הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי (או: המשיחית שומרי השבת[1]) היא זרם אדוונטיסטי (המאמין בביאתו השנייה של ישו המשיח) בנצרות הפרוטסטנטית, שבו מקדשים את יום השבת, בניגוד למרבית הזרמים שמחשיבים את יום ראשון כיום השבתון המקודש. הכנסייה נוסדה באופן רשמי בשנת 1863 בארצות הברית.

רבים מעיקרי האמונה של הקהילה נשענים על חלק מכתביה של אלן גולד וייט, שהחל משנת 1844 ובמשך 19 שנה ראתה "חזיונות" או "נבואות" במקומות ציבוריים, ובהמשך חייה התנבאה בנושאים שונים הקשורים לתפקודה של הקהילה בעולם.[2]

אין כמורה רשמית בכנסייה זו, אבל יש פסטורים ("רועי קהילה" באנגלית) המנהיגים את הקהילה.

באופן רשמי הכנסייה טוענת שאינה רואה בשלילה את קיומן של כנסיות נוצריות אחרות, אך "מעדיפה את הטקסים והמוסדות" שלה, וחשוב לה שחבריה יהיו אלו "שראו את האור".[3]

יש המגדירים בארצות הברית את הכנסייה ככת, בייחוד עוזבי הכנסייה, אך רבים מהכנסיות בארצות הברית רואים בה כנסייה נוספת עם נוהגים שונים.[2]

סמליל הכנסייה המשיחית של שומרי השבת

עיקרי אמונה

  • חוק - החוק האלוהי מגולם בעשרת הדיברות.
  • שבת - יום השבתון חל ביום השביעי בשבוע, משקיעת השמש ביום שישי עד שקיעת השמש בשבת.
  • ההתגלות השנייה של ישו וקץ הימים - ישו יחזור לארץ בגופו אחרי תקופת עקה, שבמהלכה השבת תהיה שעת מבחן עולמית. ההתגלות השנייה תתחיל תקופה של אלף שנים של מלכות השמים.
  • הטבע המאוחד של האנושות - האנושות היא גוף אחד שאינו ניתן לחלוקה. לבני אדם אין נשמה נצחית, ואין קיום תודעתי לאחר המוות.
  • חיי נצח מותנים - החוטאים אינם נידונים לגיהנום נצחי, אלא מושמדים לעד.
  • המאבק הגדול - האנושות מצויה במאבק בין ישו המשיח לבין השטן.
  • המנוחה השמימית - בעזיבתו את הארץ, החל ישו בהנהגת שלטון של כפרה מהמקדש השמימי.
  • דין המבוסס על חקירה - משפטם של הנוצרים המוצהרים החל בשנת 1844. החקירה תקבע מי יזכה לישועה ותוכיח לכל הברואים כי האל עושה משפט צדק עם בני האדם.
  • שארית הפליטה - יהיו אלו אשר ישמרו את מצוות אלוהים בתורה ויחזיקו ב"עדותו של ישו".
  • רוח הנבואה - שליחותה של אלן ג. וויט נקראת רוח הנבואה, וכתביה נחשבים ל"מקור אמת" משלים אך לא מחליף את הכתובים, שמטרתם להעניק לקהילת המאמינים כלי שבו היא תוכל לבצע את תפקידיה המגוונים למען קיום מצוותיו של אלוהים בעידן הנוכחי והפצת בשורת הישועה של אלוהים. כך לדוגמה, אחד הספרים שלה הנקרא בעברית "אבות האומה ונביאי ישראל" יצא לאור לאחרונה. ספר זה מתאר את ראשיתה של האנושות ונפילתה בחטא ומביא את סיפוריהם של אבות ואימהות האומה, אדם וחוה, נח יעקב ורחל, יוסף, משה רבינו, דוד המלך ורבים אחרים. הספר מתאר את אותו צור אמונה שממנו שאבו אבות האומה והנביאים את הכוח וההשראה שבו שמו את מבטחם.

יחסם לישראל וליהדות

הכנסיה המשיחית שומרי השבת
 סמל זה הוא סמלה הרשמי של הקהילה העולמית. כתוצאה משימוש לרעה בסמל הזה בזמנים שונים בהיסטוריה בסמל של הקהילה בישראל הוסר סמל הצלב כדי להימנע בפגיעה ברגשות העם היהודי החי בישראל.

