הכנרת

הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל. זהו אגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל. בעבר סיפקה הכנרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים פרי שנות בצורת פחתה שאיבת המים מהאגם, מתקני התפלה היו לספק המים העיקרי וכיום הכנרת מספקת רק 2 אחוזים מסך הצריכה[3]. מפלס מי הכנרת משתנה ונמצא סביב כ-212 מטרים מתחת לפני הים. הכנרת היא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם[4].

ימת הכנרת
הכנרת בתצלום לווין
הכנרת בתצלום לווין
מיקום ישראל  ישראל
סוג ימת בקע
שטח 170 קמ"ר
אורך מרבי 21 קילומטר
רוחב מרבי 13 קילומטר
עומק ממוצע 25.6 מטרים
עומק מרבי 43 מטר
נפח 4.5[1] קילומטר מעוקב
אורך קו החוף 60 ק"מ
גובה 211.745- (נכון ל-5 באוקטובר 2019)[2]
נהר מזין נהר הירדן
מקור לנהר נהר הירדן
אגן ניקוז 2,730 קמ"ר
מדינות באגן הניקוז ישראל, לבנון, סוריה
ערים טבריה
תחלופת המים 5.6 שנים
קואורדינטות 32°49′08″N 35°35′24″E / 32.818906°N 35.590033°E
Jezreel Valley 2

Sea of Galilee overview he
Bathymetric map of Sea of Galilee
מפת הכנרת ועומק מימיה
Canaan. 1657 Visscher Map of the Holy Land or the "Earthly Paradise" - Geographicus - Gelengentheyt-visscher-1657 (cropped)
הכנרת מופיעה בשם Cinneret. מפת ארץ הקודש, קלאס יאנזון וישר , המאה ה-17

שם הימה

השם "כנרת" מופיע ברשימת הערים שנכבשו על ידי תחותמס השלישי ממצרים שחי במאה ה-15 לפנה"ס. כנרת היא העיר ה-34 ברשימה. בנוסף מופיע אזכור לשם זה ב"פפירוס לנינגרד 1116A", המכיל רשימה של תבואה ושיכר שסופקו לשליחים של ערים שונות מארץ כנען[5].

השם מופיע גם במקרא: בספר במדבר: "וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה";[6] ובספר יהושע: "...הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה"[7].

לפי הדעה הרווחת, השם כנרת, הנגזר מן המילה "כינור", נובע מצורתו של האגם - צורת כינור (הכינור המוזכר במקרא דמה בצורתו לנבל[8]). אולם ככל הנראה דעה זו איננה נכונה, שכן בתקופה זו לא היו מפות של הימה[9]. נראה שהסבר זה נוצר כתוצאה משיבוש של דברי התלמוד: "ולמה נקרא שמה כנרת, שמתוקים פירותיה כקול הכינור" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד א', בתרגום לעברית). ואכן כלי זמר בשם "כינר" מופיע בניבים כנעניים עתיקים, ואיזכור ל"מדגת כנרת" נמצא בעיר אוגרית בלוחות המתוארכים למאה ה-16 לפנה"ס. בלוחות מוזכר אל כנעני בשם זה, וככל הנראה כלי הנגינה שימש במקדשו[10].

שמה של הכנרת במשנה, בתלמוד ובתוספתא הוא ימה של טבריא על-שם העיר טבריה הסמוכה אליה, ככל הנראה על מנת לא להזכיר את שמו של האל הכנעני[10]. במקורות אלה מופיע לעיתים השם גינוסר כשמה של הכנרת, על שם בקעת גינוסר הסמוכה אליה. שם זה התקבל גם בשפות אירופיות אחדות. בערבית התקבל השם "ימת טבריה" (بحيرة طبريا "בּוּחיירת טֵבּרִיא"), וכך גם בצרפתית. בנוסח היווני של הברית החדשה וכן בתרגום הוולגטה ללטינית מכונה הכנרת "ימת הגליל" (יוונית: θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας, לטינית: Mare Galilaeae). שם זה מקובל כיום באנגלית: Sea of Galilee.

גאולוגיה

אגם הכנרת נמצא במרכז בקע הירדן, בחלקו הצפוני של השבר הסורי אפריקאי. כיוונים אחדים של תנועות טקטוניות מאפיינים את אזור הכנרת, כשם שהם אופייניים לבקע הסורי - אפריקני כולו:

  • תנועות הכיוון צפון-דרום, שהתחילו לפני כ-20 מיליון שנים ונמשכו תקופה ארוכה.
  • תנועות מתיחה בכיוון מזרח-מערב, שהחלו מאוחר יותר, בראשית הפלייסטוקן ( לפני 1.8 מיליון שנים), וגרמו לשקיעה של אזור האגם.

כתוצאה מהתזוזות האופקיות בכיוון צפון-דרום ושקיעת אזור הכנרת, נוצר אגם, שקרקעיתו אינה סימטרית: שיפועה תלול יותר במזרח ומתון יותר במערב. בחלקה הדרומי של הכנרת קיים מצוק תת-ימי מכוסה במשקעי האגם. המצוק ברור בחלקו המערבי ופחות ברור בחלקו המזרחי של האגם, בגלל התנועות האופקיות צפון-דרום.

לכנרת בצורתה הנוכחית קדם אגם הלשון, המלוח, שהשתרע מאזור צפון הכנרת ועד חצבה בדרום. לאגם הלשון קדם אגם עובדיה, שהיה קטן יותר ומימיו מתוקים. אגם הכנרת נוצר בצורתו הנוכחית לפני פחות מ-20,000 שנים, כתוצאה משקיעה טקטונית אחרי התייבשותו של אגם הלשון.

גאוגרפיה

רומה של הכנרת בתקופה המודרנית מצוי בטווחים של 208.8- עד 214.87- מטר מתחת לפני הים. ברום המרבי, שטח פני האגם הוא כ-168 קמ"ר והעומק המרבי כ-44 מ'. הנקודה העמוקה ביותר בקרקעית הכנרת נמצאת ברום של 256- מ' מפני הים[11]. קודם לבנייתו של סכר דגניה על מוצא הכנרת לירדן הדרומי בשנות ה־30 של המאה ה־20, ווסת מפלס הכנרת בעיקר על ידי זרימה לירדן הדרומי ובאופן משני על ידי התאדות בקיץ, כאשר גובה מוצא הירדן עמד על סביב 212.3-, מה שמנע ירידת מפלס לגובה נמוך יותר. שחזור על בסיס נתונים שונים מהתקופה שקדמה לבניית סכר דגניה העלה שגובה המפלס נע בין 209- ל־211-, עם שינוי שנתי של 90–120 ס"מ בין מפלס השפל למפלס השיא. בניית סכר דגניה איפשרה להעלות את גובה מפלס הכנרת למפלס גבוה יותר (אך כזה שיגרום הצפות בטבריה), ומנגד להורידה עד 214.5- (באמצעות העמקת המפלס באזור מוצא הירדן שנעשתה במקביל לבניית סכר דגניה)[12][13].

מיקומה הוא על הבקע הסורי-אפריקני, מה שגורם לפערים טופוגרפיים גדולים (כ-550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה. הכנרת, כמו ים המלח, היא למעשה תוצר של הבקע, וצורתו המיוחדת היא למעשה מעוין שהתעגל ברבות הימים בשל בליה של הטבע. (באזור הכנרת הבקע לא היה ישר אלא מזוגזג, והיו בו מדרגות אופקיות, וכאשר חלק אחד ממנו הועתק ממקומו צפונה, נוצר חלל בצורת מעוין).

בעבר, בשנת גשמים ממוצעת סיפקה הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל, אך רצף שנות בצורת, בצירוף תצרוכת המים העולה של ישראל כתוצאה מגידול האוכלוסייה והתפתחות התעשייה הביאו למצב שהמפלס התדרדר. מנגד נבנו מתקני התפלת מים ומפעלים לטיהור מי שפכים שמפצים על יכולת השאיבה המוגבלת של הכנרת בימינו. כיום הכנרת מספקת רק 2% מתצרוכת המים הכללית של ישראל. היקף חופי הכנרת נע בין 55 ל-60 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ-169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר.

