הכניסיני תחת כנפך

הכניסיני תחת כנפך הוא שיר אהבה מאת חיים נחמן ביאליק. השיר פורסם לראשונה בי"ב באדר תרס"ה (1905). הוא משיריו הנודעים ביותר של ביאליק, שזכה למספר לחנים ולביצועים רבים של זמרים עבריים.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:
אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים
הֵיכָן נְעוּרַי?

וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;
אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?

הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

השיר

בשיר חמישה בתים בני ארבע שורות כל אחד, כאשר הבית האחרון זהה לראשון. בכל בית נחרזת השורה השנייה עם הרביעית.

בבית הראשון פונה הדובר ומבקש את חסותה ותמיכתה של הדמות שהוא פונה אליה:

"הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת"
.

בשני הבתים הבאים, המקבילים זה לזה, מגלה הדובר את סוד ייסוריו. תחילה:

"אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים
הֵיכָן נְעוּרָי?"

ולאחר מכן:

"אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?"

בבית הרביעי מגלה הדובר את הגורם לייסוריו - התסכול שהוא חש לאחר שנכזבה תקוותו:

"הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר."

הבית החמישי הוא חזרה על הבית הראשון, ובכך נוצרת מעגליות בשיר.

פרשנות

למי פונה השיר

הציירת אירה יאן, שנודעה כאהובתו של ביאליק, התייחסה אל השיר, באחדים ממכתביה לביאליק, כשיר שנכתב למענה. חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שבאותה מידה יכולה הייתה גם אשתו של ביאליק להבין את השיר כמיועד לה, ומוסיפה: "כשם שלפנינו שיר המתאים להפליא לשתי נשים ולשני יעדים, השונים זה מזה תכלית שינוי (שיר שיבה הביתה, לאישה החוקית ולקן הנטוש, ושיר התנצלות לפני האישה הזרה על הפרֵדה ועל כישלון האהבה), לפנינו גם שיר אישי ורגשי עד מאוד ושיר אידאי והגותי בעת ובעונה אחת".[1]

החוסר בנעורים ובאהבה

אף שתלונתו של הדובר "הֵיכָן נְעוּרָי?" והמשכה "מַה-זֹּאת אַהֲבָה?" מנוסחים כתלונה אישית, מציינת זיוה שמיר שניתן לראות בה תלונה קולקטיבית, על אורח החיים היהודי בתקופת כתיבתו של השיר - "עם, שרוב בניו נכנסו אז לאוהלה של תורה ובעוּלה של תורה בגיל ארבע-חמש, ורוב בניו הובלו אל החופה בעודם קטינים, אכן לא ידע נעורים ואהבה מַהם".[1]

המעגליות

דבורה סילברסטון-סיון מפרשת את המעגליות שיוצר הבית האחרון כ"תחושה של אין מוצא. הדובר, אחרי כל המהֲלך שמתואר בשיר, מגיע לנקודת הבראשית. אין לבעייתו ולייסוריו פתרון, ולכן המוצא היחיד הוא בנכונות של הנמענת לאפשר לו להיכנס תחת כנפיה ולהיות מחסה לתפילותיו הנידחות."[2] היא מציעה פירוש אחר למעגליות, כמשלימה מהלך הגיוני: בבית הראשון בקשתו של הדובר אינה מובנת במלואה, משום שחסרים פרטים. לאחר השלמת פרטים אלה בשלושת הבתים הבאים, חוזר הדובר על בקשתו, ובשלב זה "מבינים גם הנמענת וגם הקורא מה עומד מאחורי הבקשה".[2]

אריאל הירשפלד התייחס אף הוא למעגליות שבשיר:

החזרה על הבית הראשון היא עדותו הגלויה של מרחב הדיכאון המקיף את השיר; היא גילויה של התבנית המעגלית, הסותרת כל תנועה אמיתית אל מעבר להשמעת הקול. היא פעמון הבדידות החוסם כל כיוון ומחזיר כהד את הדיבור אל מוצאו. החזרה מגלה את הפשוט מכול: הדיבור הזה לא נשמע כלל. הדיבור הזה מצביע על מיותרותו.[3]

ביצועים

השיר הולחן בלחן עממי ממזרח אירופה, ואחר כך על ידי מלחינים אחדים, בהם: אלכסנדר קריין ב-1916, שמואל אלמן ב-1935,[4] פאול בן חיים ב-1940 ומנחם אבידום ב-1955.[5]

השיר זכה לביצועים אחדים של זמרים עבריים, ובהם נחמה הנדל ששרה אותו בלחן עממי בשנת 1960, ובעקבותיה הלכו אסתר עופרים, אורה זיטנר וריטה. יוני נמרי, ובעקבותיו שלישיית המעפיל ויהורם גאון ביצעו בלחן של נורית הירש; אריק איינשטיין בשנת 1980 בלחן של מיקי גבריאלוב. כמו כן, ביצעו אותו אוריאל שלומי במחרוזת השנייה באלבום "הקסם השחור", יואב יצחק באלבום "על גג העולם" והפרויקט של רביבו במחרוזת העשירית באלבום "מה נותר מאלה".

