היסטוריה

הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות. המילה היסטוריה מקורה במילה היוונית הקדומה: Ίστορία, שמשמעה: "תיעוד" או "חקירה". המילה היוונית היסטוריה נעשתה נפוצה כמתארת אירועים והתרחשויות חשובות לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו על מלחמת פרס-יוון. המילה האנגלית "Story", סיפור, התפתחה מן המילה הקדומה.

מאז יצר האדם את הכתב שאף לתעד אירועים שונים בחייו ובחיי סביבתו. בתחילה, בעזרת לוחות חרס ופפירוסים ובהמשך על ידי סופרים שתיעדו את המדינה, הכלכלה והחברה בכתב ובעיקר התמקדו במלחמות ובכיבושים אותם ביצע השליט של תקופתם. ככל שהשתכללו אמצעי הדפוס, גדל היקף העבודה ההיסטוריונית. מלכים העסיקו סופרים שיתעדו את תקופת מלכותם; כובשים טבעו מטבעות ותחריטים כדי להנציח כיבושיהם.

תחום המחקר היסטוריה מתייחס אל חקר תרבויות בעלות מערכות כתב. תרבויות כאלה הופיעו לראשונה באזורים של המזרח התיכון בסוף האלף ה-4 לפנה"ס, ומאוחר יותר בשאר העולם. התקופה שלפני המצאת הכתב נקראת פרהיסטוריה, ונחקרות במסגרת מדע הארכאולוגיה. עם זאת, שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, בעיקר במרוצת המאה ה-20, הביאו לשימוש גובר בכלים שאינם טקסטואליים לחקר ההיסטוריה ולאימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות אחרות, כגון האתנוגרפיה על מנת להתגבר על מגבלות אלו.

בתחילת המאה ה-21 מחקרים היסטוריים רבים החלו להתבסס על אוריינות דיגיטלית וחיפושם של מאגרי מידע אינטרנטיים לצורך מחקרים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים אודות העבר.

עיינו גם בפורטל

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

AGMA Hérodote
פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה"

המתודולוגיה ההיסטורית

ההיסטוריונים משתמשים במקורות רבים, כולל מסמכים כתובים או מודפסים, ראיונות (היסטוריה שבעל פה) וארכאולוגיה. דעות שונות על ההיסטוריה נמצאות מקובלות יותר או פחות בתקופות מסוימות מאשר באחרות (ראו: היסטוריוגרפיה). התקופה שלפני תיעוד האדם נקראת פרהיסטוריה. התפתחות הקרטוגרפיה, במיוחד ביוון העתיקה מאז המאה ה-6 לפנה"ס, לצורכי המדינה והשליטים, סייעה גם להיסטוריוגרפיה, שלרשותה הועמדו המפה והאטלס, להמחשת התיאור המילולי.

היסטוריונים מתמודדים עם אתגרים וקשיים שונים במחקר, כגון:

  • שאלת המקורות העולה בכל מחקר היסטורי. הבעיה מגוונת ומשתנה בכל מקרה ומקרה; לעיתים יש חוסר במקורות ולעיתים עודף במקורות סותרים; בעיית איתור המקורות, פיענוחם, הבנת מושגים בהם נעשה שימוש ונקודת המבט, השקפת העולם והכוונה המכוונת ממנה נכתבו - כל אלו מהווים יעדים במלאכת ההיסטוריון להבנת העבר.
  • סכנה בהבנת ההיסטוריה מנקודת מבט מאוחרת יותר (אנכרוניזם). ההיסטוריון מנסה ראשית להבין את ההיסטוריה מתוך נקודת המבט של הפועלים בעבר. רק לאחר מכן יוכל ההיסטוריון להציע הסברים משלו להבנת הסיבות לאירועים ההיסטוריים.
  • בעייתיות נוספת קשורה לכיוונים בהם התפתחה כתיבת ההיסטוריה, וכיוונים אליהם טרם התפתחה. כך, למשל, מבקרים זרמים רבים בתאוריה הפמיניסטית את העובדה שההיסטוריה נכתבת במידה רבה מנקודת מבט גברית, שמדחיקה ומדירה את מקומן של נשים (ראו היסטוריה של מגדר).
  • מחקר היסטורי המעוגן אפריורי בפרדיגמה מחקרית (כגון, ממסדית או ביקורתית). לדוגמה, בהיסטוריוגרפיה הישראלית על אודות תקופת היישוב ומדינת ישראל, הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בסוגיות הנוגעות לרעיונות הציונות, אירועים שנויים במחלוקת כגון הנכבה ותיאור אירועים הקשורים בקבוצות אתניות שונות (מזרחיים, ערבים, ימין ושמאל רדיקלי).
  • "בחירת הספרן", במשך שנים רבות היה צורך להעתיק את הספרים מחדש כי הספרים הישנים התבלו. מי שהחליט איזה ממגוון הספרים שבספריה יש להעתיק היה הספרן או הממונה עליו. ספרים שהוחלט שלא להעתיקם אבדו והמידע שהיה כתוב בהם נעלם. ספרים אלו הרבה פעמים כללו מידע שלא תאם את השקפת עולמם של הספרן והממונים עליו וכך נשמרו בעיקר כתבי יד שתאמו את הגישה המקובלת.

הבנת הסיפור ההיסטורי, תיעודו ופרשנויותיו

אירוע היסטורי נבחן במספר היבטים על ידי ההיסטוריונים. הראשון הוא האירוע עצמו, שאמור לכלול את העובדות ההיסטוריות כפי שהתרחשו בפועל; אשר עצם היתכנותם כחוויה משותפת שנויה במחלוקת; ובמילים אחרות, העובדות ניתנות להחוות שונה ולכן, חלק מהחוקרים מניחים כי כל עובדה או אירוע התחולל "בעיני המתבוננים". היבט נוסף הוא הסיפר (נרטיב), דהיינו האופן שבו חברה "מהנדסת" את הסיפור ההיסטורי שלה, מָבְנַה אותו. לפי האקלים הפוליטי הרלוונטי לעת ספציפית, מודגשים סיפורים היסטוריים הדגשת יתר ואחרים מוצנעים, כאשר מהנדסי התרבות מבצעים סלקציה בעובדות ומשנים את הפרופורציות. הנרטיב מבוסס פסיכולוגית על הזכרת אירועים מסוימים והשכחתם של אחרים. הפילוסוף הצרפתי ארנסט רנאן ציין בכתביו שאומה הופכת להיות כזו, כאשר ציבור אחד זוכר ושוכח ביחד, את אותם האירועים.

לדוגמה, בעת תהליך גיבושה של מצרים לאומה או קהילה מדומיינת אחת[1] שהחל בסוף המאה ה-19, בוצע קשר אתנוגרפי לתקופת הפרעונים, תוך דילוג על התקופה הבריטית, העות'מאנית, הממלוכית והמוסלמית, אף על פי שלהרכב האתני של האוכלוסייה המצרית כבר כמעט ולא היה קשר לתקופה זו[2]. כך גם העצמתו של סיפור מצדה כחלק מהנרטיב של קוממיות מדינת ישראל, או הפיכתם של הסולטאנים העות'מאניים הראשונים ללוחמי קודש - ראזים, זאת כדי לקבל הכשר דתי לאימפריה המתהווה, אף על פי שהסוגיה הדתית הייתה מאד משנית במלחמתם להשגת שטחים ושלל ביזה[3].

היסטוריה היא גירסתו של ההיסטוריון לאירועים, אך לעיתים אין בנמצא היסטוריון שיתעד באופן ישיר את האירוע והשלכותיו. כך נותר המרד הגדול בגירסתו הכמעט בלעדית של יוסף בן מתיתיהו, אירוע שהוא והשלכותיו הועצמו מאד בהיסטוריה של העם היהודי, בעוד שמרד בר כוכבא, שהיה לא פחות "גדול", והשלכותיו קשות באותה מידה לפחות, נותר מוצנע יותר בהיסטוריה מאחר שלא תועד באופן ישיר[4].