המערכת האקולוגית

FishingInYamKinneret
דיג בכנרת
הכנרת ממעוף הציפור
הכנרת ממעוף הציפור

מאז שנות ה-90 סובלת הכנרת מתנודות מפלס קיצוניות כגון הבצורת של השנים 1999–2001 ובשנים 2008–2011. המערכת האקולוגית של הכנרת מצויה במצב רגיש והיא סובלת מחוסר יציבות כתוצאה מפעילות אדם, הבאה לידי ביטוי במופעים אקולוגיים שונים: אצות כחוליות (Cyanobacteria) המייצרות רעלנים פלשו לכנרת, והן פורחות מדי שנה בקיץ; הפריחה האביבית של אצת הפרידיניום (Preidinium gatunense), שחזרה על עצמה מדי שנה, מתרחשת רק בשנים גשומות; שלל הדיג הגיע ב-2008 לשפל של כל הזמנים; אוכלוסיות הזואופלנקטון קרסו בשנת 1993 ושוב ב-2004 וב-2010; חילזון פולש (מסוג Thiara scabra) השתלט על חופי הכנרת תוך דחיקת המינים הטבעיים[14].

בכנרת 19 מיני דגים טבעיים לאגם ועוד 8 מינים זרים שאוכלסו בה. המין הנפוץ ביותר באגם, הלבנון (הידוע גם כ"סרדין") הוא דג קטן שחי כבוגר בלהקות במים הפתוחים שם הוא ניזון מזואופלנקטון ומהווה כ-80% מסה"כ הדגים באגם. בכנרת גם מיני אמנוניים שונים, הידוע שבהם הוא אמנון הגליל, בגלל ערכו המסחרי הרב. מין זה ניזון בעיקר מאצת הפרידיניום. למינים אחרים ממשפחת האמנוניים (אמנון מצוי, אמנון ירדן, אמנונית יוסף, 2 מיני טברנון) תפקידים במארג המזון כאוכלי אצות, זואופלנקטון, דטריטוס וחסרי חוליות[15].
טברנון לסתני (Tristramella sacra) היה מין דגים אנדמי לכנרת בלבד ממשפחת אמנוניים. מין זה לא נראה מאז שנות ה-90 ונחשב נכחד עקב התייבשות הימה. מין נוסף של אמנון, טברנון סימון כנרתי (שם עממי: מרמור, שם מדעי: Tristramella simonis simonis) נעלם מהכנרת מאז שנת 2013[16].

דיג וייצוב המערכת האקולוגית

הכנרת מהווה מקור דגה לדייגים מקצועיים וחובבים. מדי שנה נידוגים כ-2,000 טון דגים בכנרת, כשליש מתוכם לבנון הכנרת (Acanthobrama terraesanctae), שליש קיפון (בורי, דג המאוכלס בכנרת ואינו יכול להתרבות בה) והשאר אמנון הגליל, אמנון הירדן, כסיף שפל-עין ומספר מינים נוספים.

האגף לדיג ולחקלאות ימית שבמשרד החקלאות מאכלס בכנרת מדי שנה דגיגי אמנון, דגיגי כסיף ודגיגי קיפון (בורי). איכלוס זה, מתבצע בתאום עם יחידת ניטור כנרת ברשות המים על פי החלטות ועדה מקצועית המשותפת למשרד החקלאות ורשות המים. מטרת האיכלוס היא קודם כל שיפור וייצוב המערכת האקולוגית של האגם בשילוב עם העשרת האגם בדגים והגברת שלל הדייג.
משרד החקלאות גם אחראי לאכוף את חוקי הדיג בכנרת, ובעיקר על איסור הדיג בעונת ההטלה של הדגים באזורים מוגדרים.

פיתוח על קו המים

PikiWiki Israel 1752 Lake Kinneret Sea of Galilee כנרת וסביבתה
תצפית אל הכנרת מבית הקברות כנרת

בעשורים האחרונים, עקב שאיבת מים מהכנרת מחד גיסא, והתמעטות המשקעים ומקורות המים הזורמים אליה מאידך גיסא, ירד מפלס המים בכנרת אל מתחת לקו האדום התחתון (213- מ' מתחת פני הים). בעבר ניתנו אישורים על ידי עיריית טבריה לגופים שונים, לפתח את חופי הכנרת לצורך בילוי והפקת רווחים משטחים אשר יהפכו יבשתיים וישמשו למטרות שונות, אולם יותר מאוחר הפכו פעולות אלה לשנויות במחלוקת, ואף הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי גופים ציבוריים שונים - למניעתן. ב-2008 הוקם על פי החוק להסדרת חופי הכנרת "איגוד ערים כנרת" אשר נועד להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת. איגוד ערים כנרת מוביל להכנתה של תוכנית מתאר ארצית חדשה תמ"א 13/13 שתסדיר את הטיפול בחופי הכנרת, תציין היכן מותר לפתח חוף לצורכי תיירות ובאיזו מידה והיכן אסור ויש לשמר. השטחים אשר יובשו בעבר אושרו לכך בתמ"א 13 הישנה. על פי טענת עיריית טבריה, ייבוש מקטע מהכנרת לצורכי פיתוח תיירותי אינו מפחית את כמות המים באגם, וכאשר זה נעשה על פי הנחיות מקצועיות אף אינו פוגע במערכת האקולוגית שלו.

הידרולוגיה

מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק - מיליון מטר מעוקב), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שיטפונות מהירמוך לכנרת.

שטח אגן ההיקוות של הכנרת הוא 2,730 קמ"ר, רובו של שטח זה נמצא במדינת ישראל ומקצתו (660 קמ"ר) בתחום לבנון. האחרון כולל חלקים מדרום לבנון המנוקזים על ידי נחל שניר (אזור חאצביא), עמק עיון המנוקז על ידי נחל עיון וחלק קטן נוסף המנוקז על ידי נחל דישון. שטח אגן ההיקוות אשר בשליטת ישראל כולל את הר החרמון ורובה המוחלט של רמת הגולן, את עמק החולה והגליל העליון המזרחי (מהר מירון ומזרחה), וחלק קטן של הגליל התחתון המזרחי[17].

על פי מחקרים שהתבססו על גובה פני הכנרת מהמאה ה-19 ועד הקמת סכר דגניה בשנת 1932, העריכו החוקרים שלפחות באלף השנים האחרונות שקדמו להקמת הסכר, מפלס הכנרת לא ירד מתחת לרום 212.50- מ'[18].

כמות המים השנתית הממוצעת הנכנסת לאגם נאמדת בכ־870 מלמ"ק, כאשר הנתון המקסימלי הוא 1538 מלמ"ק בעונת הגשמים 1968–1969, וכל 1.65 מלמ"ק קוב שווה ערך לעלייה של כסנטימטר במפלס הכנרת. ההתאדות השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ־270 מלמ"ק, וכ־70 מלמ"ק גולשים לירדן הדרומי דרך סכר דגניה, בממוצע שנתי. שאיבת המים למוביל הארצי מסתכמת בכ־430 מלמ"ק, ושאיבה ישירה מהאגם לצרכנים וכן כמות מים המועברת למדינת ירדן על פי הסכם שנחתם עמה מסתכמת בכ־120 מלמ"ק נוספים. כמות המים המקסימלית הניתנת לשאיבה דרך המוביל הארצי בחודש היא 50 מלמ"ק. פתיחה מקסימלית של סכר דגניה מאפשרת הזרמה של כ־13.5 מלמ"ק ליום לירדן הדרומי, שהם כ־8 ס"מ ממפלס הכנרת. בחורף 1968–1969 שוחררו כ־900 מלמ"ק דרך סכר דגניה, על מנת למנוע את הצפת חופי הכנרת[19]. פתיחה נוספת של סכר דגניה נעשתה בשנת 1992 וחורף שנת 2003/4 בעקבות כמות רבה של משקעים. ב-24 במאי 2013 נפתח סכר דגניה שוב במסגרת התוכנית לשיקום הירדן הדרומי מהכנרת ועד לאזור שפך נחל בזק[20].

הרוב המוחלט של מי הנגר העילי המגיעים לכנרת (כ־70% בממוצע בשנים 19752008[21]) מגיעים מנהר הירדן, והשאר מנחלי רמת הגולן המתנקזים ישירות אל הכנרת (נחל משושים, נחל יהודיה, נחל דליות ונחל סמך) ומנחלי הגליל המזרחי המתנזקים ישירות לכנרת (נחל עמוד ונחל צלמון). בנוסף, הגשם הישיר על פני האגן והמעיינות מוסיפים ביחד כ-100 מלמ"ק. בניגוד לסברה רווחת, רק כעשרה אחוזים ממי הכנרת מגיעים מהפשרת שלגים בחרמון לאחר עונת הגשמים[22].

העלייה השנתית הממוצעת במפלס הכנרת עומדת על 157 ס"מ לשנה. העלייה היומית הגבוהה ביותר שנמדדה עומדת על כ־22 ס"מ (7-8.1.2013 ו- 21-22.2.2003)[23][24].

