הלוואה

הלוואה היא עסקה בה אדם או גוף משפטי נותן סכום כסף לאדם או גוף אחר, לתקופה מוגבלת בזמן, לפי תנאים שנקבעים מראש. הגוף הנותן את הכסף נקרא "מלווה", והגוף שמקבל את הכסף נקרא "לווה". סכום הכסף עצמו שניתן בהלוואה נקרא "קרן".

ניתן למצוא מקרים של הלוואות פשוטות, בהן הלווה צריך להחזיר למלווה את הקרן בלבד. כך למשל הלוואות הניתנות על ידי גופי גמילות חסדים הפועלים ללא מטרת רווח. ברוב מוחלט של המקרים, צריך הלווה לשלם בעד הזכות להחזיק בכסף, תשלום נוסף מעבר ל'קרן'. תשלום זה נקרא ריבית והוא נגזר בדרך כלל, מהסכום של הקרן באמצעות חישובים מתמטיים שונים ומגוונים. בין הגורמים הקובעים את הריבית ניתן למנות פרמטרים כלכליים כלליים, כגון גובה הריבית במשק, ובנוסף להם, פרמטרים כלכליים של הלווה עצמו, כגון 'רמת הסיכון' המיוחסת לו וההיסטוריה הכלכלית שלו. רוב ההלוואות הניתנות בעולם, מסופקות על ידי בנקים, שזה אחד מהעיסוקים העיקריים שלהם. אך בנוסף לאלו, קיימים גם גופים רבים אחרים העוסקים במתן הלוואות, החל מחברות ביטוח ועד לאנשים פרטיים.

לעיתים, נדרש הלווה לשעבד למלווה בטוחות, להנחת דעתו של המלווה וזאת להבטחת ביצוע התשלומים על ידי הלווה, על פי הסכם ההלוואה. בטוחות אלו ניתנות למימוש אם וכאשר הלווה מפר את התחייביותיו. כאשר ההלוואה משמשת לרכישת נכס, משועבד לעיתים הנכס הנרכש עצמו כבטוחה. בהלוואת נון ריקורס הנכס המשועבד הוא הבטוחה היחידה, והלווה רשאי להפסיק לפרוע את חובו ולאבד את הנכס.

קיימים סוגים רבית של הלוואות, הנבדלים זה מזה בשיטות בהן מתקבל ומוחזר הכסף. כך למשל יש הלוואות בתשלום אחד, הלוואות עם החזר בתשלומים, הלוואות עם מתן הקרן לשיעורין, קווי אשראי ועוד.

מטרת ההלוואה

מטרת ההלוואה היא לאפשר ללווה, לבצע פעילות כלכלית כאשר הוא נמצא במצב של חוסר במשאבים כלכליים מספיקים. ללא קבלת הלוואה, על הגוף המבקש לבצע את הפעילות הכלכלית הנדרשת, לאסוף מספיק כסף מראש. דוגמה לכך יכולה להיות עסקה של רכישת רכב. אדם שמבקש לרכוש רכב יכול לחסוך ולאסוף כסף על מנת לרכוש את הרכב. כשיש בידו הסכום המספיק לרכישה, הרכישה יכולה להתבצע. לחלופין יכול האדם לקחת הלוואה, ולהקדים את הרכישה באופן ניכר. אמנם התשלום עבור הרכב יהיה גבוה יותר, שכן למחיר יצטרפו תשלומי הריבית, אך בתמורה יקבל הרוכש, אפשרות להקדים את הנאתו מהרכישה, וגם לזה יש ערך כלכלי. במקרה של רכישת רכב, יכול הרוכש להכניס לחישוב הכלכלי גם גורמים נוספים, כגון חיסכון בתשלומים עבור אמצעי תחבורה אלטרנטיבי, הגנה מפני עליית מחירים ועוד.

מאפייני ההלוואה

יכולה הלוואה להינתן במטבעות שונים. בניגוד להשאלה החזר ההלוואה אינו חייב להיעשות באותם ערכים פיזיים בהם ניתנה (אותם שטרות פיזיים או מטבעות) אלא גם בשטרות או מטבעות אחרים של אותו מטבע בו ניתנה ההלוואה (או אף במטבע אחר על פי שער המרה, כפי שנקבע בהסכם ההלוואה). בכל הלוואה, מקבל הלווה בתחילה סכום של כסף מהמלווה (בתשלום אחד או במספר תשלומים), אותו הוא מחזיר, בדרך כלל תוך חלוקה לתשלומים, למלווה. שירות זה כרוך לעיתים בעלות, הנקראת ריבית, המהווה מחיר השימוש בכסף. טבלה המפרטת את תנאי ההחזר של הלוואה (המועדים והסכומים להחזר קרן ההלוואה ותשלומי הריבית) קרויה לוח סילוקין. סכום ההלוואה שטרם נפרע למועד מסוים (לרבות הריבית שטרם נפרעה בגין התקופה שחלפה ממועד מתן ההלוואה ועד לאותו מועד) קרויה חוב.

מתן הלוואות הוא אחד מעיסוקיהם העיקריים של מוסדות פיננסיים. הלוואות הניתנות על ידי בנקים ממומנות בדרך כלל על ידי פקדונות שהבנקים מקבלים מן הציבור. כמו כן, זוהי צורת מימון טיפוסית עבור מוסדות אחרים המנפיקים חוזי חוב, כגון איגרות חוב.

סוגים אחרים של הלוואות הם הלוואות כנגד משכנתה, חיובי כרטיס אשראי, איגרות חוב וחיובים שונים אחרים. הלוואה כנגד משכנתה היא סוג נפוץ במיוחד של אשראי, המשמש אנשים רבים על מנת לקנות מקרקעין. בהסדר זה, משתמשים בכסף במיוחד לצורך קניית המקרקעין. הלווה משעבד את הנכס לבנק עד אשר ההלוואה משולמת במלואה. אם הלווה אינו מחזיר את ההלוואה על פי החוזה, הבנק יכול לקחת את הנכס ולמכור אותו על מנת לקבל את כספו חזרה.

