנה או טיוח). לראשונה השתמשו בביטוי בתחילת שנות התשעים (שימוש קדום במילה הופיעה בכותרת של מאמר של מהדורת מרץ\אפריל 1991 של המגזין Mother Jones).

תאגידים טוענים כי הקידום של קווי מדיניות של שוק חופשי, טכנולוגיה חדשה וצמיחה כלכלית הכרחיים להשגת פיתוח בר קיימא, וכן כי הם מודעים לנושא הסביבתי. מבקריהם טוענים כי למרות הרטוריקה שלהם, יש עדויות מעטות לכך שתאגידים רב לאומיים משנים את התנהגותם לכיוון של קיימות; והם טוענים כי תאגידים רבים נשארו היצרנים הראשיים של טכנולוגיות הרסניות לסביבה ובלתי מקיימות, ולכן גרינווש הוא רק טכניקה של יחסי ציבור או שיווק.

אאוקן

אֵאוֹקֵן (אנגלית: Eocene) היא תקופה בפלאוגן שבעידן הקנוזואיקון. היא קרובה יותר לזמננו מאשר פלאוקן.

את השם טבע הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב-1847. מקור המילה ביוונית, והוא הלחם בסיסים של Ἠώς ("אאוס", אלת השחר במיתולוגיה היוונית) ו-καινός ("קֵנוֹס" - חדש מפתיע), כלומר "השחר החדש". התקופה נקראת כך כי חלק מהמאובנים המצויים בשכבות התקופה הזו הם של מינים הקיימים גם היום. הייתה זו תקופה גאולוגית שראשיתה בעידן שבו התחילו הימים להציף את היבשות ונמשכה 22.1 מיליוני שנים, מלפני 56 מיליוני שנים עד לפני 33.9 מיליוני שנים. היא מחולקת לארבעה גילאים: איפרסיאן (Ypresian), לוטטיאן (Lutetian), ברטוניאן (Bartonian) ופריאבוניאן (Priabonian).

ברוב שטחי כדור הארץ התחיל האאוקן, כשהימים חזרו והציפו את היבשות. באאוקן התרוממו באירופה ההרים הראשונים בקבוצה האלפינית: הפירנאים והאלפים הפרובאנסליים. פעולה טקטונית רבה חלה גם בחלקי עולם אחרים. הפעילות באה לידי ביטוי בשינויים תכופים בדמות הפלאוגאוגרפית של הארץ, כלומר, אירעו תנודות רבות של גבולות הים והיבשה, עם שינויי גובה היבשות ועומק הימים.

באאוקן התיכון התפשטו הימים לכיוון היבשות. באאוקן העליון נסוגו הימים מהיבשות.

בצפון אפריקה מהוות שכבות האאוקן המשך לשכבות הקרטיקון העליון, ובשתיהן יש הרבה חומרים זרחניים (פוספאטים).

המאובנים באאוקן מעידים על תמורות ביולוגיות גדולות: אין באאוקן מאובנים של יצורים רבים שחיו בתקופות קודמות, אך יש מאובנים של יצורים, שנוצרו באאוקן ונכחדו באוליגוקן. היצורים הללו התרבו עד כדי כך, ששלדיהם המאובנים יצרו שכבות עבות ורחבות מאוד. בשכבות התחתונות של האאוקן יש מאובנים של יצורים בעלי מבנה שיניים פרימיטיבי מאוד. יצורים אלה (אבות הפילים ואבות הסוסים ואחרים) נוצרו באמצע המזוזואיקון. מאובנים של צמחים ויצורים באאוקן מעידים על כך שבאזור הים התיכון שרר אקלים טרופי.

איגיון

איגיון או אִי-גָיוֹן (הלחם בסיסים של אי-היגיון, באנגלית: nonsense - נוֹנְסֵנְס) הוא התבטאות בכתב או בעל-פה, בשפה שלכאורה היא מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית; היא יכולה להכיל סתירות, הברקות ומוזרויות. האיגיון הוא סוגה בריטית מסורתית ונפוץ במיוחד בחמשירים. איגיון יכול להיות מופנה הן לילדים והן למבוגרים.

