הלוח המוסלמי

לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'ריערבית: تقويم هجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו. לוח שנה זה מבוסס על מחזורי ירח, כלומר מבוסס על מספר קבוע של פעמים שבהן הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ.

עקרונות בסיסיים

לוח השנה המוסלמי מורכב מ-12 מחזורי ירח, או חודשים, שהם 355-354 יום. יום מוסלמי מתחיל בערב עם שקיעת השמש ומסתיים בשקיעתה הבאה. כל חודש מוסלמי הוא בן 29 או 30 יום וחל עם מולד הירח, הנצפה מיד לאחר שקיעת החמה. מניין החודשים בלוח המוסלמי מבוסס על "ראייה בפועל של מולד הירח" (כלומר, לוח השנה המוסלמי אינו "לוח קבוע")[1]. כאשר ראייה בפועל של מולד הירח אינה אפשרית מיד לאחר שקיעת השמש ביום ה-29, יום זה ייחשב כיום ה-30 לאותו החודש ורק למחרת יחול ראש החודש הבא.

חודשי השנה המוסלמית הם: מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה.

מס' שם החודש משמעות השם מס' ימים בחודש
1 מֻחַרַם (محرم) החודש המקודש 30
2 צַפַר (صفر) החודש הבטל 29
3 רַבִּיע אַלְאַוַל (ربيع الأوّل) האביב הראשון 30
4 רַבִּיע אַלְאַחַ'ר (ربيع الآخر) האביב השני 29
5 ג'וּמַאדַא אַלְאוּלַא (جمادى الأولى) היובש הראשון 30
6 ג'וּמַדַא אַלְאַחִ'רַה (جمادى الأخرى) היובש השני 29
7 רַגַ'ב (رجب) החודש הנערץ 30
8 שַעְבַּאן (شعبان) חודש החלוקה 29
9 רַמַד'אן (رمضان) החום הכבד 30
10 שַׁוַאל (شوال) חודש הצייד 29
11 ד'וּ-אַלְקֵעְדַה (ذو القعدة) חודש הישיבה 30
12 ד'וּאַלְחִגַ'ה (ذو الحجة) חודש החג 29/30

כל שנה מוסלמית מתחילה ב-1 במוּחָרָם, החודש הראשון בשנה. מניין השנים המוסלמיות חל למן היום הראשון של שנת ההג'רה, כלומר מ-1 במוחרם, ה-16 ביולי 622. ההג'רה עצמה אירעה במהלך חודש רביע אל-אוול, או ספטמבר 622. להמחשה, שנת 2009 לפי לוח השנה הגרגוריאני, חופפת ברובה לשנת 1430 לספירה המוסלמית. 1 במוחרם לשנת 1430 המוסלמית חל ב-29 בדצמבר 2008[2], ואילו 1 במוחרם לשנת 1431 המוסלמית חל ב-18 בדצמבר 2009[3].

בלוח המוסלמי לא נהוג עיבור שנים, והשנה המוסלמית מורכבת מ-12 חודשי ירח בלבד. להגדרה זו אין סייגים. לעומת לוח השנה העברי או לוח השנה הסיני, השנה המוסלמית אינה מתואמת עם השנה הטרופית (קרי, הקפת כדור הארץ את השמש). להמחשה, 33 "שנות שמש" (שנים טרופיות), שוות באורכן בקירוב ל-34 שנים בלוח המוסלמי. לכן, ניתן למצוא כי כל חודש מוסלמי פלוני מקביל לחודש עברי בשנה העברית, אך מדי 3-2 שנים אותו חודש מוסלמי יימצא מקביל לחודש עברי אחר. זאת בשל מנהג עיבור השנים הנהוג בלוח השנה העברי ואינו נהוג בלוח השנה המוסלמי. יחד עם זאת, באיראן ואפגניסטן נהוג לוח השנה ההיג'רי השמשי , שאינו לוח שנה ירחי אלא שמשי.

הפער במניין השנים הגיע לכדי לא פחות מ-43 שנים: שנת 2017 היא שנת 1438 להג'רה, בעוד שלפי מניין השנים של השמש עברו 1395 שנים בלבד (משנת 622 עד שנת 2017).

