הכשרת הישוב

הכשרת הישוב הייתה חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב וב-40 שנותיה הראשונות של המדינה, עד שבאוקטובר 1987 רכש איש העסקים יעקב נמרודי את השליטה בחברה. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל משנת 1953.

Jerusalem; חברת הכשרת הישוב בא"י בע"מ
מפה זו של ירושלים הוכנה והופצה על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1922. המפה מציגה תמונת מצב של ירושלים באותה עת. מטרתה העיקרית של המפה היא להציג אדמות חדשות שנרכשו על ידי החברה.
הכשרת היישוב בישראל בע"מ
הכשרת הישוב
סוג חברה ציבורית
מייסדים ההסתדרות הציונית, ד"ר ארתור רופין, פרופ' אוטו ורבורג וד"ר יעקב טהון
תאריך הקמה 1909
משרד ראשי תל אביב, ישראל
מוצרים עיקריים בנייה, נדל"ן מניב ושלטי חוצות, שולטת ב"מלונות הכשרה" ו"הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה" ומחזיקה ב"מעריב"
שווי שוק 810 מיליון שקל (אפריל 2012)
הכנסות 549 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 333 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח 99.0 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 1.29 מיליארד ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 5.01 מיליארד ש"ח (2018)[1]
אנשי מפתח

עופר נמרודי, מנכ"ל;

שלמה מעוז, יו"ר דירקטוריון
www.ildc.co.il

חברה ציונית

חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ נוסדה בלונדון בשנת 1909, כזרוע של ההסתדרות הציונית. בפרוספקט הראשון של החברה מפברואר 1908[2] נאמר

החברה שמה לה למטרה לסייע בידי פועלים יהודים, מחוסרי אמצעים, הבאים במספר רב ממזרח אירופה לארץ-ישראל, ולא השיגה ידם עד כה להגיע לידי קיום עצמאי מבחינה חקלאית, שיוכלו להשיג את שאיפתם זו. אין בדעת החברה לעסוק בעצמה בהתיישבות, אף לא במעשי צדקה, כדרך חברות אחרות, אלא כוונתה היא רק ליצור דרכים ואפשרויות, שעל ידיהן יוכלו פועלים יהודים לעלות בכוחותיהם הם למדרגת איכרים עומדים ברשות עצמם. על הפועלים לעבוד מתחילה כשכירי יום במשך כמה שנים באחת החוות של החברה, ללמוד שם את השיטות החקלאיות הטובות ביותר ולהסתגל אל האקלים ואל הקרקע. מתוך השתתפות בחלק מן הרווחים של החוה תנתן להם האפשרות לרכוש להם בהמות וזרעים. אחר כך יקבלו מן החברה בחכירה חלקת אדמה מתאימה, שהוכשרה לעיבוד חקלאי ושתעבור אחר כך לרשותם בתשלומין לשיעורין במשך שנים רבות.

בראש החברה עמדו ד"ר ארתור רופין, הפרופ' אוטו ורבורג וד"ר יעקב טהון.

בתחילה רכשה החברה והכשירה קרקעות בכנרת, באום ג'וני – היא דגניה, במרחביה שבעמק יזרעאל. לאחר מכן רכשה החברה, בין היתר, את הקרקעות עליהן הוקמו רוחמה, קריית ענבים ותל עדשים. אחד מגדולי רוכשי האדמות של הכשרת היישוב היה יהושע חנקין, שעבד קודם לכן בחברת יק"א של הברון הירש. בתקופת מגוריו במושבה גדרה יצר חנקין קשרים טובים עם ערביי הסביבה, למד את לשונם ותרבותם והתארח דרך קבע אצל הפלאחים ובעלי הקרקעות הערבים. בזכות זאת הצטיין חנקין במשא ומתן עם ערביי הארץ, היטיב להתנהל מול השלטונות העות'מאנים והצליח לרכוש רבות מאדמות ארץ ישראל.

בעוד שבתקופת פעילותה הראשונה התרכזה החברה ברכישת קרקעות להתיישבות חקלאית, הרי שלאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלה לעסוק, בשיתוף עם הקק"ל, גם ברכישת קרקעות להתיישבות עירונית, ורכשה את אדמות השכונות תלפיות ורחביה בירושלים, את אדמות שכונות כרמל מרכזי, אחוזה ונווה שאנן בחיפה, בין היתר הקרקע עליה הוקם הטכניון ואת האדמות עליהן הוקם רחוב אלנבי בתל אביב (שנקרא בראשיתו "רחוב הים"). כן רכשה החברה את הזיכיון על אגם החולה.

