היי-טק

היי-טקאנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת. המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם המחשוב, אך גם לתעשיות האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה ואחרות.

היסטוריה

ראשית הדרך

תעשיית המחשוב קיימת כבר משנות ה-60. בשנות השבעים התפתחו בארצות הברית עסקי חומרה ותוכנה קטנים שנקראו "חברות חצר אחורית" משום שהוקמו במחסנים של בתים פרטיים בתקציב מינימלי. כמה מהחברות האלה הצליחו מאוד והמודל הצית את דמיונו של דור שלם של יזמים (לדוגמה, ממציא הגיליון האלקטרוני היה מיליארדר כבר בשנות ה-70).

ראשית תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה במסגרות ממשלת, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, לתעשייה האווירית לישראל ולגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון על ידי עוזיה גליל,[1] ובתמיכתו של דן טולקובסקי.

שנות ה-90

מושג ההיי-טק עצמו הפך שגור בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, במקביל לגידול העצום בשימוש באינטרנט. בתקופה זו נוסדו חדשות לבקרים חברות היי-טק קטנות, רובן כיוזמה פרטית המבוססת על רעיון בודד לתוכנה או חומרה מסוימים. לעיתים, חברות אלו - חברות ההזנק (Startup) - נקנו על ידי חברות גדולות יותר, לעיתים תמורת כסף רב.

במחצית שנות התשעים נטבע מושג הכלכלה החדשה ומניות רבות הונפקו בציפיה לרווחים גדולים. ערכן "על הנייר" של חברות רבות היה גבוה בהרבה מערכן בפועל; עובדים גויסו והתחלפו בקצב מסחרר, אשר הצביע על הדינמיות הרבה של הענף. תופעות אלו הביאו לכינוי "בועת ההיי-טק" לדבוק בַתעשייה. בתחילת שנות ה-2000, כשהתחזיות לא התממשו וכשהתברר ששוק האינטרנט מתפתח לאט מהמצופה, דוּבּר על "פיצוץ הבועה": חברות היי-טק רבות נסגרו ואלפי אנשי מחשבים צעירים (שכן בינתיים הפכו לימודי מדעי המחשב לתחום פופולרי ביותר באוניברסיטאות) מצאו עצמם מחוסרי עבודה. בשנת 2004 החלה התאוששות בתחום, וחברות היי-טק רבות החלו מחדשות את גיוסי העובדים.

מרכזי היי-טק

IBM building, Park Azorim, Israel (2006)
מרכז IBM ישראל. מספר העובדים שהועסקו במערכי הפיתוח והמחקר של יבמ בישראל בשנת 2008 היה מעל 700 איש.

מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם מרכזי היי-טק, מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי-טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: בהודו (שבה מתרכזת תעשיית ההיי-טק באזור העיר בנגלור) ובמלזיה זהו כוח האדם הזול, באירלנד - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. בארצות הברית נחשב "עמק הסיליקון" שבקליפורניה למרכז תעשיית ההיי-טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי-טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס לצורן, היסוד הכימי ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור גוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, וירושלים ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי.

בישראל

נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:[2]

סוג מספר חברות שווי שוק במיליארדי דולרים
אלקטרוניקה ואופטיקה 15 0.7
תעשייה ביטחונית 6 1.6
ביומד 59 3.6
השקעות בהיי-טק 8 0.1
יצרני מוליכים למחצה 4 3.9
קלינטק 8 0.8
שירותי טכנולוגיה 12 0.8
תוכנה ואינטרנט 20 3.3
תקשורת 9 3.2