לקהילה יש מיסיון שתפקידו לפנות ליהודים הרוצים להמיר את דתם. בתי הקהילה בישראל נקראים "בתי כנסת", ונמנעים בהם מצורת הצלב – שאינו מקובל בקהילה בישראל כסמל הרשמי שלה. אגף זה פעיל בארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי, הולנד, ארצות הברית (בעיקר בפלורידה) ובישראל.[4][5] אנשי הקהילה מפעילים בישראל 28 מרכזי קהילה, רובן למען עובדים זרים ברומנית, ספרדית, רוסית ואנגלית, וכן מרכז באמהרית ובעברית. ארבעת האחרונים פונים ליהודים עולי אתיופיה, עולי הארצות דוברות האנגלית והרוסית, ויהודים ישראלים.[6][7]

לקהילה האדוונטיסטית לשכה הנקראת 'קרן הידידות עם היהודים', ובראשה ריצ'רד אלופר (Richard Elofer). בסוף שנת 2000, הוזמן אלופר למפגש ראשי כנסיות נוצריות עם נשיא המדינה דאז, משה קצב. בשנת 2003 פורסמה כתבה אוהדת על ריצ'רד אלופר ופועלו בישראל בקרב שוהי עבודה ואחרים.[8]

הכנסייה מפיצה ספרות בעברית שנועד לציבור היהודי בישראל דתי כחילוני, וכן חלק מאתר המרשתת שלה מוקדש ומיועד ליהודים (ונקרא הקהילה האדוונטיסטית בני ציון).[9]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כפי שהוא מופיע בעלונים שלהם בעברית
  2. ^ 2.0 2.1 ביקורת על האדוונטיסטים, אתר 'סובלנות דתית' (באנגלית)
  3. ^ ספר 'תשובות המשיחיים שומרי היום השביעי', ספרם הרשמי של אנשי הכנסייה, שהודפס ב-1957, עמוד 197
  4. ^ המרכז העולמי לידידות בין יהודים לאדוונטיסטים
  5. ^ שמחתה של מרים סיפור הטבלתם לנצרות של יהודים, באתר הכנסייה (באנגלית)
  6. ^ דף הקהילות, אתר הכנסייה בישראל (הקישור אינו פעיל, 24 בינואר 2018)
  7. ^ פעילות ריצ'רד אלופר בקרב יהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר (ברוסית)
  8. ^ ורד לוי-ברזילי, ראיתי עובדים זרים מאושרים, באתר הארץ, 4 בפברואר 2003. הכתבה המקורית עברה תיקון ועדכון למחרת)
  9. ^ על רפואה וגוף או פרי הרוח - מסמכי "בית הספר של שבת" (תרגום מאנגלית שולמית גלאור, באתר הכנסייה) (הקישור אינו פעיל, 24 בינואר 2018)
אדוונטיזם

אדוונטיזם (אדוונט: התגלות שנייה) זו אמונה, שלפיה עתיד לחזור ישו לעולמנו בקרוב.

אמונה זו רווחת בקרב כמה עדות נוצריות פרוטסטנטיות, ששורשיהן בהתעוררות הגדולה, גל של התעוררות דתית שהתרחש בארצות הברית בתחילת המאה ה-19. המטיף הבפטיסטי ויליאם מילר (1782-1849) מפיטספילד שבמסצ'וסטס מילא תפקיד מרכזי בהתפתחות תנועה דתית זו, עם חזיונותיו להתגלותו של ישו מחדש באוקטובר 1844, בהתבסס על פרשנותו לספר דניאל. מעבר לרקע המשותף באמונה משיחית זו, מרבית העדות האדוונטיסטיות מציינות את יום המנוחה בשבת (ולא ביום ראשון כמקובל בזרמים המרכזיים של הנצרות).

בין הזרמים אשר ניתן להגדירם כאדוונטיסטים:

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי

הכנסייה הנוצרית של האדוונט

הדוידיאנים

אחוות ישו

המועצה הכללית של כנסיית האל

כנסיית האל וקדושי ישו (אחת מכתות העבריים השחורים, רואים עצמם כיהודים)

עדי יהוה

כנסיית האל העולמית

אהל אל-כתאב

אהְל אל-כִּתַאבּ (בערבית: أهل الكتاب; תעתיק מדויק: אהל אלכתאב), "אנשי [או: בעלי] הספר", הוא מונח באסלאם המתייחס ליהודים, לנוצרים ולצאבִּאים, ולפעמים גם לבני דתות אחרות כמו הזורואסטרים.