באחדים מהביצועים הושמט הבית הרביעי של השיר. בביצוע של אריק איינשטיין חוזר הבית הראשון גם אחרי הבית השני והבית השלישי, ובכך הופך לפזמון חוזר; כמו כן בביצועו, שינה איינשטיין את צמד המילים שנכתבו במקור "קַן-תְּפִלּוֹתַי" ל"קֵן-תְּפִלּוֹתַי". בביצוע של יהורם גאון מוכפל הבית השני, והבית הרביעי מושמע ארבע פעמים. דוד לביא, ששר את השיר במסגרת "כוכב נולד", נצמד למילותיו המקוריות, ללא השמטה וללא תוספות.

השיר בתרבות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 זיוה שמיר, הניגון שבלבבו - השירי הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, בני ברק: הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, פרק חמישה-עשר, "כוכב, כוכבי, איה בית אבי?".
  2. ^ 2.0 2.1 דבורה סילברסטון-סיון, מבנה ומשמעות בשיר הכניסיני תחת כנפך, באתר "דעת", ינואר 2009
  3. ^ אריאל הירשפלד, כינור ערוך - לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, 2011, עמ' 223.
  4. ^ השיר "הכניסיני תחת כנפך" בביצוע דוד הלפרין ללחן של שמואל אלמן, באתר "אוצר הזמר העברי" של רשות השידור
  5. ^ ראו: אסתרית בלצן, הכניסיני תחת כנפך: הרהורים סביב ארבע הלחנות לשירו של ח"נ ביאליק, באתר משרד החינוך.
Macht Arbeit Frei?

"Macht Arbeit Frei?‎" (מגרמנית: "האם העבודה משחררת?") הוא פסל מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין. הוא מכיל שלושה אלמנטים מרכזיים - פירמידה, דמות האמן השוכבת על גבי קרון ותלולית חלוקי אבן.

Time For Peace

Time For Peace הוא אלבום אולפן השישי של הזמרת ריטה שיצא בשנת 2000.

האלבום עובד והופק מוזיקלית על ידי קוראדו רוסטיצ'י האיטלקי שעבד בין היתר עם ויטני יוסטון, אלטון ג'ון, ג'ורג' מייקל ורבים אחרים, האלבום הופץ בהשקה מיוחדת בצרפת בלבד ולאחר כמה חודשים החלה מכירתו גם בישראל. עד היום נמכר האלבום בכ-28,000 עותקים, מהם כשליש בישראל.

האלבום כולל את השירים: "הכניסיני תחת כנפך" מאלבומה הראשון, "מהוואל" מהאלבום תפתח חלון וגרסת כיסוי לשיר של סלין דיון "To Love You More".

אהבה

אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ ואף רעיון.

אהבה מאופיינת בחיבה, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. האהבה יכולה גם להתבטא בצורה רכושנית ולפעמים אף אובססיבית כלפי הנאהב. אהבה לרוב אינה כפופה לרצונו של האוהב. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות גם מכאיבה ולא נעימה. טרגדיות רבות עוסקות באהבות בלתי ממומשות ותוצאותיהן.

אירה יאן

אִירָה יאן (ברוסית: И́ра Ян; לעיתים נכתב יַן) הוא שם העט של הציירת והסופרת אסתר יוֹסֶלביץ' סלֶפּיַאן (Эсфи́рь Иосиле́вич Слепя́н; ‏1869 – כ"ה בניסן תרע"ט, 24 באפריל 1919), שנודעה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק וכחברה בקומונת האמנים "בצלאל".

אנדרטה לנופלים (אשקלון)

"אנדרטה לנופלים" או "לנופלים" היא אנדרטה לנופלים מבני העיר אשקלון, שיצר האמן יגאל תומרקין.

ביג צ'יף

"ביג צ'יף" הוא פסל מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין המוצב בקריית שמונה.

גן שעוני השמש

"גן שעוני השמש" או "גן שעוני שמש" הוא פסל מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין. הפסל ממוקם בגן צ'צ'יק באשקלון.

דיוקן האמן כפילוקטטס צעיר

"דיוקן האמן כפילוקטטס צעיר" הוא פסל מאת יגאל תומרקין, שנוצר בין השנים 1965–1966. אחד מעותקי הפסל נמצא באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים.

הכניסיני תחת כנפך (פסל)

"הכניסיני תחת כנפך" הוא פסל מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין.

הפסל עשוי מאסמבלאז' של חלקי נשק המגיחים מתוך מעטפת פלדה.