טמפרטורת המים במעלות צלזיוס לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969–1983:

עומק (מ') ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
0 15.7 14.7 16.0 19.4 23.2 26.7 27.9 28.6 28.4 26.3 22.3 18.0
5 15.7 14.7 15.4 18.7 22.6 25.9 27.4 28.3 28.2 26.2 22.3 18.0
10 15.7 14.7 15.0 17.7 21.5 24.7 27.1 28.1 28.1 26.2 22.3 18.0
15 15.7 14.6 14.7 16.7 19.2 21.5 24.6 26.5 27.3 26.0 22.3 18.0
20 15.7 14.6 14.5 15.9 17.4 17.4 17.7 18.6 20.3 21.8 20.8 17.6

מקור נתונים: World Lakes Database.

pH המים לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969–1986:

עומק (מ') ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
0-12 8.0 8.3 8.6 8.7 8.8 8.9 8.7 8.6 8.6 8.5 8.3 8.0
12-22 8.0 8.1 8.1 7.9 7.9 8.0 8.0 7.9 7.9 7.9 7.9 8.0
22-32 7.9 8.1 8.0 7.7 7.7 7.6 7.6 7.5 7.5 7.5 7.7 7.7
32-40 7.8 8.0 7.9 7.7 7.6 7.6 7.5 7.5 7.5 7.4 7.4 7.5

מקור נתונים: World Lakes Database.

ריבוד בכנרת

Weltwissen
ריבוד בכנרת, כאשר המים בחלק העליון החם מלאים בחמצן ועשירית בדגה, ואילו בחלק התחתון הקר עניים בחמצן

במשך חודשי הקיץ נוצרות בכנרת שכבות מים נפרדות בעקבות הפרשי טמפרטורה, תופעה הקרויה "ריבוד אגמים" או "ריבוד תרמי". כאשר השכבה העליונה (אפילמיניון) מתחממת בעקבות קרינת השמש המחממת את פני המים עד לעומק של כ 15 מטר ומביאה את המים עד לטפרטורה של 25° - 30° מעלות, ואילו השכבה התחתונה (ההיפולמיניון) נשארת קרה כמו טמפרטורת הימה בחורף (כ - 15° מעלות). הבדלים אלו נגרמים בגלל צפיפות המים - מים חמים קלים יותר ממים קרים, ולכן עולים כלפי מעלה. בין שתי השכבות ישנה שכבת ביניים החוצצת ביניהם (מטלמיניון או תרמוקלינה) שעוביה נע בין 2 - 5 מטר. התרמוקלינה מתחילה להיווצר בחודש אפריל ומתייצבת באזור חודש מאי, ואז מתחילה לרדת בקצב של 3 סנטימטר ביום עד שהיא מגיע לעומק שבין 22 -25 מטר. בין שתי השכבות יכולים להגיע הבדלי הטמפרטורות עד ל15° מעלות.

בשל הניתוק בין השכבות נוצרת תופעה שבה רק החלק העליון של האגם מקבל חמצן בעקבות מגעו עם האוויר, ואילו החלק התחתון נטול חמצן לחלוטין במשך 9 - 8 חודשים, בתחילת החורף השכבה העליונה מתחילה להתקרר והבדלי הטמפרטורה והצפיפות קטנים עד שבתחילת ינואר משתוות הטמפרטורות של שתי השכבות ונוצר ערבול מלא של האגם עד לקרקעית במשך 3 - 4 חודשים (היפוך), בזמן ההיפוך חמצן מגיע לכל חלקי האגם.

אגם הכנרת הוא אגם מונומקטי חם כלומר בעל היפוך אחד בשנה[25].

הכנרת כמקור מים של מדינת ישראל

Miflas-kinneret
מפלס הכנרת בשנים 1966-2012.
PikiWiki Israel 11838 the water level surveyor in the sea of galilee
מיצג המדיד המודד את מפלס הכנרת באופן דיגיטלי בכל זמן נתון

הכנרת סיפקה בעבר כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת ואיכות המים, מעוררים עניין רב בציבור בישראל. מקורות הכנרת היו מקור לעימות צבאי בין ישראל לסוריה שכונה המלחמה על המים. כיום מספקת הכנרת 2 אחוזים בלבד מתצרוכת המים, מחד גיסא בשל ירידת המפלס בעקבות רצף שנות בצורת, ומאידך עקב הקמת מפעלי התפלה רבים על חוף הים התיכון.

מפלס

לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" - מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 - 1969) שהביא לספיקות שיא בנחלים הזורמים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים.

בעקבות עליה בביקושי המים בישראל ורצף שנות בצורת, מפלס המים התקרב אל הקו האדום התחתון שנקבע, ועל כן במהלך שנות ה-80 וה-90 הורד הקו האדום התחתון מספר פעמים (עד לרום של 215.5-), על מנת לאפשר מבחינה חוקית את המשך שאיבה גם במפלס נמוך, וכיום הוא עומד על 213-[26]. בדצמבר 2001 ירד מפלס המים בכנרת אל הרום הנמוך ביותר שנמדד: 214.87- מ'[27]. מפלס זה נקבע כ"קו השחור" שמתחתיו אסורה שאיבה.

מבחינת יכולת שאיבה, לא ניתן לשאוב ממפלס נמוך מ־215.5-, עקב ירידת מפלס המים מתחת לצינור השאיבה. נפח המים במפלס המרבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ובקו האדום התחתון - 3.6 מיליארד מ"ק. כמות המים הנכנסים לכנרת בשנה עומדת על כ-620 מיליון מ"ק בממוצע רב שנתי. כמות המים המתאדים בשנה עומדת על כ-250 מלמ"ק בממוצע ולכן כמות "המים הזמינים" (הכמות הנכנסת בניכוי האידוי) עומדת על כ-370 מלמ"ק בממוצע רב שנתי.

ברשות המים קיימת יחידה (יחידת ניטור כנרת) המרכזת את כלל פעילות הניטור והתפעול בכנרת ובאגן ההיקוות. יחידה זו, אשר הוקמה ב-1998, ומלווה בצוות היגוי המורכב ממומחים מהאקדמיה, עוזרת למנהל רשות המים לקבל החלטות לגבי ניהול האגם על פי מיטב הידע הקיים.

עליית מפלס הכנרת היא תוצאה של מים הזורמים אליה מנחלים שונים, מאגן ההיקוות של הכנרת. מקור המים הוא במעיינות גדולים, לצד גאויות בעקבות ירידת משקעים בהיקפים גדולים באגן ההיקוות. עם זאת, כמות המים הזורמת לכנרת מושפעת גם מהיקף השימוש במי המעיינות והנחלים לצורכי מי שתייה וחקלאות באזור עמק החולה ורמת הגולן, כאשר גידול בכמות המים הנתפסת באזורים אלו משמעה ירידה בהיקף הזרימות לכנרת. המפלס מושפע גם מתקופות השבתה יזומות של המוביל הארצי לצורכי תחזוקה.

בינואר 2013 נרשמה עלייה חדה במפלס הכנרת בעקבות שבוע גשום ביותר בצפון ישראל והמסת שלגים מהרי רמת הגולן והחרמון. העלייה, אשר נרשמה כגבוהה ביותר מזה שני עשורים, הגיעה לכשני מטרים וקירבה את מפלס הכנרת לקו האדום העליון[28].

בפברואר 2019, הודיעה רשות המים כי הכנרת עלתה לראשונה מזה שנתיים מעל לקו האדום התחתון[29], ובאפריל 2019 דווח כי הכנרת עלתה בשלושה מטרים, עלייה זו נחשבת לעלייה הגבוהה ביותר מאז חורף 2003.

איכות המים

איכות מי הכנרת נמצאת בתהליך התדרדרות, בשל הפרת המאזן בין אספקת מי גשם מתוקים לנביעה טבעית של מי-תהום המלוחים פי-10 ממליחות מי הים התיכון[30][31]. מליחות המים הגיעה לשיאה בשנת 1964 ועמדה על כ-400 מיליגרם מלח לליטר מים, אך מאז שהוקם מוביל מים מלוחים, שהיטה חלק ניכר מהמים המלוחים אל הירדן דרומית לכנרת, פחתה המליחות והיא עומדת על כ-250 מיליגרם מלח לליטר - זו מליחות רבה מכדי להשתמש במי הכנרת לגידולים רגישים למליחות כגון אבוקדו ומנגו, אך בתקני המים בישראל עדיין עומדת בגבול המותר למי שתייה. עם זאת, המליחות מורגשת היטב בטעם המים[32]. כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר בחורף ובאביב) ובהכלרה לשם חיטוי. על מנת לעמוד בדרישות לאיכות מי-שתייה. לשם כך הוקם באתר אשכול מתקן לסינון המים. מתקן זה הביא להפחתת עכירותם, לשיפור איכותם המקרוביאלית ולהורדת רמת הכלרה בלתי רצויה, אך אין מענה לבעיית המליחות. פרנסי הסביבה לוחצים לפתרון בדמות מפעל התפלה[33].