חגי האסלאם ומועדיו

כאמור, לעומת לוח השנה העברי, לוח השנה המוסלמי מבוסס על מחזורי ירח בלבד ואינו מתואם עם השנה הטרופית. הואיל והשנה המוסלמית קצרה מן השנה הטרופית ואינה מתואמת איתה, יוצא שמדי שנה בשנה חגי האסלאם ומועדיו "נודדים" על פני עונות השנה, בקצב של 11-10 ימים אחורנית (ביחס לשנה גרגוריאנית רגילה). כך יוצא שחגי האסלאם ומועדיו חלים בעונות שנה שונות ולא בעונה קבועה מסוימת. חג מוסלמי המתקיים בקיץ למשך מספר שנים, יתקיים בשנים אחרות בחורף. תופעה זו אינה מאפשרת יצירת חגים עונתיים או חקלאיים (באסלאם אין חגים הקשורים לטבע ולעונות השנה). כצפוי, מדי כמה שנים גם צום הרמדאן זז מעונה לעונה, עובדה המקשה במיוחד על הצמים בצום זה כאשר הצום חל בקיץ.

הלוח הערבי הקדום

הלוח הערבי הקדום שהיה מקובל בתקופה הטרום איסלאמית, שימש בסיס להחלת הלוח המוסלמי. לעומת הלוח המוסלמי, בלוח הערבי הקדום הונהגו שנים מעוברות כפי שהיה נהוג בלוח השנה הבבלי ועדיין נהוג בלוח השנה העברי.

מנהג עיבור השנים חדל בהחלת לוח השנה המוסלמי. זאת לפי דבר הפסוק בקוראן: "מניין החודשים אצל אללה שנים-עשר חודשים"[4]. על-פי המסורת המוסלמית פסוק זה הביא מוחמד מפיו של אללה במהלך חיג'ת אל-ודאע, החג' שקיים מוחמד לפני מותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מנהג ראיית מולד הירח עדיין נוהג בימינו אצל היהודים הקראים נא עיין בפסקת לוח השנה של היהודים הקראים.
  2. ^ אתר islamicmoon
  3. ^ שם
  4. ^ סורת א-תובה (החזרה בתשובה), פסוק 36.
10 באוקטובר

10 באוקטובר הוא היום ה-283 בשנה (284 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 82 ימים.

1492

שנת 1492 היא השנה ה-92 במאה ה-15. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1521

שנת 1521 היא השנה ה-21 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

16 ביולי

16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 168 ימים.

2020

שנת 2020 היא השנה ה-20 במאה ה-21. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 2020 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2021

שנת 2021 היא השנה ה-21 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2021 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

525

שנת 525 היא השנה ה-25 במאה ה-6. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

622

שנת 622 היא השנה ה-22 במאה ה-7. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

680

שנת 680 היא השנה ה-80 במאה ה-7. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

70

שנת 70 היא השנה ה-70 במאה ה-1. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. ספירת הנוצרים, המקובלת כיום, החלה בשנת 525, ולכן המספר הסודר של שנת 70 ניתן לה בדיעבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

הג'רה

ההִיג'רה (בערבית: هجرة) הוא מונח בערבית המתאר את הגירתו של מוחמד, מייסד האסלאם, מהעיר מכה לעיר יתרב (תעתיק מדויק: ית'רב), שאחר כך החלה להיקרא אל-מדינה (קיצור של "מדינת א-נבי", עיר הנביא). ההג'רה התרחשה בשנת 622 לספירה ונקבעה מאוחר יותר כנקודת ההתחלה למניין השנים המוסלמי.

מוחמד היגר עם קומץ מאמינים (מוהאג'רון) מן העיר מכה לעיר אל-מדינה, משום שבמכה לא קיבלו את רעיונותיו והטפותיו ואף רדפו אותו. מעבר זה נמשך מספר ימים, כך שלמעשה אין להג'רה תאריך מדויק. עם זאת, המוסלמים קבעו את היום השמיני לחודש רביע אל-אוול, היום שבו הגיע מוחמד לקובה שבפאתי אל-מדינה, כיום ההיג'רה, ויום זה מצוין כחג על ידי המוסלמים. באל-מדינה התקבלו מוחמד ופמלייתו על ידי תומכיהם, ה"אנצאר", ושם ביסס מוחמד את עצמו ואת דתו החדשה, ותוך עשר שנים בלבד הוא כבש את מכה ונכנס אליה כמנצח.

