הלבנת הון

הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה - בעבירות מקור (כגון סחר בסמים, סחיטה, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, שוחד, סחר בנשק, סחר בבני אדם וכדומה), וזאת במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, או את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בעבירות חמורות, לכסף לגיטימי. בהתאם לחוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו, הלבנת הון היא עבירה פלילית.

כיום מוסדר תחום איסור הלבנת הון בצורה גלובלית, תוך שיתוף פעולה קפדני בין הרשויות בכל העולם, ועל רקע הדרישות שקבע הארגון הבינלאומי FATF - Financial Action Task Force שבו שותפה גם מדינת ישראל.

הלבנת הון עלולה לפגוע ביציבות של כלכלת מדינות רבות, יציבות המשטר, סיכונים לסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי, וכן עלולה לגרום ללחץ בינלאומי על העסקים במדינה, ופגיעה במוניטין של המדינה.

המאבק בהלבנת הון מהווה אמצעי להקטנת המוטיבציה של העבריין לבצע עבירות ומאפשר פעולה נגד ראשי הפשיעה החמורה.

נהוג לזהות בהלבנת הון שלושה שלבים:

  1. שלב ההרשמה Placement - השלב בו מוחדר הכסף אל תוך המערכת הפיננסית.
  2. שלב הריבוד Layering - השלב בו נעשות פעולות לטשטוש מקורו של הכסף.
  3. שלב ההטמעה Integration - השלב בו נמשך הכסף בצורתו החדשה, ה"מולבנת", על מנת לשמש את העבריין לניהול אורח חיים נורמטיבי.

תחומי הפשיעה העיקריים הם לצורכי ארגוני פשיעה, שוחד ושחיתות, זיוף ומרמה, מימון טרור, הימורים, סחר בסמים, ואלימות.

דפוסי הלבנת הון העיקריים הם שימוש במזומן, העברות בינלאומיות, שימוש בנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), ושימוש בחברות קש. כמו כן, שימוש בנדל"ן, הלוואות, ובעמותות וגמ"חים.

מהותה של הלבנת הון

הביטוי "הלבנת הון" התפתח כנראה בתקופת האיסור על מכירת משקאות חריפים בארצות הברית (19191933). בעקבות הסחר הלא חוקי הרב שהתנהל באותה תקופה, פותחו שיטות רבות במטרה להסוות את כספי הרווחים מהסחר האסור במשקאות החריפים. שיטה אחת הייתה הימורים חוקיים במכונות מזל וייחוס ההון לזכייה בהימורים. עוד עסק שנוצל למטרה זו היה מכבסות, ומשם מקור הביטוי באנגלית Money Laundering - "כיבוס כסף".

בנקים מסחריים, כגופים המשמשים מטבעם להעברת כספים בהיקף נרחב, חשופים לשיתוף פעולה עם הלבנת הון בידיעה ובאי-ידיעה. בניסיון להילחם בהלבנת הון, נקבע בארצות הברית שעסקה או הפקדה של מזומנים בסכום הגבוה מ-10,000 דולר חייבת להיות מדווחת ל"רשת אכיפת הפשעים הכלכליים" (FinCEN), כמו גם כל פעולה פיננסית חשודה אחרת.

כתוצאה מהפיקוח הנוקשה על הפקדת מזומנים בסכום גבוה, נגרם קושי מסוים בפעולתם של עסקים כשרים, היות שמתעורר חשד ונדרשות אסמכתאות בעת הפקדת מזומן בסכומים גבוהים, וביצוע העברות בנקאיות.

דרכים להלבנת הון

שיטה נפוצה להלבנת הון היא העברת הכסף לגורם ביניים, שמטפל כדרך שגרה בכמות גדולה של כסף מזומן (לדוגמה חנות מכולת). גורם הביניים יפקיד כסף זה לחשבונו ביחד עם סכום שמקורו בעסקים חוקיים, ויעביר את הסכום שמקורו מפוקפק לבעליו באמצעות המחאה או העברה בנקאית, בניכוי עמלה מסוימת. כך מופקד הכסף שמקורו מפוקפק באופן המסווה את מקורו ואת הנהנה ממנו, כך שמתעורר פחות חשד.