Zionorg
המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה

ערב מלחמת העולם הראשונה, ולנוכח נכונות של הטורקים למכור קרקעות כדי למלא קופתם הריקה, קידמה הכשרת היישוב את רעיון האחוזות בארץ ישראל. בתמיכתו המלאה של הקונגרס הציוני ביקשו יהודים ברוסיה ובמזרח אירופה לרכוש נחלות רבות בארץ ישראל. כך קמו פורייה, שרונה, כפר מל"ל, רעננה, גן יבנה, רוממה, מרחביה[3], בלפוריה ועוד.

במחצית השנייה של שנות העשרים סייע גם הברון רוטשילד ברכישת קרקעות, באזור שבין חדרה לזיכרון יעקב. בהמשך רכש ד"ר רופין קרקעות על שפת ימה של תל אביב ואת אדמות הר הצופים שבירושלים, שעליהן הוקמה האוניברסיטה העברית.

בשנים הראשונות לכיבוש הבריטי מנע הממשל רכישת אדמות פרטיות בארץ ישראל, אולם איסור זה בוטל ב-1920 בזכות ההבנה כי הכשרת היישוב פעלה לתועלת הציבור. בהמשך נרכשו אדמות נהלל, נשר, יגור, אדמות הפטריארכיה האורתודוקסית היוונית בירושלים: תלפיות, רחביה ועוד. נרכשו גם אדמות הרצליה, בת-ים, עמק זבולון, עמק חפר, אדמות הנגב, בית שאן, באר שבע וראשון לציון.

עד לקום המדינה רכשה החברה כמחצית מאדמות ארץ ישראל שהיו בידי הישוב היהודי. החברה המשיכה לפעול גם לאחר הקמת המדינה. בשנת 1953 נרשמה הכשרת היישוב כחברה ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב, ומשרדיה התרכזו בירושלים. בשנת 1954 חדלה החברה מרכישת אדמות להתיישבות והתרכזה בפיתוח ובבניה. החברה החלה גם בהקמת בתי מלון ובתי הארחה ובהמשך בהקמת מבני תעשייה להשכרה.

בשנות ה-60 וה-70 הורחבה רשת בתי המלון של החברה ונרכשו מספר מלונות: מלון השרון בהרצליה, מלון גלי כנרת בטבריה, מלון רימונים בצפת ומלון נפטון באילת. כן הקימה החברה מגדלי משרדים בירושלים.

חברה עסקית

CCL5 034
בית הכשרת הישוב- בניין הנהלת החברה

בשנת 1988 החליטו המוסדות הציוניים להפריט את הכשרת היישוב והיא הועמדה למכירה. החברה נרכשה על ידי איש העסקים יעקב נמרודי, אשר ביקש להחזיר את מוקד עסקיו לישראל. לאחר הפרטתה המשיכה חברת הכשרת היישוב לעסוק בתחומי עיסוקה ההיסטוריים נדל"ן ומלונאות, אותם הרחיבה הן בישראל והן בחו"ל, ונכנסה לתחומי פעילות חדשים: תקשורת (באמצעות רכישת קבוצת מעריב וחברת רפיד), ביטוח (באמצעות הקמת חברת הכשרת הישוב חברה לביטוח) ואנרגיה (באמצעות הקמת חברת הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה).

פרופיל חברה עכשווי

  • בעלי מניות: משפחת נמרודי 74%, קבוצת דלק/פניקס 6.8%.
  • חברת החזקות המתמקדת בתחום הנדל"ן ופועלת בנוסף בתחומי האנרגיה, המלונאות והמדיה.
  • פועלת כיום בעיקר בישראל, פולין, קנדה ורומניה.
  • נמנית עם החברות המובילות בישראל בתחום הנכסים המניבים.
  • שטח הנכסים המניבים בארץ ובחו"ל כ- 348 אלף מ"ר.
  • עתודות קרקע היסטוריות באזורי ביקוש.
  • שליטה במרבית החברות המוחזקות.

