היפיאס

הִיפְּיָאס (יוונית: Ἱππίας) היה סופיסט יווני בן המאה החמישית לפנה"ס.

היפיאס נולד בחבל אליס שביוון (בצפון מערב חצי האי פלופונסוס) והיה בן תקופתם הצעיר של פרוטגורס ושל סוקרטס. הוא לימד ברחבי יוון ובסיציליה, אך ריכז את הוראתו בעיקר באתונה.

היפיאס היה פילוסוף רבגוני שעסק ברטוריקה, דקדוק, מתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה וארכאולוגיה. הוא היה מוכן להרצות על כל נושא שנתבקש לדבר עליו. היפיאס היה גם היסטוריון, והכין רשימה של המנצחים במשחקים האולימפיים. הוא עסק גם בשירה ובמוזיקה, תפר בעצמו את בגדיו ועיצב את הטבעת שענד על אצבעו. הוא זכה להערכה רבה, ונשלח על ידי אנשי חבל מולדתו בשליחות דיפלומטית לערי מדינה שונות ביוון. באתונה פגש בסוקרטס ובתלמידיו.

בדיאלוג של אפלטון "היפיאס רבא", סוקרטס מבקש מהיפיאס להגדיר את המונח "יופי". היפיאס משיב: "נערה יפה, זהב, ולהיות עשיר ומכובד." סוקרטס מציג להיפיאס שאלות נוספות כדי להפריך את תשובותיו אלה. ואז היפיאס כועס ואומר: "בשם זאוס, לא תשמע את תשובתי עד שתציג את הגדרתך אתה. אתה לועג לזולתך ומנסה להפריך כל מה שהוא אומר, בעוד שאתה עצמך מסרב להביע את דעתך על נושא השיחה."

היפיאס תרם להתפתחותה של הספרות היוונית, ועמד על משמעותן של מילים ועל חשיבותו של הסגנון בספרות. הוא כתב ספר על הומרוס, ומאמרים בשטח הארכאולוגיה, וליקט קטעים מן הספרות היוונית ומן הספרות הזרה, אך מכל אלה לא שרד דבר מלבד מספר רשימות. חשיבותו של היפיאס היא בכך שהוא מסמל את המעבר מגדולי הפילוסופים הסופיסטים, כמו פרוטגורס ופרודיקוס, אל מספר רב של סופיסטים שעסקו בעיקר בפולמוס ובהתנצחות מילולית.

הפילוסוף היווני פרוקלוס מייחס להיפיאס את יצירת הקוואדרטריקס. הקוואדרטריקס קרוי לעיתים "הקוואדרטריקס של היפיאס".

היפיאס
Ἱππίας ὁ Ἠλεῖος
אנכימוליוס

אנכימוליוס, (המאה ה-6 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני ששרת את המלך קלאומנס הראשון.

לאחר רציחת הטיראן האתונאי היפרכוס, עלה לשלטון אחיו היפיאס. אולם מורדים אתונאים שיחדו את האורקל בדלפי, כדי שתגיד לכל ספרטני שיבוא לדלפי לשאול שאלה אצל האורקל; "שחררו את אתונה". מלך ספרטה קלאומנס הראשון התרשם מאוד מכך, ושלח את אנכימוליוס שהיה בנו של ספרטני בשם אסטיר, בראש צבא לכבוש את אתונה ולגרש את הטיראן משם.

אנכימוליוס הגיע דרך הים ונחת בפלרון, אולם היפיאס הזעיק את בן בריתו התסאלי קניאס שהגיע בראש 1,000 פרשים תסאלים לאזור. תומכיו של היפיאס הכינו מבעוד מועד את הקרקע כדי שתתאים לקרב פרשים. התסאלים תקפו בהפתעה והנחילו לספרטנים תבוסה מוחצת, אנכימוליוס עצמו נהרג, וקברו נמצא על פי עדותו של הרודוטוס, באטיקה ליד מקדש הרקולס. מאוחר יותר הגיע קלאומנס עצמו בראש צבא גדול יותר וגרש את היפיאס.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

אפלטון

אַפְּלָֿטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347-427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו. תלמידו של סוקרטס, מורו של אריסטו, מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה.