ההיג'רה נקבעה כנקודת ההתחלה של הלוח המוסלמי, הקרוי גם "הלוח ההיג'רי", בשל חשיבותה כנקודה שממנה הפך הנביא ממטיף לראש קהילה דתית ופוליטית - האומה האסלמית. היא נקבעה כנקודה זו על ידי עומר בן אל-ח'טאב, הח'ליף השני, בשנת 638, שהפכה להיות שנת 17 להג'רה.

הולדת בהאא אללה

הולדת בהאא אללה הוא אחד מתשעת החגים בדת הבהאית בהם שובתים המאמינים ממלאכה, והוא חל ב-12 בנובמבר. ביום זה חוגגים הבהאים את הולדתו של נביא האמונה, בהאא אללה, בשנת 1817.

החג נקבע על ידי בהאא אללה עצמו אשר מנה אותו בין ארבעת חגי הדת בכיתאב-אי אקדס, הספר שכתב והנחשב לטקסט הדתי הבהאי הקדוש ביותר. שלושת החגים האחרים שמנה בהאא אללה הם רידוואן, הכרזת הבאב ויום הולדתו של האחרון החל ב-20 באוקטובר. בהאא אללה ציין כי יום הולדתו ויום הולדת הבאב נחשבים כאחד בעיני האל, והגדירם כ"ימי הולדת תאומים". בלוח השנה המוסלמי חלים השניים בימים עוקבים - בהאא אללה נולד ביום השני בחודש מוחרם בשנת 1817, בעוד שהבאב נולד ביומו הראשון בשנת 1819.

עוד קבע בהאא אללה כי אם שני חגים אלה יחולו לפי הלוח המוסלמי במהלך חודש עַלַאאְ, הוא חודש צום תשעה עשר הימים, יש להימנע בהם מצום. דבר זה קרה בשנים 2002 ו-2003, וצפוי להתרחש שוב ב-2034 וב-2035. עם זאת, מאחר שלוח השנה הבהאי מבוסס על שנת השמש ולא על השנה הירחית, ומקביל לחלוטין ללוח הגרגוריאני, יהיה על בית הצדק העולמי להכריע לפי איזה לוח שנה יש לחגוג אותם. כיום חוגגים רוב הבהאים בעולם את שני החגים האלה לפי הלוח הבהאי השמשי, ועל כן אין משמעות להוראת בהאא אללה.

החג של החגים

החג של החגים (בערבית: مهرجان عيد الأعياد, בתעתיק מדויק: מהרג'אן עיד אלאעיאד, מילולית: "פסטיבל חג החגים") הוא פסטיבל הנערך בעיר חיפה מדי שנה, במהלך חודש דצמבר. הוא נועד לבטא את אופייה של חיפה כעיר בעלת אוכלוסייה מעורבת, שבה חיים במשותף בני כל הדתות, ולקדם דו-קיום וסובלנות ביניהם.

שמו של הפסטיבל מבטא את כוונתו לציין את החגים הדתיים החלים בחודש דצמבר ובסמוך לו – חג החנוכה היהודי, חג המולד הנוצרי (החלים בסמוך זה לזה), חודש הרמדאן ועיד אל-פיטר או חג הקורבן האסלאמיים (החלים במועדים משתנים על פני השנה האזרחית ויכולים לחול בחודש דצמבר, על פי הלוח המוסלמי).

פעילויות הפסטיבל נערכות בסופי השבוע (ימי שישי ושבת) של חודש דצמבר. הן מתקיימות באתרים שונים בעיר, אך מרביתן נערכות בשכונת ואדי ניסנאס ובשכונת המושבה הגרמנית הסמוכה אליה. בימי הפסטיבל פתוחים מוזיאוני העיר בחינם לכל המבקרים.

הפעילויות כוללות מופעי במות, תהלוכות, הצגות וקונצרטים, תערוכות אמנות ומיצגי רחוב, סיורים וכנסים, ירידים ושווקים ופעילויות מיוחדות לילדים.

בשנת 2010 במרכז המושבה הגרמנית (חיפה) הוצג לראשונה מיצג של עץ חג המולד. העץ נבנה על ידי המעצבת התעשייתית הדס איצקוביץ במשך חודש ימים. גובהו של עץ הבקבוקים היה 12 מטרים, והוא היה עשוי מ-5,480 בקבוקי פלסטיק משומשים, שהושלכו על ידי תושבים ברחבי העיר למכולות האיסוף הקבועות למיחזור בקבוקים. מאז התחילה מסורת הצגת עץ חג המולד כל שנה מחדש כחודש ימים בתאריכים הפסטיבל. במשך 3 השנים הראשונות הוצג ברציפות עץ הבקבוקים המקורי ולאחר מכן על אותה תשתית של העץ מציגים עיצובים שונים כל שנה מחדש.