חברות בולטות

שם שנת הקמה יזמים תחום מוצרים הערות
יבמ ישראל 1949 IBM העולמית מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
טלרד 1951 כור תעשיות טלקומוניקציה ציוד תקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מלם תים 1952 מערכות מידע במקור "מרכז למיכון משרד" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007
תדיראן 1960 אלקטרוניקה מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933
ECI Telecom 1961 טלקומוניקציה ציוד תקשורת הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל
אלרון 1961 עוזיה גליל אלקטרוניקה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטורולה ישראל 1964 משה בסין ומוטורולה העולמית טלקומוניקציה ציוד תקשורת הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה.[3]
אלביט 1966 אלרון ומשרד הביטחון אלקטרוניקה מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט
סאיטקס 1968 אפי ארזי אלקטרוניקה מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד
טכם 1969 תוכנה נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999
אלסינט 1972 אברהם סוחמי ואלרון מיכשור רפואי מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק
דיגיטל ישראל 1973[4] DEC מערכות מידע מחשבים ותוכנה ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק
אינטל ישראל 1974 דב פרוהמן ואינטל מוליכים למחצה מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים ייצוא אינטל היווה כ- 10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012.[5]
קבוצת רד-בינת 1975 יהודה וזהר זיסאפל טלקומוניקציה קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי-טק עצמאיות
אינדיגו 1977 בני לנדא אלקטרוניקה מכונות דפוס דיגיטלי נמכרה לחברת היולט פקארד
אורבוטק 1981 אלקטרוניקה מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA-Tencor בשנת 2018
אמדוקס 1982 תוכנה תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב") נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק
קומברס 1982 בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני תוכנה תאים קוליים לרשתות טלפוניה החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה
סאפיינס 1982 צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני תוכנה פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מג'יק תעשיות תוכנה 1983 דויד אסיא, יקי דוניץ תוכנה כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
פורמולה מערכות 1985 דני גולדשטיין תוכנה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל
נייס מערכות 1986 תוכנה פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
גילת רשתות לווין 1987 טלקומוניקציה פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מרקורי 1989 אריה פיינגולד תוכנה פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים נמכרה לחברת היולט פקארד
מיקרוסופט ישראל 1989 תוכנה
צ'קפוינט 1993 גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר תוכנה מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים נסחרת בנאסד"ק
מלאנוקס 1999 אלקטרוניקה פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת נסחרת בנאסד"ק
היולט פקארד ישראל 1998 מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
גוגל ישראל 2005 אינטרנט שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד
אפל ישראל 2011 מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים

ריכוזי חברות

נכון ל-2016, שלוש הערים בהן התרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי טק היו תל אביב עם כ-1,500 חברות, רעננה עם כ-427 והרצליה עם כ-415.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תעשיית ההיי-טק הישראלית, מאת עוזיה גליל, ספריית מט"ח
  2. ^ קובי אברמוב, הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה", 21 ביוני 2012, בערוץ CFO TV
  3. ^ אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."
  4. ^ שאול אברון, מחשבים ומיכון משרדי, מעריב, 22 בפברואר 1981
  5. ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל-4.6 מיליארד דולרים
  6. ^ רעננה חצתה את קו ה-400 סטארטאפים והפכה לעיר השנייה בגודלה ליזמים, באתר telecomnews
14 באפריל

14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 261 ימים.

IsraelDefense

IsraelDefense (בעברית: "ישראל דיפנס" או "ישראל דפנס") הוא כתב עת ישראלי (ואתר חדשות) העוסק בתחומי הצבא והביטחון בישראל ובעולם; מחידושים בצה"ל ואמצעי לחימה ועד לטכנולוגיית היי-טק ותחום הסייבר. המגזין מפרסם הן בעברית והן באנגלית.

המגזין הוקם בשנת 2011 על ידי עמיר רפפורט, אשר שימש בעבר כפרשן הצבאי של מעריב, ונמצא בבעלות חברת ארומדיה ישראל בע"מ.

מאז הקמתו, משמש טל ענבר כחבר מערכת מומחה הטילים והחלל.