בשנים האחרונות מתפתח בעולם תחום הלוואות עמית לעמית הידוע גם בשם הלוואות חברתיות או הלוואות המונים המאפשר לאנשים ולעסקים קטנים לקבל הלוואות, לא מובטחות (הלווה אינו מעמיד בטוחה למלווה כחלק מתנאי ההלוואה כהגנה מפני חדלות פרעון), הממומנות על ידי אנשים וחברות אחרות, בדרך כלל, צדדים שלישיים לא קשורים. כל זאת, מבלי לעבור דרך גורמי התיווך המסורתיים כגון בנקים, חברות כרטיסי אשראי או גופי מימון חוץ בנקאיים אחרים. מרכיב בסיסי בתחום ההלוואות עמית לעמית הוא השימוש באינטרנט כזירה למפגש בין לווים למשקיעים. העובדה שמדובר על פלטפורמה אינטרנטית מביא לירידה חדה בהוצאות התפעול ועל כן תוצאה יעילה יותר כלכלית הן למבקשי ההלוואה והן למשקיעים.

תשלומים לפרעון ההלוואה

ההחזר החודשי בגין הלוואה הניתנת במועד כלשהו, כאשר הפרעון נעשה בתשלום חודשי קבוע, החל בתום חודש ממועד מתן ההלוואה, מחושב על פי הנוסחה הבאה:

כאשר:

P - גובה ההחזר החודשי הצפוי;
L - סכום ההלוואה;
N - מספר חודשי ההלוואה;
C - שיעור הריבית החודשית.

סוגי הלוואות

ניתן להבחין בסוגים שונים של הלוואות, המיועדות לקהלים שונים ולמטרות שונות. נתאר מספר סוגים נפוצים של הלוואות:

מסגרת אשראי

'מסגרת אשראי' היא התחייבות של ספק ההלוואה, בדרך כלל בנק, לתת ללקוח הלוואה שוטפת לפי הצורך ולפי דרישה. כך למשל, אם לגוף כלשהו יש מסגרת אשראי של 50,000 שקל, הרי שבכל רגע נתון, הוא יכול להיות במצב שבוא הוא חייב כסף לבנק, עד למסגרת המאושרת שלו. ובדוגמה שלנו, עד 50,000 שקל. הריבית שהלקוח משלם, היא על פי צריכת האשראי בפועל. כך שאם מתוך המסגרת נוצלו למשל רק 10,000 שקל, הרי שהריבית תשולם רק על 10,000 אלו ולא על כל המסגרת.

תשלום הריבית מתבצע אחת לתקופה מוסכמת מראש. מקובל שתקופה זו היא חודשית, אך אין זה בהכרח כך. כמו כן, על הלקוח לשלם לבנק עמלה כלשהי, הנגזרת מגודל מסגרת האשראי, עבור עצם הזכות לקבל מסגרת אשראי. עמלה זו מהווה פיצוי לבנק, על כך שהבנק מתחייב לספק את הכסף הדרוש, ללא כל התראה מראש.

למסגרת האשראי שימושים מסחריים רבים, המאפשרים לעסקים לפעול, כאשר ההכנסות של העסק, מגיעות במועדים שאינם מתאמים למועדים בהם יש לעסק הוצאות. באופן דומה, גם למשקי הבית יכולה להיות מסגרת אשראי, המאפשרת למשק הבית להתגבר על הוצאות שאינן מתואמות עם מועדי ההכנסות.

טעות נפוצה, הן של עסקים והן של משקי בית, היא להתייחס למסגרת האשראי כאל אפשרות להשתמש בכסף זמין, ולהיות, כפי שמקובל לאמר בשפת העם, ב"מינוס תמידי". מצב זה אמנם מאפשר שימוש בכסף של מסגרת האשראי פעם אחת, אך התשלום על כך הוא בריבית קבועה המשולמת כל חודש, ללא סוף, ומהווה עול קבוע.

בדרך כלל, נדרש הלקוח המבקש את מסגרת האשראי, לספק בטוחות כלשהן כנגד מסגרת האשראי הניתנת לו. בטוחות אלו יכולות להיות רכוש, או יכולות להיות בטוחות כספיות. נשאלת השאלה אם כן, מה הטעם בבטוחות כספיות על מנת לקבל מסגרת אשראי שהיא בעצמה אפשרות לקבל כסף. ובכן, היתרון בכך הוא שנשארת ההפרדה בין הבטוחות הכספיות, לבין העסק. כך למשל יכול סכום כסף להיות בחיסכון לטווח ארוך, ולהשאר באותו חיסכון, ולשמש במקביל כבטוחה למסגרת אשראי, מבלי שהחיסכון עצמו צריך להיפסק.

עד שנת 2006, הבנקים איפשרו למשקי הבית, להיות בחריגה ממסגרת האשראי שניתנה להם. הדבר היה רווחי מאד עבור הבנקים, שכן עבור חריגות אלו, נגבתה ריבית חריגה גבוהה במיוחד. בשנת 2006 פרסם בנק ישראל הוראות חדשות, שנועדו להפסיק את הנוהל הזה[1]. על פי הוראות אלו, אסור על הבנקים לתת ללקוחות אשראי כלשהו שאינו מוסדר מראש במסגרת אשראי, אלא במקרים קיצוניים. כמו כן, הקשיח הבנק את היכולת לגבות ריבית חריגה.