את הפסטיבל מארגנים עיריית חיפה, המרכז היהודי-ערבי "בית הגפן" וועד תושבי ואדי ניסנאס. את הקונצרטים הליטורגיים מארגן ה"חוג למוזיקה קאמרית". הפסטיבל נערך מדי שנה מאז שנת 1993.

הלוח הפרסי

הלוח הפרסי (בפרסית تقویم هجری شمسی או گاه‌‌شماری هجری خورشيدى ; ידוע בתור הלוח הפרסי או הלוח האיראני) הוא לוח שנה שמשי, המשמש כיום באיראן ובאפגניסטן. לוח השנה מתחיל בכל שנה בנקודת השוויון האביבית, במדויק כפי שהיא נמדדת בתצפיות אסטרונומיות הנערכות בטהראן ובקאבול. עובדה זו הופכת אותו למדויק יותר מהלוח הגרגוריאני, אך גם מקשה לחזות מועד התרחשותם של תאריכים ספציפיים.

מנין השנים מתחיל בהג'רה, כמו בלוח המוסלמי הירחי, אולם מכיוון שהשנה הירחית קצרה בכ-3% לעומת השנה השמשית, נוצר במהלך השנים פער בין שני הלוחות, כך, למשל, שנת 2009 היא 1430/31 על פי הלוח המוסלמי הירחי, אבל 1387/88 על פי הלוח הפרסי.

לוח השנה הג'לאלי הוכנס לשימוש ב-15 במרץ 1079 על ידי הסולטאן הסלג'וקי ג'לאל א-דין מלכשאה הראשון, שהתבסס על המלצותיה של ועדת אסטרונומים, בהם גם עומר ח'יאם, שפעלה במצפה הקיסרי בבירתו איספהן. לוח השנה כלל את החישוב המדויק ביותר של השנה השמשית בזמנו, וחישובי החודשים התבססו על תנועת השמש בגלגל המזלות, מערכת ששילבה מרכיבים ממערכת האסטרולוגיה סוריה סידהנתה, שהייתה נהוגה בהודו במאה הרביעית לספירה. מאוחר יותר שולבו בלוח יסודות מלוח השנה הסיני-אויגורי. הלוח הג'לאלי נותר בשימוש במשך שמונה מאות שנה. בשנת 1925 תוקן הלוח על פי צו של המג'לס האיראני, כך שאורכם של החודשים יהיה אחיד יותר.

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700. זוהי המאה השביעית של המילניום הראשון. מאה זו נחשבת לתחילתם של ימי הביניים במזרח התיכון, והאירוע המשמעותי בתקופה זו הוא ייסוד האימפריה המוסלמית בעקבות כיבושי הערבים, אשר כבשו כליל את האימפריה הסאסאנית וחלקים גדולים מהאימפריה הביזנטית והביאו את האסלאם לכל רחבי המזרח התיכון וחלקים מאירופה.

במערב אירופה התבססה השושלת הקרולינגית שמרכזה בצרפת שהחליפה את השושלת המרובינגית. נציגה המפורסם ביותר של השושלת הזאת הוא קארל הגדול, מייסד האימפריה הרומית הקדושה בראשית המאה ה-9.

בדרום אמריקה המשיכה לפרוח תרבות המאיה שהייתה בתור הזהב שלה. בסין עלתה שושלת טאנג ואילו המשיך המאבק בין המדינות השונות על השליטה בתת-היבשת.

לוח שנה

לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים. לוח השנה התבסס תחילה על תצפיות אסטרונומיות, וכעת הוא נבנה לפי כללים שנוצרו בעקבות תצפיות אלה. כמעט כל לוחות השנה מקבצים את הימים לחודשים ולשנים.

לוחות השנה העיקריים הם:

הלוח הגרגוריאני (מכונה גם הלוח הכללי או האזרחי): מבוסס על שנת כוכבים (זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש) ומשמש כמעט את כל עמי העולם.