היסטוריה כללית והיסטוריה לאומית

במקומות שונים בעולם נהוג ללמד נושאים בהיסטוריה כללית והיסטוריה מקומית-לאומית באותה מסגרת חוגית באוניברסיטה במסגרת חוג אחד להיסטוריה. בישראל התפתחה מסורת ייחודית לפיה נושאים בהיסטוריה יהודית ובהיסטוריה כללית נלמדים בשני חוגים נפרדים. מקורה של ההפרדה בימי הבראשית של האוניברסיטה העברית, והיא הועתקה אחר כך גם לאוניברסיטאות ומכללות אחרות בארץ[5].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמיר, שמעון, "אור ואש", כתב העת 2000/ (980) אלפיים (20), תל אביב, הוצאת עם עובד.
  2. ^ טולידאנו, אהוד, מצרים בפתח העידן המודרני, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1996.
  3. ^ Inalcik ,Halil ,The Ottoman Empire, The Classical Age 1300-1600, The Trinity Press, London, 1973.
  4. ^ Eck Werner, The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View,” JRS 89, 1999
  5. ^ מיכאל הד ושאול כ"ץ (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1997.
  6. ^ משה אלחנתי"מה מנסים היסטוריונים לעשות?": היסטוריה עושים באמפתיה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2018
היסטוריה על ציר הזמן
העת העתיקהימי הבינייםהרנסאנסהעת החדשהציר הזמן
AllMovie

AllMovie‏ (לשעבר All Movie Guide) הוא אתר אינטרנט המתמחה בסרטי קולנוע. האתר מכיל בסיס נתונים מקוון של מידע אודות סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה, שחקני קולנוע ועוד. אתר האינטרנט "AllMovie.com" והמותג לצרכן "AllMovie" הם כיום בבעלות All Media Network.‏האתר עלה לראשונה לרשת האינטרנט בשנת 1998.

BIBSYS

BIBSYS היא רשות ממשלתית השייכת למשרד החינוך והמחקר של נורווגיה. הרשות מספקת שירותי תוכן מחקרי ולימודי, בהם שירותי אחסון, שליפה והעברת מידע ומטה-דאטא של מקורות חיוניים ללימוד ולמחקר (ספרי עיון ולימוד, כתבי עת מדעיים, עבודות מחקר, מאמרים ועוד). הרשות פועלת בשיתוף אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, מכני מחקר והספרייה הלאומית של נורווגיה. הרשות מספקת לחוקרים ולתלמידים גישה למקורות ולספריות באמצעות שירותי ממוחשבים ברשת האינטרנט (בפרט הפורטל oria.no). הרשות מהווה את הנציג הלאומי הנורווגי למיזם DataCite (ניהול ציטוטים גלובלי) ומנהלת את הקודי המזהים הבינלאומיים של הפריטים בקטלוגי הספריות בנורווגיה.

Union List of Artist Names

ה-Union List of Artist Names (רשימה מאוחדת לשמות אמנים, ULAN) הוא בסיס נתונים חינמי אינטרנטי המנוהל על ידי מכון המחקר גטי (Getty), המחזיק רשימה של שמות כ-300,000 אמנים, בווריאציות שונות (שמות נעורים, שמות קודמים וכו').

למרות שמו המרמז כי זו היא רשימה, למעשה זהו אגרון עבור שמות נרדפים לאמנים. לכל אמן ניתן מזהה חד-חד ערכי מספרי, ואליו מקושרים כל פריטי המידע הרלוונטיים (תאריכי ומקומות לידה ופטירה).

הרשימה מתמקדת באמנים מתחום האמנות החזותית ואדריכלות. אמנים כשחקנים, רקדנים לרוב אינם כלולים ברשימה זו.

בנוסף לאמנים, הרשימה מכילה גם קבוצות אמנים העובדים יחד, כאשר כל קבוצה מכילה הפניות לאנשים אותם היא כוללת.