כרטיס אשראי מהווה אף הוא מסגרת אשראי קבועה. ביצוע קניות בכרטיס אשראי, מאפשר תשלום בכל אחד מימי החודש, כאשר התשלום עצמו מתבצע כל חודש, בתאריך קבוע מראש. ברישומי בנק ישראל נקרא כרטיס זה כרטיסי חיוב נדחה (deferred debit card)[2]. רוב כרטיסי האשראי בישראל הם מהסוג הזה. כרטיס זה נוח מאד למקבלי משכורת שכן את התשלום לחברת כרטיסי האשראי אפשר להגדיר כך, שיהיה לאחר תשלום המשכורת. אך גם כאן, אליה וקוץ בה. שכן שימוש לא נכון בכרטיס אשראי גורם לכך שההוצאות הן על חשבון המשכורת העתידית ולא על חשבון המשכורת שכבר התקבלה. אמנם, מסגרת האשראי הזו ניתנת בדרך כלל ללא תשלום, ולכן מבחינה מתמטית השימוש בה נכון, אך מהצד שאינו כלכלי נטו, הדבר גורם למשתמש להיות כל הזמן בחוב כלפי חברת כרטיסי האשראי, ובכך להיות תלוי בה. שכן ביום בו יפסק השימוש בכרטיס האשראי, עלול בעל הכרטיס למצוא עצמו ללא כסף וללא אמצעי תשלום.

אופציה נוספת לשימוש בכרטיס אשראי כמקור להלוואה, הוא לקבוע תשלום חודשי קבוע המשולם לחברת כרטיס האשראי. שאר החיובים נשארים במסגרת האשראי המסופקת על ידי חברת כרטיסי האשראי. ברישומי בנק ישראל נקרא כרטיס זה כרטיסי אשראי מתגלגל ( revolving credit card)[3].

עסקת תשלומים

'עסקת תשלומים' אינה נראית כהלוואה, אך למעשה היא מהווה הלוואה לכל דבר ועניין. בעסקת תשלומים, הלקוח מקבל מוצר, ומשלם עבורו לשיעורין. באופן כזה, קניה בסכום גדול הופכת להיות עסקה קלה יותר, שכן הסכום היוצא בכל חודש הוא קטן יחסית לסכום העסקה הכולל. מבחינה מתמטית, עסקת תשלומים בריבית אפס, ובהתעלם מעמלות, היא תמיד עסקה כדאית (בהשוואה לאותה עסקה ללא תשלומים), שכן מדובר באשראי חינם. אך באופן מעשי, העובדה ש"לא מרגישים" את התשלומים, גורמת לצריכה מוגברת, ואוסף של הרבה תשלומים מהרבה רכישות שונות, יכול להיות בסופו של דבר גורם מעיק על כלכלת המשפחה. קל וחומר כאשר מדובר בעסקת תשלומים בריבית.

הלוואה קצרת מועד (Payday Loan)

'הלוואה קצרת מועד' היא הלוואה לטווח קצר מאד, שיכול להמדד מימים ספורים ועד לחודשים בודדים. הלוואה זו ניתנת בדרך כלל על ידי גופים חוץ בנקאים, המתמחים בהלוואות מסוג זה. המאפיין העיקרי של הלוואה זו היא שהריבית גבוהה באופן חריג מריבית בנקאית רגילה. ערך הריבית יכול להמדד במספר עשיריות האחוז ליום, דבר השקול לריבית שנתית של אלפי אחוזים. ישנן מדינות בהן הלוואה זו חוקית לחלוטין. כך למשל בריטניה, ארצות הברית אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה. בישראל הלוואה מסוג זה אינה חוקית, והפעילות במסגרת זו מתבצעת באמצעות השוק האפור ובאמצעות השוק השחור.

הלוואה לטווח בינוני

'הלוואה לטווח בינוני' היא הלוואה הנלקחת לתקופה מוגבלת, הנמדדת בדרך כלל בחודשים ועד לשנים בודדות. הלווה מסוג זה תהיה ה הלוואה בריבית קבועה, וללא הצמדה. סכום ההלוואה הניתן, הריבית והדרישה לביטחונות תלויה במידה רבה במוניטין שיש ללקוח, ובהיסטוריה הפיננסית שלו. הלוואה מסוג זה יכולה להיות לכל מטרה, החל ממימון של טיול ועד למימון רכב. אחד השימושים היעילים שיש בהלוואות מסוג זה, הוא על מנת להיפטר משימוש כרוני במסגרת אשראי. באופן כזה, הלקוח מלווה את הסכום שהוא זקוק לו על מנת "לסגור את המינוס", ויכול להתחיל דף חדש מבחינה פיננסית. כמובן ששימוש לא נכון, והעדר בקרה עצמית עלול לגרום יותר נזק מתועלת. שכן אם הלקוח ישתמש בהלוואה על מנת לסגור את מסגרת האשראי שלו, אך עם הזמן יחל להשתמש בה מחדש, הרי שימצא עצמו בחוב כפול, ובמצב פיננסי קשה משהיה מלכתחילה.

משכנתה

'משכנתה' היא הלוואה, הנלקחת בדרך כלל לטווח ארוך (30 שנה ואף יותר), שמטרתו לאפשר ללווה לרכוש מקרקעין. המקרקעין עצמו משמש כבטוחה עיקרית, אך לעיתים נדרשות ערבויות נוספות, כגון ערבים האחראים לתשלום במקרה שבעל החוב העיקרי אינו ממלא את התחייבויותיו. משכנתה ניתנת בדרך כלל על ידי גופים המתמחים בכך. בישראל אלו הבנקים למשכנתאות. בגלל אורכה, ובגלל שבדרך כלל סכום ההלוואה גדול, המשכנתה היא מוצר מורכב, ונדרשת תשומת לב ניכרת ואף מומחיות, על מנת לבחור במשכנתה הנכונה. טעות בבחירת המשכנתה הנכונה עלולה לגרום ללווה נזקים ניכרים, שיכולים להגיע לסכומים ניכרים.

כאשר לווה נקלע לקשיים ואינו משלם את תשלומי המשכנתה, יש בידי המלווה, לתפוס חזקה על הנכס, ולמכור אותו על מנת להקטין את החוב או לסגור את כולו. המוטיבציה של המלווה, היא למכור את הנכס במחיר, שיכסה את החוב, ולא יותר מכך. זאת משום שממילא אין לו זכות לקבל סכום גבוה מסכום החוב. אם שוויו של הנכס גדול מסכום החוב, ייתכן כי המלווה ימכור אותו במחיר נמוך, ובכך יאיץ את המכירה. כל זאת תוך גרימת נזק נוסף ללווה, שעלול למצוא עצמו בהפסד של הנכס והן של כספים רבים ששילם עד כה.