נדל"ן

בתחום הייזום והבנייה עוסקת הכשרת היישוב בפרויקטים להקמת שטחי מסחר, משרדים ומגורים. בישראל פועלת החברה בכל רחבי הארץ ובעיקר במרכזה. היא אינה מחזיקה בבעלותה אמצעי בנייה אלא מתקשרת לצורך ביצוע הפרויקטים עם חברות קבלניות מובילות. רשת היזמות של החברה פרושה בחו"ל גם בפולין, רומניה וקנדה. בפולין מקימה החברה פרויקטים גדולים למגורים בוורשה ובגדנסק. ברומניה מקימה החברה שכונת מגורים חדשה וקניון בבוקרשט ואף זכתה בגינו בפרס הצטיינות של הקונפדרציה הרומנית של חברות פרטיות בתעשייה CONPIROM.

בתחום הנדל"ן המניב מחזיקה החברה בנכסים רבים בכל רחבי הארץ, ביניהם מספר נכסי מפתח לגביהם קיים תכנון עתידי רחב היקף כגון בית קלקא ובית מעריב בתל אביב, נכסים שנתונים כבר בשלב של הפיכה למגדלי משרדים ומסחר כגון מגדל ארגמן בבני ברק ונכסים שונים בכל הערים הגדולות בארץ. כן מחזיקה החברה בקניונים באתרים שונים, ביניהם קניון שבעת הכוכבים בהרצליה. בקנדה מחזיקה החברה נכסים מסחריים בטורונטו ובקוויבק סיטי.

בתחום הפארקים הלוגיסטיים המשמשים כמרכזי הפצה בצמוד לערים הגדולות מחזיקה הכשרת היישוב נכסים מובילים בפולין (וורשה, פרושקוב, מושנה, פוזנן, טיכה) וברומניה (בוקרשט): כמיליון מ"ר לבנייה, מתוכם בנויים כבר כ-50 אחוז.

ב-2014 החברה הורשעה בעבירות על חוק התכנון הבניה, והפעלת המתחם ללא היתרים לשימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת, בגין פרויקט "פאואר סנטר" במתחם ירקונים.

מלונאות

רשת מלונות "רימונים", מקבוצת הכשרת היישוב, מלווה את מדינת ישראל מאז הקמתה וכוללת היום אחד עשר בתי מלון בפריסה ארצית, מנווה אטיב שלרגלי החרמון ועד לאילת בדרום. חלק מן המלונות והנכסים התיירותיים הם נכסים היסטוריים שקדמו להקמת המדינה, כגון מלון "גלי כנרת" וחמי טבריה. להכשרת היישוב פעילות מלונאית ותיירותית גם בקנדה שם היא מחזיקה באתרי נופש וסקי.

תקשורת

בשנת 1991 רכשה הכשרת היישוב את עיתון ובית הדפוס מעריב, מכלי התקשורת הוותיקים בישראל, מידי כונסי הנכסים של רוברט מקסוול. הכשרת היישוב החזיקה בקבוצת התקשורת באמצעות מעריב החזקות בע"מ, והקימה במסגרת הקבוצה רשת ענפה של כתבי עת (חלקם ותיקים כשנות המדינה כמו "מעריב לנוער" וחלקם חדשים יותר כגון המהדורה העברית של המגזין הנודע "נשיונל ג'יאוגרפיק"), רשת גדולה של מקומונים ואת אתר האינטרנט nrg מעריב. במהלך השנים בהן הייתה הכשרת היישוב המו"ל של מעריב ידע העיתון עליות וירידות, ביניהם סקופים גדולים (כגון פרשת הסיליקון בחלב) ומאבקי כוח עזים עם כלי התקשורת המובילים האחרים של ישראל. בשנת 2011 מכרה הכשרת היישוב את השליטה בקבוצת מעריב לקבוצת דיסקונט השקעות ונותרה בעלים של 27.3% אחוזים בקבוצה. כמו כן, בתחום המדיה מחזיקה הכשרת היישוב גם בשליטה בחברת שלטי החוצות רפיד ויז'ן בע"מ.

ביטוח

בשנת 1991 רכשה הכשרת הישוב סוכנות ביטוח קטנה והפכה אותה לחברת ביטוחהכשרת הישוב חברה לביטוח, שנכנסה לתחומי ביטוח כללי וביטוח חיים. בשנת 2001, רכשה את פעילות הביטוח לטווח קצר של "החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ" (בסס"ח) הממשלתית ממדינת ישראל.[4]

בשנת 2006 נפרדה הכשרת היישוב מעסקי הביטוח, כאשר מכרה את הכשרת הישוב חברה לביטוח ל"קבוצת אלעזרא",[5] ואת בסס"ח להראל השקעות.[6]

אנרגיה

חברת הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה בע"מ נוסדה במרץ 2010, ומאז הקמתה עוסקת בתחום חיפושי הגז והנפט בישראל. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב.