שיטה אחרת כוללת הקמתו של עסק (חברת קש), כזה שזרימת הכסף אליו לא יכולה להיות מפוקחת, והטמעת הכסף הבלתי לגיטימי בתוך מנגנון לגיטימי - הוא העסק - ותשלום מיסים בגין הרווחים שנוצרו.

הצגת הכסף השחור ככסף שהושג מרווחי הימורים היא דרך נוספת להציג סכומי כסף גדולים כאילו הושגו בדרך כשרה.

בעקבות מחקר שהתפרסם ב-2013 באו"ם על פשיעה ושימוש בסמים[1], נמצאה שיטה חדשה להלבנת הון. בשיטה זו, השתמשו בשירות המרת מטבעות שהמיר דולרים למטבעות דיגיטליים ושמו ליברטי ריזרב (Liberty Reserve). בשירות זה ניתן היה להמיר למטבע דיגיטלי (קריפטוגרפי[2]) ובחזרה לדולרים באנונימיות מוחלטת. במאי 2013, גופים ממשלתיים בארצות הברית התערבו וגרמו לסגירת ליברטי ריזרב תוך מתן אשמה לבעליו ולעוד מעורבים על הלבנת הון.

המאבק נגד הלבנת הון בישראל

הכנת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל הייתה ממושכת ומלאה תהפוכות. בסופו של דבר, חוק איסור הלבנת הון אושר על ידי הכנסת באוגוסט 2000, כ-7 שנים לאחר תחילת העבודה עליו במשרד המשפטים.

הממשל האמריקאי וארגונים בינלאומיים גילו מעורבות עמוקה ומילאו תפקיד מכריע בכל שלבי החקיקה של החוק, תוך הפעלת מכבש לחצים דיפלומטיים וכלכליים כלפי מדינת ישראל. במקביל ללחצים מבחוץ, תהליך העיצוב והחקיקה של החוק אופיין בעימותים ומחלוקות שהתנהלו בין משרד המשפטים שקידם את הצעת החוק לבין משרדי ממשלה וארגונים מדינתיים אחרים. גם מספר קבוצות אינטרס, בראשות הבנקים, ניהלו מאבקים גלויים וסמויים נגד השלמת החקיקה[3].

בעקבות חקיקת חוק איסור הלבנת הון ועל-פי הוראותיו, הוקמה בינואר 2002, במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון. בסוף 2004 תוקן החוק ושמה הוסב לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

יישום האיסור בהלבנת הון בישראל הוא בתחומים אחדים:

  • בבנקאות - עקב מורכבות הנושא הוקמו בבנקים יחידות ליישום הציות בבנקאות. מהבנקים נדרשו דיווחים אשר מעצם מהותם הוא אוטומטי ולשם כך לא נדרש מאמץ מיוחד, די היה בפעולה של עיבוד נתונים ודיווחים הקשורים בשיקול דעת של הפקידים. על הבנק לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו, על כל פעולה שלאור המידע המצוי ברשות התאגיד על הלקוח ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה, נחזית בעיניו כבלתי רגילה או חשודה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
  • בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. יוצא דופן לעניין חוק זה הוא עולה חדש, בכניסתו הראשונה לארץ, בה הוא מורשה להכניס סכום של עד 1.25 מיליון שקלים[4]. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לוועדה את הסמכות לקבוע עיצום כספי[5].

על פי החוק תוקן חוק הגנת הפרטיות ולפיו ניתן לקיים מאגר מידע על פי חוק איסור הלבנת הון.