ביג'נדר

בִּיגֶ'נדֶר (מאנגלית: Bigender; הלחם בסיסים של המילים "בי" (שתיים) ו"ג'נדר" ((מגדר)) הוא מונח המתאר אדם בעל שתי זהויות מגדריות נבדלות, במקביל או באופן המשתנה בזמן (ג'נדרפלואיד). המושג מוכר על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה תחת הקבוצה הטרנסג'נדרית. במחקר מ-1999 שנערך על ידי מחלקת סן פרנסיסקו לבריאות הציבור נמצא כי בקרב האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, פחות מ-3% מאלה שהמגדר שיועד להם הוא זכר ופחות מ-8% מאלה שהמגדר שיועד להם הוא נקבה, מזדהים כביג'נדרים.

גיידאר

גיידאר (מאנגלית: Gaydar) הוא הלחם בסיסים של רדאר ו-גיי, המתאר יכולת אינטואיטיבית של אדם כלשהו לזהות להט"בים גם ללא תקשורת ישירה ביניהם, בדרך כלל על סמך לבוש, התנהגות, שפת גוף או הליכה כנגד המוסכמות המיניות או המגדריות של החברה ההטרוסקסואלית בפרהסיה.

בעוד שבעבר החלוקה בין להט"בים להטרוסקסואלים הייתה ברורה, ואפשרה לגיידאר לפעול על בסיס תבניות בולטות, מגמות של מטרוסקסואליות מחד, והופעתם של להט"בים ללא מזהים חיצוניים מובהקים מאידך, מאתגרות את יכולות הגיידאר כיום; ואולם, להט"בים רבים טוענים כי הם עדיין מסוגלים לזהות להט"בים אחרים באמצעות אינטואיציות ותחושות.

אחד ההסברים שניתן לתופעה הוא שבמהלך חייהם התרגלו להט"בים להשקיע יותר בזיהוי פרטים קטנים בקרב אנשים אחרים העשויים להעיד על נטייתם המינית. מחקרים מדעיים שונים העלו נתונים התומכים בקיומו של גיידאר שכזה: להט"בים זיהו להט"בים אחרים לפי תמונות באופן מדויק יותר מהטרוסקסואלים. גם כשהוצגו להם תמונות הפנים בלבד, הפגינו הלהט"בים יכולות טובות יותר מאלו של ההטרוסקסואלים.

דרום

דרום הוא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך לצפון ונמצא בזווית ישרה למזרח ולמערב. הדרום נמצא באזימוט 180 מעלות.

הדרום האמיתי הוא הכיוון לקצה הדרומי האמיתי של ציר סיבוב כדור הארץ, המכונה הקוטב הדרומי. הקוטב הדרומי נמצא באנטארקטיקה. הקוטב הדרומי המגנטי אינו זהה לקוטב הדרומי ונמצא במרחק קטן ממנו.

המונח הדרום משמש לעיתים כדי להתייחס למדינות או קבוצות מתקדמות פחות מבחינה טכנולוגית ותרבותית בעולם בשל ההכללה שקובעת שרוב המדינות מסוג זה נמצאות בחצי הכדור הדרומי.

האדריכל והפילוסוף האמריקאי ריצ'רד באקמינסטר פולר פיתח את מפת דימקסיון שאחד ממאפייניה הוא העדר הטיה תרבותית בין צפון לדרום היות שבמפה זו הצפון איננו למעלה והדרום אינו למטה (יצויין שקיימות מפות, בעיקר במספר מדינות בחצי הכדור הדרומי, בו הדרום נמצא למעלה).

בארצות הברית, המונח הדרום משמש גם כדי להתייחס למדינות דרום-מזרח ארצות הברית שפרשו מהאיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית.

השם דרום מופיע כבר בתנ"ך, ושם ישנם גם כינויים נוספים לכיוון זה: נגב, תימן וימין.

יש אומרים שהמילה "דרום" היא הלחם בסיסים של המילים "דר" ו-"רום" משום שהשמש נמצאת ברום השמיים כאשר היא עוברת ברוח שמים זו. מאותה סיבה המזרח נקרא מזרח כי שם זורחת השמש ומערב כי שם מתערבבים היום והלילה, והצפון כי מקום זה צפוּן מאור השמש.

הכינוי נגבה הוא על שם שהדרום מנוגב (מיובש וצחיח) ממים.הכינויים: ימין ותימן/תימנה, הם מפני שהמזרח מכונה גם קדם/קדמה/קדימה והמערב אחור/אחרון. לכן כאשר פנינו קדימה למזרח, הרי שהדרום מימיננו והצפון משמאלנו. היות שהשמש נחשבה למקור חיות עלי האדמה, הנטייה התאולוגית/קלאסית הייתה להתייחס לכיוון זה כבעל חשיבות רבה.