בחייו הקדיש אפלטון את מיטב זמנו להרצאה באקדמיה, אך הוא גם כתב על נושאים פילוסופיים רבים. כיום נותרו לנו כתביו הפילוסופיים-דרמטיים, אשר נשמרו בכתב-ידו ושוחזרו ונערכו במהדורות ותרגומים רבים. רובם המוחלט של כתביו מורכבים מדיאלוגים, אולם מיוחסים לו גם מספר מכתמים ומכתבים. כל הדיאלוגים של אפלטון שרדו, אולם מהדורות מודרניות של יצירותיו מכילות בדרך כלל דיאלוגים אשר האותנטיות שלהם מוטלת בספק על ידי רוב החוקרים (כגון אלקיביאדס או קליטופון), או אף נדחית על ידיהם באופן חד-משמעי (כגון דמודוקוס או אלקיביאדס השני).

דמותו של סוקרטס מופיעה לעיתים קרובות כמשתתף הראשי בדיאלוגים של אפלטון, אך לא תמיד קל להכריע מתי ועד כמה דבריו משקפים את דעותיו של סוקרטס ההיסטורי ומתי הוא משמש לשם הצגת רעיונותיו של אפלטון עצמו. בעיה זו נקראת הבעיה הסוקרטית.

ארכלאוס (פילוסוף)

ארכלאוס (ביוונית: Ἀρχέλαος) היה פילוסוף יווני בן המאה ה-5 לפנה"ס. מוצאו כנראה מאתונה. היה תלמידו של אַנַכְּסָגוֹרָס והסכים לרוב שיטתו, אם כי בנקודות מסוימות נטה אחרי הפילוסופים האיונים ואחרי אֵמְפֵּדוֹקְלֶס.

לפי ג'ון ברנט ומספר היסטוריונים נוספים סוקרטס היה בין תלמידיו.

האסכולה האטומיסטית

האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית. על ידי הפילוסופים האטומיסטים הגיעה פילוסופית הטבע היוונית שלפני אפלטון לשיאה.

הפילוסופיה האטומיסטית הוצעה בקוויה הכלליים על ידי לוקיפוס, ופותחה בהמשך על ידי תלמידו דמוקריטוס. בפילוסופיה זו נעשה ניסיון לתת מענה לקשיים שהעלו הפילוסופים האליאטים - פרמנידס וזנון מאלאה.

על פי האסכולה האטומיסטית, הישים והתופעות בטבע ניתנים לחלוקה הולכת וחוזרת עד שמגיעים לחלקיקים זעירים, להם זיזים ושקעים, המסוגלים להתחבר זה לזה. חלקיקים אלו נקראו atomos, כלומר חלקיקים שלא ניתן לחזור ולחלקם, והתורה לפיה קיימים חלקים בלתי ניתנים לחלוקה שכאלו נקראת התורה האטומיסטית. בין האטומים קיים ריק, חלל שאין בו כלום. למעשה, אנשי האסכולה ניחשו את קיומם של אטומים יותר מ-2000 שנים לפני שקיומם הוכח בצורה מדעית.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו.

הפיתגוראים התארגנו בחבורות סגורות, תערובת של אסכולה מדעית ושל כת דתית שדמתה מאוד לאורפיים אך טענה שהפילוסופיה ולא אורח חיים דתי-פולחני, מטהרים את הנפש. הם הקפידו על סודיות ומבחן הקבלה לאגודה היה בין השאר שתיקה למשך 5 שנים (התגליות המתמטיות קיבלו מעמד דתי, נשמרו בסודיות יותר מרעיונות דתיים אחרים). הפיתגוראים עסקו במתמטיקה, מטאפיזיקה, מוזיקה ואסטרונומיה, האמינו בגלגול נשמות, הקריבו קורבנות, ונמנעו מאכילת בשר (צמחונות).

האסכולה הפלורליסטית

האסכולה הפלורליסטית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שהתפתחה בעקבות האסכולה האלאטית, והתנגדה לתפיסתה הכופרת בקיום התנועה והתופעות. לאחר פרמנידס שוב לא ניתן היה להבין את הטבע בצורה פשוטה, ולהניח שחומר מסוים - חומר אחד - הוא היסוד הראשוני, כפי שהציעו בני האסכולה המילטית.