הקוראן משתמש במונח בהתייחסו ליהודים, לנוצרים ולצאבִּאים במגוון רחב של הקשרים, מפולמוס דתי ועד לשותפות האמונה המונותיאיסטית בעמים שקיבלו כתבי קודש. בשלב מאוחר יותר, המונח התרחב והוחל גם על קהילות דתיות אחרות תחת שלטון האסלאם, כולל קבוצות פוליתאיסטיות. מבחינה היסטורית, קהילות אלה היו במעמד של ד'ימה.

ביהדות משמש המונח "עם הספר" לייחד את העם היהודי. כמה זרמים נוצריים, כגון הבפטיסטים, המתודיסטים, הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, הפוריטנים והשייקרים, אימצו את המונח "אנשי הספר" ביחס לעצמם.

אוונגליזם

אוונגליזם הוא תנועה בתוך הדת הנוצרית הפרוטסטנטית שצמחה באירופה דוברת הגרמנית והאנגלית בתקופת המאה ה-18, והתפתחה בקרב כמה דתות פרוטסטנטיות ונאו-פרוטסטנטיות – בעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקנים, הלותרנים והקלוויניסטים (רפורמים ופרסביטריאנים), וכן בקרב הפנטקוסטלים, האחים מפלימות', "האוונגליקניסטים" אחרים. מקור שם התנועה הוא באוונגליונים, כתבי הקודש הנוצריים, שהתנועה מטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים. מרכזם הגדול של האוונגליסטים כיום הוא בארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם בהולנד, בניו זילנד, באוסטרליה, בברזיל, בניגריה ובמדינות נוספות. מספר האוונגליסטים, על חוגיהם השונים, בכל העולם כולו, מוערך בקרוב ל-700 מיליון מאמינים, לא כולל הפנטקוסטלים.[דרוש מקור]

אוניטריאניזם

אוניטריאניזם הוא שם כולל למספר גדול של זרמים דתיים, במקורם חלק מהנצרות הפרוטסטנטית. האוניטריאניזם התפתח במאה ה-16 כענף של הרפורמציה הרדיקלית ונבדל מכל יתר ענפיה בכך שכפר באמונת השילוש והציג את ישו כמושיע נבחר, אך בכל אופן ובכל גרסאות התאולוגיה האוניטרית, לא כשווה לאלוהים האב ובלתי-נברא. בשל כך נרדפו האוניטרים במשך מאות בשנים. עם הזמן קמו בתוך הזרם גם תפישות ליברליות לחלוטין שדחו כל אמונה מוגדרת, הקרויות "אוניטריות אוניברסליות". כיום רבים מהאוניטרים האוניברסליים מסרבים לכל הגדרה דתית ורואים את עצמם כמעודדים "חיפוש רוחני" בלבד, אם כי קיימים זרמים אוניטריים נוצריים המוסיפים לדגול באמונה בישו.

ברחבי העולם קיימות קהילות והתאחדויות אוניטריאניות רבות, השייכות למועצה הבינלאומית של אוניטריאנים ואוניברסליסטים.

בארצות הברית ובקנדה מרבית האוניטריאנים משתייכים לכנסיית האוניברסליזם האוניטריאני (UU), באופן המשקף איחוד מוסדי בין האוניטריאניזם והאוניברסליזם. כיום, אוניברסליסטים אוניטריאנים רבים אינם רואים עצמם כנוצרים של ממש, גם אם הם חולקים כמה אמונות החופפות לאלה של הנוצרים מהזרם המרכזי.

אנבפטיזם

אַנַבָּפְּטִיזְם (ביוונית: הטובלים מחדש) היא תנועה דתית נוצרית רדיקלית הטוענת כי אין כל משמעות לטבילה בילדות כאשר הילד אינו מסוגל לעמוד על דעתו, ושהטבילה האמיתית היא טבילת מבוגרים המסוגלים לקבל על עצמם סקרמנט זה.

האנבפטיסטים פעלו בעיקר בגרמניה החל מהמאה ה-16. פירוש השם ana ביוונית הוא "מחדש" ו-baptist הוא "טובל" כלומר טבילה מחודשת. רעיונות התנועה הושפעו מהלהט הדתי של אותה תקופה, אשר חתר לחזרה לפשטות ולדבקות בכתבי הקודש כמקור יחיד להוראות הדת הנוצרית.