בעיית איכות המים נוספת בכנרת היא פריחת האצות הכחוליות (ציאנובקטריה)[34]. ההתמודדות עם בעיה זו כוללת ניקוי מתמיד של אגן ההיקוות מזיהום כלשהו ובעיקר מזרחן, ניהול מפלסים בתנודות קטנות ככל האפשר וניהול ממשק דייג תומך הכולל איכלוס מיני דגים העוזרים בייצוב המערכת האקולוגית.

היסטוריה

תקופת האבן

עקב שפע המשאבים הטבעיים ומיקומה של הכנרת על ציר הנדידה מאפריקה לאסיה, האדם הקדמון התיישב באגן הכנרת למן תחילת התקופה הפלאוליתית. האתר הפרהיסטורי הקדום בארץ, עובדייה, מצוי מעט דרומית לאגם של ימינו, ובו סדרה של התיישבויות בנות כ־1.5 - 1.2 מיליוני שנים לפני זמננו, ככל הנראה של אדם מהמין הומו ארקטוס.

בסוף התקופה הפלאוליתית העליונה ובתקופה האפיפלאוליתית, כאשר הכנרת הייתה דומה לצורתה בהווה, ידועים לחופיה אתרי יישוב רבים. אתר אוהלו II, מחנה של ציידים-לקטים ודייגים בקרבת תל בית ירח, יושב כ-23 אלפי שנים לפני זמננו, כאשר מפלס הימה היה נמוך מעט מהיום, והשתמר באופן יוצא דופן כאשר מפלס האגם עלה וכיסה אותו במים. בזכות זאת נמצאו באוהלו השרידים הקדומים בעולם לסוכות מחומר צמחי, שפע זרעים ופירות שנאספו בידי תושבי האתר, וממצאים רבים נוספים[35]. ליד קיבוץ עין גב התגלתה סדרה של מחנות פרהיסטוריים, ביניהם נחל עין גב I מהתרבות העתליתית, עין גב I מהתרבות הכבארית הכולל בקתה וקבורת אדם, ואתר נחל עין גב II מסוף התרבות הנאטופית (בן כ-12 אלפי שנים) ובו שרידים של מבני אבן רבים וקבורות[36]. אתר נאטופי נוסף הוא חוף שחף, השוכן על כביש טבריה-צמח. גם באתר זה התגלה מבנה אבן וקבורה אנושית בסמוך אליו[37]. הכפרים החקלאיים הראשונים מהתקופה הנאוליתית ידועים בעיקר מעמק הירדן (למשל אתר שער הגולן) ולא מחופי הכנרת.

התקופה הכלקוליתית ותקופות הברונזה והברזל

שרידים של יישוב כלקוליתי נמצאו בחפירות בתל בית ירח (6,000 שנה לפני זמננו) - מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאכסון מזון ובישול. לפני כ-5,000 שנה נוסדה העיר בית ירח שהייתה לאחת הערים הגדולות בארץ מתקופת הברונזה הקדומה, באלף השלישי לפנה"ס[38]. העיר נעזבה בסוף תקופת הברונזה הקדומה, ומתקופת הברונזה התיכונה התגלו רק בתים בודדים ובית קברות.

בנוסף לבית ירח, ידוע על העיר הכנענית כנרת אשר חרבה בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת ולא נושבה בתקופת הברזל 1. בתקופת הברזל 2 (המאה ה-10 לפנה"ס) נוסדה באזור עיר חדשה היא כנרת המקראית, גודלה כ-25 דונם. עיר זו הוקפה בחומה מסיבית. בשלהי המאה ה-9 ותחילת המאה ה-8 לפנה"ס הצטמצמה העיר לשטח של כ-8 דונם[39].

בתל הדר על חופה המזרחי של כנרת נחשפה עיר נמל קטנה מבוצרת מתקופת הברונזה המאוחרת א'. כמו תל כנרות גם כאן חלה נסיגה יישובית בתקופת הברונזה המאוחרת ב'. במאה ה-11 לפנה"ס מתחדש היישוב בתל-הדר. בתקופת הברזל מצטרפת תל עין גב לרצועת היישובים הארמיים על חופי הכנרת[40].

אזכורים במקרא

על פי סיפורי המקרא, שבט נפתלי קיבל את הכנרת בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות[41]. החוף המזרחי של כנרת היה חלק מממלכת גשור. בתקופת המלכים בערך 854 לפנ"ס התרחש לחופי הכנרת קרב גדול. אחאב מלך ישראל הנחיל תבוסה לצבא של ארמים בפיקודו של בן-הדד השני מלך דמשק. כך כתוב בספר מלכים א':

וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל-הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן-הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל-הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר...

מל"א כ,כו-לד

טבריה ומגדלא

Francis Frith. Tiberias, from the South
מראה כללי של טבריה בשנת 1870

בתקופת בית שני שכנה בחופה המערבי של הכנרת העיר מגדלא שהייתה המרכז העירוני היחיד בחוף המערבי של הכנרת. מהעיר הזאת הגיעה מרים המגדלית. בשנת 20 לספירה הקים הורדוס אנטיפס את העיר טבריה על חופה הדרומי-מערבי של הכנרת. העיר נקראה על-שם הקיסר הרומי טיבריוס והפכה למרכז יהודי משגשג עד כיבוש הארץ בידי הצלבנים ב-1099. בתקופה המוסלמית הקימו ח'ליפים ארמונות לחופיה.

בעת החדשה

Al-Majdal photographed by Felix Bonfils
חוף הכנרת בשנת 1890 (צילום שחור-לבן צבוע ידנית)

משה ריישר בספרו שערי ירושלים מספר על ים כנרת במאה ה-19:

"אורכו י"ב שעות, רוחבו שש. הרים נאים סביבו. מימיו זכים וטובים, שותים הרבה ולא נודע כי באו אל קרבנה. ודגים גדולים רבים מינים שונים וטובים מאד, מהם מוליכים לצפת והסביבה למכור.

עמ' 31

אזור הכנרת היה ערש ההתיישבות הציונית השיתופית. במקום הוקמה חוות כנרת שהייתה החווה החקלאית הראשונה, וכן דגניה שהייתה אם הקיבוצים. אף אנשי נהלל, המושב הראשון, התחילו את הכשרתם החקלאית כאן.

עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ב־1923, נקבע כי הגבול בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי יעבור 10 מטרים מצפון-מזרח לחוף הכנרת במפלס המים המרבי. לפיכך סימנה הכנרת את גבולה המזרחי של ארץ ישראל, אך נכללה בשלמותה בתחומיה. עם זאת, הייתה לצרפתים זכות לשאוב מים מהכנרת לטובת יישובים סוריים על-פי הסכם צרפתי-בריטי.

בהסכמי רודוס בין ישראל לסוריה משנת 1949 אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי מדינת ישראל. בפועל, השתלטה סוריה על חלקו הצפון-מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי רמת הגולן. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק זה של האגם (חלק זה עשיר יחסית בדגה).

באפריל 1949 הציע חוסני א-זעים, נשיא סוריה באותה תקופה, לחתום על הסכם שלום עם ישראל וליישב בסוריה שלוש מאות אלף פליטים פלסטיניים תמורת ויתור ישראל על מחצית משטח הכנרת. בן-גוריון דחה את ההצעה[43].

הסורים תבעו להוסיף ולקיים את ההסכם הצרפתי-בריטי שהתיר להם לשאוב מים מן הכנרת. ישראל הייתה מוכנה להתיר שאיבה מוגבלת בלבד לצורכי היישובים הסוריים על גדת האגם, ובלבד שתוכר ריבונותה המלאה על הכנרת[44]. מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

בזמן המשא ומתן עם סוריה בשנת 2000 תבעה סוריה זכות על הגישה לגדת הכנרת, כפי שהיה בפועל עד מלחמת ששת הימים. ישראל דחתה את התביעה וטענה כי על פי גבולות שביתת הנשק של 1949–1967, הטריטוריה הסורית מסתיימת 10 מטרים מגדת הכנרת במפלס המים המרבי. ויכוח זה היה בין המכשולים שמנעו השגת הסכם שלום בין הצדדים[45].

