היכל

היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים. בבתי כנסת אשכנזיים מקום זה נקרא ארון קודש.

ישנם כיום שני סגנונות מבניים עיקריים: הראשון הוא גומחה בקיר בית הכנסת הנסגרת בעזרת דלתות, והשני הוא ארון עץ הצמוד לקיר בית הכנסת. בעבר הסוג הראשון היה המקובל בקרב יהודי ארצות האסלאם, ובשל הקרבה הסמבולית לבית המקדש, נקרא היכל. כיום ניתן למצוא בבתי הכנסת של הספרדים גם ארונות עץ.

KOTEL
ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07

התיבה והתיק

בבתי הכנסת של העת העתיקה ה"תיבה" שימשה כמקום אחסון לחפצי הקודש ובעיקר לספרי התורה. התיבה הייתה ניידת, כך שהסברה המקובלת כיום היא שעד המאה השלישית התיבה הוחזקה בחדר סמוך לאולם התפילה, או במבנה נפרד. את התיבה היו מכניסים לאולם התפילה לפני הקריאה בתורה, ומיד לאחר התפילה החזירו את התיבה למקומה. במקורות תלמודיים (למשל, מגילה כו ע"ב. יש גם אזכור יחידני במשנה) נזכר חפץ נוסף לתוכו הכניסו את ספר התורה. שמו "תיק" והשימוש בו לא היה קבוע. ממצאים ארכאולוגים שנתגלו בארץ ישראל ובארצות הגולה בעת העתיקה מעידים על התפתחותן של שני טיפוסים עיקריים של אותו מקום קדוש בו אוחסנו ספרי התורה - גומחה ארכיטקטונית ("היכל") וארון עץ ("ארון קודש"). שני האחרונים השפיעו, בהתאם, על סוגי אריזת ספר התורה – תיק מעץ ומעיל בד. התגבשות ארון הקודש או ההיכל כמקום אחסון קבוע של ספרי התורה החלה בגולה במאה השלישית, ובארץ ישראל במאה הרביעית.

גומחה ארכיטקטונית

השריד המוקדם ביותר של "היכל", מהמאה השלישית לספירה, נמצא בבית הכנסת בדורא אירופוס שבסוריה, על גדות נהר פרת. בבית כנסת זה נמצאה גומחה המעוצבת בתוך הקיר הדרום-מערבי של אולם התפילה. הגומחה ממוקמת בגובה 106 ס"מ מן הרצפה, ומוליכות אליה שלוש מדרגות. ממדיה: רוחב 84 ס"מ, עומק 91 ס"מ וגובה 148 ס"מ. בחזית הגומחה ניצבו שני עמודים (המזכירים את יכין ובועז) והחלק העליון בנוי בצורת חצי קשת ומתחתיו צורת קונכייה. לא נמצאו סימני דלתות, מה שמעיד שהייתה זו גומחה פתוחה. ההיכל היה מעוטר בעיטורים צמחיים – גפן בעלת גזע ישר ושני ענפים גדולים. עיטורים דומים נמצאו גם בבתי כנסת נוספים, כגון זה שבכפר נחום וזה שבדלתון. בית כנסת בסארדיס אשר בטורקיה הוא הגדול ביותר מבין בתי הכנסת המוכרים לנו מחפירות ארכאולוגיות. בבית כנסת זה הגומחה הייתה מול פני הנכנס לבית הכנסת. בין הגומחה לבין אולם התפילה הפריד מעקה. שרידי גומחאות דומות נמצאו בבתי כנסת בארץ ישראל, כמו למשל זה שבאשתמוע (ביהודה) וסוסיה (בשומרון). בתוך הגומחאות הציבו את ספר התורה כאשר הוא נמצא בתוך "תיק". גם התיק הפך להיות תשמיש קדושה כפי שניתן לראות בתלמוד הבבלי, מגילה כו ע"ב. במקור זה אנו מוצאים גם את התיבה ("דלוסקמי ספרים") וגם את התיק "ותיק של ספר תורה". יש להניח כי מקור זה מצביע על מעבר הדרגתי של אחסון ספר התורה מהתיבה לאחסונו בגומחה באורח קבע.

