הלגיון החמישי מקדוניקה

הלגיון החמישי מקדוניקה (לטינית: LEGIO QUINTA MACEDONICA או בקיצור LQM) היה לגיון רומאי, שהוקם במקור על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 43 לפני ספירה, הוא הוצב בפרובינקיה מואסיה עד המאה החמישית לספירה. סמל הלגיון היה שור, אולם הנשר היה גם בשימוש. השם מקדוניקה מגיע מהעובדה כי הלגיון הוצב במקדוניה זמן משמעותי בתקופת קיומו. הלגיון השתתף בדיכוי המרד הגדול וכן בדיכוי מרד בר כוכבא.

בין השנים 30 לפני הספירה ועד ה-6 לספירה, הלגיון החמישי שירת במקדוניה, שם הוא קיבל את הכינוי שלו. בשנת 6 לספירה, הלגיון הועבר למואסיה, שם הוא נשאר עד שנת 61, תוך שהוא שומר על הגבול הדנובה כנגד השבטים הדאקים. בשנת 62 הלגיון הועבר למזרח, לפונטוס, מדרום לים השחור. הלגיון החמישי השתתף בדיכוי המרד הגדול תחת אספסינוס, בשנת 68, כשהמלחמה הופסקה בגלל התאבדותו של נירון, הלגיון נשאר זמן מה באמאוס. מציאתן של כמה מצבות באזור זה מצביעות על מספר קרבות קשים בזמן דיכוי המרד הגדול. הלגיון החמישי מקדוניקה השתתף גם בדיכוי מרד בר כוכבא וכיבוש המעוז האחרון של המרד, ביתר, בשנת 136 לערך.

Legvm
כתובת קבורה של חייל מהלגיון החמישי מקדוניקה שהתגלתה בשכם. הכתובת מזמן מרד בר כוכבא (132-136 לספירה); בכתובת רשום: לאלי הנפטרים, מרקוס אולפיוס מגנוס משבט קלאודיה, איש סוואריה, קנטוריון של הלגיון החמישי מקדוניקה, נטמן כאן פלביוס מודראס ויוליוס אינגנוס קנטוריונים דאגו להעמדת (המצבה).
LegvEmmaus 1
כתובת קבורה של חייל מהלגיון החמישי מקדוניקה שנמצאה באמאוס ניקופוליס
Roman inscription near bettir
כתובת של חייל שפיקד על יחידה מהלגיון החמישי מקדוניקה והלגיון האחד-עשר קלאודיה שנמצאה ליד המעין בביתר
PotaissaLVMBrick
טביעת חותם של הלגיון החמישי מקדוניקה

השתתפות הלגיון במרד הגדול

לאחר מינוי אספסינוס לדכא את המרד הגדול, הוא שלח את בנו טיטוס לאלכסנדריה על מנת להגיע מדרום עם שני לגיונות, הלגיון השנים עשר פולמינטה, והלגיון החמישה עשר אפולינריס. בהגיעו לעכו פגש טיטוס את אביו עם הלגיון החמישי מקדוניקה שהגיע מקפדוקיה, והלגיון העשירי פרטנסיס שהגיע מסוריה.[1] בקיץ שנת 70, הלגיון השתתף במצור על יודפת,[2] ובזמן המצור נשלח לדכא את המרידה של השומרונים בהר גריזים. בראש הלגיון עמד סקסטוס וטולנוס קריאליס, ועמו שש מאות פרשים ושלושת אלפים חיל רגלים.[3] לאחר נפילת יודפת, הוצב הלגיון בקיסריה.[4] הלגיון השתתף בכיבוש גמלא, והקים סוללה מול מרכז העיר.[5] כשהגיע החורף הציב אספסינוס את הלגיון החמישי באמאוס ניקופוליס.[6]

כשאספסינוס נסע לאיטליה, הוא שלח את טיטוס ליהודה. לקראת המצור על ירושלים שלח טיטוס את הלגיון החמישי מאמאוס לירושלים,[7] הלגיון הקים מחנה בהר הצופים.[8] באייר שנת 70, הקים הלגיון סוללה מול מצודת אנטוניה,[9] לאחר קריסת החומה, תקפו החיילים ואיתם נושא הנס של הלגיון החמישי את האנטוניה וכבשו אותה.[10] בזמן המצור על בית המקדש, הציב טיטוס, כ-7000 חיילים, ומינה את קריאליס למפקד החיילים, אולם התקיפה הלילית הסתיימה ללא הכרעה.[11] בקיץ שנת 70, קריאליס, מפקד הלגיון החמישי השתתף במועצת המלחמה שדנה בגורל בית המקדש.[12] לאחר כיבוש המקדש, טיטוס לקח את הלגיון החמישי והחמישה עשר איתו לקיסריה,[13] משם עבר איתם למצרים, ושלח את הלגיון החמישי חזרה לפרובינקית מואסיה.[14] טיטוס מינה את קריאליס, מפקד הלגיון החמישי מקדוניקה, כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס.[15]