החוק בישראל מגן על הלווה, ודורש שהמכירה תתבצע בתום לב. עם זאת, משקיעים רבים מחפשים נכסים שמגיעים לכינוס נכסים ורוכשים אותם במחירים נמוכים. ניתן לראות אפוא, ששימוש במשכנתה יכול להועיל מאד במקרה שהמשכנתה נלקחת באופן אחראי ונבון, אך גם להביא לחורבן כלכלי במקרה ההפוך.

הלוואה כמוצר

הלוואה היא למעשה עסקה הדומה מאד לעסקת שכירות. בדיוק כפי שניתן לשכור רכב לזמן קצוב, כך ניתן לשכור כסף לזמן קצוב. התמורה דומה מאד. עבור הזכות להחזיק במוצר לתקופה מוגבלת בזמן, משלמים תשלום כלשהו, מוסכם מראש. אחת הסיבות לקושי להבחין בעובדה שזו עסקת שכירות לכל דבר, היא שהכסף זורם בתחילה בכיוון ההפוך מהמצופה בעסקת שכירות רגילה: מהספק אל הלקוח. אך אם נעשה תרגיל מחשבתי, שבו נכניס את סכום הכסף שמלווים לקופסה סגורה, נראה שאנו שוכרים את הקופסה עם הכסף לזמן מוגבל, ומשלמים עבור הזכות להחזיק בה. בתום תקופת השכירות, מחזירים את הקופסה כשהייתה.

כמובן שההשוואה הנ"ל מתאימה להלוואה פשוטה מאד. במציאות, הלוואה היא עסקה יותר מורכבת. שכן את הסכום שמלווים, הנקרא גם 'קרן', ניתן להחזיר בשיעורין. וכן התשלום שניתן תמורת הזכות להחזיק בקרן, הנקרא ריבית, תלוי אף הוא בגורמים שונים. יוצא מכך, שביצוע השוואה צרכנית בין הצעות הלוואות שונות, כפי שמתבצע באופן רגיל על ידי צרכנים על כל מוצר אחר, דורש מומחיות שאינה זמינה לכל אדם.

השוואת הלוואות

אחת השיטות המקובלות לאפשר השוואה בין הלוואות, לכל אדם שאינו כלכלן או מתמטיקאי, הוא לשים את הצעות ההלוואה השונות, על סרגל מדידה אחד. בארצות רבות, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה, מקובל מושג הנקרא APR שהוא למעשה ריבית אפקטיבית שנתית[4]. הרעיון הוא לתת לצרכנים מספר, המכיל בתוכו את הריבית, העמלות, הוצאות פתיחת תיק או כל דבר אחר. באופן זה, הצרכנים יכולים להשוות את ה APR של הצעות הלוואה שונות, ולדעת מה זול יותר. ה- APR המייצג של חברה הלוואות מסוימת אינו מספר מוחלט אלא מספר המציג את הריבית השנתית האפקטבית שתנתן ל 51% מהלקוחות או יותר[5]. משמעות המספר באופן מעשי הוא: מה סה"כ העלות של ההלוואה באחוזים, אם ההלוואה הייתה נלקחת לתקופה של שנה בדיוק. במידה וההלוואה ארוכה יותר, קצרה יותר, משולמת בתשלומים או כל דבר אחר, מתבצעת התאמה מתמטית. בארצות רבות, חובה לציין בכל פרסום הנוגע להצעת הלוואה, את ערך ה APR, של ההלוואה. בישראל, אין חובה כזו, דבר המקשה על הלקוחות לבצע השוואה צרכנית.

חשוב לציין, ש-APR אינו מספר פלא הפותר כל בעיה. כאשר מדובר בהלוואות הניתנות במטבע חוץ, או השוואת הלוואות צמודות עם הלוואות שאינן צמודות, וכמו כן, השוואה של הלוואות בריבית פשוטה לבית הלוואות בריבית דריבית, הרי שמספר זה חסר ערך לחלוטין. לפי כך, כאשר מדובר בהלוואות לטווח ארוך כגון משכנתאות, הרי שאין פתרון קל להשוואה בין ההצעות השונות. אך כאשר מדובר בהלוואות לטווח קצר או בינוני, הניתנות ממילא בדרך כלל במטבע מקומי וללא הצמדה, הרי שה APR הוא כלי השוואה מצוין.

השוואת הלוואות בישראל

בישראל מושג ה-APR אינו מקובל ופרסומו אינו קבוע בחוק. ההלכה הרווחת בישראל הוא פרסום של ריבית חודשית נומינלית. בדרך כלל על בסיס ריבית הפריים שמפורסמת על ידי בנק ישראל. פרסום זה אינו כולל עמלות שונות, וקשה לבצע השוואה מלאה. כך למשל, מקובל שהלוואות לרכב ניתנות בריבית משתנה המתבססת על אחוז מסוים מעל (או מתחת) לריבית הפריים. בסביבה של ריבית נמוכה מאד, כפי שקרה בישראל בסביבות שנות 2015, יוצא שעמלת פתיחת תיק הלוואה, מהווה אחוז ניכר מאד מהתשלום עבור ההלוואה. על מנת להדגים זאת, נתבונן במספרים טיפוסיים המתאימים לשנת 2015. עלות פתיחת תיק היא כ 1500 שקל. עלות הריבית השנתית על הלוואה של כ 100,000 ש"ח בריבית של 2% לשנה היא כ 2000 ש"ח. ניתן לראות אם כן, עלות פתיחת התיק, כמעט ומכפילה את עלות ההלוואה.