ההיכל לאורך הדורות

בבתי כנסת רבים בארצות האסלאם הייתה חצר מרובעת, שהייתה מוקפת (בחלקה או במלואה) בקשתות, או ב"היכלות", מעין תאים או גומחות עם תקרת אבן מקומרת או בקשתות. בבית הכנסת הגדול בבגדאד, לדוגמה, היו 27 היכלות. גם הגומחה המרכזית שהייתה בנויה בצורה קשתית נקראה "היכל" ובה היו מניחים את ספרי התורה. לעיתים חלל זה היה גדול מספיק עד כי היו יכולים להיכנס לתוכו ולהניח שם את ספרי התורה. המילה היכל, כתיאור המקום בו מניחים את ספרי התורה, שאבה את כוחה מההיבט הקונספטואלי-סמבולי, זכר להיכל בבית המקדש.

ספרי התורה היו מאוחסנים בתוך "תיק" מיוחד. הפיכתו של התיק לאריזת קבע של ספר התורה הוא תוצאת לוואי של קיומה לאורך מאות בשנים של הגומחה הפתוחה. התיק, העשוי מחומר קשיח, הגן על ספר התורה בגומחה הפתוחה. לאורך השנים נסגרו הגומחות בדלת עץ. סגירת הגומחות קרתה בשעה שהתיק היה כבר תשמיש קדושה מקובל ולכן המשיכו להשתמש בו גם לאחר סגירת הגומחות. בפרס ובבוכרה השתמשו בגומחות פתוחות עד לתקופתינו.

ההיכל היה המרכז הסמלי בבית הכנסת, כאשר התיבה, עליה עמד החזן ובה קראו בתורה, הייתה משנית לו. מצב זה היה שונה בקהילות אשכנז, שם ארון הקודש והבימה "נאבקו" על המרכז הסמלי ורק במאה ה-17 ארון הקודש קיבל את הבכורה.

ברוב בתי הכנסיות בארצות האסלאם היו ספרי תורה רבים, כיוון שספרי תורה היו נכתבים גם לזכרם של נכבדים שנפטרו. בבית הכנסת הגדול בבגדאד בשנת 1910 היו יותר מ70 ספרי תורה. משום כך, ספרי התורה היו מאוחסנים לעיתים במספר היכלות או במספר גומחאות, אם ההיכל היה גדול מספיק. לדוגמה, בבית הכנסת הגדול והעתיק בחלב (ארם-צובא), שנבנה במאה התשיעית (יש כאלה המקדימים עד המאה הרביעית) היו 7 היכלות לספרי התורה – שלושה היכלות באגף המערבי, שלושה היכלות בחצר והיכל באגף המזרחי.

כאשר נדרש להוציא יותר מספר תורה אחד (למשל, בשבת ראש חודש), הוציאו את כל ספרי התורה ביחד מההיכל. רק יהודי תימן נהגו להוציא את ספר התורה הראשון בלבד, והוציאו את השני רק כאשר החזירו את הראשון.

הפרוכת

הפרוכת, כחפץ המפריד בין ההיכל לבין אולם התפילה, התגבש כחפץ קבוע בבית הכנסת במהלך ימי הביניים. הפרוכת היה חפץ מקובל ברוב קהילות ישראל. במקרים של ארונות קודש מפוארים במיוחד, נמנעו יהודי איטליה מלשים פרוכת חיצונית, והסתפקו בפרוכת פנימית. הפרוכת עשויה מאריג יוקרתי. במאה ה-17 ובמאה ה-18 תפיסת ארון הקודש כשער השמים חדר גם לעיצוב הפרוכת, כך שהיו בה מוטיבים של שער. מוטיבים זה נעלמו עם השנים.