פעולות חשודות של הלקוח מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוח, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, ולכן הונהגו אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר סביר כי הפעולה תקינה. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להיפגע.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גיל בריצמן ושריג דמארי, איסור הלבנת הון, הוצאת ע.ד. ספרות משפטית, 2003.
  • יעל גרוסמן ורוני בלקין, איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט, 2006
  • יאיר דגן, המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הוצאת רונן, 2006
  • גדי אשד, "המאבק בטרור בזירת המימון" משפט ועסקים י"ג, 253 (2010).
  • גיורא עמיר, טלי ירון-אלדר, רועי פלר, עבירות מס ועבירות הלבנת הון, הוצאת סדן

קישורים חיצוניים

מידע על איסור הלבנת הון, באתרי בנקים ישראלים:

הערות שוליים

  1. ^ Richet, Jean-Loup, Laundering Money Online: a review of cybercriminals methods
  2. ^ מטבעות קריפטוגרפיים – נתוני שוק בזמן אמת
  3. ^ אולג קומליק, "מעשה טלאים ופשרות": חוק איסור הלבנת הון- בין הגלובלי ללוקאלי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008.
  4. ^ חובת דיווח על הכנסת או הוצאת כספים לישראל וממנה, אתר רשות המסים בישראל, 24 באפריל 2012
  5. ^ בית משפט השלום דחה ערעור על החלטת הוועדה לעיצום כספי בסך 80 אלף שקלים אתר משרד המשפטים
FATF

ארגון ה -Financial Action Task Force) FATF) הוא גוף בין -ממשלתי מוביל שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה-G7. מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. הוא מוגדר כ"גוף מתווה מדיניות" – (policy making body) לקידום המדיניות בנושא מאבק בהלבנת הון ובכספי טרור. הארגון מפרסם המלצות לקידום הנושא ומפעיל לחץ פוליטי שמביא את מקבלי ההחלטות במדינות לתקן את חקיקתם בהתאם להמלצותיו. כמו כן הארגון מפקח על הפעלת החקיקה וההליכים לטיפול בהלבנת הון במדינות בעולם, עוקב אחר התפתחות הטכניקות להלבנת הון ולמימון טרור, תוך עדכון ההמלצות לטיפול בהן. ארגון ה-FATF פועל ליד ארגון ה- OECD בפריס ובעצם מהווה מעין שלוחה שלו. בדיוני ה- FATF משתתפים כמשקיפים נציגי הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, ארגון האומות המאוחדות, ארגון המכס העולמי, ה- OECD, גופים פיננסיים חשובים של האיחוד האירופי, כגון הבנק האירופי המרכזי ECB והיורופול וכן נציגי מדינה משקיפה אחת – סין. נכון לשנת 2014 חברים בגוף זה 34 מדינות ו- 2 ארגונים אזוריים: האיחוד האירופי ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הארגון הוא הגורם אשר קובע את הסטנדרטים הבינלאומיים העולמיים המחייבים בתחום

אברהם הירשזון

אברהם הירשזון (נולד ב-11 בפברואר 1941) הוא פוליטיקאי ישראלי ששימש כחבר הכנסת וכשר מטעם מפלגת הליכוד ובהמשך מטעם קדימה. שימש גם כמזכ"ל הנוער הלאומי, יו"ר קופת חולים לאומית ויו"ר הסתדרות העובדים הלאומית. ב-2009 הורשע בעבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד, ונידון לחמש שנים וחמישה חודשים של מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס כבד. בינואר 2013 סיים לרצות את מאסרו.

בורסה לניירות ערך

בורסה לניירות ערך היא גוף עסקי, לרוב חברה בע"מ, המקיימת שוק מוסדר למסחר בניירות ערך. לעיתים נקראת בורסה לניירות ערך גם "השוק המשני", שכן זהו השוק שבו נסחרים ניירות ערך לאחר ההנפקה הראשונית לציבור (השוק הראשוני).הבורסה היא פלטפורמת מסחר בניירות ערך, כדוגמת מניות, איגרות חוב, כתבי אופציה וכדומה, ומשמשת כמתווכת בין קונים ומוכרים של ניירות אלה. המסחר בבורסה מתקיים במרבית המדינות המודרניות. בכל בורסה קיים אוסף של ניירות ערך הנסחרים בה, וגופים אשר מעוניינים להציע את ניירותיהם באמצעותה חייבים לעמוד בכללים רגולטוריים שונים לשם כך - הן כאלה המוטלים על ידי הבורסה, והן על ידי הרשויות הממשלתיות המפקחות על המסחר בבורסה באותה המדינה. במדינות רבות קיימות מספר בורסות המתחרות זו בזו על המשקיעים ומציעי ניירות הערך.