פעילות החברה נעשית הן באמצעות עמנואל אנרגיה בע"מ ("עמנואל אנרגיה") שהיא חברה פרטית בבעלות מלאה של הכשרה אנרגיה, והן באמצעות השותפות המוגבלת "עמנואל אנרגיה – חיפוש גז ונפט", ("שותפות עמנואל").

לחברה (באמצעות שותפות עמנואל ועמנואל אנרגיה) יחד עם החברה האם - חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ ("הכשרת הישוב"), זכויות בהיקף כולל של כ-54.2%, בשני רישיונות לקידוח ימי: "מירה" ו-"שרה", בגודל של 400,000 דונם כל אחד, הנמצאים כ-40 ק"מ מערבית לחדרה בתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, דרומית למאגרי הגז "דלית" ו-"תמר". בין השותפים הנוספים ברישיונות האמורים ניתן למצוא את קבוצת אי.די.בי. והאחים עופר. הקידוחים בשדות מירה ושרה הופסקו ב-2012 לאחר שלא נמצא בהם גז.

להכשרת היישוב, עמנואל אנרגיה ושותפות עמנואל ("קבוצת עמנואל") הסכמים להשתתפות ברישיונות ואופציות להשתתפות ברישיונות נוספים באגן ים התיכון המזרחי. הכשרה אנרגיה רכשה 16.6 אחוזים בחברת .GEO GLOBAL RESOURCES INC שהיא חברה ציבורית אמריקאית הפועלת כמפעיל בחיפוש ופיתוח רזרבות גז ונפט ומחזיקה בזכויות חיפוש ב-15 אתרים בעולם. החברה הגישה, באמצעות החברה הבת עמנואל אנרג'י, בקשות לחיפוש גז ונפט בשלושה בלוקים ימיים בים האדריאטי. עם יועצי הכשרה אנרגיה וספקיה נמנות חברות מובילות בעולם כ-EXCEED, NOBLE ENERGY ו-EXXON MOBIL.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 הכשרת היישוב בישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ אלכס ביין, תולדות ההתיישבות הציונית[דרושה הבהרה]
  3. ^ מפת מרחביה בהוצאת חברת הכשרת הישוב, אוסף המפות ע"ש ערן לאור. הספרייה הלאומית, ‏1924 בערך
  4. ^ שלומי שפר, הכשרת הישוב ואיי.ג'י.בי רכשו הבסס"ח, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2001
  5. ^ אלי אלעזרא משתלט על הכשרת הישוב אחזקות ביטוח של נמרודי, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2006
  6. ^ ליאור רבינוביץ, הראל הגדילה את אחזקתה בבססח ב-3.4%; מחזיקה כעת ב-49.7% מהמניות, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2006
אזורים

אזורים היא חברת בנייה ישראלית אשר הוקמה באפריל 1964 על ידי חברת שיכון ופיתוח הממשלתית והכשרת הישוב.

בית מעריב

בית מעריב הוא בניין משרדים בתל אביב, השוכן בצומת הרחובות דרך בגין, יצחק שדה, קרליבך ולינקולן, המוכר בשמו העממי "צומת מעריב".