נוכחות הלגיון בארץ ישראל

  • כתובת לטינית שנמצאה ליד המעיין בביתר מזכירה את הלגיון החמישי מקדוניקה והלגיון האחד-עשר קלאודיה. מאחר ששני הלגיונות האלה היו מוצבים בדאקיה זמן קצר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת שלטונו של טראיאנוס, נראה כי גדודים משני לגיונות אלה הובאו לעזרה בדיכוי המרד והוצבו כחיל משמר בביתר, לאחר כיבושו.[16]
  • באמאוס התגלו 5 כתובות שמעידות על נוכחותן של הלגיון[17]
  • בשכם התגלתה כתובת קבורה נוספת מתקופת מרד בר כוכבא.[18]
  • טביעות רכב של הלגיון נמצאו על גבי מטבעות מאזור ארץ ישראל.[19]

לקריאה נוספת

  • E. Ritterling, Legio, RE XII, col. 1572-5
  • Rumen Ivanov, Lixa Legionis V Macedonicae aus Oescus, ZPE 80, 1990, p. 131-136
  • D. Barag, S. Qedar, A Countermark of the Legio Quinta Scytica from the Jewish War, INJ 13, (1994–1999), pp. 66–69.
  • S. Gerson, A New Countermark of the Fifth Legion, INR 1 (2006), pp. 97–100
  • Dr. Gerson, A Coin Countermarked by Two Roman Legions, Israel Numismatic Journal 16, 2007-08, pp. 100-102
  • P. M. Séjourné, Nouvelles de Jérusalem, RB 6, 1897, p. 131
  • E. Michon, Inscription d'Amwas, RB 7, 1898, p. 269-271
  • J. H. Landau, Two Inscribed Tombstones, Atiqot, vol. XI, Jerusalem, 1976

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מלחמת היהודים, ג', 65
  2. ^ מלחמת היהודים ג', 234
  3. ^ מלחמת היהודים ג', 310
  4. ^ מלחמת היהודים ג' 412
  5. ^ מלחמת היהודים ד, 13
  6. ^ מלחמת היהודים ד, 445
  7. ^ מלחמת היהודים ה, 42
  8. ^ מלחמת היהודים ה 67-69
  9. ^ מלחמת היהודים ה, 467
  10. ^ מלחמת היהודים ו, 68, 80
  11. ^ מלחמת היהודים ו, 131
  12. ^ מלחמת היהודים ו, 237
  13. ^ מלחמת היהודים ו, 19
  14. ^ מלחמת היהודים ו, 117
  15. ^ מלחמת היהודים ז, 163
  16. ^ C. Clermont-Ganneau, Archaeological researches in Palestine during the years 1873-74, London 1899, p.263-270
  17. ^ P. M. Séjourné, Nouvelles de Jérusalem, RB 6, 1897, p. 131 ; E. Michon, Inscription d'Amwas, RB 7, 1898, p. 269-271; J. H. Landau, Two Inscribed Tombstones, Atiqot, vol. XI, Jerusalem, 1976
  18. ^ יצחק מגן, פלאביה ניאפוליס : שכם בתקופה הרומית, ירושלים, 2005, עמ' 312
  19. ^ D. Barag, S. Qedar, A Countermark of the Legio Quinta Scytica from the Jewish War, INJ 13, (1994–1999), pp. 66–69; S. Gerson, A New Countermark of the Fifth Legion, INR 1 (2006), pp. 97–100; Dr. Gerson, A Coin Countermarked by Two Roman Legions, Israel Numismatic Journal 16, 2007-08, pp. 100-102
הלגיון האחד עשר קלאודיה

הלגיון האחד-עשר קלאודיה (בלטינית: Legio undecima Claudia) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי יוליוס קיסר בזמן מלחמת גאליה בשנת 58 לפנה"ס. הלגיון הוצב בפרובינקיית מואסיה עילית עד המאה ה-5 לספירה. סמל הלגיון היה שור. הלגיון השתתף בדיכוי מרד בר כוכבא ובמצור על ביתר.

