היררכיה

הִיֶּרַרְכְיָה (מִדְרָג) היא מערכת של דירוג וארגון. היררכיות הן משני סוגים:

  • אלה שבהם השלבים העליונים הם "עליונים על" התחתונים באופן כלשהו. דוגמה: המבנה הארגוני של חברה מסחרית: המנכ"ל הוא מעל למנהלים המחלקתיים, והם מעל לראשי הצוותים שהם מעל לעובדים הרגילים.
  • אלה שבהם השלבים התחתונים "כלולים" בעליונים באופן כלשהו. דוגמה: מיון של בעלי חיים: "ציפורים" כולל את "דורסי יום", שכולל את בני קבוצת ה"עיטמים", שכולל את המין "עיטם קירח".
Categorisation-hierarchy-top2down
תרשים אופייני המתאר היררכיה מעלה-מטה.
עיגול מייצג אובייקט. מתחתיו מחוברים אליו אובייקטים משלב נמוך יותר בהיררכיה

תיאור כללי (לא פורמלי)

לא ניתן כאן הגדרה מתמטית מדויקת של מדרג. סעיף זה ינסה להסביר את הרעיונות שמאחורי ההגדרה הפורמלית.

היררכיה היא יחס טרנזיטיבי, אנטי-רפלקסיבי ואנטי-סימטרי, כגון "גדול מ" "חלק מ", או "גבוה מ":

  • טרנזיטיבי – אם א' נמצא במדרג מעל ב', וב' נמצא במדרג מעל ג', אז א' נמצא במדרג מעל ג'.
  • אי-רפלקסיבי – אי אפשר שמשהו ימצא במדרג מעל עצמו.
  • אנטי-סימטרי – אם א' נמצא במדרג מעל ב', אז ב' לא נמצא במדרג מעל א'. במקרה שבו יש קשר בין שני דברים, אחד נחשב ל"עליון" (ולפעמים ה"הורה"), ואחד ל"תחתון" (ולפעמים ה"ילד").

היחס האסימטרי של היררכיה יכול לחבר בין ישויות בשלוש דרכים: ישירות, באופן עקיף, או בכלל לא.

  • קשר ישיר – הבוס שלי אחראי עלי ישירות.
  • קשר עקיף – המנהל של החברה אחראי על העובד רק דרך הניהול הזוטר.
  • אין קשר – למשל, שני עובדים, שאף אחד מהם איננו הבוס של השני.

בכלים של תורת הגרפים, היררכיה מתוארת באמצעות עץ. במדעי הניהול, העוסקים בהיררכיה של ארגון, קרוי העץ בשם "עץ ארגוני". תרשים דמוי עץ משמש פעמים רבות לתיאור עצם שמתקיימת בו היררכיה.

לעיתים המציאות מעט מורכבת מהמוצג בתיאור בסיסי זה:

  • ראש הממשלה נמצא בהיררכיה הממשלתית מעל שר המשפטים, ולכן, כאשר ראש הממשלה מחזיק גם בתיק המשפטים, נפגע העיקרון של אי-רפלקסיביות.
  • בארגון פרויקטלי, ייתכן שבו בפרויקט מסוים א' נמצא בהיררכיה מעל ב', ובפרויקט אחר ב' נמצא בהיררכיה מעל א'. בכל פרויקט בנפרד נשמרת האסימטריה, אך בארגון כולו אי אפשר להצביע על אנטי-סימטריות.

דוגמאות לחשיבה באמצעות היררכיות

היבטים רבים של העולם נבחנים מנקודת מבט היררכית. לפיכך, מושג ההיררכיה הוא בין-תחומי. המדע מספק את הדוגמאות הבאות:

  • בביולוגיה, אורגניזמים מתוארים כאוסף של חלקים (איברים) שהם עצמם אוסף של חלקים קטנים יותר, וכן הלאה.
  • בפיזיקה, המודל הסטנדרטי מפרק גופים עד לחלקיקים הקטנים ביותר המרכיבים אותם.
  • בבלשנות, מילים או משפטים המפורקים למדרגים של חלקים ושלמים.
  • באתיקה, מידות טובות מאורגנות לעיתים באופן היררכי על פי תאוריה כלשהי.

בכל הדוגמאות האלה, היחס האסימטרי הוא של "כלול ב".

היררכיה חברתית

ארגונים אנושיים רבים, כגון עסקים, כנסיות נוצריות, צבאות ותנועות פוליטיות מובנים באופן היררכי, לפחות מבחינה רשמית; בדרך כלל לאנשים העליונים יש יותר כוח מאשר הכפופים להם. לפיכך, היחס האסימטרי הוא "יש כוח על" (אמנם, יש אנליסטים שאינם בטוחים בכך שכוח באמת פועל כפי שתרשימי הארגון המסורתיים מציעים).

ביקורת חברתית רבה כוללת טענות כנגד המדרג החברתי, שנטען כי אינו צודק. הפמיניזם, לדוגמה, עוסק פעמים רבות בהיררכיה של המגדר, שבו התרבות רואה את הגברים או את התכונות הגבריות כטובות יותר מנשים או התכונות הנשיות. האנרכיזם מתנגד לעצם קיומה של היררכיה חברתית, ותומך בביזור הכוח בצורה שוויונית וביצירת מנגנונים שימנעו הצטברות של כוח בידי מיעוט.

היררכיה חברתית נפוצה גם בטבע בחבורות של שימפנזים, צבועים, זאבים ועוד. הפרטים הבכירים לוקחים חלק גדול יותר במזון ובשלל ומורשים להזדווג עם הנקבות הטובות כשהזוטרים מפנים להם את הדרך.