מתוך הכנסייה האנבפטיסטית צמחו הקווייקרים והבפטיזם באנגליה; האמיש, המנוניטים וההוטריטים שמרוכזים היום בעיקר בארצות הברית, ועוד מספר כנסיות קטנות. כיום התנועה קיימת בעיקר בארצות הברית.

התנועה התפתחה בציריך שבשווייץ כאשר קונראד גרבל, פליקס מנץ וגאורג בלאורוק שהיו אנשי דת פרוטסטנטים, הגיעו למסקנה שאין טעם לטבול תינוקות, היות שהם עדיין לא מודעים למעשיהם ולכן אין בטקס משום קבלה מודעת של הנצרות.

הכנסייה הקתולית והרשויות התנגדו לאנבפטיסטים. הם נרדפו, נאסרו ורבים מהם אף הוצאו להורג. בציריך, למשל, רשויות הכנסייה הטביעו את האנבפטיסטים תושבי המקום, באישורו המלא של אולריך צווינגלי. השלטונות נקטו נגד האנבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם, קבוצה דתית שדגלה בגישה שנוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש, שכן טבילתם הראשונה בטלה, ובכך נמצא דמיון בין שתי הקבוצות. רובם הגדול של האנבפטסטים היו פסיביים, ולרוב לא התנגדו אקטיבית לרדיפות הקשות מצד השלטונות, אולם לאחר שנים של רדיפות קבוצות מסוימות מביניהם פנו לדרך אלימה.

מרטין לותר ומלנכתון, שהובילו באותה עת את הרפורמציה הפרוטסטנטית, תמכו ברדיפת האנבפטיסטים. לשיטתו של מלנכתון, גם את האנבפטיסטים ה"שקטים" היה צריך להשמיד משום שהתנגדו לסמכות המדינה.

הרעיון הצליח לרכוש לו מאמינים נוספים, ביניהם תומאס מונטצר בגרמניה, בניקולסברג שבבוהמיה (כיום מיקולוב) הגרמני בלתזר הובמאייר ובהולנד היו אלו יוהאן מליידן ומלכיור הופמן .

האנבפטיזם נחשבת כאחת מן הכתות המשיחיות שביקשו לכפור בסמכותה המקובלת של הכנסייה, אף שבשל נטיותיה המשיחיות היא לא הצליחה לצבור תאוצה כפי שעשתה בהצלחה הנצרות הפרוטסטנטית.

אנדרו הולנס

אנדרו מייקל הולנס (אנגלית: Andrew Michael Holness‏; נולד ב-22 ביולי 1972) הוא ראש ממשלת ג'מייקה מטעם מפלגת הלייבור של ג'מייקה. בין השנים 2012 ל-2016 כיהן כראש האופוזיציה לאחר כהונה קצרה כראש ממשלה בין אוקטובר 2011 לינואר 2012.

בפטיזם

הבפטיזם (Baptism) או הנצרות הבפטיסטית הוא זרם נוצרי פרוטסטנטי הדוגל בטבילה מלאה במים של המאמין המבוגר לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את האמונה הנוצרית. בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים, הבפטיסטים אינם מאמינים בתקפות הטבילה של המאמין כתינוק, ונוצרי הרוצה להצטרף לשורותיהם מחויב בטבילה מחודשת, לאחר שהביע רצון לטהר את עצמו מעוונותיו, ולהיכנס לעול האמונה.

הביאה השנייה

הביאה השנייה או ההתגלות השנייה הוא מונח באסכטולוגיה הנוצרית הבא לתאר את ביאתו השנייה של ישו, משיח הנוצרים באחרית הימים; האמונה בה היא אחת מהדוגמות הנוצריות ומופיע ב"קרדו" (אני מאמין) הנוצרי.

לפי הברית החדשה, הבטיח ישו לפני מותו לשוב ולהופיע, ומאמיניו מחכים מאז לשובו. הביאה השנייה מזוהה עם הארמגדון ועם מלחמת גוג ומגוג כאירועים שיסיימו את התקופה ה'טבעית' בבריאה.