במקום זאת, הפלורליסטים מנסים להסביר את העולם בעזרת עקרונות רבים. הם קיבלו כמה מהתכונות העיקריות של היש כפי שנתפס באסכולה האליאטית, והעבירו אותן למספר ישים שאין להם התחלה וסוף בזמן (אחרת לא היו משמשים ראשית לדברים אחרים), ואולי גם שאין בהם חלוקה ותנועה (אחרת לא יהיו יש). ישים אלה יכולים לנוע בינם לבין עצמם, להצטרף ולהיפרד, וכך לגרום לתנועה ולשינוי בעולם התופעות. אצל הפלורליסטים לא נתפסה עוד התנועה כחלק ממהותה של הראשית.

עם בני אסכולה זו נמנים אמפדוקלס ואנכסגורס.

היפיאס (דיאלוג אפלטוני)

הִיפְּיָאס זוּטָא (ביוונית: Ἱππίας ἐλάττων) הוא דיאלוג שנכתב על ידי אפלטון. הדיאלוג מתאר שיחה בין סוקרטס להיפיאס, סופיסט ואיש אשכולות ידוע מאליס שביוון, המתרחשת באתונה לאחר שהקהל התפזר עם סיום נאומו של היפיאס. אודיקוס, מארחו של היפיאס באתונה נוכח גם כן בשיחה ומתווך בין הדוברים. הדיאלוג עוסק בנושא השקר. סוקרטס מביא את הדיון לתוצאה הנתונה במחלוקת שהמשקר, ובכלל כל העושה עוול מרצונו טוב מהעושה זאת בעל כורחו.

היפיאס (טיראן)

היפיאס היה טיראן אתונאי, שלט לאחר מות אביו פייסיסטראטוס, יחד עם אחיו היפרכוס. ולאחר רציחתו של זה, שלט לבדו עד גירושו.

היפרכוס (טיראן)

היפרכוס (? - 514 לפנה"ס; ביוונית עתיקה: Ἵππαρχος) היה טיראן אתונאי. מותו, ולאחר מכן גירוש אחיו, היפיאס, הביאו למפלת טיראניה באתונה.

היפרכוס הוא אחד מבניו של הטיראן פייסיסטראטוס, אשר שלט באתונה עד מותו ב-527 לפנה"ס. עם מותו עבר השלטון לבניו: היפיאס והיפרכוס, אשר היו המבוגרים והמכובדים שבבניו. על אף שהיה שליט אתונה, לא הרבה היפרכוס להתעניין בענייני המדינה והשאירם להיפיאס. היפרכוס היה חובב אמנות ושירה והוא שהזמין לחצרו את המשוררים סימונידאס, אנקראון ואחרים. בעקבות כך נודע היפרכוס כפטרון למשוררים.

מילטיאדס הצעיר

מילטיאדס (לערך 550 - 489 לפנה"ס) ממפקדי צבא אתונה, האיש שהוביל את הצבא לניצחון בקרב מרתון.

מילטיאדס נולד בערך בשנת 550 לפני הספירה למשפחה אתונאית אצילה.

כשהתבגר מונה על ידי טיראן אתונה, היפיאס, למושל בחצי האי כרסונסוס (גליפולי של היום) ליד הלספונטס. הוא הכיר שלטונו של מלך פרס, דריווש הראשון, כשפרס כבשה את תרקיה, ואף היה בין מפקדי המסע הפרסי נגד הסקיתים. אחרי שהשתתף במרד האיוני (שנת 500) מילטיאדס נמלט לאתונה והפך לאחד מעשרת הסטראטגוי של הצבא האתונאי.

בשנת 490 לפני הספירה הפרסים נחתו במפרץ מרתון, ומילטיאדס שיכנע את הפיקוד היווני לכפות על הפרסים קרב מוקדם ככל האפשר, משום שחשש ממריבות פנימיות בתוך המחנה היווני.

הקרב נערך ביום שהיה תורו של מילטיאדס להיות מפקד מתוך עשרת הסטראטגוי. לפי התכנון של מילטיאדס היוונים החלישו בכוונה את העומק במרכז המערך שהתייצב מול הפרסים בשדה הקרב ליד מרתון ושמרו על אורכו. מאידך מילטיאדס החליט לעבות את האגפים וכששני הצבאות התנגשו, תחילה חשו הפרסים כי ידם תהיה על העליונה אחרי שפרצו את המרכז החלש של היוונים, אך בשלב מאוחר יותר האגפים היווניים המעובים הכריעו את גורל המערכה וסגרו על הפרסים, אשר נאלצו לנוס מזירת הקרב.