ים כנרת כשדה תעופה ימי (1931-1942)

Seaplane refueling on the Sea of Galilee, 1938
מטוס ימי של חברת אימפיריאל איירווייז בדרכו מאוסטרליה דרך הודו ללונדון, מתדלק במימי הכנרת, 1938
Flying boat Satyrus on Sea of Galilee showing a close-up. 1931 Oct. matpc.15805
מטוס ימי של חברת אימפיריאל איירווייז בים כנרת

בין השנים 1931–1942 שימש ים כנרת כשדה תעופה ימי. בשנת 1931 החליטה חברת אימפיריאל איירווייז הבריטית לחנוך קו תעופה בין - נמל התעופה קרוידון בלונדון להודו דרך ארץ ישראל[46]. הטיסה הייתה משולבת במטוס ימי ובמטוס רגיל. ב-21 באוקטובר 1931 נחת המטוס הימי הראשון מסוג "s-17 scipio short" על פני הכנרת[47], הנוסעים הועברו מטבריה אל שדה התעופה צמח ומשם המריאו להודו דרך בגדד במטוס יבשתי. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות[48]. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הועברו ה"שדות הימיים" אל ים המלח ומפרץ חיפה.

בשנותיו הראשונות של חיל-האוויר הישראלי, הופעלו לזמן קצר שלושה מטוסים אמפיביים בשורותיו: "סי-בי" (דבורת הים), "וידג'ן" ו"קטלינה". המטוסים שימשו לסיורי ים ופטרולים לאיתור ניצולים וספינות שאבדו בלב ים. ביוני 1948 הגיע זוג מטוסים אמפיביים מדגם "וידג'ן" מתוצרת חברת "גרומן", לחיל-האוויר, במסגרת מבצע רכש של נדבן יהודי בשם וילהלם ואן-ליר, אשר מסר את המטוסים במתנה לחיל. אחד מהמטוסים התרסק בכנרת בדצמבר 1948 וצוותו נספה[49].

חשיבות דתית ותרבותית

חשיבות דתית

Petri Fischzug Raffael
רפאל, ישו ונס הדגים בים כנרת

לכנרת חשיבות גדולה בנצרות. לפי האמונה הנוצרית ישו עשה שם מספר נסים: הילך עליה, הטביע בה שדים (מתי ח'), הרגיע רוחות הסערה ואחרים.
במקום יציאת נהר הירדן מכנרת נמצא אתר ירדנית המאפשר טבילה טקסית בירדן. כשליש מאתרי עלייה לרגל של תיירות צליינית לארץ ישראל נמצאים בגליל ומסביב לכנרת. על פי דעה אחת במסורת היהודית בארה של מרים נמצא בים הכנרת מול החלונות של בית הכנסת העתיק[50].

באסלאם, לפי חדית' יבוש הכנרת הוא אחד הסימנים המרכזיים של סוף העולם.

השפעה תרבותית

הכנרת הייתה בכל הדורות השראה לאמנים ויוצרים בזכות יופיה וקסמה והנופים הנשקפים ממנה, בעיקר הר חרמון. הכנרת שמשה מוטיב מרכזי לרחל המשוררת אשר קבעה בסמוך לה את ביתה. בתרבות הארץ ישראלית נכתבו שירים רבים לכנרת בידי פזמונאים ומשוררים.

שירים על כנרת

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפַּי?
...
הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים...

באמנות

Polenov na tiver ozere
וסילי פולנוב, "על ים כנרת"

אמנים רבים בכל התקופות ציירו את הכנרת. רוב היצירות קשורות לנושאים מהברית החדשה בגלל חשיבות המקום לנצרות.

הכנרת כאתר נופש ובילוי

PikiWiki Israel 28834 around the Kinneret Bicycle road
סימון דרך לאופניים מסביב לכנרת

הכנרת היא אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. כמו כן מתקיימת פעילות של תנועת הנוער צופי ים בחוף המושבה כנרת, שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית, חינוכית וערכית.

מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף שהחוק מתיר גביית תשלום רק בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה כתב בדו"ח מיוחד, כי מעשית הכניסה להולכי רגל ללא תשלום מנועה בחלק גדול מהחופים. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק. חלק מהחופים גם הונגשו לנכים[54].

שביל סובב כנרת אותו יזמה החברה להגנת הטבע, הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, ואשר יאפשר הליכה מסודרת ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן בסימון שבילים לבן-סגול-לבן. נכון לשנת 2010 הוכשרו שבילים באורך של כ-30 קילומטר סביב האגם, שהיקפו הכולל מגיע לכ-60 ק"מ. באפריל 2011 נפתח שביל הליכה בגליל שנקרא שביל ישו. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. שביל זה מהווה רשת של שבילי הליכה, דרכי עפר ושבילי אופניים שמחברים מקומות מרכזיים הקשורים בתולדות ישו והנצרות.

מדי שנה, בעונת הסתיו, מתקיים בכנרת אירוע שחייה עממי הנקרא צליחת הכנרת. השם "צליחה" מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5, 3 (תחרותי) ו-3.5 ק"מ (עד 4.2 ק"מ, תלוי במפלס) ולא חציית האגם במרכזו. צליחת הכנרת היא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל. אחת לשנה בחודש ינואר מתקיים מרתון הכנרת. מסלולו מטבריה עד סמוך לקיבוץ עין גב וחזרה. האירוע הראשון התקיים ב-31 בדצמבר 1977. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת באופניים.

יישובים

Deganya Israel
דגניה ב' במרכז, דגניה א' בצד שמאל למעלה

בעבר שכנו מספר יישובים עתיקים לחופי הכנרת: היישובים באזור צפון הכנרת כוללים את מסעדיה, כפר עקב וכפר נחום. האחרון נחשב אחד המקומות החשובים לנצרות, היות שישו קבע בו את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים מהשליחים התגוררו במקום. במזרח הכנרת נמצאים כורסי, בית צידה וסוסיתא, כאשר הגן הלאומי כורסי הוא אתר ארכאולוגי ובו שרידיו של מנזר נוצרי המתוארך למחצית המאה ה-5 לספירה, ובסוסיתא ניתן לראות שרידים של עיר הקשורה בתרבות יוונית ורומית, ביניהם הפורום של העיר, המקדש לקיסרי רומא, כנסיות ביזנטיות ועוד. בדרום הכנרת נמצא תל בית ירח ובו בית כנסת קדום, כנסייה ביזנטית ומבנים רבים אחרים.

היישובים השוכנים כיום לחופיה של הכנרת: במזרח - קיבוץ עין גב, האון (קיבוץ לשעבר שהתפרק והפך ליישוב קהילתי), וקיבוץ מעגן. בדרום - קבוצת דגניה א' (הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ ישראל), המושבה כנרת וקבוצת כנרת. במערב - העיר טבריה, המושבה מגדל וקיבוץ גנוסר.