במדינת ישראל פועלת בורסה יחידה לניירות ערך, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, המהווה מונופול על המסחר בניירות ערך בישראל, ובה רשומים למסחר ניירות ערך של כ-450 חברות עם שווי שוק של כ-860 מיליארד שקל. ברגולציה הממשלתית על בורסה זו משתתפים בין השאר רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

בורסת ניירות הערך המובילה בעולם היא הבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE). רשומים בה למסחר ניירות ערך של כאלפיים חברות ששווי השוק הכולל שלהן עלה בתחילת 2006 על 16,000 מיליארד דולר.

בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט

הוצאת בּוּרְסִי היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת בספרות משפטית. ההוצאה החלה את דרכה בשנות ה-30 על ידי משפחת בורסי (חנה בורסי) ונרכשה על ידי חדווה ושלמה פרץ. היום כמו אז עוסקת בורסי בהוצאה לאור של ספרי משפט וספרות מקצועית במגוון רחב של נושאים. כמו כן בורסי מתמקדת בהוצאה לאור של ספרים שנכתבים בידי שופטים בהווה ושופטים בדימוס. ראויים לציון ספרי הסדרה שנכתבה על ידי השופט אהרן ברק בנושא "פרשנות במשפט" (שהופצה ושווקה על ידי בורסי) והכרכים שהוצאו לאור לזכרו של השופט חיים כהן, וכן "ספר לנדוי" (3 כרכים) שהוצאו כהוקרה לשופט משה לנדוי. סדרת הכרכים חוזים (3 כרכים) מאת פרופ' דניאל פרידמן וסדרת הספרים העוסקים בדיני קניין (4 כרכים) דיני חוזים מיוחדים מאת הפרופ' מיגל דויטש וספר בנושא תורת המשפט מאת הד"ר עומר שפירא. "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה". מאת: עו"ד יעל גרוסמן ועו״ד רוני בלקין.

ביטס אוף גולד

ביטס אוף גולד בע״מ היא חברה למסחר במטבעות וירטואליים המאוגדת בישראל ופועלת תחת רישיון נותן שירותי מטבע (עד מאי 2018) ואישור המשך עיסוק זמני לפי רישיון נותן שירותים פיננסיים, אשר נכנס לתוקף באוקטובר 2018.

ביטקוין

בִּיטְקוֹיְן (באנגלית: Bitcoin) הוא מטבע מבוזר.

השם bitcoin הוא הלחם בסיסים של "סיבית" ו"מטבע". הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה פותחה בנובמבר 2008 על ידי אדם או קבוצת אנשים המכנים עצמם סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ (Satoshi Nakamoto). השימוש המעשי בביטקוין נעשה בפעם הראשונה בינואר 2009.על פי הגדרות מקובלות במדע הכלכלה הביטקוין איננו מטבע, מאחר שאיננו הילך חוקי בשום מדינה, נכון ל-2019. להבדיל מכסף מסורתי, הביטקוין הוא מטבע שאינו תלוי בגוף מרכזי. במקום זאת, ביטקוין הוא רשומה בקובץ ציבורי המכונה "שרשרת בלוקים" (בלוקצ'יין), ניתן לנהל אותו או להשתמש בו בעזרת תוכנה המכונה "ארנק" תוך שימוש ביומן מבוזר. מערכת הביטקוין היא מערכת המבטיחה שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק המקור והתווסף לארנק היעד.

הביטקוין אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. במקום זאת, הביטקוין מבוסס על מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. תהליך הנפקת מטבעות חדשים למחזור מכונה "כרייה" באנלוגיה לכריית זהב. בתהליך זה יש להקדיש כוח חישוב רב בו מונפקים מטבעות חדשים הניתנים לשימוש.