הלגיון החמישה עשר אפולינריס

הלגיון החמישה עשר אָפּוֹלִינָרִיס (Apollinaris) (של אפולו) נוסד בידי אוקטביאנוס (לימים הקיסר אוגוסטוס) בשנת 41 או קודם לכן. בראשית ימי הקיסרות שירת באיליריקום (אזור הבלקן). אחרי שנת 9 לספירה עבר לפנוניה (הונגריה ומזרח אוסטריה של ימינו). בימי טיבריוס הוצב בבסיס הקבע שלו בקרנונטום (על גדות הדנובה, כ-50 ק"מ ממזרח לווינה). בשנת 63 הועבר למזרח להשתתף בקרבות בפיקודו של דומיטיוס קורבולו. בשנים 70-66 לספירה השתתף, תחת הנהגתם של אספסיאנוס ואחר כך טיטוס, במלחמה בממלכת יהודה לדיכוי המרד הגדול. בשנת 71 חזר לקרנונטום. יחידה של הלגיון השתתפה במלחמות הדאקיות של טראיאנוס, וייתכן שהלגיון הועבר כולו למזרח כדי להשתתף במלחמות הפרתיות של טראיאנוס. בשנת 117 לספירה הוצב בסאטאלה שבקפדוקיה.

הלגיון העשירי פרטנסיס

הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא. הידיעות על פעולות הלגיון מגיעות עד תחילת המאה החמישית.

הלגיון הראשון אדיוטריקס

הלגיון הראשון אדיוטריקס (לטינית: Legio I Adjutrix) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי הקיסר נירון בשנת 67 כדי להתמודד עם המרד של מושל גאליה וינדקס.

הלגיון הרביעי סקיתיקה

הלגיון הרביעי סקיתיקה (ברומית: Legio quarta Scythica) היה לגיון בצבא הרומי שנוסד על ידי מרקוס אנטוניוס בשנת 42 לפנה"ס. הלגיון הוצב במאה הראשונה לספירה בגבולה המזרחי של האימפריה הרומית ושם פעל במאות הבאות, בעיקר בעימותים מול הפרתים. הלגיון היה עדיין פעיל בסוריה במאה החמישית. יחידות משלוח של הלגיון השתתפו בדיכוי המרד הגדול בארץ ישראל בראשיתו. סמלו של הלגיון היה גדי.

הלגיון השביעי קלאודיה

הלגיון השביעי קלאודיה (בלטינית: Legio septima Claudia Pia Fidelis) היה לגיון רומאי שחנה בפרובינקיה מואסיה העליונה. סמלו היה שור ואריה. הלגיון חנה ליד הדנובה משך רוב שנותיו, בפרובינקיה מואסיה העליונה (שכללה לגיון נוסף), ומפקדתו לגיון הייתה בוימינאקיום (Viminacium; כיום העיר קוסטולץ (Костолац) שממזרח לבלגרד, בירת סרביה). בפרוביניקה היו 12 יחידות עזר (2 אלות ו-10 קוהרטות). הלגיון קיבל מקלאודיוס את התואר Claudia Pia Fidelis עבור הנאמנות בזמן מרד וסקריבוניאנוס.

הלגיון השביעי קלאודיה, בנוסף ללגיונות הלגיון השישי פראטה, הלגיון השמיני אוגוסטה והלגיון התשיעי, נוסדו על ידי פומפיוס בשנת 65 לפנה"ס. הלגיון השתתף במלחמת גאליה, והיה אחד משני הלגיונות שהשתתפו בפלישה של יוליוס קיסר לבריטניה. בנוסף היה לו תפקיד מרכזי בקרב פארסאלוס בשנת 48 לפנה"ס.

הלגיון השבעה עשר

הלגיון השבעה עשר (בלטינית: Legio XVII) הוא אחד הלגיונות בצבא הרומי. הלגיון הוקם כנראה בידי אוקטביוס בשנת 41 לפנה"ס. הלגיון הושמד בקרב יער טויטובורג (קרב וארוס) בשנת 9 לספירה. כינוי הלגיון אינו ידוע לבטח, אך אולי היה גרמניקה או גאליקה.

פיסות המידע אודות הלגיון מועטות, אין אזכור ללגיון ברשומות הרומיות כלל, עניין שהופך את קיומו למסתורי משהו.

בכל זאת, היסטוריונים רבים טוענים כי הלגיון היה פשוט יחידה קטנה ולא מפורסמת, שכן צבא אוגוסטוס מנה בסך הכול 21 לגיונות, ממוספרים מ-1 ל-21. כמו כן, לאחר קרב יער טויטובורג, שבו הושמדו שלושה לגיונות, נעלמו מהרשומות הצבאיות שמות הלגיונות השמונה עשר וההתשעה עשר בלבד, לכן סביר להניח כי הלגיון השלישי היה הלגיון השבעה עשר, הבלתי ידוע.