VIAF

בקרת זהויות בינלאומי וירטואלי (באנגלית: Virtual International Authority File; ראשי תיבת VIAF) הוא אוסף של בקרת זהויות בינלאומי של אישים או ישות אחרת שמוכל בגופי בקרת זהויות אחרות, בעיקר ספריות לאומיות ומוזיאונים. העוצמה של ה־VIAF הוא במזהה יחיד שמחובר למזהים בספריות שונות ומאפשר במזהה אחד להגיע להרבה אוספים של האובייקט. ה־VIAF הוא וירטואלי ומאפשר גם ליחידים להגיע למזהה באופן עצמאי דרך האינטרנט.

דנמרק

דֶנְמַרְק או דֵנֵמַרְק (בדנית: Danmark, הגייה: [ˈd̥ɛnmɑɡ̊]; שם ארכאי: דניה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות. היא משתייכת באופן מסורתי למדינות סקנדינביה, אם כי אינה שוכנת על חצי האי סקנדינביה. דנמרק, שיושבת ברובה על חצי האי יוטלנד, גובלת בים הבלטי בצידה הצפון-מזרחי, בים הצפוני בצידה הצפון-מערבי, ובגרמניה בדרומה. האיים גרינלנד ואיי פארו משתייכים לדנמרק כחלק מממלכת דנמרק; הם נמצאים תחת חסות הכתר הדני אולם נהנים משלטון אוטונומי. בירת דנמרק, קופנהגן, היא הגדולה בין ערי סקנדינביה.

דנמרק, אשר בעבר נקראה לעיתים קרובות בעברית "דניה", היא המונרכיה האירופאית העתיקה ביותר שמתקיימת ברציפות עד היום. כיום מוגדרת שיטת הממשל בה כמלוכה חוקתית, והמדינה חברה באיחוד האירופי מאז 1973 (גרינלנד ואיי פארו אינן חברות באיחוד), וכן חברה מייסדת של המועצה הנורדית וברית נאט"ו.

במשך מאות שנים הסתמכה כלכלתה של דנמרק על חקלאות, דיג וימאות משום שאין בה משאבי טבע חשובים, אולם בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היא חוותה תקופה אינטנסיבית של תיעוש ועיור, שתרמה בהמשך להפיכתה למדינת רווחה בשנות השלושים.

דנמרק נכבשה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1949 הפכה לאחת החברות המייסדות של נאט"ו. בשנת 2017 דנמרק דורגה במקום השני כאומה ה"מאושרת" ביותר בעולם לפי מדדי בריאות, רווחה וחינוך.

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (או בשמה הרשמי - הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג.

הניצוץ או התירוץ, שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא הרצח הפוליטי ב-28 ביוני 1914 של היורש לכס המלוכה של אוסטרו-הונגריה, פרנץ פרדיננד הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. חודש לאחר מכן הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. האימפריה קרסה כאחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה.

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20. בתקופה זו התרחבו שטחיה של רוסיה מהאוקיינוס השקט במזרח ועד הים הבלטי במערב ועל פני מרבית מרכז אסיה והקווקז, ובשיא כוחה התפרס שטחה של האימפריה על פני שישית מכלל השטחים היבשתיים של כדור הארץ, והייתה שלישית רק לאימפריה הבריטית ולאימפריה המונגולית.

הריבונות הפוליטית הרוסית נקראה באופן רשמי האימפריה הרוסית בין השנים 1721 ל-1917. בירתה של האימפריה הייתה סנקט פטרבורג (אחרי 1914 שונה שמה של העיר ל"פטרוגרד").

בין השנים 1816–1833 המנונה של המדינה היה "תפילת הרוסים" של וסילי ז'וקובסקי ובין 1833–1917 "האל, נצור הצאר".

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית. היא משתרעת על פני אלפי שנים מאז העת העתיקה, ועד ימינו. היהודים התגוררו בכל חלקי תבל ויצרו תרבויות עשירות, השייכות למנעד התרבות היהודית. התרבות, הלשון, ומכלול היצירה היהודית לדורותיה, נכללים בתולדות עם ישראל.