בספטמבר 1953 הזמינה עיריית תל אביב גורמים מעוניינים לפתח את האזור שבו הוקם השוק הסיטונאי. בניין מעריב הוקם כשותפות של מעריב, בנק אלרן וחברת לוסטיג. המבנה תוכנן על ידי האדריכל יעקב בן-סירה. הוא משתרע על פני שטח של 1.7 דונם, ומתנשא לגובה של חמש קומות, כולל קומת הקרקע המתאפיינת באכסדרה. הוא ניכר בתוכניתו הייחודית, הנדמית למשולש קטום קודקוד, והכניסה הראשית אליו שוכנת בצידו הקטום, הפונה אל "צומת מעריב". הבניין זכה לשמו בשל כך ששיכן משך רוב שנות קיומו את מערכת העיתון היומי "מעריב", עד שזה פינה אותו באוקטובר 2013. מרבית עובדי העיתון הועברו לירושלים, בסמוך למערכת "מקור ראשון", והיתר שוכנו במגדל רובינשטיין השוכן אף הוא בצומת "מעריב".המגרש עליו שוכן הבניין שייך כיום לחברת הכשרת הישוב, והמבנה מיועד להריסה. תחילה תוכנן לקום במקומו מגדל בן 55 קומות אשר ישמש למסחר, מלונאות ולמשרדים, וב-8 בינואר 2014 הפקידה עיריית תל אביב-יפו את תוכניות הבניין בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אך ב-26 ביוני 2017 אישרה הוועידה את התוכנית עם שדרוג ל-60 קומות בבניין במקום 55. המתחם צפוי להשתרע על פני שטח בנוי של 35,440 מ"ר, ולכלול חניון תת-קרקעי, וייתכן שגם קישור לתחנת "קרליבך" של הרכבת הקלה.

החל מסוף 2016 פועל במקום מועדון לילה בשם "בית מעריב".

גאולה (חברה)

גאולה הייתה חברה שהוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל. החברה הוקמה לאחר שבשנת 1902 הוחלט באספה הכללית של חובבי ציון שהתכנסה באודסה על הקמת ועד שיעסוק ברכישת קרקעות ומכירתן לאנשים פרטיים. שמו של הוועד נקבע כ"ועד גאולה", מנחם אוסישקין נקבע כיושב ראש הוועד ומאיר דיזנגוף מונה למזכיר.

גאולה הייתה החברה הציונית הראשונה שעסקה בגאולת קרקע ממניעים ציוניים, רק ב-1910 הצטרפה חברת הכשרת הישוב לפעילות רכישת הקרקע.

על מנת להתגבר על האיסור שהוטל על יהודים רוסים לרכוש קרקעות בשטחי האימפריה העות'מאנית, הוחלט כי הקרקעות תרשמנה על שם אפ"ק שהיה ארגון בריטי, ואפ"ק יתן לוועד גאולה אישור שהקרקעות הן שלו.

קהל היעד לגיוס הכסף הוגדר כיהודים אמידים שמעוניינים לרכוש קרקעות בארץ ישראל לצורך השקעה ולא לצורך התיישבות בעתיד הקרוב.

רחוב גאולה בתל אביב נקרא על שם החברה שבנתה את השכונה.

החברה פורקה סופית בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20.

גן המנורה

גן המנורה (ידוע גם בשמות בור שיבֶּר וגן הסוס) הוא גן ציבורי במרכז ירושלים, בין הרחובות המלך ג'ורג', בארי, שמואל הנגיד ובן יהודה, צפונית לבית פרומין ודרומית לבניין המשביר לצרכן. בגן אמפיתיאטרון קטן, מזרקת מים דמוית מפל, פסל בדמות סוס וכן שירותים ציבוריים.

ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.

ההתיישבות העובדת

ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, ערים ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

הוועד הפועל הציוני

הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה

החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה בע"מ היא חברה שהוקמה על פי חוק הנכסים של נספי השואה, במטרה להשיב את נכסיהם של נספי השואה בישראל ליורשיהם החוקיים. החברה נרשמה ב-30 באוגוסט 2006 אצל רשם החברות, ונמצאה בבעלות מלאה של מדינת ישראל. החברה נסגרה בסוף 2017.

הכשרה חברה לביטוח

הכשרה חברה לביטוח בע"מ היא חברת ביטוח ישראלית המציעה מגוון שירותים ומוצרים בתחום: ביטוח אלמנטרי, ביטוח חיים, חיסכון ארוך טווח ופיננסים וביטוח בריאות. החברה מעסיקה כ- 500 עובדים.

יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא אלי אלעזרא. מנכ"ל החברה הוא שמעון מירון.

”הכשרה“ מציעה מגוון רחב של ביטוחים בתחומי ביטוח חיים, פיננסים ואלמנטרי המיועדים למגוון רחב של תחומי עיסוק במשק.

הכשרת הישוב בישראל אלפא

חברת הכשרת הישוב בישראל אלפא בע"מ ובשמה הקודם הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה בע"מ (בקיצור: הכשרה אנרגיה), נוסדה במרץ 2010, ומאז הקמתה עסקה בחיפושי גז ונפט בישראל, ובוחנת אפשרויות לפעילויות שונות בתחומי האנרגיה החליפית והאנרגיה המתחדשת. החל מסוף חודש נובמבר 2010 החברה היא חברה ציבורית, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

פעילות החברה נעשית במישרין ובאמצעות תאגידים בשליטתה.