הלגיון הוקם כנראה במטרה להתמודד עם סקסטוס פומפיוס, אחרון אויבי הטריאומווירט השני, שהתבצר בסיקיליה ואיים על אספקת התבואה לרומא, חייליו גויסו בעיקר מצפון איטליה. עם תום הטריאומוירט בתבוסתם של מרקוס אנטוניוס וקלאופטרה השביעית בקרב אקטיום (שנת 31 לפנה"ס), הלגיון נשלח כנראה לגאליה. בסוף המאה הראשונה לפנה"ס הוצב הלגיון בגרמניה סמוך לנהר הריין, שם שימש ככוח הלוחם בשבטים הגרמאניים במערכות המצביאים הרומיים טיבריוס ודרוסוס. בשנת 7 לספירה מונה פובליוס קוינקטיליוס וארוס למושל האזור ומפקד הצבא המקומי.

בשנת 9 לספירה ארמיניוס, מנהיג שבט החרוסקי הגרמני ובן ברית רומאי, הביא בשורה לווארוס אודות מרד באזור הריין. וארוס הצעיד את כוחו למקום, ללא ידיעה כי שבט החרוסקי המתין בציפייה לבואו. ב-9 בספטמבר של אותה השנה התנפל הכוח הגרמני על הצבא הרומי והשמידו כליל בקרב יער טויטובורג. שלושת הלגיונות ששירתו תחת וארוס הושמדו לגמרי וסמליהם נשדדו.

הלגיון השלושה עשר גמינה

הלגיון השלושה עשר גמינה (Legio tertia decima Gemina) היה לגיון רומי שגויס בשנת 57 לפנה"ס על ידי יוליוס קיסר, במהלך המלחמה בגאליה, לקראת הפלישה לאדמות הבלגים.

הלגיון המשיך לשרת במשך כל מלחמת גאליה. הוא נותר נאמן לקיסר במהלך מלחמת האזרחים, והיה ללגיון איתו חצה קיסר את הרוביקון. הוא השתתף בין היתר בקרב פרסלוס (48 לפנה"ס) ובמסעי המלחמה באפריקה. בהמשך הוצב באזור צ'כיה והשתתף במסע עונשין נגד השבטים הגרמאנים לאחר תבוסת הרומאים בקרב יער טויטובורג. השתתף בפלישתו של טראיאנוס לדאקיה ונותר לשרת באזור זה. סמלו של הלגיון היה אריה.

הלגיון השלישי אוגוסטה

הלגיון השלישי אוגוסטה (בלטינית: Legio III Augusta) היה לגיון רומאי, אשר הוקם בשנת 43 לפנה"ס בידי אוקטביאנוס, והיה פעיל לפחות עד המאה ה-4.

הלגיון השלישי קירנאיקה

הלגיון השלישי 'קירנאיקה' (לטינית: Legio III Cyrenaica) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי מרקוס אנטוניוס בשנת 36 לפני הספירה, בזמן ששימש כמושל קפריסין שהייתה מאוחדת מבחינה מנהלית עם קירנאיקה.

הלגיון השמונה עשר

הלגיון השמונה עשר (לטינית: Legio XVIII) היה לגיון בצבא הרומי. תאריך היווסדו אינו ידוע בבירור, וסופו יחד עם הלגיון השבעה עשר והתשעה עשר בקרב יער טויטובורג (9 לספירה).

הלגיון השמיני אוגוסטה

הלגיון השמיני אוגוסטה או לגיון אוקטבה אוגוסטה (הלגיון השמיני של אוגוסטוס) היה לגיון של הצבא הרומי הקיסרי ונוסד במקור על ידי פומפיוס בשנת 65 לפני הספירה, יחד עם הלגיונות השישי, השביעי והתשיעי. הלגיון שירת את רומא כ-400 שנים.

הלגיון השני אדיוטריקס

הלגיון השני אדיוטריקס (בלטינית: Legio II Adiutrix) היה לגיון רומאי, אשר הוקם בשנת 70 בידי הקיסר אספסיאנוס.

הלגיון השני אוגוסטה

הלגיון השני אוגוסטה (בלטינית: Legio II Augusta; בקיצור: LEG II AVG) היה לגיון רומאי שהוקם עוד בתקופת הרפובליקה הרומית ופעל עד המאה ה-4 בבריטניה. סמליו היו הסוס האגדי המכונף פגסוס, מזל גדי ואל המלחמה מרס.