הלוואה ביהדות

לפי ההלכה היהודית ישנה מצווה לתת הלוואות לנצרך לכך. אולם, אסור לקחת או לתת ריבית בעד ההלוואה, כשהלווה הוא יהודי. איסור זה כולל כל סוג של טובת הנאה עבור החזקת ממון השייך לשני, כגון הנחה על תשלום מראש, או ריבית על תשלום בתשלומים. בגלל איסור זה נהוגות ברוב הבנקים בישראל הלוואות בהיתר עסקה, המאפשרת תשלום ריבית עבור ההלוואה.

רוב ההלכות לגבי הלוואות נמצאות בחלק חושן משפט של שולחן ערוך ובדיני "מלוה ולווה" של הרמב"ם. דוגמאות למושגים:

  • מלוה בשטר - הלווה את חברו בשטר צריך לפורעו בעדים.
  • מלווה בעל פה - מול עדים, אך לא בשטר. אינו חייב לפורעה בעדים. וכיוון שאינה לה קול - אינה נגבית בשעבוד.
  • מלווה להוצאה ניתנת - מלוה אינה יכולה לשמש כמקור כסף זמין.
  • מלוה הכתובה בתורה - חובת תשלומין שהטילה תורה על האדם, כגון פדיון הבן שחייבים לתת לכהן.
  • מלוה בריבית - חל איסור מוחלט להלוות ליהודי או ללוות מיהודי בריבית.

הלוואה באסלאם

חל איסור מוחלט להלוות למוסלמי בריבית.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנק ישראל, הוראה בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב (עמ' 1), ‏9 בפברואר 2005
  2. ^ בנק ישראל, כרטיסי אשראי - מידע כללי
  3. ^ בנק ישראל, כרטיס אשראי מתגלגל
  4. ^ APR Explained (עמ' 1), ‏26 במאי 2015 (באנגלית)
  5. ^ Representative APR (עמ' 1), ‏23 בפברואר 2016 (באנגלית)
איסור ריבית בדת

איסור ריבית בדת הוא איסור הקיים בדתות שונות על מתן או קבלת תמורה על הלוואה, במקרים מסוימים או באופן גורף.

ביהדות זהו איסור הלכתי מדאורייתא, למעט באופן שהלווה או המלווה אינם יהודים, או במקרה של היתר עסקה, שהופך לפי המצדדים בו את הריבית לרווח. גם באסלאם ובדת ההינדואיזם נאסרה הריבית. בנצרות נאסר הדבר במפורש, והעוסקים בעסקאות שכאלו נחשבים לפחותי-עם ולקיחת הריבית נחשבה כשפלות מוסרית.

אשראי

בכלכלה, אַשְׁרַאי הוא הלוואה הניתנת לאדם או לחברה על ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קצר (לרוב כחודש) או לשיעורין ("קרדיט", לרוב במהלך מספר חודשים). הלוואת אשראי ניתנת לרוב תמורת ערבונות ישירים (כמו חיסכון 'נעול' בגובה מסוים) או עקיפים, או שניהם.

נטילת הלוואת אשראי נעשית תוך יצירת חוב כלפי המוסד הפיננסי, המבוטא לרוב ברישום חובה בחשבון שיש ללווה במוסד הפיננסי (לדוגמה, 'מינוס' בבנק), או באמצעות מיצוי 'מכסה' המוקצית לנוטל הלוואת אשראי.

בנק גרמין

בנק גרמין (באנגלית: Grameen Bank, בבנגלית: গ্রামীণ বাংক) הוא בנק חברתי המעניק מיקרו אשראי (מיקרו קרדיט). הבנק הוקם בבנגלדש ב-1983 על ידי דוקטור לכלכלה, מוחמד יונוס. ב-2006 הבנק ויונוס זכו יחד בפרס נובל לשלום וכמו כן ב-2001 בפרס גנדי לשלום.

רעיון המיקרו קרדיט הוא לתת הלוואות קטנות לאנשים שלא יוכלו לקבל הלוואות מבנקים גדולים. אנשים אלו הם יזמים שישקיעו את כספם ויוכלו להחזירו. יונוס ביקש לראות את המעלות של העניים: לאפשר להם באמצעות הלוואה להגיע לעצמאות כלכלית.

בשנת 1974, בזמן הרעב הגדול בבנגלדש, כאשר היה מרצה לכלכלה באוניברסיטת צ'יטגונג, ערך יונוס סיור עם קבוצת סטודנטים בכפר בבנגלדש במטרה לנסות להבין כיצד הם יכולים לסייע. בסיור הם הבינו שבעלי האדמה מצליחים לקיים את עצמם אבל חסרי האדמה גוועים ברעב.

בכפר הם פגשו בסופייה בגום, אישה צעירה אשר יצרה שרפרפי במבוק במטרה למכור אותם. בגום סיפרה להם כיצד לוותה מעט כסף על מנת לקנות את חומרי הגלם בריבית גבוהה של כ-10% לשבוע אולם אחרי החזר ההלואה כמעט ולא נשאר לה רווח. הסטודנטים הבינו כי לו יכלה בגום ללוות את הכסף בריבית סבירה יותר, הייתה יכולה להתפרנס מעבודת ידה. יונוס הלווה מכיסו סך של כ-17 פאונד שחולקו בין 42 עוסקים זעירים בתוכם סופייה בגום. הלוואה זו איפשרה לאותם העוסקים הזעירים להתנתק מהמלווים בריבית קצוצה, לפתח את עיסקיהם באופן שיוציא אותם ממעגל העוני ויאפשר להם להתפרנס מעבודתם. כל הלווים החזירו את ההלוואה שלקחו ויונוס הלך למנהלי בנקים וניסה לשכנעם להלוות כספים לאותם יזמים מחוסרי אדמה. הבנקים סירבו להלוות כספים ללא ביטחונות וערבויות, ולכן יונוס הלווה סכומים גדולים יותר מכספו הפרטי ולשם ניהול ההלוואות ייסד את הבנק.