המוסדות הלאומיים

המוסדות הלאומיים, הם המוסדות שהקימה התנועה הציונית בירושלים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. כתשתית לקראת הקמת המדינה, ולביצוע פעולות מדיניות לקידום הציונות. המוסדות הלאומיים ממשיכים לפעול עד ימינו, אך תפקידם ומעמדם השתנו בעקבות הקמת המדינה.

במוסדות הלאומיים נכללים:

ההסתדרות הציונית העולמית

לפני הקמת המדינה שימשה כמעין ממשלה שבדרך.

מאז קום המדינה עוסקת בעידוד העלייה, בהידוק הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי התפוצות.

הסוכנות היהודית

לפני הקמת המדינה ייצגה את העם היהודי בפני ממשלת בריטניה, בעלת המנדט על ארץ ישראל.

מאז קום המדינה ממשיכה לעסוק בנושאי עלייה וקליטה, התיישבות וחקלאות.

הקרן הקיימת לישראל

לפני הקמת המדינה עסקה ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן.

מאז קום המדינה עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים והכשרת קרקע.

קרן היסוד

עד לקום המדינה - הזרוע הכספית של הנהגת היישוב.

מאז קום המדינה התרכזה קרן היסוד במימון העלייה וקליטת העולים ובמימון פעולות הסוכנות היהודית.עד כינון האספה הלאומית היה עיקר הפעילות הארגונית בידי ההנהלה הציונית

שקיימה מגעים עם השלטון המנדטורי בארץ ישראל ובבריטניה ועם מוסדות חבר הלאומים.

המוקד העיקרי היה בלונדון, שם ניהלו ויצמן וחברי ההנהלה את עיקר פעילותה.

מוקד שני, חלש יותר, היה בירושלים, שבה ישבו נציגי ההנהלה הציונית, כמו קולונל קיש.

הסניף בירושלים ניהל מגע עם ממשלת המנדט, כשהוא כפוף להוראות המרכז בלונדון.

דוגמאות נוספות למוסדות לאומיים:

אספת הנבחרים

הועד הלאומי (שימש מעין ממשלה ל"מדינה שבדרך"),

הרבנות הראשית (טיפלה בענייני הדת; בתי כנסת, שחיטה, קבורה),

הסוכנות היהודית.

פעילות המוסדות הלאומיים הייתה מותנית אמנם בקבלת היתרים מהשלטון הבריטי,

עם זאת, חיזקו המוסדות הלאומיים את התחושה של מעין מדינה ריבונית ויצרו בסיס משותף ליישוב

למרות פיצולו האידאולוגי.

נחום פפר

נחום פָּפֶּר (1887 חרסון, רוסיה - 31 בדצמבר 1936 נהלל) היה מהנדס ומודד קרקעות מוסמך, שעסק במדידה וסימון קרקעות מטעם חברת "הכשרת הישוב", בשותפות עם יהושע חנקין. התמחה בשיטת רישום הקרקעות הטורקית. עבד בחברת הנפט האנגלו-עיראקית (I.P.C) ובשובו משליחות מטעמה בעיראק, נהרג בתאונת מטוס ליד עפולה.

עופר נמרודי

עופר נמרודי (נולד ב-23 במאי 1957) הוא משפטן, איש עסקים ישראלי ומו"ל לשעבר.

עופר, בנו של יעקב נמרודי, עמו ועם בני משפחת נמרודי האחרים, חולשים על שורה ארוכה של חברות ועסקים בעיקר בתחומי הנדל"ן, התקשורת והאנרגיה.

עמק זבולון

עמק זבולון או "עמק עכו" הוא עמק בצפון ארץ ישראל, הנמצא לאורך מפרץ חיפה ומהווה למעשה המשך השבר של עמק יזרעאל.

פיק"א

פִּיקָ"א (PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

צבי וולף

צבי וולף (נולד ב-1895 פולין – נפטר ב-7 בספטמבר 1956 חיפה) היה מראשי ארגון השומר. עסק, עם יהושע חנקין, ברכש קרקעות במסגרת תפקידו בחברת הכשרת הישוב ובהמשך בקרן קיימת לישראל.