היסטוריון

היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה", חי במאה ה-5 לפנה"ס ולפי המקובל היה הראשון לכתוב חיבור היסטוריוגרפי: "היסטוריות". מאז העת העתיקה עברו תפיסת מהותה של ההיסטוריה, שיטות המחקר המקובלות בה, סוגות ואופנים של כתיבתה, ובעיקר התמות הגדולות שלה, שינויים רבים ומהותיים.

המילונאי ראובן אלקלעי הציע תחת "היסטוריון" את חידושו תּוֹלָדָן.

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100). בתקופה זו החלו ימי הביניים הנורמניים. המאה הייתה המאה הראשונה של המילניום השני לספירה.

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל.

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

שמה הרשמי של המדינה בגרמנית, "הרייך הגרמני", נותר גם לאחר הקמת הרפובליקה הדמוקרטית וכן במשך רוב התקופה הנאצית בתולדותיה של המדינה, עד סיפוחה של אוסטריה ב-1938, אז נקראה "הרייך הגרמני הגדול" (Großdeutsches Reich).

הקיסרות הגרמנית הייתה מדינת הלאום הראשונה של הגרמנים. במשך 47 שנות קיום הקיסרות חוקקה תקדימים מתקדמים, הקמת רפורמות חברתיות וכן חיי תרבות פורחים, שהפכו אותה למעצמה המובילה בעולם בו בזמן. ההצלחות החברתיות, הכלכליות והמדעיות בקיסרות הובילו את עידן הקיסרות להיחשב לפעמים כתור הזהב בהיסטוריה של הגרמנים.

יהודים

יהודים הם עם ממוצא שמי, קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בשבטי ישראל, או בעברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס. האתניות, הלאומיות, התרבות והדת היהודיות קשורות זו לזו באופן הדוק: האמונה המסורתית של העם היהודי היא היהדות, שהשמירה עליה נעה בין קיום מצוות קפדני ובין אי-שמירה מוחלטת. במהלך ההיסטוריה הצטרפו לדת היהודית אישים בודדים וקבוצות שונות ונטמעו בה. במקביל, היו יהודים וקבוצות יהודיות שנטשו את היהדות.

היהודים התהוו כקבוצה אתנית ודתית בסוף האלף ה-2 לפנה"ס, באזור בלבנט הידוע כארץ ישראל. מצבת ישראל מאשרת ככל הנראה את קיומו של עם בשם "ישראל" באזור כנען בסוף המאה ה-13 לפני הספירה, בסוף תקופת הברונזה. הישראלים ביססו את אחיזתם באזור עם הופעתן של ממלכת ישראל וממלכת יהודה. שמם של היהודים הוא על שם ממלכת יהודה, אשר נותרה לבדה לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס. במהלך התקופות ההלניסטית והרומית בארץ, השיגו היהודים עצמאות קצרה בימי החשמונאים. במקביל שגשגה פזורה יהודית גדולה בכל אגן הים התיכון, ובימי בית שני המאוחר היה אחוז היהודים מאוכלוסיית העולם הגבוה ביותר בהיסטוריה. בעקבות התבוסות מול הרומאים חל פיחות בכוחו ומעמדו של היישוב היהודי בארץ ישראל, ובתקופת שלטונה העוין של האימפריה הביזנטית הנוצרית הוא הפך לגורם שולי. במקביל, קהילות יהודיות הוסיפו להתבסס בארצות שונות.

לפני מלחמת העולם השנייה הגיעה האוכלוסייה היהודית בעולם לשיא מספרי של 16.7 מיליון נפש, וייצגה 0.7% מהאוכלוסייה העולמית. במהלך המלחמה נרצחו בשיטתיות על ידי גרמניה הנאצית ועוזריה קרוב לשישה מיליון יהודים, ברצח העם הגדול בהיסטוריה האנושית, השואה. מאז עלתה באיטיות שוב האוכלוסייה היהודית, ונכון ל-2017, על פי ההערכות, יש בעולם כולו כ-15 מיליון יהודים, המהווים כ-0.2% מאוכלוסיית העולם.

מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית והגדירה את עצמה כך בהכרזת עצמאותה ובחוקי היסוד שלה. חוק השבות של המדינה מעניק זכות למתן אזרחות לכל יהודי שחפץ בכך. בישראל חיים כ-44% יהודים מכלל היהודים בכל העולם והיא המדינה היחידה בעולם שבה היהודים מהווים רוב.

יוגוסלביה

יוגוסלביה (כתב לטיני: Jugoslavija, כתב קירילי: Југославија, "ארץ הסלאבים הדרומיים") היה שמן של שלוש ישויות פוליטיות שהתקיימו ברציפות, אך באופן נפרד, לאורך מרבית המאה ה-20 (1918-2003) בדרום-מזרח אירופה.

לאחר התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה, שלושה עמים סלאביים במערב הבלקן, הסרבים, הקרואטים והסלובנים, התאחדו על מנת ליצור ממלכה עצמאית מאוחדת בשם "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים", שכונתה, החל משנת 1929 ותחת המשטר הריכוזי של המלך אלכסנדר קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ', "יוגוסלביה".

אחרי מלחמת העולם השנייה, מ-29 בנובמבר 1945, קיבלה המדינה מבנה מדיני של פדרציה שהורכבה משש רפובליקות: סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו ומקדוניה. האזורים קוסובו ווויבודינה היו חלק אינטגרלי מסרביה והפכו מאוחר יותר לאזורים אוטונומיים במסגרת סרביה, ותוך השתתפות בהנהגת יוגוסלביה.

מבחינה פוליטית-היסטורית, מדינית ותרבותית, ניתן לחלק את ההיסטוריה של יוגוסלביה לשלוש תקופות:

ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים - שהחל מ-1929 נקראה ממלכת יוגוסלביה (1918-1941), והייתה איחוד של ממלכת סרביה (שהתאחדה קודם עם ממלכת מונטנגרו) עם שטחי צפון מקדוניה, קוסובו, וויבודינה, שטחי בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה. היא התקיימה כגוף פוליטי אחד מתום מלחמת העולם הראשונה ועד פלישתן של מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.

הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה שכונתה בהמשך הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (1945–1992), מדינה פדרטיבית קומוניסטית שהורכבה משש רפובליקות, והתקיימה מתום מלחמת העולם השנייה ועד שנת 1992, שבה פרשו ממנה ארבע מתוך שש הרפובליקות שהרכיבו אותה – סלובניה, קרואטיה, מקדוניה, ובוסניה והרצגובינה.

הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (1992–2006) - כללה את סרביה ומונטנגרו שנותרו לאחר פרישת ארבע הרפובליקות האחרות, והתקיימה מאז פרישתן של ארבע הרפובליקות ועד החלטת הפרלמנט היוגוסלבי להפסיק להתקיים. לאחר ההחלטה האחרונה משנת 2003, נמשך האיחוד בין שתי הרפובליקות הנותרות תחת השם סרביה ומונטנגרו, והוסכם שתינתן להן אפשרות לפרק אותו בהמשך. לאחר משאל עם שנערך בשתי הרפובליקות, הכריזה מונטנגרו באופן רשמי על עצמאותה ב-3 ביוני 2006, וסרביה הצהירה על עצמאותה יומיים לאחר מכן, ב-5 ביוני, ובכך התפרקה סופית הפדרציה היוגוסלבית כולה.

מטר

מֶטֶר (באיות הלטיני הבינלאומי:metre; מסומן בקיצור m; מיוונית: μέτρον, מֵטְרוֹן - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI. הגדרתו העדכנית של מטר אחד, התקפה מאז שנת 1983, היא המרחק שעובר האור בריק במשך זמן של 1/299,792,458 שנייה.

המטר הוא הבסיס של השיטה המטרית למדידת גודל פיזיקלי כמו היחידה למדידת שטח - מטר רבוע, היחידה למדידת נפח - ליטר, והיחידה למדידת משקל - גרם.

ספריית הדיאט הלאומית

ספריית הדיאט הלאומית (ביפנית: 国立国会図書館; "קוקריטסו קוקאי טושוקאן") הוקמה ב-1948 במטרה לסייע לחברי הדיאט של יפן במחקר של נושאים הקשורים למדיניות ציבורית. ספריית הדיאט הלאומית היא הספרייה הלאומית היחידה ביפן. הספרייה דומה במטרותיה ובהיקפה לספריית הקונגרס האמריקאית.

