היזק ראייה

היזק ראִייה הוא היזק אשר גורם אדם לחברו על ידי הסתכלות בשטחו הפרטי. לדברי אבן האזל ההיזק הוא בכך שמונע מחברו לעשות בחצר דברים של צנעה משום שירא שמא יסתכל בו[1]. ומניעת ההשתמשות נחשבת להיזק[2]. בהלכה ניתן לדרוש מהמזיק לחדול מהיזק זה.

יסוד הדין

יסודו הוא מדין "הרחקת נזיקין"[3][4], כשם שאסור לאדם להניח ברשותו דבר שמזיק לחצר חברו, כך אסור לאדם לעמוד ברשותו ולהסתכל בחצר חברו. סוג היזק זה נקרא בתלמוד "גיריה דיליה", דהיינו עם הנחת המזיק בא ההיזק – מיד כשמסתכל בחצר חברו, חברו ניזק.

היזק ראייה שמיה היזק, או לאו שמיה היזק

דיני היזק ראייה נידונים בגמרא בפרק הראשון ("השותפין") במסכת בבא בתרא.

ישנה מחלוקת בגמרא האם היזק ראייה נחשב להיזק במקרה שמסתכל בחצר חברו. להלכה נפסק שהיזק ראייה נחשב להיזק אפילו במסתכל בחצר חברו[5].

מקרים בהם היזק ראייה נחשב להיזק לכולי עלמא

  • המסתכל בביתו של אדם נחשב להיזק, משום שאדם עושה בביתו דברים צנועים[6].
  • הייתה מחיצה ונפלה.
  • היזק מרבים – מהעוברים ושבים ברשות הרבים.
  • בגינה – מכיוון שאסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה, שלא יזיקנו בעין הרע. אך הרמב"ם סובר שבגינה אין היזק ראייה כלל מכיוון שאדם לא דר שם, ואינו נוהג בה כמו בחצרו שעושה שם את צרכיו. ומה שכתוב בגמרא שאסור לאדם לעמוד וכו', אינו אלא דברי חסידות.

טעם האיסור

הגמרא אינה מביאה טעם לאיסור היזק ראייה, אך ישנם שלשה טעמים בראשונים:

בניית הכותל

בנזק רגיל, מי שהזיק את חברו חייב לשלם ממון. מה שאין כן בהיזק ראייה, המזיק את חברו לא חייב לשלם לו ממון, אך כותב הרא"ש שעצם קיומו של ההיזק מחייב מצד תקנת חכמים את שני הצדדים בבניית קיר בגובה ארבע אמות (כשני מטרים)[8], שיהווה מחיצה בין שתי החצרות וימנע את היזק הראייה. הרמב"ן סובר שחיוב בניית הכותל הוא "מעיקר הדין" משום איסור היזק ראייה.

חיוב בניית הכותל הוא על שני הצדדים, ועל אף שיסוד דין היזק ראייה הוא מצד "הרחקת נזיקין", מכל מקום אין כאן חיוב רק על המזיק לבנות את הכותל מצד הרחקת נזיקין. והטעם לדבר מסביר ר' שמעון שקופ מכיוון שאין זה היזק ממשי כמו בניית בור בחצרי שמשפיעה על החצר הסמוכה אלא רק הסתכלות בעלמא.

החיוב על שני הצדדים לבנות את הכותל הוא רק במקרה שלאחר החלוקה ישאר לכל אחד שטח של ד' על ד' אמות. אך אם כתוצאה מהחלוקה יפגע אחד מהם ולא ישאר לו שטח של ד' על ד' אמות אינם חייבים לבנות כותל.

נפל הכותל, המקום והאבנים שייכים לשניהם, גם במקרה שהם נכנסו לגור אחרי שנבנה הכותל ואינו יכול לומר מאחר שהאבנים נפלו בחלקי הם שלי, או "הכותל נבנה בחלקי".

סוג הכותל נבחר לפי מנהג המדינה (גוויל גזית וכו').

עובי הכותל:

  • גוויל – רוחבו יהיה 6 טפחים. 3 טפחים משטחו של כל אחד.
  • גזית – 5 טפחים.
  • כפיסין – 4 טפחים. בכל צד מניחים אריח ברוחב טפח וחצי, ועוד חלל טפח כדי להניח טיט ביניהם.
  • לבנה – 3 טפחים. (זהו רוחבה של הלבנה, מניחים אותה כמו שהיא).

מחילה בהיזק ראייה

נחלקו הראשונים האם מועילה מחילה בבניית הכותל במקרה שיש היזק ראייה. לדעת הרמב"ן מאחר שהחיוב הוא מעיקר הדין לא תועיל מחילה, אך לדעת הרא"ש שיש כאן רק חיוב ממון מתקנת חכמים, הניזוק יכול למחול למזיק מלבנות את הכותל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היזק זה נחשב גרמא ופטור מתשלום, אך יש בו איסור.
  2. ^ סברת אבן האזל היא משום שאם ההיזק הוא בכך שהוא מסתכל בחצר חברו, אז הוא יכול למנוע מעצמו להסתכל מבלי לבנות גדר.
  3. ^ בעניין הרחקת נזיקין נחלקו רבי יוסי ורבנן בתחילת פרק "לא יחפור", אך בעניין היזק ראייה גם רבי יוסי יודה.
  4. ^ לדברי הראשונים. מלבד הרא"ש.
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק ב', הלכה י"ד
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב', עמוד ב'
  7. ^ הרמב"ן בבא בתרא נ"ט ע"א
  8. ^ בהגדרה ההלכתית חיוב ממוני זה נקרא "שיעבוד ממון".

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכר • היזק ראייה • אדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.