הלכות ומנהגים הקשורים להיכל

לפני תפילת נעילה נהוג בקהילות הספרדיות לפתוח את ההיכל, והוא נשאר פתוח למשך כל התפילה, דבר המסמל את האמונה שבשעה זו שערי הרקיע עודם פתוחים לקבלת התפילות. פתיחה זו נמכרת בדרך כלל במכירה פומבית, למרבה במחיר.

נוהגים לפתוח את ההיכל בתפילת הפרנסה בראש השנה ויום הכיפורים.

לקריאה נוספת

  • ברכה יניב, 1998. מעשה חושב, התיק לספר תורה ותולדותיו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ומכון בן צבי, ירושלים - רמת גן.
  • בן-יעקב, אברהם, "בתי-הכנסת של עדות המזרח", מחניים, צה (ער"ה תשכ"ה), עמ' 108-115.
  • דוידוביץ, דוד, "בתי הכנסת של היהודים האשכנזים", מחניים, צה (ער"ה תשכ"ה), עמ' 82-107
  • קסוטו, נעמי, 1982. בתי כנסת עתיקים. בהוצאת משרד החינוך, ירושלים.
  • שטאל, אברהם, "סדרי הישיבה בבית הכנסת", בתוך מקדש מעט (בעריכת י' אילן ואחרים), ירושלים תשל"ה, עמ' 46 - 56 .
  • אילן, ישעיהו, "בית הכנסת - הגדרות ותפיסות בתכנון", מבנים, 10 (1982), עמ' 56-63
  • קאסוטו, דוד. "קיטוב והכוונה בבית הכנסת", בתוך מקדש מעט (בעריכת י' אילן ואחרים), ירושלים תשל"ה, עמ' 34-35.
  • קסוטו, דוד, "האדריכלות של בתי-הכנסת במרחב הים התיכון המוסלמי ובאסיה", מחניים, 11 (תשנ"ה), עמ' 204-219
  • יניב, ברכה. 'תשמישי קדושה בבית הכנסת', מחניים, על יהדות ואמנות (ב), 11 (תשנ"ה), עמ' 228-220.
2017 במוזיקה

בערך זה מצוינים אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2017 ונוגעים לעולם המוזיקה.

אדריכל

אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

מקור השם אדריכל, המופיע במקורות העבריים (ראו להלן), הוא בשפה האכדית: הלחמת המילים ארדו-אקלי

(משרת-היכל), למילה "ארדכלוטו". בלעז פירושו ארכי-טקט (רב בנאי או בונה הלוחות מלשון טקטוניקה). בעבר, האדריכל אכן היה הבנאי הראשי והאחראי הבלעדי לתכנון ובניית הבניין. מאז המאה ה-19 עוסקים האדריכלים בעיקר בתכנון ולא בבנייה וגם תכנון הקונסטרוקציה עבר עם השנים לאחריותם של המהנדסים. כיום, עוסק האדריכל בתכנון ובעיצוב הבניין כאשר מהנדס אזרחי אחראי על תכנון הקונסטרוקציה ובדרך כלל אדם שלישי הוא מנהל הבנייה בפועל.

במקצוע הבנייה מעורבים גורמים ומומחים רבים לכל תחום כשתפקידו של האדריכל הוא להוביל את מלאכת הבניה. על האדריכל להכין תכנון אשר מקשר בין דרישותיהם וצרכיהם של המזמין והמשתמשים, נתוני השטח והאקלים וסביבתו של המבנה תוך הענקת תשומת לב להיבטים של הנדסה, חוק ותקינה. במקביל, כוללת עבודתו של האדריכל, העוסק גם באסתטיקה של הבניין ובהשפעתו על החברה גם מרכיב אומנותי נרחב כך שהאדריכל הוא אמן.