ב-2006 העניק בנק גראמין הלוואות לכ-2.4 מיליון איש בכ-37,000 כפרים והעסיק לשם כך כ-12,500 עובדים ב-1,084 סניפים ברחבי בנגלדש, מתוכם קרוב ל-10,000 במטה הבנק בדאקה. 94% מההלוואות ניתנות לנשים ולמעלה מ-98% מההלוואות משולמות חזרה לבנק על ידי הלווים (שיעור גבוה אף מהשיעור הממוצע בבנקים מערביים "רגילים"). בשנת 2006 גובה ההלוואה הממוצע היה 160 דולר אמריקני.

שיטת המיקרו קרדיט הועתקה ב-58 מדינות נוספות לרבות ארצות הברית, קנדה, צרפת, הולנד ונורווגיה.

היתר עסקה

היתר עסקה הוא אמצעי הלכתי המאפשר מתן הלוואה בריבית בדרך הערמה במסגרת ההלכה.

הלוואה וחיסכון

אגודות הלוואה וחסכון היוו את המוסד הבנקאי הציבורי הראשון שהוקם בארץ ישראל והשני שפעל בה (לאחר בנק אפ"ק). האגודות נקראו בהמשך "קופת הלוואה וחסכון" ו"בנק הלוואה וחסכון". הבנק סייע למפעלים חלוציים רבים באשראי, מימון והקצאת ייעוץ מומחים.

הלוואת בעלים

הלוואת בעלים היא הלוואה הניתנת מאחד או יותר מבעלי מניות החברה לחברה, בנפרד מהשקעותיהם הרגילות בחברה, וזאת בתנאי ריבית ותשלומים הנקבעים מראש. הלוואה זו היא בדרך כלל החוב הנחות ביותר מבין חובות החברה, כלומר שבעת פירוק החברה ראשית יגבו את חובותיהם כל שאר בעלי החוב, ורק לאחר מכן יגבו הבעלים את החוב בגין הלוואתם.

הלוואות בעלים יכולות לנבוע מצרכים שונים:

צורך זמני במימון לטובת התרחבות החברה, בעוד שהבעלים לא מעוניינים להרחיב את השקעתם בחברה ועל ידי כך להגדיל את הסיכון הטמון בכך. הבעלים בעצם מעדיפים להיות גם נושי החברה ולקבל את הכסף בחזרה במועד מאוחר יותר.

שמירת החלק היחסי בבעלות על ידי מתן הלוואה במקום השקעה בהון מניות נוסף.

הקטנת הסיכון ועמידה בפני בעלי המניות – כיוון שההלוואה היא חוב, הם זכאים לקבל את כספי ההלוואה במידה והחברה תפורק בקדימות לחלוקת יתרת כספי החברה לבעלי המניות.

ענייני מיסוי – במקרים מסוימים ייתכן שהריבית שמקבל בעל המניות על הלוואת הבעלים תחויב בשיעור מס נמוך יותר מאשר שיעור המס על דיבידנד.

השאלה

השאלה היא מסירת חפץ לשימוש זמני, ללא תשלום וללא שינוי של הבעלות על החפץ. להבדיל מהשכרה, שאף היא מסירת חפץ לשימוש זמני, אך תמורת תשלום והכרוכה בוויתור זמני על זכויות בעלות. בתום תקופת ההשאלה על השואל להחזיר את החפץ למשאיל. יש להבחין גם בין השאלה להלוואה - הלוואה היא מסירת דבר והחזרת דבר מקביל או שווה ערך, אם כסף ואם מוצר מתכלה - אדם שואל כלי מטבח משכנו ומשיב לו אותו כלי עצמו, אך הוא לווה ממנו כוס סוכר ומשיב לו כוס סוכר באותו גודל בדיוק, אך לא את הסוכר שבו השתמש.

השאלה מקובלת בין ידידים, כדרך לסיוע הדדי. השאלה נעשית לעיתים גם במסגרת פעילות עסקית (אם כי בה מקובלת יותר השכרה). ההשאלה גם תורמת לצמצום תרבות הצריכה, וצמצום השימוש במשאבי כדור הארץ כעזרה לאיכות הסביבה.

לעיתים, ובפרט בעולם המסחר בשוק ההון משתמשים במונח השאלה, אך למעשה מדובר בהלוואה בריבית אפס.

השאלה מקובלת גם בפעילות ציבורית. דוגמאות:

ספריית השאלה - ספרייה ציבורית המשאילה ספרים לקוראים החברים בה.

ארגון "יד שרה" עוסק בהשאלה של ציוד רפואי לחולים.

השאלה של מוצגים בין מוזיאונים, למשל לשם תצוגה רחבה של יצירותיו של אמן מסוים, יצירות הפזורות במוזיאונים רבים.

כלי נגינה יקרים, הנמצאים בבעלותם של אספנים, מושאלים לאמנים לשם נגינה בהם.במשמעות שונה מעט משמש המושג בהתייחסות להשאלה של עובד, שהיא העברה זמנית של עובד לפעילות אצל מעביד אחר, לקידומו של מיזם משותף לשני המעבידים. השאלה דומה מקובלת בקבוצות ספורט, שבהן ספורטאי מושאל לעונה אחת לקבוצה אחרת, ולאחר מכן חוזר לקבוצתו המקורית.

חוב

חוב הוא תשלום שאדם (או מוסד) חייב לשלמו לגורם אחר, הנושה. חוב נוצר בדרכים שונות, ובהן קבלת הלוואה, רכישה באשראי, חיוב בפיצוי על נזק ועוד. בהשאלה משמש המושג חוב גם להתחייבות לא כספית, כגון חוב מוסרי.

חוב ציבורי

חוב ציבורי הוא כלל החובות של המגזר הציבורי הכולל את הממשלה המרכזית ואת הממשלות האזוריות (רשויות אוטונומיות, עיריות, רשויות מקומיות ועוד). חוב ציבורי נוצר לעיתים רבות ממכירה של אגרות חוב או מקבלת הלוואות וכיוצא בזה. בדומה, חוב ממשלתי הוא כלל החובות של הממשלה המרכזית בלבד. חוב ריבוני הוא חוב ממשלתי שהונפק במטבע חוץ.