לפיכך היה מילטיאדס איש השעה בקרב מרתון. הוא בחר את התיזמון הנכון לקיום הקרב, מכיוון שקרא היטב את מפה הפוליטית ביוון עצמה. מילטיאדס גם בחר אסטרטגיית קרב שהצדיקה את עצמה, והפגין כשרון צבאי מרשים. ניצחונו בקרב מרתון נחשב לאחד הגדולים ומפורסמים בעת העתיקה, והוא הרחיק את הפרסים מאתונה למשך כעשר שנים.

עם זאת, שנה מאוחר יותר, בשנת 489 לפנה"ס, נכשל בכיבוש פארוס והואשם בבגידה על ידי קסאנתיפוס, הושלך לכלא ושם מת (כנראה מנמק).

פייסיסטראטוס (טיראן)

פייסיסטראטוס בן היפוקראטיס (ביוונית: Πεισίστρατος‏; 607 - 527 לפנה"ס), טיראן אתונאי, שלט בשנים 561, 559 - 556, 546 - 527 לפנה"ס.

פילוסופיה קדם-אלאטית

הפילוסופיה הקדם-אלאטית הוא מונח המתייחס למספר אסכולות בפילוסופיה היוונית העתיקה שקדמו לאסכולה האלאטית.

הקדם אלאטים כללו את האסכולה המילטית, האסכולה הפיתגוראית והרקליטוס.

הם ניסו להראות שהתופעות אינן מתהוות מן האין, אלא באות מחומר ראשוני וחוזרות אליו. מאחורי תהליך ההתהוות יש דבר קבוע בלתי משתנה, שהוא הבסיס ליציבות בתהליך.

פיראוס

פיראוס (ביוונית: Πειραιάς) היא עיר נמל יוונית בת כ-164,000 תושבים (2011) המהווה חלק ממטרופולין אתונה, וממוקמת כ-11 ק"מ דרומית-מערבית למרכז אתונה. פיראוס היא כיום העיר הרביעית בגודלה ביוון, ונמל פיראוס הוא הנמל המרכזי של יוון ואחד הגדולים באירופה.

בפיראוס שלושה נמלים, שניים צבאיים במזרח (הנמלים זֵאַה Ζέας ומוּנִיכְיַה Μουνυχία) וקנתרה, הגדול יותר, משמש למטרות מסחר ושוכן במערב העיר. בעבר פיראוס שימשה כנמל העיר אתונה, אך במדינה היוונית המודרנית, בה הייתה אתונה לעיר בירה, מצאה גם פיראוס את יעודה כמרכז תעבורה ימי, בנוסף להיותה מרכז מסחר ותעשייה.

בעיר פועל מועדון הספורט אולימפיאקוס, המורכב מ-17 ענפי ספורט, המפורסמות שבהן קבוצת הכדורגל וקבוצת כדורסל.

קוואדרטריקס

קוואדרטריקס הוא עקום המוגדר באופן הדינמי הבא:

בריבוע ABCD הצלע CD נעה במהירות קבועה לעבר הצלע המקבילה לה AB. באותו זמן הצלע AD נעה במהירות זוויתית קבועה סביב הציר A לעבר הצלע AB. המקום הגאומטרי של נקודות החיתוך של שתי הצלעות הנעות הללו הוא הקוואדרטריקס של היפיאס.

הפילוסוף היווני פרוקלוס מייחס את יצירת הקוואדרטריקס להיפיאס מאליס. הקוואדרטריקס קרוי לעיתים "הקוואדרטריקס של היפיאס".

הקוואדרטריקס אינו ניתן לבנייה באמצעים הסטנדרטיים של הגאומטריה, סרגל ומחוגה, אך כבר המתמטיקאים של יוון העתיקה גילו בו עניין, משום שכאשר עומד לרשותנו קוואדרטריקס, ניתן לפתור באמצעותו שתיים מהבעיות הגאומטריות של ימי קדם:

שתי בעיות אלה העסיקו מתמטיקאים במשך כאלפיים שנה, ורק במאה ה-19 הוכח שהן לא פתירות, כלומר אין דרך לבצע את הבניות הנדרשות. חוסר היכולת לפתור בעיות אלה הוביל להמצאת כלים שיאפשרו את פתרונן, ובהם הקוואדרטריקס.