תחומים נוספים בהם עוסקים אדריכלים הם:

תכנון עירוני - תחום זה עוסק בעיצובם של יישובים וערים, החל מהגדרת ייעודם של אזורים בחוק ועד עריכת תוכניות בינוי מפורטות למבנה השכונה, הרחוב ואף הנחיות לעיצוב הבית.עיצוב פנים - תחום העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים והוא חלק מהכשרתו של האדריכל. במבנים רבים, בפרט במבני ציבור, מעצב האדריכל את כל מרכיבי המבנה כולל את כל מרכיבי חללי הפנים. לעיתים, אדריכל מתמחה בתחום זה ועוסק רק בו ולעיתים פועלים בתחום זה מעצבי פנים שזו הכשרתם. טעות נפוצה היא השימוש במושג "אדריכלי פנים", הוא יציר כלאיים של שני בעלי מקצוע אלו.

אדריכלות נוף - תחום שעוסק בתכנון של שטחים פתוחים כגון גנים, כיכרות, טיילות וכדומה. תחום זה, אשר בו עוסקים בעיקר אדריכלי נוף שהוכשרו למקצוע זה, כולל תכנון ועיצוב של חללים פתוחים ולא של מבנים.כיום נעשה שימוש בהשאלה בשם "אדריכל" לביטוי תפקיד מוביל בנושאי תכנה ואסטרטגיה עסקית ומדינית. דוגמאות ביטויים וכינויים בהם נעשה שימוש במושג אדריכל הם "אדריכלי הסכם אוסלו", "אדריכל התוכנה הראשי" (שם תפקידו של ביל גייטס במיקרוסופט) ועוד.

גרטרוד עליון

גרטרוד בל עֶליוֹן (אנגלית: Gertrude Belle Elion‏; 23 בינואר 1918 – 21 בפברואר 1999) הייתה ביוכימאית אמריקאית יהודייה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1988, יחד עם ג'ורג' היצ'ינגס וסר ג'יימס בלאק על תגליותיהם בדבר עקרונות חשובים במחקרים תרופתיים.

דייוויד רובינסון

דייוויד מוריס רובינסון (באנגלית: David Maurice Robinson; נולד ב-6 באוגוסט 1965) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק במשך כל הקריירה שלו בעמדת הסנטר בקבוצת סן אנטוניו ספרס. רובינסון נחשב לאחד מהשחקנים הטובים בתולדות סן אנטוניו, ולאחד מגדולי כדורסלני ה-NBA בשנות ה-90. לקראת סיום הקריירה שלו, כאשר שיתף פעולה עם טים דאנקן, הוא זכה עם סן אנטוניו בשתי אליפויות (1999 ו-2003). כמו כן, רובינסון השתתף בשלוש אולימפיאדות ובאליפות עולם אחת עם נבחרת ארצות הברית. בעקבות שירותו בצי האמריקני רובינסון נודע בכינוי "האדמירל".

היכל הספר

היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובה. היכל הספר מוקדש ברובו לאורחות החיים של כתות יהודיות קדומות.

היכל התהילה של הכדורסל

היכל התהילה של הכדורסל על שם ג'יימס נייסמית' הוא ארגון ומוזיאון הממוקם בספרינגפילד שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית ובו מונצחים כדורסלנים, מאמנים, שופטים ואישים אחרים שתרמו לכדורסל בארצות הברית ובעולם כולו.

היכל התהילה נוסד ב-1959 אך רק בשנת 1968 נפתח מוזיאון של ממש בבניין בקולג' ספרינגפילד, העיר בה המציא ופיתח ג'יימס נייסמית' את משחק הכדורסל. במהלך השנים עבר המוזיאון פעמיים למיקום חדש, ב-1985 וב-2002 למיקומו הנוכחי, לאחר השקעה של 45 מיליון דולר בקומפלקס המתפרש על שטח של כ-7.5 דונם וכולל גם מרכז מסחרי, חנות מזכרות ומסעדות.

נכון לספטמבר 2019 זכו להיכלל בהיכל התהילה 407 חברים (ביניהם שחקנים, מאמנים, קבוצות, שופטים ותורמים). מתוכם, ארבעה חברי תהילה נכללו גם כשחקנים וגם כמאמנים (ג'ון וודן, ביל שרמן, לני וילקינס וטום היינסון), וחבר אחד (ג'ון מקלנדון) נכלל הן כמאמן והן כתורם. בנוסף לאנשים יחידים שנמנים עם חברי היכל התהילה, נכללות גם 12 קבוצות.