היחס של ממשלות העולם לביטקוין הוא אמביוולנטי ורגולטורים טוענים כי הוא משמש לפעילות בלתי חוקית. כמו כן הם מדגישים כי מדובר במסחר בסיכון גבוה במיוחד. עם זאת, מרבית המדינות לא אסרו על השימוש בו, ובאפריל 2017 הביטקוין הוכר לראשונה ביפן כאמצעי תשלום במדינה.

דורון ברזילי

דורון ברזילי (נולד ב־29 באפריל 1970) הוא עורך דין ישראלי אשר כיהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל בין 2011–2015. כמו כן ברזילי הוא בעל משרד פרטי העוסק בתחום המיסוי, צווארון לבן, משפט מסחרי ואיסור הלבנת הון.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידה במשרד המשפטים בישראל, המהווה גוף מודיעיני המסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון וסיוע לטרור.

השתמטות ממס

השתמטות ממס (או התחמקות ממס או העלמת מס) היא עריכת צעדים בלתי חוקיים שמטרתם הקטנת גובה המס (להבדיל מהימנעות ממס, שעניינה דרכים חוקיות להקטנת גובה המס).

בחוק הישראלי השתמטות ממס היא עבירה פלילית שעונשה מאסר, אך רבים מתייחסים אליה כנורמטיבית.

חילוט

חילוט הוא עיקול או החרמה של נכסים בידי המדינה או גוף הפועל מטעמה. בדרך כלל מדובר בנכס שמקורו בעבירה פלילית (כגון גניבה או הלבנת הון) או בנכס שסייע לביצוע פשע או פעולות טרור (כגון כלי רכב שהסיע מחבל מתאבד). ישנן מדינות שמשתמשות במינוח "עיקול" (שמשמעותו בישראל שונה מחילוט) או "החרמה" במקום "חילוט".

בישראל מוקנית לבתי המשפט סמכות להורות על חילוט מכוחם של מספר חוקים ובהם:

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973

חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000

חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, תשס"ה-2005מטרת החילוט היא הקטנת התועלת שמפיק העבריין מדבר העבירה וכיסוי נזק שנגרם במהלך ביצוע העבירה.

מאחר שבדרך כלל חלק משמעותי מנכסי העבריין הם נכסי מקרקעין, עשויה המדינה להידרש להמציא לבית המשפט שומת מקרקעין לצורך הערכת הפדיון הכספי צפוי ממכירת הרכוש והניהול הליכי החילוט. שומות אלה נערכות על ידי השמאי הממשלתי במשרד המשפטים.

שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג הרחיב בעניין החילוט:

חשיבות רבה נודעת להליך החילוט, על רקע תכליתו. החילוט נועד למנוע מצב בו חוטא יֵצא נשכר, להוציא בִּלעוֹ הבלתי-חוקי של אדם מפיו, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות, ולהרתיע. החילוט נועד גם לחסום ניסיון של עבריינים 'לערבב' בין התחומים – רכוש 'פלילי' ברכוש 'תמים', ובכך 'להלבין' כספי פשיעה עד שלא יִוודע כי באו בקִרבּה של מערכת כספים לגיטימית.

לחילוט נודעת גם תכלית מעין-עונשית, כדי שידע העבריין הכלכלי אל-נכון כי הסיכון המקסימלי הצפוי לו, אינו רק החלטה שיפוטית המאלצת אותו להיפרד מפירות שהפיק מביצוע העבירה, אלא כי הוא נתון בסיכון של פגיעה כלכלית בעקבות ביצוע העבירה באמצעות כלי החילוט שהמחוקק העניק לרשויות האכיפה. אין לאפשר לעבריינים להבריח נכסיהם לקרובי משפחתם ולמכריהם כדי להימנע ממימוש החילוט.