הלוח העברי הקבוע: מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש ומשמש את היהודים הרבניים. לוח השנה העברי הוא בן 353–355 ימים יום בשנים רגילות, ובן 385-383 בשנים מעוברות. הלוח מציין את השנים מיום בריאת העולם על פי התורה. שנה מעוברת מתרחשת 7 פעמים במחזור של 19 שנים. לוח זה הונהג לאחר היציאה לגלות (לאחר חורבן בית שני), הלוח העברי המקורי אינו קבוע וכל סוף חודש היה נקבע אורכו על פי מולד הלבנה, וכל שנה הייתה נקבעת במהלך השנה עצמה האם היא תהיה מעוברת (13 חודשים) או רגילה (12 חודשים).

הלוח היוליאני: קדם ללוח הגרגוריאני, ומשמש כיום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים. משמש גם לציון תאריכים בתקופה שקדמה להנהגת הלוח הגרגוריאני.

הלוח המוסלמי: מבוסס על מחזור ירח (כלומר על התקופה שבה משלים הירח הקפה שלמה סביב כדור הארץ), ומשמש את המוסלמים. לוח השנה המוסלמי הוא בן 354 יום ומציין את הזמן החל מההיג'רה של מוחמד ממכה שאירעה בשנת 622 לספירה. בלוח אין שנים מעוברות.

הלוח העברי הקראי: מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש ומשמש את היהודים הקראים.

הלוח הפרסי: מקובל באיראן ובאפגניסטן.

הלוח הסיני: לוח השנה הסיני פועל במחזור של 60 שנה. כל שנה במשך שנתיים רצופות נושא שם שקשור לאחד מחמשת היסודות: מים, עץ, אש, אדמה, מתכת לפי הסדר הזה. ושם של חיה על פי סימני שנים עשר המזלות: תרנגול הוא מזל גדי, כלב הוא מזל דלי, חזיר הוא מזל דגים, עכברוש הוא מזל טלה, שור הוא מזל שור, נמר הוא מזל תאומים, ארנבת היא מזל סרטן, דרקון הוא מזל אריה, נחש הוא מזל בתולה, סוס הוא מזל מאזניים, כבשה היא מזל עקרב, קוף הוא מזל קשת. שנת 2000 הייתה שנת הדרקון והיסוד הקשור אליה היה מתכת.

הלוח ההינדי הוא לוח השנה הרשמי הנהוג בהודו, משלב בתוכו את לוח השנה הירחי (מולד הירח) ולוח שנה אסטרולוגי, שנת 0 בלוח ההינדי היא שנת 78 בלוח הגרגוריאני.

לוח השנה השומרי הוא העתיק ביותר שנמצא, ומתוארך לתקופה שלפני יותר מ-5,000 שנה. הוא גם לוח השנה הקדום ביותר הידוע לנו שהשתמש בשנה מעוברת.

לוח השנה הרומי סופר את השנים החל מייסוד העיר רומא בשנת 753 לפני הספירה. בתחילה, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, מתוכם, ארבעה חודשים בעלי 31 יום ושישה חודשים בעלי 30 יום. אורך השנה היה 304 יום. השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף, מכיוון שלא התבצעה בהם פעילות חקלאית. החודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ, החודש שבו ניתן להתחיל להלחם, ולכן הוא קרוי על שם אל המלחמה מרס. זכר למספור הקדום של החודשים ניתן למצוא בשמותיהם של ספטמבר (ספטם = שבע בלטינית), אוקטובר (אוקטו = שמונה בלטינית), נובמבר (נובם = תשע בלטינית), ודצמבר (דצם = עשר בלטינית), המכילים את מספרם הסודר הקדום של חודשים אלו.

לוח השנה של המאיה מבוסס על מחזור מסובך שנמשך 18980 ימים (52 שנים).

לוח השנה האצטקי הוא בן 365 יום אשר חולק ל-18 חודשים בני 20 יום. חמשת הימים הנותרים נחשבו לימים מועדים לפורענות. כל חודש נקרא לפי תופעת טבע שהתרחשה בו או לפי טקס מסוים שבוצע במהלכו.

טונאלפוואלי - לוח שנה בן 260 ימים שהיה נהוג במסואמריקה הפרה-קולומביאנית, במיוחד בקרב האצטקים. לוח השנה לא התבסס על השמש או הירח, וחולק שרירותית ל-20 תקופות בנות 13 ימים.