אדריכלות היי-טק

אדריכלות ההיי-טק, הידועה גם בשם אקספרסיוניזם מבני, היא סוג של סגנון אדריכלי מודרני מאוחר שהופיע בשנות ה-70 של המאה ה-20. סגנון זה משלב אלמנטים מתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה בארכיטקטורה, הן כשיטות בנייה והן כאלמנטים חזותיים הלקוחים מעולם הטכנולוגיה. הסגנון משמש גשר בין המודרניזם והפוסט-מודרניזם; עם זאת, נותרו שטחים אפורים באשר לתקופה המדויקת אליה יש לשייך את הסגנון כיוון שהגבולות בין זרמים אלה מטושטשים. חלק מנושאיו ורעיונותיו של סגנון אדריכלות היי-טק נקלטו מאוחר יותר בסגנון האמנות הנאו-פוטוריסטית ובתנועה האדריכלית.

בדומה לברוטליזם, המבנים המשויכים לאדריכלות ההיי-טק הם לעיתים רבות מבנים החושפים את השלד הפנימי שלהם ובכך מראים בו זמנית את המבנה החיצוני והפנימי שלהם. אלמנט זה יוצר ניגוד בין שלדי הברזל הפנימיים של המבנה לבין קירותיו החיצוניים. דוגמה למבנה כזה הוא מרכז פומפידו אשר לקח עד הקצה את רעיון זה של מבנה "חשוף". במקרה זה השימוש בפלדה "מבנית" הוא בחירה סגנונית או אסתטית.

אוניברסיטת מישיגן

אוניברסיטת מישיגן (באנגלית: University of Michigan, Ann Arbor; מכונה בקיצור U of M, UM, U-M או פשוט Michigan) (להבדיל מאוניברסיטת המדינה של מישיגן) היא אוניברסיטה ציבורית השוכנת בעיר אן ארבור שבמדינת מישיגן בארצות הברית.

האוניברסיטה נוסדה בשנת 1817 בדטרויט בטריטוריית מישיגן, כעשרים שנה לפני הצטרפותה של הטריטוריה למדינות ארצות הברית. האוניברסיטה העתיקה את מקומה לאן ארבור בשנת 1837, והתפרסה על שטח של כ-160 דונם, עליו נמצא כיום הקמפוס המרכזי. האוניברסיטה משמשת כקמפוס הדגל של מערכת אוניברסיטאות מישיגן, ויש לה שתי שלוחות - בפלינט (University of Michigan–Flint) ובדירבורן (University of Michigan–Dearborn). האוניברסיטה מדורגת כאחת מ-5 מאוניברסיטאות המחקר הטובות בארצות הברית, וב-2018 דורגה במקום ה-27 בעולם בדירוג שנגחאי.

האוניברסיטה הפכה למרכז חשוב במאבקים ליברליים ידועים ובעיקרם ההתנגדות למלחמת וייטנאם ואקטיביזם במסגרת התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. המפגשים החשובים הראשונים של ארגון הסטודנטים הסוציאליסטי-רדיקלי "סטודנטים למען חברה דמוקרטית" נערכו באוניברסיטה ומשם צמחה תנועת השמאל החדש.

בשנת 1946 באוניברסיטה הוקם מרכז לחקר החברה שהתפתח למרכב מוביל בקנה מידה עולמי למחקרים בתחום החברה. עובדי המרכז לרבות איירין הס ואלינור זינגר תרמו רבות לפיתוח מטודולוגיה של סקרי דגימה.

לאוניברסיטת מישיגן קבוצות ספורט מצליחות בליגות המכללות ובראשן קבוצת ה"וולברינס" (פוטבול). אצטדיון מישיגן הוא בין האצטדיונים הגדולים בעולם והגדול ביותר בארצות הברית: נכון ל-2010 הוא מכיל קרוב ל-110,000 מושבים.

אוניברסיטת מישיגן מעצבת במידה רבה את כלכלת העיר אן ארבור ומעסיקה למעלה מ-30,000 איש במגוון תחומים ויחידות. גם מעסיקים גדולים אחרים בעיר קשורים לאוניברסיטה והיא מהווה להם מוקד משיכה: היי-טק, ביו טכנולוגיה, מכוני מחקר, שירותי בריאות ואחרים.