היכל התהילה של הרוק אנד רול

היכל התהילה של הרוק אנד רול (באנגלית: Rock and Roll Hall of Fame) הוא מוזיאון וארגון שנמצא בקליבלנד, אוהיו. המוזיאון מתעד את ההיסטוריה של מוזיקת הרוק אנד רול. בתוך המוזיאון ניתן למצוא פריטים ומידע על להקות, זמרים, נגנים, ועוד אנשים מפורסמים שהשפיעו על מוזיקת הרוק והרוק אנד רול בפרט.

היכל התהילה נוסד בשנת 1983 והכריז על נבחרים להיכל החל מ-1986. האמנים שנבחרו באותה שנה להיכל כללו את אלביס פרסלי, צ'אק ברי, ריי צ'ארלס, באדי הולי, פאטס דומינו, ג'יימס בראון, ג'רי לי לואיס, סם קוק, ג'ון האמונד, סם פיליפס, ריצ'רד הקטן, רוברט ג'ונסון ועוד. מדי שנה מועמדים אמנים נוספים להיכנס להיכל ומתוכם נבחרים כחמישה על סמך הצבעתם של מומחי רוק. בחירת אמן להיכל מחייבת פעילות של מעל ל-25 שנה מאז יציאת האלבום הראשון של האמן לאור. להיכל נבחרים גם מועמדים בקטגוריות נוספות מתחומים המלווים את תעשיית המוזיקה.

מבנה היכל התהילה תוכנן על ידי האדריכל איי. אם. פיי ונחנך ב-2 בספטמבר 1995.

היכל התרבות

היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן (לשעבר ע"ש פרדריק ר. מאן) הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב-יפו, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעיתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. והוא כנראה האולם הראשון בישראל שקיבל את הכינוי "היכל תרבות". בצמוד להיכל התרבות נמצאים תיאטרון הבימה, "ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו" וגינת יעקב. האולם הכיל 2,760 מקומות ישיבה, בטרם שופץ ומספר המקומות בו הופחת ב-2013 לכ-2,350. גם כיום הוא עדיין אחד האולמות הגדולים ביותר בישראל.

ההיכל הוא אולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ובנוסף לה הופיעו בו תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, ובהן הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילדלפיה, הפילהרמונית של ניו יורק והתזמורת הסימפונית של טורונטו. עם הסולנים שהופיעו על בימת היכל התרבות נמנים ליאונרד ברנשטיין, יצחק פרלמן, יהודי מנוחין, דניאל בארנבוים, אייזיק שטרן, ארתור רובינשטיין ועוד.

בנוסף לקונצרטים מתקיימות בהיכל הופעות פופ ורוק של זמרים מהמובילים שבמוזיקה הישראלית בהם: שלמה ארצי, משינה, שרית חדד, אייל גולן, משה פרץ, ריטה ויהודה פוליקר.

היכל מנורה מבטחים

היכל מנורה מבטחים (נקרא בעבר היכל נוקיה, ולפני כן נקרא רשמית היכל הספורט ע"ש יוסף בורשטיין ונודע בשמו הבלתי רשמי היכל הספורט יד אליהו) הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב. בהיכל 10,383 מקומות ישיבה, ומתקיימים בו אירועי ספורט, בידור וכינוסים מהבולטים בישראל.

היכל הספורט, השייך לחברת היכלי הספורט של עיריית תל אביב-יפו, משמש זה שנים רבות כמגרשה הביתי הבלעדי של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל. ההיכל נחשב בעבר לאחד ממגרשי הכדורסל הביתיים ביותר באירופה וניצחון על "מכבי תל אביב" באולמה הביתי נחשב למשימה קשה במיוחד. במשחקיה של מכבי תל אביב מול קבוצות מאירופה מתמלא ההיכל בכ-11,000 אוהדים המעניקים לקבוצתם דחיפה מורלית חזקה. אוהדי הקבוצה ידועים באירופה בשל האווירה הביתית שהם יוצרים בהיכל ובשל תמיכתם בקבוצה גם במשחקי החוץ.