במערכת צירים קרטזית, שבה ABCD הוא ריבוע יחידה שקודקודו A נמצא בראשית הצירים, המשוואה של הקוואדרטריקס היא

מהגדרת הקוואדרטריקס נובע שהיחס בין שתי זוויות שקודקודן A וקרן אחת שלהן היא הצלע AB, שווה ליחס שבין גובהי נקודת החיתוך של הקרן האחרת עם הקוואדרטריקס. כדי לחלק זווית כזו לשלושה חלקים שווים, די בהעברת מקביל לצלע AB בגובה השווה לשליש הגובה של נקודת החיתוך של הקרן האחרת. נקודת החיתוך של מקביל זה עם הקוואדרטריקס נותנת את הנקודה שדרכה תעבור הקרן האחרת של הזווית השווה לשליש הזווית הנתונה. בציור שמשמאל, לחלוקת הזווית EAB לשלושה חלקים שווים, יש לחלק את הקטע GF לשלושה חלקים שווים, ולהעביר מקביל לצלע AB דרך הנקודה שבשליש הגובה של GF.

על-פי המתמטיקאי היווני פפוס, המתמטיקאי היווני דינוסטרטוס השתמש בקוואדרטריקס לתרבוע העיגול.

קלאומנס הראשון

קלאומנס הראשון (ביוונית: Κλεομένης) היה אחד מהבולטים שבמלכי ספרטה. מלך משנת 520 לפנה"ס ועד התאבדותו בשנת 490 לפנה"ס. היה אחיו למחצה של לאונידס הראשון, ואביה של גורגו, אשתו של לאונידס.

קלייסתנס

קלייסתנס (ביוונית: Κλεισθένης) היה אציל אתונאי ממשפחת האלקמיונידים שנחשבה מקוללת בגלל רצח תומכי הטיראן קילון בשנת 632 לפנה"ס. מיוחסת לו הרפורמה בחוקת אתונה, והנחת היסוד לדמוקרטיה בשנת 507 לפנה"ס. הוא היה קרוב משפחה של קלייסתנס מסיקיון, דרך בתו של הלה אגאריסטה ובעלה, מגאקלס.

בעזרת שושלת האלקמאונידים, הצליח קלייסתנס להפיל את הטיראן היפיאס, שמשל באתונה אחרי אביו, הטיראן פייסיסטראטוס. משהופל משטרו של היפיאס, נאבקו איסגורס וקלייסתנס על השלטון, וידו של איסאגוראס הייתה על העליונה, משום שפנה אל מלך ספרטה קליאומנס הראשון, כדי שהלה יעזור לו לגרש את קלייסתנס מאתונה. האמתלה שבה השתמש הייתה הקללה שיוחסה למשפחת האלקמאונידים.

בעקבות ההתערבות הספרטנית, גלה קלייסתנס מאתונה, ואיסאגוראס שלט בעיר לבדו. הוא סילק מאות אנשים מבתיהם, בתירוץ שגם הם מקוללים, וניסה לפזר את מוסד המועצה האתונאי. המועצה התנגדה ליוזמתו, וזכתה בתמיכת העם, ובעקבות כך אולצו איסאגוראס ותומכיו לברוח אל האקרופוליס (מתחם השלטון, המבוצר, באתונה), ושהו שם במצור במשך יומיים. ביום השלישי ברחו משם וגורשו מן העיר. אז שלחו שליחים לקרוא לקלייסתנס לשוב, יחד עם מאות גולים אחרים, וקלייסתנס נטל את השלטון באתונה.

תולדותיו לאחר שכונן את המשטר החדש באתונה לוטות בערפל, היות שאף חיבור עתיק אינו מזכיר את שמו לאחר תיקון המשטר.

רשות העתיקות

רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל. כמו כן אחראית הרשות על מתן היתרים מתאימים לביצוע חפירות ארכאולוגיות, על פיקוח אתרי עתיקות וקביעת המדיניות והקריטריונים לטיפול בממצאים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.