קרן אלן סמית' היא אחת החוקרות המובילות בתחום המתמטיקה באוניברסיטת מישיגן.

הגן הטכנולוגי מלחה

הגן הטכנולוגי מלחה (או הגן הטכנולוגי ירושלים – גט"י) הוא פארק היי-טק בשכונת מלחה בירושלים, בסמוך לקניון מלחה, אצטדיון טדי ותחנת הרכבת ירושלים מלחה. שטחו הבנוי הכולל כ-73 אלף מ"ר.

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (או MIT, ראשי התיבות באנגלית של Massachusetts Institute of Technology), הוא שמו של מוסד אקדמי פרטי המשלב בתוכו מכון טכנולוגי ואוניברסיטה, במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית, ונמצא בעיר קיימברידג' הסמוכה לבוסטון. MIT נחשב לאחת מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, ולמוסד הטוב ביותר בתחום הוראת המקצועות הטכנולוגיים ובהכשרת עובדי היי-טק.

MIT כולל חמישה בתי ספר וקולג' אחד. יש במוסד 34 מחלקות אקדמיות ו-53 מעבדות ותוכניות בין-תחומיות. הוצאות המחקר של MIT הן הגבוהות ביותר מכל אוניברסיטה אמריקאית אחרת. הבוגרים של MIT וכן אנשי הפקולטה ידועים בהישגיהם - עם 81 זוכי פרס נובל וכן 38 עמיתי מקארתור נכון ל-2014 - וכן ברוח היזמות שבקרבם. דוח משנת 1997 קבע שהרווחים המצטברים אשר הופקו על ידי 4,000 החברות שנוסדו על ידי MIT ובוגריו הם בגדר הישג אשר היה יכול להתחרות בכלכלות העולם הגדולות.

ונטו

ונטו (איטלקית: Veneto) הוא מחוז בצפון-מזרח איטליה, הגובל במחוזות לומברדיה, פריולי-ונציה ג'וליה, אמיליה-רומאניה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה ובמדינת אוסטריה. המחוז שוכן בין הרי האלפים לים האדריאטי, ובתוכו זורם נהר הפו.

בירת המחוז היא העיר ונציה.

כלכלת המחוז, אשר בעבר הייתה מבוססת בעיקר על חקלאות ודיג, מבוססת כיום על תעשייה כבדה, תעשיית אופנה ומפעלי היי-טק. באוקטובר 2017 נתקיים במחוז משאל עם ובו הכריעו התושבים בעד דרישה לאוטונומיה.

חברת הזנק

חברת הזנק או חברת סטארט אפ (באנגלית: Startup company) היא חברה שהוקמה תוך זמן קצר במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים, לרוב בתחום ההייטק.

חברות הזנק ממומנות לרוב על ידי קרנות הון סיכון, חממות טכנולוגיות או משקיעים פרטיים (אנג'לים), כשההון הראשוני משמש להקמת החברה, גיוס עובדים, פיתוח מוצרים או שירותים, ומכירתם. חברה מפסיקה להיות חברת הזנק, כאשר היא נמכרת לחברה מבוססת, מונפקת לציבור או מתבססת בעצמה והופכת לחברה רווחית.

יוסי מטיאס

יוסי מטיאס הוא מתמטיקאי ומדען מחשב ישראלי, יזם ואיש היי-טק. פרופסור באוניברסיטת תל אביב וזוכה פרס גדל. סגן נשיא בגוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל.

יזהר שי

יזהר ניצן שי (נולד ב-16 ביולי 1963, כ"ד בתמוז ה'תשכ"ג) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, יזם היי-טק סדרתי ישראלי, משקיע הון סיכון, יזם חברתי בקהילת הסטארט-אפים, סופר, כתב עיתונות, מגיש רדיו ומרצה.