ההיכל מורכב משני מפלסים (אולם ויציע), שכל אחד מהם מחולק ל-12 שערים. עד פתיחתו של פיס ארנה ירושלים בשנת 2014 היה היכל מנורה מבטחים ההיכל הגדול בישראל. במשך השנים הועלו בו אירועים המוניים שונים, כגון פסטיגלים, מחזות זמר, הופעות של זמרים מישראל ומחו"ל, כנסים של הציבור החרדי ותחרויות הרובוטיקה של ארגון FIRST.

ב-12 בדצמבר 2015 האולם נבחר לארח את אחד מארבעת הבתים במסגרת אליפות אירופה בכדורסל 2017.

הר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו שוכן מאז 2017 היכל הזיכרון הלאומי שבו מונצחים כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הראשית. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין "BusinessInsider".בשנת 2019 אושר בממשלה תקציב לשדרוג "חלקת גדולי האומה" ביחד עם הקמת רחבת הספדים עם הרחבת החלקה ושדרוג מסלול המבקרים במקום.

יורוליג

יורוליג (באנגלית: EuroLeague) הידועה גם בשם טורקיש איירליינס יורוליג (באנגלית: Turkish Airlines EuroLeague) עקב חסות מסחרית, היא ליגת הכדורסל האירופית לקבוצות הבכירה ביותר ביבשת. משנת 2001, היורוליג מנוהל ומאורגן על ידי חברת יורוליג בסקטבול.

בשנת 2001, הירוליג החליפה את המפעל פיב"א יורוליג (שנקראה בעבר גביע אירופה לאלופות, או פשוט גביע אירופה), אשר היה מנוהל על ידי פיב"א משנת 1958.

21 מועדונים שונים זכו ביורוליג, 13 מהם זכו בתואר יותר מפעם אחת. המועדון המצליח ביותר במפעל הוא ריאל מדריד, עם עשר זכיות. הזוכה בעונת 2018/2019 היא צסק"א מוסקבה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את אנאדולו אפס, וזכתה בתואר בפעם השמינית בתולדותיה.

ליגת העל בכדורסל

ליגת העל בכדורסל (נקראת גם ליגת וינר בכדורסל או ליגת וינר סל לצורכי חסות מסחרית) היא הליגה הבכירה בכדורסל הגברים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.

אלופת המדינה לעונת 2018/2019 היא קבוצת מכבי תל אביב. מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה מאז היווסדה.

מוזיאון

מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה. זהו מוסד המאפשר לציבור גישה למוצגים המייצגים מגוון תופעות טבע, תרבות, היסטוריה ומורשת, לצורכי חינוך, מחקר, לימוד, המסרה והנאה.

מקור המושג "מוזיאון" במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". המוזיאון הראשון המוכר כיום נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום למפגש ולמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים, והוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. המוזיאון הראשון שהכיל אוסף של חפצי אמנות היה כנראה בפרגמון שבאסיה הקטנה, באותה תקופה.

כיום ישנם אלפי מוזיאונים, המתמחים בציור, בפיסול, בממצאים ארכאולוגיים, בהיסטוריה של מקום או של תקופה ובנושאים תרבותיים שונים. ישנם מוזיאונים המוקדשים ליצירתו של אמן יחיד ומציגים תערוכות קבע מעבודותיו.

האוספים במוזיאון מסודרים לפי שיטה מסוימת או מאורגנים לצרכים שונים, כגון למידה או הסתכלות. האחראי על האיסוף והתצוגה במוזיאון נקרא אוֹצֵר.