גלריה

Almog IL13 DSCN0720

שקיעה על הכנרת, מבט מעין גב מערבה. ברקע מצוק הארבל

Hw cineret sea

סירות עוגנות בכנרת

YamKineret2

החוף המזרחי ומורדות הגולן

The Kinneret

צוק לחוף הכנרת

FishingInYamKinneret

דיג בכנרת

Kinneret-moshava

דרום הכנרת ממרום המושבה כנרת

Sea of Galilee

מבט ממבוא חמה על הכנרת, לכיוון צפון-מערב. ברקע טבריה

Opening of the flood-gates of the Kinneret to the Jordan river 1991

פתיחת שערי הסכר בחורף 1991

Seaplane refueling on the Sea of Galilee, 1938

מטוס ימי בדרכו מהודו לאנגליה, מתדלק במימי הכנרת, 1938

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אייל מירון (עורך), הכנרת וכל נתיבותיה, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ע 2010.
  • מגדל נון, הכנרת, מונוגרפיה של ימה. הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ז
  • אליהו אורן, ים כנרת הכימיה והפיזיקה שלו, 'מערכות ים' ינואר 1953, עמ' 15.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הכנרת ומים עיליים, אתר מקורות
  2. ^ רשות ניקוז ונחלים כנרת
  3. ^ צרות של מתפילים, באתר זווית
  4. ^ על הכנרת באתר מקורות
  5. ^ "תל כנרות", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 810
  6. ^ ספר במדבר, פרק ל"ד, פסוק י"א.
  7. ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.
  8. ^ בתלמוד הבבלי מסכת ערכין י"ג ע"ב, נאמר שהכינור והנבל נבדלים זה מזה במספר המיתרים שלהם.
  9. ^ משה גופן, יצחקי גל, מקור השם "כנרת" באתר מנהלת הכנרת
  10. ^ 10.0 10.1 דב גינזבורג, הכנרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל, המכון הגאולוגי, ירושלים
  11. ^ כנרת באתר מנהלת הכנרת
  12. ^ חיים גבירצמן, אגם הכינרת : מאזן המים, שאיבות ומפלסים, מתוך 'משאבי המים בישראל: פרקים בהידרולוגיה ובמדעי הסביבה', ישראל 2002
  13. ^ מפלסי מינימום בעבר ההיסטורי של הכינרת, אתר רשות הכנרת
  14. ^ דורון מרקל, מציאת פתרון משמר לבעיית ההצפה של צמחיית חופי הכנרת, תוך איזון בין צורכי משק המים ותיירות, אקולוגיה והסביבה, אוגוסט 2012
  15. ^ איליה אוסטרובסקי, ניטור הדגה בכנרת, חקר ימים ואגמים לישראל, 2012
  16. ^ משה ליכטמן, ‏מדענים: "וירוס חדש וקטלני גורם לאסון אקולוגי בכנרת", באתר גלובס, 22 בינואר 2015
  17. ^ מפת אגן ההיקוות של הכנרת, אתר חקר ימים ואגמים לישראל
  18. ^ על פי גל ומרקל (אגמית 14–18 :145), צוטט באתר חקר ימים ואגמים לישראל
  19. ^ אתר מנהלת הכנרת
  20. ^ אלי אשכנזילראשונה מאז 1964: החלה הזרמת מים מהכנרת לירדן באופן סדיר, באתר הארץ, 24 במאי 2013
  21. ^ נתונים הידרולוגיים של אגן הכנרת, השירות ההידרולוגי
  22. ^ ד"ר עמיר גבעתי, רשות המים, רזי ברקאי, גל"צ. 10:46 - 25 בנובמבר 2014
  23. ^ דליה מזורי, אלכס דורון ועדי חשמונאי, מהכנרת ועד הכיס שלכם: המדריך המלא, באתר nrg‏, 9/1/2013
  24. ^ דו"ח הידרולוגי חודשי של רשות המים, פברואר 2011
  25. ^ מגדל נון, הכנרת, מונוגרפיה של ימה. עמ' 107 -109
  26. ^ באתר רשות המים
  27. ^ מפלס הכנרת, באתר המשרד להגנת הסביבה
  28. ^ אדם טבע ודין נ' עיריית טבריה: "לא לייבוש הכנרת"
  29. ^ ישראל מושקוביץ ואילנה קוריאל, גשמים כבדים בצפון ובמרכז, חדשות טובות מהכינרת, באתר ynet, 27 בפברואר 2019
  30. ^ אגם הכינרת : מליחות הכינרת, lib.cet.ac.il
  31. ^ משהו עולה בכנרת, וזה לא המפלס | זווית (בhe-IL)
  32. ^ מקום לדאגה: מי הכנרת נעשים מלוחים יותר, ynet, ‏2016-06-18 (בעברית)
  33. ^ בטבריה חוששים להישאר בלי מים - ומבקשים מתקן התפלה
  34. ^ זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, ‏פריחה, ולא מהסוג הטוב, באתר "הידען", 3 במרץ 2016
  35. ^ דני נדל (עורך), אוהלו II: מחנה דייגים-ציידים-לקטים בן 23,000 שנה על חוף הכנרת. מוזיאון ראובן ועדית הכט, אוניברסיטת חיפה (2002).
  36. ^ Grosman, L., Munro, N. D., Abadi, I., Boaretto, E., Shaham, D., Belfer-Cohen, A., & Bar-Yosef, O. (2016). Nahal Ein Gev II, a Late Natufian Community at the Sea of Galilee. PloS one, 11(1), e0146647
  37. ^ דו"ח ראשוני על החפירה בחוף שחף
  38. ^ תל בית ירח באתר אוניברסיטת תל אביב
  39. ^ חפירות בתל כנרות באתר "עידן התנ"ך"
  40. ^ עונת החפירות האחרונה בתל עין-גב – סיום פרויקט ארץ גשור
  41. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ה.
  42. ^ לדעת החוקר יוחנן אהרוני
  43. ^ דר' אבישי בן-פורת "בעיות המים בין ארץ ישראל וסוריה, במבט של 80 שנה
  44. ^ הפסקה כולה מתבססת על: משה ברור, גבולות ישראל, עבר הווה עתיד - היבטים גאוגרפיים-מדיניים, יהושע אורנשטיין הוצאת ספרים יבנה, תשמ"ח 1988, עמ' 162-163
  45. ^ גבולות באתר סנונית (הקישור אינו פעיל, 03/03/19)
  46. ^ ראשית התעופה בארץ ישראל - התאחדות בולאי ישראל
  47. ^ הארץ, 20 באוקטובר 1931, ט' חשוון תרצ"ב, עמוד 1(4) "האווירון אנגליה - הודו יגיע היום לא"י"
  48. ^ מטוסי ים בכנרת 1931–1942, יו-טיוב
  49. ^ מים ושמיים - אתר חיל האוויר
  50. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות סז א, וכן במדרש רבה ויקרא פרשה כב פסקה ד, אמנם בתלמוד בבלי מסכת שבת דף ל"ה א' מבואר שהבאר נמצא בים על יד הר הכרמל.
  51. ^ באתר "זמרשת"
  52. ^ מילות השיר "קסם על ים כנרת", באתר שירונט
  53. ^ על הגניבה באתר של המוזיאון
  54. ^ נתוני נגישות חופים באתר נגישות ישראל
הכנרת ממצפה אופיר ליד גבעת יואב
הכנרת ממצפה אופיר ליד גבעת יואב
הכנרת ממצפה לשלום במצוקי און
הכנרת ממצפה לשלום במצוקי און
תצלום פנורמי של הכנרת
תצלום פנורמי של הכנרת
תצלום פנורמי על דרום הכנרת מיער שווייץ
תצלום פנורמי על דרום הכנרת מיער שווייץ
הכנרת מכביש 886
הכנרת מכביש 886
ערך מומלץ
ארץ כינרות

אֶרֶץ כִּנְרוֹת היא חלק מבקעת הירדן, הכולל את הכנרת ואת העמקים הסובבים אותה.

גבולותיה נתחמים בדרום על ידי שפכי הירמוך ונחל תבור, בצפון על ידי רמת כורזים (רמת הבזלת שמדרום לעמק החולה), במזרח על ידי מורדות הגולן ובמערב על ידי הגליל המזרחי.

ארץ כינרות כוללת את בקעת גינוסר, בקעת יבנאל, בקעת בית צידה ואת בקעת כינרות, שמדרום לכנרת והיא מגיעה עד דרומית לצומת כוכב הירדן. הבקעה היא חלק מהשבר הסורי אפריקאי. בקעות פוריות וחקלאיות אלו ריכזו סביבן יישובים עוד משחר ההיסטוריה.

כיסוי בשכבה דקה של בזלת מייחד את העמקים הסובבים את הכנרת. אל הבקעות מגיעים נחלים מההרים שמסביב. נחלים אלו חתרו בשכבת הבזלת הדקה וחשפו סלעי משקע שנוצרו בתקופות גאולוגיות קדומות יותר ולכן נמצא בשטח תערובת של סלעי משקע עם סלעי בזלת. הנחלים מביאים סחף רב מההרים שיוצר שכבת קרקע והופך את הבקעות לאזורים חקלאיים פוריים.

מאפיין ייחודי נוסף לאזור זה הם מעיינות חמים, עשירים במינרלים, הנובעים לאורך קווי השבירה של הבקע כגון מעיינות חמי טבריה וחמת גדר. מעיינות אלו משכו מתרחצים ומחפשי מזור למחלותיהם לאורך ההיסטוריה ותרמו לפריחת הערים גדר וטבריה.

ארץ כינרות שימשה כמו שאר חלקי הבקע ציר מעבר חשוב. דרך האורך החשובה עברה לאורך החוף המערבי של הכנרת וחצתה את העיר טבריה. דרכי הרוחב עקפו את האגם מדרום ומצפון. אפיק הירדן, המתחתר בקניון צר ועמוק מצפון לכנרת. והביצות שיצרו נחלי הגולן באזור הבטיחה לא אפשרו מעבר לאורך החוף הצפוני של הימה. בשל כך הדרך הראשית חצתה בעבר את הירדן רק צפונית יותר, באזור גשר בנות יעקב. כיום קיים נתיב תחבורה גם בסמוך לחוף הצפוני, המקשר את מערב הכנרת עם רמת הגולן. מדרום לכנרת נצמד המעבר הראשי בחלקו לאפיק נהר הירמוך, שם גם עברה מסילת הרכבת שנבנתה על ידי הטורקים והגיעה לסוריה. כפי הנראה, המעבר בתקופות הקדומות בין היישובים שהיו על שפת הכנרת התבצע באמצעות סירות.