הטרוסקסואליות

הטֶרוסקסואליות (הלחם בסיסים של המילים έτερος (תעתיק: הטרוס מיוונית: שונה) ו-sex (תעתיק: "סקס"; מלטינית: מין); כלומר, "מין שונה") היא נטייה מינית של אדם לבני המין השני. זו הנטייה המינית הרווחת, המאפיינת כ-90% מהאוכלוסייה. בדתות שונות, ובהן יהדות אורתודוקסית, לגברים זו הנטייה המינית היחידה שהדת מתירה לממש ביחסי מין.

ויקונט

ויקונט הוא תואר אצולה אירופאי נמוך מרוזן וגבוה מברון. המילה "ויקונט" היא הלחם בסיסים של המילים הלטיניות vice (משנה, מיופה כוח) ו-comte (רוזן) ויחד יצרו את ה-vicomte הצרפתית. המקבילה האנגלית, viscount, מקורה ב-visconte מהצרפתית העתיקה וידוע על השימוש בה כבר ב-1387.

התואר מציין מיופה כוח של רוזן שניהל חלק מוגדר מנחלותיו ולעיתים רוזנים העניקו לבני משפחה צעירים מבצר בתחום הטריטוריה שלהם ואת התואר ויקונט. עם הזמן הפך התואר לתואר העובר בירושה.

חנות כלבו

כלבו (הלחם בסיסים של המילים "כל" ו"בו") היא חנות קמעונאית המוכרת מגוון רחב של מוצרים, ללא קו מוצרים דומיננטי. לרוב ממוקמות חנויות הכלבו במתחמים גדולים, ולעיתים אף מתפרסות על מספר קומות. מגוון המוצרים שמוכרות חנויות הכלבו משתרע בדרך כלל החל ממוצרי מזון, פרטי לבוש, ריהוט, מוצרי חשמל, קוסמטיקה, צעצועים, ועד לתרופות. בישראל הייתה המשביר לצרכן במשך שנים רבות רשת חנויות הכלבו הגדולה בארץ. בשנות ה-90 של המאה ה-20 וה-2000, עם הקמת עשרות קניונים ומרכזי קניות גדולים, נפתחו רשתות כלבו רבות נוספות.

טכנובאבל

טכנובאבל (באנגלית: Technobabble) – הלחם בסיסים של "טכנולוגיה" ו-"Babble" (פטפוט) – הוא סוג של פרוזה המשתמשת בעגה, באזוורד, שפה אזוטרית, מונחים טכניים מיוחדים, או סלנג טכני שאינו מובן לשומע. לתחומים שונים של תרגול ותעשייה יש את אוצר המילים המקצועי שלהם (ז'רגון) המאפשר למי שהתחנך בתעשייה לתמציתיות בהעברת רעיונות, אך עשויים להיות מבלבלים, מטעים או שטויות למאזין מבחוץ. אז בזמן שאדם הדיוט, המקשיב לדיון בנושא מחקר עדכני במתמטיקה, יכול לתאר את זה כטכנובאבל, למתמטיקאי זה לגמרי מובן, ולכן לא טכנובאבל. ההבדל העיקרי הוא נקודת המבט של המאזין. ניתן להשתמש בטכנובאבל לצורך מרמה, כדי לתת רושם של סבירות בהטעיה, טעייה, וערפול.

כימותרפיה

כִּימוֹתֵרַפְּיָה היא השימוש בכימיקלים על מנת לטפל במחלות שונות. במשמעותה המודרנית, כימותרפיה מתייחסת לחומרים ציטוטוקסים המשמשים לטיפול במחלת הסרטן. השיטה מבוססת על מתן חומרים אלו במינון שיש בו כדי להרוג או לפחות לעכב את התפתחותם של תאים סרטניים (או תאי דם לבנים במקרה של מחלות הקשורות במערכת החיסון), אך אין בו כדי לגרום לנזק בלתי-נסבל לחולה.

לטיפול הכימותרפי מספר מטרות:

הריסה מוחלטת של תאי הסרטן וריפוי המחלה

במקרים מסוימים, התרופה ניתנת לאחר ניתוח או הקרנה על מנת לוודא שלא יוותרו תאי סרטן בגוף.