מוזיאון לאומי הוא מוזיאון ראשי במדינה בתחומו, ופעמים רבות הוא מתוקצב על ידי המדינה.

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל. המוזיאון שוכן בגבעת רם בירושלים והוא אחד המוזיאונים הגדולים במזרח התיכון. במוזיאון רשומים כחצי מיליון חפצי אמנות המשקפים את תרבויות העולם; מצויים בו אוספים בתחומי הארכאולוגיה, האתנוגרפיה, היודאיקה, האמנות הישראלית ואמנות העולם ותערוכות מתחלפות.

אבי המוזיאון ומייסדו הוא טדי קולק, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולימים ראש עיריית ירושלים, שגם הביא למוזיאון תרומות של אוספים חשובים מהעולם. אדריכלי המוזיאון הם אל מנספלד ודורה גד. המוזיאון נפתח בחודש מאי 1965. המוזיאון פועל תחת חברה מעורבת בבעלות בחלקים שווים של ממשלת ישראל, עיריית ירושלים, הסוכנות היהודית, אקדמיה בצלאל, האוניברסיטה העברית, בית הנכות בצלאל וקרן היכל הספר.

מישל פלאטיני

מישל פלאטיני (בצרפתית: Michel Platini; נולד ב-21 ביוני 1955) הוא כדורגלן עבר צרפתי הנחשב לאחד מהקשרים הטובים בכל הזמנים. שימש כנשיא אופ"א בין 2007 ל-2015.

מסדר אבירי היכל שלמה

מסדר אבירי היכל שלמה או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טֶמפּלָרִים ("Temple" היא מילה ממוצא לטיני שפירושה בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית: "היכל" או "מקדש") היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1119 ופעל בתקופת מסעי הצלב. תפקידו הרשמי, כפי שעולה מהצהרת מייסדיו היה להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ועל הצליינים העולים לרגל למקומות הקדושים בממלכת ירושלים. לצד ההגנה על עולי הרגל, סיפקו האבירים כח צבאי חזק מאוד שכלל מאות חיילים, בהם כמה עשרות אבירים להגנתה של ממלכת ירושלים. לצד תפקידיו הצבאיים הייתה למסדר רשת סניפים ענפה באירופה שעזרה לצליינים ולאנשים אחרים להעביר כסף בבטחה ממקום אחד למשנהו. המוטו של המסדר היה "Non nobis Domine, non nobis, sed nomini tuo da gloriam".

פטריק יואינג

פטריק אלוֹוישס יואינג (אנגלית: Patrick Aloysius Ewing; נולד ב-5 באוגוסט 1962 בקינגסטון, ג'מייקה) הוא מאמן כדורסל, המכהן כמאמנה של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, וכדורסלן עבר אמריקאי-ג'מייקני ששיחק בקבוצת ניו יורק ניקס ונחשב לאחד מגדולי הסנטרים בתולדות ליגת ה-NBA. נודע כשחקן הציר של קבוצת ניו יורק ניקס. כונה "הלוחם" בגלל סגנון משחקו, ומובן שמו האמצעי שנהגה Alow-yishs (אָלוֹוּיִשְׁס) הוא "הלוחם הידוע".

פילדלפיה

פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia להאזנה (מידע • עזרה)) היא העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, הכוללת את כל מחוז פילדלפיה.

לעיר תפקיד מרכזי בהיסטוריה האמריקנית. בשנת 1776 נציגי המושבות השונים התכנסו בפילדלפיה והכריזו בה את הצהרת העצמאות של ארצות הברית. בשנת 1787 אושרה בעיר החוקה האמריקאית.

לפי מפקד האוכלוסין של 2015 חיים בעיר כ-1,567,442 תושבים. היא העיר החמישית בגודלה בארצות הברית. באזור המטרופוליטני של פילדלפיה גרים כ-6.1 מיליון אנשים, מה שהופך אותה לאחת מהמטרופולינים הגדולות בארצות הברית. העיר ממוקמת בערך באמצע הדרך בין שתי מטרופולינים גדולות אחרות — אזור העיר ניו יורק ואזור וושינגטון הבירה, המרוחקים כל אחד מספר שעות נסיעה מפילדלפיה.