כלכלת תושבי עמק כינרות התבססה לאורך הדורות במידה רבה על הכנרת. תושבי האזור משתמשים במי הכנרת להשקיה, לדיג ולפיתוח ענף התיירות באגם ובסביבתו.

גובהה כ- 700 מטרים

גינוסר

גינוסר (גִּנּוֹסַר) הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית, השוכן לחופה המערבי של הכנרת, 7 ק"מ מצפון לטבריה, על כביש מס' 90. שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

דגניה א'

דְּגַנְיָה א' היא קבוצה הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.

בהיותה הקבוצה הראשונה ואב הטיפוס לדגם ההתיישבות הנקרא כיום קיבוץ, נודעה דגניה כ"אם הקבוצות" ומאוחר יותר כ"אם הקבוצות והקיבוצים". מקור השם דגניה הוא בחמשת מיני הדגנים הגדלים בישראל.

הגליל

הַגָּלִיל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ודרום לבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל.

קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית כרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה בהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1204 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: "מכפר חנניה (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" (שביעית ט, ב).

כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור הקריות בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את מחוז הצפון של משרד הפנים (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מרמות מנשה ליד יקנעם עילית אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון.

בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון, וציונו של התנא רבי מאיר בטבריה. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות בתי כנסת מתקופת התלמוד.

הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון", ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".

הדת הבהאית

הדת הבהאית (בפרסית: آئین بهائی או بهائیت) היא דת מונותאיסטית עצמאית חדשה שמקורה בדת הבאבית שנוצרה בפרס ב-1844 על ידי סייד עלי מוחמד שיראזי, הבאב. אמנם שורשי הדת הבהאית נטועים באסלאם השיעי, אך היא אינה מוגדרת כזרם בתוכו. מרכזה של הדת בעכו ובחיפה. רוב כתביה הקדושים נכתבו על ידי הנביא בהאא אללה, שטען כי הוא ממשיך בשורתו של הבאב. מעריכים שקיימים כשישה מיליוני מאמינים ברחבי העולם, במספר רב מאוד של ארצות. כתבי הדת הבהאית תורגמו למאות שפות. על אף שורשיהם המוסלמיים של מייסדיה, מעטים הם המאמינים הבהאיים ממדינות האסלאם. באיראן היא נרדפת קשות, והבהאים נחשבים ל"מורתדון", כלומר, מוסלמים שנטשו את אמונתם. את עיקר הצלחתה השיגה הדת הבהאית במערב ובהודו, בשל מסריה האוניברסליים.

המסר של הבאב ובהאא אללה הוא שישנו אל אחד, שמתגלה בפני האנושות לאורך השנים וחושף את רצונו. כל הדתות הן בעלות מוצא אלוהי משותף, וניתנו על ידי נביאים שהם שליחי האל, בהם משה, בודהה, מוחמד, קרישנה, ישו, זרתוסטרא והבאב. הם מייצגים שלבים עוקבים בהתפתחות הרוחנית של האנושות. בפי השליח האחרון ברצף, בהאא אללה, הייתה בשורה למתחבטים מול האתגרים המוסריים והרוחניים של העולם המודרני, ובשורה זאת, על פי האמונה, תעמוד למשך אלף שנים. היא מדגישה שלום כלל-עולמי, התקדמות מדעית והתנהגות מוסרית.

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות. טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה. מספר תושביה מוערך ב-2016 בכ-43,100. שטח השיפוט שלה הוא כיום 15,392 דונם.

העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו כנסיות רבות, והעיר הפכה למרכז לצליינות. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19.

בין המאה ה-2 למאה ה-10 הייתה בטבריה אוכלוסייה יהודית גדולה ומפותחת, מרכז לכל יהודי ארץ ישראל. גדולי ישראל פעלו בעיר ונקברו בתחומיה, ובהם רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא והשל"ה הקדוש, וכמו כן הועלו לטבריה עצמותיו של הרמב"ם, שנפטר במצרים, ונקבר בטבריה לפי צוואתו. קברים אלו מהווים היום מוקדי עלייה לרגל. בתקופת מסעות הצלב שימשה טבריה בירת נסיכות הגליל הצלבנית. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 חרבה העיר, ובתקופה הממלוכית ובתחילת התקופה העות'מאנית הייתה אך כפר קטן. במהלך המאה ה-18 ביצר שליט הגליל, דאהר אל-עומר, את חומות טבריה, ובשנת 1740 הזמין את הרב חיים אבולעפיה לגור בעיר (ראו: חצר היהודים בטבריה). בשנים שלאחר מכן הפכה לעיר בעלת רוב יהודי, ומרכז חשוב ליישוב היהודי. במלחמת העצמאות נכבשה טבריה על ידי כוחות "ההגנה", והאוכלוסייה הערבית פונתה על ידי הבריטים.

כיום נחשבת טבריה למרכז תיירות חשוב, המתבסס הן על קרבתה לכנרת, והן על קדושתה הדתית ליהדות ולנצרות. העיר משמשת גם מרכז תעשייתי ומסחרי אזורי.

כנרת (מושבה)

כִּנֶּרֶת (מוֹשָׁבָה) היא כפר יהודי השוכן לחופה הדרום-מערבי של ימת הכנרת, בבקעת כנרות כ-185 מטר מתחת לפני הים, בצפון. הכפר ממוקם כ-6 ק"מ מדרום לטבריה במחוז הצפון, ישראל. שמו של היישוב נקרא על שמה של כנרת הקדומה. נהוג לכנות את הכפר (בשיבוש לשון) "מוֹשָׁבַת כִּנֶּרֶת" כדי להבדילו מקבוצת כנרת השוכנת לדרומו.

מגדל (יישוב)

מִגְדָּל היא מושבה במחוז הצפון, השוכנת לשפתה הצפון-מערבית של הכנרת, כשמונה קילומטרים צפונית לטבריה.

היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1949. שטח השיפוט של היישוב הוא 12,000 דונם. ב-2003 הומלץ על איחוד המועצה האזורית עמק הירדן עם המועצות המקומיות מנחמיה, מגדל וכנרת, אך רק מגדל נשארה לבסוף מועצה מקומית עצמאית.

מטר מעוקב

מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח בשיטה המטרית, ששווה לנפחה של קובייה שאורך צלעה מטר אחד – "מעוקב" במשמעות "קובייה", בעל שלושה ממדים. כיוון שליטר הוא יחידת נפח של קובייה שאורך צלעותיה 10 ס"מ, מטר מעוקב מכיל 1,000 ליטר. מטר מעוקב של מים מזוקקים בטמפרטורה של 4° צלזיוס שוקל טוֹנָה אחת.

יחידות מידה נוספות לנפח המבוססות על השיטה המטרית הן:

סנטימטר מעוקב (סמ"ק) (cm³): מיליונית (1/1,000,000) של מטר מעוקב.

מילימטר מעוקב (mm³): מיליארדית (1/1,000,000,000) של מטר מעוקב (אלפית של סנטימטר מעוקב).

דצימטר מעוקב (dm³): אלפית (1/1,000) של מטר מעוקב, או 1 ליטר.

דציליטר (dL): עשירית הליטר, 100 סמ"ק.

מיליליטר (mL): אלפית הליטר, סמ"ק אחד.

מיקרוליטר (µL): מיליונית הליטר, מילימטר מעוקב אחד.

מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב). יחידת זו משמשת למדידת נפח נוזלים במערכות גדולות, כגון במערכות מים וביוב.דוגמה: שטח הכנרת הוא 170 קמ"ר, ולכן עלייה של סנטימטר אחד במפלס הכנרת מוסיפה לכנרת 1.7 מלמ"ק מים.קילומטר מעוקב (קמ"ק) או מיליארד מטר מעוקב (מסומן: Gm³). יחידה זו משמשת למדידת קיבולות של אגמים, ימות וכו'.דוגמה: עומקה הממוצע של הכנרת הוא 25.6 מטרים, והנפח שלה הוא כ-4.5 קילומטר מעוקב.