לחילוט נודעת חשיבות רבה מן ההיבט הנורמטיבי. החילוט מעביר מסר לעבריין ולחברה בכללותה, לפיו העבירות שביצע העבריין הן חמורות, וכי המדינה איננה סובלנית כלפי התנהגויות שכאלה. המסר ההרתעתי מועבר, בין היתר, לסביבתו של העבריין, הנוכחת לראות ולהבין כי מהעבריין נשלל הרווח שהפיק מפעילותו העבריינית. הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא גם כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם' ואף, במצבים מסוימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי. אמירה נורמטיבית זו חשובה כשלעצמה, ומהווה אמצעי רב עוצמה במסגרת המלחמה בפשיעה. לעיתים, המסר הנורמטיבי שמועבר באמצעות הליך החילוט חזק עוד יותר מן המסר המועבר באמצעות ההליך הפלילי לעצמו.

משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה 'עורבבו' עם כספים כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, נטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף ה'נקי' לבין הכסף ה'מלוכלך', ומתחייבת מסקנה לפיה סכום הכסף כולו מהווה רכוש אסור אשר ניתן לחלטו.

חלפנות כספים

חלפנות כספים היא מסחר במטבעות של מדינות שונות. העוסק במקצוע זה נקרא חלפן כספים. מקום החלפנות נקרא "חַלְפָנִיָּה".

כאשר שער החליפין שבו קונה חלפן כספים מטבע מסוים נמוך מהשער שבו הוא מוכר מטבע זה, נעשה ההפרש בין השערים להכנסתו של חלפן הכספים מעסקת החליפין. מעבר לכך, חלפן הכספים מרוויח גם מעמלה שהוא גובה על פעולת החלפנות עצמה.

מבצע חשאי

מבצע חשאי הוא שם כללי למגוון סוגי מבצעים צבאיים המתבצעים תוך הסתרת עצם התרחשותם, הסוואת זהות המבצע או שניהם גם יחד. בעוד שבעבר המונח התייחס בעיקר לפעילות סוכנים הנוכחים פיזית באזור הפעולה, מושג זה התרחב וכולל כיום גם לוחמת סייבר חשאית, לצד המבצעים הקלאסיים.

לפי מילון מחלקת ההגנה האמריקאית למונחים צבאיים, מבצע חשאי (Covert operation) הוא:

אם כי מקובל לכנות בשם מבצעים חשאיים גם מבצעים של רשויות אכיפה פנימיות במדינה, כדוגמת המשטרה, הרשות למלחמה בסמים, הרשות למניעת הלבנת הון, רשות המיסים וכו'.

ראוי לציון שעצם ביצוע המבצע אינו בהכרח הפרט ההופך אותו לחשאי, וקיימת קטגוריה נרחבת של מבצעי הטעיה, המכונים מבצעי דגל כוזב, בהם חשוב דווקא כי המבצע יתגלה, אך במטרה להפליל גורם השונה מהגורם שביצע אותו בפועל.

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל

הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות

ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה

אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית

ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות

ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגווניםבמשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על-פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים מכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בקריית הממשלה המזרחית, ברחוב צלאח א-דין 29. ב-2020 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.

נאורו

נאורו (באנגלית: Republic of Nauru, בנאורית: Ripublik Naoero, שם רשמי: רפובליקת נאורו) היא מדינת אי במיקרונזיה אשר נמצאת בדרום האוקיינוס השקט. זוהי מדינת האי העצמאית הקטנה ביותר בעולם מבחינת אוכלוסייה ושטח. נאורו נמצאת כ-4,000 ק"מ דרום־מערבית להוואי, ושכנתה הקרובה ביותר היא האי בנבה, המהווה חלק ממדינת קיריבטי. נאורו היא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית, אך יארן, היישוב השלישי בגודלו במדינה (אחרי אריג׳ג׳ה ומנן), נחשבת לעיר הבירה בפועל, מכיוון ששם נמצאים מוסדות הממשלה של מדינת נאורו.

נאורו מאוכלסת במיקרונזים ופולינזים. מדינה זו סופחה לאימפריה הגרמנית והייתה לקולוניה שלה במאה ה-19, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לטריטוריית מנדט שנשלטה על ידי אוסטרליה, ניו זילנד והממלכה המאוחדת. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי יפן, ואחרי המלחמה, שבה נאורו להיות שטח נאמנות. את עצמאותה קיבלה ב-1968.