במקרים שבהם לא ניתן להגיע להחלמה מלאה, התרופה ניתנת על מנת להקטין את הגידול או לפחות להאט את קצב גידולו, או לצמצם את מספר התאים הסרטניים על מנת להאריך את החיים ולהעניק איכות חיים טובה יותר.מקור השם הוא הלחם בסיסים מיוונית, כימו- = של כימיה/קשור לכימיה + תרפיה =טיפול. המשמעות הקלאסית של כימותרפיה כוללת גם את התרופות האנטיביוטיות (תרופות נגד מיקרואורגניזם). במובן זה, הכימותרפיה הראשונה היא ארספנמין (Arsphenamine) שפותחה על ידי המדען הגרמני פאול ארליך בתחילת המאה ה-20 לטיפול במחלת העגבת.

לבלב

לַבְלַב (TA:‏ Pancreas) הוא בלוטה בחלל הבטן שתפקידה להפריש מיצים המכילים אנזימים וביקרבונט לצינור העיכול לצורך פירוק המזון, וכן הורמונים לזרם הדם לוויסות המטבוליזם בגוף. הלבלב ממוקם מאחורי הצפק, בין התריסריון לטחול. אורכו כ-15 ס"מ אצל אדם בוגר.

פעילותו האקסוקרינית מתבטאת ביצירת מיצים שמופרשים דרך תעלות אל מערכת העיכול. מיצי הלבלב מכילים אנזימים המסייעים לעיכול, כגון עמילאז, טריפסין, קרבוקסיפפטידאז וליפאז. אנזימים אלו נחוצים לעיכול של חלבונים, פחמימות ושומנים. ללא נוכחות אנזימי הלבלב, פירוקם של אבות המזון איננו מושלם. חלקו האנדוקריני של הלבלב שמכיל את איי לנגרהנס מייצר הורמונים: אינסולין וגלוקגון.

הלבלב התגלה לראשונה בתרבות המערב על ידי הרופילוס, מנתח ואנטום יווני. כמה מאות שנים לאחר מכן כינה אותו האנטום רופוס מאפסוס בשם היווני πάγκρεας (פַּנְקְרֵאָס), הלחם בסיסים של המילים היווניות πᾶν (פָּאן) – כל, ו-κρέας (קְרֵאָס) – בשר, לציון אופיו הבשרני של האיבר.

מיניבוס

מיניבוס (מאנגלית: Minibus – הלחם בסיסים של Mini + Bus, ובתרגום לעברית: אוטובוס זעיר) הוא כלי רכב קרקעי המיועד להסיע כתריסר אנשים.

לרוב נפח מנועי המיניבוסים עומד על 2,000-3,500 סמ"ק. תצורת המנוע בדרך כלל היא 4 עד 6 צילנדרים בטור, הספק הכוח הוא כ-150–250 כ"ס. המנוע יכול להיות בחזית או מאחור.

מיניבוסים משמשים תכופות להסעות פרטיות של עובדים ותלמידים, טיולים, וכן בקווי תחבורה ציבורית שבדרך כלל עוברים במקומות צרים שאוטובוס לא יכול לעבור בהם או בקווים שלא נוסעים בהם הרבה נוסעים.

מרקיז

מַרְקִיז (צרפתית: Marquis) הוא תואר אצולה אירופי. בהייררכיה של תוארי האצולה נמצא המרקיז מעל לרוזן ונופל בחשיבותו מדוכס.

בצרפת, בתקופה הקרולינגית, המרקיז היה רוזן הממונה על גזרה בגבול הממלכה. המילה מרקיז נגזרה מהמילה הגרמנית העתיקה Markgraf (מארקגראף), שהיא בעצמה הלחם בסיסים: Mark (מארק) או margo (מרגו) היא מילה לטינית שחדרה לגרמנית ופירושה גבול, ו-Graf (גראף) - פירושו רוזן. Markgraf עמד בראש Marchia שהיה אזור גבול של האימפריה הקרולינגית, מאוחר יותר האימפריה הרומית הקדושה - והיה מאורגן כמבנה פיאודלי-צבאי. המרקגראף דיווח ישירות לקיסר.

במרוצת הזמן התואר היה לתואר העובר בירושה. מאוחר יותר, לואי ה-14 ולואי ה-15 העניקו את התואר מרקיזה לחלק מפילגשותיהם, כשהמפורסמת ביניהן הייתה המרקיזה מאדאם דה פומפדור.

נוירולוגיה

הנוירולוגיה (הלחם בסיסים מיוונית: νεῦρον- נוירון - תא עצב ו-λογία- לוגיה - תורה. על פי האקדמיה ללשון העברית: נֵירוֹלוֹגְיָה היא חֵקֶר הָעֲצַבִּים) היא ענף ברפואה, העוסק בחקר התפקוד התקין והבלתי תקין (מחלות, נכויות וכדומה) של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית, כולל מחקר תהליכי עיבוד המידע במוח.