מעיין חם

מעיין חם הוא מעיין בו נובעים מי תהום חמים שהתחממו בעומק קרום כדור הארץ. מעיינות חמים נפוצים בכל רחבי כדור הארץ.

ישנן שתי סיבות להיווצרות מעיין חם. הראשונה היא קיומו של גוף מגמטי רדוד וחם המצוי מתחת לקרקע, הגורם לחימום המים. במקרים אלו, המעיין נמצא באזור געשי פעיל. במקרים מסוימים המים מתחממים לטמפרטורה גבוה מאוד, הופכים לקיטור, ומתפרצים באופן מרשים בצורת גייזר. הסיבה השנייה אינה קשורה בפעילות מגמטית אלא נגרמת כתוצאה ממי תהום באקווה המצויה בעומק רב. בעומקים אלו שכבת הסלע חמה מאוד והמים מתחממים כתוצאה מהמגע עם הסלע. המים החמים יכולים לעלות לפני השטח לאורך העתק עמוק, דרכו הם יכולים לפרוץ החוצה.

בדרך כלל, במי מעיינות חמים ריכוז גבוה של מינרלים שונים, הנחשבים בעלי ערך רפואי לגוף האדם, ולכן נהוג לכנותם "מעיינות מרפא". מעיינות חמים רבים מהווים יעד פופולרי לתיירות ונופש, במיוחד עבור אנשים הלוקים במחלות שונות, המגיעים אליהם כדי לטבול בהם למשך מספר ימים או שבועות, בהנחה כי הדבר יתרום לשיפור במצבם הבריאותי.

בישראל קיימים מספר מעיינות חמים. מרביתם מצויים באזור הכנרת וים המלח, שם המים החמים נובעים באזור ההעתק הפעיל המצוי באזורנו והוא חלק מהבקע הסורי-אפריקני. הידועים בהם הם חמת גדר, חמי טבריה, חמי זוהר, חממאת מעין וחמאם אל-מליח. מספר מעיינות חמים נובעים גם באזורים אחרים כדוגמת חמי יואב וחמי געש.

נהר הירדן

נְהַר הַיָּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות, בעיקר מבחינה היסטורית ודתית. אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח 251 ק"מ וספיקתו בשפך לכנרת היא כחצי מיליארד מטר מעוקב בשנה.

נחל עמוד

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת. זהו הגבוה שבנחלי הארץ המושכים מים כל ימות השנה.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

עין גב

עֵין גֵּב הוא קיבוץ על השפה המזרחית של הכנרת. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. השם "עין-גב" מתייחס למילה "נקבה" או "נוקייב" על שם הכפר הערבי א־נוקייב.

עמק הירדן

עמק הירדן הוא אזור שבתחום המועצה האזורית עמק הירדן שמדרום לכנרת וצפונית לבקעת בית שאן. היישובים הכלולים באזור הם, בעיקר, קיבוצים וקבוצות.

במובנו המורחב מציין השם עמק הירדן (אם כי הוא פחות רווח מהשם בקעת הירדן) גם את כל חלקו של השבר הסורי אפריקני מדרום הכנרת ועד לצפון ים המלח.

ריצת מרתון

רִיצַת מָרָתוֹן היא ריצה למרחק של 42.195 קילומטרים. מקור שמה של הריצה הוא באגדה עממית אודות פידיפידס, שליח אתונאי אשר רץ מהעיר מרתון ועד אתונה בשנת 490 לפנה"ס, על מנת להביא את בשורת הניצחון היווני נגד הפולש הפרסי בקרב מרתון, ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה. כיום, הוועד האולימפי הבינלאומי מעריך את הדרך הקצרה ביותר משדה הקרב במרתון לאתונה ב-34.5 קילומטרים בלבד. דרך ארוכה יותר בין שתי הערים, שאורכה 40 קילומטרים, נבחרה באולימפיאדת אתונה (1896) בתור מסלולו של המרתון האולימפי הראשון.

בעדות ההיסטורית של הרודוטוס מופיע סיפור שונה, ולפיו פידיפידס נשלח מאתונה לספרטה על מנת להזעיק תגבורת בטרם החל הקרב, אך חזר משם בידיים ריקות. חישוב מרחק הריצה לפי הסיפור של הרודוטוס מראה שפידיפידס עבר כ-450 קילומטרים תוך מספר ימים.

בשנת 1908, מרחק ריצת המרתון נקבע באולימפיאדת לונדון ל-42.195 ק"מ זאת משום שהוחלט שרצי המרתון יתחילו את הריצה בטירת וינדזור על מנת שנכדיה של המלכה אלכסנדרה יוכלו לצפות בפתיחת המירוץ. משום שהיה על הרצים לסיים את המרתון באצטדיון המשחקים, מרחק ריצת המרתון הסתכם ב-42.195 ק"מ, ושימש מאוחר יותר כתקן לריצות המרתון העתידיות.

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان - תעתיק: הצ'בת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל. דיסציפלינות שונות מגדירות באופן שונה את גבולות השטח המוגדר כרמת הגולן:

כאזור גאולוגי וביוגאוגרפי, רמת הגולן היא רמה שטוחה השוכנת בין נהר הירמוך מדרום, הר החרמון מצפון, הכנרת ועמק החולה ממערב וחורן ממזרח. אף כי הגבול הגאוגרפי (בצד מזרח) אינו ברור, כיוון שמישורי הבזלת של הבשן נמשכים עד לעומק סוריה. שטח הרמה הוא כ-1,800 קילומטרים רבועים, מהם כ-1,200 קמ"ר בשליטת ישראל. ברמת הגולן נחלים רבים, המספקים כשליש ממי הכנרת. שלושת הבולטים שבהם מחלקים את רמת הגולן לשלושה חלקים - הצפוני (בין החרמון לנחל גילבון), המרכזי (בין נחל גילבון לנחל דליות), והדרומי (בין נחל דליות לירמוך).

כאזור גאופוליטי, רמת הגולן היא השטח שישראל כבשה מסוריה במלחמת ששת הימים, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן.

שטח זה שייך מנהלית לנפת גולן ומונה 1,154 קמ"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון.

מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ברמת הגולן שטח כבוש. בהחלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם הוגדר סיפוח הרמה על ידי ישראל כמהלך בלתי חוקי, והחלטה זו אושרה גם על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות. ב-25 במרץ 2019 חתם דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, על צו נשיאותי המכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן. מדינות רבות הביעו התנגדות לצעד זה.

רפסודה

רפסודה היא משטח צף, המשמש למעבר גופי מים כגון נהרות או אגמים, בדומה לסירה פשוטה. זהו כלי השיט הקל והזול ביותר לבנייה. רפסודות גם משמשות לעיתים כבסיס להצבת מתקנים בסביבה ימית, כאי צף.

לרוב אין מפליגים מרחקים ארוכים בעזרת רפסודה. חריג מפורסם לכך הוא מסעו של תור היירדאל, שהפליג אלפי קילומטרים באוקיינוס ברפסודה "קון טיקי", כדי להראות שייתכן שמיישבי פולינזיה הגיעו אליה מפרו על רפסודות.

הרפסודה צפה הודות לבנייתה מחומרים קלים, כגון עץ, קלקר (פוליסטירן מוקצף) או מכלים אטומים, מלאים אוויר. לשם התקדמות מהירה יותר עשויה הרפסודה להשתמש במפרש.

רפסודות פשוטות נבנו בעבר מבולי-עץ רבים, שנקשרו יחד למשטח שעליו ניתן להוביל אנשים או ציוד. בארצות שבהן נכרתו עצים רבים לצורכי בנייה, הובלו לעיתים בולי העץ על נהרות, כאשר הם מאוגדים לרפסודה שהשייטים ניווטו לנמל היעד, שם פורקה הרפסודה ובולי העץ הועברו ליעדם. כיום נבנות רפסודות במגוון רחב של צורות ולמטרות רבות ומגוונות.

בארץ מקובל לארגן "רפסודיות" שהן פעילות מחנאית של בניית רפסודות ושייט על הכנרת. את הרפסודיות מארגנות בדרך כלל המועצות המקומיות ותנועות הנוער, ולעיתים הן מסכמות את טיול "מים לים".

האתרים הנוצריים בצפון הכנרת
הר נחום: כנסיית הר האושר ודומוס גלילאהעין שבע: כנסיית הלחם והדגים והמנזר הבנדיקטיני וכנסיית הבכורה של פטרוס
כפר נחום: כנסיית בית פטרוס וכנסיית שנים-עשר השליחיםהסירה מגינוסרכורסי
הכיכר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.