חוב ציבורי אינו מהווה בעיה אם המגזר הציבורי מנהל מדיניות פיסקלית נכונה בנוגע להלוואותיו. לעיתים, הלוואה שנלקחת על ידי דור אחד, עלולות להוות נטל כבד על הדורות הבאים שצריכים להחזירה. במדינות בעלות חוב ציבורי גבוה יש לרוב פגיעה בשירותים הניתנים עקב הנתח הגדול של החזרי החוב (החוב והריבית) בתקציב. את גודל החוב הציבורי לא נהוג למדוד בכסף עקב השפעות אינפלציה וכיוון שחוב ציבורי בגודל נתון עלול להוות נטל עצום ביחס לכלכלה קטנה, בעוד שלכלכלה גדולה הוא מהווה נטל זעיר. לכן נהוג לבטא את החוב הציבורי כאחוז מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כלומר מציינים את שיעורו של החוב מכלל התוצר המקומי של אותה כלכלה. היקף החוב הציבורי קובע את גובה ההוצאה של הממשלה על החזרי חובות, תשלום הקרן ותשלום הריבית. כאשר החוב גבוה מאוד, היקף ההוצאה על ריבית גבוה מאוד.

לעיתים נהוג להציג את החוב הציבורי כמורכב מחוב חיצוני הכולל חובות לגורמים מחוץ למדינה, וחוב פנימי לגורמים בתוך המדינה.

מדינות רבות שלוו כסף, כגון ישראל ורוסיה, משתדלות להחזיר את חובן בזמן כדי שאותם מקורות ימשיכו להעניק להן הלוואות חדשות כשהן יצטרכו, וגם כדי שהריבית העצומה לא תתפח. ישראל מחזירה הלוואות ולוקחת חדשות באופן שוטף. דבר זה יעיל יותר מבחינה כלכלית מאשר אי החזרת הלוואה ישנה. על כן ישראל מחזירה את חובה הישן מהר ככל האפשר על מנת ליטול הלוואה חדשה בריבית נמוכה יותר וכך לצמצם את החוב באופן הדרגתי. שיטה זו מאפשרת המשך גרעון עד אשר ההיצע מדביק את הביקוש.

למדינות יש מגוון כלים על מנת לווסת את החוב הציבורי. כלים אלו מכונים כללים פיסקליים.

ממוצע החוב הציבורי במדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) עומד על כ-60%.

חשבון בנק

חשבון בנק הוא חשבון כספי במוסד בנקאי, הנוצר כתוצאה מחוזה בין בנק ללקוח. סכום הכסף בחשבון מייצג את גובה החיובים או הזכויות הקיימות לכל אחד מהצדדים כלפי משנהו.

על פי סקר הלמ"ס ל-2013, 97% ממשקי הבית בישראל כוללים אדם שיש לו חשבון בנק. מרבית משקי הבית ללא חשבון בנק הם חלק מהמגזר הערבי.החשבון יכול להיות בעל יתרה חיובית – יתרת זכות – כאשר משמעות הדבר היא שהבנק מחזיק את כספו של הלקוח. כאשר החשבון בעל יתרה שלילית – יתרת חובה, המכונה לעיתים גם "אוברדראפט" או "משיכת יתר" – הרי למעשה, הלקוח נטל הלוואה והוא חייב סכום זה לבנק.

חשבון המאפשר רק יתרת זכות עשוי להיות מכונה חשבון חיסכון. חשבון היכול לכלול רק יתרת חובה עשוי להיות מכונה חשבון הלוואה. חשבון המאפשר יתרה חיובית או שלילית מכונה חשבון עובר ושב.

מלווה בריבית

מלווה בריבית הוא מקצועו של אדם המלווה את כספו לאחרים בתמורה לריבית המשולמת לו.

במערכת הכלכלית המודרנית בישראל ובמדינות העולם, המקור הראשי לקבלת הלוואה בריבית, כמו גם אשראי מסוג אחר, הוא הבנק. אי לכך, מהווים פרטים שהבנק סירב להעמיד להם אשראי, את בסיס הלקוחות העיקרי של המלווה בריבית בימינו. לקוח טיפוסי של מלווה בריבית הוא מי שכבר נמצא בחובות אחרים, או שאין בידיו מקורות איתנים מהם יפרע את ההלוואה, ולכן בחרה המערכת הבנקאית לדחותו. המלווה בריבית מסכים לתת ללקוח כגון זה את ההלוואה תמורת ריבית גבוהה במיוחד, שמגלמת בתוכה את הסיכון שההלוואה לא תיפרע.

בישראל קרויה פעילותם של המלווים בריבית בשם "השוק האפור".

ישנן חברות בהן המקצוע נחשב למגונה, בפרט במדינות דתיות אשר דת המדינה בהן כוללת איסור על עיסוק בהלוואות בריבית.

מעמד שלשתן

מעמד שלשתן הוא מושג בהלכה המגדיר קניין מיוחד שמעביר את שעבוד ההלוואה מהמלווה לאדם שלישי. קניין זה הוא תקנת חכמים, ונעשה בכך ששלושת האנשים שוהים במקום בשעת ההלוואה ומסכימים לכך.

מצוות הלוואה

מצוות הלוואה, או מצוות הלוואה לעני, היא מצווה שמהותה להלוות כסף לעני לפי צורכו ולפי יכולתו של המלווה.

משכנתה

משכנתה היא אחד מחמישה סוגים של זכויות במקרקעין ומשמעותה שיעבוד של מקרקעין על ידי בעל זכות הבעלות, לטובת אחר, על מנת להבטיח את זכויותיו. בדרך כלל נרשמת משכנתה על מנת להבטיח החזר של הלוואה שניתנה לבעל הקרקע.

בקרב הציבור ובלשון הדיבור המקובלת, הכוונה בדרך כלל היא להלוואה גדולה וארוכת טווח, שמטרתה על פי רוב היא רכישת הרכוש אשר ישועבד או שיפוצו, אף כי אפשריים שימושים נוספים לכסף. המקרה הנפוץ הוא שעבוד נכס דלא ניידי לצורך רכישתו. משכנתה היא אחת הזכויות במקרקעין המוזכרות בחוק המקרקעין של ישראל, ומחייבת רישום בלשכת רישום מקרקעין.