נאורו שוכנת על אי סלעי המכיל מרבצי זרחה רבים. עיקר הפעילות הכלכלית בנאורו החלה בשנת 1907 והייתה יצוא תרכובת זו ממכרות באי. סביבת האי נפגעה באופן חמור מכריית-יתר. בנוסף, הקרן שהוקמה לניהול נכסי האי ירדה באופן משמעותי בערכה, דבר שהוביל למשבר כלכלי חמור. ממשלת נאורו נקטה באמצעי חקיקה לא שגרתיים להשגת הכנסות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה נאורו למקלט מס ומרכז הלבנת הון. מאז 2001 הסכימה נאורו לקבל עזרה מאוסטרליה. בתמורה לסיוע זה, הוקמו על האי מרכזי מעצר לאנשים המחפשים מקלט באוסטרליה, ואלה פעלו ברצף עד תחילת 2008.

נוחי דנקנר

נוחי דנקנר (נולד ב-13 בנובמבר 1954 בתל אביב) הוא איש עסקים ישראלי. דנקנר נודע בשל שליטתו בין 2003 ל-2013 (דרך חברות פרטיות ממונפות) בקבוצת אי די בי אשר החזיקה בשיאה בחברות רבות במשק, אך בסוף 2013 איבד שליטה זו על רקע הסדר חוב.

הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך ועל חוק איסור הלבנת הון ונידון לשלוש שנות מאסר. ב-2 באוקטובר 2018 החל לרצות את עונשו בבית הסוהר מעשיהו.

סמיון גרפמן

סמיון גרפמן (באוקראינית: Семен Графман; נולד ב-27 בפברואר 1975) הוא אושיית רשת, שחקן ופעיל חברתי ישראלי. הורשע בעבירות הלבנת הון בארצות הברית וריצה עונש שנת מאסר שם. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הקים מפלגה בשם בט"ח - ביטחון חברתי ורץ לכנסת בראשותה. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

פאינה קירשנבאום

פאינה (פניה) קירשנבאום (ברוסית: Фаина Киршенбаум) (נולדה ב-27 בנובמבר 1955) היא פוליטיקאית ישראלית. הייתה סגנית שר הפנים וחברת הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו ומזכ"ל המפלגה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים נחקרה במשטרה כחלק מפרשת שחיתות גדולה, חקירה שהובילה לפרישתה מהפוליטיקה. באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתב אישום נגד קירשנבאום, בו הואשמה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

פשע מאורגן

פשע מאורגן הוא ארגון מסודר והיררכי אשר נועד לעסוק בפעילות עבריינית ובדרך כלל במטרת רווח כספי. החוק האמריקני מגדיר פשע מאורגן כ"פעילויות הלא-חוקיות של... התארגנויות מסודרות וממושמעות". ארגוני פשע מסוימים כמו למשל ארגוני טרור, מונעים מסיבות פוליטיות. מאפיה היא ארגון פשע שהמניע הראשי שלו הוא רווח. כנופיות לעיתים הופכות ל"ממושמעות" מספיק כדי להיחשב "מאורגנות".

שחיתות שלטונית

שחיתות שלטונית או שחיתות פוליטית, היא סוג אחד משלל השחיתויות המוכרות, ומשמעה שימוש לרעה במשרה ציבורית על מנת להשיג טובות הנאה או רווח אישי. בכל צורות הממשל עלולות להתרחש תופעות של שחיתות שלטונית. מידת השחיתות נעה משימוש שולי בהשפעה ובחסות על מנת לעשות מחוות, ועד לשוחד ממוסד. שיא השחיתות השלטונית היא קלפטוקרטיה, שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת.

שחיתות שלטונית קיימת בתפקידים פוליטיים ובתפקידים ביורוקרטיים וכוללת שחיתות חוקית ופעילויות פליליות כגון סחר בסמים, הלבנת הון וזנות.

דבר הנחשב לשחיתות שלטונית במדינה אחת, יכול להיחשב הוגן, מקובל או חוקי במדינה אחרת. כך למשל, מימון פוליטי מסוים יכול להיות חוקי במדינה האחת ולא חוקי במדינה האחרת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.