שי בעברו הוביל פרויקטים בעלי אופי יזמי חברתי והוא בעל פרופיל ציבורי גבוה ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית. הוא היה שותף מנהל בקרן ההון סיכון Canaan Partners Israel, הרצה באקדמיה וכן ייסד קהילת היזמים "אצטדיון הסטארט-אפ" (המונה למעלה מ-42 אלף חברים נכון לינואר 2018). שי הוא מייסד תוכנית הרדיו "היי-טק בפקקים", המשודרת מדי שבוע ברדיו הבינתחומי ועל גבי ערוצי המדיה הדיגיטלית.

מדיה פורסט

מדיה פורסט (Media Forest) היא חברת היי-טק ישראלית המפעילה מצעדי פזמונים, בקרת מוזיקה ושידורי אונליין בישראל אשר נוסדה בנתניה ב-2005.

לאורך השנים החברה החלה לפעול תחת זיכיון גם בצרפת, ארגנטינה, מולדובה, בלגיה, בולגריה, רומניה, יוון ושווייץ.

מחשוב ענן

ענן מחשוב או מחשוב בענן (באנגלית: Cloud computing) הוא שירותי מחשוב הניתנים למשתמש באמצעות מחשב מרוחק, אליו מתחבר המשתמש דרך רשת האינטרנט או באמצעות קו תקשורת ייעודי.

הביטוי "ענן" הוא דימוי לרשת האינטרנט המבוסס על הצורה הגרפית בה מתארים את הרשת בתרשימי זרימה (Computer network diagram). בענן המחשוב נמצאים הנתונים והלוגיקה העסקית של מערכות המחשוב בשרתים ובמרכזי מחשבים והם מופעלים מיחידות קצה מרוחקות. כתוצאה מכך אין המשתמשים צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב ובמקום זאת שוכרים אותה כשירות מספקים שמעמידים כוח מחשוב שהגישה אליו תהיה מרחוק דרך האינטרנט.

מאפיין זה מאפשר להימנע מהוצאות גדולות על רכישת ציוד ותוכנות תשתית ומהצורך לנהל אותן. ענן המחשוב מאפשר למשתמש שליטה וויסות של עוצמת המחשוב הנדרשת, כך שבעיתות עומס ניתן לשכור כוח מחשוב גבוה יותר ובעתות רגיעה להקטין את ההוצאה. בחלק מהמימושים של התפיסה גם נחסך הצורך לפתח או לנהל יישומים.

המשתמש בענני מחשוב עשוי להיות ארגון גדול, ארגון בינוני או קטן או אדם בודד. הספק הוא בדרך כלל חברה גדולה, שפיתחה תשתיות מתאימות ומספקת שירותים למספר גדול של משתמשים. המשתמש משתמש בשירותי הספק באמצעות האינטרנט מבלי צורך לדעת על הסביבה הטכנולוגית בה ממומשים שירותים אלה.

החזון של ענן המחשוב הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב להם הם זקוקים באמצעות האינטרנט, באופן דומה להתחברות לרשת החשמל. על אף שבדרך כלל המושג ענן מחשוב מתייחס למרכזי מחשוב של ספק חיצוני יש המשתמשים גם במושג "ענן מחשוב פנימי", מושג המתייחס לשירותים הניתנים בגבולות אותו ארגון, אך באתרים פיזיים שונים.

מכשור רפואי

מכשור רפואי הוא שם כולל למוצרים טכנולוגיים המשמשים לטיפול רפואי במטופלים, לשם אבחון, טיפול או ניתוח. השפעת המכשור הרפואי היא בעיקרה פיזית, בניגוד לתרופות שהשפעתן כימית.

המכשור הרפואי כולל מוצרים רבים, כגון מכשירי דימות רפואי, מדי חום, מכשירי רנטגן, אולטרסאונד, הרדמה, אנדוסקופיה, מערכות ממוחשבות שונות ועוד .

על מנת לאפשר שימוש מעשי בבתי חולים של מכשיר רפואי שפותח, עליו לזכות קודם כל באישור מנהל התרופות והמזון האמריקני (ה-FDA) בארצות הברית, ובאירופה, בתקן ה-CE, לאחר שהמכשירים עוברים בדיקות רבות המוכיחות את יעילותו. מחקר ופיתוח נרחב בתחום המכשור הרפואי מתקיים בארצות הברית, באירופה ובישראל. כ-40% מהפרויקטים בחממות הטכנולוגיות בישראל מתמקדים בפיתוח מכשירים רפואיים.