לוח השנה הבהאי מבוסס על כך שהשנה מתחלקת ל-19 חודשים, בכל חודש 19 ימים, יש להוסיף 4 ימים בין החודשים: 18-19 מדי שנה.הלוח הגרגוריאני הוא הלוח המשמש כמעט את כל עמי העולם. יתר הלוחות משמשים בעיקר לצרכים דתיים.

להצגתו הנוחה של לוח השנה משמש כלי הקרוי אף הוא לוח שנה.

מאה (זמן)

מאה היא מושג המציין 100 שנים עוקבות.

ברוב מערכות התאריכים, מאות ממוספרות באופן עוקב. אולם, המאה הראשונה של מסגרת זמן היא "המאה הראשונה" ולא "מאה 0".

מערכות התארוך העתיקות ביותר עשו שימוש בתאריך סידורי ולא יסודי. במערכות כאלו, ניתן לדבר על השנה הראשונה למלכותו של המלך ג'ון למשל. מאוחר יותר צצו מערכות תארוך שהחלו לתת תאריכים החל מיסודה של שושלת, עיר, או דת. מערכות אלה המשיכו להיות סידוריות. אב אורבה קונדיטה סופרת את השנה 1 כשנת היווסדה של רומא. ספירת הנוצרים רואה בשנת אחד כשנת חייו הראשונה של ישו, אם כי מבחינה היסטורית נראה שישו נולד לפחות ארבע שנים קודם לכן. הלוח המוסלמי רואה בשנת אחד כשנת ההג'רה. הלוח העברי רואה בשנה 1 את בריאת העולם.

בלוח השנה הגרגוריאני, לוח השנה הנפוץ ביותר בעולם, השנה הראשונה היא שנת הולדתו של ישו על פי האמונה הנוצרית. לפי הלוח לא קיימת "שנת אפס". לפיכך, המאה הראשונה מכילה את השנים 1-100 לספירת הנוצרים, המילניום הראשון את השנים 1-1000 לספירת הנוצרים וכך הלאה.

מערכות תארוך מודרניות יותר כמו מספור שנים אסטרונומי המשמשת אסטרונומים, מתחילות את הספירה מהשנה אפס. במערכות כאלה נעשה שימוש ב-0 עד 99 לציון המאה הראשונה.

השימוש בקו זמן כרונולוגי המבוסס על ספירת הנוצרים הצליח ליצור אחידות בדיווח על האירועים שונים מההיסטוריה האנושית. שימוש בשנים, עשורים, מאות ואף אלפים להגדרת תקופות היסטוריות מהווה קנה מידה למיקום האירועים מסוימים על ציר הזמן.

השימוש בשנים ובעשורים מתאר אירועים נקודתיים ומגמות לאורך מספר שנים. תקופות היסטוריה ארוכות יותר דוגמת מאות, נפוצו בתקופה המודרנית, תרומת בכך שהשימוש במאות מאפשר לתאר מהלכים היסטוריים ארוכי טווח דוגמת שלטונן של אימפריות שונות לאורך ההיסטוריה האנושית, מי שלט באילו שטחים לאורך ההיסטוריה האנושית ולאורך אילו תקופות היסטוריות ועוד. שימוש ביחידות זמן של אלפים שנים אינו נפוץ בקרב הקהל הרחב, אלא בעיקר בקרב היסטוריונים החוקרים בין השאר תנועת אוכלוסיות, שינויי אקלים, התפתחות והכחדת מינים וכדומה.

שנה מעוברת

שנה מעוברת היא שנה שנוסף לה חודש אחד (בלוח העברי) או יום אחד (בלוח הגרגוריאני), כדי לשמור על תיאום בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית.

גם בלוחות שנה נוספים (אם כי לא בכולם) יש שנה מעוברת. שנה שהחודשים שלה ירחיים אך כוללת שנים מעוברות כדי להתאים אותה למחזור השמש קרויה שנה לוניסולארית, כלומר ירחית-שמשית.

בלוח המוסלמי אין שנים מעוברות. מכיוון שהשנה בלוח המוסלמי קצרה בכ-11 יום מהשנה האסטרונומית, חלה בלוח המוסלמי נסיגה בעונות השנה. כך, למשל, אם בשנה מסוימת חודש הרמדאן חל בחודשי הסתיו, שנים אחדות לאחר מכן הוא יחול בחודשי הקיץ.

ערכי אסלאם
אסלאם
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים • כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהאל-קודסנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריה • ג'בריה • מאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאיבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזים • המסורים • אחמדים • זקרי • עלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.