פסלו של תומרקין מהווה חלק מקבוצה של כ-40 פסלים, שנוצרה בשנים 1965-1966 בסטודיו שלו, ששכן אז בקריית המלאכה בתל אביב. חלקי הנשק הפגומים סופקו על ידי צה"ל. ביצירה יצר תומרקין מעטפת פלדה, ממנה מגיחים קני רובים, מרגמות וכלי נשק אחרים. יגאל צלמונה כתב על יצירות האסמבלאז' של תומרקין כי כלי הנשק בהם הופכים ל"חלק ממערך אסתטי, ומאבדים חלק ניכר ממשמעותם כנתח גס של הממשי. על אחת כשהם כלי-נשק, המאבדים לרגע את משמעותם ככלי הרג ונעשים חלק מתנופה סוחפת וקונטרפונקטית של צורות" עם זאת, ביצירה זו נדמה כי ממשותם של כלי הנשק מובלטת בזכות הקומפוזיציה ועל רקע הממד הפואטי של שמו.

שם הפסל מתייחס בצורה אירונית לשירו של חיים נחמן ביאליק "הכניסיני תחת כנפך" (1905). במקום "מִקְלַט" ו-"קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת", כבשירו של ביאליק, מציע הפסל דימוי של אלימות והסתגרות. בשנת 1980, כאשר הוצגה היצירה בתערוכה "גבולות" במוזיאון ישראל, תיארה סטפני רחום, אוצרת התערוכה, את היצירה כמבטאת "תחושת עוינות ממשמשת ובאה ואת הרצון להיחלץ מן המצב". לדעת החוקר אברהם לוויט "השימוש הרב שעשה תומרקין בכלי נשק כחומר פיסולי בא לבטא את מחאתו [כ]נגד המדינה".בשנת 1988 הציב תומרקין פסל נוסף בשם "הכניסיני תחת כנפך מס' 2" בקיבוץ הראל.

חמוש במשקפיים

"חמוש במשקפיים" הוא אלבום האולפן ה-18 של הזמר אריק איינשטיין, בשיתוף המוזיקאי מיקי גבריאלוב, שיצא בנובמבר 1980.

זהו שיתוף הפעולה השלישי של איינשטיין וגבריאלוב, לאחר האלבומים המצליחים "בדשא אצל אביגדור" ו"סע לאט" מראשית שנות ה-70.

את שירי האלבום הלחין גבריאלוב, למעט השיר "ילדי ההפקר" שהלחין מחדש יוני רכטר ובוצע קודם לכן כשיר בבלט "אגדה בחולות", לו הלחין רכטר את המוזיקה (לשיר "ילדי ההפקר" היה לחן קודם, עממי-רוסי), והשירים "תל אביב, גדות הירקון, 1950", "סן פרנסיסקו על המים" ו"עצים" שהלחין שלום חנוך. הלחן של גבריאלוב לשיר "הכניסיני תחת כנפך" היה גם לחן חדש שנכתב עבור האלבום, וקדמו לו הלחן העממי והישן (ששרה נחמה הנדל ואחריה גם ריטה) והלחן של נורית הירש (ששרו יהורם גאון, שלישיית המעפיל ואבנר גדסי).

איינשטיין חיבר את המילים לכמחצית משירי האלבום, ואת מילות שאר השירים חיברו נתן אלתרמן, חיים נחמן ביאליק ולאה גולדברג.

יוני נמרי

יוני (יהונתן חיים) נמרי (נולד ב-1 במרץ 1951) הוא זמר ישראלי.

מאניה ביאליק

מאניה ביאליק (לבית אוורבוך; 11 בדצמבר 1876 – 10 בספטמבר 1972) הייתה אשתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

מה זאת אהבה

האם התכוונתם ל...

פאניקה אודות מכנסיים

"פאניקה אודות מכנסיים" הוא שמו של ציור מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין.

פייטה, פייר פאולו פאזוליני

"פייטה, פייר פאולו פאזוליני" או "מטרה, לפייר פאולו פאזוליני" (1979) הוא הדפס מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין.

קיר רפלקטיבי

"קיר רפלקטיבי" הוא שם קבוצת פסלים של האמן הישראלי יגאל תומרקין. הפסלים מוצבים במקומות שונים כגון מוזיאון תל אביב לאמנות, קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם ועוד.

ריטה (אלבום)

ריטה הוא אלבומה הראשון של הזמרת ריטה, שיצא בשנת 1986.

ריטה - אוסף

ריטה - אוסף הוא אלבום אוסף כפול של הזמרת ריטה שיצא בשנת 2015.

שיר מעגלי

שיר מעגלי הוא שיר שהבית האחרון שלו זהה לראשון, או שהשורה האחרונה שלו זהה לראשונה. דוגמה לסוג הראשון הוא שירו של ביאליק "הכניסיני תחת כנפך", ואילו שירו של טשרניחובסקי "ראי, אדמה" הוא דוגמה למבנה של שיר שבו השורה האחרונה חוזרת על הראשונה.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמיד • הכניסיני תחת כנפך • על השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.