בין החברות הגדולות והמובילות בעולם בפיתוח מכשור רפואי ניתן לציין את סימנס, ג'נרל אלקטריק, פיליפס, ג'ונסון אנד ג'ונסון, בוסטון סיינטיפיק, מדטרוניק ואולימפוס.

מכשור רפואי הוא אחד התחומים החשובים ברפואה.

נאסד"ק

נאסד"ק (באנגלית: NASDAQ (מידע • עזרה), ראשי תיבות: National Association of Securities Dealers Automated Quotations בתרגום לעברית: "הצגת שערים אוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך"), היא בורסה לניירות ערך המנוהלת על ידי האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך. נאסד"ק פועלת מארצות הברית, אך לה סניפים גם ביפן ובקנדה וקשרים עם בורסות בהונג קונג ובאירופה. הנאסד"ק היא זירת מסחר מקוונת אשר המסחר בה ממוחשב ואין בה זירת מסחר פיזית.

ניר ברקת

ניר בָּרְקַת (נולד ב-19 באוקטובר 1959, תשרי ה'תש"ב) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, ושימש כראש עיריית ירושלים בשנים 2008–2018. הוא יזם ומשקיע היי-טק בעברו. הונו נאמד בכחצי מיליארד שקלים.

פאלו אלטו

פאלו אלטו (באנגלית: Palo Alto, מספרדית: המקל הגבוה) היא עיר במחוז סנטה קלרה שבמדינת קליפורניה בארצות הברית. העיר נמצאת בצפון עמק הסיליקון שבמפרץ סן פרנסיסקו, והיא גובלת בין היתר בערים מאונטיין ויו, לוס אלטוס, סטנפורד ומנלו פארק.

בפאלו אלטו, כמו בכל עמק הסיליקון, שוכנות חברות היי טק ומחשבים רבות, בהן היולט פקארד, פארק, VMware וטסלה. היא גובלת בסטנפורד בה שוכנת אוניברסיטת סטנפורד, מהחשובות בעולם.

האקלים בפאלו אלטו דומה לאקלים הים תיכוני: עונת החורף היא גשומה ועונת הקיץ שטופת שמש.

קריית עתידים

קריית עתידים היא מתחם חברות היי-טק בצפון מזרח תל אביב-יפו, ממזרח לשכונות רמת החייל ונווה שרת. המתחם הוקם כמיזם משותף של עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב, והוגדר על ידי מקימיו כמתחם ל"תעשיות עתירות מדע" - מושג עברי שבמהלך השנים נדחק מפני המושג האנגלי "היי-טק".

קרן הון סיכון

קרן הון סיכון (באנגלית: Venture Capital fund, בקיצור VC) היא קרן השקעות פרטיות, המשקיעה כספים במיזמים אשר הערכת הסיכונים בהם היא גבוהה, מתוך ציפיה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחתם. קרנות הון סיכון הן דרך השקעה מקובלת ונפוצה לגיוס הון לצורך השקעה בחברות הזנק ("סטארט-אפ") מתחום ההיי טק.

רשות החדשנות

רשות החדשנות (שהחליפה את "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה") הוקמה בשנת 2016 מכוח החלטת הממשלה על הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (תיקון לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה).

הרשות נועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית שמהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי, ולרבות התעשייה המסורתית. תפקידיה של רשות החדשנות הוא ליזום פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים.

מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית, שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של התעשייה הישראלית בעולם. בין היתר, מוצעים תנאי מימון, יצירת שיתופי פעולה בין חברות בתעשייה ובינן לבין קבוצות מחקר באקדמיה, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, על מנת לסייע לתעשייה בהשתתפות בסיכונים הכרוכים בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.