יש להבדיל בין משכנתה לבין משכון. משכון כולל שיעבוד נכסים בהפקדה (נכסים הנותרים פיזית בחזקת המלווה עד לפירעון מוחלט של ההלוואה) או שעבוד של זכויות שאינן זכויות קנייניות רשומות בלשכת רישום המקרקעין. משכנתה היא אחת הבטוחות המורכבות והבעייתיות הניתנות ללווה, אף שבעיני המלווה היא נחשבת בטוחה טובה ויעילה במיוחד, מלבד זאת עלות ביצועה גבוהה יותר מעלות רישום בטוחות אחרות, שכן היא מחייבת ביטוח משכנתה ייעודי, הכולל ביטוח חיים או ביטוח נכס, לצד שמאות והוצאות משפטיות.

המשכנתה ניתנת על ידי בנק המתמחה בכך - בנק למשכנתאות, על ידי אגף מתמחה בבנק מסחרי או על ידי חברת ביטוח, ומקבל המשכנתה ממשכן את המקרקעין שהוא רוכש בכסף זה - רושם שיעבוד של הדירה בטאבו על שם נותן ההלוואה. אם מקבל המשכנתה אינו עומד בהחזר ההלוואה (לפי מועדי התשלום הנקובים), הבנק רשאי לקחת את המקרקעין הממושכנים ולמכור אותם באמצעות כינוס נכסים תמורת חלק משווים בלבד (באופן טיפוסי 70%). בכסף זה מכוסה יתרת החוב, ואם נותרים עודפים הם מועברים ללווה.

לכל משכנתה יש מעין תעודת זהות המפרטת את כל התנאים שלה. תעודת זהות זאת נקראת דו״ח סילוקין או דו״ח יתרות לסילוק. הבנקים בישראל מחויבים להפיק ללקוחות את דו״ח הסילוקין המפרט את תנאי המשכנתאות שלהם.

אף על פי שיש לומר כי הבנק מעניק הלוואה ללקוח, והלקוח מעמיד לבנק משכנתה על הנכס שנרכש כבטוחה להבטחת ההלוואה, השתרש הביטוי לפיו אדם לוקח משכנתה לשם רכישת נכס.

על פי סקר הלמ"ס ל־2013, ל־29% ממשקי הבית בישראל ישנה משכנתה פעילה. האחוז גבוה בהרבה במגזר היהודי, בהשוואה למגזר הערבי.

ריבית

ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או הקרן) למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה"). הלווה משלם למלווה את הריבית, בנוסף להחזר הקרן. במילים פשוטות ניתן לומר, כי הריבית היא "מחיר הכסף", או למעשה "המחיר" של העברת כסף מהעתיד להווה.

בחלק מהדתות, ישנו על איסור על שימוש בריבית באופן כללי (ראו איסור ריבית בדת).

רכישה ממונפת

רכישה ממונפת (מאנגלית: leveraged buyout, בקיצור LBO) היא רכישה של השליטה בחברה תוך שימוש מוגבל באמצעיו העצמיים של הרוכש, והתבססות בעיקר על הון זר, קרי באמצעות נטילת הלוואה או הנפקת איגרות חוב. עסקאות באמצעות רכישה ממונפת שכיחות מאוד בעולם המיזוגים והרכישות בעשרות השנים האחרונות.

שוק מחנה יהודה

שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה. בשוק דוכנים וחנויות רבות, הכוללים דוכני ירקות ופירות טריים, אטליזים, מאפיות ומעדניות. יש בשוק גם חנויות לדברי מכולת, תבלינים, מזון אורגני, ממתקים, פרחים, כלי בית, כלי מטבח, כלי עבודה וביגוד, וגם דוכני פלאפל ומסעדות עממיות.

השוק, שנודע בצבעוניותו הרבה, זוכה לעדנה רבה בימי בחירות לכנסת, כשנוהגים לבקר בו פוליטיקאים רבים. הוא מוכר גם כמעוז האוהדים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

בעשור השני של המאה ה-21 הפך השוק לאחד מאזורי הבילוי המרכזיים בירושלים וליעד תיירותי חשוב, ולצד הדוכנים הוותיקים הוקמו בו מסעדות ומקומות בילוי.

שמיטת כספים

שמיטת כספים היא מצווה מהתורה שמשמעה הפטר בסוף שנת השמיטה מהחזר הלוואות שהגיע מועד פירעונן אך עדיין לא נפרעו. המצווה כוללת מצוות עשה להשמטת החוב ושני איסורי לא תעשה: אחד לתביעת החובות שהושמטו על ידה ושני להימנעות מהלוואה מחשש ששמיטת כספים תשמט את ההלוואה. המצווה אינה חלה על הלוואות שטרם הגיע זמנן להיפרע או על חובות שאינם מהלוואות, והיא נוהגת בזמננו רק מדרבנן. המצווה חלה רק על הלוואות ליהודים, ואינה חלה על הלוואות לגויים.

על מנת למנוע מצב שבו אנשים מסרבים להלוות מחשש שמצווה זו תגרום להם להפסדים, התקין הלל הזקן בסוף תקופת בית שני תקנת חכמים הנקראת פרוזבול, המאפשרת לגבות את החובות חרף מצוות שמיטת כספים, על ידי הצהרה על העברת החובות לגביית בית הדין, דבר המונע את השמטתם. בימינו משתמשים רוב היהודים הדתיים בפרוזבול, ובכך הופכים את שמיטת הכספים למצווה שכמעט אינה מתקיימת בפועל. גם הבנקים בישראל משתמשים בהסדר זה.

תסרוקת

תסרוקת היא עיצוב של השיער, לרוב על גבי הקרקפת האנושית.

עיצוב השיער יכול להיחשב כהיבט של טיפוח עצמי, אופנה או קוסמטיקה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.