קופרודוקציה

קופרודוקציה היא, במובנה הרחב, יצירה משותפת. שיתוף פעולה בין אנשים, חברות, מדינות וכדומה.

המילה קופרודוקציה היא הלחם בסיסים של המילים קוֹ ופרודוקציה (בלטינית: "יחד" ו"ייצור").

לרוב, מונח זה נפוץ בהפקות סרטים שהן שיתוף פעולה בין כמה מדינות. לדוגמה, ישראל וצרפת חתמו על הסכם שיתוף פעולה קולנועי ולכן חלק ניכר מהסרטים הישראלים הם קופרודוקציה ישראלית-צרפתית.

בתחום הפוליטיקה ניתן למצוא קופרודוקציות כדוגמת הפרלמנט האירופאי או מועצת הביטחון של האו"ם כאשר מדינות מתאחדות לשם השגת כוח רב יותר והישגים רבים יותר. קופרודוקציות בתחום הכלכלה ניתן לראות באיחודן של שתי חברות, לחברה אחת, כדוגמת שטראוס עלית ויפאורה-תבורי.

משימות חלל רבות מבוצעות על ידי קופרודוקציות, כשהבולטת שבהן היא תחנת החלל הבינלאומית, שם מתקיימות קופרודוקציות בין נאס"א לסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה ולמדינות רבות אחרות, ובהן ישראל.

שנבוב

שֶׁנַּבּוּב (שם מדעי: Orycteropus afer) הוא יונק שמוצאו באפריקה, מין בסוג שנבוב (Orycteropus), שהוא סוג יחיד במשפחת השנבוביים (Orycteropodidae) ובסדרת השנבובאים (Tubulidentata). אירופאים שהגיעו לאפריקה חשבו בתחילה שזהו סוג של חזיר, אך התברר שהוא כלל אינו קרוב לחזיר.

שמו בעברית של היונק הוא הלחם בסיסים על שום שיניו החלולות: שן + נבוב. השנבוב נחשב ל"מאובן חי".

שנהב

שנהב הוא חומר קשה ואטום בגוון לבן צהבהב שממנו עשויים חטיהם של פילים, היפופוטמים, ניבתנים, ממותות וחיות נוספות.

מאז הפרהיסטוריה ועד המצאת החומרים הפלסטיים, נהגו להשתמש בשנהב לייצור חפצי נוי, תשמישי קדושה, כפתורים, קלידי פסנתר וכדורי ביליארד. המלה "שנהב" מתייחסת באופן רגיל לחומר שממנו עשויים חטי הפיל. המילה שנהב היא הלחם בסיסים של המילים "שן" ו"הב" ("הב" היא מילה מצרית שפירושה פיל).

תקליטור

תַּקְלִיטוֹר הוא אמצעי לאחסון נתונים שאינו נדיף הפועל בטכנולוגיה אופטית. תקליטור הוא דיסק פלסטי עגול בקוטר של עד 12 ס"מ עם חור במרכזו, שמצופה בשכבה דקיקה של אלומיניום כדי שיוכל להחזיר את האותות לקרן הלייזר שקוראת אותו. הנתונים מאוחסנים בצורת בורות (pits) ומישורים (lands) לאורך פס דקיק בצורת ספירלה הנמשך מן המרכז ועד לשולי התקליטור. הנתונים מוטבעים (בייצור המוני), או נצרבים (באמצעות צורב ביתי), על גבי התקליטור בשפה בינארית, כלומר 1 ו-0, כאשר הסימון 1 מיוצג על ידי שינוי בין בור ומישור והסימון 0 מיוצג על ידי חוסר שינוי (קידוד NRZI).

מקור השם הוא הלחם בסיסים של המילים תקליט ואור, מכיוון שהקריאה והכתיבה בו נעשות באמצעות קרן לייזר.

התקליטור נכנס לראשונה לשימוש באוקטובר 1982, וכיום הוא פורמט המשמש בעיקר להפצה ומשלוח של סרטים, מוזיקה וקובצי מחשב שונים. השימוש בתקליטור הצטמצם בעשור השני של המאה ה-21, בעקבות המעבר להעברת מידע (מוזיקה, וידאו ונתונים) באמצעות האינטרנט.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.