ספריית הדיאט הלאומית שוכנת בשני אתרים מרכזיים, בטוקיו ובקיוטו, ובעוד מספר סניפים.

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל במאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה החמישית לספירה. רומא העתיקה עברה ממשטר מלוכני, עד למאה השישית לפנה"ס, למשטר רפובליקני ששרד עד שלהי המאה הראשונה לפנה"ס. המשטר הרפובליקני חלף מהעולם ורומא קיבלה שליט יחיד שאחז בתואר קיסר. בשיאה, השתרעה רומא ותרבותה על רוב מערב אירופה, ארצות אגן הים התיכון, וחלקים מהארצות שמסביב לים השחור.

רומא העתיקה נחשבת לממשיכתה של תרבות יוון העתיקה - ההלניזם - וביחד מהוות שתיהן את הבסיס לתרבות המערבית.

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית. בימינו מקובל לכנות בשם "רומן" כל יצירת סיפורת בפרוזה שהיא רחבת היקף דיה; סיפורת מצומצמת יותר מכונה סיפור קצר או נובלה. יש הטוענים שהרומן התפתח באירופה מתוך האפוס (שהוא עלילתי באופיו, שלא כמו יתר סוגי השירה) והרומנס, אבל הרומנים הראשונים התפתחו בנפרד מהשירה האפית.[דרוש מקור]

שחקן

שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית. בדרך כלל המונח מתייחס לאדם המופיע בסרט קולנוע, בתיאטרון, או בטלוויזיה, ולעיתים מתייחס גם להופעות רחוב.

בנוסף לביצוע תפקידים דרמטיים או קומיים, שחקן יכול גם לשיר או לרקוד, או לתרום את קולו להפקת תסכית רדיו, לאופרה או לסרט אנימציה.

הכשרה לעיסוק כשחקן תיאטרון ניתנת בבתי ספר למשחק, וכן במסגרת החוגים לתיאטרון באוניברסיטאות. הלימודים כוללים לימוד עיוני ומעשי, וגם בהפקה של הצגת תיאטרון על ידי התלמידים, הממלאים את כל (או את מרבית) התחומים הכלולים בהפקתה של הצגה.

סיפר
דמות פרוטגוניסט • דמות שנייה בחשיבותה • דמות שלישית בחשיבותה • סיידקיקאנטגוניסטנבל-עלדמות משנהדוברגיבוראנטי-גיבור
עלילה דיאלוגמצג • מבנה דרמטי • סיפור מסגרת • כלי עלילתי • נקודת שיא • עימות • תת-עלילהפלשבק/פלשפורוורד
רקע דיסטופיהאוטופיהיקום בדיוני • היסטוריה
תמה מוטיבלייטמוטיבסאבטקסטמוסר השכל
סגנון אמצעים פיגורטיבייםטכניקות ספרותיותנקודת תצפיתהשעיית הספקסימבוליזםאתנחתא קומית
סיפורת משלמעשייהסיפורת בזקרומןנובלהמחזהשירהתסריטסיפור קצר
סוגה רומן הרפתקאות • רומן פשע • רומן מלחמתי • רומן מערבון • רומן מסתורין • רומן היסטורירומן ריאליסטירומן רומנטירומן ביוגרפירומן מכתביםרומן גרפי • רומן פילוסופי • רומן פוליטי • רומן אירוטי • רומן חניכהסאגהפנטזיה (אפלה, חרב וכושפות) • ספרות בלשיתספרות אימהריאליזם קסוםסאטירהמדע בדיוני (קשה, צבאי, אופרת חלל, סייברפאנק, סטימפאנק) • מותחןספרות ספקולטיביתספרות זולהקומיקס
נושאים קשורים זרם התודעהקהלמחברתורת הספרות • מבנה נרטיבי • נרטולוגיהרטוריקה
פורטל: ספרות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.