ציונות מדינית

הציונות המדינית היה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל. הציונות המדינית הייתה שונה ואף מנוגדת לתנועת חיבת ציון ולזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בארץ ישראל בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות.

מנהיגו המובהק של הזרם היה בנימין זאב הרצל, ולשם מימושה של הציונות המדינית נוסדה ההסתדרות הציונית. עיקר פעילותו של הרצל היה למען הקמת מדינה יהודית.

שורשיה של הציונות המדינית, בין השאר, בהגותם של מבשרי הציונות. ראשון להם, על פי ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי היה הרב ד"ר יהודה ביבאס ואחריו תלמידו רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי.

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

בראש קבוצה זו, שמרביתם היו יהודים ממזרח אירופה, עמדו מנחם אוסישקין, ד"ר יחיאל צלנוב, ד"ר שמריהו לוין, ד"ר אברהם פריידנברג ואחרים. הם דגלו בריכוז העבודה הציונית בארץ ישראל, התנגדו לכל פתרון זמני בכל מקום אחר בעולם וקראו להגברת העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. עוד בלטו בקרב תועמלני ציוני ציון דב בר בורוכוב, זאב ז'בוטינסקי ורחל ינאית בן-צבי.

בקונגרס הציוני ה-7 שהתקיים בבזל בשנת 1905 גברה דעתם של 'ציוני ציון' והתקבלה החלטה עקרונית הדוחה את תוכנית אוגנדה וקובעת כי התנועה הציונית קשורה אך ורק בארץ ישראל.

רחוב הלל

רחוב הלל הוא רחוב מרכזי בירושלים, המהווה חלק חשוב מן המע"ר של ירושלים. הרחוב משמש כציר תנועה המקשר בין רחוב המלך ג'ורג' החמישי לרחוב בן-סירא ולממילא, במקביל למדרחוב בן יהודה. חלקו התחתון של הרחוב גובל מצידו האחד בשכונת נחלת שבעה ומצידו השני בגן העצמאות.

ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומיים • הכשרת הישוב • אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן-צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל
מניות מדד תל אביב 125
(נכון ל-7 בפברואר 2018)
מדד תל אביב 35 אופקו הלת'אורמת טכנולוגיותאיירפורט סיטיאיי.אפ.אפאלביט מערכותאלוני חץאמות השקעותאנרג'יאןבזןבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטקבוצת דלקדלק קידוחיםהחברה לישראלהפניקס אחזקותהראל השקעותטאוארטבעכימיקלים לישראללאומילייבפרסוןמזרחימליסרוןנייסעזריאליבנק הפועליםפזפריגומלונות פתאלשופרסלשטראוסשפיר הנדסהשיכון ובינוי
מדד תל אביב 90 אבגול • אדגר השקעות • או.פי.סי אנרגיהאודיוקודסאזוריםאיי.אי.אס החזקותאיי.די.איי. חברה לביטוחאינרוםאיסתאאלוט תקשורתאלקואלקטרה • אלקטרה נדלן • אלקטרה מוצרי צריכהאנלייטאנרג'יקסאפי נכסיםאפקון החזקותאקויטלארד • ארקו החזקות • אשטרום נכסיםקבוצת אשטרוםבאטמ תקשורת מתקדמתביג מרכזי קניותמנועי בית שמש אחזקות • בראק אן וי • גב-יםגילת רשתות לוויןדור אלוןדלק רכבדלתא גלילדמרידנאל • הכשרת הישוב • המ-לטוואן טכנולוגיותויקטורי (רשת מרכולים)חילןישראכרטישראל קנדהישראמקוישרסכלכלית ירושליםכלל ביטוחלוינשטין נכסיםמבטח שמירמבני תעשייהמגדל ביטוח • מגדלי תיכון • מגה אור • מג'יקמוניציפל בנקמטריקסמיטב דשמיטרוניקסמלם תיםמנורהנאוינובה • נורסטאר • נטו אחזקותנייר חדרהנכסים ובנייןנפטא • סאמיט • סאפיינס • סלע נדלן • סלקום • סקופ • פוקספורמולה מערכותפיביפלסאון תעשיות • פמס • פרטנר • פרשמרקט • צור שמירקליל תעשיותקמהדעקמטקקנון הולדינגסקרורקרסו מוטורסרבוע כחול נדל"ןריט 1רמי לוירציותדיראן הולדינגסתמר פטרוליום

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.