בברית החדשה, אף שהיא נזכרת מספר פעמים, חזרתו של ישו אינה מפורטת כל צרכה, (למעט בחזון יוחנן, בעיקר בפרק כ פסוקים 4-6) ותיאורה שופע מטאפורות ואלגוריות. מסיבה זו צמחו לתיאורים אלה פרשנויות רבות, ומעטים הם הטוענים להבנה מוחלטת שלהם. ברם, על רוב הנוצרים מוסכם שישו ישוב לעולם הגשמי באחרית הימים כדי לשפוט את החיים והמתים (אשר יקומו לתחייה) ביום הדין ולהקים את מלכות האל, שאליה יורשו להיכנס רק הצדיקים ואשר תימשך לעולמי עד. בכך, על-פי הנצרות, תבואנה נבואות אחרית הימים שב"ברית הישנה" (התנ"ך) לידי קיום.

אף על פי שהזרמים המרכזיים בנצרות אינם מציינים את התאריך המדויק שבו תתרחש הביאה השנייה, במהלך ההיסטוריה היו מספר ניסיונות לנבא את התאריך שלה:

ויליאם מילר וחסידיו ציפו שהביאה השנייה תקרה ב-1843, לאחר שהיא לא קרתה, הם ציפו לה שנה מאוחר יותר ב-22 באוקטובר 1844 ואחר-כך ב-1851. לאחר-מכן כמה מהמילריטים (אדוונטיסטים) ייסדו את כתות הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי ועדי יהוה.

אלה האחרונים ניבאו שהביאה השנייה תתרחש ב-1914, ולאחר-מכן "דחו" אותה ל-1915, 1918 ול-1975.

עמנואל סבנדבורג ו"הכנסייה החדשה" מאמינים כי הביאה השנייה התרחשה באמצעות כתביו של סבדנבורג ושהמשפט השמימי של כל החי כבר התרחש, בעולם הרוחני, ב-19 ביוני 1770.

אדגר קייס ניבא שהביאה השנייה תתרחש ב-1998. חסידיו טוענים להגנתו כי זוהי השנה שבה החל ההריון שבסופו ישו השני יוולד, בהתאם לנבואה מאת נוסטרדמוס, ב-1999.

הכנסייה האמיתית של ישו

הכנסייה האמיתית של ישו היא ענף סיני של הזרם הפנטקוסטלי של הנצרות, אשר החל דרכו בראשית המאה ה-20. זוהי כנסייה עצמאית אשר נוסדה בבייג'ינג ב-1917.

יושב ראש הנוכחי הנבחר של האספה הבינלאומית של הכנסייה הוא המטיף יונג ג'י לין. האספה הבינלאומית נוסדה ב-1967 בלוס אנג'לס. ישנם כמיליון וחצי מאמינים בדוקטרינות הכנסייה, הפזורים על פני חמש יבשות.

ויליאם מילר

ויליאם מילר (באנגלית: William Miller;‏ 15 בפברואר 1782 - 20 בדצמבר 1849) היה כומר בפטיסטי, שייסד זרם אסכטולוגי-משיחי בנצרות הפרוטסטנטית ממנו צמחו הכנסיות האדוונטיסטיות, המציבות בראש מעייניהן את הביאה השנייה של ישו כאירוע ריאלי העתיד לקרות בזמן קרוב.

יוהאן הנדריק ויידנר

יוהאן הנדריק ויידנר (בהולנדית: Johan Hendrik Weidner;‏ 1912, בריסל - 1994, מונטריי פארק, קליפורניה ) היה פעיל המחתרת ההולנדית במלחמת העולם השנייה וחסיד אומות העולם מהולנד.

לותרניזם

לותרניזם הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרטין לותר במאה ה-16, שנתן מעוף לרפורמציה הפרוטסטנטית. ה"וידויים" וה"כתבים הסמליים" של הכנסייה הלותרנית כתובים בספר קונקורד (Formula concordiae) שראה אור בגרמנית ב-1580 ובלטינית ב-1584.

כיום משתייכים לכנסיות לותרניות כ-70 מיליון איש ברחבי העולם, שהם כ-4% מהנוצרים בעולם.

מנוניטים

המנוניטים הם זרם של נוצרים אנבפטיסטים מונה כ-2 מיליון מאמינים ברחבי העולם. השם מנוניט נגזר משם מייסד הזרם, מנו סימונס , כומר הולנדי קתולי ששינה את הגותו הדתית, במשמעות אלו ההולכים אחרי מנו. המנוניטים נרדפו הן על ידי הקתולים והן על ידי הפרוטסטנטים.