פילדלפיה היא העיר העיקרית של האזור המטרופוליני של עמק הדלאוור, הנקרא כן על שם הנהר שלגדתו העיר שוכנת.

בלשון הדיבור מרכז העיר הוא "העיר המרכזית" (Center City) והוא מרכז העסקים והתרבות של העיר. בסמוך לנהר דלאוור, נמצאת "העיר הישנה" (Old City), שהיא המרכז ההיסטורי של העיר. בחלק זה של העיר נמצא היכל העצמאות בו הוכרזה עצמאות ארצות הברית ונכתבה החוקה האמריקאית. סמוך לו, במה שמכונה "פארק העצמאות", נמצאים מבנים היסטוריים נוספים.

רמאללה

רמאללה (בערבית: رام ﷲ, ראם אללה, "גובהו של אללה", להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר פלסטינית בהרי יהודה המשמשת כמרכז שלטוני של הרשות הפלסטינית, כבירתה דה פקטו וכמקום הפעילות העיקרי של ארגון הפת"ח. רמאללה נמצאת כ-15 קילומטר צפונית לירושלים וגרים בה כ-69,000 תושבים, נכון ל-2009. בנפת רמאללה ואל-בירה, שכוללת גם ערים הסמוכות לרמאללה, כמו אל בירה, ביתוניא וכפרים רבים נוספים, מתגוררים נכון ל-2007 כ-280,000 בני אדם.

בעיר מוסדות שלטון פלסטינים, בהם המוקטעה, מעונו הרשמי של נשיא הרשות הפלסטינית, והפרלמנט הפלסטיני.

בשנת 2005 רמאללה הייתה לעיר הראשונה ברשות הפלסטינית שבה נבחרה אישה לתפקיד ראש עיר, זאת כאשר ג'נט מיכאיל נבחרה לתפקיד.

שאקיל אוניל

שאקיל (שאק) ראשון אוניל (באנגלית: Shaquille Rashaun O'Neal; נולד ב-6 במרץ 1972 בניוארק שבניו ג'רזי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, שיחק בעמדת הסנטר בליגת ה-NBA. אוניל נחשב לאחד מגדולי הסנטרים בתולדות הכדורסל, ומדורג שמיני בתולדות הליגה במספר הנקודות שקלע (נכון ל-2017). נודע בממדי גופו הגדולים במיוחד ובדומיננטיות שלו במאבקים מתחת לסל. במהלך הקריירה שיחק בין היתר באורלנדו מג'יק, לוס אנג'לס לייקרס ומיאמי היט וזכה בארבע אליפויות NBA, בנוסף לתארים אישיים רבים. באפריל 2016 הוכרז כי נבחר להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל, הוא הוצג כחבר בספטמבר 2016. שאקיל קלע רק שלשה אחת בכל הקריירה שלו, ולפני שנבחר בדראפט הוא היה יכול להגיע לגובה של 3.65 מטרים בקפיצה במקום.

מלבד היותו כדורסלן, אוניל הוא גם דיג'יי, שחקן וראפר. הוא שיחק במעל עשרה סרטים, הוציא ארבעה אלבומים מוזיקליים וכיכב בשתי תוכניות מציאות בשם "Shaq vs.", ו-"Shaq's Big Challenge". הוא בעל תואר דוקטור לחינוך (Ed.D) מאוניברסיטת ברי בפלורידה.

בתחום התקליטנות הוא מופיע במועדונים ופסטיבלים גדולים בעולם בתור DJ Diesel, מנגן בעיקר מוזיקת דאבסטפ וטראפ ומעורב מאוד בסצנה של הז'אנרים האלה.

הופיע בבמה המרכזית של פסטיבל המוזיקה האלקטרונית המוביל טומורולנד בפעם הראשונה ב-2019.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.