הלגיון השני טראיאנה

הלגיון השני טראיאנה (בלטינית: Legio II Traiana Fortis) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי הקיסר טראיאנוס לקראת המלחמה הדאקית הראשונה.

הלגיון השנים עשר פולמינטה

הלגיון השנים עשר פולמינטה (Legio XII Fulminata) (החמוש בחזיז הברק), נוסד בידי יוליוס קיסר בשנת 58 לפסה"נ בעת מלחמת גאליה, ואורגן מחדש בשנת 44/3 לפסה"נ. הוא שרת במזרח תחת פיקודו של מרקוס אנטוניוס, אחר כך נשלח למצרים על ידי אוגוסטוס, ומשם לסוריה. שירת תחת קאיסניוס פאיטוס בארמניה והושפל בכניעה. הוחזר לסוריה ושהה בה תחת פיקודו של נציב סוריה קסטיוס גאלוס. בשנת 66 לספירה היה הראשון לתקוף את המורדים בירושלים במרד הגדול, וגם לחוות את נחת זרועם של המורדים עד כדי תבוסה. בנסיגה החפוזה, בבית חורון, איבד הלגיון את סמל הנשר (Aquila) שלו. בהמשך המרד השתתף במצור על ירושלים (70 לספירה). מיד לאחר דיכוי המרד, וכעונש על חרפת התבוסה, הוא הועבר למליתֵנֶה (כיום אשקי מלטיה) במזרחה של קפדוקיה, סמוך לנהר הפרת, כדי להגן על הגבול המזרחי של האימפריה.

לגיון

לִגיוֹן הוא שמה של היחידה הצבאית הבסיסית שהרכיבה את הצבא הרומי. הלגיון הורכב מגרעין גדול של חיל רגלים כבד, מלווה בכוחות עזר של פרשים וחילות קלים.

גודלו של לגיון טיפוסי השתנה באופן דרסטי לאורך ההיסטוריה הרומית. הלגיון בימיה הראשונים של רומא מנה, לפי המסורת הרומית, כ-3,300 איש. בתקופת הרפובליקה הרומית מנה הלגיון בין 5,000 ל-6,000 חיילים. בתקופת הקיסרות הרומית המוקדמת והאמצעית הוא מנה כ-5,400 חיילים, ובתקופה הקיסרית המאוחרת מנה הלגיון בין 1,000 ל-2,000 איש.

לגיון התחלק לקוהורטות, בדרך כלל ל-10 קוהורטות, ובנוסף להם היו אנשי השירותים, פרשים וארטילריה. הקוהורטה עצמה התחלקה לשש קנטוריות בנות 80 חיילים כל אחת, וכל קנטוריה התחלקה ליחידות משנה שמנו 8 חיילים כל אחת.

כיוון שעד הרפורמות של גאיוס מריוס בסוף המאה ה-2 לפנה"ס לא היווה הלגיון יחידה צבאית סדירה, אלא יחידה שגויסה ופוזרה לפי הצורך, היו קיימים מספר רב מאוד של לגיונות רומיים לאורך ההיסטוריה הרומית.

בתקופת הקיסרות הרומית המוקדמת (בזמנו של אוגוסטוס) היו קיימים כ-28 לגיונות קבע, ולגיונות נוספים גויסו לפי הצורך או על פי היכולת של האימפריה. לשיא הגיע מספר הלגיונות בתקופתו של ספטימיוס סוורוס שהעלה את מספר הלגיונות ל-33.

הלגיונות הורכבו באופן בלעדי ממגויסים שהיו בעלי אזרחות רומאית, אולם בעתות חרום היה אפשרי לגייס ללגיונות חיילים שלא החזיקו באזרחות רומאית ואף ידוע על לגיונות שלמים שהורכבו מחיילים חסרי אזרחות.

בשל הצלחתה הצבאית האדירה של המדינה הרומית, נחשב מבנה הלגיון לאחד המודלים העתיקים המוצלחים ביותר של יעילות ויכולת צבאית.

סקסטוס וטולנוס קריאליס

סקסטוס וטולנוס קריאליס (בלטינית: Sextus Vettulenus Cerialis) היה איש צבא רומאי ומשנת 70 עד 71 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 72 או 73 לספירה מונה לקונסול.

פומפיוס פלקו

פומפיוס פלקו (בלטינית: Quintus Roscius Coelius Murena Silius Decianus Vibullius Pius Iulius Eurycles Herculanus Pompeius Falco) היה איש צבא רומאי ומשנת 105 עד 108 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 108 לספירה נתמנה לקונסול.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.