הקהילה המנוניטית התפתחה בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17 בהולנד וצפון גרמניה, כחלק מהזרם האנאבפטיסטי שמקורו בשווייץ, במוראביה ובוהמיה.

המנוניטים מאמינים כי על אדם בוגר לטבול בשנית וברובם מתנגדים לטבילת תינוקות ומאמינים שרק אדם בוגר יכול להחליט האם להיטבל או לא. רובם תומכים בהפרדת הדת מהמדינה ומתנגדים לכל התערבות של המדינה בענייני דת, פציפיסטים הדוגלים באי-אלימות בכל תחומי החיים (חוץ מאשר מקרה בו עליהם להתגונן על חייהם ואז גובר עיקרון ההגנה העצמית (Selbstschutz), כך למשל הוקמו יחידות הגנה עצמית נגד המשמר השחור של נסטור מאכנו) וכן בדרך חיים שיתופית (קומונה) אולם העזרה ההדדית ואהבת הזולת מוגבלים אצלם לחברי הקהילה. כפועל יוצא מהימנעותם להישבע הם נמנעים ככל האפשר מלשאת משרות ציבוריות.

קהילות מנוניטים קיימות באפריקה, ארצות הברית, קנדה, בוליביה, בליז, ברזיל, פרגוואי הולנד ועוד. בעבר הייתה גם קהילה מנוניטית בברית המועצות (בעיקר באוקראינה) שמנתה למעלה מ-100,000 מבוגרים. חלק מהקולאקים שעברו קולקטיביזציה בדרום אוקראינה היו מנוניטים. כאשר במהלך מלחמת העולם השנייה הגיע הצבא הגרמני לאוקראינה, שיתפו איתו המנוניטים פעולה, רובם הצטרפו לצבא הגרמני בנסיגתו וחלק ניכר מהם היגרו לקנדה והצטרפו לקהילה המלוכדת שם.

מספר שנים אחרי הקמת הכנסייה, התפצלה ממנה קבוצת מאמינים שנהו אחרי יעקב אימן, חוואי שווייצרי שהציג אוטופיה חלופית, קבוצה זו נקראת האמיש, המתגוררת ברובה בצפון אמריקה, ובעיקר במדינת פנסילבניה.

מס כשר

"המס הכשר" (או "המס היהודי") הוא עלילה/אגדה אורבנית שהופצה על ידי ארגונים אנטישמיים, ארגוני "עליונות לבנה" וארגונים רדיקליים אחרים. לטענתם, חברות מזון משלמות בניגוד לרצונן, וכך גם הצרכנים משלמים בלי ידיעתם, כספים לארגונים יהודיים, שנועדו לתמוך במיזמים ציוניים ובישראל.

הרקע לטענות אלו הוא התשלום שחברות מזון משלמות כדי לקבל תו כשרות למוצריהן.

סנט וינסנט והגרנדינים

סנט וינסנט והגרנדינים (באנגלית: Saint Vincent and the Grenadines) היא מדינת אי עצמאית וריבונית בים הקריבי, והיא חלק מחבר העמים הבריטי והקהילייה הקריבית.

פרסביטריאניזם

פְּרֶסְבִּיטֶרְיאניזם (באנגלית: Presbyterianism) הוא מונח המתייחס למספר זרמים בנצרות הדבקים במסורת התורה הקלוויניסטית, בנצרות הפרוטסטנטית, המאורגנים בהתאם לארגון ההנהגה הפרסביטריאנית הטיפוסית. התאולוגיה הפרסביטריאנית מדגישה באופן מסורתי את ריבונות האל, את כתבי הקודש כמסמך מנחה, ואת ההכרח שבחסד האל באמצעות האמונה בישו.

מקור הכנסייה הפרסביטריאנית הוא בעיקר בסקוטלנד לפני חוקי האיחוד של 1707. רוב הפרסביטריאנים באנגליה יכולים למצוא את שורשי משפחתם בסקוטלנד. אף שהפרסביטריאנים דבקים בתאולוגיה של קלווין וממשיכי דרכו, ניתן למצוא מגוון של השקפות דתיות בפרסביטריאניזם בן ימינו.