מינוחי היררכיה באמנויות ובמדעים

מדרוג חשוב לקטגוריזציה ולארגון של כמויות גדולות של דברים. טקסונומיות, לדוגמה, כגון טקסונומיות ביולוגיות, בנויות על מדרג. מדרוג משמשת לעיתים גם כאמצעי לשליטה בעניינים מורכבים במבצעים הנדסיים. לדוגמה, מכשירים אלקטרוניים גדולים כגון מחשבים בדרך כלל מורכבים מחלקים שונים, שהם עצמם מורכבים מחלקים קטנים יותר, שגם הם מאורגנים באופן מודרג. גם במדעי המחשב ובתאוריית המידע נעשה שימוש במדרגים, למשל באחסון קבצים בתיקיות ברוב מערכות ההפעלה. באינטרנט, כתובות הIP מסודרות בזמן האחרון במדרג על פי הנתבים, כך שהמערכת תמשיך לפעול גם כשהאינטרנט יגדל.

במוזיקה, מאורגנים גובה הצליל והתבנית של מוזיקה בהיררכיה שבה כל הגבהים מקבלים את משמעותם מיחסם למפתח הטונאלי, ונושאים שניוניים במפתחות אחרים חוזרים למפתח הראשון כששבים לנושא הראשוני.

אלטרנטיבות

ישנן דרכים נוספות לארגון שאינן היררכיות. שיטת ההיררכיה נתונה לביקורת רבה בעיקר בהקשר החברתי. בין האלטרנטיבות המוצעות ניתן למצוא:

ראו גם

קישורים חיצוניים

אנרכה-פמיניזם

אנרכה-פמיניזם, הידוע גם כאנרכו-פמיניזם וכאנרכיזם פמיניסטי, משלב ערכים אנרכיסטים עם פמיניזם. המונח הוטבע, והפילוסופיה נוצרה במהלך הגל הפמיניסטי השני בשנות ה-60 של המאה ה-20.

הפילוסופיה האנרכה-פמיניסטית רואה בפטריארכיה התגלמות של היררכיה כפויה, ולכן רואה אותה גם כבעיה בסיסית בחברה, ומאמינה שהמאבק נגד הפטריארכיה הוא חלק אינטגרלי ממלחמת המעמדות ומהמאבק האנרכיסטי נגד המדינה והקפיטליזם. על פי אידאולוגיה זו, המאבק האנרכיסטי מרכיב הכרחי לפמיניזם, ובמאבק הפמיניסטי מרכיב הכרחי לאנרכיזם - שמכיוון שאנרכיזם מתנגד לכל סוג וצורה של היררכיה ויחסי כוחות, הוא במהותו פמיניסטי, וכי אנרכיזם שאינו מכיר ביחסי כוחות מגדריים נופל מהאידיאל וסופו להיכשל.התנועה האנרכה-פמיניסטית אינה בהכרח מיליטנטית, אלא היא אנטי-סמכותנית, אנטי-קפיטליסטית, אנטי פילוסופיות דכאניות מכל סוג, ומטרתה לבנות חברה בה כל חבריה עומדים על "קרקע שווה".

אנרכה-פמיניזם קיבל את השראתו מהוגי דעות ותאורטיקנים של תחילת המאה ה-20 כדוגמת אמה גולדמן. במלחמת האזרחים בספרד, התארגנה קבוצה אנרכה-פמיניסטית בשם "מוחרס ליברס" (נשים חופשיות) על מנת להגן על רעיונות אלו.

אנרכה-פמיניסטים מבקרים את ראיית העולם של אנרכיסטים מסורתיים רבים כגון פייר-ג'וזף פרודון ומיכאל באקונין. אלו ראו בפטריארכיה כבעיה מינורית שקיימת רק כחלק מהקפיטליזם וצפו שתעלם יחד איתו. פרודון אף תמך בפטריארכיה, בראייתו את המשפחה כיחידה הבסיסית ביותר של החברה ואת הנשים, כבעלות האחריות למלא את תפקידן המסורתי בתוך המשפחה.

בישוף

בִּישׁוֹף (מגרמנית: Bischof; ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית. זו הדרגה הגבוהה ביותר מבחינת היררכיה דתית ודרגות שמעליה הן אדמיניסטרטיביות או דרגות יוקרה.

בישוף עומד בראש מחוז כנסייתי (דיוקסיה), הוא האחראי על כל פעולות הדת ועל הקהילה הנוצרית כולה בעיר מחוז ובסביבותיה. הבישוף הוא זה שמסמיך כמרים במחוז עליו הוא אחראי. הכנסייה שבה מקיים הבישוף את טקסי הדת נקראת קתדרלה.

גיליונות סגנון מדורגים

גיליונות סגנון מדורגים (באנגלית: Cascading Style Sheets ובראשי תיבות: CSS) הם פורמט לעיצוב דפי אינטרנט. הגיליונות קובעים את עיצובם של תגים ב-HTML,‏ XHTML וכל שפה דומה ל-XML לבניית אתרי אינטרנט.

CSS נוצר במטרה להפריד בין תוכן ומבנה דפי האינטרנט לבין עיצובם: עד ליצירת ה-CSS בידי קבוצת התקינה W3C ב-1995, נכתבו תוכן האתרים וסגנון העיצוב שלהם באותו דף HTML. כתוצאה מכך, הפך קוד ה-HTML למסובך ובלתי קריא, ושינויים עיצוביים באתר שלם דרשו מעבר דף אחר דף. באמצעות CSS ניתן למקם הגדרות עיצוב בקובץ יחיד, ששינוי בו ישתקף בבת אחת בכל הדפים העושים בו שימוש.

גליונות הסגנון נקראים "מדורגים" (באנגלית: Cascading) משום שיש להם היררכיה: אם יש הגדרות שונות עבור אותו אלמנט בדף, הגדרות CSS הנמצאות בבלוק