שורשי ארגון ההנהגה הפרסביטריאנית המודרנית ברפורמציה הסקוטית במאה ה-16. קהילות מקומיות מונהגות על ידי אספות המורכבות מנציגי הקהילה, גישה מועצתית הנמצאת אף ברמות אחרות של קבלת החלטות - הפרסביטר (בית הדין של זקני העדה), הסינוד, והאספה הכללית. באופן תאורטי לא קיימים בישופים בפרסביטריאניזם, אולם, בחלק מן הקהילות במזרח אירופה, ובקהילות אקומניות, פועלים בישופים. משרת זקן העדה אף היא מאפיין ייחודי לפרסביטריאניזם: אלה אנשים מתוך הקהילה, חסרי הסמכה דתית פורמלית, הנוטלים חלק בניהול הדתי של קהילתם ובתהליך קבלת ההחלטות בכל הרמות.

במאה ה-20 רבות מן הכנסיות הפרסביטריאניות לקחו חלק חשוב בתנועה האקומנית, שמטרתה להביא להבנה ולשיתוף פעולה בין הזרמים הדתיים והדתות השונות בעולם, כולל במועצה העולמית של הכנסיות. קהילות פרסביטריאניות רבות מצאו דרכים לשיתוף פעולה עם זרמים רפורמיסטיים אחרים בנצרות. חלק מן הכנסיות הפרסביטריאניות אף אוחדו עם כנסיות מזרמים אחרים, בהן כנסיות לותרניות ואנגליקניות.

קווייקרים

אגודת הידידים, הידועה יותר בשם קווייקרים (באנגלית: Quakers) היא קהילה נוצרית-דתית שנוסדה באנגליה במהלך המאה ה-17 בהשפעת האנבפטיסטים, וכמוהם לא מאמינים בתקפות טבילה בינקות.

הקווייקרים נודעו כקהילה רודפת שלום ואי-אלימות, ומאנגליה התפשטו לארצות רבות ובהן ארצות הברית, קניה ובוליביה. לפי פרסומי כנסייה פנימיים, מספר הקווייקרים בעולם נע בין 300,000 ל-400,000 איש. בארצות הברית מורגשת השפעת הקהילה במיוחד במדינת פנסילבניה (הקרויה על שם הקווייקר ויליאם פן, מייסדה).

קינגסטון

קינגסטון (באנגלית: Kingston) היא בירת ג'מייקה. העיר ממוקמת בחלקו הדרום מזרחי של האי, ומתגוררים בה כ-600,000 תושבים.

קלוויניזם

קלוויניזם (ידוע גם בשם נצרות רפורמית, נצרות מתוקנת) הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית, הקרוי על שם אחד ממייסדיו, התאולוג והמשפטן ז'אן קלווין (1564-1509). קלווין לא היה התורם הבלעדי ואפילו לא המכריע לאמונה המתוקנת: הוא המשיך במידה מסוימת את רעיונותיו של אולריך צווינגלי ורעיונותיו שלו פותחו על ידי תלמידיו, בעיקר תאודור בזה וגיום פארל, ועל ידי הוגים נוצרים-רפורמים במאות השנים הבאות. הזרם הקלוויניסטי השפיע בעיקר על הנצרות הפרוטסטנטית בשווייץ, בהולנד ובסקוטלנד, ומאוחר יותר התפשט בצפון אמריקה.

קלווין פרסם את משנתו בשני חיבורים עיקריים: "מוסדות הדת הנוצרית" ו"הדרכה באמונה נוצרית".

העיקרון המרכזי של הקלוויניזם הוא עיקרון ריבונות האל. התאולוגיה הקלוויניסטית מייחסת לאל מעורבות מוחלטת בכל היבטי החיים – הרוחניים, הגופניים והאינטלקטואליים, החילוניים והדתיים, הפרטיים והציבוריים, השמימיים והארציים; הכול הוא חלק מתוכנית אלוהית בראשיתית שנקבעה עוד לפני יצירת האדם ולפי הגיון אלוהי שאין האדם מסוגל להבין אותו, והכל נעשה לפי רצונו וכתוצאה מהתערבותו הישירה של האל. לפי תפישה זו, האדם תלוי לחלוטין באל, לא רק כאשר הוא עוסק בפנייה ישירה אליו, כמו תפילה, אלא בכל אשר יעשה. כיוון שכך, אורח החיים הקלוויניסטי דורש מהמאמינים מודעות מתמדת למילוי רצונו של האל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.